CINXE.COM

<!DOCTYPE html> <html class="client-nojs vector-feature-language-in-header-enabled vector-feature-language-in-main-page-header-disabled vector-feature-sticky-header-disabled vector-feature-page-tools-pinned-disabled vector-feature-toc-pinned-clientpref-1 vector-feature-main-menu-pinned-disabled vector-feature-limited-width-clientpref-1 vector-feature-limited-width-content-enabled vector-feature-custom-font-size-clientpref-1 vector-feature-appearance-pinned-clientpref-1 vector-feature-night-mode-disabled skin-theme-clientpref-day vector-toc-available" lang="he" dir="rtl"> <head> <meta charset="UTF-8"> <title>טיוטה:בקעת באר שבע – ויקיפדיה</title> <script>(function(){var className="client-js vector-feature-language-in-header-enabled vector-feature-language-in-main-page-header-disabled vector-feature-sticky-header-disabled vector-feature-page-tools-pinned-disabled vector-feature-toc-pinned-clientpref-1 vector-feature-main-menu-pinned-disabled vector-feature-limited-width-clientpref-1 vector-feature-limited-width-content-enabled vector-feature-custom-font-size-clientpref-1 vector-feature-appearance-pinned-clientpref-1 vector-feature-night-mode-disabled skin-theme-clientpref-day vector-toc-available";var cookie=document.cookie.match(/(?:^|; )hewikimwclientpreferences=([^;]+)/);if(cookie){cookie[1].split('%2C').forEach(function(pref){className=className.replace(new RegExp('(^| )'+pref.replace(/-clientpref-\w+$|[^\w-]+/g,'')+'-clientpref-\\w+( |$)'),'$1'+pref+'$2');});}document.documentElement.className=className;}());RLCONF={"wgBreakFrames":false,"wgSeparatorTransformTable":["",""],"wgDigitTransformTable":["",""],"wgDefaultDateFormat":"dmy" ,"wgMonthNames":["","ינואר","פברואר","מרץ","אפריל","מאי","יוני","יולי","אוגוסט","ספטמבר","אוקטובר","נובמבר","דצמבר"],"wgRequestId":"0ec9db15-9c46-4009-9a1f-5c1c781ed762","wgCanonicalNamespace":"טיוטה","wgCanonicalSpecialPageName":false,"wgNamespaceNumber":118,"wgPageName":"טיוטה:בקעת_באר_שבע","wgTitle":"בקעת באר שבע","wgCurRevisionId":38422046,"wgRevisionId":38422046,"wgArticleId":1198752,"wgIsArticle":true,"wgIsRedirect":false,"wgAction":"view","wgUserName":null,"wgUserGroups":["*"],"wgCategories":[],"wgPageViewLanguage":"he","wgPageContentLanguage":"he","wgPageContentModel":"wikitext","wgRelevantPageName":"טיוטה:בקעת_באר_שבע","wgRelevantArticleId":1198752,"wgIsProbablyEditable":true,"wgRelevantPageIsProbablyEditable":true,"wgRestrictionEdit":[],"wgRestrictionMove":[],"wgNoticeProject":"wikipedia","wgCiteReferencePreviewsActive":true,"wgMediaViewerOnClick":true, "wgMediaViewerEnabledByDefault":true,"wgPopupsFlags":0,"wgVisualEditor":{"pageLanguageCode":"he","pageLanguageDir":"rtl","pageVariantFallbacks":"he"},"wgMFDisplayWikibaseDescriptions":{"search":true,"watchlist":true,"tagline":true,"nearby":true},"wgWMESchemaEditAttemptStepOversample":false,"wgWMEPageLength":100000,"wgRelatedArticlesCompat":[],"wgEditSubmitButtonLabelPublish":true,"wgULSPosition":"interlanguage","wgULSisCompactLinksEnabled":false,"wgVector2022LanguageInHeader":true,"wgULSisLanguageSelectorEmpty":false,"wgCheckUserClientHintsHeadersJsApi":["brands","architecture","bitness","fullVersionList","mobile","model","platform","platformVersion"],"GEHomepageSuggestedEditsEnableTopics":true,"wgGETopicsMatchModeEnabled":false,"wgGEStructuredTaskRejectionReasonTextInputEnabled":false,"wgGELevelingUpEnabledForUser":false,"wgSiteNoticeId":"2.254"};RLSTATE={"ext.gadget.ExternalLinkIcon":"ready","ext.globalCssJs.user.styles":"ready","site.styles":"ready","user.styles":"ready", "ext.globalCssJs.user":"ready","user":"ready","user.options":"loading","ext.cite.styles":"ready","skins.vector.search.codex.styles":"ready","skins.vector.styles":"ready","skins.vector.icons":"ready","ext.wikimediamessages.styles":"ready","ext.visualEditor.desktopArticleTarget.noscript":"ready","ext.uls.interlanguage":"ready","ext.wikimediaBadges":"ready","ext.dismissableSiteNotice.styles":"ready"};RLPAGEMODULES=["ext.cite.ux-enhancements","mediawiki.page.media","site","mediawiki.page.ready","mediawiki.toc","skins.vector.js","ext.centralNotice.geoIP","ext.centralNotice.startUp","ext.gadget.EditToolbar","ext.gadget.TemplateParamWizard","ext.gadget.Summarieslist","ext.gadget.refsToLeft","ext.gadget.Wdsearch","ext.gadget.catSexSelector","ext.gadget.feedback","ext.gadget.wikibugs","ext.urlShortener.toolbar","ext.centralauth.centralautologin","mmv.bootstrap","ext.popups","ext.visualEditor.desktopArticleTarget.init","ext.visualEditor.targetLoader","ext.echo.centralauth","ext.eventLogging", "ext.wikimediaEvents","ext.navigationTiming","ext.uls.interface","ext.cx.eventlogging.campaigns","ext.checkUser.clientHints","ext.dismissableSiteNotice"];</script> <script>(RLQ=window.RLQ||[]).push(function(){mw.loader.impl(function(){return["user.options@12s5i",function($,jQuery,require,module){mw.user.tokens.set({"patrolToken":"+\\","watchToken":"+\\","csrfToken":"+\\"}); }];});});</script> <link rel="stylesheet" href="/w/load.php?lang=he&modules=ext.cite.styles%7Cext.dismissableSiteNotice.styles%7Cext.uls.interlanguage%7Cext.visualEditor.desktopArticleTarget.noscript%7Cext.wikimediaBadges%7Cext.wikimediamessages.styles%7Cskins.vector.icons%2Cstyles%7Cskins.vector.search.codex.styles&only=styles&skin=vector-2022"> <script async="" src="/w/load.php?lang=he&modules=startup&only=scripts&raw=1&skin=vector-2022"></script> <meta name="ResourceLoaderDynamicStyles" content=""> <link rel="stylesheet" href="/w/load.php?lang=he&modules=ext.gadget.ExternalLinkIcon&only=styles&skin=vector-2022"> <link rel="stylesheet" href="/w/load.php?lang=he&modules=site.styles&only=styles&skin=vector-2022"> <meta name="generator" content="MediaWiki 1.44.0-wmf.5"> <meta name="referrer" content="origin"> <meta name="referrer" content="origin-when-cross-origin"> <meta name="robots" content="noindex,nofollow,max-image-preview:standard"> <meta name="format-detection" content="telephone=no"> <meta name="viewport" content="width=1120"> <meta property="og:title" content="טיוטה:בקעת באר שבע – ויקיפדיה"> <meta property="og:type" content="website"> <link rel="preconnect" href="//upload.wikimedia.org"> <link rel="alternate" media="only screen and (max-width: 640px)" href="//he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2"> <link rel="alternate" type="application/x-wiki" title="עריכה" href="/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&action=edit"> <link rel="apple-touch-icon" href="/static/apple-touch/wikipedia.png"> <link rel="icon" href="/static/favicon/wikipedia.ico"> <link rel="search" type="application/opensearchdescription+xml" href="/w/rest.php/v1/search" title="ויקיפדיה"> <link rel="EditURI" type="application/rsd+xml" href="//he.wikipedia.org/w/api.php?action=rsd"> <link rel="canonical" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2"> <link rel="license" href="https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0/deed.he"> <link rel="alternate" type="application/atom+xml" title="הזנת Atom של ויקיפדיה" href="/w/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&feed=atom"> <link rel="dns-prefetch" href="//meta.wikimedia.org" /> <link rel="dns-prefetch" href="//login.wikimedia.org"> </head> <body class="skin--responsive skin-vector skin-vector-search-vue mediawiki rtl sitedir-rtl mw-hide-empty-elt ns-118 ns-subject mw-editable page-טיוטה_בקעת_באר_שבע rootpage-טיוטה_בקעת_באר_שבע skin-vector-2022 action-view"><a class="mw-jump-link" href="#bodyContent">לדלג לתוכן</a> <div class="vector-header-container"> <header class="vector-header mw-header"> <div class="vector-header-start"> <nav class="vector-main-menu-landmark" aria-label="אתר"> <div id="vector-main-menu-dropdown" class="vector-dropdown vector-main-menu-dropdown vector-button-flush-left vector-button-flush-right" > <input type="checkbox" id="vector-main-menu-dropdown-checkbox" role="button" aria-haspopup="true" data-event-name="ui.dropdown-vector-main-menu-dropdown" class="vector-dropdown-checkbox " aria-label="תפריט ראשי" > <label id="vector-main-menu-dropdown-label" for="vector-main-menu-dropdown-checkbox" class="vector-dropdown-label cdx-button cdx-button--fake-button cdx-button--fake-button--enabled cdx-button--weight-quiet cdx-button--icon-only " aria-hidden="true" ><span class="vector-icon mw-ui-icon-menu mw-ui-icon-wikimedia-menu"></span> <span class="vector-dropdown-label-text">תפריט ראשי</span> </label> <div class="vector-dropdown-content"> <div id="vector-main-menu-unpinned-container" class="vector-unpinned-container"> <div id="vector-main-menu" class="vector-main-menu vector-pinnable-element"> <div class="vector-pinnable-header vector-main-menu-pinnable-header vector-pinnable-header-unpinned" data-feature-name="main-menu-pinned" data-pinnable-element-id="vector-main-menu" data-pinned-container-id="vector-main-menu-pinned-container" data-unpinned-container-id="vector-main-menu-unpinned-container" > <div class="vector-pinnable-header-label">תפריט ראשי</div> <button class="vector-pinnable-header-toggle-button vector-pinnable-header-pin-button" data-event-name="pinnable-header.vector-main-menu.pin">העברה לסרגל הצד</button> <button class="vector-pinnable-header-toggle-button vector-pinnable-header-unpin-button" data-event-name="pinnable-header.vector-main-menu.unpin">הסתרה</button> </div> <div id="p-navigation" class="vector-menu mw-portlet mw-portlet-navigation" > <div class="vector-menu-heading"> ניווט </div> <div class="vector-menu-content"> <ul class="vector-menu-content-list"> <li id="n-mainpage" class="mw-list-item"><a href="/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99" title="ביקור בעמוד הראשי [z]" accesskey="z"><span>עמוד ראשי</span></a></li><li id="n-welcomepage" class="mw-list-item"><a href="/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9D"><span>ברוכים הבאים</span></a></li><li id="n-recentchanges" class="mw-list-item"><a href="/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D" title="רשימת השינויים האחרונים באתר [r]" accesskey="r"><span>שינויים אחרונים</span></a></li><li id="n-featured-articles" class="mw-list-item"><a href="/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C:%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%9D"><span>ערכים מומלצים</span></a></li><li id="n-portals" class="mw-list-item"><a href="/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C:%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%9D"><span>פורטלים</span></a></li><li id="n-randompage" class="mw-list-item"><a href="/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%90%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99" title="טעינת דף אקראי [x]" accesskey="x"><span>ערך אקראי</span></a></li> </ul> </div> </div> <div id="p-community" class="vector-menu mw-portlet mw-portlet-community" > <div class="vector-menu-heading"> קהילה </div> <div class="vector-menu-content"> <ul class="vector-menu-content-list"> <li id="n-portal" class="mw-list-item"><a href="/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94" title="אודות המיזם, איך אפשר לעזור, איפה למצוא דברים"><span>שער הקהילה</span></a></li><li id="n-help" class="mw-list-item"><a href="/wiki/%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%94:%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%98_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99" title="המקום למצוא מידע"><span>עזרה</span></a></li><li id="n-Ask-q" class="mw-list-item"><a href="/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%99%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A5" title="דפים להתייעצות טכנית, לשונית וכו'"><span>ייעוץ</span></a></li><li id="n-village-pump" class="mw-list-item"><a href="/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%96%D7%A0%D7%95%D7%9F" title="דיוני מדיניות ודיונים כלליים על ויקיפדיה"><span>מזנון</span></a></li><li id="n-Town-square" class="mw-list-item"><a href="/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%9B%D7%99%D7%9B%D7%A8_%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8" title="המקום בוויקיפדיה לשתף את הקהילה בדעותיכם בנושאים שאינם קשורים ישירות לוויקיפדיה"><span>כיכר העיר</span></a></li><li id="n-news" class="mw-list-item"><a href="/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA" title="חדשות בנושאי ויקיפדיה שונים"><span>חדשות</span></a></li><li id="n-notice-board" class="mw-list-item"><a href="/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%9C%D7%95%D7%97_%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%AA" title="לוח מודעות להפניית הוויקיפדים לדיונים בדפי שיחה שלא זכו לתשומת לב מספקת"><span>לוח מודעות</span></a></li><li id="n-contactUs" class="mw-list-item"><a href="/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%A7%D7%A9%D7%A8" title="איך ליצור קשר עם ויקיפדיה לצורך תיקונים, בירורים או שאלות אחרות"><span>יצירת קשר</span></a></li><li id="n-guestbook" class="mw-list-item"><a href="/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%9D" title="שתפו אותנו במשוב כללי על התרשמותכם מוויקיפדיה ומידת שביעות רצונכם ממנה"><span>ספר אורחים</span></a></li> </ul> </div> </div> </div> </div> </div> </div> </nav> <a href="/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99" class="mw-logo"> <img class="mw-logo-icon" src="/static/images/icons/wikipedia.png" alt="" aria-hidden="true" height="50" width="50"> <span class="mw-logo-container skin-invert"> <img class="mw-logo-wordmark" alt="ויקיפדיה" src="/static/images/mobile/copyright/wikipedia-wordmark-he.svg" style="width: 7.5em; height: 1.75em;"> <img class="mw-logo-tagline" alt="האנציקלופדיה החופשית" src="/static/images/mobile/copyright/wikipedia-tagline-he.svg" width="120" height="12" style="width: 7.5em; height: 0.75em;"> </span> </a> </div> <div class="vector-header-end"> <div id="p-search" role="search" class="vector-search-box-vue vector-search-box-collapses vector-search-box-show-thumbnail vector-search-box-auto-expand-width vector-search-box"> <a href="/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9" class="cdx-button cdx-button--fake-button cdx-button--fake-button--enabled cdx-button--weight-quiet cdx-button--icon-only search-toggle" title="‏חיפוש בוויקיפדיה‏ [f]" accesskey="f"><span class="vector-icon mw-ui-icon-search mw-ui-icon-wikimedia-search"></span> <span>חיפוש</span> </a> <div class="vector-typeahead-search-container"> <div class="cdx-typeahead-search cdx-typeahead-search--show-thumbnail cdx-typeahead-search--auto-expand-width"> <form action="/w/index.php" id="searchform" class="cdx-search-input cdx-search-input--has-end-button"> <div id="simpleSearch" class="cdx-search-input__input-wrapper" data-search-loc="header-moved"> <div class="cdx-text-input cdx-text-input--has-start-icon"> <input class="cdx-text-input__input" type="search" name="search" placeholder="חיפוש בוויקיפדיה" aria-label="חיפוש בוויקיפדיה" autocapitalize="sentences" title="‏חיפוש בוויקיפדיה‏ [f]" accesskey="f" id="searchInput" > <span class="cdx-text-input__icon cdx-text-input__start-icon"></span> </div> <input type="hidden" name="title" value="מיוחד:חיפוש"> </div> <button class="cdx-button cdx-search-input__end-button">חיפוש</button> </form> </div> </div> </div> <nav class="vector-user-links vector-user-links-wide" aria-label="כלים אישיים"> <div class="vector-user-links-main"> <div id="p-vector-user-menu-preferences" class="vector-menu mw-portlet emptyPortlet" > <div class="vector-menu-content"> <ul class="vector-menu-content-list"> </ul> </div> </div> <div id="p-vector-user-menu-userpage" class="vector-menu mw-portlet emptyPortlet" > <div class="vector-menu-content"> <ul class="vector-menu-content-list"> </ul> </div> </div> <nav class="vector-appearance-landmark" aria-label="מראה"> <div id="vector-appearance-dropdown" class="vector-dropdown " title="שינוי המראה של גודל הגופן, הרוחב והצבע של הדף" > <input type="checkbox" id="vector-appearance-dropdown-checkbox" role="button" aria-haspopup="true" data-event-name="ui.dropdown-vector-appearance-dropdown" class="vector-dropdown-checkbox " aria-label="מראה" > <label id="vector-appearance-dropdown-label" for="vector-appearance-dropdown-checkbox" class="vector-dropdown-label cdx-button cdx-button--fake-button cdx-button--fake-button--enabled cdx-button--weight-quiet cdx-button--icon-only " aria-hidden="true" ><span class="vector-icon mw-ui-icon-appearance mw-ui-icon-wikimedia-appearance"></span> <span class="vector-dropdown-label-text">מראה</span> </label> <div class="vector-dropdown-content"> <div id="vector-appearance-unpinned-container" class="vector-unpinned-container"> </div> </div> </div> </nav> <div id="p-vector-user-menu-notifications" class="vector-menu mw-portlet emptyPortlet" > <div class="vector-menu-content"> <ul class="vector-menu-content-list"> </ul> </div> </div> <div id="p-vector-user-menu-overflow" class="vector-menu mw-portlet" > <div class="vector-menu-content"> <ul class="vector-menu-content-list"> <li id="pt-sitesupport-2" class="user-links-collapsible-item mw-list-item user-links-collapsible-item"><a data-mw="interface" href="//donate.wikimedia.org/wiki/Special:FundraiserRedirector?utm_source=donate&utm_medium=sidebar&utm_campaign=C13_he.wikipedia.org&uselang=he" class=""><span>תרומה לוויקיפדיה</span></a> </li> <li id="pt-createaccount-2" class="user-links-collapsible-item mw-list-item user-links-collapsible-item"><a data-mw="interface" href="/w/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%9E%D7%94_%D7%9C%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%9F&returnto=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94%3A%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA+%D7%91%D7%90%D7%A8+%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="מומלץ ליצור חשבון ולהיכנס אליו, אך אין חובה לעשות זאת" class=""><span>יצירת חשבון</span></a> </li> <li id="pt-login-2" class="user-links-collapsible-item mw-list-item user-links-collapsible-item"><a data-mw="interface" href="/w/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%94_%D7%9C%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%9F&returnto=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94%3A%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA+%D7%91%D7%90%D7%A8+%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="מומלץ להיכנס לחשבון, אך אין חובה לעשות זאת [o]" accesskey="o" class=""><span>כניסה לחשבון</span></a> </li> </ul> </div> </div> </div> <div id="vector-user-links-dropdown" class="vector-dropdown vector-user-menu vector-button-flush-right vector-user-menu-logged-out" title="אפשרויות נוספות" > <input type="checkbox" id="vector-user-links-dropdown-checkbox" role="button" aria-haspopup="true" data-event-name="ui.dropdown-vector-user-links-dropdown" class="vector-dropdown-checkbox " aria-label="כלים אישיים" > <label id="vector-user-links-dropdown-label" for="vector-user-links-dropdown-checkbox" class="vector-dropdown-label cdx-button cdx-button--fake-button cdx-button--fake-button--enabled cdx-button--weight-quiet cdx-button--icon-only " aria-hidden="true" ><span class="vector-icon mw-ui-icon-ellipsis mw-ui-icon-wikimedia-ellipsis"></span> <span class="vector-dropdown-label-text">כלים אישיים</span> </label> <div class="vector-dropdown-content"> <div id="p-personal" class="vector-menu mw-portlet mw-portlet-personal user-links-collapsible-item" title="תפריט משתמש" > <div class="vector-menu-content"> <ul class="vector-menu-content-list"> <li id="pt-sitesupport" class="user-links-collapsible-item mw-list-item"><a href="//donate.wikimedia.org/wiki/Special:FundraiserRedirector?utm_source=donate&utm_medium=sidebar&utm_campaign=C13_he.wikipedia.org&uselang=he"><span>תרומה לוויקיפדיה</span></a></li><li id="pt-createaccount" class="user-links-collapsible-item mw-list-item"><a href="/w/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%9E%D7%94_%D7%9C%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%9F&returnto=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94%3A%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA+%D7%91%D7%90%D7%A8+%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="מומלץ ליצור חשבון ולהיכנס אליו, אך אין חובה לעשות זאת"><span class="vector-icon mw-ui-icon-userAdd mw-ui-icon-wikimedia-userAdd"></span> <span>יצירת חשבון</span></a></li><li id="pt-login" class="user-links-collapsible-item mw-list-item"><a href="/w/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%94_%D7%9C%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%9F&returnto=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94%3A%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA+%D7%91%D7%90%D7%A8+%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="מומלץ להיכנס לחשבון, אך אין חובה לעשות זאת [o]" accesskey="o"><span class="vector-icon mw-ui-icon-logIn mw-ui-icon-wikimedia-logIn"></span> <span>כניסה לחשבון</span></a></li> </ul> </div> </div> <div id="p-user-menu-anon-editor" class="vector-menu mw-portlet mw-portlet-user-menu-anon-editor" > <div class="vector-menu-heading"> דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון <a href="/wiki/%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%94:%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9D" aria-label="מידע נוסף על עריכה"><span>מידע נוסף</span></a> </div> <div class="vector-menu-content"> <ul class="vector-menu-content-list"> <li id="pt-anoncontribs" class="mw-list-item"><a href="/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C%D7%99" title="רשימת העריכות שנעשו מכתובת IP זו [y]" accesskey="y"><span>תרומות</span></a></li><li id="pt-anontalk" class="mw-list-item"><a href="/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%99" title="דיון על העריכות שנעשו מכתובת IP זו [n]" accesskey="n"><span>שיחה</span></a></li> </ul> </div> </div> </div> </div> </nav> </div> </header> </div> <div class="mw-page-container"> <div class="mw-page-container-inner"> <div class="vector-sitenotice-container"> <div id="siteNotice"><div id="mw-dismissablenotice-anonplace"></div><script>(function(){var node=document.getElementById("mw-dismissablenotice-anonplace");if(node){node.outerHTML="\u003Cdiv class=\"mw-dismissable-notice\"\u003E\u003Cdiv class=\"mw-dismissable-notice-close\"\u003E[\u003Ca tabindex=\"0\" role=\"button\"\u003Eהסתרה\u003C/a\u003E]\u003C/div\u003E\u003Cdiv class=\"mw-dismissable-notice-body\"\u003E\u003C!-- CentralNotice --\u003E\u003Cdiv id=\"localNotice\" data-nosnippet=\"\"\u003E\u003Cdiv class=\"anonnotice\" lang=\"he\" dir=\"rtl\"\u003E\u003Cp\u003E\u003Cb\u003Eתמיד רציתם לכתוב בוויקיפדיה אבל לא ידעתם איך? אתם מוזמנים לסדנת עריכה בוויקיפדיה. הסדנה תתקיים בספרייה הלאומית (בבניינה החדש) בירושלים ביום שישי, 06.12.24, בשעה 09:00. להרשמה לחצו \u003Ca href=\"/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%9E%D7%99_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94/%D7%92%D7%9C%D7%90%D7%9D/%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA/%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%93%D7%A0%D7%AA_%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%94_%D7%93%D7%A6%D7%9E%D7%91%D7%A8_2024\" title=\"ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/גלאם/הספרייה הלאומית/אירועים/סדנת עריכה דצמבר 2024\"\u003Eכאן\u003C/a\u003E.\u003C/b\u003E\n\u003C/p\u003E\u003C/div\u003E\u003C/div\u003E\u003C/div\u003E\u003C/div\u003E";}}());</script></div> </div> <div class="vector-column-start"> <div class="vector-main-menu-container"> <div id="mw-navigation"> <nav id="mw-panel" class="vector-main-menu-landmark" aria-label="אתר"> <div id="vector-main-menu-pinned-container" class="vector-pinned-container"> </div> </nav> </div> </div> <div class="vector-sticky-pinned-container"> <nav id="mw-panel-toc" aria-label="תוכן עניינים" data-event-name="ui.sidebar-toc" class="mw-table-of-contents-container vector-toc-landmark"> <div id="vector-toc-pinned-container" class="vector-pinned-container"> <div id="vector-toc" class="vector-toc vector-pinnable-element"> <div class="vector-pinnable-header vector-toc-pinnable-header vector-pinnable-header-pinned" data-feature-name="toc-pinned" data-pinnable-element-id="vector-toc" > <h2 class="vector-pinnable-header-label">תוכן עניינים</h2> <button class="vector-pinnable-header-toggle-button vector-pinnable-header-pin-button" data-event-name="pinnable-header.vector-toc.pin">העברה לסרגל הצד</button> <button class="vector-pinnable-header-toggle-button vector-pinnable-header-unpin-button" data-event-name="pinnable-header.vector-toc.unpin">הסתרה</button> </div> <ul class="vector-toc-contents" id="mw-panel-toc-list"> <li id="toc-mw-content-text" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-1"> <a href="#" class="vector-toc-link"> <div class="vector-toc-text">התחלה</div> </a> </li> <li id="toc-גאוגרפיה" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-1 vector-toc-list-item-expanded"> <a class="vector-toc-link" href="#גאוגרפיה"> <div class="vector-toc-text"> <span class="vector-toc-numb">1</span> <span>גאוגרפיה</span> </div> </a> <button aria-controls="toc-גאוגרפיה-sublist" class="cdx-button cdx-button--weight-quiet cdx-button--icon-only vector-toc-toggle"> <span class="vector-icon mw-ui-icon-wikimedia-expand"></span> <span>שינוי מצב התת־פרק גאוגרפיה</span> </button> <ul id="toc-גאוגרפיה-sublist" class="vector-toc-list"> <li id="toc-גבולות" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-2"> <a class="vector-toc-link" href="#גבולות"> <div class="vector-toc-text"> <span class="vector-toc-numb">1.1</span> <span>גבולות</span> </div> </a> <ul id="toc-גבולות-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-טופוגרפיה" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-2"> <a class="vector-toc-link" href="#טופוגרפיה"> <div class="vector-toc-text"> <span class="vector-toc-numb">1.2</span> <span>טופוגרפיה</span> </div> </a> <ul id="toc-טופוגרפיה-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-מים" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-2"> <a class="vector-toc-link" href="#מים"> <div class="vector-toc-text"> <span class="vector-toc-numb">1.3</span> <span>מים</span> </div> </a> <ul id="toc-מים-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-גאולוגיה" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-2"> <a class="vector-toc-link" href="#גאולוגיה"> <div class="vector-toc-text"> <span class="vector-toc-numb">1.4</span> <span>גאולוגיה</span> </div> </a> <ul id="toc-גאולוגיה-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-אקלים" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-2"> <a class="vector-toc-link" href="#אקלים"> <div class="vector-toc-text"> <span class="vector-toc-numb">1.5</span> <span>אקלים</span> </div> </a> <ul id="toc-אקלים-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-צומח" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-2"> <a class="vector-toc-link" href="#צומח"> <div class="vector-toc-text"> <span class="vector-toc-numb">1.6</span> <span>צומח</span> </div> </a> <ul id="toc-צומח-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-בעלי_חיים" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-2"> <a class="vector-toc-link" href="#בעלי_חיים"> <div class="vector-toc-text"> <span class="vector-toc-numb">1.7</span> <span>בעלי חיים</span> </div> </a> <ul id="toc-בעלי_חיים-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> </ul> </li> <li id="toc-בקעת_באר_שבע_במקרא" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-1 vector-toc-list-item-expanded"> <a class="vector-toc-link" href="#בקעת_באר_שבע_במקרא"> <div class="vector-toc-text"> <span class="vector-toc-numb">2</span> <span>בקעת באר שבע במקרא</span> </div> </a> <ul id="toc-בקעת_באר_שבע_במקרא-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-היסטוריה" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-1 vector-toc-list-item-expanded"> <a class="vector-toc-link" href="#היסטוריה"> <div class="vector-toc-text"> <span class="vector-toc-numb">3</span> <span>היסטוריה</span> </div> </a> <button aria-controls="toc-היסטוריה-sublist" class="cdx-button cdx-button--weight-quiet cdx-button--icon-only vector-toc-toggle"> <span class="vector-icon mw-ui-icon-wikimedia-expand"></span> <span>שינוי מצב התת־פרק היסטוריה</span> </button> <ul id="toc-היסטוריה-sublist" class="vector-toc-list"> <li id="toc-התקופה_הכלקוליתית" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-2"> <a class="vector-toc-link" href="#התקופה_הכלקוליתית"> <div class="vector-toc-text"> <span class="vector-toc-numb">3.1</span> <span>התקופה הכלקוליתית</span> </div> </a> <ul id="toc-התקופה_הכלקוליתית-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-תקופת_הברזל" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-2"> <a class="vector-toc-link" href="#תקופת_הברזל"> <div class="vector-toc-text"> <span class="vector-toc-numb">3.2</span> <span>תקופת הברזל</span> </div> </a> <ul id="toc-תקופת_הברזל-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-תקופת_בית_שני" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-2"> <a class="vector-toc-link" href="#תקופת_בית_שני"> <div class="vector-toc-text"> <span class="vector-toc-numb">3.3</span> <span>תקופת בית שני</span> </div> </a> <ul id="toc-תקופת_בית_שני-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-התקופה_הרומית-ביזנטית" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-2"> <a class="vector-toc-link" href="#התקופה_הרומית-ביזנטית"> <div class="vector-toc-text"> <span class="vector-toc-numb">3.4</span> <span>התקופה הרומית-ביזנטית</span> </div> </a> <ul id="toc-התקופה_הרומית-ביזנטית-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-התקופה_המוסלמית_או_תקופת_השיממון" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-2"> <a class="vector-toc-link" href="#התקופה_המוסלמית_או_תקופת_השיממון"> <div class="vector-toc-text"> <span class="vector-toc-numb">3.5</span> <span>התקופה המוסלמית או תקופת השיממון</span> </div> </a> <ul id="toc-התקופה_המוסלמית_או_תקופת_השיממון-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-האימפריה_העות'מאנית" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-2"> <a class="vector-toc-link" href="#האימפריה_העות'מאנית"> <div class="vector-toc-text"> <span class="vector-toc-numb">3.6</span> <span>האימפריה העות'מאנית</span> </div> </a> <ul id="toc-האימפריה_העות'מאנית-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-המנדט_הבריטי" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-2"> <a class="vector-toc-link" href="#המנדט_הבריטי"> <div class="vector-toc-text"> <span class="vector-toc-numb">3.7</span> <span>המנדט הבריטי</span> </div> </a> <ul id="toc-המנדט_הבריטי-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-מלחמת_העצמאות" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-2"> <a class="vector-toc-link" href="#מלחמת_העצמאות"> <div class="vector-toc-text"> <span class="vector-toc-numb">3.8</span> <span>מלחמת העצמאות</span> </div> </a> <ul id="toc-מלחמת_העצמאות-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-מדינת_ישראל" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-2"> <a class="vector-toc-link" href="#מדינת_ישראל"> <div class="vector-toc-text"> <span class="vector-toc-numb">3.9</span> <span>מדינת ישראל</span> </div> </a> <ul id="toc-מדינת_ישראל-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> </ul> </li> <li id="toc-ראו_גם" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-1 vector-toc-list-item-expanded"> <a class="vector-toc-link" href="#ראו_גם"> <div class="vector-toc-text"> <span class="vector-toc-numb">4</span> <span>ראו גם</span> </div> </a> <ul id="toc-ראו_גם-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-לקריאה_נוספת" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-1 vector-toc-list-item-expanded"> <a class="vector-toc-link" href="#לקריאה_נוספת"> <div class="vector-toc-text"> <span class="vector-toc-numb">5</span> <span>לקריאה נוספת</span> </div> </a> <ul id="toc-לקריאה_נוספת-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-קישורים_חיצוניים" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-1 vector-toc-list-item-expanded"> <a class="vector-toc-link" href="#קישורים_חיצוניים"> <div class="vector-toc-text"> <span class="vector-toc-numb">6</span> <span>קישורים חיצוניים</span> </div> </a> <ul id="toc-קישורים_חיצוניים-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-הערות_שוליים" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-1 vector-toc-list-item-expanded"> <a class="vector-toc-link" href="#הערות_שוליים"> <div class="vector-toc-text"> <span class="vector-toc-numb">7</span> <span>הערות שוליים</span> </div> </a> <ul id="toc-הערות_שוליים-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> </ul> </div> </div> </nav> </div> </div> <div class="mw-content-container"> <main id="content" class="mw-body"> <header class="mw-body-header vector-page-titlebar"> <nav aria-label="תוכן עניינים" class="vector-toc-landmark"> <div id="vector-page-titlebar-toc" class="vector-dropdown vector-page-titlebar-toc vector-button-flush-left" > <input type="checkbox" id="vector-page-titlebar-toc-checkbox" role="button" aria-haspopup="true" data-event-name="ui.dropdown-vector-page-titlebar-toc" class="vector-dropdown-checkbox " aria-label="מצב תוכן העניינים" > <label id="vector-page-titlebar-toc-label" for="vector-page-titlebar-toc-checkbox" class="vector-dropdown-label cdx-button cdx-button--fake-button cdx-button--fake-button--enabled cdx-button--weight-quiet cdx-button--icon-only " aria-hidden="true" ><span class="vector-icon mw-ui-icon-listBullet mw-ui-icon-wikimedia-listBullet"></span> <span class="vector-dropdown-label-text">מצב תוכן העניינים</span> </label> <div class="vector-dropdown-content"> <div id="vector-page-titlebar-toc-unpinned-container" class="vector-unpinned-container"> </div> </div> </div> </nav> <h1 id="firstHeading" class="firstHeading mw-first-heading"><span class="mw-page-title-namespace">טיוטה</span><span class="mw-page-title-separator">:</span><span class="mw-page-title-main">בקעת באר שבע</span></h1> <div id="p-lang-btn" class="vector-dropdown mw-portlet mw-portlet-lang" > <input type="checkbox" id="p-lang-btn-checkbox" role="button" aria-haspopup="true" data-event-name="ui.dropdown-p-lang-btn" class="vector-dropdown-checkbox mw-interlanguage-selector" aria-label="הערך הזה קיים רק בשפה הזאת. מוזמנים להוסיף את הערך לשפות אחרות" > <label id="p-lang-btn-label" for="p-lang-btn-checkbox" class="vector-dropdown-label cdx-button cdx-button--fake-button cdx-button--fake-button--enabled cdx-button--weight-quiet cdx-button--action-progressive mw-portlet-lang-heading-0" aria-hidden="true" ><span class="vector-icon mw-ui-icon-language-progressive mw-ui-icon-wikimedia-language-progressive"></span> <span class="vector-dropdown-label-text">הוספת שפות</span> </label> <div class="vector-dropdown-content"> <div class="vector-menu-content"> <ul class="vector-menu-content-list"> </ul> <div class="after-portlet after-portlet-lang"><span class="uls-after-portlet-link"></span></div> </div> </div> </div> </header> <div class="vector-page-toolbar"> <div class="vector-page-toolbar-container"> <div id="left-navigation"> <nav aria-label="מרחבי שם"> <div id="p-associated-pages" class="vector-menu vector-menu-tabs mw-portlet mw-portlet-associated-pages" > <div class="vector-menu-content"> <ul class="vector-menu-content-list"> <li id="ca-nstab-טיוטה" class="selected vector-tab-noicon mw-list-item"><a href="/wiki/%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="צפייה בדף הנושא [c]" accesskey="c"><span>טיוטה</span></a></li><li id="ca-talk" class="vector-tab-noicon mw-list-item"><a href="/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" rel="discussion" title="שיחה על דף התוכן [t]" accesskey="t"><span>שיחה</span></a></li> </ul> </div> </div> <div id="vector-variants-dropdown" class="vector-dropdown emptyPortlet" > <input type="checkbox" id="vector-variants-dropdown-checkbox" role="button" aria-haspopup="true" data-event-name="ui.dropdown-vector-variants-dropdown" class="vector-dropdown-checkbox " aria-label="שינוי הגוון השפה" > <label id="vector-variants-dropdown-label" for="vector-variants-dropdown-checkbox" class="vector-dropdown-label cdx-button cdx-button--fake-button cdx-button--fake-button--enabled cdx-button--weight-quiet" aria-hidden="true" ><span class="vector-dropdown-label-text">עברית</span> </label> <div class="vector-dropdown-content"> <div id="p-variants" class="vector-menu mw-portlet mw-portlet-variants emptyPortlet" > <div class="vector-menu-content"> <ul class="vector-menu-content-list"> </ul> </div> </div> </div> </div> </nav> </div> <div id="right-navigation" class="vector-collapsible"> <nav aria-label="צפיות"> <div id="p-views" class="vector-menu vector-menu-tabs mw-portlet mw-portlet-views" > <div class="vector-menu-content"> <ul class="vector-menu-content-list"> <li id="ca-view" class="selected vector-tab-noicon mw-list-item"><a href="/wiki/%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2"><span>קריאה</span></a></li><li id="ca-edit" class="vector-tab-noicon mw-list-item"><a href="/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&action=edit" title="עריכת קוד המקור של הדף הזה [e]" accesskey="e"><span>עריכת קוד מקור</span></a></li><li id="ca-ve-edit" class="collapsible vector-tab-noicon mw-list-item"><a href="/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&veaction=edit" title="עריכת הדף הזה [v]" accesskey="v"><span>עריכה</span></a></li><li id="ca-history" class="vector-tab-noicon mw-list-item"><a href="/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&action=history" title="גרסאות קודמות של דף זה [h]" accesskey="h"><span>גרסאות קודמות</span></a></li> </ul> </div> </div> </nav> <nav class="vector-page-tools-landmark" aria-label="כלי דף"> <div id="vector-page-tools-dropdown" class="vector-dropdown vector-page-tools-dropdown" > <input type="checkbox" id="vector-page-tools-dropdown-checkbox" role="button" aria-haspopup="true" data-event-name="ui.dropdown-vector-page-tools-dropdown" class="vector-dropdown-checkbox " aria-label="כלים" > <label id="vector-page-tools-dropdown-label" for="vector-page-tools-dropdown-checkbox" class="vector-dropdown-label cdx-button cdx-button--fake-button cdx-button--fake-button--enabled cdx-button--weight-quiet" aria-hidden="true" ><span class="vector-dropdown-label-text">כלים</span> </label> <div class="vector-dropdown-content"> <div id="vector-page-tools-unpinned-container" class="vector-unpinned-container"> <div id="vector-page-tools" class="vector-page-tools vector-pinnable-element"> <div class="vector-pinnable-header vector-page-tools-pinnable-header vector-pinnable-header-unpinned" data-feature-name="page-tools-pinned" data-pinnable-element-id="vector-page-tools" data-pinned-container-id="vector-page-tools-pinned-container" data-unpinned-container-id="vector-page-tools-unpinned-container" > <div class="vector-pinnable-header-label">כלים</div> <button class="vector-pinnable-header-toggle-button vector-pinnable-header-pin-button" data-event-name="pinnable-header.vector-page-tools.pin">העברה לסרגל הצד</button> <button class="vector-pinnable-header-toggle-button vector-pinnable-header-unpin-button" data-event-name="pinnable-header.vector-page-tools.unpin">הסתרה</button> </div> <div id="p-cactions" class="vector-menu mw-portlet mw-portlet-cactions emptyPortlet vector-has-collapsible-items" title="אפשרויות נוספות" > <div class="vector-menu-heading"> פעולות </div> <div class="vector-menu-content"> <ul class="vector-menu-content-list"> <li id="ca-more-view" class="selected vector-more-collapsible-item mw-list-item"><a href="/wiki/%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2"><span>קריאה</span></a></li><li id="ca-more-edit" class="vector-more-collapsible-item mw-list-item"><a href="/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&action=edit" title="עריכת קוד המקור של הדף הזה [e]" accesskey="e"><span>עריכת קוד מקור</span></a></li><li id="ca-more-ve-edit" class="collapsible vector-more-collapsible-item mw-list-item"><a href="/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&veaction=edit" title="עריכת הדף הזה [v]" accesskey="v"><span>עריכה</span></a></li><li id="ca-more-history" class="vector-more-collapsible-item mw-list-item"><a href="/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&action=history"><span>גרסאות קודמות</span></a></li> </ul> </div> </div> <div id="p-tb" class="vector-menu mw-portlet mw-portlet-tb" > <div class="vector-menu-heading"> כללי </div> <div class="vector-menu-content"> <ul class="vector-menu-content-list"> <li id="t-whatlinkshere" class="mw-list-item"><a href="/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9B%D7%90%D7%9F/%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="רשימה של כל דפי הוויקי שמקשרים לדף הזה [j]" accesskey="j"><span>דפים המקושרים לכאן</span></a></li><li id="t-recentchangeslinked" class="mw-list-item"><a href="/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" rel="nofollow" title="השינויים האחרונים בדפים המקושרים מהדף הזה [k]" accesskey="k"><span>שינויים בדפים המקושרים</span></a></li><li id="t-specialpages" class="mw-list-item"><a href="/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%D7%99%D7%9D" title="רשימה של כל הדפים המיוחדים [q]" accesskey="q"><span>דפים מיוחדים</span></a></li><li id="t-permalink" class="mw-list-item"><a href="/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&oldid=38422046" title="קישור קבוע לגרסה הזאת של הדף הזה"><span>קישור קבוע</span></a></li><li id="t-info" class="mw-list-item"><a href="/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&action=info" title="מידע נוסף על הדף הזה"><span>מידע על הדף</span></a></li><li id="t-urlshortener" class="mw-list-item"><a href="/w/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%A8_%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&url=https%3A%2F%2Fhe.wikipedia.org%2Fwiki%2F%25D7%2598%25D7%2599%25D7%2595%25D7%2598%25D7%2594%3A%25D7%2591%25D7%25A7%25D7%25A2%25D7%25AA_%25D7%2591%25D7%2590%25D7%25A8_%25D7%25A9%25D7%2591%25D7%25A2"><span>קבלת כתובת מקוצרת</span></a></li><li id="t-urlshortener-qrcode" class="mw-list-item"><a href="/w/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:QrCode&url=https%3A%2F%2Fhe.wikipedia.org%2Fwiki%2F%25D7%2598%25D7%2599%25D7%2595%25D7%2598%25D7%2594%3A%25D7%2591%25D7%25A7%25D7%25A2%25D7%25AA_%25D7%2591%25D7%2590%25D7%25A8_%25D7%25A9%25D7%2591%25D7%25A2"><span>הורדת קוד QR</span></a></li> </ul> </div> </div> <div id="p-electronpdfservice-sidebar-portlet-heading" class="vector-menu mw-portlet mw-portlet-electronpdfservice-sidebar-portlet-heading" > <div class="vector-menu-heading"> הדפסה/יצוא </div> <div class="vector-menu-content"> <ul class="vector-menu-content-list"> <li id="electron-print_pdf" class="mw-list-item"><a href="/w/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:DownloadAsPdf&page=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94%3A%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&action=show-download-screen"><span>הורדה כ־PDF</span></a></li><li id="t-print" class="mw-list-item"><a href="javascript:print();" rel="alternate" title="גרסה להדפסה של הדף הזה [p]" accesskey="p"><span>גרסה להדפסה</span></a></li> </ul> </div> </div> <div id="p-wikibase-otherprojects" class="vector-menu mw-portlet mw-portlet-wikibase-otherprojects emptyPortlet" > <div class="vector-menu-heading"> במיזמים אחרים </div> <div class="vector-menu-content"> <ul class="vector-menu-content-list"> </ul> </div> </div> </div> </div> </div> </div> </nav> </div> </div> </div> <div class="vector-column-end"> <div class="vector-sticky-pinned-container"> <nav class="vector-page-tools-landmark" aria-label="כלי דף"> <div id="vector-page-tools-pinned-container" class="vector-pinned-container"> </div> </nav> <nav class="vector-appearance-landmark" aria-label="מראה"> <div id="vector-appearance-pinned-container" class="vector-pinned-container"> <div id="vector-appearance" class="vector-appearance vector-pinnable-element"> <div class="vector-pinnable-header vector-appearance-pinnable-header vector-pinnable-header-pinned" data-feature-name="appearance-pinned" data-pinnable-element-id="vector-appearance" data-pinned-container-id="vector-appearance-pinned-container" data-unpinned-container-id="vector-appearance-unpinned-container" > <div class="vector-pinnable-header-label">מראה</div> <button class="vector-pinnable-header-toggle-button vector-pinnable-header-pin-button" data-event-name="pinnable-header.vector-appearance.pin">העברה לסרגל הצד</button> <button class="vector-pinnable-header-toggle-button vector-pinnable-header-unpin-button" data-event-name="pinnable-header.vector-appearance.unpin">הסתרה</button> </div> </div> </div> </nav> </div> </div> <div id="bodyContent" class="vector-body" aria-labelledby="firstHeading" data-mw-ve-target-container> <div class="vector-body-before-content"> <div class="mw-indicators"> </div> <div id="siteSub" class="noprint">מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית</div> </div> <div id="contentSub"><div id="mw-content-subtitle"></div></div> <div id="mw-content-text" class="mw-body-content"><div class="mw-content-rtl mw-parser-output" lang="he" dir="rtl"><div class="nomobile"> <table class="ambox ambox-content" cellspacing="0" style="border: 1px solid #FF4500;background-color:#fcfcfc; -moz-border-radius: 1em 1em 1em 0; -webkit-border-radius: 1em 1em 1em 0; border-radius: 1em 1em 1em 0;;border-right:10px solid #FF4500; width:80%; margin: auto;"> <tbody><tr> <td rowspan="2" style="-moz-border-radius: 0 0.9em 0.9em 0; -webkit-border-radius: 0 0.9em 0.9em 0; border-radius: 0 0.9em 0.9em 0;;width:46px;vertical-align:middle;padding:0 7px;" class="mbox-image"><div class="mbox-image" style="padding:3px;"><span typeof="mw:File"><span><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/3/34/Gnome-colors-edit-find-replace.svg/45px-Gnome-colors-edit-find-replace.svg.png" decoding="async" width="45" height="45" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/3/34/Gnome-colors-edit-find-replace.svg/68px-Gnome-colors-edit-find-replace.svg.png 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/3/34/Gnome-colors-edit-find-replace.svg/90px-Gnome-colors-edit-find-replace.svg.png 2x" data-file-width="48" data-file-height="48" /></span></span></div> </td> <td colspan="2" class="mbox-text" style="border-bottom:1px solid #fabf6c;"><div class="mbox-text-span"><b>יש <a href="/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%A9%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91_%D7%95%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%94" title="ויקיפדיה:שכתוב ועריכה">לשכתב</a> ערך זה</b>. הסיבה היא: <b>ראו הערות ראשונות בדף השיחה של הערך</b>.</div> </td></tr> <tr> <td style="vertical-align:center;font-size:90%;padding:2px 10px;" class="hide-when-compact">אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט ב<a href="/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="שיחת טיוטה:בקעת באר שבע">דף השיחה</a>. </td> <td style="vertical-align:center;white-space:nowrap;width:60px;border-color:#FF4500;border-width:0px 3px 0px 0px;border-style:solid;border-top-right-radius: 30px 30px;border-bottom-right-radius: 1px 1px;" class="hide-when-compact"><div class="plainlinks" style="text-align:center;font-size:90%;padding:2px 10px;white-space:no-wrap;"><a class="external text" href="https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&action=edit">שכתוב</a></div> </td></tr></tbody></table></div> <div class="mobileonly"> <table class="ambox ambox-content" style="background-color:#fcfcfc;border:1px solid #FF4500;border-right:10px solid #FF4500;-moz-border-radius: 1em 1em 1em 0; -webkit-border-radius: 1em 1em 1em 0; border-radius: 1em 1em 1em 0;; width:100%;"> <tbody><tr> <td colspan="2" class="mbox-text" style="vertical-align:center;font-size:90%;border-bottom:1px solid #fabf6c;padding:2px 10px !important;"><b>יש <a href="/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%A9%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91_%D7%95%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%94" title="ויקיפדיה:שכתוב ועריכה">לשכתב</a> ערך זה</b>. הסיבה היא: <b>ראו הערות ראשונות בדף השיחה של הערך</b>. </td></tr> <tr> <td style="vertical-align:center;font-size:80%;display:block;padding:2px 10px !important;" class="hide-when-compact">אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט ב<a href="/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="שיחת טיוטה:בקעת באר שבע">דף השיחה</a>. </td> <td style="vertical-align:center;white-space:nowrap;width:60px;border-color:#FF4500;border-width:0px 3px 0px 0px;border-style:solid;border-top-right-radius: 30px 30px;border-bottom-right-radius: 1px 1px;text-align:center;font-size:80%;padding:2px 10px !important;white-space:no-wrap;"><a class="external text" href="https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&action=edit">שכתוב</a> </td></tr></tbody></table></div> <figure typeof="mw:File/Thumb"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2.JPG" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/5/55/%D7%94%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2.JPG/250px-%D7%94%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2.JPG" decoding="async" width="250" height="140" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/5/55/%D7%94%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2.JPG/375px-%D7%94%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2.JPG 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/5/55/%D7%94%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2.JPG/500px-%D7%94%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2.JPG 2x" data-file-width="970" data-file-height="543" /></a><figcaption>בקעת באר שבע</figcaption></figure> <p><b>בקעת באר שבע</b> היא <a href="/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%A7" title="עמק">עמק</a> ב<a href="/wiki/%D7%94%D7%A0%D7%92%D7%91" title="הנגב">נגב</a>. הבקעה היא חלק מ<a href="/w/index.php?title=%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%92%D7%91&action=edit&redlink=1" class="new" title="בקעת הנגב (הדף אינו קיים)">בקעת הנגב</a> (או נגב יהודה<sup id="cite_ref-1" class="reference"><a href="#cite_note-1"><span class="cite-bracket">[</span>1<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> או בקעת באר שבע-ערד), שכוללת בתוכה גם את <a href="/w/index.php?title=%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%A2%D7%A8%D7%93&action=edit&redlink=1" class="new" title="בקעת ערד (הדף אינו קיים)">בקעת ערד</a> ו<a href="/w/index.php?title=%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%97%D7%98%D7%99%D7%9C&action=edit&redlink=1" class="new" title="בקעת חטיל (הדף אינו קיים)">בקעת חטיל</a>.<sup id="cite_ref-2" class="reference"><a href="#cite_note-2"><span class="cite-bracket">[</span>2<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> הבקעה קרויה על שם העיר המרכזית שנמצאת בתחומה - <a href="/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="באר שבע">באר שבע</a>. </p> <meta property="mw:PageProp/toc" /> <div class="mw-heading mw-heading2"><h2 id="גאוגרפיה"><span id=".D7.92.D7.90.D7.95.D7.92.D7.A8.D7.A4.D7.99.D7.94"></span>גאוגרפיה</h2><span class="mw-editsection"><span class="mw-editsection-bracket">[</span><a href="/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&action=edit&section=1" title="עריכת קוד המקור של הפרק: גאוגרפיה"><span>עריכת קוד מקור</span></a><span class="mw-editsection-divider"> | </span><a href="/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&veaction=edit&section=1" title="עריכת פסקה: "גאוגרפיה"" class="mw-editsection-visualeditor"><span>עריכה</span></a><span class="mw-editsection-bracket">]</span></span></div> <div class="mw-heading mw-heading3"><h3 id="גבולות"><span id=".D7.92.D7.91.D7.95.D7.9C.D7.95.D7.AA"></span>גבולות</h3><span class="mw-editsection"><span class="mw-editsection-bracket">[</span><a href="/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&action=edit&section=2" title="עריכת קוד המקור של הפרק: גבולות"><span>עריכת קוד מקור</span></a><span class="mw-editsection-divider"> | </span><a href="/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&veaction=edit&section=2" title="עריכת פסקה: "גבולות"" class="mw-editsection-visualeditor"><span>עריכה</span></a><span class="mw-editsection-bracket">]</span></span></div> <ul><li>גבולה ה<a href="/wiki/%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%9D" title="דרום">דרומי</a> של הבקעה עובר בסמוך לגבול הצפוני של אזור <a href="/w/index.php?title=%D7%A9%D7%A4%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%92%D7%91&action=edit&redlink=1" class="new" title="שפלת הנגב (הדף אינו קיים)">שפלת הנגב</a> (גבעות <a href="/wiki/%D7%94%D7%A0%D7%92%D7%91" title="הנגב">הנגב</a>-החלק הנמוך של <a href="/wiki/%D7%94%D7%A8_%D7%94%D7%A0%D7%92%D7%91" title="הר הנגב">הרי הנגב</a>).</li> <li>בדרום <a href="/wiki/%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97" title="מזרח">מזרח</a> גובלת הבקעה בהמשכה, <a href="/w/index.php?title=%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%A2%D7%A8%D7%93&action=edit&redlink=1" class="new" title="בקעת ערד (הדף אינו קיים)">בקעת ערד</a>, שחוצצת בין בקעת באר שבע ל<a href="/wiki/%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94" title="מדבר יהודה">מדבר יהודה</a>.</li> <li>הגבול ה<a href="/wiki/%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%9F" title="צפון">צפון</a> <a href="/wiki/%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97" title="מזרח">מזרח</a> מזרח של הבקעה עובר למרגלות <a href="/w/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%A8&action=edit&redlink=1" class="new" title="הרי יתיר (הדף אינו קיים)">הרי יתיר</a>, <a href="/w/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%99_%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9D&action=edit&redlink=1" class="new" title="הרי ענים (הדף אינו קיים)">הרי ענים</a> ו<a href="/w/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%99_%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%90&action=edit&redlink=1" class="new" title="הרי עירא (הדף אינו קיים)">הרי עירא</a> (חלק מהרי יהודה).</li> <li>הגבול הצפון מזרחי הוא <a href="/w/index.php?title=%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%97%D7%98%D7%99%D7%9C&action=edit&redlink=1" class="new" title="בקעת חטיל (הדף אינו קיים)">בקעת חטיל</a>.</li> <li>הגבול הצפוני הוא הגבול הדרומי של שפלת יהודה, גבול אשר מתחלק לשני חלקים:</li></ul> <p>בצד ה<a href="/wiki/%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97" title="מזרח">מזרחי</a> עובר הגבול בתוך שכונת <a href="/wiki/%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%AA_(%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2)" title="שכונת רמות (באר שבע)">רמות</a> שב<a href="/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="באר שבע">באר שבע</a> לבין <a href="/w/index.php?title=%D7%9B%D7%AA%D7%A3_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&action=edit&redlink=1" class="new" title="כתף באר שבע (הדף אינו קיים)">כתף באר שבע</a> שבאזור הגבוה של שפלת יהודה. בצד ה<a href="/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91" title="מערב">מערבי</a> הגבול עובר בין השכונה הצפונית של באר שבע- שכונת <a href="/w/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%9C_%D7%A2%D7%A9%D7%9F&action=edit&redlink=1" class="new" title="נחל עשן (הדף אינו קיים)">נחל עשן</a> לבין האזור הנמוך של שפלת יהודה. </p> <ul><li>הגבול ה<a href="/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91" title="מערב">מערבי</a> של הבקעה חסום במפגש אזור שפלת הנגב ו<a href="/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%9C%D7%94" class="mw-redirect" title="השפלה">שפלת יהודה</a>. במערב העיר <a href="/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="באר שבע">באר שבע</a> וממערבה לה נמצאות גבעות נמוכות של <a href="/wiki/%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%92%D7%99%D7%A8" title="אבן גיר">גיר</a> ו<a href="/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%9F" title="קירטון">קירטון</a> השייכות לשפלת הנגב ושפלת יהודה. <a href="/wiki/%D7%A7%D7%95_%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9D" title="קו פרשת המים">קו פרשת המים</a> בין <a href="/wiki/%D7%A0%D7%97%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%A8" title="נחל גרר">נחל גרר</a> ונחל באר שבע שעובר בחלקו על <a href="/w/index.php?title=%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A9_2357&action=edit&redlink=1" class="new" title="כביש 2357 (הדף אינו קיים)">כביש 2357</a> מהווה גבול במפגש <a href="/w/index.php?title=%D7%92%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%A4%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%92%D7%91&action=edit&redlink=1" class="new" title="גבעות שפלת הנגב (הדף אינו קיים)">גבעות שפלת הנגב</a> ושפלת יהודה. גבעות נמוכות אלו חוסמות את הבקעה ממערב ומהוות מעבר הדרגתי בין הבקעה ו<a href="/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A3" title="מישור החוף">מישור החוף</a>.</li></ul> <div class="mw-heading mw-heading3"><h3 id="טופוגרפיה"><span id=".D7.98.D7.95.D7.A4.D7.95.D7.92.D7.A8.D7.A4.D7.99.D7.94"></span>טופוגרפיה</h3><span class="mw-editsection"><span class="mw-editsection-bracket">[</span><a href="/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&action=edit&section=3" title="עריכת קוד המקור של הפרק: טופוגרפיה"><span>עריכת קוד מקור</span></a><span class="mw-editsection-divider"> | </span><a href="/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&veaction=edit&section=3" title="עריכת פסקה: "טופוגרפיה"" class="mw-editsection-visualeditor"><span>עריכה</span></a><span class="mw-editsection-bracket">]</span></span></div> <p>בקעת באר שבע משתפלת מ<a href="/wiki/%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97" title="מזרח">מזרח</a> ל<a href="/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91" title="מערב">מערב</a> מגובה של 400 מטר מעל <a href="/wiki/%D7%92%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%9D" title="גובה פני הים">גובה פני הים</a> במזרח הבקעה עד לגובה של 243 מטר מעל גובה פני הים בנקודת ההתחברות של הנחלים <a href="/wiki/%D7%A0%D7%97%D7%9C_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="נחל באר שבע">באר שבע</a> ו<a href="/w/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%9C_%D7%91%D7%A7%D7%A2&action=edit&redlink=1" class="new" title="נחל בקע (הדף אינו קיים)">בקע</a>. בקעת באר שבע נמוכה יותר משכנתה המזרחית - בקעת ערד שמגיעה עד לגובה של כ-650 מטר מעל גובה פני הים. הבקעה מתנקזת אל <a href="/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A3" title="מישור החוף">מישור החוף</a>.<sup id="cite_ref-3" class="reference"><a href="#cite_note-3"><span class="cite-bracket">[</span>3<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> </p> <div class="mw-heading mw-heading3"><h3 id="מים"><span id=".D7.9E.D7.99.D7.9D"></span>מים</h3><span class="mw-editsection"><span class="mw-editsection-bracket">[</span><a href="/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&action=edit&section=4" title="עריכת קוד המקור של הפרק: מים"><span>עריכת קוד מקור</span></a><span class="mw-editsection-divider"> | </span><a href="/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&veaction=edit&section=4" title="עריכת פסקה: "מים"" class="mw-editsection-visualeditor"><span>עריכה</span></a><span class="mw-editsection-bracket">]</span></span></div> <figure typeof="mw:File/Thumb"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2.JPG" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/d1/%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2.JPG/250px-%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2.JPG" decoding="async" width="250" height="139" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/d1/%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2.JPG/375px-%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2.JPG 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/d1/%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2.JPG/500px-%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2.JPG 2x" data-file-width="997" data-file-height="555" /></a><figcaption>בקעת באר שבע והנחלים המנקזים אותה כשבראשם <a href="/wiki/%D7%A0%D7%97%D7%9C_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="נחל באר שבע">נחל באר שבע</a></figcaption></figure> <figure typeof="mw:File/Thumb"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Water_in_Beersheba_Stream_-_06.jpg" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/5/5e/Water_in_Beersheba_Stream_-_06.jpg/250px-Water_in_Beersheba_Stream_-_06.jpg" decoding="async" width="250" height="168" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/5/5e/Water_in_Beersheba_Stream_-_06.jpg/375px-Water_in_Beersheba_Stream_-_06.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/5/5e/Water_in_Beersheba_Stream_-_06.jpg/500px-Water_in_Beersheba_Stream_-_06.jpg 2x" data-file-width="1975" data-file-height="1324" /></a><figcaption><a href="/wiki/%D7%A0%D7%97%D7%9C_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="נחל באר שבע">נחל באר שבע</a> בזמן הצפה</figcaption></figure> <p>מקורות ה<a href="/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%9D" title="מים">מים</a> בבקעה הם מי <a href="/wiki/%D7%92%D7%A9%D7%9D" title="גשם">גשמים</a>. ממוצע המשקעים השנתי בשנים 1980 - 2010 היה 195 מ"מ, כשבשנה השחונה ביותר ירדו 64 מ"מ ובשנה הגשומה ביותר 295 מ"מ.<sup id="cite_ref-אטלס_4-0" class="reference"><a href="#cite_note-אטלס-4"><span class="cite-bracket">[</span>4<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> הבקעה כולה נכללת באגן הניקוז של נחל באר שבע. </p><p>מים לשימוש האדם מופקים מ<a href="/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%9E%D7%99%D7%9D" title="באר מים">בארות</a> <a href="/wiki/%D7%9E%D7%99_%D7%AA%D7%94%D7%95%D7%9D" title="מי תהום">מי תהום</a>. באזור נמצאו עשרות בארות שנחפרו בעבר על ידי תושבי הבקעה<sup id="cite_ref-5" class="reference"><a href="#cite_note-5"><span class="cite-bracket">[</span>5<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> מפלס מי התהום בבקעה כיום מנמוך משהיה בעבר עקב <a href="/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%99_%D7%AA%D7%94%D7%95%D7%9D" title="המלחת מי תהום">שאיבת יתר</a>. עם זאת, הבקעה עדיין נחשבת כשטח עם פוטנציאל מאוד גבוה לשאיבת מי תהום.<sup id="cite_ref-6" class="reference"><a href="#cite_note-6"><span class="cite-bracket">[</span>6<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> </p> <div class="mw-heading mw-heading3"><h3 id="גאולוגיה"><span id=".D7.92.D7.90.D7.95.D7.9C.D7.95.D7.92.D7.99.D7.94"></span>גאולוגיה</h3><span class="mw-editsection"><span class="mw-editsection-bracket">[</span><a href="/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&action=edit&section=5" title="עריכת קוד המקור של הפרק: גאולוגיה"><span>עריכת קוד מקור</span></a><span class="mw-editsection-divider"> | </span><a href="/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&veaction=edit&section=5" title="עריכת פסקה: "גאולוגיה"" class="mw-editsection-visualeditor"><span>עריכה</span></a><span class="mw-editsection-bracket">]</span></span></div> <figure class="mw-halign-left" typeof="mw:File/Thumb"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A81.jpg" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/f/ff/%D7%94%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A81.jpg/250px-%D7%94%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A81.jpg" decoding="async" width="250" height="188" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/f/ff/%D7%94%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A81.jpg/375px-%D7%94%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A81.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/f/ff/%D7%94%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A81.jpg/500px-%D7%94%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A81.jpg 2x" data-file-width="1024" data-file-height="768" /></a><figcaption><a href="/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%A9_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C_(%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2)" title="המכתש הגדול (באר שבע)">מחצבה</a> בעיר <a href="/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="באר שבע">באר שבע</a> שבה ניתן לראות את השלבים הגאולוגיים של הבקעה, ובין השאר את הסלעים שהיו קיימים בזמן שהיה קיים ים בבקעת באר שבעֻ</figcaption></figure> <p>רוב הקרקע בבקעה היא אדמת <a href="/wiki/%D7%9C%D7%A1" title="לס">לס</a>. הגשם לרוב אינו חודר את השכבה העליונה של הלס, שהופכת באופן מהיר לבוץ האטום למים, ועל כן אזורי לס רגישים במיוחד ל<a href="/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%A4%D7%95%D7%9F" title="שיטפון">שיטפון</a>. בנוסף, קרקע הלס של הבקעה רכה וניתנת לחפירה עמוקה.<sup id="cite_ref-7" class="reference"><a href="#cite_note-7"><span class="cite-bracket">[</span>7<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> בנוסף ישנם אחוזים קטנים של אדמות <a href="/wiki/%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%92%D7%99%D7%A8" title="אבן גיר">אבן גיר</a> ו<a href="/wiki/%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%98" title="דולומיט">דולומיט</a>. </p><p>השכבה העליונה של הקרקע בבקעה היא שכבת לס ומתחתיה שכבות גאולוגיות עתיקות של <a href="/wiki/%D7%A1%D7%9C%D7%A2_%D7%9E%D7%A9%D7%A7%D7%A2" title="סלע משקע">סלעי משקע</a>. רוב האדמה נוצרה בתקופת ה<a href="/wiki/%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A7%D7%9F" class="mw-redirect" title="פליסטוקן">פליסטוקן הווה</a> וחלקים קטנים בתקופת ה<a href="/wiki/%D7%90%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%9F" title="אאוקן">איאוקן</a> ותקופת ה<a href="/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%A7%D7%9F" title="מיוקן">איאוקן עליון מיוקן</a>. בקעה זו היא שריד ל<a href="/wiki/%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2-%D7%A2%D7%96%D7%94" title="קניון באר שבע-עזה">קניון באר שבע-עזה</a> שנוצר במיוקן והגיע לשיא עומקו בעת <a href="/wiki/%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A2_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99" title="האירוע המסיני">האירוע המסיני</a>. הקניון, שעבר מ<a href="/wiki/%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94" title="דימונה">דימונה</a> דרך בקעת באר שבע ו<a href="/wiki/%D7%A2%D7%96%D7%94" title="עזה">עזה</a> נכנס לים התיכון, כך הבקעה הוצפה מספר פעמים לאורך מיליוני השנים. </p> <div class="mw-heading mw-heading3"><h3 id="אקלים"><span id=".D7.90.D7.A7.D7.9C.D7.99.D7.9D"></span>אקלים</h3><span class="mw-editsection"><span class="mw-editsection-bracket">[</span><a href="/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&action=edit&section=6" title="עריכת קוד המקור של הפרק: אקלים"><span>עריכת קוד מקור</span></a><span class="mw-editsection-divider"> | </span><a href="/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&veaction=edit&section=6" title="עריכת פסקה: "אקלים"" class="mw-editsection-visualeditor"><span>עריכה</span></a><span class="mw-editsection-bracket">]</span></span></div> <p>ה<a href="/wiki/%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D" title="אקלים">אקלים</a> בחלק הצפוני של הבקעה הוא <a href="/wiki/%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%A6%D7%97%D7%99%D7%97_%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A6%D7%94" title="אקלים צחיח למחצה">צחיח למחצה</a> ובחלקה הדרומי <a href="/wiki/%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8" title="מדבר">מדברי</a>.<sup id="cite_ref-8" class="reference"><a href="#cite_note-8"><span class="cite-bracket">[</span>8<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> רוב המשקעים בבקעה יורדים כגשם ולעיתים גם כ<a href="/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%93" title="ברד">ברד</a>. כן תועדו אירועים בודדים של ירידת <a href="/wiki/%D7%A9%D7%9C%D7%92" title="שלג">שלג</a>.<sup id="cite_ref-9" class="reference"><a href="#cite_note-9"><span class="cite-bracket">[</span>9<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> </p><p>טמפרטורת המינימום היומית הממוצעת שנמדדה בשנים 1995 - 2009 בחודש <a href="/wiki/%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%A8" title="ינואר">ינואר</a> היא 7.1 <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%A6%D7%9C%D7%96%D7%99%D7%95%D7%A1" title="מעלות צלזיוס">מעלות צלזיוס</a>. הטמפרטורה הנמוכה ביותר שנמדדה אי פעם הייתה 4- מעלות (23 בפברואר 1941). טמפרטורת המקסימום היומית הממוצעת שנמדדה בחודשים <a href="/wiki/%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%99" title="יולי">יולי</a> ו<a href="/wiki/%D7%90%D7%95%D7%92%D7%95%D7%A1%D7%98" title="אוגוסט">אוגוסט</a> היא 34.7 מעלות. הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנמדדה הייתה 46 מעלות (16 ביוני 1933).<sup id="cite_ref-אטלס_4-1" class="reference"><a href="#cite_note-אטלס-4"><span class="cite-bracket">[</span>4<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> </p><p>הכמות השנתית הממוצעת של <a href="/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%90%D7%99%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA" title="התאיידות">מים שמתאדים</a> בבקעת באר שבע היא 1600–1800 מ"מ. ה<a href="/wiki/%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%AA" title="לחות">לחות</a> היחסית הממוצעת בשיא ה<a href="/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%A5" title="קיץ">קיץ</a> היא 55% ובמזרח הבקעה גם 50%. כמות ה<a href="/wiki/%D7%98%D7%9C" title="טל">טל</a> השנתית הממוצעת בבקעת באר שבע היא בין ארבעים לשישים מילימטר. ה<a href="/wiki/%D7%A8%D7%95%D7%97" title="רוח">רוחות</a> העזות בשטח המישורי, הקרקע הלסית והיובש בהיעדר משקעים גורמים לעיתים לתופעה של <a href="/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%AA_%D7%97%D7%95%D7%9C" title="סופת חול">סופות חול</a>.<sup id="cite_ref-10" class="reference"><a href="#cite_note-10"><span class="cite-bracket">[</span>10<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> </p> <figure class="mw-halign-left" typeof="mw:File/Thumb"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Acanthodactylus-beershebensis_20120324_4151.JPG" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/a/a9/Acanthodactylus-beershebensis_20120324_4151.JPG/250px-Acanthodactylus-beershebensis_20120324_4151.JPG" decoding="async" width="250" height="188" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/a/a9/Acanthodactylus-beershebensis_20120324_4151.JPG/375px-Acanthodactylus-beershebensis_20120324_4151.JPG 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/a/a9/Acanthodactylus-beershebensis_20120324_4151.JPG/500px-Acanthodactylus-beershebensis_20120324_4151.JPG 2x" data-file-width="4608" data-file-height="3456" /></a><figcaption><a href="/wiki/%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="שנונית באר שבע">שנונית באר שבע</a> האופיינית לבקעה</figcaption></figure> <div class="mw-heading mw-heading3"><h3 id="צומח"><span id=".D7.A6.D7.95.D7.9E.D7.97"></span>צומח</h3><span class="mw-editsection"><span class="mw-editsection-bracket">[</span><a href="/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&action=edit&section=7" title="עריכת קוד המקור של הפרק: צומח"><span>עריכת קוד מקור</span></a><span class="mw-editsection-divider"> | </span><a href="/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&veaction=edit&section=7" title="עריכת פסקה: "צומח"" class="mw-editsection-visualeditor"><span>עריכה</span></a><span class="mw-editsection-bracket">]</span></span></div> <p>כמו שבקעת באר שבע מהווה גבול בין שטח <a href="/wiki/%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8" title="מדבר">מדברי</a> לשטח ים תיכוני כך גם <a href="/wiki/%D7%A6%D7%95%D7%9E%D7%97" title="צומח">צמחייתה</a> היא הגבול בין הצמחייה הים תיכונית לצמחייה המדברית. בעקבות השתלטות האדם על שטחים נרחבים, התפתחות ה<a href="/wiki/%D7%98%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94" title="טכנולוגיה">טכנולוגיה</a> ו<a href="/wiki/%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%99%D7%AA%D7%A8" title="רעיית יתר">רעיית יתר</a> הצטמצם מגוון הצמחים בבקעת באר שבע בצורה דרסטית. בקעת באר שבע מתאפיינת בצמחייה נמוכה, הרבה <a href="/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%97" title="שיח">שיחים</a> ומאוד נפוץ למצוא באזור <a href="/wiki/%D7%90%D7%A9%D7%9C" title="אשל">עצי אשל</a>.<sup id="cite_ref-11" class="reference"><a href="#cite_note-11"><span class="cite-bracket">[</span>11<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> באזור נפוצה <a href="/wiki/%D7%A9%D7%9C%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA" title="שלהבית">שלהבית קצרת- שיניים</a>, <a href="/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%97" title="שיח">שיח</a> נמוך מאוד, כמעט שרוע, בעל <a href="/wiki/%D7%A2%D7%9C%D7%94" title="עלה">עלים</a> צמריים וצהבהבים, הפורח בצהוב בחודשים <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A8%D7%A5" title="מרץ">מרץ</a>-<a href="/wiki/%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99" title="יוני">יוני</a>. האזור כולו מתאפיין בפריחה עונתית. <a href="/wiki/%D7%9B%D7%9C%D7%A0%D7%99%D7%AA" title="כלנית">כלניות</a> פורחות כאן דרך קבע ב<a href="/wiki/%D7%A4%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%90%D7%A8" title="פברואר">פברואר</a> ואחריהן מינים רבים של צמחי <a href="/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%97" title="פרח">פרחים</a> ססגוניים, ביניהם <a href="/wiki/%D7%A6%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8" title="צבעוני המדבר">צבעוני המדבר</a>, הפורח במרץ. צמח נפוץ נוסף הוא ה<a href="/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94" title="עירית גדולה">עירית הגדולה</a>, הפורחת במרץ בצבע קרם וצמח נוסף הוא <a href="/wiki/%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%A4%D7%A8_%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94" title="לשון-פר סמורה">לשון הפר הסמורה</a>, הפורח ב<a href="/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%A3" title="חורף">חורף</a> בכחול עמוק. </p> <div class="mw-heading mw-heading3"><h3 id="בעלי_חיים"><span id=".D7.91.D7.A2.D7.9C.D7.99_.D7.97.D7.99.D7.99.D7.9D"></span>בעלי חיים</h3><span class="mw-editsection"><span class="mw-editsection-bracket">[</span><a href="/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&action=edit&section=8" title="עריכת קוד המקור של הפרק: בעלי חיים"><span>עריכת קוד מקור</span></a><span class="mw-editsection-divider"> | </span><a href="/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&veaction=edit&section=8" title="עריכת פסקה: "בעלי חיים"" class="mw-editsection-visualeditor"><span>עריכה</span></a><span class="mw-editsection-bracket">]</span></span></div> <p>כמו הצמחייה גם ה<a href="/wiki/%D7%91%D7%A2%22%D7%97" class="mw-redirect" title="בע"ח">חיות</a> סובלות מהשתלטות האדם וכיום קשה וכמעט בלתי אפשרי להבחין בבעלי חיים גדולים בסביבות בקעת באר שבע. במקומות רחוקים מאדם יהיה ניתן להבחין בשעות החשוכות של היממה במספר מועט של <a href="/wiki/%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%99%D7%9D" title="יונקים">יונקים</a> מסוגים שונים: <a href="/wiki/%D7%AA%D7%9F_%D7%96%D7%94%D7%95%D7%91" title="תן זהוב">תן זהוב</a>, <a href="/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%99" title="שועל מצוי">שועל מצוי</a>, <a href="/wiki/%D7%A6%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%9D" title="צבועיים">צבוע</a>, <a href="/wiki/%D7%93%D7%A8%D7%91%D7%9F_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%99" class="mw-redirect" title="דרבן מצוי">דרבן</a> ועוד <a href="/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%A8%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%9D" title="מכרסמים">מכרסמים</a> שונים. לעומתם ניתן למצוא בשפע סוגים שונים של <a href="/wiki/%D7%96%D7%95%D7%97%D7%9C%D7%99%D7%9D" title="זוחלים">זוחלים</a>, <a href="/wiki/%D7%96%D7%97%D7%9C_%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%AA%D7%99" title="זחל אמיתי">זחלים</a> ובמיוחד <a href="/wiki/%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA" title="חיפושיות">חיפושיות</a> שונות באזור בקעת באר שבע. במרחב הבקעה מצויים יותר משלושים מינים של זוחלים ושלושה מינים של <a href="/wiki/%D7%93%D7%95-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D" title="דו-חיים">דו-חיים</a>. ”מין הדגל“ של הזוחלים באזור היא <a href="/wiki/%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="שנונית באר שבע">שנונית באר שבע</a>, <a href="/wiki/%D7%9C%D7%98%D7%90%D7%95%D7%AA" title="לטאות">לטאה</a> נדירה בעלת הסתגלות טובה לתנאי הבקעה.<sup id="cite_ref-12" class="reference"><a href="#cite_note-12"><span class="cite-bracket">[</span>12<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> </p> <div class="mw-heading mw-heading2"><h2 id="בקעת_באר_שבע_במקרא"><span id=".D7.91.D7.A7.D7.A2.D7.AA_.D7.91.D7.90.D7.A8_.D7.A9.D7.91.D7.A2_.D7.91.D7.9E.D7.A7.D7.A8.D7.90"></span>בקעת באר שבע במקרא</h2><span class="mw-editsection"><span class="mw-editsection-bracket">[</span><a href="/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&action=edit&section=9" title="עריכת קוד המקור של הפרק: בקעת באר שבע במקרא"><span>עריכת קוד מקור</span></a><span class="mw-editsection-divider"> | </span><a href="/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&veaction=edit&section=9" title="עריכת פסקה: "בקעת באר שבע במקרא"" class="mw-editsection-visualeditor"><span>עריכה</span></a><span class="mw-editsection-bracket">]</span></span></div> <p>הדעה המקובלת בקרב הארכיאולוגים היא שלא היתה התיישבות אנושית בבקעת באר שבע במהלך תקופת הברונזה (3200/3100- 1200/1150 לפנה"ס).<sup id="cite_ref-13" class="reference"><a href="#cite_note-13"><span class="cite-bracket">[</span>13<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> לעומת זאת, בתנ"ך מתוארת פעילות של <a href="/w/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%A9%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%91%D7%95%D7%AA&action=edit&redlink=1" class="new" title="שלשת האבות (הדף אינו קיים)">שלשת האבות</a>, <a href="/wiki/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D" title="אברהם">אברהם</a>, <a href="/wiki/%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7" title="יצחק">יצחק</a> ו<a href="/wiki/%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91" title="יעקב">יעקב</a> בנגב<sup id="cite_ref-14" class="reference"><a href="#cite_note-14"><span class="cite-bracket">[</span>14<span class="cite-bracket">]</span></a></sup>, ובבאר שבע עצמה<sup id="cite_ref-15" class="reference"><a href="#cite_note-15"><span class="cite-bracket">[</span>15<span class="cite-bracket">]</span></a></sup>. </p><p>בין השאר מסופר על אברהם: <style data-mw-deduplicate="TemplateStyles:r34628598">.mw-parser-output .HeQuotationMark p:first-child::before{color:#99f;content:"”";font-family:David,serif;font-size:25px;font-weight:bold;line-height:100%}.mw-parser-output .HeQuotationMark p:last-child:after{color:#99f;content:"“";font-family:David,serif;font-size:25px;font-weight:bold;line-height:100%}.mw-parser-output .EnQuotationMark p:first-child::before{color:#99f;content:"“";font-family:"Times New Roman",serif;font-size:25px;font-weight:bold;line-height:100%}.mw-parser-output .EnQuotationMark p:last-child:after{color:#99f;content:"”";font-family:"Times New Roman",serif;font-size:25px;font-weight:bold;line-height:100%}</style> </p> <blockquote dir="rtl"><div class="hebrewQuotation"> <p>וַיִּכְרְתוּ בְרִית, בִּבְאֵר שָׁבַע; וַיָּקָם אֲבִימֶלֶךְ, וּפִיכֹל שַׂר-צְבָאוֹ, וַיָּשֻׁבוּ, אֶל-אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים. וַיִּטַּע אֶשֶׁל, בִּבְאֵר שָׁבַע; וַיִּקְרָא-שָׁם--בְּשֵׁם ה', אֵל עוֹלָם. וַיָּגָר אַבְרָהָם בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, יָמִים רַבִּים. </p> </div> <div style="text-align:left;border-top: 1px dotted #ccc;">— <cite style="font-size:small; font-style: normal;"><a href="/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA" title="בראשית">ספר בראשית</a>, <a href="https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%9B%D7%90" class="extiw" title="s:בראשית כא">פרק כ"א</a>, <a href="https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%9B%D7%90_%D7%9B%D7%91" class="extiw" title="s:קטגוריה:בראשית כא כב">פסוקים כ"ב</a>–<a href="https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%9B%D7%90_%D7%9C%D7%93" class="extiw" title="s:קטגוריה:בראשית כא לד">ל"ד</a></cite></div> </blockquote> <figure class="mw-halign-left" typeof="mw:File/Thumb"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Well_of_Isaac_in_Beersheba.jpg" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/b/b0/Well_of_Isaac_in_Beersheba.jpg/250px-Well_of_Isaac_in_Beersheba.jpg" decoding="async" width="250" height="188" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/b/b0/Well_of_Isaac_in_Beersheba.jpg/375px-Well_of_Isaac_in_Beersheba.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/b/b0/Well_of_Isaac_in_Beersheba.jpg/500px-Well_of_Isaac_in_Beersheba.jpg 2x" data-file-width="1000" data-file-height="750" /></a><figcaption><a href="/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D" title="באר אברהם">באר אברהם</a> ב<a href="/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="באר שבע">באר שבע</a></figcaption></figure> <p><a href="/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D" title="באר אברהם">באר אברהם</a> מזוהה על פי מסורות שונות עם אירוע זה. </p><p>לאחר <a href="/wiki/%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D" title="יציאת מצרים">יציאת מצרים</a> <a href="/wiki/%D7%A9%D7%91%D7%98%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="שבטי ישראל">שבטי ישראל</a> בפיקוד <a href="/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%91%D7%9F_%D7%A0%D7%95%D7%9F" title="יהושע בן נון">יהושע בן נון</a> כובשים את ארץ ישראל ובתוכה את בקעת באר שבע. ב<a href="/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2" title="ספר יהושע">ספר יהושע</a> לא מסופר על <a href="/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%A8-%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94" title="עיר-מדינה">ערי מדינה</a> מרכזיות שבהם נלחם יהושע במהלך כיבוש הבקעה (חוץ מ<a href="/wiki/%D7%AA%D7%9C_%D7%A2%D7%A8%D7%93" title="תל ערד">ערד</a> ו<a href="/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%94" title="חורמה">חורמה</a> שנמצאות ב<a href="/w/index.php?title=%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%A2%D7%A8%D7%93&action=edit&redlink=1" class="new" title="בקעת ערד (הדף אינו קיים)">בקעת ערד</a>). כאשר מחלק יהושע את הארץ לנחלות <a href="/wiki/%D7%A9%D7%91%D7%98_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94" title="שבט יהודה">שבט יהודה</a> מקבל שטח גדול מאוד יחסית לשאר השבטים ומתחלק בו עם <a href="/wiki/%D7%A9%D7%91%D7%98_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F" title="שבט שמעון">שבט שמעון</a>. שבט שמעון מקבל את נחלתו בתוך נחלת שבט יהודה ושטחי הנחלה כוללים את בקעת באר שבע וסביבתה. בספר יהושע פרק ט"ו נמצאת <a href="/wiki/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA_%D7%A2%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94" title="רשימת ערי יהודה">רשימת ערי יהודה</a> שכוללים בתוכם גם את ערי שמעון. זוהי רשימת הערים שבנחלת שבט שמעון על פי ספר יהושע: <link rel="mw-deduplicated-inline-style" href="mw-data:TemplateStyles:r34628598"> </p> <blockquote dir="rtl"><div class="hebrewQuotation"> <p>א וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַשֵּׁנִי, לְשִׁמְעוֹן--לְמַטֵּה בְנֵי-שִׁמְעוֹן, לְמִשְׁפְּחוֹתָם; וַיְהִי, נַחֲלָתָם, בְּתוֹךְ, נַחֲלַת בְּנֵי-יְהוּדָה. ב וַיְהִי לָהֶם, בְּנַחֲלָתָם--בְּאֵר-שֶׁבַע וְשֶׁבַע, וּמוֹלָדָה. ג וַחֲצַר שׁוּעָל וּבָלָה, וָעָצֶם. ד וְאֶלְתּוֹלַד וּבְתוּל, וְחָרְמָה. ה וְצִקְלַג וּבֵית-הַמַּרְכָּבוֹת, וַחֲצַר סוּסָה. ו וּבֵית לְבָאוֹת, וְשָׁרוּחֶן: עָרִים שְׁלֹשׁ-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן. ז עַיִן רִמּוֹן, וָעֶתֶר וְעָשָׁן: עָרִים אַרְבַּע, וְחַצְרֵיהֶן. ח וְכָל-הַחֲצֵרִים, אֲשֶׁר סְבִיבוֹת הֶעָרִים הָאֵלֶּה, עַד-בַּעֲלַת בְּאֵר, רָאמַת נֶגֶב: זֹאת, נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי-שִׁמְעוֹן--לְמִשְׁפְּחֹתָם. ט מֵחֶבֶל בְּנֵי יְהוּדָה, נַחֲלַת בְּנֵי שִׁמְעוֹן: כִּי-הָיָה חֵלֶק בְּנֵי-יְהוּדָה, רַב מֵהֶם, וַיִּנְחֲלוּ בְנֵי-שִׁמְעוֹן, בְּתוֹךְ נַחֲלָתָם. </p> </div> <div style="text-align:left;border-top: 1px dotted #ccc;">— <cite style="font-size:small; font-style: normal;"><a href="/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2" title="ספר יהושע">ספר יהושע</a>, <a href="https://he.wikisource.org/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%99%D7%98" class="extiw" title="s:יהושע יט">פרק י"ט</a>, <a href="https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%99%D7%98_%D7%90" class="extiw" title="s:קטגוריה:יהושע יט א">פסוקים א'</a>–<a href="https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%99%D7%98_%D7%98" class="extiw" title="s:קטגוריה:יהושע יט ט">ט'</a></cite></div> </blockquote> <figure typeof="mw:File/Thumb"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:12_staemme_israels_heb.svg" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/6/61/12_staemme_israels_heb.svg/250px-12_staemme_israels_heb.svg.png" decoding="async" width="250" height="381" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/6/61/12_staemme_israels_heb.svg/375px-12_staemme_israels_heb.svg.png 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/6/61/12_staemme_israels_heb.svg/500px-12_staemme_israels_heb.svg.png 2x" data-file-width="2168" data-file-height="3300" /></a><figcaption>נחלות <a href="/wiki/%D7%A9%D7%91%D7%98%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="שבטי ישראל">שבטי ישראל</a></figcaption></figure> <p>בספר <a href="/wiki/%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D" title="דברי הימים">דברי הימים</a> א' נמצאת רשימה זהה עם שינויים קלים: <link rel="mw-deduplicated-inline-style" href="mw-data:TemplateStyles:r34628598"> </p> <blockquote dir="rtl"><div class="hebrewQuotation"> <p>כח וַיֵּשְׁבוּ בִּבְאֵר-שֶׁבַע וּמוֹלָדָה, וַחֲצַר שׁוּעָל. כט וּבְבִלְהָה וּבְעֶצֶם, וּבְתוֹלָד. ל וּבִבְתוּאֵל וּבְחָרְמָה, וּבְצִיקְלָג. לא וּבְבֵית מַרְכָּבוֹת וּבַחֲצַר סוּסִים, וּבְבֵית בִּרְאִי וּבְשַׁעֲרָיִם; אֵלֶּה עָרֵיהֶם, עַד-מְלֹךְ דָּוִיד. לב וְחַצְרֵיהֶם עֵיטָם וָעַיִן, רִמּוֹן וְתֹכֶן וְעָשָׁן; עָרִים, חָמֵשׁ. לג וְכָל-חַצְרֵיהֶם, אֲשֶׁר סְבִיבוֹת הֶעָרִים הָאֵלֶּה--עַד-בָּעַל; </p> </div> <div style="text-align:left;border-top: 1px dotted #ccc;">— <cite style="font-size:small; font-style: normal;"><a href="/wiki/%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D" title="דברי הימים">ספר דברי הימים א'</a>, <a href="https://he.wikisource.org/wiki/%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%90_%D7%93" class="extiw" title="s:דברי הימים א ד">פרק ד'</a>, <a href="https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%90_%D7%93_%D7%9B%D7%97" class="extiw" title="s:קטגוריה:דברי הימים א ד כח">פסוקים כ"ח</a>–<a href="https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%90_%D7%93_%D7%9C%D7%92" class="extiw" title="s:קטגוריה:דברי הימים א ד לג">ל"ג</a></cite></div> </blockquote> <p>רבים מערים אלו גילו ב<a href="/wiki/%D7%AA%D7%9C" title="תל">תלים</a> ובחורבות ארכאולוגיות, כגון: <a href="/wiki/%D7%97%D7%A8%D7%9E%D7%94" class="mw-redirect" title="חרמה">חרמה</a>, <a href="/wiki/%D7%AA%D7%9C_%D7%A9%D7%A8%D7%A2" title="תל שרע">צקלג</a>, <a href="/wiki/%D7%AA%D7%9C_%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%97%D7%9F" title="תל שרוחן">שרוחן</a> ועוד. אך מרשימות ארוכות אלו גילו אך ורק שלוש ערים בבקעת באר שבע והן: העיר <a href="/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="באר שבע">באר שבע</a> שנמצאת בבאר שבע בסביבות <a href="/w/index.php?title=%D7%AA%D7%9C_%D7%A2%D7%95%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95&action=edit&redlink=1" class="new" title="תל עוזיהו (הדף אינו קיים)">תל עוזיהו</a> והערים העתיקות של ה<a href="/wiki/%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%AA" title="האימפריה הביזנטית">ביזנטים</a> וה<a href="/wiki/%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%AA%27%D7%9E%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%AA" title="האימפריה העות'מאנית">טורקים</a>, העיר שבע שנמצאת ב<a href="/wiki/%D7%AA%D7%9C_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="תל באר שבע">תל באר שבע</a> (בעבר רווחה ההשערה כי העיר באר שבע נמצאת על תל זה, אך לאחר גילוי השכבות הארכאולוגיות העתיקות מ<a href="/wiki/%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C" title="תקופת הברזל">תקופת הברזל</a> באזור תל באר שבע שבבאר שבע, התגלה כי ההשערה המסורתית הייתה מוטעית)<sup id="cite_ref-16" class="reference"><a href="#cite_note-16"><span class="cite-bracket">[</span>16<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> והעיר <a href="/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%94_(%D7%90%D7%AA%D7%A8_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99)" title="מולדה (אתר מקראי)">מולדה</a> שהתגלתה במערב הבקעה.<sup id="cite_ref-17" class="reference"><a href="#cite_note-17"><span class="cite-bracket">[</span>17<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> נראה שנמצאים עוד <a href="/wiki/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90" title="אתרי המקרא">אתרים מקראיים</a> בבקעת באר שבע, שכן ישנם עוד חורבות רבות בבקעה שלא נחפרו מספיק.<sup id="cite_ref-18" class="reference"><a href="#cite_note-18"><span class="cite-bracket">[</span>18<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> גם לאחר מות <a href="/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%91%D7%9F_%D7%A0%D7%95%D7%9F" title="יהושע בן נון">יהושע</a>, לא נכבשה כל הארץ וכנראה, שטחים נוספים מ<a href="/wiki/%D7%94%D7%A0%D7%92%D7%91" title="הנגב">הנגב</a> ומהבקעה נכבשו לאחר מותו, כפי שמסופר ב<a href="/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%9D" title="ספר שופטים">ספר שופטים</a>:<link rel="mw-deduplicated-inline-style" href="mw-data:TemplateStyles:r34628598"> </p> <blockquote dir="rtl"><div class="hebrewQuotation"> <p>ט וְאַחַר, יָרְדוּ בְּנֵי יְהוּדָה, לְהִלָּחֵם, בַּכְּנַעֲנִי--יוֹשֵׁב הָהָר, וְהַנֶּגֶב וְהַשְּׁפֵלָה. </p> </div> <div style="text-align:left;border-top: 1px dotted #ccc;">— <cite style="font-size:small; font-style: normal;"><a href="/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%9D" title="ספר שופטים">ספר שופטים</a>, <a href="https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%90" class="extiw" title="s:שופטים א">פרק א'</a>, <a href="https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%90_%D7%98" class="extiw" title="s:קטגוריה:שופטים א ט">פסוק ט'</a></cite></div> </blockquote> <p>במהלך <a href="/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA" title="התקופה הישראלית">התקופה הישראלית</a> (<a href="/wiki/%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%9D" title="תקופת השופטים">תקופת השופטים</a> ו<a href="/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%99_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" class="mw-redirect" title="מלכי יהודה וישראל">המלכים</a> היא <a href="/wiki/%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C" title="תקופת הברזל">תקופת הברזל</a>) הגבול הדרומי ביותר של הממלכות הישראליות (<a href="/wiki/%D7%9E%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%97%D7%93%D7%AA" title="ממלכת ישראל המאוחדת">ממלכת ישראל המאוחדת</a>, <a href="/wiki/%D7%9E%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%AA_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94" title="ממלכת יהודה">ממלכת יהודה</a> ו<a href="/wiki/%D7%9E%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="ממלכת ישראל">ממלכת שומרון</a>) היה נע בקו <a href="/wiki/%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA" title="אילת">אילת</a>- <a href="/wiki/%D7%A7%D7%93%D7%A9_%D7%91%D7%A8%D7%A0%D7%A2" title="קדש ברנע">קדש ברנע</a>- <a href="/wiki/%D7%90%D7%9C_%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%A9" class="mw-redirect" title="אל עריש">אל עריש</a> (קו הגבול הצפוני של מדבר <a href="/wiki/%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99" title="סיני">סיני</a>). אף על פי שהגבול של הממלכות עבר בגבול הצפוני של מדבר סיני הגבול של ההתיישבות עבר בכלל בבקעת באר שבע. ההתיישבות הישראלית לא עברה את גבול ה<a href="/wiki/%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8" title="מדבר">מדבר</a> ו"נתקעה" בבקעת באר שבע שהייתה החיץ בין המזרע לישימון. בספרי ה<a href="/wiki/%D7%AA%D7%A0%22%D7%9A" title="תנ"ך">תנ"ך</a> מופיע חמש פעמים המשפט: <link rel="mw-deduplicated-inline-style" href="mw-data:TemplateStyles:r34628598"> </p> <blockquote dir="rtl"><div class="hebrewQuotation"> <p>מִדָּן וְעַד-בְּאֵר שֶׁבַע </p> </div> <div style="text-align:left;border-top: 1px dotted #ccc;">— <cite style="font-size:small; font-style: normal;"><a href="/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%9D" title="ספר שופטים">ספר שופטים</a>, <a href="https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%9B" class="extiw" title="s:שופטים כ">פרק כ'</a>, <a href="https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%9B_%D7%90" class="extiw" title="s:קטגוריה:שופטים כ א">פסוק א'</a></cite></div> </blockquote> <p>כלומר, העיר <a href="/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="באר שבע">באר שבע</a> שהייתה בירת הבקעה הייתה הגבול ההתיישבותי הדרומי של <a href="/wiki/%D7%A9%D7%91%D7%98%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="שבטי ישראל">ישראל</a>. למשל, כאשר אליהו הנביא ברח מאיזבל וכאשר הגיע לעיר באר שבע השאיר שם את משרתו, והמשיך דרומה למדבר. כלומר, המשרת נשאר במקום הכי דרומי שבו גרים ישראלים, בבקעת באר שבע ואליהו הנביא המשיך למדבר, בו לא גרים ישראל כלל. המעשה מתואר בספר מלכים א': <link rel="mw-deduplicated-inline-style" href="mw-data:TemplateStyles:r34628598"> </p> <blockquote dir="rtl"><div class="hebrewQuotation"> <p>ג וַיַּרְא, וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל-נַפְשׁוֹ, וַיָּבֹא, בְּאֵר שֶׁבַע אֲשֶׁר לִיהוּדָה; וַיַּנַּח אֶת-נַעֲרוֹ, שָׁם. ד וְהוּא-הָלַךְ בַּמִּדְבָּר </p> </div> <div style="text-align:left;border-top: 1px dotted #ccc;">— <cite style="font-size:small; font-style: normal;"><a href="/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D" title="ספר מלכים">ספר מלכים א'</a>, <a href="https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%90_%D7%99%D7%98" class="extiw" title="s:מלכים א יט">פרק י"ט</a>, <a href="https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%90_%D7%99%D7%98_%D7%92" class="extiw" title="s:קטגוריה:מלכים א יט ג">פסוקים ג'</a>–<a href="https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%90_%D7%99%D7%98_%D7%93" class="extiw" title="s:קטגוריה:מלכים א יט ד">ד'</a></cite></div> </blockquote> <p>בנוסף, המקום הכי דרומי שהוזכר ב<a href="/wiki/%D7%AA%D7%A0%22%D7%9A" title="תנ"ך">תנ"ך</a> כמקום שבו גר מישהו ב<a href="/wiki/%D7%9E%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%97%D7%93%D7%AA" title="ממלכת ישראל המאוחדת">ממלכת ישראל</a> או <a href="/wiki/%D7%9E%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%AA_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94" title="ממלכת יהודה">ממלכת יהודה</a>, הוא <a href="/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="באר שבע">באר שבע</a>, בה גרה צביה אשת <a href="/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%90%D7%97%D7%96_(%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94)" title="יהואחז (מלך יהודה)">יהואחז המלך</a>: <link rel="mw-deduplicated-inline-style" href="mw-data:TemplateStyles:r34628598"> </p> <blockquote dir="rtl"><div class="hebrewQuotation"> <p>וְשֵׁם אִמּוֹ, צִבְיָה מִבְּאֵר שָׁבַע. </p> </div> <div style="text-align:left;border-top: 1px dotted #ccc;">— <cite style="font-size:small; font-style: normal;"><a href="/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D" title="ספר מלכים">ספר מלכים ב'</a>, <a href="https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%91_%D7%99%D7%91" class="extiw" title="s:מלכים ב יב">פרק י"ב</a>, <a href="https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%91_%D7%99%D7%91_%D7%91" class="extiw" title="s:קטגוריה:מלכים ב יב ב">פסוק ב'</a></cite></div> </blockquote> <p>זוהי עוד הוכחה להיותה של בקעת באר שבע הגבול ההתיישבותי הדרומי של ממלכת ישראל. דוגמה נוספת, מובאת במקרה של גם ב<a href="/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%94" title="ספר נחמיה">ספר נחמיה</a> שמגולל את סיפור <a href="/wiki/%D7%A9%D7%91%D7%98%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="שבטי ישראל">העם היהודי</a> בתחילת <a href="/wiki/%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%A0%D7%99" title="תקופת בית שני">תקופת בית שני</a> מובאת רשימה של הערים בנחלת שבט יהודה שאליהם חזרו לגור תושבי ישראל (ביניהם גם שלושה מערי בקעת באר שבע): <link rel="mw-deduplicated-inline-style" href="mw-data:TemplateStyles:r34628598"> </p> <blockquote dir="rtl"><div class="hebrewQuotation"> <p>כה וְאֶל-הַחֲצֵרִים, בִּשְׂדֹתָם--מִבְּנֵי יְהוּדָה, יָשְׁבוּ בְּקִרְיַת הָאַרְבַּע וּבְנֹתֶיהָ, וּבְדִיבֹן וּבְנֹתֶיהָ, וּבִיקַּבְצְאֵל וַחֲצֵרֶיהָ. כו וּבְיֵשׁוּעַ וּבְמֹלָדָה, וּבְבֵית פָּלֶט. כז וּבַחֲצַר שׁוּעָל וּבִבְאֵר שֶׁבַע, וּבְנֹתֶיהָ. כח וּבְצִקְלַג וּבִמְכֹנָה, וּבִבְנֹתֶיהָ. כט וּבְעֵין רִמּוֹן וּבְצָרְעָה, וּבְיַרְמוּת. ל זָנֹחַ עֲדֻלָּם, וְחַצְרֵיהֶם, לָכִישׁ וּשְׂדֹתֶיהָ, עֲזֵקָה וּבְנֹתֶיהָ; וַיַּחֲנוּ מִבְּאֵר-שֶׁבַע, עַד-גֵּיא הִנֹּם. </p> </div> <div style="text-align:left;border-top: 1px dotted #ccc;">— <cite style="font-size:small; font-style: normal;"><a href="/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%94" title="ספר נחמיה">ספר נחמיה</a>, <a href="https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%94_%D7%99%D7%90" class="extiw" title="s:נחמיה יא">פרק י"א</a>, <a href="https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%94_%D7%99%D7%90_%D7%9B%D7%94" class="extiw" title="s:קטגוריה:נחמיה יא כה">פסוקים כ"ה</a>–<a href="https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%94_%D7%99%D7%90_%D7%9C" class="extiw" title="s:קטגוריה:נחמיה יא ל">ל'</a></cite></div> </blockquote> <p>על פי הפסוקים ניתן לראות שגם ב<a href="/wiki/%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%A0%D7%99" title="תקופת בית שני">תקופת בית שני</a> המקום הכי דרומי שבהם חיו <a href="/wiki/%D7%A9%D7%91%D7%98%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="שבטי ישראל">בני ישראל</a> (נחלת <a href="/wiki/%D7%A9%D7%91%D7%98_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94" title="שבט יהודה">יהודה</a> ו<a href="/wiki/%D7%A9%D7%91%D7%98_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F" title="שבט שמעון">שמעון</a> שבתוכה היא הנחלה הכי דרומית ולכן גבולה הדרומי של נחלה זו הוא גם גבולה הדרומי של כל ההתיישבות הישראלית) היא <a href="/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="באר שבע">באר שבע</a>, בירת בקעת באר שבע. אף על פי שידוע לנו <sup><span class="clarification-needed" style="cursor: help; font-size: 90%;" title="מי הם הלנו שידוע לנו? נא להביא מקור לכך שידוע לנו">[דרושה הבהרה]</span></sup>על ערים ישראליות נוספות מדרום לבקעה כמו תל אסדר וחורבת ערוער, ברור הוא כי באר שבע הייתה המרכזית באזורה ולכן לא היה צורך לציין עיירות וכפרים קטנים כעיר גבול. לעומת זאת, העיר באר שבע שטופחה וגדלה בצל קדושת האבות הייתה עיר מרכזית וחשובה שיכלה לשמש כעיר גבול. </p><p>בקעת באר שבע נזכרת פעם נוספת כאשר אביה ויואל בני <a href="/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C" title="שמואל">שמואל</a> נמנים לשופטים בבירת הבקעה, היא <a href="/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="באר שבע">באר שבע</a>: <link rel="mw-deduplicated-inline-style" href="mw-data:TemplateStyles:r34628598"> </p> <blockquote dir="rtl"><div class="hebrewQuotation"> <p>א וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר זָקֵן שְׁמוּאֵל; וַיָּשֶׂם אֶת-בָּנָיו שֹׁפְטִים, לְיִשְׂרָאֵל. ב וַיְהִי שֶׁם-בְּנוֹ הַבְּכוֹר יוֹאֵל, וְשֵׁם מִשְׁנֵהוּ אֲבִיָּה--שֹׁפְטִים, בִּבְאֵר שָׁבַע. </p> </div> <div style="text-align:left;border-top: 1px dotted #ccc;">— <cite style="font-size:small; font-style: normal;"><a href="/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D" title="ספר מלכים">ספר מלכים א'</a>, <a href="https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%90_%D7%97" class="extiw" title="s:מלכים א ח">פרק ח'</a>, <a href="https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%90_%D7%97_%D7%90" class="extiw" title="s:קטגוריה:מלכים א ח א">פסוקים א'</a>–<a href="https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%90_%D7%97_%D7%91" class="extiw" title="s:קטגוריה:מלכים א ח ב">ב'</a></cite></div> </blockquote> <div class="mw-heading mw-heading2"><h2 id="היסטוריה"><span id=".D7.94.D7.99.D7.A1.D7.98.D7.95.D7.A8.D7.99.D7.94"></span>היסטוריה</h2><span class="mw-editsection"><span class="mw-editsection-bracket">[</span><a href="/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&action=edit&section=10" title="עריכת קוד המקור של הפרק: היסטוריה"><span>עריכת קוד מקור</span></a><span class="mw-editsection-divider"> | </span><a href="/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&veaction=edit&section=10" title="עריכת פסקה: "היסטוריה"" class="mw-editsection-visualeditor"><span>עריכה</span></a><span class="mw-editsection-bracket">]</span></span></div> <p>בקעת באר שבע ובמרכזה העיר <a href="/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="באר שבע">באר שבע</a> היא מקום היסטורי מאוד מגוון. זהו מקום בעל היסטוריה מאוד רחבה שלאורך יותר מששת אלפים שנה האנשים יישבו אותו ונכון לשנת 2012, יושבים בו כ-300,000 בני אדם, כ-230,000 אנשים בערים שבבקעה: באר שבע, <a href="/wiki/%D7%AA%D7%9C_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="תל שבע">תל שבע</a>, <a href="/wiki/%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8_(%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91)" title="עומר (יישוב)">עומר</a>, <a href="/wiki/%D7%A9%D7%92%D7%91_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D" title="שגב שלום">שגב שלום</a>, <a href="/wiki/%D7%90%D7%95%D7%9D_%D7%91%D7%98%D7%99%D7%9F" title="אום בטין">אום בטין</a>, <a href="/wiki/%D7%90-%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%93" title="א-סייד">א-סייד</a> והמושב <a href="/wiki/%D7%A0%D7%91%D7%98%D7%99%D7%9D_(%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%91)" title="נבטים (מושב)">נבטים</a> ועוד כ־70,000 לפי ההערכות בכפרים ה<a href="/wiki/%D7%91%D7%93%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="בדואים בישראל">בדואים</a> הלא מוכרים.<sup id="cite_ref-19" class="reference"><a href="#cite_note-19"><span class="cite-bracket">[</span>19<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> למרות קרבתה של בקעת באר לשבע ל<a href="/wiki/%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8" title="מדבר">מדבר</a> היא תמיד הייתה החיץ בין הישימון למזרע והיוותה פרשת דרכים מאוד חשובה.<sup id="cite_ref-20" class="reference"><a href="#cite_note-20"><span class="cite-bracket">[</span>20<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> בשל כך, להתיישבות בבקעת באר שבע היה יתרון כלכלי והחל מאנשי <a href="/w/index.php?title=%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&action=edit&redlink=1" class="new" title="תרבות באר שבע (הדף אינו קיים)">תרבות באר שבע</a> הקדומים, דרך <a href="/wiki/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95" class="mw-redirect" title="אברהם אבינו">אברהם אבינו</a> וצאצאיו- <a href="/wiki/%D7%9E%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%97%D7%93%D7%AA" title="ממלכת ישראל המאוחדת">עם ישראל</a> ודרך ה<a href="/wiki/%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA" title="האימפריה הרומית">רומאים</a> והביזנטים עד ה<a href="/wiki/%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%AA%27%D7%9E%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%AA" title="האימפריה העות'מאנית">טורקים</a>, ה<a href="/wiki/%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%99%D7%AA" title="האימפריה הבריטית">בריטים</a> ובחזרה אל <a href="/wiki/%D7%A9%D7%91%D7%98%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="שבטי ישראל">עם ישראל</a> ב<a href="/wiki/%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" class="mw-redirect" title="מדינת ישראל">מדינת ישראל</a>, ה<a href="/wiki/%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94" title="היסטוריה">היסטוריה</a> בבקעת באר שבע ובעיר באר שבע מאוד ארוכה ועתיקה. אלה הם האתרים הארכאולוגיים (מ<a href="/wiki/%D7%94%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%94" title="העת העתיקה">העת העתיקה</a> ומ<a href="/wiki/%D7%99%D7%9E%D7%99_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D" title="ימי הביניים">ימי הביניים</a>) שנמצאו במרחבי בקעת באר שבע: </p> <ul><li>תרבות באר שבע: שלושה <a href="/wiki/%D7%90%D7%AA%D7%A8_%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99" title="אתר ארכאולוגי">אתרים ארכאולוגיים</a> שנמצאים על הגדה של נחל באר שבע בחצייתו את העיר <a href="/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="באר שבע">באר שבע</a> של היום והם: <a href="/w/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%AA_%D7%A6%D7%A4%D7%93%D7%99&action=edit&redlink=1" class="new" title="חורבת צפדי (הדף אינו קיים)">חורבת צפדי</a>, <a href="/wiki/%D7%91%D7%99%D7%A8_%D7%90%D7%91%D7%95_%D7%9E%D7%98%D7%A8" title="ביר אבו מטר">חורבת מטר</a> ו<a href="/w/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%AA_%D7%91%D7%98%D7%A8&action=edit&redlink=1" class="new" title="חורבת בטר (הדף אינו קיים)">חורבת בטר</a>/ <a href="/wiki/%D7%A0%D7%95%D7%95%D7%94_%D7%A0%D7%95%D7%99" title="נווה נוי">נווה נוי</a></li> <li><a href="/wiki/%D7%AA%D7%9C_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="תל באר שבע">תל שבע</a> (העיר הקדומה של שבע)</li> <li>תל באר שבע ו<a href="/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D" title="באר אברהם">באר אברהם</a> (העיר הקדומה של <a href="/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="באר שבע">באר שבע</a>)</li> <li><a href="/w/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%AA_%D7%99%D7%AA%D7%A0%D7%94&action=edit&redlink=1" class="new" title="חורבת יתנה (הדף אינו קיים)">חורבת יתנה</a> (מספר חוקרים טוענים כי זאת העיר הקדומה <a href="/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%94_(%D7%90%D7%AA%D7%A8_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99)" title="מולדה (אתר מקראי)">מולדה</a>)</li> <li>אתר <a href="/wiki/%D7%A0%D7%97%D7%9C_%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%A8" title="נחל יתיר">נחל יתיר</a> (מספר חוקרים טוענים כי זאת העיר הקדומה <a href="/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%94_(%D7%90%D7%AA%D7%A8_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99)" title="מולדה (אתר מקראי)">מולדה</a>)</li> <li><a href="/w/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%AA_%D7%99%D7%AA%D7%9F&action=edit&redlink=1" class="new" title="חורבת יתן (הדף אינו קיים)">חורבת יתן</a> (מספר חוקרים טוענים כי זאת העיר הקדומה <a href="/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%94_(%D7%90%D7%AA%D7%A8_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99)" title="מולדה (אתר מקראי)">מולדה</a>)</li> <li><a href="/w/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%AA_%D7%A9%D7%91%D7%A2&action=edit&redlink=1" class="new" title="חורבת שבע (הדף אינו קיים)">חורבת שבע</a></li> <li><a href="/w/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%AA_%D7%90%D7%91%D7%95_%D7%9E%D7%97%D7%A4%D7%95%D7%96&action=edit&redlink=1" class="new" title="חורבת אבו מחפוז (הדף אינו קיים)">חורבת אבו מחפוז</a></li> <li><a href="/w/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%AA_%D7%90%D7%95%D7%9D_%D7%A1%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%98%27&action=edit&redlink=1" class="new" title="חורבת אום סרבוט' (הדף אינו קיים)">חורבת אום סרבוט'</a></li> <li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2-%D7%A2%D7%96%D7%94#המחצבה_בבאר_שבע" title="קניון באר שבע-עזה">בור חציבה</a> ששימש לבניית העיר בימי ה<a href="/wiki/%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%AA" title="האימפריה הביזנטית">ביזנטים</a> ובימי ה<a href="/wiki/%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%AA%27%D7%9E%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%AA" title="האימפריה העות'מאנית">טורקים</a></li></ul> <p>בנוסף בעיר נמצאים מספר אתרים מ<a href="/wiki/%D7%94%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94" title="העת החדשה">העת החדשה</a> שנבנו בתקופת ה<a href="/wiki/%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%AA%27%D7%9E%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%AA" title="האימפריה העות'מאנית">טורקים</a> והבריטים ועליהם יש גם עדויות בכתב. בין השאר: </p> <ul><li>העיר העתיקה של באר שבע ובתוכה מבנים כמו: <a href="/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%92%D7%93_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="המסגד הגדול בבאר שבע">המסגד המוסלמי</a>, <a href="/wiki/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%99%D7%94_(%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2)" title="בית הסראייה (באר שבע)">בית הסראייה</a>, <a href="/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A0%D7%92%D7%91_%D7%9C%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA" title="מוזיאון הנגב לאמנות">בית המושל</a>, <a href="/w/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A2%D7%90%D7%A8%D7%A3_%D7%90%D7%9C_%D7%A2%D7%90%D7%A8%D7%A3&action=edit&redlink=1" class="new" title="בית עארף אל עארף (הדף אינו קיים)">בית עארף אל עארף</a>, <a href="/wiki/%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%AA_(%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2)" class="mw-redirect" title="תחנת הרכבת הטורקית (באר שבע)">הרכבת הטורקית</a> ועוד.</li> <li>היישוב הנטוש <a href="/wiki/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%A9%D7%9C" title="בית אשל">בית אשל</a> שהוקם על ידי ה<a href="/wiki/%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA" title="ציונות">תנועה הציונית</a></li></ul> <p>לאור ממצאים אלו הארכאולוגיים מחלקים את ה<a href="/wiki/%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94" title="היסטוריה">היסטוריה</a> של ההתיישבות בבקעת באר שבע ובעיר <a href="/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="באר שבע">באר שבע</a> כמרכז לארבעה חלקים: </p> <ol><li><a href="/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%94_%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%AA" title="התקופה הכלקוליתית">התקופה הכלקוליתית</a> - בקירוב <a href="/wiki/%D7%94%D7%90%D7%9C%D7%A3_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99_%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%94%22%D7%A1" class="mw-redirect" title="האלף הרביעי לפנה"ס">האלף הרביעי לפנה"ס</a> (ע"פ הארכאולוג יהודה גוברין ישנה טעות בכרונולוגיה הארכאולוגית והוא טוען שהממצאים שיוחסו לתקופה זו הם בעצם ממצאים מתקופת הברונזה, זאת אומרת מ<a href="/wiki/%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%91%D7%95%D7%AA" title="תקופת האבות">תקופת האבות</a> אך תאוריה זאת עומדת בפני סתירות רבות.<sup id="cite_ref-21" class="reference"><a href="#cite_note-21"><span class="cite-bracket">[</span>21<span class="cite-bracket">]</span></a></sup></li> <li><a href="/wiki/%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C" title="תקופת הברזל">תקופת הברזל</a> - <a href="/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA" title="התקופה הישראלית">התקופה הישראלית</a> (<a href="/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%98%D7%99%D7%9D" title="התנחלות השבטים">התנחלות השבטים</a>, <a href="/wiki/%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%9D" title="תקופת השופטים">תקופת השופטים</a> וה<a href="/wiki/%D7%9E%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%97%D7%93%D7%AA" title="ממלכת ישראל המאוחדת">ממלכות</a>): 1200 לפנה"ס-586 לפנה"ס.</li> <li><a href="/wiki/%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%A0%D7%99" title="תקופת בית שני">תקופת בית שני</a> - (תקופה בעלת משמעות היסטורית משנית): 538 לפנה"ס עד 70 לספירה.</li> <li>התקופה ה<a href="/wiki/%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA" title="האימפריה הרומית">רומית</a> והביזנטית - (רומאים, וביזנטים): 70- 634 לספירה.</li> <li>תקופת השיממון או התקופה המוסלמית (תקופה בעלת משמעות היסטורית משנית): 638-1900 לספירה. <a href="/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%9D" title="מוסלמים">מוסלמים</a> כובשים את העיר <a href="/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="באר שבע">באר שבע</a>, מתיישבים בה אך לאחר זמן קצר היא ננטשת ונשארת בחרבנה עד <a href="/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D" class="mw-redirect" title="המאה העשרים">המאה העשרים</a>.</li> <li><a href="/wiki/%D7%94%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94" title="העת החדשה">העת החדשה</a>- 1900 לספירה עד ימינו. ה<a href="/wiki/%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%AA%27%D7%9E%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%AA" title="האימפריה העות'מאנית">טורקים</a>, הבריטים <a href="/wiki/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="ישראל">והישראלים</a> מיישבים בחזרה את העיר <a href="/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="באר שבע">באר שבע</a> ומפתחים אותה לגדלים שאף פעם לא הגיעה אליהם.</li></ol> <figure class="mw-halign-left" typeof="mw:File/Thumb"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Beer_Sheva_sites_Map_Hebrew.jpg" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/a/a0/Beer_Sheva_sites_Map_Hebrew.jpg/300px-Beer_Sheva_sites_Map_Hebrew.jpg" decoding="async" width="300" height="181" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/a/a0/Beer_Sheva_sites_Map_Hebrew.jpg/450px-Beer_Sheva_sites_Map_Hebrew.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/a/a0/Beer_Sheva_sites_Map_Hebrew.jpg/600px-Beer_Sheva_sites_Map_Hebrew.jpg 2x" data-file-width="1037" data-file-height="626" /></a><figcaption>אתרי <a href="/w/index.php?title=%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&action=edit&redlink=1" class="new" title="תרבות באר שבע (הדף אינו קיים)">תרבות באר שבע</a></figcaption></figure> <div class="mw-heading mw-heading3"><h3 id="התקופה_הכלקוליתית"><span id=".D7.94.D7.AA.D7.A7.D7.95.D7.A4.D7.94_.D7.94.D7.9B.D7.9C.D7.A7.D7.95.D7.9C.D7.99.D7.AA.D7.99.D7.AA"></span>התקופה הכלקוליתית</h3><span class="mw-editsection"><span class="mw-editsection-bracket">[</span><a href="/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&action=edit&section=11" title="עריכת קוד המקור של הפרק: התקופה הכלקוליתית"><span>עריכת קוד מקור</span></a><span class="mw-editsection-divider"> | </span><a href="/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&veaction=edit&section=11" title="עריכת פסקה: "התקופה הכלקוליתית"" class="mw-editsection-visualeditor"><span>עריכה</span></a><span class="mw-editsection-bracket">]</span></span></div><p> היישוב האנושי הראשון במרכז הבקעה מתחיל ב<a href="/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%94_%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%AA" title="התקופה הכלקוליתית">תקופה הכלקוליתית</a> ב<a href="/wiki/%D7%94%D7%90%D7%9C%D7%A3_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99_%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%94%22%D7%A1" class="mw-redirect" title="האלף הרביעי לפנה"ס">אלף הרביעי לפנה"ס</a>. באזור תל באר שבע נמצאו <a href="/wiki/%D7%9E%D7%9E%D7%A6%D7%90_%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99" title="ממצא ארכאולוגי">ממצאים ארכאולוגיים</a> מעטים מהתקופה הכלקוליתית. בנוסף באזור העיר <a href="/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="באר שבע">באר שבע</a> על גדותיו של נחל באר שבע הוקמו שלושה יישובים כלקוליתיים שהיו חלק מתרבות מגוונת הקרויה "תרבות באר שבע" שהתקיימה ב<a href="/wiki/%D7%94%D7%90%D7%9C%D7%A3_%D7%94-4_%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%94%22%D7%A1" title="האלף ה-4 לפנה"ס">אלף הרביעי לפנה"ס</a>. שלושת האתרים (חורבת צפדי, <a href="/wiki/%D7%91%D7%99%D7%A8_%D7%90%D7%91%D7%95_%D7%9E%D7%98%D7%A8" title="ביר אבו מטר">ביר אבו מטר</a> ו<a href="/w/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%A8&action=edit&redlink=1" class="new" title="חורבת בתר (הדף אינו קיים)">חורבת בתר</a>) היו כפרי מגורים, תת-קרקעיים בחלקם. אף על פי ששלושת היישובים הכלקוליתיים הללו הם בעלי אופי קבוע ישנם סימנים ברורים לעזיבה מתוכננת של האוכלוסייה במקום (למשל: כלים וחפצים הונחו בצרורות ופתח החדרים נחסם באבן).<sup id="cite_ref-22" class="reference"><a href="#cite_note-22"><span class="cite-bracket">[</span>22<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> </p><figure class="mw-halign-left" typeof="mw:File/Thumb"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%AA_%D7%A6%D7%A4%D7%93%D7%99_%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9D.JPG" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/dd/%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%AA_%D7%A6%D7%A4%D7%93%D7%99_%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9D.JPG/250px-%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%AA_%D7%A6%D7%A4%D7%93%D7%99_%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9D.JPG" decoding="async" width="250" height="121" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/dd/%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%AA_%D7%A6%D7%A4%D7%93%D7%99_%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9D.JPG/375px-%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%AA_%D7%A6%D7%A4%D7%93%D7%99_%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9D.JPG 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/dd/%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%AA_%D7%A6%D7%A4%D7%93%D7%99_%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9D.JPG/500px-%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%AA_%D7%A6%D7%A4%D7%93%D7%99_%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9D.JPG 2x" data-file-width="1837" data-file-height="888" /></a><figcaption>חורבת צפדי כיום</figcaption></figure> <p>היישובים כללו תחילה חדרים תת-קרקעיים שנכרו באדמת ה<a href="/wiki/%D7%9C%D7%A1" title="לס">לס</a> ושימשו כנראה לשינה ואחסון. לאחר מכן הרחיבו המתיישבים את המערכת התת-קרקעית, על ידי חפירת אולם גדול המתחבר לתאים נוספים. הירידה מפני הקרקע הייתה דרך פיר אנכי. בתוך תאים ואולמות אלו נחפרו בורות קטנים ששימשו לאחסון חפצים. התושבים של התרבות שהיו נוודים למחצה היו יוצאים לנדידות לפי עונות ושומרים את חפציהם העודפים בבורות אלו ומכסים אותם בסדר ובצורה מתוכננת. באחת הנדידות לא חזרו התושבים והאתרים היו שוממים לזמן מה. בשלב ההתיישבות השלישי זה בנו התושבים את בתיהם על השקעים שנוצרו מהתמוטטות מערותיהם ובשלב הרביעי והאחרון נבנו גם בתים על הקרקע אך בצורה יותר משוכללת. תושבי תרבות באר שבע נהגו לסחור אם רבים משכניהם ב<a href="/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97_%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9F" title="המזרח התיכון">מזרח התיכון</a>, כגון תושבי <a href="/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%9F" title="רמת הגולן">רמת הגולן</a> (כלי <a href="/wiki/%D7%91%D7%96%D7%9C%D7%AA" title="בזלת">בזלת</a> אשר נמצאו באתרים מעידים על מסחר שכזה). תושבי התרבות עסקו בחקלאות וב<a href="/wiki/%D7%9E%D7%A8%D7%A2%D7%94" title="מרעה">מרעה</a> וכן עסקו בציד <a href="/wiki/%D7%A6%D7%91%D7%99" title="צבי">צבאים</a>. </p><p>גם ב<a href="/wiki/%D7%AA%D7%9C_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="תל באר שבע">תל שבע</a> נמצאו ממצאים כלקוליתיים, אם כי לא רבים. בתל נמצאו <a href="/wiki/%D7%97%D7%A8%D7%A1" title="חרס">חרסים</a> בודדים ומספר בורות שנראה שימשו למגורים, אולי הייתה זאת השפעה של תרבות באר שבע ואולי הייתה בעצם אותה תרבות. תרבות באר שבע ואיתה כל ההתיישבות בבקעה ב<a href="/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%94_%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%AA" title="התקופה הכלקוליתית">תקופה הכלקוליתית</a> נעלמה כלא הייתה בסוף <a href="/wiki/%D7%94%D7%90%D7%9C%D7%A3_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99_%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%94%22%D7%A1" class="mw-redirect" title="האלף הרביעי לפנה"ס">האלף הרביעי לפנה"ס</a>. בתקופת הברונזה לא נמצאו עדויות ארכאולוגיות להתיישבות בבקעה.<sup id="cite_ref-23" class="reference"><a href="#cite_note-23"><span class="cite-bracket">[</span>23<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> </p> <div class="mw-heading mw-heading3"><h3 id="תקופת_הברזל"><span id=".D7.AA.D7.A7.D7.95.D7.A4.D7.AA_.D7.94.D7.91.D7.A8.D7.96.D7.9C"></span>תקופת הברזל</h3><span class="mw-editsection"><span class="mw-editsection-bracket">[</span><a href="/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&action=edit&section=12" title="עריכת קוד המקור של הפרק: תקופת הברזל"><span>עריכת קוד מקור</span></a><span class="mw-editsection-divider"> | </span><a href="/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&veaction=edit&section=12" title="עריכת פסקה: "תקופת הברזל"" class="mw-editsection-visualeditor"><span>עריכה</span></a><span class="mw-editsection-bracket">]</span></span></div> <p>ב<a href="/wiki/%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C" title="תקופת הברזל">תקופת הברזל</a> (<a href="/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA" title="התקופה הישראלית">התקופה הישראלית</a>) שהתקיימה בין המאות <a href="/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94-13_%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%94%22%D7%A1" title="המאה ה-13 לפנה"ס">ה-13</a> עד <a href="/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94-6_%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%94%22%D7%A1" title="המאה ה-6 לפנה"ס">ה-6 לפנה"ס</a>, <a href="/wiki/%D7%A9%D7%91%D7%98%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="שבטי ישראל">שבטי ישראל</a> התנחלו בבקעת באר שבע לאחר שהבקעה הייתה ריקה מהתיישבות בתקופת הברונזה. בקעת באר שבע הייתה מיושבת לאורך כל תקופת הברזל, מ<a href="/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%98%D7%99%D7%9D" title="התנחלות השבטים">ההתנחלות</a> עד חורבן <a href="/wiki/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F" title="בית המקדש הראשון">בית המקדש הראשון</a>. בבקעה ישנם אתרים רבים שנמצאו בהם ממצאים מתקופת הברזל והם: <a href="/wiki/%D7%AA%D7%9C_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="תל באר שבע">תל שבע</a>, תל באר שבע, <a href="/w/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%AA_%D7%90%D7%95%D7%9D_%D7%A1%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%98%27&action=edit&redlink=1" class="new" title="חורבת אום סרבוט' (הדף אינו קיים)">חורבת אום סרבוט'</a>, <a href="/w/index.php?title=%D7%90%D7%AA%D7%A8_%D7%A0%D7%97%D7%9C_%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%A8&action=edit&redlink=1" class="new" title="אתר נחל יתיר (הדף אינו קיים)">אתר נחל יתיר</a>, <a href="/w/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%AA_%D7%99%D7%AA%D7%9F&action=edit&redlink=1" class="new" title="חורבת יתן (הדף אינו קיים)">חורבת יתן</a> ו<a href="/w/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%AA_%D7%99%D7%AA%D7%A0%D7%94&action=edit&redlink=1" class="new" title="חורבת יתנה (הדף אינו קיים)">חורבת יתנה</a>. תל באר שבע שבעיר העתיקה של באר שבע הוצע לזיהוי כעיר הקדומה של <a href="/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="באר שבע">באר שבע</a>. נכון לשנת <a href="/wiki/2014" title="2014">2014</a> לא התבצעו חפירות גדולות מספיק שבעזרתם ניתן ללמוד יותר על העיר. עד כה נמצאו רק מספר מבנים וכלי חרס מתקופת הברזל II. </p><p> גם ב<a href="/w/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%AA_%D7%90%D7%95%D7%9D_%D7%A1%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%98%27&action=edit&redlink=1" class="new" title="חורבת אום סרבוט' (הדף אינו קיים)">חורבת אום סרבוט'</a> נעשו מספר חפירות מועט שעד כה גילו מבני מגורים מסוף תקופת <a href="/wiki/%D7%9E%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%AA_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94" title="ממלכת יהודה">ממלכת יהודה</a>. כמו קודמיהם גם ב<a href="/w/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%AA_%D7%99%D7%AA%D7%9F&action=edit&redlink=1" class="new" title="חורבת יתן (הדף אינו קיים)">חורבת יתן</a>, <a href="/w/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%AA_%D7%99%D7%AA%D7%A0%D7%94&action=edit&redlink=1" class="new" title="חורבת יתנה (הדף אינו קיים)">חורבת יתנה</a> ו<a href="/w/index.php?title=%D7%90%D7%AA%D7%A8_%D7%A0%D7%97%D7%9C_%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%A8&action=edit&redlink=1" class="new" title="אתר נחל יתיר (הדף אינו קיים)">אתר נחל יתיר</a> אין מספיק פרטים וכל אחד מהאתרים הוצע לזיהוי כעיר המקראית- <a href="/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%94_(%D7%90%D7%AA%D7%A8_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99)" title="מולדה (אתר מקראי)">מולדה</a>. מחקר <a href="/wiki/%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C" title="תקופת הברזל">תקופת הברזל</a> בבקעת באר שבע הוא תחום שנחקר רבות, אך דווקא ב<a href="/wiki/%D7%AA%D7%9C_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="תל באר שבע">תל שבע</a> נחפרו שכבות רבות ונמצאו ממצאים רבים. בתל שבע נתגלתה עיר מיוחדת במינה עד כדי כך שהוכרזה כ<a href="/wiki/%D7%92%D7%9F_%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99" class="mw-redirect" title="גן לאומי">גן לאומי</a>. התל שבתחילה הוצע לזיהוי כעיר <a href="/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="באר שבע">באר שבע</a>, ידוע כיום כעיר שבע. בתל שבע נחפרו חמש עשרה שכבות ארכאולוגיות, החל מהתקופה הכלקוליתית עד <a href="/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%94_%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" class="mw-redirect" title="התקופה הערבית הקדומה בארץ ישראל">התקופה הערבית הקדומה</a> ב<a href="/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94-8" title="המאה ה-8">מאה השמינית לספירה</a>. בין השכבות נמצאו 9 שכבות מתקופת הברזל. </p><figure class="mw-halign-left" typeof="mw:File/Thumb"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Tel_Be%27er_Sheva_Overview_2007041.JPG" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/6/62/Tel_Be%27er_Sheva_Overview_2007041.JPG/300px-Tel_Be%27er_Sheva_Overview_2007041.JPG" decoding="async" width="300" height="225" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/6/62/Tel_Be%27er_Sheva_Overview_2007041.JPG/450px-Tel_Be%27er_Sheva_Overview_2007041.JPG 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/6/62/Tel_Be%27er_Sheva_Overview_2007041.JPG/600px-Tel_Be%27er_Sheva_Overview_2007041.JPG 2x" data-file-width="2592" data-file-height="1944" /></a><figcaption>העיר שבע שנמצאה בתל שבע</figcaption></figure><p> בשכבה הראשונה של התל מתקופת הברזל נמצאו שרידים של עיר שהתנהלה במהלך השנים 1150 לפנה"ס- 1050 לפנה"ס ומספר תושביה מנה בין 120 למאתיים נפשות. שכבת התיישבות ראשונה זו מאופיינת בבורות חפורים בסלע ה<a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%98_(%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94)" title="קונגלומרט (גאולוגיה)">קונגלומרט</a>. חלקם שימשו למגורים וחלקם שימשו לאגירה ושמירה על מוצרים וכלים כגון: <a href="/wiki/%D7%99%D7%99%D7%9F" title="יין">יין</a>, <a href="/wiki/%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%90%D7%94" class="mw-redirect" title="תבואה">תבואה</a>, כלי <a href="/wiki/%D7%97%D7%A8%D7%A1" title="חרס">חרס</a> ועוד. בנוסף תנורי הבישול שנמצאו בקדמת אחד הבורות מצביעים על שימוש חלק מן הבורות כמקומות מלאכה. סביר להניח כי בקרבת הבורות הוקמו <a href="/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA" title="סוכות">סוכות</a> ואוהלים ששימשו גם הם למגורים. כלכלת היישוב באותה תקופה התבססה על גידול <a href="/wiki/%D7%A6%D7%90%D7%9F" title="צאן">צאן</a> ו<a href="/wiki/%D7%91%D7%A7%D7%A8" title="בקר">בקר</a>.<sup id="cite_ref-24" class="reference"><a href="#cite_note-24"><span class="cite-bracket">[</span>24<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> אופי היישוב היה ארעי ותושביו כנראה היו <a href="/wiki/%D7%A0%D7%95%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D" title="נוודים">נוודים</a> למחצה, כמרבית תושבי הבקעה. </p><figure class="mw-halign-left" typeof="mw:File/Thumb"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:TelBs030.jpg" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/b/b3/TelBs030.jpg/300px-TelBs030.jpg" decoding="async" width="300" height="225" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/b/b3/TelBs030.jpg/450px-TelBs030.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/b/b3/TelBs030.jpg/600px-TelBs030.jpg 2x" data-file-width="2592" data-file-height="1944" /></a><figcaption>באר המים שנמצאה ב<a href="/wiki/%D7%AA%D7%9C_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="תל באר שבע">תל שבע</a></figcaption></figure><p>השלב השני המשיך ברציפות לקודמו במהלך השנים 1050 לפנה"ס- 1025 לפנה"ס והוא מאופיין בהתפתחות הבנייה. הבורות שנחפרו בשלב הראשון חולקו לתאים בעזרת קירות תת-קרקעיים ומעל הקרקע נבנו מבנים מסוג "הבית הישראלי" (בית ארבעת המרחבים). אחד הממצאים המרשימים של אותה שכבה היא הבאר בעומק של יותר מארבעים מטרים. תקופת הזמן בה מיושבת השכבה הארכאולוגית הזאת חופפת לתקופת הזמן בהם היו יואל ואביה בני <a href="/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C" title="שמואל">שמואל</a> שופטים בבאר שבע, מעשה שמעיד על התפתחות כלשהי בעיר ובבקעה כולה, אולי גידול באוכלוסייה שמצריך בית משפט מקומי. </p><figure class="mw-halign-left" typeof="mw:File/Thumb"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Tel_Be%27er_Sheva_Altar_2007041.JPG" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/7/71/Tel_Be%27er_Sheva_Altar_2007041.JPG/250px-Tel_Be%27er_Sheva_Altar_2007041.JPG" decoding="async" width="250" height="188" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/7/71/Tel_Be%27er_Sheva_Altar_2007041.JPG/375px-Tel_Be%27er_Sheva_Altar_2007041.JPG 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/7/71/Tel_Be%27er_Sheva_Altar_2007041.JPG/500px-Tel_Be%27er_Sheva_Altar_2007041.JPG 2x" data-file-width="2592" data-file-height="1944" /></a><figcaption>המזבח שנמצא בתל שבע</figcaption></figure><p>בשלב הבא, הוא השלב השלישי שתקופת זמנו תוארכה לשנים 1025 לפנה"ס- 975 לפנה"ס נבנתה העיר שבע לאחר שבורות המגורים העתיקות מולאו בעפר ופני גבעת העיר יושרו. היישוב החדש נבנה בתוך מצודה סגלגלה, שקוטרה הארוך היה 70 ק"מ, הכניסה אליה הייתה בצורת מסדרון ארוך שעובר בין שני מגדלים גבוהים ובמרכזה חצר ריקה. <a href="/wiki/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%99%D7%9D" title="בית ארבעת המרחבים">מבני ארבעת המרחבים</a> נבנו בצמוד לחומות המצודה ובקרבתם חצרות ובהן שורות של עמודים. כמו ערים נוספות ב<a href="/wiki/%D7%94%D7%A0%D7%92%D7%91" title="הנגב">נגב</a> גם העיר שבע התפשטה אל מחוץ לחומת המצודה, בעיקר לכיוון באר המים העמוקה. העיר שבע נבנתה בתוך מצודה בשכבת הזמן המדוברת, כנראה מסיבות ביטחוניות. שהרי באותה תקופה היו שכיחות המלחמות בין ה<a href="/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%9C%D7%A7" title="עמלק">עמלקים</a> שבמרכז הנגב לבין <a href="/wiki/%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C" title="שאול">שאול</a> מלך <a href="/wiki/%D7%9E%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%97%D7%93%D7%AA" title="ממלכת ישראל המאוחדת">ישראל</a>. בשלב הרביעי, כאשר העננה הביטחונית פגה, בשנים 975 לפנה"ס- 950 לפנה"ס איבדה המצודה את שימושה ההגנתי וזאת אפשר להבין ממבנה שנבנה על קו המצודה במהלך פירוק קטע ארוך ממנה. בשלב זה נראה כי העיר שבע הפכה למחנה עבודה בו תוכננה להיבנות עיר מרכזית וגדולה שתשמש את השלטון הישראלי בתקופת <a href="/wiki/%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A" class="mw-redirect" title="דוד המלך">דוד המלך</a>. בשל הניצחונות הצבאיים וההצלחות הכלכליות של דוד המלך יכלה הממלכה לגשת לעניינים שכאלה ולהתחיל לפתח את העיר לשיפור הגבול הדרומי ולמטרות מדיניות נוספות. כך נגמרה תקופה של ארבע שכבות ארכאולוגיות, שהחלו ב<a href="/wiki/%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA_%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%AA" class="mw-redirect" title="תקופת ההתנחלות">תקופת ההתנחלות</a> ונגמרו בשלטון <a href="/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%93%D7%95%D7%93" class="mw-redirect" title="המלך דוד">המלך דוד</a>. במהלך מאתיים שנים אלו התנהלה העיר שבע כעיר ככל הערים שעם השנים התפתחה, אך כעת תהפוך לעיר מנהל מרכזית. </p><p>השלבים הבאים (החמישי עד השני) די זהים בבנייתם ובמאפייניהם. מהשכבה החמישית העיר שבע נבנתה כעיר ממלכית בעלת חשיבות עליונה. העיר הוקפה בחומות עבות שרק ערי בירה וערים מרכזיות זכו לשמירה כזאת. בנוסף העיר שבע הוקפה בסוללת עפר אדירה, הגדולה ביותר מסוגה ב<a href="/wiki/%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C" title="תקופת הברזל">תקופת הברזל</a> ב<a href="/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="ארץ ישראל">ארץ ישראל</a>. עיר זאת זכתה להשקעה שכזו מעצם היותה הגבול ההתיישבותי הדרומי של הממלכה ומן הצורך להגן על הממלכה מאיומים דרומיים. בעיר הוקמו מבנים מיוחדים שמצביעים בבירור על קיומה של עיר ממשל שתושביה הם תושבי כבוד, אלה הם חלק מהמבנים: מבנה מחסם, ארמון המושל, מערכת ניקוז משוכללת ומפעל אספקת המים העירוני. השכבה החמישית של העיר התקיימה בין השנים 950 לפנה"ס- 925 לפנה"ס. בסוף תקופת השכבה הארכאולוגית החמישית נחרבה העיר על ידי <a href="/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%A9%D7%A0%D7%A7_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F" title="שושנק הראשון">שישק מלך מצרים</a>. לאחר מכן עברה העיר את תקופת השכבה רביעית בשנים 925 לפנה"ס- 875 לפנה"ס, את השכבה השלישית בשנים 875 לפנה"ס- 725 לפנה"ס ואת השכבה השנייה בשנים 725 לפנה"ס- 675 לפנה"ס. בין כל שכבה לשכבה קיים שוני זניח. בכל תקופת העיר שבע כעיר ממלכתית התיישבו בה מגדולי השליטים של הממלכה כאשר 75 בתיהם תפסו שני שלישים משטחי העיר ומספרם הגיע לכ־400 איש. כל פעם העיר נהרסה או עברה אירוע שהצריך שדרוג ובנייה מחדש של העיר. בסביבות שנת 675 לפנה"ס נחרבה העיר על ידי <a href="/wiki/%D7%A1%D7%A0%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%91" title="סנחריב">סנחריב מלך אשור</a>. ניסיונות השיקום של העיר יצאו לדרך בתקופת השכבה הראשונה שהתקיימה משנת 675 לפנה"ס עד שנת 586 לפנה"ס בכיבוש <a href="/wiki/%D7%91%D7%91%D7%9C" title="בבל">בבל</a>. למרות זאת הניסיונות לא הניבו פירות והיישוב נשאר בחורבנו עם סימנים להתחלת בנייה. בימיה האחרונים של <a href="/wiki/%D7%9E%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%AA_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94" title="ממלכת יהודה">ממלכת יהודה</a>, העיר שבע לא הייתה מיושבת ואחת ההשערות אומרת כי תושבי העיר שבע נדדו לעיר <a href="/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="באר שבע">באר שבע</a> וחיו שם את ימיהם האחרונים לפני הגירוש לבבל.<sup id="cite_ref-25" class="reference"><a href="#cite_note-25"><span class="cite-bracket">[</span>25<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> </p> <figure class="mw-halign-left" typeof="mw:File/Thumb"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Cyrus_Cylinder_2.jpg" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/1/1b/Cyrus_Cylinder_2.jpg/200px-Cyrus_Cylinder_2.jpg" decoding="async" width="200" height="133" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/1/1b/Cyrus_Cylinder_2.jpg/300px-Cyrus_Cylinder_2.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/1/1b/Cyrus_Cylinder_2.jpg/400px-Cyrus_Cylinder_2.jpg 2x" data-file-width="3888" data-file-height="2592" /></a><figcaption>הגליל של כורש</figcaption></figure> <div class="mw-heading mw-heading3"><h3 id="תקופת_בית_שני"><span id=".D7.AA.D7.A7.D7.95.D7.A4.D7.AA_.D7.91.D7.99.D7.AA_.D7.A9.D7.A0.D7.99"></span>תקופת בית שני</h3><span class="mw-editsection"><span class="mw-editsection-bracket">[</span><a href="/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&action=edit&section=13" title="עריכת קוד המקור של הפרק: תקופת בית שני"><span>עריכת קוד מקור</span></a><span class="mw-editsection-divider"> | </span><a href="/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&veaction=edit&section=13" title="עריכת פסקה: "תקופת בית שני"" class="mw-editsection-visualeditor"><span>עריכה</span></a><span class="mw-editsection-bracket">]</span></span></div> <p>בשנת 539 לפנה"ס <a href="/wiki/%D7%9B%D7%95%D7%A8%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99" class="mw-redirect" title="כורש השני">כורש</a> מלך <a href="/wiki/%D7%9E%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A1" title="ממלכת פרס">פרס</a> כבש את ה<a href="/wiki/%D7%91%D7%91%D7%9C" title="בבל">ממלכה הבבלית</a> ש<a href="/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="ארץ ישראל">ארץ ישראל</a> הייתה חלק ממנה. שנה לאחר ניצחונו של כורש הוא מכריז על "<a href="/wiki/%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%96%D7%AA_%D7%9B%D7%95%D7%A8%D7%A9" title="הכרזת כורש">הכרזת כורש</a>", הצהרה אשר מקנה ל<a href="/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D" title="יהודים">יהודים</a> לחזור לארצם ולבנותה. בתחילת <a href="/wiki/%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%A0%D7%99" title="תקופת בית שני">תקופת בית שני</a> (538 לפנה"ס- 70 לספירה) חזרה ההנהגה הרוחנית של היהודים לארץ ישראל לאחר <a href="/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA_(%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA)" title="גלות (יהדות)">גלות</a> בבבל, בין השאר גם לבקעה. </p><p>ב<a href="/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%94" title="ספר נחמיה">ספר נחמיה</a> מובאת רשימה של ערים אליהם חזרו אנשי שבט יהודה לגור (<a href="/wiki/%D7%A9%D7%91%D7%98_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F" title="שבט שמעון">שבט שמעון</a>, שהבקעה הייתה כלולה בנחלתו, נטמע כבר זמן רב לפני כן בתוך שבט יהודה) וביניהן נמצאות גם ערים בבקעת באר שבע.<sup id="cite_ref-26" class="reference"><a href="#cite_note-26"><span class="cite-bracket">[</span>26<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> גם בתקופה זאת העיר <a href="/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="באר שבע">באר שבע</a> הייתה הגבול הדרומי ביותר של ההתיישבות היהודית. תקופת בית שני הייתה תקופה בה <a href="/wiki/%D7%94%D7%A0%D7%92%D7%91" title="הנגב">הנגב</a> ובקעת באר שבע נזנחו במעט והתיישבו בהם <a href="/wiki/%D7%90%D7%93%D7%95%D7%9D_(%D7%A2%D7%9D)" title="אדום (עם)">האדומים</a>.<sup id="cite_ref-27" class="reference"><a href="#cite_note-27"><span class="cite-bracket">[</span>27<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> ב<a href="/wiki/%D7%AA%D7%9C_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="תל באר שבע">תל שבע</a> נמצאה שכבה ארכאולוגית מ<a href="/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94-4_%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%94%22%D7%A1" title="המאה ה-4 לפנה"ס">המאה הרביעית לפנה"ס</a>, <a href="/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%94_%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="התקופה הפרסית בארץ ישראל">תקופת שלטון הפרסים בארץ ישראל</a> ועליה נמצאו שרידי יישוב קטן ומצודה. </p><p><a href="/wiki/%D7%9B%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C" title="כיבוש האימפריה הפרסית על ידי אלכסנדר הגדול">כיבוש הארץ על ידי אלכסנדר מוקדון</a> בשנת 332 לפנ"ס פתח את <a href="/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%94_%D7%94%D7%94%D7%9C%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="התקופה ההלניסטית בארץ ישראל">התקופה ההלניסטית בארץ ישראל</a>. באותה תקופה הוקם יישוב קטן ב<a href="/w/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%AA_%D7%90%D7%95%D7%9D_%D7%A1%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%98%27&action=edit&redlink=1" class="new" title="חורבת אום סרבוט' (הדף אינו קיים)">חורבת אום סרבוט'</a> (בין <a href="/wiki/%D7%AA%D7%9C_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="תל באר שבע">תל שבע</a> לתל באר שבע על גדת נחל באר שבע) על חורבות היישוב שהתקיים שם בסוף תקופת <a href="/wiki/%D7%9E%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%AA_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94" title="ממלכת יהודה">ממלכת יהודה</a>. היישוב היה בנוי בצורת תאים תת-קרקעיים מחוברים בעזרת תעלות תת-קרקעיות והיציאה מהם אל הקרקע היא דרך פירים אנכיים. זוהי שיטת בנייה שמאוד מזכירה את תרבות באר שבע <a href="/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%94_%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%AA" title="התקופה הכלקוליתית">בתקופה הכלקוליתית</a>.<sup id="cite_ref-28" class="reference"><a href="#cite_note-28"><span class="cite-bracket">[</span>28<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> מאותה תקופה (הלניסטית) נמצאה עוד שכבה ארכאולוגית בתל שבע ובה שרידים של מצודה גדולה ולידה מקדש, בנוסף נמצאו כלי פולחן רבים. </p><p>בשנת 167 לפנה"ס גזר <a href="/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%A1_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99" title="אנטיוכוס הרביעי">אנטיוכוס הרביעי</a>, השליט ההלניסטי על תושבי <a href="/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="ארץ ישראל">ארץ ישראל</a> ה<a href="/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D" title="יהודים">יהודים</a> גזרות שעל פיהם הם אסורים לנהוג לפי <a href="/wiki/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA" title="יהדות">הדת היהודית</a>. גזירות אלו הובילו למרידה יהודית ב<a href="/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%94%D7%A1%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%AA" title="הממלכה הסלאוקית">ממלכה ההלניסטית</a>. המרידה שהתחילה בשנת 167 לפנה"ס והונהגה על ידי <a href="/wiki/%D7%97%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%90%D7%99%D7%9D" title="חשמונאים">משפחת החשמונאים</a> צלחה וסללה את הדרך לשליטת החשמונאים בארץ ישראל. במהלך תקופת החשמונאים בה שלטה <a href="/wiki/%D7%94%D7%97%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%90%D7%99%D7%9D" class="mw-redirect" title="החשמונאים">השושלת החשמונאית</a> על ארץ ישראל היא הצליחה להתפשט בימי <a href="/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8_%D7%99%D7%A0%D7%90%D7%99" title="אלכסנדר ינאי">אלכסנדר ינאי</a> בתחילת <a href="/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94-1_%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%94%22%D7%A1" title="המאה ה-1 לפנה"ס">המאה ה-1 לפנה"ס</a> עד לבקעת באר שבע<sup id="cite_ref-29" class="reference"><a href="#cite_note-29"><span class="cite-bracket">[</span>29<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> אך לא להרבה זמן. </p><p>המצביא הרומי, <a href="/wiki/%D7%92%D7%A0%D7%90%D7%99%D7%95%D7%A1_%D7%A4%D7%95%D7%9E%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%A1_%D7%9E%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%A1" title="גנאיוס פומפיוס מגנוס">גנאיוס פומפיוס מגנוס</a> כבש את <a href="/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="ארץ ישראל">ארץ ישראל</a> בשנת 63 לפנה"ס וקבע את <a href="/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="באר שבע">באר שבע</a> ואת הבקעה כגבול הדרומי של פרובינקיה <a href="/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_(%D7%97%D7%91%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%A5)" title="יהודה (חבל ארץ)">יהודה</a> ב<a href="/wiki/%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA" title="האימפריה הרומית">אימפריה הרומית</a>. לאחר כיבוש ארץ ישראל בידי הרומאים, <a href="/wiki/%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%A1" title="הורדוס">הורדוס האדומי</a> התמנה למושל המחוזי ומתקופתו נמצאה שכבה ארכאולוגית ב<a href="/wiki/%D7%AA%D7%9C_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="תל באר שבע">תל שבע</a> עליה בנה הורדוס ארמון גדול ובית מרחץ. </p><p>בשנת 70 כאשר <a href="/wiki/%D7%98%D7%99%D7%98%D7%95%D7%A1" title="טיטוס">טיטוס</a> החריב את <a href="/wiki/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99" title="בית המקדש השני">בית המקדש השני</a> הוא הגלה רבים מתושבי <a href="/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="ארץ ישראל">ארץ ישראל</a> <a href="/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D" title="יהודים">היהודיים</a> וביניהם גם את תושבי בקעת באר שבע שנשארה במעמדה הרעוע. עם חורבן בית המקדש השני תמה לה <a href="/wiki/%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%A0%D7%99" title="תקופת בית שני">תקופת בית שני</a> הן בארץ ישראל והן בבקעה.<sup id="cite_ref-30" class="reference"><a href="#cite_note-30"><span class="cite-bracket">[</span>30<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> </p> <div class="mw-heading mw-heading3"><h3 id="התקופה_הרומית-ביזנטית"><span id=".D7.94.D7.AA.D7.A7.D7.95.D7.A4.D7.94_.D7.94.D7.A8.D7.95.D7.9E.D7.99.D7.AA-.D7.91.D7.99.D7.96.D7.A0.D7.98.D7.99.D7.AA"></span>התקופה הרומית-ביזנטית</h3><span class="mw-editsection"><span class="mw-editsection-bracket">[</span><a href="/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&action=edit&section=14" title="עריכת קוד המקור של הפרק: התקופה הרומית-ביזנטית"><span>עריכת קוד מקור</span></a><span class="mw-editsection-divider"> | </span><a href="/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&veaction=edit&section=14" title="עריכת פסקה: "התקופה הרומית-ביזנטית"" class="mw-editsection-visualeditor"><span>עריכה</span></a><span class="mw-editsection-bracket">]</span></span></div> <p>בתחילת התקופה הרומית-ביזנטית, שהתקיימה משנת <a href="/wiki/70" title="70">70</a> לספירה (חורבן <a href="/wiki/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99" title="בית המקדש השני">בית המקדש השני</a> עד שנת <a href="/wiki/634" title="634">634</a> לספירה (<a href="/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%94_%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" class="mw-redirect" title="התקופה הערבית הקדומה בארץ ישראל">הכיבוש המוסלמי של ארץ ישראל</a>) בקעת באר שבע ואיתה כל <a href="/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="ארץ ישראל">ארץ ישראל</a> הייתה תחת השלטון של <a href="/wiki/%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA" title="האימפריה הרומית">האימפריה הרומית</a>. במהלך <a href="/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94-4" title="המאה ה-4">המאה הרביעית לספירה</a> <a href="/wiki/%D7%A0%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA" title="נצרות">הדת הנוצרית</a> נהפכה בהדרגה לדת הרשמית והיחידה המותרת בתחומי האימפריה (שנת <a href="/wiki/393" title="393">393</a>). מאותה תקופה הנצרות הייתה הדת השולטת בכל האימפריה הרומית ושליחי וכוהניה התפשטו בכל רחבי האימפריה. בשנת <a href="/wiki/395" title="395">395</a> לספירה התפצלה האימפריה הרומית ל<a href="/wiki/%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%AA" title="האימפריה הרומית המערבית">אימפריה המערבית</a> (שהתפוררה שנים מספר לאחר מכן) ולאימפריה המזרחית (שלימים נקראה <a href="/wiki/%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%AA" title="האימפריה הביזנטית">האימפריה הביזנטית</a>). </p><p>ידוע<sup><span class="clarification-needed" style="cursor: help; font-size: 90%;" title="ידוע למי?">[דרושה הבהרה]</span></sup> הוא כי היישוב בבקעה היה מאוד מתפתח ומרכזי בתקופה זו וכך המשיך גם כמאה שנים לאחר הכיבוש המוסלמי, עד שדעך לחלוטין.<span class="source-needed-all"><sup>[</sup><sup><a href="/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%99%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%94" title="ויקיפדיה:ביבליוגרפיה">דרוש מקור</a>]</sup></span> בעזרת חפירות ארכאולוגיות רבות בחוות פרטיות שנמצאו בסביבות הבקעה, בתל שבע עליה נמצאה מצודה רומאית ובתל באר שבע בה נמצאה העיר <a href="/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="באר שבע">באר שבע</a> הקדומה נשפך אור על תקופה היסטורית מאוד מיוחדת בבקעה. למרות ההתיישבות הרבה לכאורה שהייתה בבקעה באותה תקופה לא קיימים כיום ממצאים היסטוריים רבים לגביה, כלומר ממצאים בכתב. באר שבע מוזכרת לעיתים רחוקות בכתבים של צליינים ונזירים נוצרים שבסך הכל כותבים כי באר שבע הייתה עיר גדולה במרחק עשרים מילין מהעיר <a href="/wiki/%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9F" title="חברון">חברון</a>.<sup id="cite_ref-31" class="reference"><a href="#cite_note-31"><span class="cite-bracket">[</span>31<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> אפשרית הטענה כי בקעת באר שבע הייתה מקום פחות מוכר לעולם הנוצרי, יחסית למקומות כמו <a href="/wiki/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D" title="ירושלים">ירושלים</a> וחברון אך מוחלטת היא העובדה שבקעת באר שבע הייתה מקום מיושב מאוד ובעל משמעות לשלטונות הנוצריים בתקופתם. </p> <figure class="mw-halign-left" typeof="mw:File/Thumb"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%AA%D7%9C_%D7%A2%D7%95%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95,_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%9E%D7%AA%D7%9C_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2.JPG" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/7/75/%D7%AA%D7%9C_%D7%A2%D7%95%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%2C_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%9E%D7%AA%D7%9C_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2.JPG/250px-%D7%AA%D7%9C_%D7%A2%D7%95%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%2C_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%9E%D7%AA%D7%9C_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2.JPG" decoding="async" width="250" height="88" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/7/75/%D7%AA%D7%9C_%D7%A2%D7%95%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%2C_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%9E%D7%AA%D7%9C_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2.JPG/375px-%D7%AA%D7%9C_%D7%A2%D7%95%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%2C_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%9E%D7%AA%D7%9C_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2.JPG 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/7/75/%D7%AA%D7%9C_%D7%A2%D7%95%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%2C_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%9E%D7%AA%D7%9C_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2.JPG/500px-%D7%AA%D7%9C_%D7%A2%D7%95%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%2C_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%9E%D7%AA%D7%9C_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2.JPG 2x" data-file-width="1832" data-file-height="644" /></a><figcaption><a href="/w/index.php?title=%D7%AA%D7%9C_%D7%A2%D7%95%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95&action=edit&redlink=1" class="new" title="תל עוזיהו (הדף אינו קיים)">תל עוזיהו</a>, אחד האתרים של תל באר שבע</figcaption></figure> <p><a href="/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="באר שבע">באר שבע</a> הייתה עיר שונה משאר ערי <a href="/wiki/%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA" title="האימפריה הרומית">האימפריה הרומית</a>, מאותה סיבה שבה הייתה עיר מיוחדת לאורך כל ההיסטוריה-באר שבע הייתה גבול ה<a href="/wiki/%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8" title="מדבר">מדבר</a>. האימפריה הרומית ישבה על גבול הבקעה, כלומר על גבול המדבר כאשר מדרומה משתרעת ממלכת ה<a href="/wiki/%D7%A0%D7%91%D7%98%D7%99%D7%9D" title="נבטים">נבטים</a>, איום די רציני. לשם הגנה על גבולות האימפריה נבנה חגר הגנתי בגבול הדרומי, או בשמו הרומי: "לִימֵס". <a href="/wiki/%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%A1_%D7%A4%D7%9C%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%94" title="לימס פלשתינה">הלימס הרומי</a> נבנה בקו דרומי שהתחיל מדרום לעזה, במקביל ל<a href="/wiki/%D7%A0%D7%97%D7%9C_%D7%94%D7%91%D7%A9%D7%95%D7%A8" title="נחל הבשור">נחל הבשור</a>, לאחר מכן במקביל לנחל באר שבע דרך באר שבע, <a href="/wiki/%D7%AA%D7%9C_%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%AA%D7%94" title="תל מלחתה">תל מלחתה</a> עד ל<a href="/w/index.php?title=%D7%A8%D7%9B%D7%A1_%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8&action=edit&redlink=1" class="new" title="רכס זוהר (הדף אינו קיים)">רכס זוהר</a> ו<a href="/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%9F_%D7%92%D7%93%D7%99_(%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94)" title="עין גדי (שמורה)">עין גדי</a>. לאורך הלימס נבנו מצודות, מגדלים ותחנות דרך שונות. אחת המצודות נמצאה ב<a href="/wiki/%D7%AA%D7%9C_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="תל באר שבע">תל שבע</a> ותוארכה למאות הראשונה והשנייה לספירה.<sup id="cite_ref-32" class="reference"><a href="#cite_note-32"><span class="cite-bracket">[</span>32<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> שרידים נוספים של מצודה ניתן למצוא בתל באר שבע.<sup id="cite_ref-33" class="reference"><a href="#cite_note-33"><span class="cite-bracket">[</span>33<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> בשנת 106 הקיסר <a href="/wiki/%D7%98%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%95%D7%A1" title="טראיאנוס">טראיאנוס</a> הביס את הנבטים והדרים את קו הגבול הדרומי של האימפריה הרומית לאזור <a href="/wiki/%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%94" title="הערבה">הערבה</a>, <a href="/wiki/%D7%90%D7%93%D7%95%D7%9D" title="אדום">אדום</a> ו<a href="/wiki/%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%A6%D7%99%D7%9F" title="מדבר צין">מדבר צין</a>. בכל זאת באר שבע המשיכה להתנהל כעיר בעלת מערכת מינהלית מיוחדת. </p> <figure typeof="mw:File/Thumb"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%AA_(2).jpg" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/1/12/%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%AA_%282%29.jpg/250px-%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%AA_%282%29.jpg" decoding="async" width="250" height="87" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/1/12/%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%AA_%282%29.jpg/375px-%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%AA_%282%29.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/1/12/%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%AA_%282%29.jpg/500px-%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%AA_%282%29.jpg 2x" data-file-width="776" data-file-height="269" /></a><figcaption>כתובת נוצרית שנמצאה בבאר שבע</figcaption></figure> <p><a href="/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="באר שבע">באר שבע</a> הייתה כנראה העיר הגדולה ביותר ב<a href="/wiki/%D7%94%D7%A0%D7%92%D7%91" title="הנגב">נגב</a> בתקופה הנוצרית (גודלה מוערך בכ-1,000 <a href="/wiki/%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%9D" title="דונם">דונם</a>) והמרכזית ביותר בבקעה. הבקעה עצמה הייתה מיושבת בצפיפות על ידי <a href="/wiki/%D7%97%D7%95%D7%95%D7%94_%D7%97%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%AA" title="חווה חקלאית">בתי חוות</a> שנמצאו כולן מסביב לעיר המרכזית, היא באר שבע. עד כה נמצאו בתי חוות במקומות כמו: <a href="/wiki/%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%93%27_(%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2)" title="שכונה ד' (באר שבע)">שכונה ד' באר שבע</a>, <a href="/wiki/%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2_%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%9F" class="mw-redirect" title="תחנת הרכבת באר שבע צפון">תחנת הרכבת באר שבע צפון</a>, <a href="/w/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%AA_%D7%A9%D7%91%D7%A2&action=edit&redlink=1" class="new" title="חורבת שבע (הדף אינו קיים)">חורבת שבע</a> ו<a href="/w/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%AA_%D7%90%D7%91%D7%95_%D7%9E%D7%97%D7%A4%D7%95%D7%96&action=edit&redlink=1" class="new" title="חורבת אבו מחפוז (הדף אינו קיים)">חורבת אבו מחפוז</a> שממערב ל<a href="/wiki/%D7%AA%D7%9C_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="תל באר שבע">תל שבע</a>.<sup id="cite_ref-34" class="reference"><a href="#cite_note-34"><span class="cite-bracket">[</span>34<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> עדויות ארכאולוגיות רבות מלמדות אותנו על עובדות רבות לגבי העיר באר שבע הנוצרית, כמו שם המושל של העיר, שם הרופא, על מלאכת היין המפותחת בעיר ועוד..<sup id="cite_ref-35" class="reference"><a href="#cite_note-35"><span class="cite-bracket">[</span>35<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> <a href="/wiki/%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%94" title="כנסייה">כנסיות</a> רבות ובתי קברות נוצריים נמצאו בצפיפות רבה בעיר ובסביבותיה, זוהי עוד סיבה כי אין כל ספק שתושבי העיר היו נוצרים נוכרים. אך למרות זאת ניתן לראות השפעות מעטות של <a href="/wiki/%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94" title="עבודה זרה">עבודה זרה</a>.<sup id="cite_ref-36" class="reference"><a href="#cite_note-36"><span class="cite-bracket">[</span>36<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> ממצא מעניין נוסף הוא בניין שנמצא בעיר והיה בנוי בצור מכוונת צפונה ולא מזרחה ככנסייה. יכול להיות שמבנה זה שימש בית כנסת לקהילה יהודית קטנה בעיר. ממצא נוסף שנמצא הוא כתובת הקדשה בשפה ה<a href="/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%AA" title="ארמית">ארמית</a><sup id="cite_ref-37" class="reference"><a href="#cite_note-37"><span class="cite-bracket">[</span>37<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> שמוכיח בבירור שבעיר באר שבע התקיימה קהילה יהודית קטנה ביותר מול הקהילה הנוצרית (ארמית הייתה שפה שנייה של רוב יהודי העולם במיוחד באותה תקופה). </p><p>כפי שיאמר בפסקה הבאה, כאשר נכבשה הבקעה על ידי ה<a href="/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%9D" title="מוסלמים">מוסלמים</a>, העיר הביזאנטית נשארה בחורבנה עד לשנת 1900. עדויות היסטוריות רבות של מטיילים מספרים כיצד העיר שחלק ממבניה היו עומדים עוד <a href="/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94-14" title="המאה ה-14">במאה ה-14</a> נבנתה מחדש על ידי ה<a href="/wiki/%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%AA%27%D7%9E%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%AA" title="האימפריה העות'מאנית">טורקים</a> במיוחד מהאבנים של העיר העתיקה. רבים ממבני העיר פשוט נהרסו ושבריהם שימשו לבניית העיר הטורקית של באר שבע. נאמר כי אפילו מצבות קברים וצווים (שנכתבו על אבן) שימשו לבניית העיר.<sup id="cite_ref-38" class="reference"><a href="#cite_note-38"><span class="cite-bracket">[</span>38<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> </p> <div class="mw-heading mw-heading3"><h3 id="התקופה_המוסלמית_או_תקופת_השיממון"><span id=".D7.94.D7.AA.D7.A7.D7.95.D7.A4.D7.94_.D7.94.D7.9E.D7.95.D7.A1.D7.9C.D7.9E.D7.99.D7.AA_.D7.90.D7.95_.D7.AA.D7.A7.D7.95.D7.A4.D7.AA_.D7.94.D7.A9.D7.99.D7.9E.D7.9E.D7.95.D7.9F"></span>התקופה המוסלמית או תקופת השיממון</h3><span class="mw-editsection"><span class="mw-editsection-bracket">[</span><a href="/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&action=edit&section=15" title="עריכת קוד המקור של הפרק: התקופה המוסלמית או תקופת השיממון"><span>עריכת קוד מקור</span></a><span class="mw-editsection-divider"> | </span><a href="/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&veaction=edit&section=15" title="עריכת פסקה: "התקופה המוסלמית או תקופת השיממון"" class="mw-editsection-visualeditor"><span>עריכה</span></a><span class="mw-editsection-bracket">]</span></span></div> <p>בשנת 634 כאשר <a href="/wiki/%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%AA" title="האימפריה המוסלמית">האימפריה המוסלמית</a> כבשה את <a href="/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="ארץ ישראל">ארץ ישראל</a> בראשות <a href="/wiki/%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8_%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%9C-%D7%97%27%D7%98%D7%90%D7%91" title="עומר בן אל-ח'טאב">עומר בן אל-ח'טאב</a>, ה<a href="/wiki/%D7%A0%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D" class="mw-redirect" title="נוצרים">נוצרים</a> ובראשם הביזאנטים ברחו מהארץ והשאירו את העיר <a href="/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="באר שבע">באר שבע</a> שבבקעה בחורבנה. בעזרת ממצאים ארכאולוגיים מעטים ניתן לקבוע כי עד תחילת <a href="/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94-8" title="המאה ה-8">המאה ה-8</a> (700–799) עוד היו חיים בבקעה. בעיר באר שבע נמצאו מספר מטבעות מתקופת שלטון <a href="/wiki/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%94" title="בית אומיה">בית אומיה</a> (השלטון המוסלמי), מבני מגורים מאותה תקופה באזור <a href="/wiki/%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2_%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%9F" class="mw-redirect" title="תחנת הרכבת באר שבע צפון">תחנת הרכבת באר שבע צפון</a>, בתי <a href="/wiki/%D7%97%D7%95%D7%95%D7%94_%D7%97%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%AA" title="חווה חקלאית">חווה</a> ומצודה ב<a href="/wiki/%D7%AA%D7%9C_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="תל באר שבע">תל שבע</a>. חוץ מממצאים אלו, לא נמצא שום אתר או מבנה שיכול להצביע על קיומו של יישוב קבע בבקעה. כך העיר באר שבע המשיכה להתנהל מקסימום מאה שנה בראשות בית אומיה אך לאחר מכן ננטשה העיר ונשארה בחורבנה יותר מ-1100 שנים.<sup id="cite_ref-39" class="reference"><a href="#cite_note-39"><span class="cite-bracket">[</span>39<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> פה ושם ניתן למצוא אזכורים לשבטים ה<a href="/wiki/%D7%91%D7%93%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D" title="בדואים">בדואים</a> הנודדים באזור ומשתמשים בבארות העיר בשכיחות. הבדואים במקום לא הקימו עיר או שלטון כלשהו. ידוע הוא כי ב<a href="/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94-19" title="המאה ה-19">מאה ה-19</a>, מקום העיר באר שבע הייתה המרכז של השבטים הבדואים ובה עבר הגבול בין מושבותיהם הזמניות. <a href="/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%9C_%D7%A2%D7%96%D7%90%D7%96%D7%9E%D7%94&action=edit&redlink=1" class="new" title="מסעודין אל עזאזמה (הדף אינו קיים)">שבט עזאזמה</a> נדד מדרום, <a href="/wiki/%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%94%D7%90" title="תיאהא">שבט תיאהא</a> ממזרח ו<a href="/wiki/%D7%AA%D7%A8%D7%90%D7%91%D7%99%D7%9F" title="תראבין">שבט תראבין</a> ממערב.<sup id="cite_ref-40" class="reference"><a href="#cite_note-40"><span class="cite-bracket">[</span>40<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> </p><p> גם כאשר הארץ ובתוכה הבקעה עברה מסכת כיבושים על ידי ה<a href="/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%A2%D7%99_%D7%94%D7%A6%D7%9C%D7%91" title="מסעי הצלב">צלבנים</a>, ה<a href="/wiki/%D7%A1%D7%9C%D7%92%27%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D" class="mw-redirect" title="סלג'וקים">סלג'וקים</a>, ה<a href="/wiki/%D7%9B%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%9D" title="כורדים">כורדים</a> (בראשות <a href="/wiki/%D7%A6%D7%9C%D7%90%D7%97_%D7%90-%D7%93%D7%99%D7%9F" class="mw-redirect" title="צלאח א-דין">צלאח א-דין</a>) ו<a href="/wiki/%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%AA%27%D7%9E%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%AA" title="האימפריה העות'מאנית">הטורקים</a> במאות ה-<a href="/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94-11" title="המאה ה-11">11</a>–<a href="/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94-16" title="המאה ה-16">16</a>, אף לא אחד מהשליטים ניצל את אזור הבקעה והיא נשארה בשממונה. מאז <a href="/wiki/%D7%9E%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%AA_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D" title="ממלכת ירושלים">התקופה הצלבנית</a> ועד ראשית המאה ה-19 לא היה מיקומה הגאוגרפי ידוע לעולם האירופי. רוב המבקרים האירופיים, ובהם הצלבנים, זיהו את <a href="/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="באר שבע">באר שבע</a> עם <a href="/wiki/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9F_(%D7%A2%D7%99%D7%A8_%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%9E%D7%94)" title="בית גוברין (עיר קדומה)">בית גוברין</a>, ורק בשנת 1806 איתר מחדש החוקר <a href="/wiki/%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%9A_%D7%99%D7%90%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%96%D7%98%D7%A6%D7%9F" title="אולריך יאספר זטצן">זטצן</a> את באר שבע לאשורה. במהלך המאה ה-19 ציינו החוקרים שעברו במקום (<a href="/wiki/%D7%90%D7%93%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%93_%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F" title="אדוארד רובינסון">אדוארד רובינסון</a>, <a href="/wiki/%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%9D_%D7%9E%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A8_%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%9F" title="ויליאם מקלור תומסון">תומסון</a>, <a href="/wiki/%D7%94%D7%A0%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%A8_%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%90%D7%9D" title="הנרי בייקר טריסטראם">טריסטראם</a>, <a href="/w/index.php?title=%D7%A9%D7%A8%D7%9C-%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%99_%D7%9C%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%94&action=edit&redlink=1" class="new" title="שרל-לואי לורטה (הדף אינו קיים)">לורטה</a> <small class="noprint" dir="rtl">(<a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Louis_Charles_%C3%89mile_Lortet" class="extiw" title="en:Louis Charles Émile Lortet">אנ'</a>)</small>, <a href="/wiki/%D7%90%D7%93%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%93_%D7%94%D7%A0%D7%A8%D7%99_%D7%A4%D7%90%D7%9C%D7%9E%D7%A8" title="אדוארד הנרי פאלמר">פאלמר</a> ועוד) רק הימצאות בארות ולא מצאו שום יישוב קבע או דרך ראשית בסביבה.<sup id="cite_ref-41" class="reference"><a href="#cite_note-41"><span class="cite-bracket">[</span>41<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> הטורקים בתחילת <a href="/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94-20" title="המאה ה-20">המאה ה-20</a> היו הראשונים להבין את יתרונה של הבקעה והתחילו להשתמש ביתרון זה. </p><figure class="mw-halign-left" typeof="mw:File/Thumb"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:BersheebaWWI.jpg" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/e/eb/BersheebaWWI.jpg/250px-BersheebaWWI.jpg" decoding="async" width="250" height="173" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/e/eb/BersheebaWWI.jpg/375px-BersheebaWWI.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/e/eb/BersheebaWWI.jpg/500px-BersheebaWWI.jpg 2x" data-file-width="954" data-file-height="659" /></a><figcaption>מבט על העיר הטורקית של באר שבע</figcaption></figure> <div class="mw-heading mw-heading3"><h3 id="האימפריה_העות'מאנית"><span id=".D7.94.D7.90.D7.99.D7.9E.D7.A4.D7.A8.D7.99.D7.94_.D7.94.D7.A2.D7.95.D7.AA.27.D7.9E.D7.90.D7.A0.D7.99.D7.AA"></span>האימפריה העות'מאנית</h3><span class="mw-editsection"><span class="mw-editsection-bracket">[</span><a href="/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&action=edit&section=16" title="עריכת קוד המקור של הפרק: האימפריה העות'מאנית"><span>עריכת קוד מקור</span></a><span class="mw-editsection-divider"> | </span><a href="/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&veaction=edit&section=16" title="עריכת פסקה: "האימפריה העות'מאנית"" class="mw-editsection-visualeditor"><span>עריכה</span></a><span class="mw-editsection-bracket">]</span></span></div> <figure typeof="mw:File/Thumb"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%97%D7%92%27_%D7%A2%D7%9C%D7%99_%D7%90%D7%9C_%D7%A2%D7%98%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%94.JPG" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/4/46/%D7%97%D7%92%27_%D7%A2%D7%9C%D7%99_%D7%90%D7%9C_%D7%A2%D7%98%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%94.JPG/200px-%D7%97%D7%92%27_%D7%A2%D7%9C%D7%99_%D7%90%D7%9C_%D7%A2%D7%98%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%94.JPG" decoding="async" width="200" height="211" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/4/46/%D7%97%D7%92%27_%D7%A2%D7%9C%D7%99_%D7%90%D7%9C_%D7%A2%D7%98%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%94.JPG/300px-%D7%97%D7%92%27_%D7%A2%D7%9C%D7%99_%D7%90%D7%9C_%D7%A2%D7%98%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%94.JPG 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/4/46/%D7%97%D7%92%27_%D7%A2%D7%9C%D7%99_%D7%90%D7%9C_%D7%A2%D7%98%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%94.JPG/400px-%D7%97%D7%92%27_%D7%A2%D7%9C%D7%99_%D7%90%D7%9C_%D7%A2%D7%98%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%94.JPG 2x" data-file-width="506" data-file-height="535" /></a><figcaption>חג' <a href="/w/index.php?title=%D7%A2%D7%9C%D7%99_%D7%90%D7%9C-%D7%A2%D7%98%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%94&action=edit&redlink=1" class="new" title="עלי אל-עטאונה (הדף אינו קיים)">עלי אל-עטאונה</a> המושל הראשון של העיר הטורקית של <a href="/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="באר שבע">באר שבע</a></figcaption></figure> <p>בסוף <a href="/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94-19" title="המאה ה-19">המאה ה-19</a> כאשר ה<a href="/wiki/%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%AA%27%D7%9E%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%AA" title="האימפריה העות'מאנית">טורקים</a> החלו להבין את היתרונות באזור <a href="/wiki/%D7%94%D7%A0%D7%92%D7%91" title="הנגב">הנגב</a> הם השקיעו את מרב מאמציהם בפיתוח הנגב ובעיר בירתו החדשה היא <a href="/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="באר שבע">באר שבע</a>. בקעת באר שבע שכבר סבלה ממלחמה בין השבטים ה<a href="/wiki/%D7%91%D7%93%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D" title="בדואים">בדואים</a> <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%9C-%D7%A2%D7%96%D7%90%D7%96%D7%9E%D7%94" title="מסעודין אל-עזאזמה">עזאזמה</a> ותראבין בשנות התשעים של <a href="/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94-18" title="המאה ה-18">המאה ה-18</a><sup id="cite_ref-42" class="reference"><a href="#cite_note-42"><span class="cite-bracket">[</span>42<span class="cite-bracket">]</span></a></sup>החלה להיות מיושבת ונבנית בשנת <a href="/wiki/1900" title="1900">1900</a>. הטורקים החליטו להקים מחוז נפרד נפרד של הנגב שבירתו היא באר שבע. הבחירה בבקעת באר שבע נובעת מהיותה צומת דרכים מכל כיווניה והגבול בין שלושת השבטים הבדואים בצפון הנגב (<a href="/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%9C_%D7%A2%D7%96%D7%90%D7%96%D7%9E%D7%94&action=edit&redlink=1" class="new" title="מסעודין אל עזאזמה (הדף אינו קיים)">עזאזמה</a>, תראבין ו<a href="/wiki/%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%94%D7%90" title="תיאהא">תיאהא</a>)<sup id="cite_ref-43" class="reference"><a href="#cite_note-43"><span class="cite-bracket">[</span>43<span class="cite-bracket">]</span></a></sup>והבחירה דווקא במקומה של העיר באר שבע נובעת ממי התהום הרבים שבשטחה.<sup id="cite_ref-44" class="reference"><a href="#cite_note-44"><span class="cite-bracket">[</span>44<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> כנראה הסיבה הכי משמעותית לבניית העיר בנוסף לסיבות מדיניות ופנימיות היא הגישה ה<a href="/wiki/%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9D" title="אימפריאליזם">אימפריאליסטית</a> של <a href="/wiki/%D7%A2%D7%91%D7%93%D7%95%D7%9C_%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%93_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99" title="עבדול חמיד השני">עבד אל-חמיד</a>, <a href="/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%98%D7%90%D7%9F_%D7%A2%D7%95%D7%AA%27%D7%9E%D7%90%D7%A0%D7%99" class="mw-redirect" title="סולטאן עות'מאני">השולטן העות'מאני</a>.<sup id="cite_ref-45" class="reference"><a href="#cite_note-45"><span class="cite-bracket">[</span>45<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> העיר באר שבע בראשות חג' עלי אל עטאונה נבנתה בעזרת סלעי העיר הביזנטית העתיקה ובעזרת סלעים שנחצבו מצפון לעיר. העיר נבנתה בצורת שתי וערב בסמוך לגדת נחל באר שבע. בנייתה החלה בשנת 1900 בהדרגה עד שנת 1912. באותה תקופה לא נכחה אוכלוסייה יהודית בבקעת באר שבע אך בנייתה של העיר באר שבע משכה מספר יהודים הרפתקניים שמספרם מנה לא יותר מעשרה אנשים. לקראת סוף התקופה העות'מאנית מספר היהודים יותר ממאה אנשים. </p> <figure class="mw-halign-left" typeof="mw:File/Thumb"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:4th_Light_Horse_Brigade_Beersheba.jpg" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/d3/4th_Light_Horse_Brigade_Beersheba.jpg/250px-4th_Light_Horse_Brigade_Beersheba.jpg" decoding="async" width="250" height="144" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/d3/4th_Light_Horse_Brigade_Beersheba.jpg/375px-4th_Light_Horse_Brigade_Beersheba.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/d3/4th_Light_Horse_Brigade_Beersheba.jpg/500px-4th_Light_Horse_Brigade_Beersheba.jpg 2x" data-file-width="640" data-file-height="368" /></a><figcaption><a href="/wiki/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%A4%D7%AA_%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%91_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="תמונת מתקפת הפרשים בקרב באר שבע">תמונת מתקפת הפרשים בקרב באר שבע</a></figcaption></figure> <p>היום האחרון בו שלטו <a href="/wiki/%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%AA%27%D7%9E%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%AA" title="האימפריה העות'מאנית">הטורקים</a> על בקעת באר שבע היה ה-<a href="/wiki/31_%D7%91%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%91%D7%A8" title="31 באוקטובר">31 באוקטובר</a> <a href="/wiki/1917" title="1917">1917</a>. הבריטים התכוננו לכבוש את <a href="/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="באר שבע">באר שבע</a> כשהטורקים בכלל חשבו ש<a href="/w/index.php?title=%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%99%D7%AA&action=edit&redlink=1" class="new" title="האימפריה בריטית (הדף אינו קיים)">הבריטים</a> יתקפו בעזה.<sup id="cite_ref-46" class="reference"><a href="#cite_note-46"><span class="cite-bracket">[</span>46<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> כך, לאור בוקר 31 באוקטובר <a href="/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%A9_(%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2)" title="פרש (מקצוע)">הפרשים</a> <a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%9D" title="קטגוריה:אוסטרלים">האוסטרלים</a> שנלחמו בשביל הבריטים הסתערו על העיר באר שבע שהכוחות שישבו בה היו מעטים. קרב זה שנחשב כקרב הרכוב האחרון נמשך לאורך כל שעות היום ולבסוף כאשר הבריטים כיתרו את העיר והפרשים כבשו אותה במהרה מבלי <a href="/wiki/%D7%A6%D7%91%D7%90_%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%AA%27%D7%9E%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%AA" title="צבא האימפריה העות'מאנית">שהחיילים הטורקים</a> עוד הספיקו להגיב. הקרב, לא רק שהיה הרכוב האחרון אלא היה בעל משמעות מאוד גדולה ב<a href="/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%94" title="מלחמת העולם הראשונה">מלחמת העולם הראשונה</a>. לאחר כיבוש <a href="/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%91_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="קרב באר שבע">באר שבע</a> הבריטים כבשו במהרה את כל <a href="/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="ארץ ישראל">ארץ ישראל</a> ו<a href="/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97_%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9F" title="המזרח התיכון">המזרח התיכון</a> ובכך הביסו את הטורקים. בעצם קרב באר שבע היה הקרב שבו ניתן היתרון לכוחות הבריטים, מקרב זה הטורקים רק נסוגו אחורה.<sup id="cite_ref-47" class="reference"><a href="#cite_note-47"><span class="cite-bracket">[</span>47<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> </p> <figure typeof="mw:File/Thumb"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:PartitionPlan1947.PNG" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/6/6b/PartitionPlan1947.PNG/200px-PartitionPlan1947.PNG" decoding="async" width="200" height="433" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/6/6b/PartitionPlan1947.PNG/300px-PartitionPlan1947.PNG 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/6/6b/PartitionPlan1947.PNG 2x" data-file-width="330" data-file-height="715" /></a><figcaption><a href="/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%94" title="תוכנית החלוקה">תוכנית החלוקה</a> שלפיה הבקעה מחולקת בין ה<a href="/wiki/%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9D" title="ערבים">ערבים</a> ל<a href="/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D" title="יהודים">יהודים</a></figcaption></figure> <div class="mw-heading mw-heading3"><h3 id="המנדט_הבריטי"><span id=".D7.94.D7.9E.D7.A0.D7.93.D7.98_.D7.94.D7.91.D7.A8.D7.99.D7.98.D7.99"></span>המנדט הבריטי</h3><span class="mw-editsection"><span class="mw-editsection-bracket">[</span><a href="/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&action=edit&section=17" title="עריכת קוד המקור של הפרק: המנדט הבריטי"><span>עריכת קוד מקור</span></a><span class="mw-editsection-divider"> | </span><a href="/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&veaction=edit&section=17" title="עריכת פסקה: "המנדט הבריטי"" class="mw-editsection-visualeditor"><span>עריכה</span></a><span class="mw-editsection-bracket">]</span></span></div> <p>תקופת השלטון הבריטי החלה מיד לאחר כיבוש הבקעה ב-31 באוקטובר <a href="/wiki/1917" title="1917">1917</a> אך משפטית, תקופת <a href="/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%98_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%99" title="המנדט הבריטי">המנדט הבריטי</a> החלה ב-<a href="/wiki/11_%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%98%D7%9E%D7%91%D7%A8" title="11 בספטמבר">11 בספטמבר</a> <a href="/wiki/1922" title="1922">1922</a> בה קיבלה <a href="/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%97%D7%93%D7%AA" title="הממלכה המאוחדת">בריטניה</a> את <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%98_%D7%97%D7%91%D7%A8_%D7%94%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D" title="מנדט חבר הלאומים">המנדט</a> על <a href="/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="ארץ ישראל">ארץ ישראל</a>. למנדט הבריטי יש השפעה ניכרת על האוכלוסייה, על הכלכלה ועל ההתיישבות בבקעת באר שבע. במהלך תקופת המנדט העיר <a href="/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="באר שבע">באר שבע</a> שופצה והוגדלה פי שלושה. מבנים חדשים נבנו, תושבים חדשים התיישבו ומקומות תעסוקה חדשים נפתחו. אוכלוסיית העיר באר שבע גדלה מ-2356 תושבים ב-1,922 ל-6,490 תושבים ב-<a href="/wiki/1946" title="1946">1946</a>. העיר שמשכה אליה את כל ה<a href="/wiki/%D7%91%D7%93%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D" title="בדואים">בדואים</a> מהסביבה היוותה מרכז כלכלי מאוד חשוב, במיוחד בימי רביעי כאשר ה<a href="/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%A7_(%D7%9E%D7%A1%D7%97%D7%A8)" title="שוק (מסחר)">שוק</a> היה פעיל. באר שבע שהייתה בירת מחוז הדרום הייתה המרכז הכלכלי והמנהלי של הדרום כולו, כאשר על <a href="/wiki/%D7%A0%D7%A4%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="נפת באר שבע">נפת באר שבע</a> משל <a href="/wiki/%D7%A2%D7%90%D7%A8%D7%A3_%D7%90%D7%9C-%D7%A2%D7%90%D7%A8%D7%A3" title="עארף אל-עארף">עארף אל-עארף</a>. בנוסף, בסמוך לעיר במקום בו עומד כיום <a href="/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%96" title="נתן אלבז">מחנה נתן</a> הוקם מחנה צבאי של <a href="/wiki/%D7%97%D7%99%D7%9C_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%A8-%D7%99%D7%A8%D7%93%D7%A0%D7%99" title="חיל הספר העבר-ירדני">חיל הספר הירדני</a>, יחידה צבאית של המנדט הבריטי.<sup id="cite_ref-48" class="reference"><a href="#cite_note-48"><span class="cite-bracket">[</span>48<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> </p><p>בזמן שבקעת באר שבע התנהלה כאזור <a href="/wiki/%D7%90%D7%A1%D7%9C%D7%90%D7%9D" title="אסלאם">מוסלמי</a> לכל דבר דאגה <a href="/wiki/%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA" title="ציונות">התנועה הציונית</a> שאזור <a href="/wiki/%D7%94%D7%A0%D7%92%D7%91" title="הנגב">הנגב</a> ובמיוחד בקעת באר שבע לא יכללו במדינה יהודית עתידית כלשהי.<sup id="cite_ref-49" class="reference"><a href="#cite_note-49"><span class="cite-bracket">[</span>49<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> בעיר <a href="/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="באר שבע">באר שבע</a> חיו עד כמאתיים <a href="/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D" title="יהודים">יהודים</a> שמספרם הידלל לאט לאט עד <a href="/wiki/1931" title="1931">1931</a> לאחד עשר אנשים בעקבות <a href="/wiki/%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A8%D7%A4%22%D7%98" title="מאורעות תרפ"ט">מאורעות תרפ"ט</a>.<sup id="cite_ref-50" class="reference"><a href="#cite_note-50"><span class="cite-bracket">[</span>50<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> הלאומנות הערבית התפשטה ברחבי הבקעה והייתה נודעת גם אצל מושל <a href="/wiki/%D7%A0%D7%A4%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="נפת באר שבע">נפת באר שבע</a>- <a href="/wiki/%D7%A2%D7%90%D7%A8%D7%A3_%D7%90%D7%9C-%D7%A2%D7%90%D7%A8%D7%A3" title="עארף אל-עארף">עארף אל-עארף</a>. התנועה הציונית שחיפשה מרכז יהודי סמוך לעיר באר שבע הצליחה להוציא לפועל את תוכנית "<a href="/wiki/%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%A4%D7%99%D7%9D" title="שלושת המצפים">שלושת המצפים</a>" שבה נבנו שלושה מצפים בנגב שבחנו את אפשרויות ההתיישבות בו. המצפה בית אשל הוקם כשני קילומטרים מזרחית לבאר שבע ב<a href="/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%A7_%D7%A9%D7%A8%D7%94" class="mw-redirect" title="עמק שרה">עמק שרה</a>, על אדמה שנרכשה על ידי <a href="/w/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93_%D7%9C%D7%94%D7%9B%D7%A9%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91&action=edit&redlink=1" class="new" title="המוסד להכשרת היישוב (הדף אינו קיים)">המוסד להכשרת היישוב</a> מידי <a href="/wiki/%D7%91%D7%93%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D" title="בדואים">בדואים</a><sup id="cite_ref-51" class="reference"><a href="#cite_note-51"><span class="cite-bracket">[</span>51<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> ותושביו ששאפו להקים במקום <a href="/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%91" title="מושב">מושב</a> עובדים. במוצאי <a href="/wiki/%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8" class="mw-redirect" title="יום כיפור">יום כיפור</a> (<a href="/wiki/6_%D7%91%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%91%D7%A8" title="6 באוקטובר">6 באוקטובר</a>) <a href="/wiki/1946" title="1946">1946</a> יצאה לפועל תוכנית <a href="/wiki/11_%D7%94%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA" title="11 הנקודות">11 הנקודות</a> של התנועה הציונית. התוכנית כללה בניית אחת עשרה נקודות יישוב בנגב הצפוני והמערבי ואחת מהן הייתה היישוב נבטים שנמצא מזרחית לבית אשל, גם הוא בבקעת באר שבע. המושב נבטים הוקם על ידי גרעין של <a href="/wiki/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%A7" class="mw-redirect" title="יהדות עיראק">יוצאי עיראק</a> ומיעוט של <a href="/wiki/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96" title="יהדות אשכנז">יוצאי אירופה</a>. לאחר שגרעין זה התפרק מחוסר תקציב וחלק מאנשיו עברו לבית אשל הובא גרעין חדש למושב ובו <a href="/wiki/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%94" title="יהדות רומניה">יוצאי רומניה</a>. גרעין זה התפרק במהרה ושוב הובא גרעין חדש של יוצאי רומניה.<sup id="cite_ref-ביתאשל_52-0" class="reference"><a href="#cite_note-ביתאשל-52"><span class="cite-bracket">[</span>52<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> </p><p>השלב האחרון ב<a href="/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%98_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%99" title="המנדט הבריטי">שליטה הבריטית</a> על <a href="/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="ארץ ישראל">ארץ ישראל</a> מתחיל ביום בו הוחלט על סיומו של המנדט בריטי. ב-<a href="/wiki/%D7%9B%22%D7%98_%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%9E%D7%91%D7%A8" title="כ"ט בנובמבר">29 בנובמבר 1947</a> <a href="/wiki/%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%97%D7%93%D7%95%D7%AA" title="האומות המאוחדות">האו"ם</a> החליט על <a href="/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%94" title="תוכנית החלוקה">תוכנית החלוקה</a>. לפי תוכנית החלוקה בלילה שבין ה-<a href="/wiki/14_%D7%91%D7%9E%D7%90%D7%99" title="14 במאי">14 במאי</a> ל-<a href="/wiki/15_%D7%91%D7%9E%D7%90%D7%99" title="15 במאי">15 במאי</a> <a href="/wiki/1948" title="1948">1948</a> יעזבו <a href="/wiki/%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%99" title="הצבא הבריטי">הכוחות הבריטים</a> את ארץ ישראל שבה יקומו שתי מדינות, אחת ערבית ואחת יהודית. לפי תוכנית זו רוב <a href="/wiki/%D7%94%D7%A0%D7%92%D7%91" title="הנגב">הנגב</a>, <a href="/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A3" title="מישור החוף">מישור החוף</a>, <a href="/wiki/%D7%94%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C_%D7%94%D7%AA%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%9F" title="הגליל התחתון">הגליל התחתון</a> <a href="/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%A7_%D7%99%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%90%D7%9C" title="עמק יזרעאל">והעמקים</a> בידי ה<a href="/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D" title="יהודים">יהודים</a> ובקעת באר שבע, <a href="/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A3_%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%99" title="מישור החוף הדרומי">מישור החוף הדרומי</a>, <a href="/w/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%A4%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%92%D7%91&action=edit&redlink=1" class="new" title="חולות שפלת הנגב (הדף אינו קיים)">חולות שפלת הנגב</a>, <a href="/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_(%D7%97%D7%91%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%A5)" title="יהודה (חבל ארץ)">יהודה</a>, <a href="/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9F" title="השומרון">השומרון</a> ו<a href="/wiki/%D7%94%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F" title="הגליל העליון">הגליל העליון</a> בידי הערבים. קו הגבול של המדינה הערבית עבר בבקעת באר שבע כאשר <a href="/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="באר שבע">באר שבע</a> בתחומי המדינה הערבית וגוש בית אשל-נבטים בתחומי המדינה היהודית (על פי התוכנית <a href="/wiki/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D" title="ירושלים">ירושלים</a> תהיה <a href="/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%AA" title="מובלעת">מובלעת</a> בינלאומית). הערבים התנגדו בכל תוקף לאותה הצעה, בניגוד ליהודים שקיבלו אותה ברצון. יום למחרת פרצה <a href="/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA" title="מלחמת העצמאות">מלחמת העצמאות</a> והתקיימו קרבות אזרחיים בין ארגונים לא רשמיים. הקרב האזרחי הראשון שהתרחש במלחמת העצמאות שבה נעשה שימוש לראשונה ב<a href="/wiki/%D7%9B%D7%9C%D7%99_%D7%98%D7%99%D7%A1" title="כלי טיס">כלי טיס</a> על ידי היהודים התרחש בבקעת באר שבע. ב-<a href="/wiki/17_%D7%91%D7%93%D7%A6%D7%9E%D7%91%D7%A8" title="17 בדצמבר">17 בדצמבר</a> <a href="/wiki/1947" title="1947">1947</a> כאשר המושב נבטים הותקף על ידי 300 ערבים (<a href="/wiki/%D7%91%D7%93%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D" title="בדואים">בדואים</a> ותושבי <a href="/wiki/%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9F" title="חברון">חברון</a>) המריא <a href="/wiki/%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A1" title="מטוס">מטוס</a> שבמקרה היה נמצא בבית אשל הסמוכה לכיוון <a href="/wiki/%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97" title="מזרח">מזרח</a>. לאחר שברחו התוקפים הערבים נהרג אדם תושב נבטים ושניים נוספים נפצעו.<sup id="cite_ref-53" class="reference"><a href="#cite_note-53"><span class="cite-bracket">[</span>53<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> בלילה שבין 14 במאי ל-15 במאי עזבו <a href="/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%97%D7%93%D7%AA" title="הממלכה המאוחדת">הבריטים</a> את ארץ ישראל כאשר עוד באותו יום הכריז <a href="/wiki/%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%9F-%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F" title="דוד בן-גוריון">דוד בן-גוריון</a> על <a href="/wiki/%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%96%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA" title="הכרזת העצמאות">הקמתה של מדינת ישראל</a> על פי החלטת <a href="/wiki/%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%97%D7%93%D7%95%D7%AA" title="העצרת הכללית של האומות המאוחדות">עצרת האומות המאוחדות</a>. שלטונם של בריטים בארץ ישראל נגמר וקמה לה מדינה יהודית צעירה כשישר ביומה הראשון ב-15 במאי, למחרת ההכרזה פלשו צבאות ערב לארץ ישראל. </p> <div class="mw-heading mw-heading3"><h3 id="מלחמת_העצמאות"><span id=".D7.9E.D7.9C.D7.97.D7.9E.D7.AA_.D7.94.D7.A2.D7.A6.D7.9E.D7.90.D7.95.D7.AA"></span>מלחמת העצמאות</h3><span class="mw-editsection"><span class="mw-editsection-bracket">[</span><a href="/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&action=edit&section=18" title="עריכת קוד המקור של הפרק: מלחמת העצמאות"><span>עריכת קוד מקור</span></a><span class="mw-editsection-divider"> | </span><a href="/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&veaction=edit&section=18" title="עריכת פסקה: "מלחמת העצמאות"" class="mw-editsection-visualeditor"><span>עריכה</span></a><span class="mw-editsection-bracket">]</span></span></div> <figure typeof="mw:File/Thumb"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Israeli_War_of_Independence_-_October_Battles_-_Hebrew.jpg" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/f/fa/Israeli_War_of_Independence_-_October_Battles_-_Hebrew.jpg/300px-Israeli_War_of_Independence_-_October_Battles_-_Hebrew.jpg" decoding="async" width="300" height="224" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/f/fa/Israeli_War_of_Independence_-_October_Battles_-_Hebrew.jpg/450px-Israeli_War_of_Independence_-_October_Battles_-_Hebrew.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/f/fa/Israeli_War_of_Independence_-_October_Battles_-_Hebrew.jpg/600px-Israeli_War_of_Independence_-_October_Battles_-_Hebrew.jpg 2x" data-file-width="2368" data-file-height="1767" /></a><figcaption><a href="/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="ארץ ישראל">ארץ ישראל</a> באוקטובר <a href="/wiki/1948" title="1948">1948</a>. ניתן לראות את השטחים הנצורים ב<a href="/wiki/%D7%94%D7%A0%D7%92%D7%91" title="הנגב">נגב</a></figcaption></figure><p> ב-14 במאי <a href="/wiki/1948" title="1948">1948</a> הכריז דוד בן-גוריון על הקמתה של <a href="/wiki/%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" class="mw-redirect" title="מדינת ישראל">מדינת ישראל</a>, מדינה יהודית. למדינה עוד לא הייתה טריטוריה מוגדרת אך למחרת ההצבעה פלשו צבאות <a href="/wiki/%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9D" title="ערבים">ערב</a> לארץ על מנת לדאוג שלא תהיה לה שום טריטוריה. כאשר <a href="/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%98_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%99" title="המנדט הבריטי">הבריטים</a> עזבו את הארץ ב-15 במאי הם השאירו את הערבים להילחם ב<a href="/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D" title="יהודים">יהודים</a>, שבעה צבאות נגד צבא אחד צעיר. לאחר חצות ב-15 במאי פלשו כוחות <a href="/wiki/%D7%A6%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D" title="צבא מצרים">צבא מצרים</a> ל<a href="/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="ארץ ישראל">ארץ ישראל</a> והתחילו במסעות כיבוש. המצרים נעצרו בקו <a href="/wiki/%D7%90%D7%A9%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%9F" title="אשקלון">אשקלון</a>- בית גוברין- <a href="/wiki/%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9F" title="חברון">חברון</a> ב-<a href="/wiki/28_%D7%91%D7%9E%D7%90%D7%99" title="28 במאי">28 במאי</a> 1948. בזמן המצור המצרי על <a href="/wiki/%D7%94%D7%A0%D7%92%D7%91" title="הנגב">הנגב</a> עמדו על אדמת הנגב יישובים רבים שהיו נצורים בשתי קבוצות- יישובי מערב הנגב ויישובי בקעת באר שבע/ נבטים ובית אשל. רוב היישובים נשארו עומדים על תילם וביניהם גם יישובי הבקעה. כאשר כבשו המצרים את בית אשל הם פתחו בהרעשה עזה על היישוב שבה נהרג מפקד היישוב-<a href="/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%98_%D7%99%D7%A6%D7%94%D7%A8&action=edit&redlink=1" class="new" title="משה אלברט יצהר (הדף אינו קיים)">משה אלברט יצהר</a>. במשך 5 חודשים התחפרו אנשי היישוב מתחת לאדמה בזמן שהיישוב מופגז. לאחר שהבינו תושבי המקום שבית הביטחון הדו קומתי ביישוב מהווה נקודת מכוון לתותחים המצריים, פוצצו אותו חברי המקום. אספקת המים בבית אשל באה מבאר שמימיו זרמו במשאבה שעבדה במשך כל ימי המלחמה. ביישוב נבטים הסמוך הוקם <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%AA_(%D7%AA%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%94)" title="מנחת (תעופה)">מנחת מטוסים</a> שיאפשר הגעתם של <a href="/wiki/%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A1" title="מטוס">מטוסי</a> אספקה. האספקה הגיעה לנבטים ומשם רגלית לבית אשל. במהלך המלחמה המתווך מצד האו"ם <a href="/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%A7%D7%94_%D7%91%D7%A8%D7%A0%D7%93%D7%95%D7%98" title="פולקה ברנדוט">פולקה ברנדוט</a> ניסה להעביר תוכנית ל<a href="/wiki/%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%A7%D7%AA_%D7%90%D7%A9" title="הפסקת אש">הפסקת אש</a> שכוללת את מסירת הנגב כולו לערבים. מדינת ישראל התנגדה בכל תוקף להצעה שכזו, במיוחד בן-גוריון שאהב מאוד את הנגב. ב-<a href="/wiki/17_%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%98%D7%9E%D7%91%D7%A8" title="17 בספטמבר">17 בספטמבר</a> 1948 נרצח ב<a href="/wiki/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D" title="ירושלים">ירושלים</a> על ידי אנשי <a href="/wiki/%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%99_%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="לוחמי חרות ישראל">הלח"י</a> בשל כוונותיו לחלוקת הארץ. ביחד עם ברנדוט מתו גם הכוונות לחלוקת הנגב. </p><figure typeof="mw:File/Thumb"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Yigal_Allon.jpg" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/e/ea/Yigal_Allon.jpg/200px-Yigal_Allon.jpg" decoding="async" width="200" height="317" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/e/ea/Yigal_Allon.jpg/300px-Yigal_Allon.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/e/ea/Yigal_Allon.jpg/400px-Yigal_Allon.jpg 2x" data-file-width="745" data-file-height="1181" /></a><figcaption><a href="/wiki/%D7%99%D7%92%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9F" title="יגאל אלון">יגאל אלון</a> מפקד <a href="/w/index.php?title=%D7%97%D7%96%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%9D&action=edit&redlink=1" class="new" title="חזית הדרום (הדף אינו קיים)">חזית הדרום</a></figcaption></figure><p>ב-<a href="/wiki/15_%D7%91%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%91%D7%A8" title="15 באוקטובר">15 באוקטובר</a> 1948 כאשר <a href="/wiki/%D7%A6%D7%91%D7%90_%D7%94%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" class="mw-redirect" title="צבא ההגנה לישראל">צה"ל</a> ניסה להעביר שיירת אספקה נוספת לנגב וזאת הותקפה התחדשו קרבות המלחמה (לאחר שהייתה הפוגה בקרבות). מדינת ישראל שפחדה כי האו"ם יאמץ את תוכנית ברנדוט לפיה הנגב יינתן לערבים עמדה תחת לחץ כבד של האו"ם להפוגת אש מיידית. בעקבות לחץ זה והתעקשות על שליטה בנגב צה"ל יצא למספר מבצעים בנגב. "חזית הדרום" שחייליה לחמו במבצע הייתה קבוצות יחידות קרביות עליהם פיקד יגאל אלון. הקבוצות היו: <a href="/wiki/%D7%97%D7%98%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%92%D7%91" title="חטיבת הנגב">חטיבת הנגב</a>, <a href="/wiki/%D7%97%D7%98%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%92%D7%91%D7%A2%D7%AA%D7%99_(%D7%AA%D7%A9%22%D7%97)" title="חטיבת גבעתי (תש"ח)">חטיבת גבעתי</a>, <a href="/wiki/%D7%97%D7%98%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%99%D7%A4%D7%AA%D7%97" title="חטיבת יפתח">חטיבת יפתח</a>, <a href="/wiki/%D7%97%D7%98%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%93" title="חטיבת עודד">חטיבת עודד</a> וגדוד <a href="/wiki/%D7%97%D7%99%D7%9C_%D7%94%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F" title="חיל השריון">שריון</a> של <a href="/wiki/%D7%97%D7%98%D7%99%D7%91%D7%94_8" title="חטיבה 8">חטיבה 8</a>. <a href="/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%94" title="ארטילריה">הכוח הארטילרי</a> הגדול ביותר שרוכז עד אז על ידי צה"ל היה ביד חזית הדרום. <a href="/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%91" title="מבצע יואב">מבצע יואב</a> שבו לחמו חיילי חזית הדרום היה אחד המכריעים בחזית הדרומית של מלחמת העצמאות. המבצע לווה בהתקפות ימיות ואוויריות של צה"ל על מטרות מצריות. לאחר שחזית הדרום יצאה למבצע ב-<a href="/wiki/16_%D7%91%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%91%D7%A8" title="16 באוקטובר">16 באוקטובר</a> 1948 היא נחלה מספר הפסדים במיוחד, ב<a href="/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%A7_%D7%90%D7%9C-%D7%9E%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%94" title="עיראק אל-מנשייה">עיראק אל-מנשייה</a> ומטרת המבצע- לפתוח את הדרך לנגב צלחה רק בלילה שבין ה-<a href="/wiki/19_%D7%91%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%91%D7%A8" title="19 באוקטובר">19 באוקטובר</a> וה-<a href="/wiki/20_%D7%91%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%91%D7%A8" title="20 באוקטובר">20 באוקטובר</a>. בלילה זה כבשה חזית הדרום את <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%98%D7%99_%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%90%D7%AA" title="משלטי חוליקאת">משלטי חוליקאת</a> שמ<a href="/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91" title="מערב">מערב</a> לאשקלון ובכך פתחה את הדרך לנגב שהיה נצור כמעט חצי שנה. מבצע יואב צלח ויישובי מערב הנגב חוברו בחזרה לשאר מדינת ישראל. במשך ימי המבצע כוחות אוויריים הפגיזו את העיר הערבית של <a href="/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="באר שבע">באר שבע</a> קשות, בסך הכל כ־10 טון <a href="/wiki/%D7%A4%D7%A6%D7%A6%D7%94" title="פצצה">פצצות</a> נפלו על העיר במסגרת המבצע. הפצצות אלו הפחידו את התושבים הערבים וגרמו להם להסתלק במהרה מהיישוב לעזה וחברון (ערי מוצאם) שעד לכיבושו בידי מדינת ישראל, האנשים היחידים שנכחו בה היו רק חיילי צבא מצרים. בשחר ל-<a href="/wiki/21_%D7%91%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%91%D7%A8" title="21 באוקטובר">21 באוקטובר</a> התקדמה חטיבת הנגב בפיקוד <a href="/wiki/%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%92" title="נחום שריג">נחום שריג</a> לעבר העיר באר שבע כחלק מ<a href="/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2_%D7%9E%D7%A9%D7%94" title="מבצע משה">מבצע משה</a> לזכר משה אלברט יצהר ובשעה 9:45 האויב <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D" title="מצרים">המצרי</a> נכנע. באר שבע נכבשה, <a href="/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%A0%D7%92%D7%91%D7%99" title="מיכאל הנגבי">מיכאל הנגבי</a> התמנה למושל הצבאי של העיר והיישובים בית אשל ונבטים שוחררו. </p><figure typeof="mw:File/Thumb"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Negev_Brigade_Memorial1.JPG" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/3/32/Negev_Brigade_Memorial1.JPG/300px-Negev_Brigade_Memorial1.JPG" decoding="async" width="300" height="133" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/3/32/Negev_Brigade_Memorial1.JPG/450px-Negev_Brigade_Memorial1.JPG 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/3/32/Negev_Brigade_Memorial1.JPG/600px-Negev_Brigade_Memorial1.JPG 2x" data-file-width="798" data-file-height="353" /></a><figcaption><a href="/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%98%D7%AA_%D7%97%D7%98%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%92%D7%91" title="אנדרטת חטיבת הנגב">אנדרטת חטיבת הנגב</a></figcaption></figure> <p>בזמן ש<a href="/wiki/%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%9F-%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F" title="דוד בן-גוריון">בן-גוריון</a> נאבק מול העולם על זכותה של <a href="/wiki/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="ישראל">ישראל</a> להחזיק ב<a href="/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="באר שבע">באר שבע</a>, חיילים רבים נמצאים בעיר ושומרים עליה פן <a href="/wiki/%D7%A6%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D" title="צבא מצרים">הצבא המצרי</a> יחליט לבוא מכיוון עזה ולנסות לכבשה בשנית. מיכאל הנגבי המושל הצבאי של העיר באר שבע הביא לעיר את <a href="/wiki/%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%A8%D7%93_%D7%91%D7%A8%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F" title="ליאונרד ברנשטיין">ליאונרד ברנשטיין</a> ואת <a href="/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%96%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA" title="התזמורת הפילהרמונית הישראלית">התזמורת הפילהרמונית הישראלית</a> לנגן בפני החיילים. זמן קצר לאחר מכן בנה הנגבי בעיר בית חולים צבאי זמני ודאג לאכלוס בתי העיר הנטושה בחיילים משוחררים וב<a href="/wiki/%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D" class="mw-redirect" title="עולים חדשים">עולים חדשים</a>. לאחר כישלון של האו"ם להביא להפוגת המלחמה ב<a href="/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="ארץ ישראל">ישראל</a> הובאו לאי <a href="/wiki/%D7%A8%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A1" title="רודוס">רודוס</a> שמ<a href="/wiki/%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%9D" title="דרום">דרום</a> ל<a href="/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%94" title="טורקיה">טורקיה</a> נציגי הצדדים הלוחמים לניהול <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%90_%D7%95%D7%9E%D7%AA%D7%9F" title="משא ומתן">משא ומתן</a>. במהלך המשא ומתן ישראל כבשה ישראל את כל <a href="/wiki/%D7%94%D7%A0%D7%92%D7%91" title="הנגב">הנגב</a>. לבסוף ב-<a href="/wiki/24_%D7%91%D7%A4%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%90%D7%A8" title="24 בפברואר">24 בפברואר</a> <a href="/wiki/1949" title="1949">1949</a> חתמה ישראל עם <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D" title="מצרים">מצרים</a> על <a href="/wiki/%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9E%D7%99_%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%A7_%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA" title="הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות">הסכמי שביתת נשק</a> ולפיהם המצרים יצאו מנקודת האחיזה המצרית האחרונה בנגב הצפוני היא <a href="/wiki/%D7%9B%D7%99%D7%A1_%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%92%27%D7%94" title="כיס פלוג'ה">כיס פלוג'ה</a> והגבול בין שתי המדינות יעברו בקו <a href="/wiki/%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%97" title="רפיח">רפיח</a> <a href="/wiki/%D7%98%D7%90%D7%91%D7%94" title="טאבה">טאבה</a> כאשר <a href="/wiki/%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%AA_%D7%A2%D7%96%D7%94" title="רצועת עזה">רצועת עזה</a> בשלטון מצרים. לאחר שהמלחמה הסתיימה רשמית ב-<a href="/wiki/20_%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%99" title="20 ביולי">20 ביולי</a> 1949 בקעת באר שבע כולה נכללה בתחומי המדינה היהודית אך המצפה החרב למחצה בית אשל ננטש לאחר שתושביו הבינו שקו המים המזרחי לא יעבור דרכם וכך לא יהיה להם סיכוי לפיתוח כלכלי. תושבי המצפה עברו ל<a href="/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%A7_%D7%99%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%90%D7%9C" title="עמק יזרעאל">עמק יזרעאל</a> והקימו את היישוב <a href="/wiki/%D7%94%D7%99%D7%95%D7%92%D7%91" title="היוגב">היוגב</a>. לאחר תום המלחמה נותרו בבקעה שני יישובים, באר שבע המתפתחת ונבטים הקטנה. בבקעה נערכה התיישבות יהודית כשרבים משטחיה הפתוחים היו מיושבים על ידי <a href="/wiki/%D7%91%D7%93%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D" title="בדואים">בדואים</a>.<sup id="cite_ref-54" class="reference"><a href="#cite_note-54"><span class="cite-bracket">[</span>54<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> </p> <div class="mw-heading mw-heading3"><h3 id="מדינת_ישראל"><span id=".D7.9E.D7.93.D7.99.D7.A0.D7.AA_.D7.99.D7.A9.D7.A8.D7.90.D7.9C"></span>מדינת ישראל</h3><span class="mw-editsection"><span class="mw-editsection-bracket">[</span><a href="/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&action=edit&section=19" title="עריכת קוד המקור של הפרק: מדינת ישראל"><span>עריכת קוד מקור</span></a><span class="mw-editsection-divider"> | </span><a href="/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&veaction=edit&section=19" title="עריכת פסקה: "מדינת ישראל"" class="mw-editsection-visualeditor"><span>עריכה</span></a><span class="mw-editsection-bracket">]</span></span></div> <p>בקעת באר שבע שאחרי ה-<a href="/wiki/20_%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%99" title="20 ביולי">20 ביולי</a> 1949 היא מקום חסר סדר ועתיד. המצפה בית אשל היה בשלבי נטישה בשנה שלאחר המלחמה,<sup id="cite_ref-ביתאשל_52-1" class="reference"><a href="#cite_note-ביתאשל-52"><span class="cite-bracket">[</span>52<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> המושב נבטים מחליף את תושביו כל כמה חודשים, בין אם זה חיילים משוחררים שבאו ליישב אותו ועזבו במהרה ובין אם זה <a href="/wiki/%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D" class="mw-redirect" title="עולים חדשים">עולים חדשים</a> מ<a href="/wiki/%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%94" title="הונגריה">הונגריה</a> שכבר בשנים <a href="/wiki/1952" title="1952">1952</a>- <a href="/wiki/1953" title="1953">1953</a> נטשו את המושב בעקבות חובות כלכליים.<sup id="cite_ref-55" class="reference"><a href="#cite_note-55"><span class="cite-bracket">[</span>55<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> כמעט כל השטחים הפתוחים של הבקעה נכנסו לתוך <a href="/wiki/%D7%90%D7%96%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%92" title="אזור הסייג">אזור הסייג</a> שנמצא במשולש <a href="/wiki/%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94" title="דימונה">דימונה</a>-<a href="/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="באר שבע">באר שבע</a>-<a href="/wiki/%D7%A2%D7%A8%D7%93" title="ערד">ערד</a>, האזור בו ה<a href="/wiki/%D7%91%D7%93%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D" title="בדואים">בדואים</a> הורשו לנדוד. באזור הסייג חל <a href="/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99_%D7%A2%D7%9C_%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="הממשל הצבאי על ערביי ישראל">שלטון צבאי</a> והבדואים לא נחשבו אזרחים אלא עוינים למדינה וכפריהם לא הוכרו על ידי המדינה. אפילו העיר באר שבע איבדה הרבה מצבעה בעקבות הימצאותם של הבדואים באזור הסייג שלא כלל את באר שבע. אי הימצאותם של הבדואים בעיר הגדולה הותיר אותה חסרת מקורות כלכלה,<sup id="cite_ref-56" class="reference"><a href="#cite_note-56"><span class="cite-bracket">[</span>56<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> גם באר שבע עצמה הייתה בשליטת מושל צבאי הוא מיכאל הנגבי. למדינת ישראל שהשקיעה כה הרבה בכיבוש העיר הייתה הרבה עבודה להפרחת השממה. בינתיים בשנת <a href="/wiki/1948" title="1948">1948</a>, הוקמה נקודת התיישבות חדשה מצפון <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91" title="מערב">מערב</a> לבאר שבע בכיוון <a href="/wiki/%D7%AA%D7%9C_%D7%A9%D7%95%D7%A7%D7%AA" title="תל שוקת">תל שוקת</a> בשם "עומר".<sup id="cite_ref-57" class="reference"><a href="#cite_note-57"><span class="cite-bracket">[</span>57<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> ב-<a href="/wiki/1951" title="1951">1951</a> הוקמה <a href="/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%A6%D7%94_%D7%90%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F" title="מועצה אזורית בני שמעון">המועצה האזורית בני שמעון</a> שחלקים משטחיה משתרעים על פני בקעת באר שבע וכוללים את המושב נבטים. המושב נבטים שננטש על ידי מתיישביו ההונגרים יושב שוב בסוף <a href="/wiki/%D7%9E%D7%90%D7%99" title="מאי">מאי</a> <a href="/wiki/1954" title="1954">1954</a> על ידי 60 משפחות של <a href="/wiki/%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D" class="mw-redirect" title="עולים חדשים">עולים חדשים</a> מ<a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%A6%27%D7%99%D7%9F" class="mw-redirect" title="קוצ'ין">קוצ'ין</a> שב<a href="/wiki/%D7%94%D7%95%D7%93%D7%95" title="הודו">הודו</a>. המשפחות הקימו <a href="/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%91" title="מושב">מושב</a> חקלאי בעל <a href="/wiki/%D7%9E%D7%98%D7%A2" title="מטע">מטעים</a> ו<a href="/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A7_%D7%91%D7%99%D7%AA" title="משק בית">משקים חקלאיים</a> ובין השאר שימרו במקום את מורשת <a href="/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99_%D7%A7%D7%95%D7%A6%27%D7%99%D7%9F" class="mw-redirect" title="יהודי קוצ'ין">יהודי קוצ'ין</a>.<sup id="cite_ref-58" class="reference"><a href="#cite_note-58"><span class="cite-bracket">[</span>58<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> </p><p>ב-<a href="/wiki/26_%D7%91%D7%A4%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%90%D7%A8" title="26 בפברואר">26 בפברואר</a> <a href="/wiki/1950" title="1950">1950</a> התמנה <a href="/wiki/%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%98%D7%95%D7%91%D7%99%D7%94%D7%95" title="דוד טוביהו">דוד טוביהו</a> לראשות <a href="/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%94" title="עירייה">עיריית</a> <a href="/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="באר שבע">באר שבע</a> והוקמה <a href="/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2:_%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA#שכונת_דרום" class="mw-redirect" title="באר שבע: שכונות">שכונת דרום</a> לאכלוס ראשון של <a href="/wiki/%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%97%D7%93%D7%A9" title="עולה חדש">עולים חדשים</a>. במהרה החלה להיבנות העיר בשיטת <a href="/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%A8_%D7%92%D7%A0%D7%99%D7%9D" title="עיר גנים">עיר גנים</a> ולאכלס עולים רבים. עד שנת <a href="/wiki/1960" title="1960">1960</a> נבנו <a href="/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2:_%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA" class="mw-redirect" title="באר שבע: שכונות">שכונות א', ב', ג', ד', ה'</a>, ו<a href="/wiki/%D7%A0%D7%95%D7%95%D7%94_%D7%A0%D7%95%D7%99" title="נווה נוי">נווה נוי</a> במקביל לבניית מתחם תעשייתי ב<a href="/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%A7_%D7%A9%D7%A8%D7%94" class="mw-redirect" title="עמק שרה">עמק שרה</a> והקמת מרכזים תעשייתיים בעיר העתיקה וב<a href="/wiki/%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%93%27_(%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2)" title="שכונה ד' (באר שבע)">שכונה ד'</a>. בשנת <a href="/wiki/1959" title="1959">1959</a> הוקם <a href="/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%94%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%90%D7%99_%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%94" title="המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה">בית החולים סורוקה</a> ששימש מרכז רפואי לכל <a href="/wiki/%D7%94%D7%A0%D7%92%D7%91" title="הנגב">הנגב</a> ובשנת <a href="/wiki/1969" title="1969">1969</a> הוקמה <a href="/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%91%D7%9F-%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A0%D7%92%D7%91" title="אוניברסיטת בן-גוריון בנגב">אוניברסיטת הנגב</a> (בשנת <a href="/wiki/1974" title="1974">1974</a> עם מותו של דוד בן-גוריון שונה שם ה<a href="/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%94" title="אוניברסיטה">אוניברסיטה</a> ל"אוניברסיטת בן-גוריון בנגב"). כבר ב<a href="/wiki/%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94-80_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94-20" title="שנות ה-80 של המאה ה-20">שנות השמונים</a> העיר באר שבע שימשה מרכז תעשייתי, כלכלי, רפואי ואקדמאי לכל דבר בדיוק כמו בחזונו של דוד בן-גוריון. עד תחילת שנות השמונים ניבנו גם שכונות ט' ו-י"א ומספר התושבים בעיר באר שבע עלה ל-110,800 תושבים. </p> <figure typeof="mw:File/Thumb"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:B406mapA.png" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/da/B406mapA.png/250px-B406mapA.png" decoding="async" width="250" height="268" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/da/B406mapA.png/375px-B406mapA.png 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/da/B406mapA.png/500px-B406mapA.png 2x" data-file-width="649" data-file-height="697" /></a><figcaption>מפת העיר <a href="/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="באר שבע">באר שבע</a> ושכונותיה</figcaption></figure> <p>במקביל להתפתחותה של בירת <a href="/wiki/%D7%94%D7%A0%D7%92%D7%91" title="הנגב">הנגב</a> (<a href="/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="באר שבע">באר שבע</a>), <a href="/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%91" title="מושב">מושב</a> העובדים עומר, שהוקם ב-<a href="/wiki/1950" title="1950">1950</a> וכלל בתוכו לא יותר ממאתיים תושבים קלט לתוכו כאלף בני משפחות <a href="/wiki/%D7%90%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%99%D7%94" title="אקדמיה">אקדמאיות</a> מבאר שבע שבאו להקים יישבו קהילתי <a href="/wiki/%D7%9B%D7%A4%D7%A8" title="כפר">כפרי</a>.<sup id="cite_ref-59" class="reference"><a href="#cite_note-59"><span class="cite-bracket">[</span>59<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> <a href="/wiki/%D7%91%D7%A6%D7%9C%D7%90%D7%9C_%D7%92%D7%91%D7%A8" title="בצלאל גבר">בצלאל גבר</a>, יליד <a href="/wiki/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D" title="ירושלים">ירושלים</a> היה ראש מועצת עומר הראשון מ-<a href="/wiki/1975" title="1975">1975</a>- <a href="/wiki/1985" title="1985">1985</a> ובמהלך עשר השנים הללו פעל לפיתוח העיר עומר. בשנת 1985 התפטר מראשות המועצה ו<a href="/w/index.php?title=%D7%96%27%D7%90%D7%A7_%D7%90%D7%A8%D7%96&action=edit&redlink=1" class="new" title="ז'אק ארז (הדף אינו קיים)">ז'אק ארז</a> נבחר להחליפו.<sup id="cite_ref-60" class="reference"><a href="#cite_note-60"><span class="cite-bracket">[</span>60<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> בשנת <a href="/wiki/1990" title="1990">1990</a> נבחר <a href="/wiki/%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%93%D7%A9" title="פיני בדש">פיני בדש</a> לכהן כראש מועצת עומר. פיני בדש מכהן בתפקיד זה עד היום ולזכותו נרשמו פעולות רבות למען הנגב והמועצה המקומית עומר<sup id="cite_ref-61" class="reference"><a href="#cite_note-61"><span class="cite-bracket">[</span>61<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> שמספר התושבים בה הוא 6,300 (נכון לשנת 2012). עומר ידועה גם בשל פארק התעשייה, שהקימה בבקעה מ<a href="/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91" title="מערב">מערב</a> ליישוב, פארק <a href="/wiki/%D7%9E%D7%93%D7%A2" title="מדע">מדעי</a>, <a href="/wiki/%D7%AA%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%94" title="תעשייה">תעשייתי</a>, <a href="/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94" title="ארכאולוגיה">ארכאולוגי</a>, <a href="/wiki/%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A" title="חינוך">חינוכי</a> ו<a href="/wiki/%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA" title="אומנות">אומנותי</a>.<sup id="cite_ref-62" class="reference"><a href="#cite_note-62"><span class="cite-bracket">[</span>62<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> גם המושב נבטים המשיך להתפתח ולהתקדם כ<a href="/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%91" title="מושב">מושב</a> חקלאי כשמספר התושבים בו הוא 698 תושבים (נכון לשנת 2012).<sup id="cite_ref-63" class="reference"><a href="#cite_note-63"><span class="cite-bracket">[</span>63<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> </p><p>לצד המתיישבים היהודים בבקעה, התושבים ה<a href="/wiki/%D7%91%D7%93%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D" title="בדואים">בדואים</a> התקשו במעט בהתיישבות. הבדואים שהורשו לצאת מאזור הסייג בשנת <a href="/wiki/1966" title="1966">1966</a> התחילו לנדוד ולהתיישב באדמות רחבות בכל <a href="/wiki/%D7%94%D7%A0%D7%92%D7%91" title="הנגב">הנגב</a> ואף מעבר. ההתיישבות הבלתי מוסדרת והבלתי חוקית של הבדואים גרמה למדינה לא להכיר בעשרות ה<a href="/wiki/%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%91%D7%9C%D7%AA%D7%99_%D7%9E%D7%95%D7%9B%D7%A8" title="כפר בלתי מוכר">כפרים</a> הבדואיים שהוקמו ברחבי הנגב. מ<a href="/wiki/%D7%A2%D7%91%D7%93%D7%AA" title="עבדת">עבדת</a> ועד <a href="/wiki/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A7%D7%9E%D7%94" title="בית קמה">בית קמה</a> הוקמו אין ספור התנחלויות בדואיות והתנחלויות אלו לא זכו לקבל שום <a href="/wiki/%D7%AA%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%AA" title="תשתית">תשתיות</a> של <a href="/wiki/%D7%97%D7%A9%D7%9E%D7%9C" title="חשמל">חשמל</a>, <a href="/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%9D" title="מים">מים</a> ו<a href="/wiki/%D7%91%D7%99%D7%95%D7%91" title="ביוב">ביוב</a> מהמדינה.<sup id="cite_ref-64" class="reference"><a href="#cite_note-64"><span class="cite-bracket">[</span>64<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> לאחר ניסיון של המדינה להסדיר את ההתיישבות הבדואית שנערכה בין השאר גם בבקעה הוצאה לאור תוכנית להקמת שבע ערים בדואיות, תוכנית שיושמה אך נתקלה בזעם מצד הבדואים. בעקבות תוכנית זאת הוקמו בבקעה שני יישובים בדואיים, תל שבע מ<a href="/wiki/%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97" title="מזרח">מזרח</a> ל<a href="/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="באר שבע">באר שבע</a> ליד <a href="/wiki/%D7%AA%D7%9C_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="תל באר שבע">תל שבע (האתר הארכאולוגי)</a> ב-<a href="/wiki/1968" title="1968">1968</a> והיישוב שגב שלום מ<a href="/wiki/%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%9D" title="דרום">דרום</a> מזרח לבאר שבע ב-<a href="/wiki/1979" title="1979">1979</a>. אף על פי שרבים מהבדואים רוכזו בשבע הערים החדשות (<a href="/wiki/%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%94" title="לקייה">לקייה</a>, <a href="/wiki/%D7%A8%D7%94%D7%98" title="רהט">רהט</a>, <a href="/wiki/%D7%9B%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%A4%D7%94" title="כסייפה">כסייפה</a>, תל שבע, שגב שלום, <a href="/wiki/%D7%A2%D7%A8%D7%A2%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%A0%D7%92%D7%91" title="ערערה בנגב">ערערה בנגב</a> ו<a href="/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%94" title="חורה">חורה</a>) עדיין נשאר מספר גדול מאוד של כפרים בדואים בלתי חוקיים שרבים מהם נמצאים בבקעת באר שבע.<sup id="cite_ref-65" class="reference"><a href="#cite_note-65"><span class="cite-bracket">[</span>65<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> תוכנית נוספת להסדרת היישובים הבדואים היא הקמת ה<a href="/w/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%A6%D7%94_%D7%94%D7%90%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%91%D7%95_%D7%91%D7%A1%D7%9E%D7%94&action=edit&redlink=1" class="new" title="מועצה האזורית אבו בסמה (הדף אינו קיים)">מועצה האזורית אבו בסמה</a> בנגב בשנת <a href="/wiki/2003" title="2003">2003</a> שכללה בתוכה 11 יישובים בדואיים וביניהם שני היישובים <a href="/wiki/%D7%90-%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%93" title="א-סייד">א-סייד</a> ו<a href="/wiki/%D7%90%D7%95%D7%9D_%D7%91%D7%98%D7%99%D7%9F" title="אום בטין">אום בטין</a> שנמצאים בבקעה.<sup id="cite_ref-66" class="reference"><a href="#cite_note-66"><span class="cite-bracket">[</span>66<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> נכון לשנת 2012 ביישובים הבדואים המוכרים בבקעה (המונים 4) גרים 30,830 תושבים, כל השאר בכפרים לא מוכרים אלה: <a href="/wiki/%D7%90%D7%91%D7%95_%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%A7" class="mw-redirect" title="אבו רוקייק">אבו רוקייק</a>, <a href="/w/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%95_%D7%A1%D7%A8%D7%99%D7%97%D7%9F&action=edit&redlink=1" class="new" title="אבו סריחן (הדף אינו קיים)">אבו סריחן</a>, <a href="/w/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%9D_%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%AA&action=edit&redlink=1" class="new" title="אום סבית (הדף אינו קיים)">אום סבית</a>, <a href="/w/index.php?title=%D7%AA%D7%A8%D7%90%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%9C_%D7%A6%D7%90%D7%A0%D7%A2_%D7%A2%D7%9E%D7%A8%D7%94&action=edit&redlink=1" class="new" title="תראבין אל צאנע עמרה (הדף אינו קיים)">תראבין אל צאנע עמרה</a>, <a href="/w/index.php?title=%D7%90-%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%93_%D7%A9%D7%91%D7%98&action=edit&redlink=1" class="new" title="א-סייד שבט (הדף אינו קיים)">א-סייד שבט</a>, <a href="/w/index.php?title=%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A2%D7%A1_%D7%90-%D7%A0%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%99&action=edit&redlink=1" class="new" title="אל אעס א-נבארי (הדף אינו קיים)">אל אעס א-נבארי</a>, <a href="/w/index.php?title=%D7%90%D7%9C-%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%99_%D7%90%D7%91%D7%95_%D7%98%D7%A8%D7%90%D7%A9&action=edit&redlink=1" class="new" title="אל-וכילי אבו טראש (הדף אינו קיים)">אל-וכילי אבו טראש</a>, <a href="/w/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%95_%D7%96%D7%A7%D7%99%D7%A7%D7%94&action=edit&redlink=1" class="new" title="אבו זקיקה (הדף אינו קיים)">אבו זקיקה</a>, <a href="/w/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%A8_%D7%90%D7%91%D7%95_%D7%90%D7%9C-%D7%97%D7%9E%D7%90%D7%9D&action=edit&redlink=1" class="new" title="ביר אבו אל-חמאם (הדף אינו קיים)">ביר אבו אל-חמאם</a> ו<a href="/w/index.php?title=%D7%90%D7%9C-%D7%A2%D7%AA%27%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%9F&action=edit&redlink=1" class="new" title="אל-עת'אמין (הדף אינו קיים)">אל-עת'אמין</a>.<sup id="cite_ref-67" class="reference"><a href="#cite_note-67"><span class="cite-bracket">[</span>67<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> תוכנית נוספת שנוסחה על מנת להסדיר את ההתיישבות הבדואית בנגב היא <a href="/wiki/%D7%91%D7%93%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C#תוכנית_פראוור" title="בדואים בישראל">תוכנית פראוור</a> שאושרה ב-<a href="/wiki/11_%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%98%D7%9E%D7%91%D7%A8" title="11 בספטמבר">11 בספטמבר</a> <a href="/wiki/2011" title="2011">2011</a> ונועדה להעניק לבדואים רבים בעלות על אדמות ובנוסף להעניק לכל בדואי פיצוי בנפרד. בתוכנית גם תוכננו הקמת שכונות חדשות בערים בדואיות קיימות. התוכנית התקבלה בהפגנות זעם אלימות מצד הבדואים ובגינויים מצד האו"ם מחשש לאפליה ובשל כך התוכנית נפסלה ונגנזה.<sup id="cite_ref-68" class="reference"><a href="#cite_note-68"><span class="cite-bracket">[</span>68<span class="cite-bracket">]</span></a></sup> </p><p>בסוף שנות השמונים החלה האצת בנייה בעיר <a href="/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="באר שבע">באר שבע</a> אם בניית שכונות <a href="/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2:_%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA#נאות_לון" class="mw-redirect" title="באר שבע: שכונות">נאות לון</a> ו<a href="/wiki/%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%AA_(%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2)" title="שכונת רמות (באר שבע)">רמות</a>. החל משנת <a href="/wiki/1991" title="1991">1991</a> עלו כמיליון <a href="/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D" title="יהודים">יהודים</a> ל<a href="/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="ארץ ישראל">ארץ ישראל</a> מ<a href="/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%A6%D7%95%D7%AA" title="ברית המועצות">ברית המועצות</a> לשעבר ובאר שבע אכלסה רבים מהם. על מנת לאכלסם הוקמו <a href="/wiki/%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%94" title="שכונה">שכונות</a> רבות וחדשות כמו: <a href="/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2:_%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA#נווה_זאב" class="mw-redirect" title="באר שבע: שכונות">נווה זאב</a>, <a href="/w/index.php?title=%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA:_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&action=edit&redlink=1" class="new" title="שכונות: באר שבע (הדף אינו קיים)">נחל בקע</a>, <a href="/w/index.php?title=%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA:_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&action=edit&redlink=1" class="new" title="שכונות: באר שבע (הדף אינו קיים)">רמות</a> החדשה ו<a href="/w/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%9C_%D7%A2%D7%A9%D7%9F&action=edit&redlink=1" class="new" title="נחל עשן (הדף אינו קיים)">נחל עשן</a>. העיר המשיכה להתפתח ב<a href="/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94-21" title="המאה ה-21">שנות האלפיים</a> עם בניית <a href="/w/index.php?title=%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA:_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&action=edit&redlink=1" class="new" title="שכונות: באר שבע (הדף אינו קיים)">שכונות נאות אילן</a> ובהמשך הבנייה בשכונות רמות ונחל עשן. בשנת <a href="/wiki/2008" title="2008">2008</a> נבחר <a href="/wiki/%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A7_%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27" title="רוביק דנילוביץ'">רוביק דנילוביץ'</a> לראשות העיר באר שבע ולקח על עצמו להפריח את בקעת באר שבע ולפתח אותה. אחד מהפרויקטים הרבים אותם יזם הוא פרויקט <a href="/wiki/%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%A7_%D7%A0%D7%97%D7%9C_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="פארק נחל באר שבע">פארק נחל באר שבע</a>, פארק עם אגם בסמוך לגדת נחל באר שבע, הפארק הגדול ביותר שמשתרע ברציפות בתוך שטח עירוני. בימיו של רוביק דנילוביץ' העיר באר שבע נהפכה ל<a href="/wiki/%D7%9E%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F" title="מטרופולין">מטרופולין</a> ומרכז בין תחומי ל<a href="/wiki/%D7%94%D7%A0%D7%92%D7%91" title="הנגב">נגב</a> כולו. באר שבע נהפכה לעיר השנייה בגודלה בכל הארץ והעיר השביעית באוכלוסייתה. לאחר כשישים שנה בקעת באר שבע נכנסה שוב לחזית המלחמה כאשר משנת 2008 נורו אל עבר העיר מאות רקטות מכיוון <a href="/wiki/%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%AA_%D7%A2%D7%96%D7%94" title="רצועת עזה">רצועת עזה</a>. </p> <figure typeof="mw:File/Thumb"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Tel_Sheva_Aerial_View.jpg" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/7/7c/Tel_Sheva_Aerial_View.jpg/350px-Tel_Sheva_Aerial_View.jpg" decoding="async" width="350" height="137" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/7/7c/Tel_Sheva_Aerial_View.jpg/525px-Tel_Sheva_Aerial_View.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/7/7c/Tel_Sheva_Aerial_View.jpg/700px-Tel_Sheva_Aerial_View.jpg 2x" data-file-width="6016" data-file-height="2360" /></a><figcaption>מבט מהאוויר על העיר תל שבע, העיר הבדואית הראשונה בה הכירה <a href="/wiki/%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" class="mw-redirect" title="מדינת ישראל">מדינת ישראל</a></figcaption></figure> <div class="mw-heading mw-heading2"><h2 id="ראו_גם"><span id=".D7.A8.D7.90.D7.95_.D7.92.D7.9D"></span>ראו גם</h2><span class="mw-editsection"><span class="mw-editsection-bracket">[</span><a href="/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&action=edit&section=20" title="עריכת קוד המקור של הפרק: ראו גם"><span>עריכת קוד מקור</span></a><span class="mw-editsection-divider"> | </span><a href="/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&veaction=edit&section=20" title="עריכת פסקה: "ראו גם"" class="mw-editsection-visualeditor"><span>עריכה</span></a><span class="mw-editsection-bracket">]</span></span></div> <ul><li><a href="/wiki/%D7%AA%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%A9" title="תל משוש">תל משוש</a></li> <li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2-%D7%A2%D7%96%D7%94" title="קניון באר שבע-עזה">קניון באר שבע-עזה</a></li> <li><a href="/wiki/%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="שנונית באר שבע">שנונית באר שבע</a></li> <li><a href="/wiki/%D7%AA%D7%9C_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="תל באר שבע">תל שבע</a></li> <li><a href="/wiki/%D7%91%D7%99%D7%A8_%D7%90%D7%91%D7%95_%D7%9E%D7%98%D7%A8" title="ביר אבו מטר">ביר אבו מטר</a></li> <li><a href="/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D" title="באר אברהם">באר אברהם</a></li> <li><a href="/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%94_(%D7%90%D7%AA%D7%A8_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99)" title="מולדה (אתר מקראי)">מולדה (אתר מקראי)</a></li> <li><a href="/wiki/%D7%A9%D7%91%D7%98_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F" title="שבט שמעון">שבט שמעון</a></li> <li><a href="/wiki/%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8_%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%94_(%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2)" title="העיר העתיקה (באר שבע)">העיר העתיקה (באר שבע)</a></li> <li><a href="/wiki/%D7%A0%D7%A4%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="נפת באר שבע">נפת באר שבע</a></li></ul> <div class="mw-heading mw-heading2"><h2 id="לקריאה_נוספת"><span id=".D7.9C.D7.A7.D7.A8.D7.99.D7.90.D7.94_.D7.A0.D7.95.D7.A1.D7.A4.D7.AA"></span>לקריאה נוספת</h2><span class="mw-editsection"><span class="mw-editsection-bracket">[</span><a href="/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&action=edit&section=21" title="עריכת קוד המקור של הפרק: לקריאה נוספת"><span>עריכת קוד מקור</span></a><span class="mw-editsection-divider"> | </span><a href="/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&veaction=edit&section=21" title="עריכת פסקה: "לקריאה נוספת"" class="mw-editsection-visualeditor"><span>עריכה</span></a><span class="mw-editsection-bracket">]</span></span></div> <ul><li><a href="/wiki/%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%9F" title="אפרים שטרן">אפרים שטרן</a>, <b><a href="/wiki/%D7%94%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94_%D7%9C%D7%97%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" class="mw-redirect" title="האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל">האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל</a></b>, משרד הביטחון, 1992</li> <li>פרופסור <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8" title="משה ברור">משה ברור</a>, <b>אטלס- מדיני וכלכלי</b>, הוצאת ספרים יבנה, 2005</li> <li>יהודה גרדוס ואליהו שטרן, <b>ספר באר שבע</b>, הוצאת ספרים כתר, 1979</li> <li><a href="/wiki/%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%9F_%D7%AA%D7%95%D7%A8" class="mw-redirect" title="אמנון בן תור">אמנון בן תור</a>, <a href="/wiki/%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%A8_%D7%91%D7%A8_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3" class="mw-redirect" title="עופר בר יוסף">עופר בר יוסף</a> ורבקה גונן, <b>מבוא לארכאולוגיה של ארץ-ישראל בתקופת המקרא, יחידות 1-2-3</b>, האוניברסיטה הפתוחה, 1989</li> <li><a href="/wiki/%D7%A0%D7%93%D7%91_%D7%A0%D7%90%D7%9E%D7%9F" title="נדב נאמן">נדב נאמן</a>, ‏<a rel="nofollow" class="external text" href="https://files.ybz.org.il/periodicals/Cathedra/42/Article_42.4.pdf">הנגב בשלהי ימיה של ממלכת יהודה</a>, <b><a href="/wiki/%D7%A7%D7%AA%D7%93%D7%A8%D7%94_(%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%A2%D7%AA)" title="קתדרה (כתב עת)">קתדרה</a></b> 42, ינואר 1987</li></ul> <div class="mw-heading mw-heading2"><h2 id="קישורים_חיצוניים"><span id=".D7.A7.D7.99.D7.A9.D7.95.D7.A8.D7.99.D7.9D_.D7.97.D7.99.D7.A6.D7.95.D7.A0.D7.99.D7.99.D7.9D"></span>קישורים חיצוניים</h2><span class="mw-editsection"><span class="mw-editsection-bracket">[</span><a href="/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&action=edit&section=22" title="עריכת קוד המקור של הפרק: קישורים חיצוניים"><span>עריכת קוד מקור</span></a><span class="mw-editsection-divider"> | </span><a href="/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&veaction=edit&section=22" title="עריכת פסקה: "קישורים חיצוניים"" class="mw-editsection-visualeditor"><span>עריכה</span></a><span class="mw-editsection-bracket">]</span></span></div> <div class="sisterwikilinkT"><span typeof="mw:File"><a href="https://commons.wikimedia.org/wiki/" title="ויקישיתוף"><img alt="ויקישיתוף" src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/4/4a/Commons-logo.svg/15px-Commons-logo.svg.png" decoding="async" width="15" height="20" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/4/4a/Commons-logo.svg/23px-Commons-logo.svg.png 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/4/4a/Commons-logo.svg/30px-Commons-logo.svg.png 2x" data-file-width="1024" data-file-height="1376" /></a></span> מדיה וקבצים בנושא <b><a href="https://commons.wikimedia.org/wiki/Category:Beersheba_Valley" class="extiw" title="commons:Category:Beersheba Valley">בקעת באר שבע</a></b> ב<a href="/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A3" title="ויקישיתוף">וויקישיתוף</a></div> <ul><li>יעקב שקולניק, <a rel="nofollow" class="external text" href="http://www.beer-sheva.muni.il/img/1_4_2012_.1175806_10_38_14_SYNAGOGUE_10409_1_חוברת%20סובב%20באר%20שבע.pdf">שביל סובב באר שבע- מדריך למטייל</a>, עיריית באר שבע</li> <li>אתר Challange tourism, <a rel="nofollow" class="external text" href="https://web.archive.org/web/20140626185107/http://challengetourism.co.il/places-sites/beersheba-arad-valley/beer-sheba-valley">בקעת באר שבע</a></li> <li>זיו ריינשטיין, <a rel="nofollow" class="external text" href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4023725,00.html">הנגב המקראי: כאן אברהם אבינו התחיל את הכל</a>, אתר <a href="/wiki/Ynet" title="Ynet">ynet</a></li> <li>אתר מסלולרי, <a rel="nofollow" class="external text" href="https://sites.google.com/a/sulam.co.il/bikat-b-a/home">בקעת באר שבע- ערד</a></li> <li>יעקב באומגרטן, <a rel="nofollow" class="external text" href="http://www.antiquities.org.il/article_heb.aspx?sec_id=17&sub_subj_id=409&id=898">תרבות באר הכלקוליתי- הערות מבוא</a>, רשות העתיקות</li> <li>סבטלנה טליס וגרגורי סרי, <a rel="nofollow" class="external text" href="http://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.aspx?id=577&mag_id=112">באר שבע</a>, חדשות ארכאולוגיות- חפירות וסקרים בישראל</li> <li>יגאל ישראל, <a rel="nofollow" class="external text" href="http://drory.net/shimur/site/archiolog05.htm">ארכאולוגיה בהיבט השימורי במטרופולין באר שבע</a>, המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות- ועדת שימור באר שבע והדרום</li> <li>רשות העתיקות, <a rel="nofollow" class="external text" href="http://www.antiquities.org.il/article_heb.aspx?sec_id=25&subj_id=240&id=1884">חפירות ארכאולוגיות של רשות העתיקות בתחנה המרכזית של באר שבע פותחות צוהר לעיר מלפני 1500 שנה (דצמבר 2011)</a></li> <li>פטר פביאן ויצחק גלעד, <a rel="nofollow" class="external text" href="http://www.antiquities.org.il/article_heb.aspx?sec_id=17&sub_subj_id=461">היישוב בתקופת הברזל בתחומי העיר באר שבע המודרנית</a>, רשות העתיקות</li> <li>פטר פביאן, <a rel="nofollow" class="external text" href="http://www.antiquities.org.il/article_heb.aspx?sec_id=17&sub_subj_id=596&id=1837">באר שבע בתקופות הרומית עד האסלאמית הקדומה</a>, רשות העתיקות</li> <li>פרופסור זאב הרצוג, <a rel="nofollow" class="external text" href="http://www.antiquities.org.il/article_heb.aspx?sec_id=17&sub_subj_id=461&id=1159">תובנות חברתיות ומסקנות כרונולוגיות מממצאי חפירות תל באר שבע</a>, רשות העתיקות</li> <li>וולטר גפטר, <a rel="nofollow" class="external text" href="http://www.morederech.com/index.php?option=com_content&view=article&id=13&Itemid=69&lang=he">דוח סיור הנגב המקראי, בקעת באר שבע, תל ערד</a> (<a rel="nofollow" class="external text" href="https://web.archive.org/web/20140728061936/http://www.morederech.com/index.php?option=com_content&view=article&id=13&Itemid=69&lang=he">ארכיון</a>)</li> <li>ארכיון ActivePaper <a rel="nofollow" class="external text" href="http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_Heb/SharedView.Article.aspx?parm=0wrBjcC3LYbX1bDtwy7y8g4hVerUJBa3DYnYX7pRM%2BV75R%2Bdf0tRU2O26Qj%2F9YhyYw%3D%3D&mode=image&href=DAV%2f1959%2f03%2f13&page=3&rtl=true">מאמר על תרבות באר שבע</a></li></ul> <div class="mw-heading mw-heading2"><h2 id="הערות_שוליים"><span id=".D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.95.D7.AA_.D7.A9.D7.95.D7.9C.D7.99.D7.99.D7.9D"></span>הערות שוליים</h2><span class="mw-editsection"><span class="mw-editsection-bracket">[</span><a href="/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&action=edit&section=23" title="עריכת קוד המקור של הפרק: הערות שוליים"><span>עריכת קוד מקור</span></a><span class="mw-editsection-divider"> | </span><a href="/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&veaction=edit&section=23" title="עריכת פסקה: "הערות שוליים"" class="mw-editsection-visualeditor"><span>עריכה</span></a><span class="mw-editsection-bracket">]</span></span></div> <div class="reflist references-small"> <div class="mw-references-wrap mw-references-columns"><ol class="references"> <li id="cite_note-1"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-1">^</a></span> <span class="reference-text">ראו ספר שמואל ב':<link rel="mw-deduplicated-inline-style" href="mw-data:TemplateStyles:r34628598"> <blockquote dir="rtl"><div class="hebrewQuotation"> <p>וַיֵּצְאוּ אֶל-נֶגֶב יְהוּדָה, בְּאֵר שָׁבַע. </p> </div> <div style="text-align:left;border-top: 1px dotted #ccc;">— <cite style="font-size:small; font-style: normal;"><a href="/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C" title="ספר שמואל">ספר שמואל ב'</a>, <a href="https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%91_%D7%9B%D7%93" class="extiw" title="s:שמואל ב כד">פרק כ"ד</a>, <a href="https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%91_%D7%9B%D7%93_%D7%96" class="extiw" title="s:קטגוריה:שמואל ב כד ז">פסוק ז'</a></cite></div> </blockquote></span> </li> <li id="cite_note-2"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-2">^</a></span> <span class="reference-text">הבקעה הידועה בשם בקעת באר שבע-ערד נקראת גם <a href="/w/index.php?title=%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%92%D7%91&action=edit&redlink=1" class="new" title="בקעת הנגב (הדף אינו קיים)">בקעת הנגב</a>, שהרי ב<a href="/wiki/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90" class="mw-redirect" title="מקרא">מקרא</a> רק מרחבי צפון הנגב נחשבים כנגב, וזוהי הבקעה היחידה והגדולה ביותר בצפון הנגב</span> </li> <li id="cite_note-3"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-3">^</a></span> <span class="reference-text">ניתן לראות ב<a href="/wiki/%D7%9E%D7%A4%D7%94_%D7%A4%D7%99%D7%96%D7%99%D7%AA" title="מפה פיזית">מפה פיזית</a> של הנגב שגובה הקרקע עולה מ<a href="/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A3" title="מישור החוף">מישור החוף</a> לבקעה ולא מ<a href="/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%A8_%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%A7%D7%A0%D7%99" class="mw-redirect" title="השבר הסורי-אפריקני">השבר הסורי-אפריקני</a> אל הבקעה. בין הבקעה לשבר מפרידים <a href="/wiki/%D7%94%D7%A8_%D7%94%D7%A0%D7%92%D7%91" title="הר הנגב">הרי הנגב</a> ו<a href="/wiki/%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94" title="מדבר יהודה">מדבר יהודה</a></span> </li> <li id="cite_note-אטלס-4"><span class="mw-cite-backlink">^ <sup><a href="#cite_ref-אטלס_4-0">1</a></sup> <sup><a href="#cite_ref-אטלס_4-1">2</a></sup></span> <span class="reference-text"><a rel="nofollow" class="external free" href="https://ims.gov.il/he/ClimateAtlas">https://ims.gov.il/he/ClimateAtlas</a></span> </li> <li id="cite_note-5"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-5">^</a></span> <span class="reference-text">לדוגמה: <a href="/wiki/%D7%91%D7%99%D7%A8_%D7%90%D7%91%D7%95_%D7%9E%D7%98%D7%A8" title="ביר אבו מטר">באר מטר</a>, <a href="/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D" title="באר אברהם">באר אברהם</a>, <a href="/w/index.php?title=%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%9C%D7%90%D7%94&action=edit&redlink=1" class="new" title="באר לאה (הדף אינו קיים)">באר לאה</a>, <a href="/wiki/%D7%A0%D7%91%D7%98%D7%99%D7%9D_(%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%91)#באר_ה"שכטה"" title="נבטים (מושב)">באר השכטה</a>, <a href="/wiki/%D7%A0%D7%91%D7%98%D7%99%D7%9D_(%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%91)#באר_נבטים_(ביר_חמאם)" title="נבטים (מושב)">באר נבטים</a> ועוד.</span> </li> <li id="cite_note-6"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-6">^</a></span> <span class="reference-text">ראו: יהודה גרוס ואליהו שטרן, ספר באר שבע, עמ' 55</span> </li> <li id="cite_note-7"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-7">^</a></span> <span class="reference-text">למשל: <a href="/wiki/%D7%91%D7%99%D7%A8_%D7%90%D7%91%D7%95_%D7%9E%D7%98%D7%A8" title="ביר אבו מטר">ביר אבו מטר</a>, <a href="/w/index.php?title=%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%9C%D7%90%D7%94&action=edit&redlink=1" class="new" title="באר לאה (הדף אינו קיים)">באר לאה</a>, <a href="/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D" title="באר אברהם">באר אברהם</a>, <a href="/wiki/%D7%A0%D7%91%D7%98%D7%99%D7%9D_(%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%91)#באר_ה"שכטה"" title="נבטים (מושב)">באר השכטה</a>, <a href="/wiki/%D7%A0%D7%91%D7%98%D7%99%D7%9D_(%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%91)#באר_נבטים_(ביר_חמאם)" title="נבטים (מושב)">באר נבטים</a> ועוד.</span> </li> <li id="cite_note-8"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-8">^</a></span> <span class="reference-text"><a rel="nofollow" class="external text" href="http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=9591">מפת אזורי אקלים בארץ ישראל</a></span> </li> <li id="cite_note-9"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-9">^</a></span> <span class="reference-text">ראו: <a href="/wiki/%D7%A9%D7%9C%D7%92_1950_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="שלג 1950 בישראל">שלג 1950 בישראל</a>; <a rel="nofollow" class="external text" href="https://www.youtube.com/watch?v=ntiCMcegpus">דיווח חדשותי המתעד ירידת שלג בבאר שבע בשנת 2000</a>, באתר YouTube</span> </li> <li id="cite_note-10"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-10">^</a></span> <span class="reference-text">ראו <a href="/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2#גאוגרפיה" title="באר שבע">גאוגרפיה של באר שבע</a></span> </li> <li id="cite_note-11"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-11">^</a></span> <span class="reference-text"><a href="/wiki/%D7%A2%D7%A5" title="עץ">עץ</a> אשל הוא עץ מאוד נפוץ במדבר ותכונותיו מתאימות אותו לאזור זה, ראו ערך <a rel="nofollow" class="external text" href="http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=238">אשל</a> ב<a href="/wiki/%D7%93%D7%A2%D7%AA_(%D7%90%D7%AA%D7%A8_%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%98)" title="דעת (אתר אינטרנט)">אתר דעת</a>. בנוסף, <a href="/wiki/%D7%90%D7%A9%D7%9C" title="אשל">אשל</a> הוא סמל של עץ מדברי, זאת ניתן ללמוד מפסוק ב<a href="/wiki/%D7%AA%D7%A0%22%D7%9A" title="תנ"ך">תנ"ך</a>: <link rel="mw-deduplicated-inline-style" href="mw-data:TemplateStyles:r34628598"> <blockquote dir="rtl"><div class="hebrewQuotation"> <p>וַיִּטַּע אֵשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וַיִּקְרָא-שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵל עוֹלָם </p> </div> <div style="text-align:left;border-top: 1px dotted #ccc;">— <cite style="font-size:small; font-style: normal;"><a href="/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA" title="בראשית">ספר בראשית</a>, <a href="https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%9B%D7%90" class="extiw" title="s:בראשית כא">פרק כ"א</a>, <a href="https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%9B%D7%90_%D7%9C%D7%92" class="extiw" title="s:קטגוריה:בראשית כא לג">פסוק ל"ג</a></cite></div> </blockquote></span> </li> <li id="cite_note-12"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-12">^</a></span> <span class="reference-text">יעקב שקולניק,<a rel="nofollow" class="external text" href="http://www.beer-sheva.muni.il/img/1_4_2012_.1175806_10_38_14_SYNAGOGUE_10409_1_חוברת%20סובב%20באר%20שבע.pdf">"שביל סובב באר שבע: מדריך למטייל"</a>, מחלקת תיירות, עיריית באר שבע</span> </li> <li id="cite_note-13"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-13">^</a></span> <span class="reference-text">ראו כותרת <b>"הפער בהתיישבות בתקופת הברונזה" (3000- 1300/ 1200 לפני הספירה)</b> ב<b>ספר באר שבע</b> (עמוד 30) מאת יהודה גרדוס ואליהו שטרן</span> </li> <li id="cite_note-14"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-14">^</a></span> <span class="reference-text"><a href="/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA" title="בראשית">ספר בראשית</a>, <a href="https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%99%D7%91" class="extiw" title="s:בראשית יב">פרק י"ב</a>, <a href="https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%99%D7%91_%D7%98" class="extiw" title="s:קטגוריה:בראשית יב ט">פסוק ט'</a></span> </li> <li id="cite_note-15"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-15">^</a></span> <span class="reference-text"><a href="/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA" title="בראשית">ספר בראשית</a>, <a href="https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%9B%D7%97" class="extiw" title="s:בראשית כח">פרק כ"ח</a>, <a href="https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%9B%D7%97_%D7%99" class="extiw" title="s:קטגוריה:בראשית כח י">פסוק י'</a></span> </li> <li id="cite_note-16"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-16">^</a></span> <span class="reference-text">שתי ההשערות אינן בטוחות במאת האחוזים. בטוח הוא כי הערים שבע ובאר שבע נמצאות על שני תלים אלו, על איזה מהם כל אחת ואחת, זאת היא אפשר עדיין להוכיח. ראו מאמר <a rel="nofollow" class="external text" href="http://www.antiquities.org.il/article_heb.aspx?sec_id=17&sub_subj_id=461">היישוב בתקופת הברזל בתחומי העיר באר שבע המודרנית</a> באתר <a href="/wiki/%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA" title="רשות העתיקות">רשות העתיקות</a> וכותרת <b>"מקור השם באר-שבע"</b> ב<b>ספר באר שבע</b> (עמודים 21–22) מאת יהודה גרדוס ואליהו שטרן.</span> </li> <li id="cite_note-17"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-17">^</a></span> <span class="reference-text">במערב בקעת באר שבע נמצאים שלושה אתרים ארכאולוגיים: <a href="/w/index.php?title=%D7%90%D7%AA%D7%A8_%D7%A0%D7%97%D7%9C_%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%A8&action=edit&redlink=1" class="new" title="אתר נחל יתיר (הדף אינו קיים)">אתר נחל יתיר</a>, <a href="/w/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%AA_%D7%99%D7%AA%D7%A0%D7%94&action=edit&redlink=1" class="new" title="חורבת יתנה (הדף אינו קיים)">חורבת יתנה</a> ו<a href="/w/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%9F_%D7%99%D7%AA%D7%9F&action=edit&redlink=1" class="new" title="חורבן יתן (הדף אינו קיים)">חורבן יתן</a>, כל אחת מהן הוצעה לזיהוי כעיר המקראית <a href="/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%94_(%D7%90%D7%AA%D7%A8_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99)" title="מולדה (אתר מקראי)">מולדה</a> אך עדיין אין מספיק הוכחות לקביעה החלטית</span> </li> <li id="cite_note-18"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-18">^</a></span> <span class="reference-text">לדוגמה: חלקים מתל באר שבע, <a href="/w/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%AA_%D7%99%D7%AA%D7%9F&action=edit&redlink=1" class="new" title="חורבת יתן (הדף אינו קיים)">חורבת יתן</a>, <a href="/w/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%AA_%D7%99%D7%AA%D7%A0%D7%94&action=edit&redlink=1" class="new" title="חורבת יתנה (הדף אינו קיים)">חורבת יתנה</a>, <a href="/w/index.php?title=%D7%90%D7%AA%D7%A8_%D7%A0%D7%97%D7%9C_%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%A8&action=edit&redlink=1" class="new" title="אתר נחל יתיר (הדף אינו קיים)">אתר נחל יתיר</a> ועוד.</span> </li> <li id="cite_note-19"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-19">^</a></span> <span class="reference-text">לפי נתוני <a href="/wiki/%D7%94%D7%9C%D7%A9%D7%9B%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94" title="הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה">הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה</a> לשנת <a href="/wiki/2012" title="2012">2012</a></span> </li> <li id="cite_note-20"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-20">^</a></span> <span class="reference-text">ראו אתר <a rel="nofollow" class="external text" href="https://sites.google.com/a/sulam.co.il/bikat-b-a/home">מסלולרי</a>, אתר <a rel="nofollow" class="external text" href="http://www.challengetourism.co.il/places-sites/beersheba-arad-valley/beer-sheba-valley">challenge tourism</a> ו<a rel="nofollow" class="external text" href="http://www.morederech.com/index.php?option=com_content&view=article&id=13&Itemid=69&lang=he">דוח סיור בנגב המקראי</a></span> </li> <li id="cite_note-21"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-21">^</a></span> <span class="reference-text">ראו <a rel="nofollow" class="external text" href="http://www.morederech.com/index.php?option=com_content&view=article&id=13&Itemid=69&lang=he">דוח סיור בנגב המקראי</a></span> </li> <li id="cite_note-22"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-22">^</a></span> <span class="reference-text">עד היום החוקרים עדיין לא יודעים מדוע עזבו בני התרבות את מקומם בפתאומיות בסוף האלף הרביעי לפנה"ס. ישנה השערה מסוימת הטוענת כי היעלמות התרבות בשלב האחרון נגרמה מהתערערות מצב הביטחון ב<a href="/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="ארץ ישראל">ארץ ישראל</a> בסוף האלף הרביעי לפנה"ס. הרבה מהיישובים שהוקמו באותה תקופה בדיוק, הוקמו באזורים הקלים להגנה, כמו <a href="/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%9C%D7%94" class="mw-redirect" title="השפלה">השפלה</a>.</span> </li> <li id="cite_note-23"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-23">^</a></span> <span class="reference-text">על בקעת באר שבע ב<a href="/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%94_%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%AA" title="התקופה הכלקוליתית">תקופה הכלקוליתית</a> ראו: מאמר <a rel="nofollow" class="external text" href="http://www.antiquities.org.il/article_heb.aspx?sec_id=17&sub_subj_id=409&id=898">תרבות באר שבע הכלקוליתי- מבוא</a> באתר <a href="/wiki/%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA" title="רשות העתיקות">רשות העתיקות</a>, <a rel="nofollow" class="external text" href="http://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.aspx?id=577&mag_id=112">סיקור חפירות התקופה הכלקוליתית בתל באר שבע</a> ו<a rel="nofollow" class="external text" href="http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_Heb/SharedView.Article.aspx?parm=0wrBjcC3LYbX1bDtwy7y8g4hVerUJBa3DYnYX7pRM%2BV75R%2Bdf0tRU2O26Qj%2F9YhyYw%3D%3D&mode=image&href=DAV%2f1959%2f03%2f13&page=3&rtl=true">מאמר עיתונאי ישן על תרבות באר שבע מארכיון ActivePaper</a>. על תרבות באר שבע בתקופה הכלקוליתית ראו <b>ספר באר שבע</b> כותרת <b>התקופה הכלקוליתית, <a href="/wiki/%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%96%D7%94" title="תקופת הברונזה">הכנענית</a> ו<a href="/wiki/%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C" title="תקופת הברזל">הישראלית</a></b> (עמודים 27- 30) מאת יהודה גרדוס ואליהו שטרן ו<b>האנצקולופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות ב<a href="/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="ארץ ישראל">ארץ ישראל</a></b> כותרות <b><a href="/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="באר שבע">באר שבע</a>- היישובים הכלקוליתיים</b> וכותרת <b>תל באר שבע (תל שבע)- התקופה הכלקוליתית</b> (עמודים 127- 137) מאת <a href="/wiki/%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%9F" title="אפרים שטרן">אפרים שטרן</a></span> </li> <li id="cite_note-24"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-24">^</a></span> <span class="reference-text">ראו <a href="/wiki/%D7%94%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94_%D7%9C%D7%97%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" class="mw-redirect" title="האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל">האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל</a>, הוצאת <a href="/wiki/%D7%94%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%97%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%95%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%94" title="החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה">החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה</a> בשיתוף <a href="/wiki/%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA_%D7%9B%D7%A8%D7%98%D7%90" title="הוצאת כרטא">הוצאת כרטא</a>, 1992 עמוד 137</span> </li> <li id="cite_note-25"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-25">^</a></span> <span class="reference-text">על תקופת הברזל בבקעת באר שבע ראו: <a rel="nofollow" class="external text" href="http://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.aspx?id=577&mag_id=112">סיקור חפירות ארכאולוגיות מתקופת הברזל בתל באר שבע</a>, מאמר <a rel="nofollow" class="external text" href="http://www.antiquities.org.il/article_heb.aspx?sec_id=17&sub_subj_id=461">היישוב בתקופת הברזל בתחומי העיר באר שבע המודרנית</a> באתר <a href="/wiki/%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA" title="רשות העתיקות">רשות העתיקות</a>, מאמר <a rel="nofollow" class="external text" href="http://www.antiquities.org.il/article_heb.aspx?sec_id=17&sub_subj_id=461&id=1159">תובנות חברתיות ומסקנות כרונולוגיות ממצאי חפירות תל באר שבע</a>, הערך <a href="/wiki/%D7%AA%D7%9C_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="תל באר שבע">תל באר שבע</a> בוויקיפדיה, מאמר <a rel="nofollow" class="external text" href="http://drory.net/shimur/site/archiolog05.htm">ארכאולוגיה בהיבט השימורי במטרופולין באר-שבע</a> מאת המועצה ל<a href="/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D" title="שימור מבנים">שימור מבנים</a> ואתרי התיישבות-ועדת שימור באר שבע והדרום, מאמר <a rel="nofollow" class="external text" href="http://www.jstor.org/discover/10.2307/23457647?uid=2&uid=4&sid=21104065133107">אתר נחל יתיר- מולדה שבנחלת שבט שמעון?</a> מאת ה<a href="/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92" title="ארכאולוג">ארכאולוג</a> יהודה גוברין, עבודת מחקר- <a rel="nofollow" class="external text" href="http://lisa.biu.ac.il/files/lisa/shared/gevula_haiman.pdf"><b>גבולה הצפוני של Palestina Tertia</b></a> כותרת <b>תפרוסת היישוב</b> (עמודים 129- 130) מאת מרדכי הימן, רשות העתיקות, מאמר <a rel="nofollow" class="external text" href="http://onegshabbat.blogspot.co.il/2014/02/blog-post_12.html">שו"ת זיו (א): על שם מי קרוי מחנה נתן?</a> באתר "עונג שבת", ראו <b>ספר באר שבע</b> כותרת <b>תקופת ההתנחלות וראשית המלוכה (1300/ 1200- 1000 לפני הספירה), כותרת </b>באר שבע כעיר-ממלכה<b> (1000- 586 לפני הספירה) וכותרת </b>התכנון העירוני של באר שבע<b> (עמודים 30- 37) וראו </b><a href="/wiki/%D7%94%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94_%D7%9C%D7%97%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" class="mw-redirect" title="האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל">האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל</a><b> כותרת </b>תל באר שבע<b> (עמודים 134- 142).</b></span> </li> <li id="cite_note-26"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-26">^</a></span> <span class="reference-text">ראו ספר נחמיה, פרק י"א, פסוקים כ"ה-ל"ו</span> </li> <li id="cite_note-27"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-27">^</a></span> <span class="reference-text">ראו <a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Edom.PNG" title="קובץ:Edom.PNG">מפה של ממלכת האדומים בתקופת בית שני</a></span> </li> <li id="cite_note-28"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-28">^</a></span> <span class="reference-text">ראו מאמר<a rel="nofollow" class="external text" href="http://drory.net/shimur/site/archiolog05.htm">ארכאולוגיה בהיבט השימורי במטרופולין באר-שבע</a> מאת המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות ועדת שימור באר שבע והדרום</span> </li> <li id="cite_note-29"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-29">^</a></span> <span class="reference-text">ראו <a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Hasmoneese_Kingdom.png" title="קובץ:Hasmoneese Kingdom.png">מפה של ממלכת החשמונאים בשיאה</a></span> </li> <li id="cite_note-30"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-30">^</a></span> <span class="reference-text">על בקעת באר שבע בתקופת בית שני ראו <b>ספר באר שבע</b> כותרת <b>באר-שבע והלימס הרומי</b> (עמוד 39) מאת יהודה גרדוס ואליהו שטרן ו<b><a href="/wiki/%D7%94%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94_%D7%9C%D7%97%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" class="mw-redirect" title="האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל">האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל</a></b> כותרת <b>התקופות המאוחרות (תל באר שבע)</b> (עמודים 141- 142) מאת <a href="/wiki/%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%9F" title="אפרים שטרן">אפרים שטרן</a>.</span> </li> <li id="cite_note-31" class="mw-cite-dir-ltr"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-31">^</a></span> <span class="reference-text">Eucherius, "Espistula ad Faustum de locis sanctis", P. Geyer, ed., <i>Itinera Hierosolymitana</i>, Vienna, 1898, p. 128.</span> </li> <li id="cite_note-32"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-32">^</a></span> <span class="reference-text">ראו <b><a href="/wiki/%D7%94%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94_%D7%9C%D7%97%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" class="mw-redirect" title="האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל">האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל</a></b> כותרת <b>התקופות המאוחרות-תל באר שבע</b> (עמוד 142 מאת <a href="/wiki/%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%9F" title="אפרים שטרן">אפרים שטרן</a> <b>ספר באר שבע</b> כותרת <b>באר-שבע והלימס הרומי</b> (עמודים 39- 40) מאת יהודה גרדוס ואליהו שטרן</span> </li> <li id="cite_note-33"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-33">^</a></span> <span class="reference-text">יסודות מבנים ניתנים לזיהוי בשטח שממזרח ל<a href="/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99%D7%AA_(%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2)" class="mw-redirect" title="התחנה המרכזית (באר שבע)">תחנה המרכזית</a> ולשוק, וכן ניתן גם להבחין בהם בתצלומי אוויר.</span> </li> <li id="cite_note-34"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-34">^</a></span> <span class="reference-text">ראו מאמר <a rel="nofollow" class="external text" href="http://drory.net/shimur/site/archiolog05.htm">ארכאולוגיה בהיבט השימורי במטרופולין באר שבע</a> מאת המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות ועדת שימור באר שבע והדרום ועבודת מחקר- <a rel="nofollow" class="external text" href="http://lisa.biu.ac.il/files/lisa/shared/gevula_haiman.pdf"><b>גבולה הצפוני של Palestina Tertia</b></a> כותרת <b>תפרוסת היישוב</b> (עמודים 129- 130) מאת מרדכי הימן, <a href="/wiki/%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA" title="רשות העתיקות">רשות העתיקות</a></span> </li> <li id="cite_note-35"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-35">^</a></span> <span class="reference-text">למשל, שמו של אחד המושלים הראשיים בבאר שבע היה אנטיפטרוס ושמו של הרופא הראשי בעיר היה סטפאנוס. עובדה נוספת לגבי העיר היא שמלאכת היין הייתה מאוד נפוצה בה. במזרח העיר באר שבע המודרנית נמצאו שני <a href="/wiki/%D7%92%D7%AA_(%D7%91%D7%95%D7%A8)" class="mw-redirect" title="גת (בור)">גתות יין</a> ששימשו בבירור לייצור יין וייצואו למקומות מחוץ ל<a href="/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="ארץ ישראל">ארץ ישראל</a>.</span> </li> <li id="cite_note-36"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-36">^</a></span> <span class="reference-text">בחפירת קבר מסוים נמצא פסלון של אלת פוריות ובמכתב כלשהו שנכתב על ידי תושב העיר בשם גיאורגס בן תיאודותיוס ניתן לראות השפעות של <a href="/wiki/%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94" title="עבודה זרה">אמונת אלילים</a></span> </li> <li id="cite_note-37"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-37">^</a></span> <span class="reference-text">הכתובת בארמית פורסמה מספר פעמים בהתאם לעותק מהמקור שעשה ואנאסאן (.[RB,2 [1905,252) ראו צ' עופר, שם, עמ' 38; E.L. Sukenik,JPOS,15 (1935), 157- 158. ולאחרונה, י' נווה, <b>על פסיפס ואבן</b>, ירושלים, תשל"ח, עמ' 125, התרגום לעברית המופיע ב<b>ספר באר שבע</b> עמוד 47 מאת יהודה גרדוס ואליהו שטרן הוא לפי נווה.</span> </li> <li id="cite_note-38"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-38">^</a></span> <span class="reference-text">ראו עדויות לקיומו של עיי חורבות במקומה של העיר <a href="/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2" title="באר שבע">באר שבע</a> <a href="/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%94_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="התקופה הביזנטית בארץ ישראל">הביזנטית</a>2 ב<a href="/wiki/%D7%99%D7%9E%D7%99_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D" title="ימי הביניים">ימי הביניים</a> ושימוש סלעי מבני העיר לבניית העיר הטורקית של באר שבע ב<b>ספר באר שבע</b> כותרת <b>תגליות ארכאולוגיות- התקופה הרומית-ביזאנטית</b> ב<b>ספר באר שבע</b> (עמודים 43- 47) מאת יהודה גרדוס ואליהו שטרן</span> </li> <li id="cite_note-39"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-39">^</a></span> <span class="reference-text">ראו מאמר "<a rel="nofollow" class="external text" href="http://drory.net/shimur/site/archiolog05.htm">ארכאולוגיה בהיבט השימורי במטרופולין באר שבע</a>" מאת המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות וועדת שימור באר שבע והדרום וכותרת <b>התקופות המאוחרות- תל באר שבע</b> בספר <b><a href="/w/index.php?title=%D7%94%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%97%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&action=edit&redlink=1" class="new" title="האנציקלופדיה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל (הדף אינו קיים)">האנציקלופדיה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל</a></b> (עמוד 142) מאת <a href="/wiki/%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%9F" title="אפרים שטרן">אפרים שטרן</a></span> </li> <li id="cite_note-40"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-40">^</a></span> <span class="reference-text">ראו <b>ספר באר שבע</b> כותרת <b>ראשית של באר-שבע בשלהי התקופה העות'מאנית (<a href="/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94" title="יהושע בן אריה">יהושע בן אריה</a> ושאול ספיר)</b> (עמודים 55–56) מאת <a href="/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%92%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%A1" title="יהודה גרדוס">יהודה גרדוס</a> ו<a href="/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%9F" title="אליהו שטרן">אליהו שטרן</a></span> </li> <li id="cite_note-41"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-41">^</a></span> <span class="reference-text">ראו מקורות לעדויות אלו ב<b>ספר באר שבע</b> במבוא לכותרת <b>ראשיתה של באר-שבע בשלהי התקופה העות'מאנית (<a href="/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94" title="יהושע בן אריה">יהושע בן אריה</a> ושאול ספיר)</b> מאת יהודה גרדוס ואליהו שטרן (עמ' 55)</span> </li> <li id="cite_note-42"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-42">^</a></span> <span class="reference-text">ראו כותרת <b>ניצני הקמה-ראשית של באר שבע בשלהי התקופה העות'מאנית (<a href="/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94" title="יהושע בן אריה">יהושע בן אריה</a> ושאול ספיר)</b> ב<b>ספר באר שבע</b> (עמודים 55- 57) מאת יהודה גרדוס ואליהו שטרן</span> </li> <li id="cite_note-43"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-43">^</a></span> <span class="reference-text">ראו <a rel="nofollow" class="external text" href="http://www.boker.org.il/meida/negev/nzbe/new/shevet1.gif">מפה של השבטים הבדואים בנגב</a></span> </li> <li id="cite_note-44"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-44">^</a></span> <span class="reference-text">השטח של העיר באר שבע מהווה חלק מאזור <a href="/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%94" title="טופוגרפיה">טופוגרפי</a> נמוך בתוך בקעת באר שבע. מי נחל באר שבע היורדים לאזור מ<a href="/wiki/%D7%94%D7%A8_%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9F" title="הר חברון">הרי חברון</a>, מאבדים כאן את <a href="/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A2" title="שיפוע">שיפוע</a> ה<a href="/wiki/%D7%A0%D7%97%D7%9C" title="נחל">נחל</a> שלהם ונקווים במאגר מים תת-קרקעי נרחב, שעומקו 20- 30 מ' בלבד.</span> </li> <li id="cite_note-45"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-45">^</a></span> <span class="reference-text"><a href="/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%98%D7%90%D7%9F_%D7%A2%D7%95%D7%AA%27%D7%9E%D7%90%D7%A0%D7%99" class="mw-redirect" title="סולטאן עות'מאני">הסולטאן העותמ'אני</a> <a href="/wiki/%D7%A2%D7%91%D7%93%D7%95%D7%9C_%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%93_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99" title="עבדול חמיד השני">עבד אל חמיד השני</a>, ששלט תקופה ארוכה (<a href="/wiki/1876" title="1876">1876</a>- <a href="/wiki/1909" title="1909">1909</a>) באימפריה העות'מאנית היה בעל מדיניות <a href="/wiki/%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9D" title="אימפריאליזם">אימפריאליסטית</a>, שניסתה להגשים שלטון ממש על שטחי הספר שנמצאו ברחבי האימפריה. במיוחד הושם הדגש על טריטוריות ב<a href="/wiki/%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%94" title="אסיה">אסיה</a>. פעולות כאלו נעשו ב<a href="/wiki/%D7%9B%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%9F" title="כורדיסטן">כורדיסטן</a>, ב<a href="/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%9D_%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9D" title="ארם נהריים">ארם נהריים</a>, ובעיקר ב<a href="/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94" title="סוריה">סוריה</a> ו<a href="/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="ארץ ישראל">ארץ ישראל</a>. באזורי <a href="/wiki/%D7%94%D7%A8" title="הר">ההרים</a> הוקמו מרכזים מינהליים, ובשולי ה<a href="/wiki/%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8" title="מדבר">מדבר</a> החלו ביישוב נרחב של <a href="/wiki/%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9D" class="mw-redirect" title="פליטים">פליטים</a> שונים, בעיקר <a href="/wiki/%D7%A6%27%D7%A8%D7%A7%D7%A1%D7%99%D7%9D" title="צ'רקסים">צ'רקסים</a> ו<a href="/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%9D" title="טורקמנים">טורקמנים</a>, שיושבו ב<a href="/wiki/%D7%A2%D7%91%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%93%D7%9F" title="עבר הירדן">עבר הירדן</a> ובארץ ישראל.</span> </li> <li id="cite_note-46"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-46">^</a></span> <span class="reference-text">בהתחלה הבריטים ניסו לכבוש את עזה, פעמיים. לאחר כישלון הצבא מול הטורקים ולאחר החלפת הגנרל הבריטי ב<a href="/wiki/%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%93_%D7%90%D7%9C%D7%A0%D7%91%D7%99" title="אדמונד אלנבי">אדמונד אלנבי</a> הבריטים יצאו במסע התעייה שבו עשו הכל כדי לגרום לטורקים לחשוב כי הם יחזרו וינסו לכבוש שוב את עזה. אך למעשה הם התכוונו לכבוש את באר שבע</span> </li> <li id="cite_note-47"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-47">^</a></span> <span class="reference-text">על קרב באר שבע ראו <a rel="nofollow" class="external text" href="http://www.ww1-israel.org/BRPortal/br/P102.jsp?arc=119400">מאמר על הקרב באתר העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל</a> והפסקה <a href="/wiki/%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2#כיבוש_באר_שבע" title="היסטוריה של באר שבע">כיבוש באר שבע</a> בוויקיפדיה</span> </li> <li id="cite_note-48"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-48">^</a></span> <span class="reference-text">ראו מאמר <a rel="nofollow" class="external text" href="http://onegshabbat.blogspot.co.il/2014/02/blog-post_12.html">על שם מי קרוי מחנה נתן?</a></span> </li> <li id="cite_note-49"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-49">^</a></span> <span class="reference-text">ר' קרק, <b>תולדות ההתיישבות החלוצית בנגב עד 1948</b>, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1974, עמוד 111- 118</span> </li> <li id="cite_note-50"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-50">^</a></span> <span class="reference-text">ראו כתבי <b><a href="/wiki/%D7%A2%D7%90%D7%A8%D7%A3_%D7%90%D7%9C-%D7%A2%D7%90%D7%A8%D7%A3" title="עארף אל-עארף">עארף אל-עארף</a></b>, כותרת <b>תולדות באר שבע</b>, עמוד 225 וכתבי וויץ עמוד 141</span> </li> <li id="cite_note-51"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-51">^</a></span> <span class="reference-text">דנין, <b>מה מנגב</b>, עמוד 7</span> </li> <li id="cite_note-ביתאשל-52"><span class="mw-cite-backlink">^ <sup><a href="#cite_ref-ביתאשל_52-0">1</a></sup> <sup><a href="#cite_ref-ביתאשל_52-1">2</a></sup></span> <span class="reference-text">ראו מאמר <a rel="nofollow" class="external text" href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3166545,00.html">בית אשל</a> באתר <a href="/wiki/Ynet" title="Ynet">ynet</a></span> </li> <li id="cite_note-53"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-53">^</a></span> <span class="reference-text">ראו כותרת <b>יישובי-הנגב במערכה- עד הפלישה</b> ב<b>ספר באר שבע</b> (עמודים 123- 125) מאת יהודה גרדוס ואליהו שטרן</span> </li> <li id="cite_note-54"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-54">^</a></span> <span class="reference-text">כל המידע על מלחמת העצמאות בנגב מ<b>ספר באר שבע</b> כותרת <b>באר שבע במערכות הנגב, <a href="/wiki/%D7%94%27%D7%AA%D7%A8%D7%A6%22%D7%98" title="ה'תרצ"ט">תרצ"ט</a>-<a href="/wiki/%D7%94%27%D7%AA%D7%A9%22%D7%98" title="ה'תש"ט">תש"ט</a> (<a href="/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%9F" title="אלחנן אורן">אלחנן אורן</a>)</b> מאת יהודה גרדוס ואליהו שטרן</span> </li> <li id="cite_note-55"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-55">^</a></span> <span class="reference-text">ראו <a rel="nofollow" class="external text" href="http://www.homee.co.il/נבטים/">מאמר אודות נבטים</a> ב<a rel="nofollow" class="external text" href="http://www.homee.co.il/">אתר ההתיישבות</a></span> </li> <li id="cite_note-56"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-56">^</a></span> <span class="reference-text">ראו כותרת <b>באר שבע והבדואים- אחרי קום ה<a href="/wiki/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="ישראל">מדינה</a></b> ב<b>ספר באר שבע</b> מאת יהודה גרדוס ואליהו שטרן (עמודים 284- 292)</span> </li> <li id="cite_note-57"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-57">^</a></span> <span class="reference-text">ראו <a rel="nofollow" class="external text" href="http://www.omer.muni.il/מועצת-עומר/">אתר המועצה המקומית עומר</a> ו<a rel="nofollow" class="external text" href="http://www.omer.muni.il/wp-content/uploads/2011/03/omer-shorshim1.pdf">ספר על ההיסטוריה של עומר</a></span> </li> <li id="cite_note-58"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-58">^</a></span> <span class="reference-text">ראו שתי כתבות מארכיון ActivePaper: הכתבה <a rel="nofollow" class="external text" href="http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_Heb/SharedView.Article.aspx?parm=wkRqukROXLZSd7UaMm8Zij03OonJjfNhcj91T9EbOlSSE9DIZFjvOTID%2FTxmd%2BO%2FYw%3D%3D&mode=image&href=DAV%2f1954%2f04%2f29&page=3&rtl=true">עולי קוצ'ין יוצאים להתיישבות חקלאית</a> והכתבה <a rel="nofollow" class="external text" href="http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_Heb/SharedView.Article.aspx?parm=AzDEuxXtlcHbadvxqAETyRq74Qe%2FYfvP4uNZ6J8taqOSgLx3lBRMMNLYi72iaHhrYw%3D%3D&mode=image&href=MAR%2f1954%2f05%2f31&page=2&rtl=true">באו מקוצ'ין-לנבטים</a> מאת <a href="/wiki/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A8%D7%98_%D7%91%D7%9F-%D7%A2%D7%93%D7%99" title="הרברט בן-עדי">הרברט בן-עדי</a></span> </li> <li id="cite_note-59"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-59">^</a></span> <span class="reference-text">ראו אתר <a rel="nofollow" class="external text" href="http://www.omer.muni.il/מועצת-עומר/">מועצת עומר</a></span> </li> <li id="cite_note-60"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-60">^</a></span> <span class="reference-text">ראו כתבה <a rel="nofollow" class="external text" href="http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_Heb/SharedView.Article.aspx?parm=HAtkHZpInAoBAEA1nVeOLRST3L%2BYO%2BGo9EvOBBXiKpNOEtz8YZX3MfhA9XSrjaKcYw%3D%3D&mode=image&href=MAR%2f1985%2f12%2f02&page=9&rtl=true">התפטר ראש מועצת עומר</a> מארכיון ActivePaper</span> </li> <li id="cite_note-61"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-61">^</a></span> <span class="reference-text">ראו <a rel="nofollow" class="external text" href="http://www.omer.muni.il/דבר-ראש-המועצה/קורות-חיים-פיני-בדש/">קורות חיים של פיני בדש</a> באתר המועצה</span> </li> <li id="cite_note-62"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-62">^</a></span> <span class="reference-text">ראו <a rel="nofollow" class="external text" href="http://www.omer.muni.il/פארק-התעשייה/">פארק התעשייה בעומר</a> באתר המועצה</span> </li> <li id="cite_note-63"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-63">^</a></span> <span class="reference-text">לפי נתוני <a href="/wiki/%D7%94%D7%9C%D7%A9%D7%9B%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94" title="הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה">הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה</a></span> </li> <li id="cite_note-64"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-64">^</a></span> <span class="reference-text">ראו <a rel="nofollow" class="external text" href="http://msc.wcdn.co.il/w/f-466/1209843-5.jpg">מפת ההתיישבויות הבדואיות בנגב</a></span> </li> <li id="cite_note-65"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-65">^</a></span> <span class="reference-text">ראו <a rel="nofollow" class="external text" href="http://www.segev-shalom.muni.il/Pages/default.aspx">אתר מועצת שגב שלום</a> ומידע על <a rel="nofollow" class="external text" href="http://www.negev-net.org.il/HTMLs/article.aspx?C2004=12611">מועצת תל שבע</a></span> </li> <li id="cite_note-66"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-66">^</a></span> <span class="reference-text">ראו <a rel="nofollow" class="external text" href="http://abubasma.org.il/index.php?m=text&t=10721">רקע כללי על מועצה אזורית אבו בסמה</a> באתר המועצה</span> </li> <li id="cite_note-67"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-67">^</a></span> <span class="reference-text">שמות הכפרים הבלתי חוקיים מאתר <a rel="nofollow" class="external text" href="https://maps.google.co.il/">גוגל מפות</a></span> </li> <li id="cite_note-68"><span class="mw-cite-backlink"><a href="#cite_ref-68">^</a></span> <span class="reference-text">ראו <a href="/wiki/%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_(%D7%A2%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%90%D7%99)" title="שלמה פיוטרקובסקי (עיתונאי)">שלמה פיוטרקובסקי</a>, <a rel="nofollow" class="external text" href="https://www.inn.co.il/news/225738">הממשלה אישרה "תכנית פראוור" לישוב הבדואים</a>, באתר <a href="/wiki/%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%A5_7" title="ערוץ 7">ערוץ 7</a>, 11 בספטמבר 2011 ועל <a href="/wiki/%D7%91%D7%93%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C#בדואים_בישראל" title="בדואים בישראל">תוכנית פראוור</a> בוויקיפדיה</span> </li> </ol></div></div> <p><br /> </p> <table class="navbox nowraplinks" style="width: 90%; clear: both; margin: 0.5em auto; margin-top: 0.5em; margin-bottom: 0.5em; padding: 0.2em; text-align: right;"> <tbody><tr> <th colspan="3" style="text-align: center; padding-top: 0.1em; padding-bottom: 0.1em; color: black; background:#d1eeee; font-weight: bold;"><b><a href="/wiki/%D7%92%D7%90%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="גאוגרפיה של ארץ ישראל">אזורים בארץ ישראל</a></b> </th></tr> <tr> <td style="background-color: #F2F3F4; text-align: right; font-weight: bold; padding-left: 5px;"><a href="/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%9F" title="רמת הגולן">רמת הגולן</a> וסביבתה </td> <td style="padding-right: 5px; text-align: right;"><a href="/wiki/%D7%94%D7%A8_%D7%97%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F" title="הר חרמון">הר חרמון</a> • <a href="/wiki/%D7%98%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%9F" title="טרכון">טרכון</a> • <a href="/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%9F" title="חורן">חורן</a> • <a href="/wiki/%D7%94%D7%91%D7%A9%D7%9F" title="הבשן">הבשן</a> • <a href="/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%9F" title="רמת הגולן">רמת הגולן</a> </td> <td rowspan="7" align="center" style="text-align: center; vertical-align: middle;"><figure class="mw-halign-left" typeof="mw:File"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Israelmap001.jpg" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/3/36/Israelmap001.jpg/130px-Israelmap001.jpg" decoding="async" width="130" height="238" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/3/36/Israelmap001.jpg/195px-Israelmap001.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/3/36/Israelmap001.jpg/260px-Israelmap001.jpg 2x" data-file-width="450" data-file-height="824" /></a><figcaption></figcaption></figure> </td></tr> <tr> <td style="background-color: #F2F3F4; text-align: right; font-weight: bold; padding-left: 5px;"><a href="/wiki/%D7%94%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C" title="הגליל">הגליל</a> והעמקים </td> <td style="padding-right: 5px; text-align: right;"><a href="/wiki/%D7%94%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F" title="הגליל העליון">הגליל העליון</a> • <a href="/wiki/%D7%90%D7%A6%D7%91%D7%A2_%D7%94%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C" title="אצבע הגליל">אצבע הגליל</a> • <a href="/wiki/%D7%94%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99" title="הגליל המערבי">הגליל המערבי</a> • <a href="/wiki/%D7%94%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C_%D7%94%D7%AA%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%9F" title="הגליל התחתון">הגליל התחתון</a> • <a href="/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%A7_%D7%99%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%90%D7%9C" title="עמק יזרעאל">עמק יזרעאל</a> </td></tr> <tr> <td style="background-color: #F2F3F4; text-align: right; font-weight: bold; padding-left: 5px;"><a href="/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A3" title="מישור החוף">מישור החוף</a> </td> <td style="padding-right: 5px; text-align: right;"><a href="/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A3_%D7%94%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%99" title="מישור החוף הצפוני">מישור החוף הצפוני</a> • <a href="/wiki/%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%9C" title="הכרמל">הכרמל</a> • <a href="/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%9F" title="השרון">השרון</a> • <a href="/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8_%D7%97%D7%95%D7%A3_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94" title="מישור חוף יהודה">מישור חוף יהודה</a> • <a href="/wiki/%D7%92%D7%95%D7%A9_%D7%93%D7%9F" title="גוש דן">גוש דן</a> • <a href="/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A3_%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%99" title="מישור החוף הדרומי">מישור החוף הדרומי</a> </td></tr> <tr> <td style="background-color: #F2F3F4; text-align: right; font-weight: bold; padding-left: 5px;"><a href="/wiki/%D7%94%D7%91%D7%A7%D7%A2_%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%A7%D7%A0%D7%99" title="הבקע הסורי-אפריקני">הבקע הסורי-אפריקני</a> </td> <td style="padding-right: 5px; text-align: right;"><a href="/wiki/%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%93%D7%9F" title="בקעת הירדן">בקעת הירדן</a> • <a href="/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%A7_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%94" title="עמק החולה">עמק החולה</a> • <a href="/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%A8%D7%95%D7%AA" title="ארץ כינרות">ארץ כינרות</a> • <a href="/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%A7_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%90%D7%9F" title="עמק בית שאן">עמק בית שאן</a> • <a href="/wiki/%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%94" title="הערבה">הערבה</a> • <a href="/wiki/%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97" title="בקעת ים המלח">בקעת ים המלח</a> </td></tr> <tr> <td style="background-color: #F2F3F4; text-align: right; font-weight: bold; padding-left: 5px;">מרכז שדרת ההר המערבית </td> <td style="padding-right: 5px; text-align: right;"><a href="/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9F" title="השומרון">השומרון</a> • <a href="/wiki/%D7%94%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F" title="הרי בנימין">הרי בנימין</a> • <a href="/wiki/%D7%A9%D7%A4%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94" title="שפלת יהודה">השפלה</a> • <a href="/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_(%D7%97%D7%91%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%A5)" title="יהודה (חבל ארץ)">יהודה</a> • <a href="/wiki/%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94" title="מדבר יהודה">מדבר יהודה</a> </td></tr> <tr> <td style="background-color: #F2F3F4; text-align: right; font-weight: bold; padding-left: 5px;">שאר <a href="/wiki/%D7%A2%D7%91%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%93%D7%9F" title="עבר הירדן">עבר הירדן</a> </td> <td style="padding-right: 5px; text-align: right;"><a href="/wiki/%D7%94%D7%92%D7%9C%D7%A2%D7%93" title="הגלעד">הגלעד</a> • <a href="/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8" title="ארץ המישור">ארץ המישור</a> • <a href="/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%9F" title="עמון">עמון</a> • <a href="/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%91" title="מואב">מואב</a> • <a href="/wiki/%D7%94%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%95%D7%9D" title="הרי אדום">הרי אדום</a> </td></tr> <tr> <td style="background-color: #F2F3F4; text-align: right; font-weight: bold; padding-left: 5px;"><a href="/wiki/%D7%94%D7%A0%D7%92%D7%91" title="הנגב">הנגב</a> </td> <td style="padding-right: 5px; text-align: right;"><a href="/wiki/%D7%94%D7%A0%D7%92%D7%91_%D7%94%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%99" title="הנגב הצפוני">הנגב הצפוני</a> • <a href="/wiki/%D7%97%D7%91%D7%9C_%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%9C" title="חבל אשכול">חבל אשכול <small>(חבל הבשור)</small></a> • <a href="/w/index.php?title=%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&action=edit&redlink=1" class="new" title="בקעת באר שבע (הדף אינו קיים)">בקעת באר שבע</a> • <a href="/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A0%D7%92%D7%91" title="מכתשים בנגב">מכתשים בנגב</a> • <a href="/wiki/%D7%94%D7%A8_%D7%94%D7%A0%D7%92%D7%91" title="הר הנגב">הר הנגב</a> • <a href="/wiki/%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%9F" title="מדבר פארן">מדבר פארן</a> • <a href="/wiki/%D7%94%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA" title="הרי אילת">הרי אילת</a> </td></tr> </tbody></table> <p><br /> <a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C:_%D7%90%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D" title="קטגוריה:ארץ ישראל: אזורים">קטגוריה:ארץ ישראל: אזורים</a> <a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%94%D7%A0%D7%92%D7%91:_%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%A2%D7%9E%D7%A7%D7%99%D7%9D" title="קטגוריה:הנגב: בקעות ועמקים">קטגוריה:הנגב: בקעות ועמקים</a> </p>    </div><noscript><img src="https://login.wikimedia.org/wiki/Special:CentralAutoLogin/start?type=1x1&useformat=desktop" alt="" width="1" height="1" style="border: none; position: absolute;"></noscript> <div class="printfooter" data-nosnippet="">אוחזר מתוך "<a dir="ltr" href="https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=טיוטה:בקעת_באר_שבע&oldid=38422046">https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=טיוטה:בקעת_באר_שבע&oldid=38422046</a>"</div></div> <div id="catlinks" class="catlinks catlinks-allhidden" data-mw="interface"></div> </div> </main> </div> <div class="mw-footer-container"> <footer id="footer" class="mw-footer" > <ul id="footer-info"> <li id="footer-info-lastmod"> דף זה נערך לאחרונה ב־10 באפריל 2024, בשעה 17:39.</li> <li id="footer-info-copyright">הטקסט מוגש בכפוף לרישיון <a rel="nofollow" class="external text" href="https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0/deed.he">Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 4.0</a>; ייתכן שישנם תנאים נוספים. ר׳ את <a class="external text" href="https://foundation.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Policy:Terms_of_Use">תנאי השימוש</a> לפרטים.</li> </ul> <ul id="footer-places"> <li id="footer-places-privacy"><a href="https://foundation.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Policy:Privacy_policy">מדיניות פרטיות</a></li> <li id="footer-places-about"><a href="/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA">אודות ויקיפדיה</a></li> <li id="footer-places-disclaimers"><a href="/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%94%D7%91%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%95%D7%AA">הבהרות משפטיות</a></li> <li id="footer-places-wm-codeofconduct"><a href="https://foundation.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Policy:Universal_Code_of_Conduct">קוד התנהגות</a></li> <li id="footer-places-developers"><a href="https://developer.wikimedia.org">מפתחים</a></li> <li id="footer-places-statslink"><a href="https://stats.wikimedia.org/#/he.wikipedia.org">סטטיסטיקות</a></li> <li id="footer-places-cookiestatement"><a href="https://foundation.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Policy:Cookie_statement">הצהרה על עוגיות</a></li> <li id="footer-places-mobileview"><a href="//he.m.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&mobileaction=toggle_view_mobile" class="noprint stopMobileRedirectToggle">תצוגת מכשירים ניידים</a></li> </ul> <ul id="footer-icons" class="noprint"> <li id="footer-copyrightico"><a href="https://wikimediafoundation.org/" class="cdx-button cdx-button--fake-button cdx-button--size-large cdx-button--fake-button--enabled"><img src="/static/images/footer/wikimedia-button.svg" width="84" height="29" alt="Wikimedia Foundation" loading="lazy"></a></li> <li id="footer-poweredbyico"><a href="https://www.mediawiki.org/" class="cdx-button cdx-button--fake-button cdx-button--size-large cdx-button--fake-button--enabled"><img src="/w/resources/assets/poweredby_mediawiki.svg" alt="Powered by MediaWiki" width="88" height="31" loading="lazy"></a></li> </ul> </footer> </div> </div> </div> <div class="vector-settings" id="p-dock-bottom"> <ul></ul> </div><script>(RLQ=window.RLQ||[]).push(function(){mw.config.set({"wgHostname":"mw-web.codfw.main-7fc47fc68d-lb8zn","wgBackendResponseTime":140,"wgPageParseReport":{"limitreport":{"cputime":"0.676","walltime":"0.834","ppvisitednodes":{"value":6586,"limit":1000000},"postexpandincludesize":{"value":69967,"limit":2097152},"templateargumentsize":{"value":27525,"limit":2097152},"expansiondepth":{"value":12,"limit":100},"expensivefunctioncount":{"value":17,"limit":500},"unstrip-depth":{"value":1,"limit":20},"unstrip-size":{"value":49859,"limit":5000000},"entityaccesscount":{"value":0,"limit":400},"timingprofile":["100.00% 583.017 1 -total"," 42.11% 245.526 70 תבנית:הערה"," 20.03% 116.774 11 תבנית:ציטוט"," 16.32% 95.135 13 תבנית:תנ\u0026quot;ך"," 15.22% 88.716 1 תבנית:אזורים_בארץ_ישראל"," 14.69% 85.620 1 תבנית:ניווט_קבוצות"," 5.84% 34.029 1 תבנית:לשכתב"," 5.63% 32.806 1 תבנית:הערות_שוליים"," 5.54% 32.305 1 תבנית:ויקישיתוף_בשורה"," 4.60% 26.847 32 תבנית:גרשיים"]},"scribunto":{"limitreport-timeusage":{"value":"0.263","limit":"10.000"},"limitreport-memusage":{"value":1963042,"limit":52428800}},"cachereport":{"origin":"mw-api-int.codfw.main-55fb8d7f4f-wmwm5","timestamp":"20241111014745","ttl":2592000,"transientcontent":false}}});});</script> </body> </html>