CINXE.COM

<!DOCTYPE html> <html class="client-nojs vector-feature-language-in-header-enabled vector-feature-language-in-main-page-header-disabled vector-feature-sticky-header-disabled vector-feature-page-tools-pinned-disabled vector-feature-toc-pinned-clientpref-1 vector-feature-main-menu-pinned-disabled vector-feature-limited-width-clientpref-1 vector-feature-limited-width-content-enabled vector-feature-custom-font-size-clientpref-1 vector-feature-appearance-pinned-clientpref-1 vector-feature-night-mode-disabled skin-theme-clientpref-day vector-toc-available" lang="he" dir="rtl"> <head> <meta charset="UTF-8"> <title>בנימין זאב הרצל – ויקיפדיה</title> <script>(function(){var className="client-js vector-feature-language-in-header-enabled vector-feature-language-in-main-page-header-disabled vector-feature-sticky-header-disabled vector-feature-page-tools-pinned-disabled vector-feature-toc-pinned-clientpref-1 vector-feature-main-menu-pinned-disabled vector-feature-limited-width-clientpref-1 vector-feature-limited-width-content-enabled vector-feature-custom-font-size-clientpref-1 vector-feature-appearance-pinned-clientpref-1 vector-feature-night-mode-disabled skin-theme-clientpref-day vector-toc-available";var cookie=document.cookie.match(/(?:^|; )hewikimwclientpreferences=([^;]+)/);if(cookie){cookie[1].split('%2C').forEach(function(pref){className=className.replace(new RegExp('(^| )'+pref.replace(/-clientpref-\w+$|[^\w-]+/g,'')+'-clientpref-\\w+( |$)'),'$1'+pref+'$2');});}document.documentElement.className=className;}());RLCONF={"wgBreakFrames":false,"wgSeparatorTransformTable":["",""],"wgDigitTransformTable":["",""],"wgDefaultDateFormat":"dmy" ,"wgMonthNames":["","ינואר","פברואר","מרץ","אפריל","מאי","יוני","יולי","אוגוסט","ספטמבר","אוקטובר","נובמבר","דצמבר"],"wgRequestId":"0612fdbb-ff67-4657-87c7-4c336c119f2d","wgCanonicalNamespace":"","wgCanonicalSpecialPageName":false,"wgNamespaceNumber":0,"wgPageName":"בנימין_זאב_הרצל","wgTitle":"בנימין זאב הרצל","wgCurRevisionId":40068738,"wgRevisionId":40068738,"wgArticleId":336,"wgIsArticle":true,"wgIsRedirect":false,"wgAction":"view","wgUserName":null,"wgUserGroups":["*"],"wgCategories":["ויקיפדיה: ערכים הדורשים מקור - אישים","ויקיפדיה: ערכים הדורשים מקור - ישראל","ויקיפדיה: ערכים הדורשים הבהרה","ויקינתונים - השוואת ערכים: מתאים","ויקינתונים - השוואת ערכים: מתאים: מקום קבורה","ויקינתונים - השוואת ערכים: מתאים: תאריך לידה", "ויקינתונים - השוואת ערכים: מתאים: תאריך פטירה","ויקינתונים - השוואת ערכים: מתאים: מקום לידה","ויקינתונים - השוואת ערכים: לא מתאים","ויקינתונים - השוואת ערכים: לא מתאים: מקום פטירה","ערכים עם תבנית בריטניקה","ערכים עם קישורי רשת חברתית","ערכים עם פרופילי קולנוענים-מוזיקאים","קישורי wayback מתבנית Webarchive","ויקיפדיה: ערכים עם מזהה J9U","ויקיפדיה: ערכים עם מזהה PLWABN","ויקיפדיה: ערכים עם מזהה BIBSYS","ויקיפדיה: ערכים עם מזהה BNE","ויקיפדיה: ערכים עם מזהה BNF","ויקיפדיה: ערכים עם מזהה CINII","ויקיפדיה: ערכים עם מזהה GND","ויקיפדיה: ערכים עם מזהה ISNI","ויקיפדיה: ערכים עם מזהה LCCN", "ויקיפדיה: ערכים עם מזהה NDL","ויקיפדיה: ערכים עם מזהה NKC","ויקיפדיה: ערכים עם מזהה NLA","ויקיפדיה: ערכים עם מזהה NLG","ויקיפדיה: ערכים עם מזהה NSK","ויקיפדיה: ערכים עם מזהה NTA","ויקיפדיה: ערכים עם מזהה RERO","ויקיפדיה: ערכים עם מזהה RSL","ויקיפדיה: ערכים עם מזהה SELIBR","ויקיפדיה: ערכים עם מזהה SNAC-ID","ויקיפדיה: ערכים עם מזהה SUDOC","ויקיפדיה: ערכים עם מזהה Trove","ויקיפדיה: ערכים עם מזהה VcBA","ויקיפדיה: ערכים עם מזהה VIAF","ויקיפדיה: ערכים עם מזהה WorldCat-VIAF","בנימין זאב הרצל","נשיאי הקונגרס הציוני העולמי","ראשי ההסתדרות הציונית","ראשוני הציונות","משתתפי הקונגרס הציוני העולמי הראשון", "משתתפי הקונגרס הציוני העולמי השני","פעילים ציונים באוסטריה","פעילים ציונים בהונגריה","סופרים יהודים הונגרים","סופרים יהודים אוסטרים","סופרים יהודים הידועים בשם עט","סופרי פנטזיה יהודים","סופרי מדע בדיוני יהודים","מחזאים אוסטרים","מחזאים יהודים","מחזאים כותבי עברית","עיתונאים יהודים אוסטרים","סגל די ולט","פרשת דרייפוס: אישים","וינה: אישים","בוגרי אוניברסיטת וינה","מעוטרי מסדר המג'ידיה","משפטנים יהודים הונגרים","עולים לרגל לירושלים","מעצבי דגלים","אישים שהועלו לקבורה בשנית בארץ ישראל","אישים שעל שמם יישובים בישראל","אישים שעל שמם שכונות בישראל", "אישים שהונצחו על בולי ישראל","אישים שהונצחו על מדליות ישראל","אישים שהונצחו בשטרות כסף ישראליים","הונגרים שנולדו ב-1860","הונגרים שנפטרו ב-1904"],"wgPageViewLanguage":"he","wgPageContentLanguage":"he","wgPageContentModel":"wikitext","wgRelevantPageName":"בנימין_זאב_הרצל","wgRelevantArticleId":336,"wgIsProbablyEditable":false,"wgRelevantPageIsProbablyEditable":false,"wgRestrictionEdit":["autoconfirmed"],"wgRestrictionMove":["autoconfirmed"],"wgNoticeProject":"wikipedia","wgCiteReferencePreviewsActive":true,"wgMediaViewerOnClick":true,"wgMediaViewerEnabledByDefault":true,"wgPopupsFlags":0,"wgVisualEditor":{"pageLanguageCode":"he","pageLanguageDir":"rtl","pageVariantFallbacks":"he"},"wgMFDisplayWikibaseDescriptions":{"search":true,"watchlist":true,"tagline":true,"nearby":true},"wgWMESchemaEditAttemptStepOversample":false,"wgWMEPageLength":300000,"wgRelatedArticlesCompat": [],"wgEditSubmitButtonLabelPublish":true,"wgULSPosition":"interlanguage","wgULSisCompactLinksEnabled":false,"wgVector2022LanguageInHeader":true,"wgULSisLanguageSelectorEmpty":false,"wgWikibaseItemId":"Q44003","wgCheckUserClientHintsHeadersJsApi":["brands","architecture","bitness","fullVersionList","mobile","model","platform","platformVersion"],"GEHomepageSuggestedEditsEnableTopics":true,"wgGETopicsMatchModeEnabled":false,"wgGEStructuredTaskRejectionReasonTextInputEnabled":false,"wgGELevelingUpEnabledForUser":false,"wgSiteNoticeId":"2.254"};RLSTATE={"ext.gadget.ExternalLinkIcon":"ready","ext.globalCssJs.user.styles":"ready","site.styles":"ready","user.styles":"ready","ext.globalCssJs.user":"ready","user":"ready","user.options":"loading","ext.cite.styles":"ready","mediawiki.page.gallery.styles":"ready","skins.vector.search.codex.styles":"ready","skins.vector.styles":"ready","skins.vector.icons":"ready","jquery.makeCollapsible.styles":"ready","ext.wikimediamessages.styles":"ready", "ext.visualEditor.desktopArticleTarget.noscript":"ready","ext.relatedArticles.styles":"ready","ext.uls.interlanguage":"ready","wikibase.client.init":"ready","ext.wikimediaBadges":"ready","ext.dismissableSiteNotice.styles":"ready"};RLPAGEMODULES=["ext.cite.ux-enhancements","mediawiki.page.media","site","mediawiki.page.ready","jquery.makeCollapsible","mediawiki.toc","skins.vector.js","ext.centralNotice.geoIP","ext.centralNotice.startUp","ext.gadget.EditToolbar","ext.gadget.TemplateParamWizard","ext.gadget.Summarieslist","ext.gadget.refsToLeft","ext.gadget.Wdsearch","ext.gadget.catSexSelector","ext.gadget.feedback","ext.gadget.wikibugs","ext.urlShortener.toolbar","ext.centralauth.centralautologin","mmv.bootstrap","ext.popups","ext.visualEditor.desktopArticleTarget.init","ext.visualEditor.targetLoader","ext.echo.centralauth","ext.relatedArticles.readMore.bootstrap","ext.eventLogging","ext.wikimediaEvents","ext.navigationTiming","ext.uls.interface","ext.cx.eventlogging.campaigns", "ext.cx.uls.quick.actions","wikibase.client.vector-2022","ext.checkUser.clientHints","ext.growthExperiments.SuggestedEditSession","wikibase.sidebar.tracking","ext.dismissableSiteNotice"];</script> <script>(RLQ=window.RLQ||[]).push(function(){mw.loader.impl(function(){return["user.options@12s5i",function($,jQuery,require,module){mw.user.tokens.set({"patrolToken":"+\\","watchToken":"+\\","csrfToken":"+\\"}); }];});});</script> <link rel="stylesheet" href="/w/load.php?lang=he&modules=ext.cite.styles%7Cext.dismissableSiteNotice.styles%7Cext.relatedArticles.styles%7Cext.uls.interlanguage%7Cext.visualEditor.desktopArticleTarget.noscript%7Cext.wikimediaBadges%7Cext.wikimediamessages.styles%7Cjquery.makeCollapsible.styles%7Cmediawiki.page.gallery.styles%7Cskins.vector.icons%2Cstyles%7Cskins.vector.search.codex.styles%7Cwikibase.client.init&only=styles&skin=vector-2022"> <script async="" src="/w/load.php?lang=he&modules=startup&only=scripts&raw=1&skin=vector-2022"></script> <meta name="ResourceLoaderDynamicStyles" content=""> <link rel="stylesheet" href="/w/load.php?lang=he&modules=ext.gadget.ExternalLinkIcon&only=styles&skin=vector-2022"> <link rel="stylesheet" href="/w/load.php?lang=he&modules=site.styles&only=styles&skin=vector-2022"> <meta name="generator" content="MediaWiki 1.44.0-wmf.5"> <meta name="referrer" content="origin"> <meta name="referrer" content="origin-when-cross-origin"> <meta name="robots" content="max-image-preview:standard"> <meta name="format-detection" content="telephone=no"> <meta property="og:image" content="https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/9/95/Theodor_Herzl.jpg"> <meta property="og:image:width" content="1200"> <meta property="og:image:height" content="1599"> <meta property="og:image" content="https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/9/95/Theodor_Herzl.jpg"> <meta property="og:image:width" content="800"> <meta property="og:image:height" content="1066"> <meta property="og:image:width" content="640"> <meta property="og:image:height" content="853"> <meta name="viewport" content="width=1120"> <meta property="og:title" content="בנימין זאב הרצל – ויקיפדיה"> <meta property="og:type" content="website"> <link rel="preconnect" href="//upload.wikimedia.org"> <link rel="alternate" media="only screen and (max-width: 640px)" href="//he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C"> <link rel="apple-touch-icon" href="/static/apple-touch/wikipedia.png"> <link rel="icon" href="/static/favicon/wikipedia.ico"> <link rel="search" type="application/opensearchdescription+xml" href="/w/rest.php/v1/search" title="ויקיפדיה"> <link rel="EditURI" type="application/rsd+xml" href="//he.wikipedia.org/w/api.php?action=rsd"> <link rel="canonical" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C"> <link rel="license" href="https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0/deed.he"> <link rel="alternate" type="application/atom+xml" title="הזנת Atom של ויקיפדיה" href="/w/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&feed=atom"> <link rel="dns-prefetch" href="//meta.wikimedia.org" /> <link rel="dns-prefetch" href="//login.wikimedia.org"> </head> <body class="skin--responsive skin-vector skin-vector-search-vue mediawiki rtl sitedir-rtl mw-hide-empty-elt ns-0 ns-subject page-בנימין_זאב_הרצל rootpage-בנימין_זאב_הרצל skin-vector-2022 action-view"><a class="mw-jump-link" href="#bodyContent">לדלג לתוכן</a> <div class="vector-header-container"> <header class="vector-header mw-header"> <div class="vector-header-start"> <nav class="vector-main-menu-landmark" aria-label="אתר"> <div id="vector-main-menu-dropdown" class="vector-dropdown vector-main-menu-dropdown vector-button-flush-left vector-button-flush-right" > <input type="checkbox" id="vector-main-menu-dropdown-checkbox" role="button" aria-haspopup="true" data-event-name="ui.dropdown-vector-main-menu-dropdown" class="vector-dropdown-checkbox " aria-label="תפריט ראשי" > <label id="vector-main-menu-dropdown-label" for="vector-main-menu-dropdown-checkbox" class="vector-dropdown-label cdx-button cdx-button--fake-button cdx-button--fake-button--enabled cdx-button--weight-quiet cdx-button--icon-only " aria-hidden="true" > תפריט ראשי </label> <div class="vector-dropdown-content"> <div id="vector-main-menu-unpinned-container" class="vector-unpinned-container"> <div id="vector-main-menu" class="vector-main-menu vector-pinnable-element"> <div class="vector-pinnable-header vector-main-menu-pinnable-header vector-pinnable-header-unpinned" data-feature-name="main-menu-pinned" data-pinnable-element-id="vector-main-menu" data-pinned-container-id="vector-main-menu-pinned-container" data-unpinned-container-id="vector-main-menu-unpinned-container" > <div class="vector-pinnable-header-label">תפריט ראשי</div> <button class="vector-pinnable-header-toggle-button vector-pinnable-header-pin-button" data-event-name="pinnable-header.vector-main-menu.pin">העברה לסרגל הצד</button> <button class="vector-pinnable-header-toggle-button vector-pinnable-header-unpin-button" data-event-name="pinnable-header.vector-main-menu.unpin">הסתרה</button> </div> <div id="p-navigation" class="vector-menu mw-portlet mw-portlet-navigation" > <div class="vector-menu-heading"> ניווט </div> <div class="vector-menu-content"> <ul class="vector-menu-content-list"> <li id="n-mainpage" class="mw-list-item"><a href="/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99" title="ביקור בעמוד הראשי [z]" accesskey="z">עמוד ראשי</a></li><li id="n-welcomepage" class="mw-list-item"><a href="/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9D">ברוכים הבאים</a></li><li id="n-recentchanges" class="mw-list-item"><a href="/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D" title="רשימת השינויים האחרונים באתר [r]" accesskey="r">שינויים אחרונים</a></li><li id="n-featured-articles" class="mw-list-item"><a href="/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C:%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%9D">ערכים מומלצים</a></li><li id="n-portals" class="mw-list-item"><a href="/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C:%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%9D">פורטלים</a></li><li id="n-randompage" class="mw-list-item"><a href="/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%90%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99" title="טעינת דף אקראי [x]" accesskey="x">ערך אקראי</a></li> </ul> </div> </div> <div id="p-community" class="vector-menu mw-portlet mw-portlet-community" > <div class="vector-menu-heading"> קהילה </div> <div class="vector-menu-content"> <ul class="vector-menu-content-list"> <li id="n-portal" class="mw-list-item"><a href="/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94" title="אודות המיזם, איך אפשר לעזור, איפה למצוא דברים">שער הקהילה</a></li><li id="n-help" class="mw-list-item"><a href="/wiki/%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%94:%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%98_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99" title="המקום למצוא מידע">עזרה</a></li><li id="n-Ask-q" class="mw-list-item"><a href="/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%99%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A5" title="דפים להתייעצות טכנית, לשונית וכו'">ייעוץ</a></li><li id="n-village-pump" class="mw-list-item"><a href="/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%96%D7%A0%D7%95%D7%9F" title="דיוני מדיניות ודיונים כלליים על ויקיפדיה">מזנון</a></li><li id="n-Town-square" class="mw-list-item"><a href="/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%9B%D7%99%D7%9B%D7%A8_%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8" title="המקום בוויקיפדיה לשתף את הקהילה בדעותיכם בנושאים שאינם קשורים ישירות לוויקיפדיה">כיכר העיר</a></li><li id="n-news" class="mw-list-item"><a href="/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA" title="חדשות בנושאי ויקיפדיה שונים">חדשות</a></li><li id="n-notice-board" class="mw-list-item"><a href="/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%9C%D7%95%D7%97_%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%AA" title="לוח מודעות להפניית הוויקיפדים לדיונים בדפי שיחה שלא זכו לתשומת לב מספקת">לוח מודעות</a></li><li id="n-contactUs" class="mw-list-item"><a href="/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%A7%D7%A9%D7%A8" title="איך ליצור קשר עם ויקיפדיה לצורך תיקונים, בירורים או שאלות אחרות">יצירת קשר</a></li><li id="n-guestbook" class="mw-list-item"><a href="/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%9D" title="שתפו אותנו במשוב כללי על התרשמותכם מוויקיפדיה ומידת שביעות רצונכם ממנה">ספר אורחים</a></li> </ul> </div> </div> </div> </div> </div> </div> </nav> <a href="/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99" class="mw-logo"> <img class="mw-logo-icon" src="/static/images/icons/wikipedia.png" alt="" aria-hidden="true" height="50" width="50"> <img class="mw-logo-wordmark" alt="ויקיפדיה" src="/static/images/mobile/copyright/wikipedia-wordmark-he.svg" style="width: 7.5em; height: 1.75em;"> <img class="mw-logo-tagline" alt="האנציקלופדיה החופשית" src="/static/images/mobile/copyright/wikipedia-tagline-he.svg" width="120" height="12" style="width: 7.5em; height: 0.75em;"> </a> </div> <div class="vector-header-end"> <div id="p-search" role="search" class="vector-search-box-vue vector-search-box-collapses vector-search-box-show-thumbnail vector-search-box-auto-expand-width vector-search-box"> <a href="/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9" class="cdx-button cdx-button--fake-button cdx-button--fake-button--enabled cdx-button--weight-quiet cdx-button--icon-only search-toggle" title="‏חיפוש בוויקיפדיה‏ [f]" accesskey="f"> חיפוש </a> <div class="vector-typeahead-search-container"> <div class="cdx-typeahead-search cdx-typeahead-search--show-thumbnail cdx-typeahead-search--auto-expand-width"> <form action="/w/index.php" id="searchform" class="cdx-search-input cdx-search-input--has-end-button"> <div id="simpleSearch" class="cdx-search-input__input-wrapper" data-search-loc="header-moved"> <div class="cdx-text-input cdx-text-input--has-start-icon"> <input class="cdx-text-input__input" type="search" name="search" placeholder="חיפוש בוויקיפדיה" aria-label="חיפוש בוויקיפדיה" autocapitalize="sentences" title="‏חיפוש בוויקיפדיה‏ [f]" accesskey="f" id="searchInput" > </div> <input type="hidden" name="title" value="מיוחד:חיפוש"> </div> <button class="cdx-button cdx-search-input__end-button">חיפוש</button> </form> </div> </div> </div> <nav class="vector-user-links vector-user-links-wide" aria-label="כלים אישיים"> <div class="vector-user-links-main"> <div id="p-vector-user-menu-preferences" class="vector-menu mw-portlet emptyPortlet" > <div class="vector-menu-content"> <ul class="vector-menu-content-list"> </ul> </div> </div> <div id="p-vector-user-menu-userpage" class="vector-menu mw-portlet emptyPortlet" > <div class="vector-menu-content"> <ul class="vector-menu-content-list"> </ul> </div> </div> <nav class="vector-appearance-landmark" aria-label="מראה"> <div id="vector-appearance-dropdown" class="vector-dropdown " title="שינוי המראה של גודל הגופן, הרוחב והצבע של הדף" > <input type="checkbox" id="vector-appearance-dropdown-checkbox" role="button" aria-haspopup="true" data-event-name="ui.dropdown-vector-appearance-dropdown" class="vector-dropdown-checkbox " aria-label="מראה" > <label id="vector-appearance-dropdown-label" for="vector-appearance-dropdown-checkbox" class="vector-dropdown-label cdx-button cdx-button--fake-button cdx-button--fake-button--enabled cdx-button--weight-quiet cdx-button--icon-only " aria-hidden="true" > מראה </label> <div class="vector-dropdown-content"> <div id="vector-appearance-unpinned-container" class="vector-unpinned-container"> </div> </div> </div> </nav> <div id="p-vector-user-menu-notifications" class="vector-menu mw-portlet emptyPortlet" > <div class="vector-menu-content"> <ul class="vector-menu-content-list"> </ul> </div> </div> <div id="p-vector-user-menu-overflow" class="vector-menu mw-portlet" > <div class="vector-menu-content"> <ul class="vector-menu-content-list"> <li id="pt-sitesupport-2" class="user-links-collapsible-item mw-list-item user-links-collapsible-item"><a data-mw="interface" href="//donate.wikimedia.org/wiki/Special:FundraiserRedirector?utm_source=donate&utm_medium=sidebar&utm_campaign=C13_he.wikipedia.org&uselang=he" class="">תרומה לוויקיפדיה</a> </li> <li id="pt-createaccount-2" class="user-links-collapsible-item mw-list-item user-links-collapsible-item"><a data-mw="interface" href="/w/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%9E%D7%94_%D7%9C%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%9F&returnto=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F+%D7%96%D7%90%D7%91+%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C" title="מומלץ ליצור חשבון ולהיכנס אליו, אך אין חובה לעשות זאת" class="">יצירת חשבון</a> </li> <li id="pt-login-2" class="user-links-collapsible-item mw-list-item user-links-collapsible-item"><a data-mw="interface" href="/w/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%94_%D7%9C%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%9F&returnto=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F+%D7%96%D7%90%D7%91+%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C" title="מומלץ להיכנס לחשבון, אך אין חובה לעשות זאת [o]" accesskey="o" class="">כניסה לחשבון</a> </li> </ul> </div> </div> </div> <div id="vector-user-links-dropdown" class="vector-dropdown vector-user-menu vector-button-flush-right vector-user-menu-logged-out" title="אפשרויות נוספות" > <input type="checkbox" id="vector-user-links-dropdown-checkbox" role="button" aria-haspopup="true" data-event-name="ui.dropdown-vector-user-links-dropdown" class="vector-dropdown-checkbox " aria-label="כלים אישיים" > <label id="vector-user-links-dropdown-label" for="vector-user-links-dropdown-checkbox" class="vector-dropdown-label cdx-button cdx-button--fake-button cdx-button--fake-button--enabled cdx-button--weight-quiet cdx-button--icon-only " aria-hidden="true" > כלים אישיים </label> <div class="vector-dropdown-content"> <div id="p-personal" class="vector-menu mw-portlet mw-portlet-personal user-links-collapsible-item" title="תפריט משתמש" > <div class="vector-menu-content"> <ul class="vector-menu-content-list"> <li id="pt-sitesupport" class="user-links-collapsible-item mw-list-item"><a href="//donate.wikimedia.org/wiki/Special:FundraiserRedirector?utm_source=donate&utm_medium=sidebar&utm_campaign=C13_he.wikipedia.org&uselang=he">תרומה לוויקיפדיה</a></li><li id="pt-createaccount" class="user-links-collapsible-item mw-list-item"><a href="/w/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%9E%D7%94_%D7%9C%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%9F&returnto=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F+%D7%96%D7%90%D7%91+%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C" title="מומלץ ליצור חשבון ולהיכנס אליו, אך אין חובה לעשות זאת"> יצירת חשבון</a></li><li id="pt-login" class="user-links-collapsible-item mw-list-item"><a href="/w/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%94_%D7%9C%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%9F&returnto=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F+%D7%96%D7%90%D7%91+%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C" title="מומלץ להיכנס לחשבון, אך אין חובה לעשות זאת [o]" accesskey="o"> כניסה לחשבון</a></li> </ul> </div> </div> <div id="p-user-menu-anon-editor" class="vector-menu mw-portlet mw-portlet-user-menu-anon-editor" > <div class="vector-menu-heading"> דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון <a href="/wiki/%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%94:%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9D" aria-label="מידע נוסף על עריכה">מידע נוסף</a> </div> <div class="vector-menu-content"> <ul class="vector-menu-content-list"> <li id="pt-anoncontribs" class="mw-list-item"><a href="/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C%D7%99" title="רשימת העריכות שנעשו מכתובת IP זו [y]" accesskey="y">תרומות</a></li><li id="pt-anontalk" class="mw-list-item"><a href="/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%99" title="דיון על העריכות שנעשו מכתובת IP זו [n]" accesskey="n">שיחה</a></li> </ul> </div> </div> </div> </div> </nav> </div> </header> </div> <div class="mw-page-container"> <div class="mw-page-container-inner"> <div class="vector-sitenotice-container"> <div id="siteNotice"><div id="mw-dismissablenotice-anonplace"></div><script>(function(){var node=document.getElementById("mw-dismissablenotice-anonplace");if(node){node.outerHTML="\u003Cdiv class=\"mw-dismissable-notice\"\u003E\u003Cdiv class=\"mw-dismissable-notice-close\"\u003E[\u003Ca tabindex=\"0\" role=\"button\"\u003Eהסתרה\u003C/a\u003E]\u003C/div\u003E\u003Cdiv class=\"mw-dismissable-notice-body\"\u003E\u003C!-- CentralNotice --\u003E\u003Cdiv id=\"localNotice\" data-nosnippet=\"\"\u003E\u003Cdiv class=\"anonnotice\" lang=\"he\" dir=\"rtl\"\u003E\u003Cp\u003E\u003Cb\u003Eתמיד רציתם לכתוב בוויקיפדיה אבל לא ידעתם איך? אתם מוזמנים לסדנת עריכה בוויקיפדיה. הסדנה תתקיים בספרייה הלאומית (בבניינה החדש) בירושלים ביום שישי, 06.12.24, בשעה 09:00. להרשמה לחצו \u003Ca href=\"/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%9E%D7%99_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94/%D7%92%D7%9C%D7%90%D7%9D/%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA/%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%93%D7%A0%D7%AA_%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%94_%D7%93%D7%A6%D7%9E%D7%91%D7%A8_2024\" title=\"ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/גלאם/הספרייה הלאומית/אירועים/סדנת עריכה דצמבר 2024\"\u003Eכאן\u003C/a\u003E.\u003C/b\u003E\n\u003C/p\u003E\u003C/div\u003E\u003C/div\u003E\u003C/div\u003E\u003C/div\u003E";}}());</script></div> </div> <div class="vector-column-start"> <div class="vector-main-menu-container"> <div id="mw-navigation"> <nav id="mw-panel" class="vector-main-menu-landmark" aria-label="אתר"> <div id="vector-main-menu-pinned-container" class="vector-pinned-container"> </div> </nav> </div> </div> <div class="vector-sticky-pinned-container"> <nav id="mw-panel-toc" aria-label="תוכן עניינים" data-event-name="ui.sidebar-toc" class="mw-table-of-contents-container vector-toc-landmark"> <div id="vector-toc-pinned-container" class="vector-pinned-container"> <div id="vector-toc" class="vector-toc vector-pinnable-element"> <div class="vector-pinnable-header vector-toc-pinnable-header vector-pinnable-header-pinned" data-feature-name="toc-pinned" data-pinnable-element-id="vector-toc" > <h2 class="vector-pinnable-header-label">תוכן עניינים</h2> <button class="vector-pinnable-header-toggle-button vector-pinnable-header-pin-button" data-event-name="pinnable-header.vector-toc.pin">העברה לסרגל הצד</button> <button class="vector-pinnable-header-toggle-button vector-pinnable-header-unpin-button" data-event-name="pinnable-header.vector-toc.unpin">הסתרה</button> </div> <ul class="vector-toc-contents" id="mw-panel-toc-list"> <li id="toc-mw-content-text" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-1"> <a href="#" class="vector-toc-link"> <div class="vector-toc-text">התחלה</div> </a> </li> <li id="toc-ביוגרפיה" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-1"> <a class="vector-toc-link" href="#ביוגרפיה"> <div class="vector-toc-text"> 1 ביוגרפיה </div> </a> <button aria-controls="toc-ביוגרפיה-sublist" class="cdx-button cdx-button--weight-quiet cdx-button--icon-only vector-toc-toggle"> שינוי מצב התת־פרק ביוגרפיה </button> <ul id="toc-ביוגרפיה-sublist" class="vector-toc-list"> <li id="toc-משפחתו" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-2"> <a class="vector-toc-link" href="#משפחתו"> <div class="vector-toc-text"> 1.1 משפחתו </div> </a> <ul id="toc-משפחתו-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-ילדותו_ונעוריו,_1860–1878" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-2"> <a class="vector-toc-link" href="#ילדותו_ונעוריו,_1860–1878"> <div class="vector-toc-text"> 1.2 ילדותו ונעוריו, 1860–1878 </div> </a> <ul id="toc-ילדותו_ונעוריו,_1860–1878-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-לימודי_משפטים_ועיסוקו_כפרקליט,_1878–1885" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-2"> <a class="vector-toc-link" href="#לימודי_משפטים_ועיסוקו_כפרקליט,_1878–1885"> <div class="vector-toc-text"> 1.3 לימודי משפטים ועיסוקו כפרקליט, 1878–1885 </div> </a> <ul id="toc-לימודי_משפטים_ועיסוקו_כפרקליט,_1878–1885-sublist" class="vector-toc-list"> <li id="toc-תקופת_לימודיו,_1878–1883" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-3"> <a class="vector-toc-link" href="#תקופת_לימודיו,_1878–1883"> <div class="vector-toc-text"> 1.3.1 תקופת לימודיו, 1878–1883 </div> </a> <ul id="toc-תקופת_לימודיו,_1878–1883-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-דוקטור_למשפטים,_1884–1885" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-3"> <a class="vector-toc-link" href="#דוקטור_למשפטים,_1884–1885"> <div class="vector-toc-text"> 1.3.2 דוקטור למשפטים, 1884–1885 </div> </a> <ul id="toc-דוקטור_למשפטים,_1884–1885-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> </ul> </li> <li id="toc-נישואים,_עיתונאות_ותיאטרון,_1886–1892" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-2"> <a class="vector-toc-link" href="#נישואים,_עיתונאות_ותיאטרון,_1886–1892"> <div class="vector-toc-text"> 1.4 נישואים, עיתונאות ותיאטרון, 1886–1892 </div> </a> <ul id="toc-נישואים,_עיתונאות_ותיאטרון,_1886–1892-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-תקופת_עבודתו_כעיתונאי_בפריז,_1892–1895" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-2"> <a class="vector-toc-link" href="#תקופת_עבודתו_כעיתונאי_בפריז,_1892–1895"> <div class="vector-toc-text"> 1.5 תקופת עבודתו כעיתונאי בפריז, 1892–1895 </div> </a> <ul id="toc-תקופת_עבודתו_כעיתונאי_בפריז,_1892–1895-sublist" class="vector-toc-list"> <li id="toc-רעיון_ההתבוללות_באמצעות_התנצרות,_1893–1894" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-3"> <a class="vector-toc-link" href="#רעיון_ההתבוללות_באמצעות_התנצרות,_1893–1894"> <div class="vector-toc-text"> 1.5.1 רעיון ההתבוללות באמצעות התנצרות, 1893–1894 </div> </a> <ul id="toc-רעיון_ההתבוללות_באמצעות_התנצרות,_1893–1894-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-משפט_דרייפוס,_1894–1895" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-3"> <a class="vector-toc-link" href="#משפט_דרייפוס,_1894–1895"> <div class="vector-toc-text"> 1.5.2 משפט דרייפוס, 1894–1895 </div> </a> <ul id="toc-משפט_דרייפוס,_1894–1895-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-פנייתו_אל_הברון_הירש,_1895" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-3"> <a class="vector-toc-link" href="#פנייתו_אל_הברון_הירש,_1895"> <div class="vector-toc-text"> 1.5.3 פנייתו אל הברון הירש, 1895 </div> </a> <ul id="toc-פנייתו_אל_הברון_הירש,_1895-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-"נאום_אל_הרוטשילדים",_1895" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-3"> <a class="vector-toc-link" href="#"נאום_אל_הרוטשילדים",_1895"> <div class="vector-toc-text"> 1.5.4 "נאום אל הרוטשילדים", 1895 </div> </a> <ul id="toc-"נאום_אל_הרוטשילדים",_1895-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> </ul> </li> <li id="toc-שובו_לווינה,_1895–1896" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-2"> <a class="vector-toc-link" href="#שובו_לווינה,_1895–1896"> <div class="vector-toc-text"> 1.6 שובו לווינה, 1895–1896 </div> </a> <ul id="toc-שובו_לווינה,_1895–1896-sublist" class="vector-toc-list"> <li id="toc-בחירת_לואגר_לראשות_העיר,_1895" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-3"> <a class="vector-toc-link" href="#בחירת_לואגר_לראשות_העיר,_1895"> <div class="vector-toc-text"> 1.6.1 בחירת לואגר לראשות העיר, 1895 </div> </a> <ul id="toc-בחירת_לואגר_לראשות_העיר,_1895-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-קונטרס_פוליטי,_1895" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-3"> <a class="vector-toc-link" href="#קונטרס_פוליטי,_1895"> <div class="vector-toc-text"> 1.6.2 קונטרס פוליטי, 1895 </div> </a> <ul id="toc-קונטרס_פוליטי,_1895-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-הקונטרס_"מדינת_היהודים"_(1896)" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-3"> <a class="vector-toc-link" href="#הקונטרס_"מדינת_היהודים"_(1896)"> <div class="vector-toc-text"> 1.6.3 הקונטרס "מדינת היהודים" (1896) </div> </a> <ul id="toc-הקונטרס_"מדינת_היהודים"_(1896)-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> </ul> </li> <li id="toc-פעילות_מדינית,_1896–1904" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-2"> <a class="vector-toc-link" href="#פעילות_מדינית,_1896–1904"> <div class="vector-toc-text"> 1.7 פעילות מדינית, 1896–1904 </div> </a> <ul id="toc-פעילות_מדינית,_1896–1904-sublist" class="vector-toc-list"> <li id="toc-פנייתו_לקיסר_הגרמני_ונסיעתו_לקושטא,_1896" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-3"> <a class="vector-toc-link" href="#פנייתו_לקיסר_הגרמני_ונסיעתו_לקושטא,_1896"> <div class="vector-toc-text"> 1.7.1 פנייתו לקיסר הגרמני ונסיעתו לקושטא, 1896 </div> </a> <ul id="toc-פנייתו_לקיסר_הגרמני_ונסיעתו_לקושטא,_1896-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-ביקוריו_בסופיה,_בלונדון_ובפריז" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-3"> <a class="vector-toc-link" href="#ביקוריו_בסופיה,_בלונדון_ובפריז"> <div class="vector-toc-text"> 1.7.2 ביקוריו בסופיה, בלונדון ובפריז </div> </a> <ul id="toc-ביקוריו_בסופיה,_בלונדון_ובפריז-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-רעיון_הקונגרס_הציוני" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-3"> <a class="vector-toc-link" href="#רעיון_הקונגרס_הציוני"> <div class="vector-toc-text"> 1.7.3 רעיון הקונגרס הציוני </div> </a> <ul id="toc-רעיון_הקונגרס_הציוני-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-ייסוד_העיתון_"די_ולט"_(1897)" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-3"> <a class="vector-toc-link" href="#ייסוד_העיתון_"די_ולט"_(1897)"> <div class="vector-toc-text"> 1.7.4 ייסוד העיתון "די ולט" (1897) </div> </a> <ul id="toc-ייסוד_העיתון_"די_ולט"_(1897)-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-ייסוד_הקונגרס_הציוני_(1897)" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-3"> <a class="vector-toc-link" href="#ייסוד_הקונגרס_הציוני_(1897)"> <div class="vector-toc-text"> 1.7.5 ייסוד הקונגרס הציוני (1897) </div> </a> <ul id="toc-ייסוד_הקונגרס_הציוני_(1897)-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-בנק_להתיישבות_יהודית,_המחזה_"הגטו_החדש",_1897–1898" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-3"> <a class="vector-toc-link" href="#בנק_להתיישבות_יהודית,_המחזה_"הגטו_החדש",_1897–1898"> <div class="vector-toc-text"> 1.7.6 בנק להתיישבות יהודית, המחזה "הגטו החדש", 1897–1898 </div> </a> <ul id="toc-בנק_להתיישבות_יהודית,_המחזה_"הגטו_החדש",_1897–1898-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-מגעים_עם_העות'מאנים_והגרמנים,_הקונגרס_הציוני_השני_(1898)" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-3"> <a class="vector-toc-link" href="#מגעים_עם_העות'מאנים_והגרמנים,_הקונגרס_הציוני_השני_(1898)"> <div class="vector-toc-text"> 1.7.7 מגעים עם העות'מאנים והגרמנים, הקונגרס הציוני השני (1898) </div> </a> <ul id="toc-מגעים_עם_העות'מאנים_והגרמנים,_הקונגרס_הציוני_השני_(1898)-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-הפגישה_עם_קיסר_גרמניה_בקושטא_(אוקטובר_1898)" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-3"> <a class="vector-toc-link" href="#הפגישה_עם_קיסר_גרמניה_בקושטא_(אוקטובר_1898)"> <div class="vector-toc-text"> 1.7.8 הפגישה עם קיסר גרמניה בקושטא (אוקטובר 1898) </div> </a> <ul id="toc-הפגישה_עם_קיסר_גרמניה_בקושטא_(אוקטובר_1898)-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-פגישותיו_עם_קיסר_גרמניה_בארץ_ישראל,_1898" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-3"> <a class="vector-toc-link" href="#פגישותיו_עם_קיסר_גרמניה_בארץ_ישראל,_1898"> <div class="vector-toc-text"> 1.7.9 פגישותיו עם קיסר גרמניה בארץ ישראל, 1898 </div> </a> <ul id="toc-פגישותיו_עם_קיסר_גרמניה_בארץ_ישראל,_1898-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-ניסיונות_לגישושים_מדיניים,_1899" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-3"> <a class="vector-toc-link" href="#ניסיונות_לגישושים_מדיניים,_1899"> <div class="vector-toc-text"> 1.7.10 ניסיונות לגישושים מדיניים, 1899 </div> </a> <ul id="toc-ניסיונות_לגישושים_מדיניים,_1899-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-הקונגרסים_הציוניים_השלישי_והרביעי,_1899–1900" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-3"> <a class="vector-toc-link" href="#הקונגרסים_הציוניים_השלישי_והרביעי,_1899–1900"> <div class="vector-toc-text"> 1.7.11 הקונגרסים הציוניים השלישי והרביעי, 1899–1900 </div> </a> <ul id="toc-הקונגרסים_הציוניים_השלישי_והרביעי,_1899–1900-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-משא_ומתן_עם_השלטון_העות'מאני,_1901" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-3"> <a class="vector-toc-link" href="#משא_ומתן_עם_השלטון_העות'מאני,_1901"> <div class="vector-toc-text"> 1.7.12 משא ומתן עם השלטון העות'מאני, 1901 </div> </a> <ul id="toc-משא_ומתן_עם_השלטון_העות'מאני,_1901-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-הקונגרס_הציוני_החמישי_(1901)" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-3"> <a class="vector-toc-link" href="#הקונגרס_הציוני_החמישי_(1901)"> <div class="vector-toc-text"> 1.7.13 הקונגרס הציוני החמישי (1901) </div> </a> <ul id="toc-הקונגרס_הציוני_החמישי_(1901)-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-משא_ומתן_עם_הסולטאן_(פברואר_1902)" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-3"> <a class="vector-toc-link" href="#משא_ומתן_עם_הסולטאן_(פברואר_1902)"> <div class="vector-toc-text"> 1.7.14 משא ומתן עם הסולטאן (פברואר 1902) </div> </a> <ul id="toc-משא_ומתן_עם_הסולטאן_(פברואר_1902)-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-הרומן_"אלטנוילנד"_(1902)" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-3"> <a class="vector-toc-link" href="#הרומן_"אלטנוילנד"_(1902)"> <div class="vector-toc-text"> 1.7.15 הרומן "אלטנוילנד" (1902) </div> </a> <ul id="toc-הרומן_"אלטנוילנד"_(1902)-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-פנייתו_ללורד_רוטשילד_בלונדון,_יוני–יולי_1902" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-3"> <a class="vector-toc-link" href="#פנייתו_ללורד_רוטשילד_בלונדון,_יוני–יולי_1902"> <div class="vector-toc-text"> 1.7.16 פנייתו ללורד רוטשילד בלונדון, יוני–יולי 1902 </div> </a> <ul id="toc-פנייתו_ללורד_רוטשילד_בלונדון,_יוני–יולי_1902-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-משא_ומתן_עם_הסולטאן_העות'מאני_(יולי_1902)" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-3"> <a class="vector-toc-link" href="#משא_ומתן_עם_הסולטאן_העות'מאני_(יולי_1902)"> <div class="vector-toc-text"> 1.7.17 משא ומתן עם הסולטאן העות'מאני (יולי 1902) </div> </a> <ul id="toc-משא_ומתן_עם_הסולטאן_העות'מאני_(יולי_1902)-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-פגישות_עם_שר_המושבות_ושר_החוץ_של_בריטניה" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-3"> <a class="vector-toc-link" href="#פגישות_עם_שר_המושבות_ושר_החוץ_של_בריטניה"> <div class="vector-toc-text"> 1.7.18 פגישות עם שר המושבות ושר החוץ של בריטניה </div> </a> <ul id="toc-פגישות_עם_שר_המושבות_ושר_החוץ_של_בריטניה-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-משלחת_לחצי_האי_סיני_(פברואר_1903)" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-3"> <a class="vector-toc-link" href="#משלחת_לחצי_האי_סיני_(פברואר_1903)"> <div class="vector-toc-text"> 1.7.19 משלחת לחצי האי סיני (פברואר 1903) </div> </a> <ul id="toc-משלחת_לחצי_האי_סיני_(פברואר_1903)-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-בעקבות_פרעות_קישינב" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-3"> <a class="vector-toc-link" href="#בעקבות_פרעות_קישינב"> <div class="vector-toc-text"> 1.7.20 בעקבות פרעות קישינב </div> </a> <ul id="toc-בעקבות_פרעות_קישינב-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-פנייתו_לרוסיה_הצארית_(1903)" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-3"> <a class="vector-toc-link" href="#פנייתו_לרוסיה_הצארית_(1903)"> <div class="vector-toc-text"> 1.7.21 פנייתו לרוסיה הצארית (1903) </div> </a> <ul id="toc-פנייתו_לרוסיה_הצארית_(1903)-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-פולמוס_אוגנדה_בקונגרס_הציוני_השישי,_1903" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-3"> <a class="vector-toc-link" href="#פולמוס_אוגנדה_בקונגרס_הציוני_השישי,_1903"> <div class="vector-toc-text"> 1.7.22 פולמוס אוגנדה בקונגרס הציוני השישי, 1903 </div> </a> <ul id="toc-פולמוס_אוגנדה_בקונגרס_הציוני_השישי,_1903-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-פנייתו_אל_האפיפיור_ופגישתו_עם_מלך_איטליה_(ינואר_1904)" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-3"> <a class="vector-toc-link" href="#פנייתו_אל_האפיפיור_ופגישתו_עם_מלך_איטליה_(ינואר_1904)"> <div class="vector-toc-text"> 1.7.23 פנייתו אל האפיפיור ופגישתו עם מלך איטליה (ינואר 1904) </div> </a> <ul id="toc-פנייתו_אל_האפיפיור_ופגישתו_עם_מלך_איטליה_(ינואר_1904)-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> </ul> </li> <li id="toc-מותו" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-2"> <a class="vector-toc-link" href="#מותו"> <div class="vector-toc-text"> 1.8 מותו </div> </a> <ul id="toc-מותו-sublist" class="vector-toc-list"> <li id="toc-העלאת_ארונו_לישראל" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-3"> <a class="vector-toc-link" href="#העלאת_ארונו_לישראל"> <div class="vector-toc-text"> 1.8.1 העלאת ארונו לישראל </div> </a> <ul id="toc-העלאת_ארונו_לישראל-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> </ul> </li> <li id="toc-משפחתו_וצאצאיו" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-2"> <a class="vector-toc-link" href="#משפחתו_וצאצאיו"> <div class="vector-toc-text"> 1.9 משפחתו וצאצאיו </div> </a> <ul id="toc-משפחתו_וצאצאיו-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> </ul> </li> <li id="toc-משנתו_ויצירתו" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-1"> <a class="vector-toc-link" href="#משנתו_ויצירתו"> <div class="vector-toc-text"> 2 משנתו ויצירתו </div> </a> <button aria-controls="toc-משנתו_ויצירתו-sublist" class="cdx-button cdx-button--weight-quiet cdx-button--icon-only vector-toc-toggle"> שינוי מצב התת־פרק משנתו ויצירתו </button> <ul id="toc-משנתו_ויצירתו-sublist" class="vector-toc-list"> <li id="toc-תפיסתו_המדינית_והציונית" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-2"> <a class="vector-toc-link" href="#תפיסתו_המדינית_והציונית"> <div class="vector-toc-text"> 2.1 תפיסתו המדינית והציונית </div> </a> <ul id="toc-תפיסתו_המדינית_והציונית-sublist" class="vector-toc-list"> <li id="toc-שיתוף_פעולה_עם_הציבור_האורתודוקסי" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-3"> <a class="vector-toc-link" href="#שיתוף_פעולה_עם_הציבור_האורתודוקסי"> <div class="vector-toc-text"> 2.1.1 שיתוף פעולה עם הציבור האורתודוקסי </div> </a> <ul id="toc-שיתוף_פעולה_עם_הציבור_האורתודוקסי-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-הצעתו_לדגל_למדינה_היהודית" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-3"> <a class="vector-toc-link" href="#הצעתו_לדגל_למדינה_היהודית"> <div class="vector-toc-text"> 2.1.2 הצעתו לדגל למדינה היהודית </div> </a> <ul id="toc-הצעתו_לדגל_למדינה_היהודית-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-זכויות_אדם_במשנתו" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-3"> <a class="vector-toc-link" href="#זכויות_אדם_במשנתו"> <div class="vector-toc-text"> 2.1.3 זכויות אדם במשנתו </div> </a> <ul id="toc-זכויות_אדם_במשנתו-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> </ul> </li> <li id="toc-יחסו_לדת_היהודית" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-2"> <a class="vector-toc-link" href="#יחסו_לדת_היהודית"> <div class="vector-toc-text"> 2.2 יחסו לדת היהודית </div> </a> <ul id="toc-יחסו_לדת_היהודית-sublist" class="vector-toc-list"> <li id="toc-בתקופת_ילדותו_ונעוריו" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-3"> <a class="vector-toc-link" href="#בתקופת_ילדותו_ונעוריו"> <div class="vector-toc-text"> 2.2.1 בתקופת ילדותו ונעוריו </div> </a> <ul id="toc-בתקופת_ילדותו_ונעוריו-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-רעיון_ההתנצרות" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-3"> <a class="vector-toc-link" href="#רעיון_ההתנצרות"> <div class="vector-toc-text"> 2.2.2 רעיון ההתנצרות </div> </a> <ul id="toc-רעיון_ההתנצרות-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-חזרתו_למורשת_היהודית" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-3"> <a class="vector-toc-link" href="#חזרתו_למורשת_היהודית"> <div class="vector-toc-text"> 2.2.3 חזרתו למורשת היהודית </div> </a> <ul id="toc-חזרתו_למורשת_היהודית-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-יחסו_כלפי_המתבוללים" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-3"> <a class="vector-toc-link" href="#יחסו_כלפי_המתבוללים"> <div class="vector-toc-text"> 2.2.4 יחסו כלפי המתבוללים </div> </a> <ul id="toc-יחסו_כלפי_המתבוללים-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-המדינה_והדת" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-3"> <a class="vector-toc-link" href="#המדינה_והדת"> <div class="vector-toc-text"> 2.2.5 המדינה והדת </div> </a> <ul id="toc-המדינה_והדת-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-יחסו_לארץ_ישראל" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-3"> <a class="vector-toc-link" href="#יחסו_לארץ_ישראל"> <div class="vector-toc-text"> 2.2.6 יחסו לארץ ישראל </div> </a> <ul id="toc-יחסו_לארץ_ישראל-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-הרצל_כתופעה_משיחית" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-3"> <a class="vector-toc-link" href="#הרצל_כתופעה_משיחית"> <div class="vector-toc-text"> 2.2.7 הרצל כתופעה משיחית </div> </a> <ul id="toc-הרצל_כתופעה_משיחית-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> </ul> </li> <li id="toc-יצירתו_הספרותית" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-2"> <a class="vector-toc-link" href="#יצירתו_הספרותית"> <div class="vector-toc-text"> 2.3 יצירתו הספרותית </div> </a> <ul id="toc-יצירתו_הספרותית-sublist" class="vector-toc-list"> <li id="toc-מחזות" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-3"> <a class="vector-toc-link" href="#מחזות"> <div class="vector-toc-text"> 2.3.1 מחזות </div> </a> <ul id="toc-מחזות-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-סיפורת" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-3"> <a class="vector-toc-link" href="#סיפורת"> <div class="vector-toc-text"> 2.3.2 סיפורת </div> </a> <ul id="toc-סיפורת-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> </ul> </li> <li id="toc-מהדורות_כתביו" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-2"> <a class="vector-toc-link" href="#מהדורות_כתביו"> <div class="vector-toc-text"> 2.4 מהדורות כתביו </div> </a> <ul id="toc-מהדורות_כתביו-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> </ul> </li> <li id="toc-ייצוגיו_בתרבות" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-1"> <a class="vector-toc-link" href="#ייצוגיו_בתרבות"> <div class="vector-toc-text"> 3 ייצוגיו בתרבות </div> </a> <button aria-controls="toc-ייצוגיו_בתרבות-sublist" class="cdx-button cdx-button--weight-quiet cdx-button--icon-only vector-toc-toggle"> שינוי מצב התת־פרק ייצוגיו בתרבות </button> <ul id="toc-ייצוגיו_בתרבות-sublist" class="vector-toc-list"> <li id="toc-מוזיאונים_בישראל_ומחוצה_לה" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-2"> <a class="vector-toc-link" href="#מוזיאונים_בישראל_ומחוצה_לה"> <div class="vector-toc-text"> 3.1 מוזיאונים בישראל ומחוצה לה </div> </a> <ul id="toc-מוזיאונים_בישראל_ומחוצה_לה-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> </ul> </li> <li id="toc-גלריה" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-1"> <a class="vector-toc-link" href="#גלריה"> <div class="vector-toc-text"> 4 גלריה </div> </a> <ul id="toc-גלריה-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-ראו_גם" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-1"> <a class="vector-toc-link" href="#ראו_גם"> <div class="vector-toc-text"> 5 ראו גם </div> </a> <ul id="toc-ראו_גם-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-לקריאה_נוספת" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-1"> <a class="vector-toc-link" href="#לקריאה_נוספת"> <div class="vector-toc-text"> 6 לקריאה נוספת </div> </a> <button aria-controls="toc-לקריאה_נוספת-sublist" class="cdx-button cdx-button--weight-quiet cdx-button--icon-only vector-toc-toggle"> שינוי מצב התת־פרק לקריאה נוספת </button> <ul id="toc-לקריאה_נוספת-sublist" class="vector-toc-list"> <li id="toc-הדרכה" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-2"> <a class="vector-toc-link" href="#הדרכה"> <div class="vector-toc-text"> 6.1 הדרכה </div> </a> <ul id="toc-הדרכה-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-מחקרים" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-2"> <a class="vector-toc-link" href="#מחקרים"> <div class="vector-toc-text"> 6.2 מחקרים </div> </a> <ul id="toc-מחקרים-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-מאמרים" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-2"> <a class="vector-toc-link" href="#מאמרים"> <div class="vector-toc-text"> 6.3 מאמרים </div> </a> <ul id="toc-מאמרים-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> </ul> </li> <li id="toc-קישורים_חיצוניים" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-1"> <a class="vector-toc-link" href="#קישורים_חיצוניים"> <div class="vector-toc-text"> 7 קישורים חיצוניים </div> </a> <button aria-controls="toc-קישורים_חיצוניים-sublist" class="cdx-button cdx-button--weight-quiet cdx-button--icon-only vector-toc-toggle"> שינוי מצב התת־פרק קישורים חיצוניים </button> <ul id="toc-קישורים_חיצוניים-sublist" class="vector-toc-list"> <li id="toc-דמותו,_ביקורת_והערכה" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-2"> <a class="vector-toc-link" href="#דמותו,_ביקורת_והערכה"> <div class="vector-toc-text"> 7.1 דמותו, ביקורת והערכה </div> </a> <ul id="toc-דמותו,_ביקורת_והערכה-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-על_מסעו_לארץ_ישראל" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-2"> <a class="vector-toc-link" href="#על_מסעו_לארץ_ישראל"> <div class="vector-toc-text"> 7.2 על מסעו לארץ ישראל </div> </a> <ul id="toc-על_מסעו_לארץ_ישראל-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> <li id="toc-מורשת_והנצחה" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-2"> <a class="vector-toc-link" href="#מורשת_והנצחה"> <div class="vector-toc-text"> 7.3 מורשת והנצחה </div> </a> <ul id="toc-מורשת_והנצחה-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> </ul> </li> <li id="toc-הערות_שוליים" class="vector-toc-list-item vector-toc-level-1"> <a class="vector-toc-link" href="#הערות_שוליים"> <div class="vector-toc-text"> 8 הערות שוליים </div> </a> <ul id="toc-הערות_שוליים-sublist" class="vector-toc-list"> </ul> </li> </ul> </div> </div> </nav> </div> </div> <div class="mw-content-container"> <main id="content" class="mw-body"> <header class="mw-body-header vector-page-titlebar"> <nav aria-label="תוכן עניינים" class="vector-toc-landmark"> <div id="vector-page-titlebar-toc" class="vector-dropdown vector-page-titlebar-toc vector-button-flush-left" > <input type="checkbox" id="vector-page-titlebar-toc-checkbox" role="button" aria-haspopup="true" data-event-name="ui.dropdown-vector-page-titlebar-toc" class="vector-dropdown-checkbox " aria-label="מצב תוכן העניינים" > <label id="vector-page-titlebar-toc-label" for="vector-page-titlebar-toc-checkbox" class="vector-dropdown-label cdx-button cdx-button--fake-button cdx-button--fake-button--enabled cdx-button--weight-quiet cdx-button--icon-only " aria-hidden="true" > מצב תוכן העניינים </label> <div class="vector-dropdown-content"> <div id="vector-page-titlebar-toc-unpinned-container" class="vector-unpinned-container"> </div> </div> </div> </nav> <h1 id="firstHeading" class="firstHeading mw-first-heading">בנימין זאב הרצל</h1> <div id="p-lang-btn" class="vector-dropdown mw-portlet mw-portlet-lang" > <input type="checkbox" id="p-lang-btn-checkbox" role="button" aria-haspopup="true" data-event-name="ui.dropdown-p-lang-btn" class="vector-dropdown-checkbox mw-interlanguage-selector" aria-label="מעבר לערך בשפה אחרת. זמין ב־82 שפות" > <label id="p-lang-btn-label" for="p-lang-btn-checkbox" class="vector-dropdown-label cdx-button cdx-button--fake-button cdx-button--fake-button--enabled cdx-button--weight-quiet cdx-button--action-progressive mw-portlet-lang-heading-82" aria-hidden="true" > 82 שפות </label> <div class="vector-dropdown-content"> <div class="vector-menu-content"> <ul class="vector-menu-content-list"> <li class="interlanguage-link interwiki-en mw-list-item"><a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Theodor_Herzl" title="Theodor Herzl – אנגלית" lang="en" hreflang="en" data-title="Theodor Herzl" data-language-autonym="English" data-language-local-name="אנגלית" class="interlanguage-link-target">English</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-af mw-list-item"><a href="https://af.wikipedia.org/wiki/Theodor_Herzl" title="Theodor Herzl – אפריקאנס" lang="af" hreflang="af" data-title="Theodor Herzl" data-language-autonym="Afrikaans" data-language-local-name="אפריקאנס" class="interlanguage-link-target">Afrikaans</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-als mw-list-item"><a href="https://als.wikipedia.org/wiki/Theodor_Herzl" title="Theodor Herzl – גרמנית שווייצרית" lang="gsw" hreflang="gsw" data-title="Theodor Herzl" data-language-autonym="Alemannisch" data-language-local-name="גרמנית שווייצרית" class="interlanguage-link-target">Alemannisch</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-an mw-list-item"><a href="https://an.wikipedia.org/wiki/Theodor_Herzl" title="Theodor Herzl – אראגונית" lang="an" hreflang="an" data-title="Theodor Herzl" data-language-autonym="Aragonés" data-language-local-name="אראגונית" class="interlanguage-link-target">Aragonés</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-ar mw-list-item"><a href="https://ar.wikipedia.org/wiki/%D8%AA%D9%8A%D9%88%D8%AF%D9%88%D8%B1_%D9%87%D8%B1%D8%AA%D8%B2%D9%84" title="تيودور هرتزل – ערבית" lang="ar" hreflang="ar" data-title="تيودور هرتزل" data-language-autonym="العربية" data-language-local-name="ערבית" class="interlanguage-link-target">العربية</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-arz mw-list-item"><a href="https://arz.wikipedia.org/wiki/%D8%AA%D9%8A%D9%88%D8%AF%D9%88%D8%B1_%D9%87%D8%B1%D8%AA%D8%B2%D9%84" title="تيودور هرتزل – ערבית מצרית" lang="arz" hreflang="arz" data-title="تيودور هرتزل" data-language-autonym="مصرى" data-language-local-name="ערבית מצרית" class="interlanguage-link-target">مصرى</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-az mw-list-item"><a href="https://az.wikipedia.org/wiki/Teodor_Hertsl" title="Teodor Hertsl – אזרית" lang="az" hreflang="az" data-title="Teodor Hertsl" data-language-autonym="Azərbaycanca" data-language-local-name="אזרית" class="interlanguage-link-target">Azərbaycanca</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-azb mw-list-item"><a href="https://azb.wikipedia.org/wiki/%D8%AA%D8%A6%D9%88%D8%AF%D9%88%D8%B1_%D9%87%D8%B1%D8%AA%D8%B2%D9%84" title="تئودور هرتزل – אזרבייג׳נית דרומית" lang="azb" hreflang="azb" data-title="تئودور هرتزل" data-language-autonym="تۆرکجه" data-language-local-name="אזרבייג׳נית דרומית" class="interlanguage-link-target">تۆرکجه</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-bar mw-list-item"><a href="https://bar.wikipedia.org/wiki/Theodor_Herzl" title="Theodor Herzl – בווארית" lang="bar" hreflang="bar" data-title="Theodor Herzl" data-language-autonym="Boarisch" data-language-local-name="בווארית" class="interlanguage-link-target">Boarisch</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-be mw-list-item"><a href="https://be.wikipedia.org/wiki/%D0%A2%D1%8D%D0%B0%D0%B4%D0%BE%D1%80_%D0%93%D0%B5%D1%80%D1%86%D0%BB%D1%8C" title="Тэадор Герцль – בלארוסית" lang="be" hreflang="be" data-title="Тэадор Герцль" data-language-autonym="Беларуская" data-language-local-name="בלארוסית" class="interlanguage-link-target">Беларуская</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-be-x-old mw-list-item"><a href="https://be-tarask.wikipedia.org/wiki/%D0%A2%D1%8D%D0%B0%D0%B4%D0%BE%D1%80_%D0%93%D1%8D%D1%80%D1%86%D0%BB%D1%8C" title="Тэадор Гэрцль – בלארוסית טרשקביץ׳" lang="be-tarask" hreflang="be-tarask" data-title="Тэадор Гэрцль" data-language-autonym="Беларуская (тарашкевіца)" data-language-local-name="בלארוסית טרשקביץ׳" class="interlanguage-link-target">Беларуская (тарашкевіца)</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-bg mw-list-item"><a href="https://bg.wikipedia.org/wiki/%D0%A2%D0%B5%D0%BE%D0%B4%D0%BE%D1%80_%D0%A5%D0%B5%D1%80%D1%86%D0%B5%D0%BB" title="Теодор Херцел – בולגרית" lang="bg" hreflang="bg" data-title="Теодор Херцел" data-language-autonym="Български" data-language-local-name="בולגרית" class="interlanguage-link-target">Български</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-bn mw-list-item"><a href="https://bn.wikipedia.org/wiki/%E0%A6%A5%E0%A6%BF%E0%A6%93%E0%A6%A1%E0%A7%8B%E0%A6%B0_%E0%A6%B9%E0%A7%87%E0%A6%B0%E0%A7%8D%E0%A6%9C%E0%A6%B2" title="থিওডোর হের্জল – בנגלית" lang="bn" hreflang="bn" data-title="থিওডোর হের্জল" data-language-autonym="বাংলা" data-language-local-name="בנגלית" class="interlanguage-link-target">বাংলা</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-bs mw-list-item"><a href="https://bs.wikipedia.org/wiki/Theodore_Herzl" title="Theodore Herzl – בוסנית" lang="bs" hreflang="bs" data-title="Theodore Herzl" data-language-autonym="Bosanski" data-language-local-name="בוסנית" class="interlanguage-link-target">Bosanski</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-ca mw-list-item"><a href="https://ca.wikipedia.org/wiki/Theodor_Herzl" title="Theodor Herzl – קטלאנית" lang="ca" hreflang="ca" data-title="Theodor Herzl" data-language-autonym="Català" data-language-local-name="קטלאנית" class="interlanguage-link-target">Català</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-ckb mw-list-item"><a href="https://ckb.wikipedia.org/wiki/%D8%AA%DB%8C%DB%86%D8%AF%DB%86%D8%B1_%DA%BE%DB%8E%D8%B1%D8%AA%D8%B3%D9%84" title="تیۆدۆر ھێرتسل – כורדית סוראנית" lang="ckb" hreflang="ckb" data-title="تیۆدۆر ھێرتسل" data-language-autonym="کوردی" data-language-local-name="כורדית סוראנית" class="interlanguage-link-target">کوردی</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-cs mw-list-item"><a href="https://cs.wikipedia.org/wiki/Theodor_Herzl" title="Theodor Herzl – צ׳כית" lang="cs" hreflang="cs" data-title="Theodor Herzl" data-language-autonym="Čeština" data-language-local-name="צ׳כית" class="interlanguage-link-target">Čeština</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-cy mw-list-item"><a href="https://cy.wikipedia.org/wiki/Theodor_Herzl" title="Theodor Herzl – ולשית" lang="cy" hreflang="cy" data-title="Theodor Herzl" data-language-autonym="Cymraeg" data-language-local-name="ולשית" class="interlanguage-link-target">Cymraeg</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-da mw-list-item"><a href="https://da.wikipedia.org/wiki/Theodor_Herzl" title="Theodor Herzl – דנית" lang="da" hreflang="da" data-title="Theodor Herzl" data-language-autonym="Dansk" data-language-local-name="דנית" class="interlanguage-link-target">Dansk</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-de mw-list-item"><a href="https://de.wikipedia.org/wiki/Theodor_Herzl" title="Theodor Herzl – גרמנית" lang="de" hreflang="de" data-title="Theodor Herzl" data-language-autonym="Deutsch" data-language-local-name="גרמנית" class="interlanguage-link-target">Deutsch</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-el mw-list-item"><a href="https://el.wikipedia.org/wiki/%CE%A4%CE%AD%CE%BF%CE%BD%CF%84%CE%BF%CF%81_%CE%A7%CE%B5%CF%81%CF%84%CF%83%CE%BB" title="Τέοντορ Χερτσλ – יוונית" lang="el" hreflang="el" data-title="Τέοντορ Χερτσλ" data-language-autonym="Ελληνικά" data-language-local-name="יוונית" class="interlanguage-link-target">Ελληνικά</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-eo mw-list-item"><a href="https://eo.wikipedia.org/wiki/Theodor_Herzl" title="Theodor Herzl – אספרנטו" lang="eo" hreflang="eo" data-title="Theodor Herzl" data-language-autonym="Esperanto" data-language-local-name="אספרנטו" class="interlanguage-link-target">Esperanto</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-es mw-list-item"><a href="https://es.wikipedia.org/wiki/Theodor_Herzl" title="Theodor Herzl – ספרדית" lang="es" hreflang="es" data-title="Theodor Herzl" data-language-autonym="Español" data-language-local-name="ספרדית" class="interlanguage-link-target">Español</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-et mw-list-item"><a href="https://et.wikipedia.org/wiki/Theodor_Herzl" title="Theodor Herzl – אסטונית" lang="et" hreflang="et" data-title="Theodor Herzl" data-language-autonym="Eesti" data-language-local-name="אסטונית" class="interlanguage-link-target">Eesti</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-eu mw-list-item"><a href="https://eu.wikipedia.org/wiki/Theodor_Herzl" title="Theodor Herzl – בסקית" lang="eu" hreflang="eu" data-title="Theodor Herzl" data-language-autonym="Euskara" data-language-local-name="בסקית" class="interlanguage-link-target">Euskara</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-fa mw-list-item"><a href="https://fa.wikipedia.org/wiki/%D8%AA%D8%A6%D9%88%D8%AF%D9%88%D8%B1_%D9%87%D8%B1%D8%AA%D8%B3%D9%84" title="تئودور هرتسل – פרסית" lang="fa" hreflang="fa" data-title="تئودور هرتسل" data-language-autonym="فارسی" data-language-local-name="פרסית" class="interlanguage-link-target">فارسی</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-fi mw-list-item"><a href="https://fi.wikipedia.org/wiki/Theodor_Herzl" title="Theodor Herzl – פינית" lang="fi" hreflang="fi" data-title="Theodor Herzl" data-language-autonym="Suomi" data-language-local-name="פינית" class="interlanguage-link-target">Suomi</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-fr mw-list-item"><a href="https://fr.wikipedia.org/wiki/Theodor_Herzl" title="Theodor Herzl – צרפתית" lang="fr" hreflang="fr" data-title="Theodor Herzl" data-language-autonym="Français" data-language-local-name="צרפתית" class="interlanguage-link-target">Français</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-gl mw-list-item"><a href="https://gl.wikipedia.org/wiki/Theodor_Herzl" title="Theodor Herzl – גליסית" lang="gl" hreflang="gl" data-title="Theodor Herzl" data-language-autonym="Galego" data-language-local-name="גליסית" class="interlanguage-link-target">Galego</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-gv mw-list-item"><a href="https://gv.wikipedia.org/wiki/Theodor_Herzl" title="Theodor Herzl – מאנית" lang="gv" hreflang="gv" data-title="Theodor Herzl" data-language-autonym="Gaelg" data-language-local-name="מאנית" class="interlanguage-link-target">Gaelg</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-hi mw-list-item"><a href="https://hi.wikipedia.org/wiki/%E0%A4%A5%E0%A4%BF%E0%A4%AF%E0%A5%8B%E0%A4%A1%E0%A5%8B%E0%A4%B0_%E0%A4%B9%E0%A4%B0%E0%A5%8D%E0%A4%9C%E0%A4%BC%E0%A5%8D%E0%A4%B2" title="थियोडोर हर्ज़्ल – הינדי" lang="hi" hreflang="hi" data-title="थियोडोर हर्ज़्ल" data-language-autonym="हिन्दी" data-language-local-name="הינדי" class="interlanguage-link-target">हिन्दी</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-hr mw-list-item"><a href="https://hr.wikipedia.org/wiki/Theodor_Herzl" title="Theodor Herzl – קרואטית" lang="hr" hreflang="hr" data-title="Theodor Herzl" data-language-autonym="Hrvatski" data-language-local-name="קרואטית" class="interlanguage-link-target">Hrvatski</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-hu mw-list-item"><a href="https://hu.wikipedia.org/wiki/Herzl_Tivadar" title="Herzl Tivadar – הונגרית" lang="hu" hreflang="hu" data-title="Herzl Tivadar" data-language-autonym="Magyar" data-language-local-name="הונגרית" class="interlanguage-link-target">Magyar</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-hy mw-list-item"><a href="https://hy.wikipedia.org/wiki/%D4%B9%D5%A5%D5%B8%D5%A4%D5%B8%D6%80_%D5%80%D5%A5%D6%80%D6%81%D5%AC" title="Թեոդոր Հերցլ – ארמנית" lang="hy" hreflang="hy" data-title="Թեոդոր Հերցլ" data-language-autonym="Հայերեն" data-language-local-name="ארמנית" class="interlanguage-link-target">Հայերեն</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-hyw mw-list-item"><a href="https://hyw.wikipedia.org/wiki/%D4%B9%D5%A7%D5%B8%D5%BF%D5%B8%D6%80_%D5%80%D5%A5%D6%80%D5%A6%D5%AC" title="Թէոտոր Հերզլ – ארמנית מערבית" lang="hyw" hreflang="hyw" data-title="Թէոտոր Հերզլ" data-language-autonym="Արեւմտահայերէն" data-language-local-name="ארמנית מערבית" class="interlanguage-link-target">Արեւմտահայերէն</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-id mw-list-item"><a href="https://id.wikipedia.org/wiki/Theodor_Herzl" title="Theodor Herzl – אינדונזית" lang="id" hreflang="id" data-title="Theodor Herzl" data-language-autonym="Bahasa Indonesia" data-language-local-name="אינדונזית" class="interlanguage-link-target">Bahasa Indonesia</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-is mw-list-item"><a href="https://is.wikipedia.org/wiki/Theodor_Herzl" title="Theodor Herzl – איסלנדית" lang="is" hreflang="is" data-title="Theodor Herzl" data-language-autonym="Íslenska" data-language-local-name="איסלנדית" class="interlanguage-link-target">Íslenska</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-it mw-list-item"><a href="https://it.wikipedia.org/wiki/Theodor_Herzl" title="Theodor Herzl – איטלקית" lang="it" hreflang="it" data-title="Theodor Herzl" data-language-autonym="Italiano" data-language-local-name="איטלקית" class="interlanguage-link-target">Italiano</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-ja mw-list-item"><a href="https://ja.wikipedia.org/wiki/%E3%83%86%E3%82%AA%E3%83%89%E3%83%BC%E3%83%AB%E3%83%BB%E3%83%98%E3%83%AB%E3%83%84%E3%83%AB" title="テオドール・ヘルツル – יפנית" lang="ja" hreflang="ja" data-title="テオドール・ヘルツル" data-language-autonym="日本語" data-language-local-name="יפנית" class="interlanguage-link-target">日本語</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-ka mw-list-item"><a href="https://ka.wikipedia.org/wiki/%E1%83%97%E1%83%94%E1%83%9D%E1%83%93%E1%83%9D%E1%83%A0_%E1%83%B0%E1%83%94%E1%83%A0%E1%83%AA%E1%83%9A%E1%83%98" title="თეოდორ ჰერცლი – גאורגית" lang="ka" hreflang="ka" data-title="თეოდორ ჰერცლი" data-language-autonym="ქართული" data-language-local-name="גאורגית" class="interlanguage-link-target">ქართული</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-kab mw-list-item"><a href="https://kab.wikipedia.org/wiki/Theodor_Herzl" title="Theodor Herzl – קבילה" lang="kab" hreflang="kab" data-title="Theodor Herzl" data-language-autonym="Taqbaylit" data-language-local-name="קבילה" class="interlanguage-link-target">Taqbaylit</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-ko mw-list-item"><a href="https://ko.wikipedia.org/wiki/%ED%85%8C%EC%98%A4%EB%8F%84%EC%96%B4_%ED%97%A4%EB%A5%B4%EC%B8%A8" title="테오도어 헤르츨 – קוריאנית" lang="ko" hreflang="ko" data-title="테오도어 헤르츨" data-language-autonym="한국어" data-language-local-name="קוריאנית" class="interlanguage-link-target">한국어</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-ku mw-list-item"><a href="https://ku.wikipedia.org/wiki/Theodor_Herzl" title="Theodor Herzl – כורדית כורמנג׳ית" lang="ku" hreflang="ku" data-title="Theodor Herzl" data-language-autonym="Kurdî" data-language-local-name="כורדית כורמנג׳ית" class="interlanguage-link-target">Kurdî</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-la mw-list-item"><a href="https://la.wikipedia.org/wiki/Theodorus_Herzl" title="Theodorus Herzl – לטינית" lang="la" hreflang="la" data-title="Theodorus Herzl" data-language-autonym="Latina" data-language-local-name="לטינית" class="interlanguage-link-target">Latina</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-lad mw-list-item"><a href="https://lad.wikipedia.org/wiki/Theodor_Herzl" title="Theodor Herzl – לדינו" lang="lad" hreflang="lad" data-title="Theodor Herzl" data-language-autonym="Ladino" data-language-local-name="לדינו" class="interlanguage-link-target">Ladino</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-lfn mw-list-item"><a href="https://lfn.wikipedia.org/wiki/Theodor_Herzl" title="Theodor Herzl – לינגווה פראנקה נובה" lang="lfn" hreflang="lfn" data-title="Theodor Herzl" data-language-autonym="Lingua Franca Nova" data-language-local-name="לינגווה פראנקה נובה" class="interlanguage-link-target">Lingua Franca Nova</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-lv mw-list-item"><a href="https://lv.wikipedia.org/wiki/Teodors_Hercls" title="Teodors Hercls – לטבית" lang="lv" hreflang="lv" data-title="Teodors Hercls" data-language-autonym="Latviešu" data-language-local-name="לטבית" class="interlanguage-link-target">Latviešu</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-mg mw-list-item"><a href="https://mg.wikipedia.org/wiki/Theodor_Herzl" title="Theodor Herzl – מלגשית" lang="mg" hreflang="mg" data-title="Theodor Herzl" data-language-autonym="Malagasy" data-language-local-name="מלגשית" class="interlanguage-link-target">Malagasy</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-min mw-list-item"><a href="https://min.wikipedia.org/wiki/Theodor_Herzl" title="Theodor Herzl – מיננגקבאו" lang="min" hreflang="min" data-title="Theodor Herzl" data-language-autonym="Minangkabau" data-language-local-name="מיננגקבאו" class="interlanguage-link-target">Minangkabau</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-ml mw-list-item"><a href="https://ml.wikipedia.org/wiki/%E0%B4%A4%E0%B4%BF%E0%B4%AF%E0%B5%8B%E0%B4%A1%E0%B5%BC_%E0%B4%B9%E0%B5%87%E0%B5%BC%E0%B4%B8%E0%B5%BD" title="തിയോഡർ ഹേർസൽ – מליאלאם" lang="ml" hreflang="ml" data-title="തിയോഡർ ഹേർസൽ" data-language-autonym="മലയാളം" data-language-local-name="מליאלאם" class="interlanguage-link-target">മലയാളം</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-mn mw-list-item"><a href="https://mn.wikipedia.org/wiki/%D0%A2%D0%B5%D0%BE%D0%B4%D0%BE%D1%80_%D0%A5%D0%B5%D1%80%D1%86%D0%BB%D1%8C" title="Теодор Херцль – מונגולית" lang="mn" hreflang="mn" data-title="Теодор Херцль" data-language-autonym="Монгол" data-language-local-name="מונגולית" class="interlanguage-link-target">Монгол</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-ms mw-list-item"><a href="https://ms.wikipedia.org/wiki/Theodor_Herzl" title="Theodor Herzl – מלאית" lang="ms" hreflang="ms" data-title="Theodor Herzl" data-language-autonym="Bahasa Melayu" data-language-local-name="מלאית" class="interlanguage-link-target">Bahasa Melayu</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-nl mw-list-item"><a href="https://nl.wikipedia.org/wiki/Theodor_Herzl" title="Theodor Herzl – הולנדית" lang="nl" hreflang="nl" data-title="Theodor Herzl" data-language-autonym="Nederlands" data-language-local-name="הולנדית" class="interlanguage-link-target">Nederlands</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-nn mw-list-item"><a href="https://nn.wikipedia.org/wiki/Theodor_Herzl" title="Theodor Herzl – נורווגית חדשה" lang="nn" hreflang="nn" data-title="Theodor Herzl" data-language-autonym="Norsk nynorsk" data-language-local-name="נורווגית חדשה" class="interlanguage-link-target">Norsk nynorsk</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-no mw-list-item"><a href="https://no.wikipedia.org/wiki/Theodor_Herzl" title="Theodor Herzl – נורווגית ספרותית" lang="nb" hreflang="nb" data-title="Theodor Herzl" data-language-autonym="Norsk bokmål" data-language-local-name="נורווגית ספרותית" class="interlanguage-link-target">Norsk bokmål</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-oc mw-list-item"><a href="https://oc.wikipedia.org/wiki/Theodor_Herzl" title="Theodor Herzl – אוקסיטנית" lang="oc" hreflang="oc" data-title="Theodor Herzl" data-language-autonym="Occitan" data-language-local-name="אוקסיטנית" class="interlanguage-link-target">Occitan</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-pa mw-list-item"><a href="https://pa.wikipedia.org/wiki/%E0%A8%A5%E0%A8%BF%E0%A8%93%E0%A8%A1%E0%A9%8B%E0%A8%B0_%E0%A8%B9%E0%A8%B0%E0%A8%9C%E0%A8%BC%E0%A8%B2" title="ਥਿਓਡੋਰ ਹਰਜ਼ਲ – פנג׳אבי" lang="pa" hreflang="pa" data-title="ਥਿਓਡੋਰ ਹਰਜ਼ਲ" data-language-autonym="ਪੰਜਾਬੀ" data-language-local-name="פנג׳אבי" class="interlanguage-link-target">ਪੰਜਾਬੀ</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-pl mw-list-item"><a href="https://pl.wikipedia.org/wiki/Theodor_Herzl" title="Theodor Herzl – פולנית" lang="pl" hreflang="pl" data-title="Theodor Herzl" data-language-autonym="Polski" data-language-local-name="פולנית" class="interlanguage-link-target">Polski</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-pms mw-list-item"><a href="https://pms.wikipedia.org/wiki/Theodor_Herzl" title="Theodor Herzl – פיימונטית" lang="pms" hreflang="pms" data-title="Theodor Herzl" data-language-autonym="Piemontèis" data-language-local-name="פיימונטית" class="interlanguage-link-target">Piemontèis</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-pnb mw-list-item"><a href="https://pnb.wikipedia.org/wiki/%D8%AA%DA%BE%DB%8C%D9%88%DA%88%D9%88%D8%B1_%DB%81%D8%B1%D8%AA%D8%B2%D9%84" title="تھیوڈور ہرتزل – פנג׳בית מערבית" lang="pnb" hreflang="pnb" data-title="تھیوڈور ہرتزل" data-language-autonym="پنجابی" data-language-local-name="פנג׳בית מערבית" class="interlanguage-link-target">پنجابی</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-pt mw-list-item"><a href="https://pt.wikipedia.org/wiki/Theodor_Herzl" title="Theodor Herzl – פורטוגזית" lang="pt" hreflang="pt" data-title="Theodor Herzl" data-language-autonym="Português" data-language-local-name="פורטוגזית" class="interlanguage-link-target">Português</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-ro mw-list-item"><a href="https://ro.wikipedia.org/wiki/Theodor_Herzl" title="Theodor Herzl – רומנית" lang="ro" hreflang="ro" data-title="Theodor Herzl" data-language-autonym="Română" data-language-local-name="רומנית" class="interlanguage-link-target">Română</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-ru mw-list-item"><a href="https://ru.wikipedia.org/wiki/%D0%93%D0%B5%D1%80%D1%86%D0%BB%D1%8C,_%D0%A2%D0%B5%D0%BE%D0%B4%D0%BE%D1%80" title="Герцль, Теодор – רוסית" lang="ru" hreflang="ru" data-title="Герцль, Теодор" data-language-autonym="Русский" data-language-local-name="רוסית" class="interlanguage-link-target">Русский</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-sco mw-list-item"><a href="https://sco.wikipedia.org/wiki/Theodor_Herzl" title="Theodor Herzl – סקוטית" lang="sco" hreflang="sco" data-title="Theodor Herzl" data-language-autonym="Scots" data-language-local-name="סקוטית" class="interlanguage-link-target">Scots</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-simple mw-list-item"><a href="https://simple.wikipedia.org/wiki/Theodor_Herzl" title="Theodor Herzl – אנגלית פשוטה" lang="en-simple" hreflang="en-simple" data-title="Theodor Herzl" data-language-autonym="Simple English" data-language-local-name="אנגלית פשוטה" class="interlanguage-link-target">Simple English</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-sk mw-list-item"><a href="https://sk.wikipedia.org/wiki/Theodor_Herzl" title="Theodor Herzl – סלובקית" lang="sk" hreflang="sk" data-title="Theodor Herzl" data-language-autonym="Slovenčina" data-language-local-name="סלובקית" class="interlanguage-link-target">Slovenčina</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-sl mw-list-item"><a href="https://sl.wikipedia.org/wiki/Theodor_Herzl" title="Theodor Herzl – סלובנית" lang="sl" hreflang="sl" data-title="Theodor Herzl" data-language-autonym="Slovenščina" data-language-local-name="סלובנית" class="interlanguage-link-target">Slovenščina</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-sq mw-list-item"><a href="https://sq.wikipedia.org/wiki/Theodor_Herzl" title="Theodor Herzl – אלבנית" lang="sq" hreflang="sq" data-title="Theodor Herzl" data-language-autonym="Shqip" data-language-local-name="אלבנית" class="interlanguage-link-target">Shqip</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-sr mw-list-item"><a href="https://sr.wikipedia.org/wiki/%D0%A2%D0%B5%D0%BE%D0%B4%D0%BE%D1%80_%D0%A5%D0%B5%D1%80%D1%86%D0%BB" title="Теодор Херцл – סרבית" lang="sr" hreflang="sr" data-title="Теодор Херцл" data-language-autonym="Српски / srpski" data-language-local-name="סרבית" class="interlanguage-link-target">Српски / srpski</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-sv mw-list-item"><a href="https://sv.wikipedia.org/wiki/Theodor_Herzl" title="Theodor Herzl – שוודית" lang="sv" hreflang="sv" data-title="Theodor Herzl" data-language-autonym="Svenska" data-language-local-name="שוודית" class="interlanguage-link-target">Svenska</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-ta mw-list-item"><a href="https://ta.wikipedia.org/wiki/%E0%AE%A4%E0%AE%BF%E0%AE%AF%E0%AF%8B%E0%AE%9F%E0%AF%8B%E0%AE%B0%E0%AF%8D_%E0%AE%8E%E0%AE%B0%E0%AF%8D%E0%AE%9F%E0%AF%8D%E0%AE%9A%E0%AF%86%E0%AE%B2%E0%AF%8D" title="தியோடோர் எர்ட்செல் – טמילית" lang="ta" hreflang="ta" data-title="தியோடோர் எர்ட்செல்" data-language-autonym="தமிழ்" data-language-local-name="טמילית" class="interlanguage-link-target">தமிழ்</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-tk mw-list-item"><a href="https://tk.wikipedia.org/wiki/Teodor_Hertzl" title="Teodor Hertzl – טורקמנית" lang="tk" hreflang="tk" data-title="Teodor Hertzl" data-language-autonym="Türkmençe" data-language-local-name="טורקמנית" class="interlanguage-link-target">Türkmençe</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-tly mw-list-item"><a href="https://tly.wikipedia.org/wiki/Teodor_Hertsl" title="Teodor Hertsl – טלישית" lang="tly" hreflang="tly" data-title="Teodor Hertsl" data-language-autonym="Tolışi" data-language-local-name="טלישית" class="interlanguage-link-target">Tolışi</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-tr mw-list-item"><a href="https://tr.wikipedia.org/wiki/Theodor_Herzl" title="Theodor Herzl – טורקית" lang="tr" hreflang="tr" data-title="Theodor Herzl" data-language-autonym="Türkçe" data-language-local-name="טורקית" class="interlanguage-link-target">Türkçe</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-uk mw-list-item"><a href="https://uk.wikipedia.org/wiki/%D0%A2%D0%B5%D0%BE%D0%B4%D0%BE%D1%80_%D0%93%D0%B5%D1%80%D1%86%D0%BB%D1%8C" title="Теодор Герцль – אוקראינית" lang="uk" hreflang="uk" data-title="Теодор Герцль" data-language-autonym="Українська" data-language-local-name="אוקראינית" class="interlanguage-link-target">Українська</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-ur mw-list-item"><a href="https://ur.wikipedia.org/wiki/%D8%AA%DA%BE%DB%8C%D9%88%DA%88%D9%88%D8%B1_%DB%81%D8%B1%D8%AA%D8%B2%D9%84" title="تھیوڈور ہرتزل – אורדו" lang="ur" hreflang="ur" data-title="تھیوڈور ہرتزل" data-language-autonym="اردو" data-language-local-name="אורדו" class="interlanguage-link-target">اردو</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-vi mw-list-item"><a href="https://vi.wikipedia.org/wiki/Theodor_Herzl" title="Theodor Herzl – וייטנאמית" lang="vi" hreflang="vi" data-title="Theodor Herzl" data-language-autonym="Tiếng Việt" data-language-local-name="וייטנאמית" class="interlanguage-link-target">Tiếng Việt</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-war mw-list-item"><a href="https://war.wikipedia.org/wiki/Theodor_Herzl" title="Theodor Herzl – וראית" lang="war" hreflang="war" data-title="Theodor Herzl" data-language-autonym="Winaray" data-language-local-name="וראית" class="interlanguage-link-target">Winaray</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-wuu mw-list-item"><a href="https://wuu.wikipedia.org/wiki/%E8%A5%BF%E5%A5%A5%E5%A4%9A%C2%B7%E8%B5%AB%E8%8C%A8%E5%B0%94" title="西奥多·赫茨尔 – סינית וו" lang="wuu" hreflang="wuu" data-title="西奥多·赫茨尔" data-language-autonym="吴语" data-language-local-name="סינית וו" class="interlanguage-link-target">吴语</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-yi mw-list-item"><a href="https://yi.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%A6%D7%9C" title="בנימין זאב הערצל – יידיש" lang="yi" hreflang="yi" data-title="בנימין זאב הערצל" data-language-autonym="ייִדיש" data-language-local-name="יידיש" class="interlanguage-link-target">ייִדיש</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-zea mw-list-item"><a href="https://zea.wikipedia.org/wiki/Theodor_Herzl" title="Theodor Herzl – זילנדית" lang="zea" hreflang="zea" data-title="Theodor Herzl" data-language-autonym="Zeêuws" data-language-local-name="זילנדית" class="interlanguage-link-target">Zeêuws</a></li><li class="interlanguage-link interwiki-zh mw-list-item"><a href="https://zh.wikipedia.org/wiki/%E8%A5%BF%E5%A5%A5%E5%A4%9A%C2%B7%E8%B5%AB%E8%8C%A8%E5%B0%94" title="西奥多·赫茨尔 – סינית" lang="zh" hreflang="zh" data-title="西奥多·赫茨尔" data-language-autonym="中文" data-language-local-name="סינית" class="interlanguage-link-target">中文</a></li> </ul> <div class="after-portlet after-portlet-lang"><a href="https://www.wikidata.org/wiki/Special:EntityPage/Q44003#sitelinks-wikipedia" title="עריכת קישורים בין־לשוניים" class="wbc-editpage">עריכת הקישורים</a></div> </div> </div> </div> </header> <div class="vector-page-toolbar"> <div class="vector-page-toolbar-container"> <div id="left-navigation"> <nav aria-label="מרחבי שם"> <div id="p-associated-pages" class="vector-menu vector-menu-tabs mw-portlet mw-portlet-associated-pages" > <div class="vector-menu-content"> <ul class="vector-menu-content-list"> <li id="ca-nstab-main" class="selected vector-tab-noicon mw-list-item"><a href="/wiki/%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C" title="צפייה בדף התוכן [c]" accesskey="c">ערך</a></li><li id="ca-talk" class="vector-tab-noicon mw-list-item"><a href="/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C" rel="discussion" title="שיחה על דף התוכן [t]" accesskey="t">שיחה</a></li> </ul> </div> </div> <div id="vector-variants-dropdown" class="vector-dropdown emptyPortlet" > <input type="checkbox" id="vector-variants-dropdown-checkbox" role="button" aria-haspopup="true" data-event-name="ui.dropdown-vector-variants-dropdown" class="vector-dropdown-checkbox " aria-label="שינוי הגוון השפה" > <label id="vector-variants-dropdown-label" for="vector-variants-dropdown-checkbox" class="vector-dropdown-label cdx-button cdx-button--fake-button cdx-button--fake-button--enabled cdx-button--weight-quiet" aria-hidden="true" >עברית </label> <div class="vector-dropdown-content"> <div id="p-variants" class="vector-menu mw-portlet mw-portlet-variants emptyPortlet" > <div class="vector-menu-content"> <ul class="vector-menu-content-list"> </ul> </div> </div> </div> </div> </nav> </div> <div id="right-navigation" class="vector-collapsible"> <nav aria-label="צפיות"> <div id="p-views" class="vector-menu vector-menu-tabs mw-portlet mw-portlet-views" > <div class="vector-menu-content"> <ul class="vector-menu-content-list"> <li id="ca-view" class="selected vector-tab-noicon mw-list-item"><a href="/wiki/%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C">קריאה</a></li><li id="ca-viewsource" class="vector-tab-noicon mw-list-item"><a href="/w/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C&action=edit" title="דף זה מוגן.
באפשרותך לצפות בקוד המקור שלו [e]" accesskey="e">הצגת מקור</a></li><li id="ca-history" class="vector-tab-noicon mw-list-item"><a href="/w/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C&action=history" title="גרסאות קודמות של דף זה [h]" accesskey="h">גרסאות קודמות</a></li> </ul> </div> </div> </nav> <nav class="vector-page-tools-landmark" aria-label="כלי דף"> <div id="vector-page-tools-dropdown" class="vector-dropdown vector-page-tools-dropdown" > <input type="checkbox" id="vector-page-tools-dropdown-checkbox" role="button" aria-haspopup="true" data-event-name="ui.dropdown-vector-page-tools-dropdown" class="vector-dropdown-checkbox " aria-label="כלים" > <label id="vector-page-tools-dropdown-label" for="vector-page-tools-dropdown-checkbox" class="vector-dropdown-label cdx-button cdx-button--fake-button cdx-button--fake-button--enabled cdx-button--weight-quiet" aria-hidden="true" >כלים </label> <div class="vector-dropdown-content"> <div id="vector-page-tools-unpinned-container" class="vector-unpinned-container"> <div id="vector-page-tools" class="vector-page-tools vector-pinnable-element"> <div class="vector-pinnable-header vector-page-tools-pinnable-header vector-pinnable-header-unpinned" data-feature-name="page-tools-pinned" data-pinnable-element-id="vector-page-tools" data-pinned-container-id="vector-page-tools-pinned-container" data-unpinned-container-id="vector-page-tools-unpinned-container" > <div class="vector-pinnable-header-label">כלים</div> <button class="vector-pinnable-header-toggle-button vector-pinnable-header-pin-button" data-event-name="pinnable-header.vector-page-tools.pin">העברה לסרגל הצד</button> <button class="vector-pinnable-header-toggle-button vector-pinnable-header-unpin-button" data-event-name="pinnable-header.vector-page-tools.unpin">הסתרה</button> </div> <div id="p-cactions" class="vector-menu mw-portlet mw-portlet-cactions emptyPortlet vector-has-collapsible-items" title="אפשרויות נוספות" > <div class="vector-menu-heading"> פעולות </div> <div class="vector-menu-content"> <ul class="vector-menu-content-list"> <li id="ca-more-view" class="selected vector-more-collapsible-item mw-list-item"><a href="/wiki/%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C">קריאה</a></li><li id="ca-more-viewsource" class="vector-more-collapsible-item mw-list-item"><a href="/w/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C&action=edit">הצגת מקור</a></li><li id="ca-more-history" class="vector-more-collapsible-item mw-list-item"><a href="/w/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C&action=history">גרסאות קודמות</a></li> </ul> </div> </div> <div id="p-tb" class="vector-menu mw-portlet mw-portlet-tb" > <div class="vector-menu-heading"> כללי </div> <div class="vector-menu-content"> <ul class="vector-menu-content-list"> <li id="t-whatlinkshere" class="mw-list-item"><a href="/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9B%D7%90%D7%9F/%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C" title="רשימה של כל דפי הוויקי שמקשרים לדף הזה [j]" accesskey="j">דפים המקושרים לכאן</a></li><li id="t-recentchangeslinked" class="mw-list-item"><a href="/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C" rel="nofollow" title="השינויים האחרונים בדפים המקושרים מהדף הזה [k]" accesskey="k">שינויים בדפים המקושרים</a></li><li id="t-specialpages" class="mw-list-item"><a href="/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%D7%99%D7%9D" title="רשימה של כל הדפים המיוחדים [q]" accesskey="q">דפים מיוחדים</a></li><li id="t-permalink" class="mw-list-item"><a href="/w/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C&oldid=40068738" title="קישור קבוע לגרסה הזאת של הדף הזה">קישור קבוע</a></li><li id="t-info" class="mw-list-item"><a href="/w/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C&action=info" title="מידע נוסף על הדף הזה">מידע על הדף</a></li><li id="t-cite" class="mw-list-item"><a href="/w/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%98_%D7%93%D7%A3_%D7%96%D7%94&page=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C&id=40068738&wpFormIdentifier=titleform" title="מידע איך לצטט את הדף הזה">ציטוט הדף הזה</a></li><li id="t-urlshortener" class="mw-list-item"><a href="/w/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%A8_%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&url=https%3A%2F%2Fhe.wikipedia.org%2Fwiki%2F%25D7%2591%25D7%25A0%25D7%2599%25D7%259E%25D7%2599%25D7%259F_%25D7%2596%25D7%2590%25D7%2591_%25D7%2594%25D7%25A8%25D7%25A6%25D7%259C">קבלת כתובת מקוצרת</a></li><li id="t-urlshortener-qrcode" class="mw-list-item"><a href="/w/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:QrCode&url=https%3A%2F%2Fhe.wikipedia.org%2Fwiki%2F%25D7%2591%25D7%25A0%25D7%2599%25D7%259E%25D7%2599%25D7%259F_%25D7%2596%25D7%2590%25D7%2591_%25D7%2594%25D7%25A8%25D7%25A6%25D7%259C">הורדת קוד QR</a></li> </ul> </div> </div> <div id="p-coll-print_export" class="vector-menu mw-portlet mw-portlet-coll-print_export" > <div class="vector-menu-heading"> הדפסה/יצוא </div> <div class="vector-menu-content"> <ul class="vector-menu-content-list"> <li id="coll-create_a_book" class="mw-list-item"><a href="/w/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%A1%D7%A4%D7%A8&bookcmd=book_creator&referer=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F+%D7%96%D7%90%D7%91+%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C">יצירת ספר</a></li><li id="coll-download-as-rl" class="mw-list-item"><a href="/w/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:DownloadAsPdf&page=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C&action=show-download-screen">הורדה כ־PDF</a></li><li id="t-print" class="mw-list-item"><a href="/w/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C&printable=yes" title="גרסה להדפסה של הדף הזה [p]" accesskey="p">גרסה להדפסה</a></li> </ul> </div> </div> <div id="p-wikibase-otherprojects" class="vector-menu mw-portlet mw-portlet-wikibase-otherprojects" > <div class="vector-menu-heading"> במיזמים אחרים </div> <div class="vector-menu-content"> <ul class="vector-menu-content-list"> <li class="wb-otherproject-link wb-otherproject-commons mw-list-item"><a href="https://commons.wikimedia.org/wiki/Theodor_Herzl" hreflang="en">ויקישיתוף</a></li><li class="wb-otherproject-link wb-otherproject-wikiquote mw-list-item"><a href="https://he.wikiquote.org/wiki/%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C" hreflang="he">ויקיציטוט</a></li><li class="wb-otherproject-link wb-otherproject-wikisource mw-list-item"><a href="https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%97%D7%91%D7%A8:%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C" hreflang="he">ויקיטקסט</a></li><li id="t-wikibase" class="wb-otherproject-link wb-otherproject-wikibase-dataitem mw-list-item"><a href="https://www.wikidata.org/wiki/Special:EntityPage/Q44003" title="קישור לפריט המשויך במאגר הנתונים [g]" accesskey="g">פריט ויקינתונים</a></li> </ul> </div> </div> </div> </div> </div> </div> </nav> </div> </div> </div> <div class="vector-column-end"> <div class="vector-sticky-pinned-container"> <nav class="vector-page-tools-landmark" aria-label="כלי דף"> <div id="vector-page-tools-pinned-container" class="vector-pinned-container"> </div> </nav> <nav class="vector-appearance-landmark" aria-label="מראה"> <div id="vector-appearance-pinned-container" class="vector-pinned-container"> <div id="vector-appearance" class="vector-appearance vector-pinnable-element"> <div class="vector-pinnable-header vector-appearance-pinnable-header vector-pinnable-header-pinned" data-feature-name="appearance-pinned" data-pinnable-element-id="vector-appearance" data-pinned-container-id="vector-appearance-pinned-container" data-unpinned-container-id="vector-appearance-unpinned-container" > <div class="vector-pinnable-header-label">מראה</div> <button class="vector-pinnable-header-toggle-button vector-pinnable-header-pin-button" data-event-name="pinnable-header.vector-appearance.pin">העברה לסרגל הצד</button> <button class="vector-pinnable-header-toggle-button vector-pinnable-header-unpin-button" data-event-name="pinnable-header.vector-appearance.unpin">הסתרה</button> </div> </div> </div> </nav> </div> </div> <div id="bodyContent" class="vector-body" aria-labelledby="firstHeading" data-mw-ve-target-container> <div class="vector-body-before-content"> <div class="mw-indicators"> </div> <div id="siteSub" class="noprint">מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית</div> </div> <div id="contentSub"><div id="mw-content-subtitle"></div></div> <div id="mw-content-text" class="mw-body-content"><div class="mw-content-rtl mw-parser-output" lang="he" dir="rtl"><div class="noexcerpt noprint" style="font-size: 90%; color: #555577; margin-right: 22px;"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/b/bc/Disambig_RTL.svg/25px-Disambig_RTL.svg.png" decoding="async" width="25" height="19" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/b/bc/Disambig_RTL.svg/38px-Disambig_RTL.svg.png 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/b/bc/Disambig_RTL.svg/50px-Disambig_RTL.svg.png 2x" data-file-width="220" data-file-height="168" /> המונח "הרצל" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו <a href="/wiki/%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_(%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D)" class="mw-disambig" title="הרצל (פירושונים)">הרצל (פירושונים)</a>.</div> <table class="infobox" style="width: 20em;"><caption dir="auto" style="background: #b0c4de; border:1px solid #aaaaaa; border-bottom:0px;">בנימין זאב הרצל Theodor Herzl</caption><tbody><tr><td colspan="2" style="text-align:center"><figure class="mw-halign-center" typeof="mw:File"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Theodor_Herzl.jpg" class="mw-file-description" title="בנימין זאב הרצל אבי הציונות המדינית וחוזה מדינת ישראל, 18 בינואר 1900[1][2]"><img alt="בנימין זאב הרצל אבי הציונות המדינית וחוזה מדינת ישראל, 18 בינואר 1900[1][2]" src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/9/95/Theodor_Herzl.jpg/250px-Theodor_Herzl.jpg" decoding="async" width="250" height="333" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/9/95/Theodor_Herzl.jpg/375px-Theodor_Herzl.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/9/95/Theodor_Herzl.jpg 2x" data-file-width="400" data-file-height="533" /></a><figcaption>בנימין זאב הרצל אבי <a href="/wiki/%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA" class="mw-redirect" title="הציונות המדינית">הציונות המדינית</a> וחוזה <a href="/wiki/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="ישראל">מדינת ישראל</a>, <a href="/wiki/18_%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%A8" title="18 בינואר">18 בינואר</a> <a href="/wiki/1900" title="1900">1900</a><a href="#cite_note-1">[1]</a><a href="#cite_note-2">[2]</a></figcaption></figure></td></tr><tr><td colspan="2" class="thumbcaption borderless" style="text-align:center">בנימין זאב הרצל אבי <a href="/wiki/%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA" class="mw-redirect" title="הציונות המדינית">הציונות המדינית</a> וחוזה <a href="/wiki/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="ישראל">מדינת ישראל</a>, <a href="/wiki/18_%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%A8" title="18 בינואר">18 בינואר</a> <a href="/wiki/1900" title="1900">1900</a><a href="#cite_note-1">[1]</a><a href="#cite_note-2">[2]</a></td></tr><tr><th scope="row"> לידה</th><td> <a href="/wiki/2_%D7%91%D7%9E%D7%90%D7%99" title="2 במאי">2 במאי</a> <a href="/wiki/1860" title="1860">1860</a> <a href="/wiki/%D7%99%27_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8" title="י' באייר">י' באייר</a> <a href="/wiki/%D7%94%27%D7%AA%D7%A8%22%D7%9A" title="ה'תר"ך">ה'תר"ך</a> <a href="/wiki/%D7%A4%D7%A9%D7%98_(%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%94)" title="פשט (הונגריה)">פשט</a>, <a href="/wiki/%D7%9E%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%94" title="ממלכת הונגריה">ממלכת הונגריה</a></td></tr><tr><th scope="row"> פטירה</th><td> <a href="/wiki/3_%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%99" title="3 ביולי">3 ביולי</a> <a href="/wiki/1904" title="1904">1904</a> (בגיל 44) <a href="/wiki/%D7%9B%27_%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96" title="כ' בתמוז">כ' בתמוז</a> <a href="/wiki/%D7%94%27%D7%AA%D7%A8%D7%A1%22%D7%93" title="ה'תרס"ד">ה'תרס"ד</a> <a href="/w/index.php?title=%D7%90%D7%93%D7%9C%D7%9A&action=edit&redlink=1" class="new" title="אדלך (הדף אינו קיים)">אדלך</a> (<a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Reichenau_an_der_Rax" class="extiw" title="en:Reichenau an der Rax">אנ'</a>), <a href="/wiki/%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95-%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%AA" title="האימפריה האוסטרו-הונגרית">אוסטרו-הונגריה</a></td></tr><tr><th scope="row"> שם לידה</th><td> בִּנְיָמִין זְאֵב הֶרְצֵל <a href="https://www.wikidata.org/wiki/Q44003?uselang=he#P1477" title="עריכת הנתון בוויקינתונים"><img alt="עריכת הנתון בוויקינתונים" src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/5/5e/Blue_pencil_RTL.svg/15px-Blue_pencil_RTL.svg.png" decoding="async" width="15" height="15" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/5/5e/Blue_pencil_RTL.svg/23px-Blue_pencil_RTL.svg.png 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/5/5e/Blue_pencil_RTL.svg/30px-Blue_pencil_RTL.svg.png 2x" data-file-width="600" data-file-height="600" /></a></td></tr><tr><th scope="row"> מדינה</th><td> <a href="/wiki/%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%94" title="הונגריה">הונגריה</a> <a href="https://www.wikidata.org/wiki/Q44003?uselang=he#P27" title="עריכת הנתון בוויקינתונים"><img alt="עריכת הנתון בוויקינתונים" src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/5/5e/Blue_pencil_RTL.svg/15px-Blue_pencil_RTL.svg.png" decoding="async" width="15" height="15" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/5/5e/Blue_pencil_RTL.svg/23px-Blue_pencil_RTL.svg.png 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/5/5e/Blue_pencil_RTL.svg/30px-Blue_pencil_RTL.svg.png 2x" data-file-width="600" data-file-height="600" /></a></td></tr><tr><th scope="row"> מקום קבורה</th><td> <a href="/w/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%92&action=edit&redlink=1" class="new" title="דובלינג (הדף אינו קיים)">דובלינג</a> (<a href="https://en.wikipedia.org/wiki/D%C3%B6bling" class="extiw" title="en:Döbling">אנ'</a>), <a href="/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%94" title="וינה">וינה</a> (1904-1949) <a href="/wiki/%D7%94%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C" title="הר הרצל">הר הרצל</a>, <a href="/wiki/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D" title="ירושלים">ירושלים</a> (1949-)</td></tr><tr><th scope="row"> השכלה</th><td> <a href="/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%94" title="אוניברסיטת וינה">אוניברסיטת וינה</a> <a href="https://www.wikidata.org/wiki/Q44003?uselang=he#P69" title="עריכת הנתון בוויקינתונים"><img alt="עריכת הנתון בוויקינתונים" src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/5/5e/Blue_pencil_RTL.svg/15px-Blue_pencil_RTL.svg.png" decoding="async" width="15" height="15" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/5/5e/Blue_pencil_RTL.svg/23px-Blue_pencil_RTL.svg.png 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/5/5e/Blue_pencil_RTL.svg/30px-Blue_pencil_RTL.svg.png 2x" data-file-width="600" data-file-height="600" /></a></td></tr><tr><th scope="row"> בת זוג</th><td> <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C#רעייתו" title="משפחת הרצל">יוליה (ז'ולי) נשאואר</a></td></tr><tr><td colspan="2" style="text-align:right; padding:0"> <table class="" style="text-align:right; border:0; margin:0;padding:0;display:table;;width:100%;line-height:1.4em"><caption dir="auto" style="background-color: lavender; width:100%;font-size:100%;display:table-caption">נשיא <a href="/wiki/%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%A1_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99" title="הקונגרס הציוני העולמי">הקונגרס הציוני העולמי</a> ה־1</caption><tbody><tr><td colspan="2" style="text-align:center"> <a href="/wiki/1897" title="1897">1897</a>–<a href="/wiki/1903" title="1903">1903</a> (כ־6 שנים)</td></tr><tr><td colspan="2" style="text-align:center"> <div style="max-width:46%;float:left;"><a href="/wiki/%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%9F" title="דוד וולפסון">דוד וולפסון</a> ←</div></td></tr></tbody></table></td></tr><tr><th colspan="2" style="text-align:center;background: lavender;"> פרסים והוקרה</th></tr><tr><td colspan="2" style="text-align:right"> אזרחות כבוד של ארז'בטווארוס (2017) <a href="https://www.wikidata.org/wiki/Q44003?uselang=he#P166" title="עריכת הנתון בוויקינתונים"><img alt="עריכת הנתון בוויקינתונים" src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/5/5e/Blue_pencil_RTL.svg/15px-Blue_pencil_RTL.svg.png" decoding="async" width="15" height="15" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/5/5e/Blue_pencil_RTL.svg/23px-Blue_pencil_RTL.svg.png 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/5/5e/Blue_pencil_RTL.svg/30px-Blue_pencil_RTL.svg.png 2x" data-file-width="600" data-file-height="600" /></a></td></tr><tr><th scope="row"> חתימה</th><td> <a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Theodor_Herzl_signature.svg" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/d2/Theodor_Herzl_signature.svg/180px-Theodor_Herzl_signature.svg.png" decoding="async" width="180" height="56" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/d2/Theodor_Herzl_signature.svg/270px-Theodor_Herzl_signature.svg.png 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/d2/Theodor_Herzl_signature.svg/360px-Theodor_Herzl_signature.svg.png 2x" data-file-width="400" data-file-height="125" /></a> <a href="https://www.wikidata.org/wiki/Q44003?uselang=he#P109" title="עריכת הנתון בוויקינתונים"><img alt="עריכת הנתון בוויקינתונים" src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/5/5e/Blue_pencil_RTL.svg/15px-Blue_pencil_RTL.svg.png" decoding="async" width="15" height="15" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/5/5e/Blue_pencil_RTL.svg/23px-Blue_pencil_RTL.svg.png 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/5/5e/Blue_pencil_RTL.svg/30px-Blue_pencil_RTL.svg.png 2x" data-file-width="600" data-file-height="600" /></a></td></tr><tr><td colspan="2" style="text-align:left"><a href="https://www.wikidata.org/wiki/Q44003" title="לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית"><img alt="לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית" src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/e/e4/Wikidata-logo_S.svg/22px-Wikidata-logo_S.svg.png" decoding="async" width="22" height="12" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/e/e4/Wikidata-logo_S.svg/33px-Wikidata-logo_S.svg.png 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/e/e4/Wikidata-logo_S.svg/44px-Wikidata-logo_S.svg.png 2x" data-file-width="1050" data-file-height="590" /></a> <a href="/wiki/%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%94:%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2" title="עזרה:תבנית מידע"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/6/63/OOjs_UI_icon_info_big.svg/16px-OOjs_UI_icon_info_big.svg.png" decoding="async" width="16" height="16" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/6/63/OOjs_UI_icon_info_big.svg/24px-OOjs_UI_icon_info_big.svg.png 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/6/63/OOjs_UI_icon_info_big.svg/32px-OOjs_UI_icon_info_big.svg.png 2x" data-file-width="24" data-file-height="24" /></a></td></tr></tbody></table> בנימין זאב תאודור הרצל (ב<a href="/wiki/%D7%92%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%AA" title="גרמנית">גרמנית</a>: Theodor Herzl, ב<a href="/wiki/%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%AA" title="הונגרית">הונגרית</a>: Herzl Tivadar; <a href="/wiki/%D7%99%27_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8" title="י' באייר">י' באייר</a> <a href="/wiki/%D7%94%27%D7%AA%D7%A8%22%D7%9A" title="ה'תר"ך">ה'תר"ך</a>, <a href="/wiki/2_%D7%91%D7%9E%D7%90%D7%99" title="2 במאי">2 במאי</a> <a href="/wiki/1860" title="1860">1860</a> – <a href="/wiki/%D7%9B%27_%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96" title="כ' בתמוז">כ' בתמוז</a> <a href="/wiki/%D7%94%27%D7%AA%D7%A8%D7%A1%22%D7%93" title="ה'תרס"ד">ה'תרס"ד</a>, <a href="/wiki/3_%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%99" title="3 ביולי">3 ביולי</a> <a href="/wiki/1904" title="1904">1904</a>) היה "חוזה המדינה", ה<a href="/wiki/%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%90%D7%99" title="מדינאי">מדינאי</a> שפיתח, גיבש וארגן באופן משמעותי את רעיון <a href="/wiki/%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA" title="ציונות מדינית">הציונות המדינית</a>. ביוזמתו כונס <a href="/wiki/%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%A1_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F" class="mw-redirect" title="הקונגרס הציוני הראשון">הקונגרס הציוני הראשון</a> באוגוסט <a href="/wiki/1897" title="1897">1897</a>, והצלחת הקונגרס וכינוסו באופן מתמיד הביאו את ה<a href="/wiki/%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA" title="ציונות">ציונות</a> לתפקד כ<a href="/wiki/%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%94_%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%AA" title="תנועה חברתית">תנועה</a> <a href="/wiki/%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA" title="לאומיות">לאומית</a>-מדינית ממוסדת, הן ברחבי העולם היהודי בתפוצות והן בקרב יהודי ארץ-ישראל. לפני שהחל במפעלו הציוני (בשלהי 1894), היה הרצל <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%D7%9F" title="משפטן">משפטן</a>, <a href="/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8" title="סופר">סופר</a>, <a href="/wiki/%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%90%D7%99" title="מחזאי">מחזאי</a> ו<a href="/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%90%D7%99" title="עיתונאי">עיתונאי</a>. חלק מרכזי בפועלו הציוני של הרצל עד מותו (בקיץ 1904) היה בתחום הדיפלומטיה. במסגרת מסעותיו ברחבי היבשת, הביא את בשורת הציונות ל<a href="/wiki/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%94" title="יהדות אירופה">יהדות אירופה</a>, והצלחתו הייתה בעיקר במזרחה. על אף כישלונותיו הדיפלומטיים, הוא הצליח ביעדו להפוך את השאלה היהודית לנושא ציבורי, ובכך תרם לגיבוש פרהסיה יהודית לאומית, שקיבלה ביטוי במוסדות ציוניים שהוקמו עוד בימיו: הקונגרס (כגרעין של פרלמנט ממלכתי), <a href="/wiki/%D7%A7%D7%A7%22%D7%9C" class="mw-redirect" title="קק"ל">קק"ל</a> (כמכשיר ליצירת תשתית לחיים יהודיים בקנה מידה נרחב), <a href="/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D" title="אוצר התיישבות היהודים">אוצר התיישבות היהודים</a> (כמכשיר פיננסי בלעדיו אין אפשרות לקדם שום יוזמה) וכדומה, כל אלו היו מסד להקמת מדינת ישראל.<a href="#cite_note-3">[3]</a> <meta property="mw:PageProp/toc" /> <div class="mw-heading mw-heading2"><h2 id="ביוגרפיה">ביוגרפיה</h2></div> <div class="mw-heading mw-heading3"><h3 id="משפחתו">משפחתו</h3></div> <figure class="mw-halign-left" typeof="mw:File/Thumb"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:PikiWiki_Israel_6967_Theodor_Herzl_at_the_age_of_5.jpg" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/4/4b/PikiWiki_Israel_6967_Theodor_Herzl_at_the_age_of_5.jpg/150px-PikiWiki_Israel_6967_Theodor_Herzl_at_the_age_of_5.jpg" decoding="async" width="150" height="244" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/4/4b/PikiWiki_Israel_6967_Theodor_Herzl_at_the_age_of_5.jpg/225px-PikiWiki_Israel_6967_Theodor_Herzl_at_the_age_of_5.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/4/4b/PikiWiki_Israel_6967_Theodor_Herzl_at_the_age_of_5.jpg/300px-PikiWiki_Israel_6967_Theodor_Herzl_at_the_age_of_5.jpg 2x" data-file-width="400" data-file-height="651" /></a><figcaption>הרצל בגיל 5 בבית משפחתו בבודפשט</figcaption></figure> <dl><dd><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/d0/Postscript-viewer-blue.svg/25px-Postscript-viewer-blue.svg.png" decoding="async" width="25" height="25" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/d0/Postscript-viewer-blue.svg/38px-Postscript-viewer-blue.svg.png 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/d0/Postscript-viewer-blue.svg/50px-Postscript-viewer-blue.svg.png 2x" data-file-width="60" data-file-height="60" /> ערך מורחב – <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C" title="משפחת הרצל">משפחת הרצל</a> </dd></dl> הרצל נולד בעיר <a href="/wiki/%D7%A4%D7%A9%D7%98_(%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%94)" title="פשט (הונגריה)">פשט</a> (כיום חלק מ<a href="/wiki/%D7%91%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A9%D7%98" title="בודפשט">בודפשט</a>), בירת <a href="/wiki/%D7%9E%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%94" title="ממלכת הונגריה">ממלכת הונגריה</a> שהייתה חלק מ<a href="/wiki/%D7%94%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%AA" class="mw-redirect" title="הקיסרות האוסטרית">הקיסרות האוסטרית</a>. בני משפחתו היו <a href="/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%9C%D7%95%D7%AA" title="התבוללות">מעורים</a> בחברה הכללית. אביו, יעקב הרצל, היה בן למשפחה שמוצאה מ<a href="/wiki/%D7%A9%D7%9C%D7%96%D7%99%D7%94" title="שלזיה">שלזיה</a>, <a href="/wiki/%D7%91%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%94" title="בוהמיה">בוהמיה</a> ו<a href="/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%91%D7%99%D7%94" title="מוראביה">מוראביה</a>. בתחילת <a href="/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94-18" title="המאה ה-18">המאה ה-18</a> עברה המשפחה דרומה והתיישבה ב<a href="/wiki/%D7%91%D7%9C%D7%92%D7%A8%D7%93" title="בלגרד">בלגרד</a> וכעבור 20 שנה עברה ל<a href="/wiki/%D7%96%D7%9E%D7%95%D7%9F" title="זמון">זֶמלין</a>.<a href="#cite_note-אילון_26-4">[4]</a><a href="#cite_note-5">[5]</a> בזמלין היה סבו של הרצל, שמעון לייב הרצל (<a href="/wiki/1805" title="1805">1805</a>-<a href="/wiki/1879" title="1879">1879</a>) שמש בית הכנסת של הקהילה הספרדית בעיר, בתקופה שכיהן בה הרב <a href="/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%A7%D7%9C%D7%A2%D7%99" class="mw-redirect" title="יהודה שלמה אלקלעי">יהודה שלמה אלקלעי</a>, מ<a href="/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA" title="מבשרי הציונות">מבשרי הציונות</a>.<a href="#cite_note-6">[6]</a><a href="#cite_note-7">[7]</a> בשנת <a href="/wiki/1856" title="1856">1856</a> עבר יעקב הרצל לבודפשט.<a href="#cite_note-אילון_31-8">[8]</a> אמו של הרצל, ארנסטינה, ז'אנטה נאנט לבית דיאמנט (<a href="/wiki/1836" title="1836">1836</a>, פשט – <a href="/wiki/1911" title="1911">1911</a>, וינה) הייתה בת למשפחה <a href="/wiki/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96" title="יהדות אשכנז">אשכנזית</a> משכילה ומעורה בתרבות ובספרות הגרמנית. במאה ה-18 היגרה משפחתה להונגריה ממוראביה ו<a href="/wiki/%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%94" title="סלובקיה">סלובקיה</a>.<a href="#cite_note-אילון_29-9">[9]</a> הוריו של הרצל נישאו ב-1857.<a href="#cite_note-אילון_29-9">[9]</a> יעקב הרצל פתח בבודפשט עסק משלו, ולאחר נישואיו עם ז'אנט, שגשגו עסקיו במהירות והוא התרחב גם לתחום הבנקאות.<a href="#cite_note-אילון_31-8">[8]</a> הוא שימש פרק זמן בתפקיד מנהל "בנק הונגריה", ועסק גם ב<a href="/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%97%D7%A8" title="מסחר">מסחר</a> בעצי יערות. המשפחה הייתה אמידה, עד למשבר הכלכלי במדינה שפרץ בשנת <a href="/wiki/1873" title="1873">1873</a>, אז איבד את הונו. לאחר מכן, תוך מספר שנים, הפך שוב לאדם אמיד.<a href="#cite_note-10">[10]</a> יעקב וז'אנט הרצל שמרו על נאמנות למסורת אבות: היו פוקדים את בית הכנסת הגדול של בודפשט בימי חג ומועד, הדליקו נרות שבת וקידשו על היין בשבת.<a href="#cite_note-11">[11]</a> בבית המשפחה דיברו גרמנית ו<a href="/wiki/%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%AA" title="הונגרית">הונגרית</a>, והשתמשו גם באוצר מילים <a href="/wiki/%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA" title="עברית">עִברי</a> ו<a href="/wiki/%D7%99%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A9" title="יידיש">יִידִי</a>,[<a href="/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%99%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%94" title="ויקיפדיה:ביבליוגרפיה">דרוש מקור</a>] שהיה נהוג בסביבה היהודית ובטקסים הדתיים. בשנת <a href="/wiki/1867" title="1867">1867</a> ניתן ליהודים במדינה, כחלק מהחוקה, <a href="/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA" class="mw-redirect" title="שוויון זכויות">שוויון זכויות</a> בפועל. אליו נלוותה אצל המנהיגות ההונגרית הציפייה כי יהודי המדינה, שחונכו על ברכי השפה והתרבות הגרמנית, יתקשרו אל התרבות ה<a href="/wiki/%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%9D" title="מדיארים">מדיארית</a> וה<a href="/wiki/%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA" title="לאומיות">לאומיות</a> ההונגרית. <div class="mw-heading mw-heading3"><h3 id="ילדותו_ונעוריו,_1860–1878">ילדותו ונעוריו, 1860–1878</h3></div> <figure class="mw-halign-left" typeof="mw:File/Thumb"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Herzl_as_a_young_journalist.jpg" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/3/39/Herzl_as_a_young_journalist.jpg/150px-Herzl_as_a_young_journalist.jpg" decoding="async" width="150" height="235" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/3/39/Herzl_as_a_young_journalist.jpg/225px-Herzl_as_a_young_journalist.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/3/39/Herzl_as_a_young_journalist.jpg 2x" data-file-width="230" data-file-height="360" /></a><figcaption>הרצל בצעירותו, 1878</figcaption></figure> הרצל נולד והתגורר בילדותו בבית הנמצא סמוך ל<a href="/wiki/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C_%D7%A9%D7%9C_%D7%91%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A9%D7%98" title="בית הכנסת הגדול של בודפשט">בית הכנסת הגדול</a> <a href="/wiki/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%AA" title="יהדות נאולוגית">של הקהילה הנאולוגית</a> ברחוב דוהאן בבודפשט, שבנייתו הסתיימה ב-1859.<a href="#cite_note-12">[12]</a><a href="#cite_note-13">[13]</a> מאוחר יותר עברה המשפחה לבניין בולט אחר בסביבת כיכר ויגאדו.<a href="#cite_note-14">[14]</a> תחילה למד הרצל בבית ספר יסודי יהודי, וב-1869<a href="#cite_note-15">[15]</a> הועבר ל<a href="/wiki/%D7%92%D7%99%D7%9E%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%94" title="גימנסיה">גימנסיה</a> ריאלית ציבורית.<a href="#cite_note-16">[16]</a><a href="#cite_note-17">[17]</a> הוא למד בבית הספר הזה יותר מארבע שנים, במהלכן חלה ירידה בציוניו. עניינו במדע פחת והלך ובמקביל נתעוררה בו התלהבות ללימודים הומאניים, לשירה גרמנית והיסטוריה גרמנית. כעבור יותר מ-30 שנה טען כי "רוח אנטישמית" שררה בבית הספר הזה ולאחר שאחד המורים הסביר כי גם היהודים נחשבים <a href="/wiki/%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D" class="mw-redirect" title="עבודת אלילים">עובדי אלילים</a>, החליט להפסיק את לימודיו בו.<a href="#cite_note-18">[18]</a> ב-3 במאי 1873 ערכו לו הוריו בביתם טקס <a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%94#קונפירמציה_בקרב_יהודים" title="קונפירמציה">קונפירמציה</a> לציון גיל ה<a href="/wiki/%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%94" title="בר מצווה">בר מצווה</a>. עם זאת, אין ראיות לכך שעלה לתורה בבית הכנסת.<a href="#cite_note-19">[19]</a><a href="#cite_note-20">[20]</a> בפברואר 1875, באמצע שנת הלימודים, הוציאו אותו הוריו מבית הספר הריאלי. בהמשך אותה שנה, עבר ללמוד בגימנסיה האֶוַנגֶלית של <a href="/wiki/%D7%A4%D7%A9%D7%98_(%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%94)" title="פשט (הונגריה)">פשט</a>, שרוב תלמידיה היו יהודים.<a href="#cite_note-אילון_40-21">[21]</a> בגיל 15 התחיל להתעניין בפוליטיקה.<a href="#cite_note-22">[22]</a> בתקופת בית הספר התיכון התעניין בספרות גרמנית, היסטוריה גרמנית ופוליטיקה גרמנית.<a href="#cite_note-23">[23]</a> הוא קרא הרבה ושני המשוררים החביבים עליו היו <a href="/wiki/%D7%94%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A8%D7%99%D7%9A_%D7%94%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%94" title="היינריך היינה">היינריך היינה</a> ו<a href="/wiki/%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A1_%D7%9C%D7%A0%D7%90%D7%95" title="ניקולאוס לנאו">ניקולאוס לנאו</a>.<a href="#cite_note-24">[24]</a> בבית הספר החדש השתפרו ציוניו מאוד ובשנת לימודיו האחרונה כבר היה תלמיד למופת.<a href="#cite_note-אילון_40-21">[21]</a><a href="#cite_note-אילון_43-25">[25]</a> לקראת בחינות הגמר, החליטו הוריו לעקור ל<a href="/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%94" title="וינה">ווינה</a>, בירת <a href="/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95-%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%94" class="mw-redirect" title="אוסטרו-הונגריה">אוסטרו-הונגריה</a>, כדי לתת לו את האפשרות ללמוד באוניברסיטה הטובה ביותר בקיסרות. ב-7 בפברואר <a href="/wiki/1878" title="1878">1878</a> חלתה פאולינה, אחותו בת ה-19, ב<a href="/wiki/%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A1_%D7%94%D7%91%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA" title="טיפוס הבהרות">טיפוס</a> והיא נפטרה.<a href="#cite_note-אילון_43-25">[25]</a> אמו לא רצתה להישאר בבית והמשפחה החליטה לעבור לווינה מיד. הרצל הוצא מבית הספר והמשפחה יצאה לדרכה פחות משבוע לאחר ההלוויה.<a href="#cite_note-26">[26]</a> ביוני 1878 חזר הרצל לבודפשט כדי לעבור את <a href="/wiki/%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA" class="mw-redirect" title="בחינות הבגרות">בחינות הבגרות</a>. פרט לגרמנית ולימודי הדת, הוא עבר את המבחנים בקושי, בציונים נמוכים.<a href="#cite_note-27">[27]</a> <div class="mw-heading mw-heading3"><h3 id="לימודי_משפטים_ועיסוקו_כפרקליט,_1878–1885">לימודי משפטים ועיסוקו כפרקליט, 1878–1885</h3></div> <div class="mw-heading mw-heading4"><h4 id="תקופת_לימודיו,_1878–1883">תקופת לימודיו, 1878–1883</h4></div> <figure class="mw-halign-left" typeof="mw:File/Thumb"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Herzl_(Albia).jpg" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/d5/Herzl_%28Albia%29.jpg/180px-Herzl_%28Albia%29.jpg" decoding="async" width="180" height="232" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/d5/Herzl_%28Albia%29.jpg/270px-Herzl_%28Albia%29.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/d5/Herzl_%28Albia%29.jpg/360px-Herzl_%28Albia%29.jpg 2x" data-file-width="1453" data-file-height="1870" /></a><figcaption>הרצל (ראשון מימין) כחבר אגודת הסטודנטים "אלביה", יוני 1881</figcaption></figure> בווינה התגוררה המשפחה בדירה גדולה ברובע השני, שהיה אזור מגורים אמיד.<a href="#cite_note-28">[28]</a> באוקטובר 1878 נרשם הרצל ללימודי <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%9D" title="משפטים">משפטים</a> ב<a href="/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%94" title="אוניברסיטת וינה">אוניברסיטת וינה</a>.<a href="#cite_note-29">[29]</a> בתקופה זו כבר קרא הרצל, מלבד גרמנית, גם <a href="/wiki/%D7%A6%D7%A8%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%AA" title="צרפתית">צרפתית</a>, <a href="/wiki/%D7%90%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%AA" title="איטלקית">איטלקית</a> ו<a href="/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%AA" title="אנגלית">אנגלית</a>, והיה בעל שליטה טובה גם ב<a href="/wiki/%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%AA" title="הונגרית">הונגרית</a>, <a href="/wiki/%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA" title="לטינית">לטינית</a> ו<a href="/wiki/%D7%99%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA" title="יוונית">יוונית</a>. בהתאם לטעם התקופה והמקום, היה להוט אחר המוזיקה של <a href="/wiki/%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%A8%D7%93_%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%A8" title="ריכרד וגנר">ריכרד וגנר</a>.<a href="#cite_note-30">[30]</a> בינואר 1880 עבר בדיקה רפואית ראשונה בוועדת הגיוס לצבא, שבה נמצא בריא וכשיר. אולם בבדיקה השנייה, בדצמבר 1880, שונתה ההחלטה והוא נמצא "בלתי כשיר לשירות-שדה צבאי בשעה זו", ללא ציון סיבת הדחייה.<a href="#cite_note-31">[31]</a><a href="#cite_note-32">[32]</a> בסתיו 1880<a href="#cite_note-33">[33]</a> הצטרף הרצל לאגודת הסטודנטים (<a href="/wiki/%D7%92%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%AA" title="גרמנית">גרמנית</a>: Burschenschaft) "אַלְבִּיַה" (Albia), בעלת הצביון הלאומי-גרמני, ש<a href="/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%95" title="מוטו">סיסמתה</a> הייתה, ברוח תנועות השחרור של <a href="/wiki/%D7%94%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94" title="העת החדשה">העת החדשה</a>: "כבוד, חופש, מולדת" ("Ehre, Freiheit, Vaterland"). הרצל היה אחד מארבעה חברים יהודים ב"אלביה".<a href="#cite_note-אילון_75-34">[34]</a> כינויו בהתאגדות היה "טאנקרֶד", שמו של "<a href="/wiki/%D7%98%D7%A0%D7%A7%D7%A8%D7%93,_%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%9A_%D7%94%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C" title="טנקרד, נסיך הגליל">נסיך הגליל</a>" המפורסם, ממנהיגי <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%A2_%D7%94%D7%A6%D7%9C%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F" title="מסע הצלב הראשון">מסע הצלב הראשון</a>.<a href="#cite_note-35">[35]</a> במהלך חורף 1881–1882 קרא בתוך מספר שבועות יותר ממאה ספרים,<a href="#cite_note-36">[36]</a> אחד מהם ספרו האנטישמי של <a href="/wiki/%D7%90%D7%95%D7%99%D7%92%D7%9F_%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%92" title="אויגן דירינג">אויגן דירינג</a>, "השאלה היהודית כשאלה גזעית, אתנית ותרבותית". לימים טען הרצל כי רק אחרי שקרא את הספר הזה, נתן דעתו לראשונה על הבעיה היהודית.<a href="#cite_note-37">[37]</a><a href="#cite_note-38">[38]</a> ב-5 במרץ 1883 ערכה "אלביה" אזכרה לריכרד וגנר, שמת בחודש הקודם. הדובר הראשי באספה ההמונית היה הרמן באהר, שזכה לתשואות רמות כשדיבר בזכות הפאן-גרמניות ה"<a href="/wiki/%D7%94%D7%92%D7%96%D7%A2_%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%99" title="הגזע הארי">ארית</a>" ו"<a href="/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA" title="אנטישמיות">אנטישמיות</a> וגנרית". ב-7 במרץ חיבר הרצל מכתב אל האגודה, בו הביע את צערו על כך שהאזכרה הפכה ל"הפגנה אנטישמית" וטען כי "מי שאינו מוחה בקול רם נגד מאורעות כאלה שותף באחריות להם". הוא כתב, "ברור למדי כי בהיותי מוכתם בכתם של '<a href="/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9D_(%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D)" title="שמיים (עמים)">שמיות</a>'... הייתי נמנע כיום מלבקש להתקבל כחבר באגודה" והודיע על התפטרותו ממנה. אלא שחברי האגודה הזועמים סירבו לאשר את <a href="/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%AA" title="התפטרות">התפטרותו</a> וב-3 באפריל הודיעו לו במכתב על הדחתו.<a href="#cite_note-אילון_75-34">[34]</a> <div class="mw-heading mw-heading4"><h4 id="דוקטור_למשפטים,_1884–1885">דוקטור למשפטים, 1884–1885</h4></div> <figure class="mw-halign-left" typeof="mw:File/Thumb"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:PikiWiki_Israel_6972_Dr._Theodore_Herzl.jpg" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/9/9e/PikiWiki_Israel_6972_Dr._Theodore_Herzl.jpg/180px-PikiWiki_Israel_6972_Dr._Theodore_Herzl.jpg" decoding="async" width="180" height="263" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/9/9e/PikiWiki_Israel_6972_Dr._Theodore_Herzl.jpg/270px-PikiWiki_Israel_6972_Dr._Theodore_Herzl.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/9/9e/PikiWiki_Israel_6972_Dr._Theodore_Herzl.jpg/360px-PikiWiki_Israel_6972_Dr._Theodore_Herzl.jpg 2x" data-file-width="445" data-file-height="650" /></a><figcaption>הרצל כמתמחה בבית המשפט, בין אוגוסט 1884 לאוגוסט 1885.<a href="#cite_note-39">[39]</a></figcaption></figure> במאי 1883 עברה משפחת הרצל לרובע הראשון, האריסטוקרטי.<a href="#cite_note-40">[40]</a> בתחילת יולי 1883, ניגש לבחינה הממשלתית ב<a href="/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%9D" title="משפטים">משפטים</a>, אולם לא השיג בה תוצאות טובות,<a href="#cite_note-41">[41]</a> אך ב-1884 ניגש לבחינות הסיום ובחודש מאי הוכתר בתואר "<a href="/wiki/%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8" title="דוקטור">דוקטור</a> יוריס" (דוקטור למשפטים).<a href="#cite_note-42">[42]</a> ביולי 1884 נעשה מתמחה בבית המשפט המחוזי בווינה. בתקופה זו החל לצמח זקן.<a href="#cite_note-43">[43]</a> במהלך חורף 1884–1885 הסתבך בשלושה סכסוכים שונים, שבסופם הזמין את יריביו – פרקליט, מזכיר ועד הבורסה ואדם שתפס את כסאו במועדון – ל<a href="/wiki/%D7%93%D7%95-%D7%A7%D7%A8%D7%91" title="דו-קרב">דו-קרב</a>, אחד מהם באקדחים, אולם שלושתם לא יצאו לפועל.<a href="#cite_note-אילון_93-44">[44]</a> לאחר תשעה חודשי התמחות, קיבל הרצל העברה ל<a href="/wiki/%D7%96%D7%9C%D7%A6%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92" title="זלצבורג">זלצבורג</a>, כדי שיוכל לבקר את הוריו שביוני 1885 עברו להוֹל שב<a href="/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%AA" title="אוסטריה עילית">אוסטריה עילית</a>, לצורך ריפוי של אביו שסבל ממיחוש-אזניים.<a href="#cite_note-45">[45]</a> הרצל החליט שלא לעסוק בפרקליטות ולאחר שבעה שבועות בזלצבורג, כשנסתיים הריפוי של אביו, התפטר ממשרתו. לאחר מכן יצא למסע, בגרמניה, <a href="/wiki/%D7%91%D7%9C%D7%92%D7%99%D7%94" title="בלגיה">בלגיה</a> ו<a href="/wiki/%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%93" title="הולנד">הולנד</a>.<a href="#cite_note-46">[46]</a> רגשותיו כאוסטרי הקשור לתרבות הגרמנית העמיקו, ובשובו לווינה ויתר על אזרחותו ההונגרית ונעשה אזרח אוסטרי.<a href="#cite_note-47">[47]</a> הרצל עסק במקצועו רק שנה אחת, ומאז התמסר כמעט לגמרי ל<a href="/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%AA" title="עיתונאות">עיתונאות</a>, ל<a href="/wiki/%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9F" title="תיאטרון">תיאטרון</a> ול<a href="/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA" title="ספרות">ספרות</a>. לדבריו, עזב את מקצוע המשפטים בגלל "<a href="/wiki/%D7%AA%D7%A7%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%AA" title="תקרת הזכוכית">תקרת הזכוכית</a>" שמנעה קידום יהודים שעסקו במקצוע.<a href="#cite_note-48">[48]</a> <div class="mw-heading mw-heading3"><h3 id="נישואים,_עיתונאות_ותיאטרון,_1886–1892">נישואים, עיתונאות ותיאטרון, 1886–1892</h3></div> <figure class="mw-halign-left" typeof="mw:File/Thumb"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:PikiWiki_Israel_6975_young_Theodor_Herzl.jpg" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/1/1b/PikiWiki_Israel_6975_young_Theodor_Herzl.jpg/170px-PikiWiki_Israel_6975_young_Theodor_Herzl.jpg" decoding="async" width="170" height="251" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/1/1b/PikiWiki_Israel_6975_young_Theodor_Herzl.jpg/255px-PikiWiki_Israel_6975_young_Theodor_Herzl.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/1/1b/PikiWiki_Israel_6975_young_Theodor_Herzl.jpg/340px-PikiWiki_Israel_6975_young_Theodor_Herzl.jpg 2x" data-file-width="474" data-file-height="700" /></a><figcaption>הרצל הצעיר</figcaption></figure> בפברואר 1886 הכיר הרצל את יוליה (ז'ולי<a href="#cite_note-49">[49]</a>), בתו של יעקב נשאואר, תעשיין מיליונר, והתאהב בה.<a href="#cite_note-50">[50]</a> ביולי אותה שנה נסע ל<a href="/wiki/%D7%91%D7%96%D7%9C" title="בזל">בזל</a>, לפריז ול<a href="/wiki/%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%99" title="נורמנדי">נורמנדי</a>, שם נשאר עד אמצע אוגוסט, וכתב מאמרי-מסע שהודפסו בעיתונים בווינה וב<a href="/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%9F" title="ברלין">ברלין</a>.<a href="#cite_note-51">[51]</a> בעקבות כאבי ראש כרוניים, נסע ב-26 בפברואר 1887 ל<a href="/wiki/%D7%90%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%94" title="איטליה">איטליה</a> למשך יותר מחודש, ובעת שהותו בה כתב סדרת <a href="/wiki/%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9F" title="פיליטון">פיליטונים</a>, בשלים יותר מאלה שכתב עד אז.<a href="#cite_note-52">[52]</a> באפריל חזר לווינה, ואז כבר היה די מפורסם בחוגים הספרותיים. העיתונים הדפיסו את הטורים שלו. אחד מהם היה ה"<a href="/wiki/%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%94" title="נויה פרייה פרסה">נוֹיֶה פְרַיֶה פְּרֶסֶה</a>" (Neue Freie Presse), העיתון הווינאי החשוב ביותר. רק בספטמבר 1887 נפגש שוב עם ז'ולי. בסתיו אותה שנה פרסם הרצל מספר פיליטונים ישנים בצורת ספר בשם "חדשות מוונוס" (Neues von der Venus).<a href="#cite_note-אילון_102-53">[53]</a> עם הזמן הפך לאחד הטובים ביותר שבפיליטוניסטים בעולם הדובר גרמנית.<a href="#cite_note-54">[54]</a> כבר בתקופת לימודי המשפטים, החל הרצל לנסות להעלות על הבמה מחזות פרי עטו, קומדיות קלות, אולם במשך השנים נדחה מספר פעמים על ידי התיאטראות שפנה אליהם ובראשם ה<a href="/wiki/%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%98%D7%A8" title="בורגתיאטר">בורגתיאטר</a> (התיאטרון העירוני) של וינה.<a href="#cite_note-55">[55]</a> בפברואר 1888 הועלה סוף־סוף מחזה פרי־עטו על הבמה – ה<a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94" title="קומדיה">קומדיה</a> "הוד רוממותו". הצגת הבכורה בתיאטרון הגרמני ב<a href="/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%90%D7%92" title="פראג">פראג</a> זכתה לתשואות וביקורות טובות וכעבור מספר שבועות הועלה המחזה גם בברלין.<a href="#cite_note-אילון_103-56">[56]</a> באביב 1888 פרסם אוסף מסות, סיפורים קצרים ורשמי-מסע בספר בשם "ספר הסכלות" (Buch der Narrheit).<a href="#cite_note-אילון_102-53">[53]</a> בקיץ נסע דרך גרמניה ל<a href="/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%94" title="אנגליה">אנגליה</a>, בה שהה כחודש ימים. סדרת המאמרים שכתב במסע התפרסמה גם היא ב"נויה פרייה פרסה".<a href="#cite_note-אילון_103-56">[56]</a> באמצע אוגוסט חזר לאוסטריה דרך גרמניה. כשחנה בלילה ב<a href="/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A5" title="מיינץ">מיינץ</a>, בדרכו החוצה מבית בירה, הטיח בו בריון צעיר את הגידוף האנטישמי "<a href="/wiki/%D7%94%D7%A4_%D7%94%D7%A4" class="mw-redirect" title="הפ הפ">הפ הפ</a>!" וכל הנוכחים פרצו ב<a href="/wiki/%D7%A6%D7%97%D7%95%D7%A7" title="צחוק">צחוק</a> רם. זו הייתה הפעם הראשונה שחווה אנטישמיות באופן אישי.<a href="#cite_note-אילון_104-57">[57]</a> בווינה פנה אל הוגו ויטמן וכתב איתו את הקומדיה "מסיגי גבול" (Wilddiebe), שהתקבלה לבורגתיאטר והוצגה זמן רב בפני אולמות מלאים, ומאוחר יותר גם ב<a href="/wiki/%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%A8" class="mw-redirect" title="תריסר">תריסר</a> תיאטראות ברחבי גרמניה. במאי 1889 קיבל הבורגתיאטר את מחזהו "הפליט" (Der Flüchtling). המחזה הוצג לראשונה תחת שמו המלא של הרצל, וההצגה זכתה בשבחים רבים.<a href="#cite_note-אילון_104-57">[57]</a> ב-25 ביוני 1889 נישא הרצל לז'ולי. הטקס נערך בעיירת הנופש <a href="/wiki/%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9B%D7%A0%D7%90%D7%95" title="רייכנאו">רייכנאו</a> ואת טקס ה<a href="/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F" title="קידושין">קידושין</a> ערך ד"ר <a href="/wiki/%D7%90%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%A3_%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A7" class="mw-redirect" title="אדולף ילינק">אדולף ילינק</a>, הרב הראשי של וינה.<a href="#cite_note-אילון_104-57">[57]</a> ביולי-אוגוסט בילה הזוג ב<a href="/wiki/%D7%99%D7%A8%D7%97_%D7%93%D7%91%D7%A9" title="ירח דבש">ירח דבש</a> בשווייץ וצרפת.<a href="#cite_note-58">[58]</a> עד נישואיו, התגורר הרצל בבית הוריו.<a href="#cite_note-אילון_93-44">[44]</a> עתה עבר הזוג להתגורר בדירה ברובע הראשון של וינה.<a href="#cite_note-59">[59]</a> נישואיו של הרצל לז'ולי היו כישלון חרוץ כבר מתחילתם.<a href="#cite_note-לברכט-60">[60]</a> במרץ 1890 נולדה בתו הבכורה, פאולינה. עוד בפברואר אותה שנה, עלה על הבימה בפראג המחזה החדש שכתב, "מה יאמרו הבריות?" (Was Wird Man Sagen) – סאטירה אנטי-פמיניסטית על הנישואים.<a href="#cite_note-61">[61]</a> בשנת 1890 הוצגו מחזותיו בכ-17 תיאטראות בגרמניה ואוסטריה, אולם באוקטובר אותה שנה נחל המחזה "מה יאמרו הבריות?" כישלון חרוץ ושוב לא נמצא אף תיאטרון שהסכים לקבל מהרצל מחזה.<a href="#cite_note-62">[62]</a> בפברואר 1891 התאבד חברו, היינריך קאנא (Kana). התאבדותו זעזעה את הרצל והגבירה את עצבותו מחיי ה<a href="/wiki/%D7%A0%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D" title="נישואים">נישואים</a> האומללים שהעיקו עליו.<a href="#cite_note-63">[63]</a> הרצל נטה לדיכאונות וז'ולי ניסתה להתאבד. ב-10 ביוני 1891 נולד בנו, הנס, שלא נימול לאחר לידתו.<a href="#cite_note-64">[64]</a> באוגוסט אותה שנה, נפרד הרצל מאשתו. הוא נסע לצרפת, והודות לרשמי המסע שלו שפורסמו ב"נויה פרייה פרסה", הציע לו העיתון בתחילת אוקטובר 1891 לשמש ככתב העיתון ב<a href="/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%96" title="פריז">פריז</a>.<a href="#cite_note-65">[65]</a> בפברואר 1892 הגיעו ז'ולי והילדים לבקרו בפריז. זו הייתה הפעם הראשונה שראה את ילדיו מזה שבעה חודשים. באפריל עברו אשתו וילדיו להתגורר איתו בדירתם החדשה, ברובע מהודר בפריז, וכעבור מספר שבועות עברו להתגורר איתם גם הוריו של הרצל.<a href="#cite_note-66">[66]</a> <div class="mw-heading mw-heading3"><h3 id="תקופת_עבודתו_כעיתונאי_בפריז,_1892–1895">תקופת עבודתו כעיתונאי בפריז, 1892–1895</h3></div> <figure class="mw-halign-left" typeof="mw:File/Thumb"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:PikiWiki_Israel_6989_In_the_life_of_Theodor_Herzl.jpg" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/3/32/PikiWiki_Israel_6989_In_the_life_of_Theodor_Herzl.jpg/170px-PikiWiki_Israel_6989_In_the_life_of_Theodor_Herzl.jpg" decoding="async" width="170" height="240" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/3/32/PikiWiki_Israel_6989_In_the_life_of_Theodor_Herzl.jpg/255px-PikiWiki_Israel_6989_In_the_life_of_Theodor_Herzl.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/3/32/PikiWiki_Israel_6989_In_the_life_of_Theodor_Herzl.jpg/340px-PikiWiki_Israel_6989_In_the_life_of_Theodor_Herzl.jpg 2x" data-file-width="489" data-file-height="691" /></a><figcaption>הרצל כעיתונאי בצרפת, בשנת 1894 לערך.<a href="#cite_note-67">[67]</a></figcaption></figure> במסגרת עבודתו ככתב העיתון "<a href="/wiki/%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%94" title="נויה פרייה פרסה">נויה פרייה פרסה</a>" בפריז, סיקר הרצל ב-1892 משפט תביעה נגד האנטישמי <a href="/wiki/%D7%90%D7%93%D7%95%D7%90%D7%A8_%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F" title="אדואר דרימון">אדואר דרימון</a>, וקרא לראשונה את ספרו, "צרפת היהודית". לימים טען כי דרימון סייע לו "להבין את האנטישמיות הבנה היסטורית".<a href="#cite_note-68">[68]</a> <a href="/wiki/%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A0%D7%9E%D7%94" title="שערוריית פנמה">שערוריית פנמה</a> שפרצה באותה שנה, הביאה איתה התפרצות אנטישמית. באחת מאספות ההמונים, שמע הרצל בפעם הראשונה צרחות "מוות ליהודים!". כתבותיו מפריז היו מאוד מאוזנות, אולם באוזני מכריו הצרפתים הביע בגלוי את דעתו על המתרחש בצרפת. באפריל 1893 הופיע שמו ברשימה רשמית של "זרים עוינים" שהוגשה על ידי המשטרה הצרפתית לשר הפנים של צרפת.<a href="#cite_note-69">[69]</a> <div class="mw-heading mw-heading4"><h4 id="רעיון_ההתבוללות_באמצעות_התנצרות,_1893–1894">רעיון ההתבוללות באמצעות התנצרות, 1893–1894</h4></div> בתחילת שנות ה-90 עבר על הרצל משבר פנימי חריף. אמונתו בכך ששנאת היהודים הייתה שריד של העבר, שיחלוף ויאפשר טמיעה בחברה האירופאית, נכזבה כשהאנטישמיות הפכה מתנועת שוליים לכוח בר-קיימא, במקביל להיחלשות הפוליטיקה הליברלית בכל היבשת. בינואר <a href="/wiki/1893" title="1893">1893</a> סירב להשתתף בפעילות האגודה הווינאית למלחמה באנטישמיות (נוסדה ב-1890),<a href="#cite_note-אילון_133-70">[70]</a> גוף שפעל ברוח תפישת העולם הליברלית, וגינה אותם כנאיבים ועיוורים מרצון למציאות: שנאת היהודים לא נבעה מבורות ודעות קדומות סתם, אלא ממתחים חברתיים ופוליטיים ממשיים שהיו נטועים לגמרי בהווה. הרצל נסחף לרעיונות רדיקליים יותר ויותר לפתרון השאלה היהודית, כשהוא נע בין תביעות מן היהודים להשיל את מה שראה כפחדנותם וקלקולם המוסרי, ועד לדרישה מן החברה הנוצרית לקבל אותם; הצורך להשיג בסיס אמיתי לאיתנות נפשית וכבוד עצמי יהודי, שהיה חיוני בטרם השגת כבוד מן החוץ, לא הרפה ממנו. לברון פרידריך (בדז'יך) פון לייטנברגר (Leitenberger), נשיא האגודה הקתולי שהציע לו להשתתף בפעילות נגד אנטישמיות, השיב הרצל כי היהודים חייבים להיפטר מאותן "תכונות שליליות שבגללן לא סובלים אותם", ושיש רק פתרון אחד: התבוללות מוחלטת שתושג באמצעות <a href="/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%AA_%D7%93%D7%AA" title="המרת דת">המרת הדת</a> ו<a href="/wiki/%D7%A0%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%99_%D7%AA%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA" title="נישואי תערובת ביהדות">נישואי תערובת</a>. הרצל טען במכתבו אליו, כי "יש לאנטישמיות אספקטים חיוביים" ושהיא "תחנך את היהודים" ותקים "דור שיעשה רושם מצוין". לדבריו, "יש <a href="/wiki/%D7%98%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%A0%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA" title="טבילה לנצרות">לטבול</a> ילדים יהודים לנצרות קודם שהם אחראים למעשיהם, לפני שיוכלו לפעול בעד או נגד, ולפני שהמרת הדת תוכל להתפרש כחולשה מצדם. מוכרחים להיעלם בהמון!". עם זאת, דאג להבהיר שאין בכוונתו לחרוץ "משפט חמור מדי על היהודים". לדבריו, "הרבה ביהודי יש לסלוח, שכן, סוף כל סוף, הוא חי תמיד בשטח אויב".<a href="#cite_note-אילון_133-70">[70]</a> במכתבו הבא אל לייטנברגר, העלה הרצל את הרעיון לארגן תנועת התנצרות המונית שתדאג להטבלתם הקולקטיבית של <a href="/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%94" class="mw-redirect" title="יהודי אוסטריה">יהודי אוסטריה</a>, בתנאי שהכנסייה תיקח על עצמה את המאבק באנטישמיות.<a href="#cite_note-אילון_135-71">[71]</a> זו לא הייתה הפעם הראשונה בה הגה בכך – כבר ב-1882 כתב ביומנו שבטווח הרחוק, היהודים יתנצרו ויתבוללו כליל בחברה באמצעות נישואי תערובת "על בסיס של דת-מדינה משותפת"<a href="#cite_note-72">[72]</a> – אך עתה ביקש הרצל לקדם זאת אקטיבית, ותכנן ליזום ריאיון עם ה<a href="/wiki/%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%A8" title="אפיפיור">אפיפיור</a>. בתקופה בה התנצרות אופורטוניסטית זוהתה כמעשה יהודי במובהק, עד כדי כך שאף תומכים מושבעים בהכחדה עצמית מרצון של היהודים נרתעו מכך (אם כי חלקם דגלו בטבילת ילדים בגיל הינקות, דבר שאף הרצל שקל עבור בנו הנס), ביקש הרצל לשוות לתוכניתו גוון אחר לגמרי. המרת הדת נועדה בחזונו להתבצע חגיגית ובפומבי, באתרים כמו <a href="/wiki/%D7%A7%D7%AA%D7%93%D7%A8%D7%9C%D7%AA_%D7%A1%D7%98%D7%A4%D7%A0%D7%95%D7%A1_%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9" title="קתדרלת סטפנוס הקדוש">קתדרלת סטפנוס הקדוש</a> בווינה, כשהמנהיגים המובילים אותה לא יוטבלו – הרצל עצמו ציין במספר מכתבים מן התקופה כי אף שבהחלט איננו רואה בשלילה התנצרות, והוא נעדר כל <a href="/wiki/%D7%A1%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9E%D7%A0%D7%98" class="mw-redirect" title="סנטימנט">סנטימנט</a> חיובי לדת היהודית, אקט כזה יהווה חוסר כבוד עצמי וישבור את לבו של אביו.<a href="#cite_note-קורנברג_115-73">[73]</a> ב-20 במאי 1893 נולדה להרצל בתו, טרודה. לידתה חיזקה את החלטתו לחסוך מילדיו את ייסוריו שלו כיהודי, וביוני 1893, במהלך חופשת קיץ באוסטריה, פנה עם רעיון ההתנצרות ההמונית למוציאים לאור של עיתונו, "נויה פרייה פרסה".<a href="#cite_note-אילון_135-71">[71]</a> יוזמתו החרידה את המכותבים עמם דן אודותיה, עורך עיתונו, <a href="/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A5_%D7%91%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%98" title="מוריץ בנדיקט">מוריץ בנדיקט</a>, והברון פון לייטנברגר. בנדיקט ניער את הרצל מחזונו כשכתב לו: "גזעך החזיק ביהדות במשך מאה דורות ואין לך זכות לשים לכך קץ". תוכנית ההתנצרות ההמונית מוזכרת רק ביומנו. הרצל שב מאוכזב לפריז, שם הבין כי תוכניתו להמרת הדת הייתה תמימה. ביומנו כתב: "הבעיה היהודית אינה לאומית ואינה דתית, אלא חברתית". באוקטובר 1893 נתקף בקדחת. בְירכיו התפתחו <a href="/w/index.php?title=%D7%9B%D7%99%D7%91_(%D7%A2%D7%95%D7%A8)&action=edit&redlink=1" class="new" title="כיב (עור) (הדף אינו קיים)">כיבים</a>, והוא נזקק לניתוח. בתקופת החלמתו הממושכת כתב את "ההערה" (Die Glosse), מחזה בחרוזים המתרחש ב<a href="/wiki/%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%94" title="בולוניה">בולוניה</a> ב<a href="/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94-13" title="המאה ה-13">מאה ה-13</a> ודן בקשיי הנישואים, אולם גם הוא נדחה על ידי הבורגתיאטר של וינה. בקיץ <a href="/wiki/1894" title="1894">1894</a> חזר לחופשה באוסטריה. מדי יום התפרסמו ידיעות על תקריות אנטישמיות בבירות <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%94" title="מרכז אירופה">מרכז אירופה</a>. לעמיתו הלא-יהודי בעיתון, הסביר הרצל: "אנחנו דבקים בממון משום שהדיחו אותנו אל הממון... אופיינו נשחת על ידי לחץ והוא טעון תיקון על ידי לחץ מסוג אחר... אף על פי כן האנטישמיות עשויה להועיל לאופיים של היהודים. חינוך מושג רק באמצעות מהלומות קשות. סגולת החיקוי של <a href="/wiki/%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9F" class="mw-redirect" title="דרווין">דרווין</a> עתידה להתגלות. היהודים יסתגלו. דומים הם ל<a href="/wiki/%D7%9B%D7%9C%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%9D" title="כלבי ים">כלבי-הים</a>, אשר תאונה של הטבע הטילה אותם לתוך המים... בשובם ליבשה, ואם יוכלו להישאר עליה כמה דורות, ישובו הסנפירים שלהם וייהפכו לרגליים". בדרכו חזרה במרכבה אל בית הוריו ב<a href="/wiki/%D7%91%D7%90%D7%93%D7%9F_(%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%94)" title="באדן (אוסטריה)">באדן</a>, קראו אחריו שני פרחי-קצונה "חזיר יהודי"! (Saujud). באוקטובר 1894 שב לפריז. בתקופה זו עדיין לא חשב על פתרון לאומי. פחות משנה לפני התעוררותו כציוני, חשב הרצל כי אם אמנם "ישובו היהודים הביתה באחד הימים (ויתקבצו בארצם), הרי למחרתו יתברר להם כי אינם עוד עם אחד. מאות בשנים נשתרשו בתרבויות ולאומים שונים, נבדלים זה מזה. קבוצות־קבוצות".<a href="#cite_note-74">[74]</a> ב-1894 כתב הרצל את מחזהו "<a href="/wiki/%D7%94%D7%92%D7%98%D7%95_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9" title="הגטו החדש">הגטו החדש</a>", ובו תיאר את דמות הצעיר היהודי שנמצא במתח ה<a href="/wiki/%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A4%D7%A6%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D" title="אמנציפציה ליהודים">אמנציפטורי</a> המובהק - הוא אדם אמנותי ועדין-נפש הרוצה להתקבל בחברה הנוצרית בזכות עצמו, אך אינו יכול לחמוק מהזיהוי של היהודים כספסרים מעוררי שאט-נפש. במסע חיפושו אחר חירות פנימית וכבוד עצמי הוא נקרע בין האמונה הליברלית בכך שבני-האדם שווים ושכל האפליות תתבטלנה עם התפשטות הקדמה, לבין המציאות החברתית הגוזרת עליו כליאה בגטו חברתי-מעמדי גם לאחר ביטול הגטו הממשי. מילותיו האחרונות של גיבור המחזה הן "אני רוצה החוצה! החוצה מהגטו!". המחזה משקף את יאושו של הרצל ואת אובדן אמונתו באפשרות של קבלת היהודים לחברה, הן בגלל אופיים הריאלי שאותו הוא ביקר קשות, והן בגלל דעותיה המושרשות של הסביבה הנוצרית. כמו כן, הרצל בעקבות כתיבת המחזה, הפנים את הצורך לפעול למען העם היהודי. יותר מכך, פרופ' <a href="/wiki/%D7%91%D7%9F-%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A8" title="בן-ציון דינור">בן-ציון דינור</a> ראה במחזה את "נקודת-המוצא לתפיסתו הציונית" של הרצל.<a href="#cite_note-75">[75]</a> <div class="mw-heading mw-heading4"><h4 id="משפט_דרייפוס,_1894–1895">משפט דרייפוס, 1894–1895</h4></div> <figure class="mw-halign-left" typeof="mw:File/Thumb"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Degradation_alfred_dreyfus.jpg" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/5/52/Degradation_alfred_dreyfus.jpg/200px-Degradation_alfred_dreyfus.jpg" decoding="async" width="200" height="227" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/5/52/Degradation_alfred_dreyfus.jpg/300px-Degradation_alfred_dreyfus.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/5/52/Degradation_alfred_dreyfus.jpg/400px-Degradation_alfred_dreyfus.jpg 2x" data-file-width="2841" data-file-height="3225" /></a><figcaption>טקס הסרת דרגותיו של דרייפוס, <a href="/wiki/1895" title="1895">1895</a></figcaption></figure> מודעותו ורגשותיו של הרצל לגבי מעמד היהודים ומצבם העמיקו כאשר סיקר את <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A1" class="mw-redirect" title="משפט דרייפוס">משפט דרייפוס</a> כשליח "נויה פרייה פרסה" בפריז. הרצל לא האמין תחילה בחפותו של דרייפוס, אולם בהמשך היה משוכנע יותר ויותר, כי דרייפוס <a href="/wiki/%D7%97%D7%A3_%D7%9E%D7%A4%D7%A9%D7%A2" class="mw-redirect" title="חף מפשע">חף מפשע</a>.<a href="#cite_note-76">[76]</a> הוא נכח באולם בית המשפט בעת מתן פסק הדין ב-<a href="/wiki/22_%D7%91%D7%93%D7%A6%D7%9E%D7%91%D7%A8" title="22 בדצמבר">22 בדצמבר</a> 1894, בו הוכרז שדרייפוס אשם ונידון ל<a href="/wiki/%D7%9E%D7%90%D7%A1%D7%A8_%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D" title="מאסר עולם">מאסר עולם</a>, וכעבור שבועיים, ב-<a href="/wiki/5_%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%A8" title="5 בינואר">5 בינואר</a> <a href="/wiki/1895" title="1895">1895</a>, היה אחד מבין מספר עיתונאים שהורשו להיכנס לכיכר הגדולה שבה נערך טקס השפלתו הפומבית של דרייפוס. הרצל התרשם מעמידתו האיתנה.<a href="#cite_note-אילון_149-77">[77]</a> הוא שמע את צעקות ההמון "<a href="/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%90%D7%99%D7%A9_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA" title="יהודה איש קריות">יודאס</a>! בוגד!" בטקס הסרת דרגותיו של דרייפוס, שהורשע ב<a href="/wiki/%D7%91%D7%92%D7%99%D7%93%D7%94" title="בגידה">בגידה</a>, ואת תשובתו בקול: "אני אוסר עליכם לגדף אותי!". ההמון שהתדפק על שערי הברזל צעק "מוות ליהודים!" אולם בכתבה של הרצל על הטקס, שוּנתה הקריאה ל"מוות לבוגדים!".<a href="#cite_note-78">[78]</a> עורכי העיתון, <a href="/w/index.php?title=%D7%90%D7%93%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%93_%D7%91%D7%90%D7%9B%D7%A8&action=edit&redlink=1" class="new" title="אדוארד באכר (הדף אינו קיים)">אדוארד באכר</a> (<a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Eduard_Bacher" class="extiw" title="en:Eduard Bacher">אנ'</a>) ו<a href="/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A5_%D7%91%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%98" title="מוריץ בנדיקט">מוריץ בנדיקט</a>, סברו שעדיף שלא ללבות עוד יותר את אש האנטישמיות שבערה בווינה באותם ימים.<a href="#cite_note-אילון_149-77">[77]</a> הבולשת הצרפתית בדקה עתה בקביעות את מכתביו של הרצל. ב-21 במרץ 1895 צוינה בדו"ח המשטרתי על הרצל "איבתו לצרפת".<a href="#cite_note-אילון_150-79">[79]</a> ישנה מחלוקת לגבי הטענה שלמשפט דרייפוס הייתה השפעה משמעותית על הרצל. <a href="/wiki/%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%A8%D7%99" title="שלמה אבינרי">שלמה אבינרי</a> טען כי ביומניו מהשנים 1895–<a href="/wiki/1897" title="1897">1897</a>, מתחילת כתיבת יומנו המדיני ועד <a href="/wiki/%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%A1_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F" class="mw-redirect" title="הקונגרס הציוני הראשון">הקונגרס הציוני הראשון</a> – השנים המעצבות, שבהן התגבש הרעיון הציוני אצל הרצל, מוזכר דרייפוס רק פעמיים. ואמנם, רק ב-<a href="/wiki/1899" title="1899">1899</a> ציין הרצל לראשונה ביומנו כי משפט דרייפוס עשה אותו לציוני.<a href="#cite_note-80">[80]</a> הרצל קיבץ את כל הכתבות שפרסם במשפט דרייפוס בספר "ארמון בורבון".<a href="#cite_note-81">[81]</a> משפטו והשפלתו של דרייפוס אולי לא נטעו אצל הרצל את רעיון הקמת מדינה יהודית עצמאית, אך הם היו בבחינת הקש האחרון.<a href="#cite_note-82">[82]</a> הרצל החליט עתה לעמוד בראש פעולה עולמית למען היהודים, והתחזקות האנטישמיות גם במקומות אחרים באירופה חיזקה את החלטתו. בפברואר 1895 נשמעו בפרלמנט האוסטרי דרישות לגירוש כל היהודים מאוסטריה והחרמת רכושם. במועצת העיר של וינה ישבו 56 אנטישמים. האנטישמים התחזקו גם ב<a href="/wiki/%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%A4%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA_(%D7%A6%D7%A8%D7%A4%D7%AA)" title="האספה הלאומית (צרפת)">אספה הלאומית</a> בצרפת וגם ב<a href="/wiki/%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9B%D7%A1%D7%98%D7%90%D7%92_(%D7%94%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%AA)" title="רייכסטאג (הקיסרות הגרמנית)">רייכסטאג</a> בגרמניה. הרצל הגיע למסקנה כי על היהודים לצאת מאירופה.<a href="#cite_note-אילון_150-79">[79]</a> הוא החליט כי יש למצוא בעולם טריטוריה מתאימה ולנהל משא ומתן בדבר ריבונות יהודית עליה. ההגירה היהודית אליה תיעשה בצורה מאורגנת, גלויה ובקנה-מידה גדול, תוך הסכמה מלאה של מדינות מושבם הנוכחיות של היהודים. הכל צריך להיות מוכן למהגרים עם הגעתם, השיכון, התעסוקה ומוסדות החינוך. יציאתם תמומן על ידי מלווה יהודי עולמי.<a href="#cite_note-אילון_152-83">[83]</a> כך החל להתגבש אצלו הרעיון הציוני-המדיני, שהושפע גם מעליית <a href="/wiki/%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA" title="לאומיות">התודעה הלאומית</a> של עמים רבים שנשלטו על ידי <a href="/wiki/%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95-%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%AA" title="האימפריה האוסטרו-הונגרית">האימפריה האוסטרו-הונגרית</a> בתקופה זו. <a href="/wiki/%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D" class="mw-redirect" title="הונגרים">הונגרים</a>, <a href="/wiki/%D7%A6%27%D7%9B%D7%99%D7%9D" title="צ'כים">צ'כים</a>, <a href="/wiki/%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%9D" title="סלובקים">סלובקים</a> ועמים נוספים ביקשו להדגיש את זהותם האתנית הייחודית בתוך הקיסרות רבת-הלאומים. הרצל השלים עתה בחייו שני מעגלים: מעבר מלאומיות גרמנית ל<a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%95%D7%AA" title="קוסמופוליטיות">קוסמופוליטיות</a> ומקוסמופוליטיות ללאומיות יהודית.<a href="#cite_note-אילון_152-83">[83]</a> הוא החליט "לכתוב ספר לטובת היהודים".<a href="#cite_note-אילון_150-79">[79]</a> <div class="mw-heading mw-heading4"><h4 id="פנייתו_אל_הברון_הירש,_1895">פנייתו אל הברון הירש, 1895</h4></div> בשנת <a href="/wiki/1895" title="1895">1895</a> החל הרצל בניסיונותיו לשכנע יהודים עשירים לתמוך בתנועה הציונית הממוסדת בהנהגתו. בחודש מאי פנה ל<a href="/wiki/%D7%A0%D7%93%D7%91%D7%9F" class="mw-redirect" title="נדבן">נדבן</a> היהודי ואחד מעשירי העולם, <a href="/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A1_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9" title="מוריס הירש">הברון הירש</a>,<a href="#cite_note-84">[84]</a> במטרה שיעזור לממן את יציאת יהודי אירופה.<a href="#cite_note-85">[85]</a><a href="#cite_note-86">[86]</a> הרצל הכין תזכיר בן 22 עמודים, באמצעותו הציג את תוכניתו. אולם הפגישה הייתה כישלון. הרצל היה מתוח ותוקפני וללא ידיעה מספקת על פעולותיו של הירש. הוא תקף את ניסוייו ב<a href="/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%94" title="ארגנטינה">ארגנטינה</a>, שבמושבות שהקים בה באמצעות <a href="/wiki/%D7%99%D7%A7%22%D7%90" title="יק"א">יק"א</a> ישבו אז כ-6,000 יהודים בלבד, וטען כי הוא "מגדל פושטי־יד". הרצל טען בפניו שלפני הגירת היהודים יש לחולל בעם שינוי במקומות מושבו: "יש לעשותו אמיץ־לב, נכון למלחמה, חרוץ בעבודה ובעל <a href="/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%98%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA" title="מידות טובות">מידות טובות</a>". הוא טען כי "יש להשפיע על ההמונים על ידי פנייה אל הדמיון, בסמלים כבירים... אומות מושפעות על ידי דגלים, עיטורים, שירים". הירש טען אמנם כי "הגירה היא הפתרון היחיד" וכי "יש די ארצות העומדות למכירה", אולם כינה את רעיונותיו של הרצל "המצאות דמיוניות". פגישתם הסתיימה מבלי שהרצל הספיק להציג בפני הירש את תוכניתו לכינוס קונגרס יהודי בינלאומי שידון בכינון מדינה יהודית.<a href="#cite_note-87">[87]</a> בשובו הביתה, מיהר הרצל להתחיל בכתיבת יומנו המדיני, תחת הכותרת "שאלת היהודים", שהוקדש כולו לשאלה זו בלבד, ללא התייחסות לחייו המשפחתיים או לעבודתו כעיתונאי. היומן מתאפיין בגילוי־לב אנושי, הכולל את חלומותיו, שאיפותיו והפלגות־דמיונו של הרצל ללא שמץ מבוכה.<a href="#cite_note-88">[88]</a> לאחר פגישתו עם הירש, כתב לו הרצל מכתב בו הסביר כי יש בידו תוכנית ודרוש לה הרבה כסף לשם יצירת "אמצעי תעבורה, צורכי־מזון להמונים" וכן "בנין ערים ושכונות חדשות", אולם קודם לכן דרושה "תעמולה עצומה... תמונות, שירים... דגל... את הפוליטיקה של עם שלם – בייחוד עם המפוזר בכל העולם – אפשר לנהל רק באמצעות דברים אשר אין להם שיעור, דברים המרחפים באויר". הרצל כתב כי יציאת היהודים "היא למעשה מבצע עצום של תעבורה, שאין לו תקדים בעולם המודרני" ושלצורך כך בכוונתו לערוך מִלווה יהודי לאומי וביקש מהירש 50 מיליון מארק. נימת המכתב הייתה יהירה.<a href="#cite_note-אילון_163-89">[89]</a> לאחר מכן התחרט הרצל על מכתבו המתנשא לברון הירש.<a href="#cite_note-90">[90]</a> <div class="mw-heading mw-heading4"><h4 id=""נאום_אל_הרוטשילדים",_1895">"נאום אל הרוטשילדים", 1895</h4></div> הרצל החליט לפנות ל<a href="/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA_%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%93" title="משפחת רוטשילד">משפחת רוטשילד</a> בבקשה לסייע בהקמת "חברת היהודים", שתהיה אחראית על המשא ומתן על קניית ארץ, תארגן את ההעברה ההמונית של המהגרים, ותהווה מעין גרעין של ממשלה חדשה. משפחת רוטשילד אמורה הייתה לגייס למטרה זו את יוקרתה ואת קשריה בעולם, ובעיקר את כספה: תמורת מיליארד פרנקים שתתרום למלווה הלאומי, יהיה אחד מבניה הראשון שיעמוד בראש הרפובליקה החדשה. ביוני 1895 חיבר הרצל תזכיר ארוך בשם "נאום אל הרוטשילדים", אותו התכוון להשמיע בכינוס של משפחת רוטשילד. בתזכיר ניבא הרצל כי הונם של בני משפחת רוטשילד יוחרם במוקדם או במאוחר, וגם הם, כמו כל היהודים, יגורשו מכמה ארצות: "ובארצות שם נבקש מקלט, יהרגו אותנו". לטענתו בתזכיר, <a href="/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="ארץ ישראל">ארץ ישראל</a> אינה מתאימה כטריטוריה החדשה, משום שהיא קרובה מדי לאירופה ויש לבודד את המדינה החדשה מן הסערות החברתיות והצבאיות של היבשת. מלבד זאת, רוב היהודים כבר התרגלו לאקלים שונה מזה של המזרח. ארץ הבחירה תיבחר על ידי ועדה של <a href="/wiki/%D7%92%D7%90%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%A3" title="גאוגרף">גאוגרפים</a> ואנשי <a href="/wiki/%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%99_%D7%94%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%94" title="מדעי החברה">מדעי החברה</a>. התזכיר דיבר על אופייה של המערכת הכלכלית ופירט את סדרי הממשל, הצבא, העבודה והתרבות. התזכיר קבע כי המדינה החדשה לא תהיה <a href="/wiki/%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%94" title="תאוקרטיה">תאוקרטיה</a>, מכיוון ש"הדת מאחדת אותנו, המדע עושה אותנו בני־חורין"; וכי שפתה לא תהיה <a href="/wiki/%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA" title="עברית">עברית</a>, שכן כמה יהודים מסוגלים לקנות כרטיס־רכבת בלשון זו? לכן השפה העיקרית תהיה גרמנית, בשל קרבתה ל<a href="/wiki/%D7%99%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A9" title="יידיש">יידיש</a>. למרות הפיכתו ליהודי לאומי, עדיין ראה עצמו הרצל גרמני: "הנני יהודי גרמני מ<a href="/wiki/%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%94" title="הונגריה">הונגריה</a>, ולעולם לא אוכל להיות אלא גרמני".<a href="#cite_note-91">[91]</a> בינתיים כתב הרצל מכתב אל <a href="/wiki/%D7%90%D7%95%D7%98%D7%95_%D7%A4%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%9E%D7%A8%D7%A7" title="אוטו פון ביסמרק">אוטו פון ביסמרק</a>, <a href="/wiki/%D7%A7%D7%A0%D7%A6%D7%9C%D7%A8_%D7%92%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%94" title="קנצלר גרמניה">קנצלר גרמניה</a> לשעבר, בו סיפר לו על תוכניתו. לאחר מכן כתב ל<a href="/w/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%98_%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%A0%D7%A1%D7%9C%D7%9D_%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%93&action=edit&redlink=1" class="new" title="אלברט סלומון אנסלם רוטשילד (הדף אינו קיים)">אלברט פון רוטשילד</a> (<a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Albert_Salomon_Anselm_von_Rothschild" class="extiw" title="en:Albert Salomon Anselm von Rothschild">אנ'</a>), ראש הענף הווינאי של המשפחה. הוא הודיע לו על כוונתו לפנות אל הקיסר הגרמני וביקש ממנו לשמש כעד על כוונותיו הטובות. גם ביסמרק וגם רוטשילד לא השיבו לו. ביסמרק אמר לאחד ממכריו כי תוכניתו של הרצל היא סכנה הן לגרמניה והן ליהודים.<a href="#cite_note-92">[92]</a> באמצע יולי 1895 שוב פרצו בווינה מהומות אנטישמיות.<a href="#cite_note-93">[93]</a> ב-27 ביולי 1895 עזב הרצל את פריז והצטרף אל משפחתו בעיירת הקיט אאוסזֶה שב<a href="/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%AA" title="אוסטריה עילית">אוסטריה עילית</a>. קירותיה של בקתת הרחצה שעל חוף האגם היו מכוסים כתובות אנטישמיות, אך לצידן היו גם תגובותיהם של נערים יהודים. הרצל העתיק אחת מהן לפנקסו: "אלוהים, שלח את <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94" title="משה">משה</a> אלינו ויאחז בידם של כל יהודינו ויחזירם לארץ־הבחירה". ב-17 באוגוסט הגיע הרצל ל<a href="/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%9B%D7%9F" title="מינכן">מינכן</a>, שם נפגש עם ד"ר <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%92%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F" title="משה גידמן">מוריץ גידֶמן</a>, הרב הראשי של וינה, ועם הנדבן הברלינאי היינריך מאיר-כהן, וקרא בפניהם את כתב היד של "נאום אל הרוטשילדים". לאחר ששמע את דבריו, אמר גידמן להרצל: "אתה מזכיר לי את משה!". שני האישים יעצו לו שלא "לבזבז" את הנאום על משפחת רוטשילד. גידמן יעץ לו "להביא את הרעיון אל העם, בצורת רומן", שעשוי להוביל ליצירת תנועת המונים גדולה.<a href="#cite_note-94">[94]</a> <div class="mw-heading mw-heading3"><h3 id="שובו_לווינה,_1895–1896">שובו לווינה, 1895–1896</h3></div> <div class="mw-heading mw-heading4"><h4 id="בחירת_לואגר_לראשות_העיר,_1895">בחירת לואגר לראשות העיר, 1895</h4></div> בספטמבר 1895, לאחר היעדרות של חמש שנים, חזר הרצל לווינה והחל במשרתו החדשה כעורך הספרותי של "נויה פרייה פרסה". מספר ימים לאחר הגעתו, זכו האנטישמים בראשות <a href="/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%9C_%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%92%D7%A8" title="קרל לואגר">קרל לואגר</a> לרוב במועצת העיר, ולואגר עצמו נבחר לראשות העיר. לואגר כבר נבחר עוד קודם לכן, אלא שגם אז וגם עכשיו, סירב הקיסר <a href="/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%A5_%D7%99%D7%95%D7%96%D7%A3" class="mw-redirect" title="פרנץ יוזף">פרנץ יוזף</a>, שהיה בעל דעות ליברליות והומניסטיות, לאשר את מינויו ל<a href="/wiki/%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8" class="mw-redirect" title="ראש העיר">ראש העיר</a>. למרות זאת, היה לואגר נערץ על ההמונים. ביום הבחירות יצא הרצל אל הרחובות, שם נוכח עד כמה "עמוקים שורשיה של האנטישמיות בליבות האנשים האלה". בניגוד לרוב יהודי וינה, הצטער הרצל על סירובו של הקיסר לאשר את הבחירה, משום שסבר כי השעיית לואגר רק הגבירה את השנאה ובסופו של דבר יאלץ הקיסר להיכנע להמונים. בנובמבר אמר לרוזן <a href="/wiki/%D7%A7%D7%96%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%A8_%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%A1_%D7%91%D7%90%D7%93%D7%A0%D7%99" title="קזימיר פליקס באדני">באדֶני</a>, ראש הממשלה הקיסרי, כי מוטב לקיסר לאשר את הבחירה.<a href="#cite_note-95">[95]</a> בחירתו של לואגר העלתה אצל הרצל את החשש מפני עלייתה של אנטישמיות תוקפנית דווקא עם הרחבת זכות הבחירה. הוא ראה בכך סימן אפשרי להתערערות יציבותה של <a href="/wiki/%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95-%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%AA" title="האימפריה האוסטרו-הונגרית">האימפריה האוסטרו-הונגרית</a>, שהייתה בעיניו ערובה להבטחת מעמד היהודים. <div class="mw-heading mw-heading4"><h4 id="קונטרס_פוליטי,_1895">קונטרס פוליטי, 1895</h4></div> <figure typeof="mw:File/Thumb"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:PikiWiki_Israel_6698_Herzls_study.jpg" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/8/88/PikiWiki_Israel_6698_Herzls_study.jpg/280px-PikiWiki_Israel_6698_Herzls_study.jpg" decoding="async" width="280" height="218" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/8/88/PikiWiki_Israel_6698_Herzls_study.jpg/420px-PikiWiki_Israel_6698_Herzls_study.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/8/88/PikiWiki_Israel_6698_Herzls_study.jpg/560px-PikiWiki_Israel_6698_Herzls_study.jpg 2x" data-file-width="714" data-file-height="557" /></a><figcaption><a href="/wiki/%D7%97%D7%93%D7%A8_%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C" title="חדר העבודה של הרצל">חדר העבודה של הרצל</a> (צולם בין השנים <a href="/wiki/1880" title="1880">1880</a>–<a href="/wiki/1904" title="1904">1904</a>)</figcaption></figure> בתוך מספר שבועות מחזרתו לווינה, כבר התכתב הרצל עם יהודים בכל רחבי העולם שהתענינו בתוכניתו. בעקבות עצת אביו לפנות אל ההמונים, שכתב הרצל את "הנאום אל הרוטשילדים" ל<a href="/wiki/%D7%A4%D7%9E%D7%A4%D7%9C%D7%98" title="פמפלט">קונטרס</a> פוליטי.<a href="#cite_note-96">[96]</a> הוא דרש משני עורכי ה"נויה פרייה פרסה", באכר ו<a href="/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A5_%D7%91%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%98" title="מוריץ בנדיקט">בנדיקט</a>, לפרסם את תוכניתו בגיליון יום ראשון של העיתון, כאשר על עמוד השער תופיע הכותרת "הפתרון לשאלת היהודים, מאת ד"ר תיאודור הרצל". הרצל התכוון לפנות אל היהודים בדרישה לשאול שאלות ולהעיר הערות, ובכך לפתח ויכוח שיצור עניין בנושא. אולם בנדיקט חשש מתגובה אנטישמית וסירב לדרישתו של הרצל. לאחר מכן כתב הרצל ביומנו: "אני אהיה <a href="/wiki/%D7%A6%27%D7%90%D7%A8%D7%9C%D7%A1_%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%98_%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%9C" title="צ'ארלס סטיוארט פרנל">פרנל</a> של היהודים".<a href="#cite_note-97">[97]</a> ב-11 בנובמבר 1895 יצא לפריז. באותו יום שוב התרחשו מעשי אלימות בווינה, משום שיום קודם לכן שוב סירב הקיסר לאשר את בחירתו של לואגר לראשות העירייה. בפריז נפגש הרצל לשלוש שיחות ממושכות עם הרב הראשי של צרפת, <a href="/wiki/%D7%A6%D7%93%D7%95%D7%A7_%D7%9B%D7%94%D7%9F" title="צדוק כהן">צדוק כהן</a>. זו הייתה הפעם הראשונה שהרצל ביקש להיפגש עמו, אף על פי שהתגורר בפריז במשך ארבע שנים. כהן הביע את אהדתו לתוכניתו של הרצל והציג אותו בפני מספר אינטלקטואלים יהודים צרפתים. כאשר אחד מהם הדגיש בפני הרצל כי לאומיותו היא צרפתית, השיב לו הרצל: "מה? האם אין אתה ואני משתייכים לאותה אומה? מדוע נחרדת כשנבחר לואגר? מדוע סבלתי אני כשהואשם קפיטן דרייפוס בבגידה במולדת?". בפריז נפגש הרצל גם עם <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A7%D7%A1_%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%90%D7%95" title="מקס נורדאו">מקס נורדאו</a>, שהיה אז הוגה דעות חשוב ומפורסם באירופה. נורדאו נסחף מיד אחר רעיונו.<a href="#cite_note-98">[98]</a> למחרת יצא ללונדון וביקר אצל <a href="/wiki/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%96%D7%A0%D7%92%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C" title="ישראל זנגוויל">ישראל זנגוויל</a>, שהיה סופר יהודי-אנגלי ידוע. זנגוויל הסכים עם תוכניתו של הרצל וטען כי הוא תומך במדינה יהודית מנקודת השקפה גזעית: "הננו גזע, לכן הננו אומה". הרצל חלק על השקפה זו וטען: "הננו יחידה היסטורית, אומה רבת ניגודים <a href="/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94" title="אנתרופולוגיה">אנתרופולוגיים</a>. אבל גם בכך די למדינה יהודית. אין אומה בעלת אחידות גזעית". באמצעות זנגוויל, הכיר הרצל מספר אישים מרכזיים בקהילה היהודית של לונדון. אחד מהם היה סר <a href="/wiki/%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%92%D7%99%D7%95,_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%A1%D7%95%D7%95%D7%99%D7%99%D7%AA%27%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%92_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F" title="סמואל מונטגיו, ברון סוויית'לינג הראשון">סמואל מונטגיו</a>, בנקאי חשוב וחבר פרלמנט, שנענה לתוכניתו של הרצל בהתלהבות, אך התנה את תמיכתו הפוליטית והכספית בכך שהמדינה היהודית תקום אך ורק בארץ ישראל, וטען כי ניתן לקנות אותה תמורת שני מיליון <a href="/wiki/%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%92" title="לירה שטרלינג">לירות שטרלינג</a>. בנאומו ב<a href="/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%9D" class="mw-redirect" title="מועדון המכבים">מועדון המכבים</a>, השמיע הרצל לראשונה את תוכניתו בפומבי. הנאספים קמו על רגליהם והריעו לו ומיד בחרו בו לחבר-כבוד של המועדון.<a href="#cite_note-99">[99]</a> עם שובו לווינה, החל לעבוד על הקונטרס. הוא ניסח מחדש והרחיב את "הנאום אל הרוטשילדים" למאמר יותר עובדתי ופחות מליצי, והשתדל להימנע מיצירת רושם של אגדה <a href="/wiki/%D7%90%D7%95%D7%98%D7%95%D7%A4%D7%99" class="mw-redirect" title="אוטופי">אוטופית</a> או רומן פוליטי. סיפורים אוטופיים דמיוניים היו נפוצים ב<a href="/wiki/%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94-90_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94-19" title="שנות ה-90 של המאה ה-19">שנות ה-90 של המאה ה-19</a>, והרצל חשש שישוו אותו ל<a href="/wiki/%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%A7%D7%94" class="mw-redirect" title="תיאודור הרצקה">תיאודור הרצקה</a>, שהיה עורך כלכלי של "נויה פרייה פרסה" וכתב ב-1890 את הרומן "ארץ החופש" (Freiland) – תוכנית למדינה אוטופית ב<a href="/wiki/%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%A7%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA" class="mw-redirect" title="אפריקה המשוונית">אפריקה המשוונית</a>, שהעיתונות הפופולרית לעגה לו ולעלילותיו. הרצל סבר כי להבדיל מתוכניותיהם של בעלי האוטופיות הללו, מדינת היהודים תוקם בעזרת "כוח טבע" והוא "מצוקת היהודים". ב-24 בדצמבר הגיע הרב גידמן לבקרו. הרצל היה עסוק בהדלקת <a href="/wiki/%D7%A2%D7%A5_%D7%97%D7%92_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%93" title="עץ חג המולד">עץ חג המולד</a> עבור ילדיו והרב מחה על כך שמנהג נוצרי זה מתקיים בביתו של האדם שרואה עצמו כגואל היהודים. הרצל הגיב על כך: "לא אניח שילחצו עלי. לדידי יקראו לו <a href="/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94" class="mw-redirect" title="שיח חנוכה">אילן־חנוכה</a>".<a href="#cite_note-אילון_197-100">[100]</a> <div class="mw-heading mw-heading4"><h4 id="הקונטרס_"מדינת_היהודים"_(1896)">הקונטרס "מדינת היהודים" (1896)</h4></div> הרצל הבין שהשאלה היהודית מחייבת פתרון לאומי ופוליטי. הוא סבר שרק על ידי הקמת מדינה לעם היהודי, תיפתר מצוקת היהודים ותיעלם האנטישמיות. את חזונו הוא פרסם בפברואר 1896, בקונטרס בן 68 עמודים, וקרא לו "<a href="/wiki/%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D" title="מדינת היהודים">מדינת היהודים: ניסיון לפתרון מודרני של שאלת היהודים</a>".<a href="#cite_note-אילון_197-100">[100]</a><a href="#cite_note-101">[101]</a> הרצל הציע בספרו פתרון מעשי לבעיית היהודים ולחוסר יכולתה של אירופה לפותרה. הוא הדגיש בו כי יש להשיג הכרה בינלאומית ומשפטית בזכויות העם היהודי ל<a href="/wiki/%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94" title="מדינה">מדינה</a> משלו, שיכולה לקום ב<a href="/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%94" title="ארגנטינה">ארגנטינה</a> או ב<a href="/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="ארץ ישראל">ארץ ישראל</a>.<a href="#cite_note-102">[102]</a> לא נמצא <a href="/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%90_%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8" class="mw-redirect" title="מוציא לאור">מוציא לאור</a> בעל מוניטין שהסכים לפרסם את הספר, והרצל הוציאו לאור אצל <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A7%D7%A1_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F" title="מקס ברייטנשטיין">מקס ברייטנשטיין</a>, יהודי מתבולל שהיה בעליה של חנות ספרים קטנה בווינה.<a href="#cite_note-103">[103]</a> ב-17 בינואר 1896 פורסמה ב"<a href="/wiki/%D7%92%27%D7%95%D7%90%D7%99%D7%A9_%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%9C" title="ג'ואיש כרוניקל">ג'ואיש כרוניקל</a>" של <a href="/wiki/%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%93%D7%95%D7%9F" title="לונדון">לונדון</a> תמצית קצרה של הספר. עורכי העיתון "<a href="/wiki/%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%94" title="נויה פרייה פרסה">נויה פרייה פרסה</a>" נתקפו בהלה משום שהרצל זוהה ב"כרוניקל" כעורך האחראי של העיתון הווינאי. בעקבות זאת לחצו על הרצל לעכב את הדפסת הספר, אך הרצל סירב להמתין.<a href="#cite_note-104">[104]</a> הספר זכה לפרסום רב לאחר הוצאתו, אולם גם ובעיקר ללעג ולביקורת שלילית. מיעוט הקוראים האוהדים היו בעיקר יהודים רוסים שהתגוררו בגרמניה ובאוסטריה.<a href="#cite_note-105">[105]</a> עיתוני וינה תקפו את הרצל ואת הקונטרס שלו. הסופר היהודי <a href="/wiki/%D7%A9%D7%98%D7%A4%D7%9F_%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%99%D7%92" class="mw-redirect" title="שטפן צוויג">שטפן צוויג</a> כתב כי "שום אדם בווינה לא הושם ללעג כהרצל". עיתונו של הרצל שמר על שתיקה. בנדיקט הפר את הבטחתו המוקדמת להרצל לפרסם בעיתון ביקורת על הספר והוציא פקודה האוסרת להזכיר אותו ואת הנושא בו הוא עוסק בטורי העיתון.<a href="#cite_note-106">[106]</a> לאחר פרסום הקונטרס, הפסיק פתאום הרב הראשי גידֶמן את תמיכתו בהרצל. העיתונות הגרמנית-יהודית תקפה את הרצל כדמגוג חסר אחריות וכשקרן. נציגיהן של כ-500 קהילות יהודיות ב<a href="/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%94" class="mw-redirect" title="אוסטריה-הונגריה">אוסטריה-הונגריה</a> הגישו עצומה לקיסר וביקשו לאסור בחוק את הציונות כתנועה <a href="/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99-%D7%93%D7%AA" title="אנטי-דת">אנטי-דתית</a>.<a href="#cite_note-107">[107]</a> ההנהגה היהודית בהונגריה חששה מכך שהממשל יקבל את הטיעונים הציוניים ויכיר בתנועה, ולראשונה מזה חצי יובל התאחדו <a href="/wiki/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%AA%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%A1%D7%99%D7%AA" title="יהדות אורתודוקסית">האורתודוקסים</a> וה<a href="/wiki/%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%9D" class="mw-redirect" title="נאולוגים">נאולוגים</a> בהצהרת גינוי משותפת. הרב אריה ליפשיץ, ראש לשכת היראים, כתב: "ה<a href="/wiki/%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%9D" class="mw-redirect" title="מגיארים">מגיארים</a> <a href="/wiki/%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%93%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%94" title="בני דת משה">בני דת משה</a> חפצים לפרוח כאן, בביתם; אין להם כל כוונה להקים מדינה יהודית בפלשתינה".<a href="#cite_note-108">[108]</a> עם זאת, בווינה תמכו בהרצל אגודות הסטודנטים היהודיות באוניברסיטה, שהרצל עצמו התעלם מהן כשהיה סטודנט. הרצל גם הופתע לגלות כי ישנם ציונים ותיקים, רובם יוצאי מזרח אירופה, שייסדו כבר מעין תנועה ציונית. רק עתה קרא הרצל לראשונה את ספרו של <a href="/wiki/%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%A8" class="mw-redirect" title="פינסקר">פינסקר</a> "<a href="/wiki/%D7%90%D7%95%D7%98%D7%95%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A4%D7%A6%D7%99%D7%94!" title="אוטואמנציפציה!">אוטואמנציפציה!</a>", והופתע מהדמיון לספרו, הן בניתוח הבעיה והן בפתרון המוצע לה.<a href="#cite_note-109">[109]</a> קריאתו של הרצל הדהדה בקרב יהודי מזרח אירופה והופעתו עוררה בהם התלהבות. הוא הוצף במכתבי תמיכה ממקומות שונים באירופה, בעיקר ממזרח אירופה. באספת המונים ב<a href="/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%94" title="סופיה">סופיה</a> שב<a href="/wiki/%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%94" title="בולגריה">בולגריה</a>, הכריזו עליו כ<a href="/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97" title="משיח">משיח</a>. "מדינת היהודים" תורגם למספר שפות. באמצע מרץ 1896 התגברה אצלו תחושת ה<a href="/wiki/%D7%A4%D7%A2%D7%9E%D7%AA" title="פעמת">פעמת</a>. רופאו אבחן אצלו "מחלת־לב מחמת התרגשות" והמליץ על מנוחה ממושכת, אולם כעבור מספר ימים המשיך הרצל בעבודתו הקדחתנית. מרוב כתיבה, נתקף עווית בידו הימנית ובמשך מספר שבועות לא יכול היה לכתוב. מבקרים רבים החלו להגיע אל ביתו. במאי אותה שנה ביקר אותו <a href="/wiki/%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%9F" title="דוד וולפסון">דוד וולפסון</a>, שמהר מאוד נעשה לראש עוזריו.<a href="#cite_note-אילון_208-110">[110]</a> בסוף מאי ביקר אותו <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%9F" title="מנחם אוסישקין">מנחם אוסישקין</a>. היה זה המגע הראשון של הרצל עם תנועת "<a href="/wiki/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%91%D7%99_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F" title="חובבי ציון">חובבי ציון</a>" ברוסיה.<a href="#cite_note-111">[111]</a> בפגישתם הראשונה של הרצל ואוסישקין הם לא פסקו להתווכח. כשעזב את ביתו של הרצל, העיר אוסישקין כי הרצל "אינו יודע ולא־כלום על היהודים. לכן הוא סבור שיש רק מכשולים חיצוניים לציונות".<a href="#cite_note-אילון_208-110">[110]</a> הספר "מדינת היהודים" היווה בסיס לזרם <a href="/wiki/%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA" title="ציונות מדינית">הציונות המדינית</a>, שתומכיה סברו, כי יש להשיג הכרה בינלאומית ומשפטית (<a href="/wiki/%D7%A6%27%D7%90%D7%A8%D7%98%D7%A8_%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%99" title="צ'ארטר חוקי">צ'ארטר</a>) בזכויות העם היהודי על ארץ ישראל לפני תחילת ה<a href="/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%AA" title="התיישבות">התיישבות</a> בפועל – הסדר מדיני שיבטיח את זכותם של היהודים על הארץ, ורק אחרי השגת ערובות חוקיות וזכויות פוליטיות להתיישבות, ניתן יהיה להתחיל ב<a href="/wiki/%D7%94%D7%92%D7%99%D7%A8%D7%94" title="הגירה">הגירה</a> (<a href="/wiki/%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="עלייה לארץ ישראל">עלייה</a>). דעתו זו של הרצל הייתה הפוכה מדעת "<a href="/wiki/%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%AA" title="ציונות מעשית">הציונות המעשית</a>" של "<a href="/wiki/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%91%D7%99_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F" title="חובבי ציון">חובבי ציון</a>" בראשות אוסישקין, שפעלה באמצעות עלייה לארץ ישראל וקביעת עובדות התיישבותיות. באפריל 1896 החליט הרצל לפנות שוב אל <a href="/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A1_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9" title="מוריס הירש">הברון הירש</a>, אך היה זה מאוחר מדי. הירש נפטר באחוזתו בהונגריה. ביומנו כתב הרצל: "אבד ליהודים הירש, אך אני בא במקומו, וכשאסתלק אני, יהיה להם אחר. חייב להיות קו־עלייה".<a href="#cite_note-112">[112]</a> <div class="mw-heading mw-heading3"><h3 id="פעילות_מדינית,_1896–1904">פעילות מדינית, 1896–1904</h3></div> על מנת לממש את חזונו החל הרצל בפעילות <a href="/wiki/%D7%93%D7%99%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%94" title="דיפלומטיה">דיפלומטית</a> נרחבת, הן בקרב יהודים ובעיקר בין מנהיגי מדינות וארגונים, שמהם קיווה לקבל הצהרה בזכות הקמת מדינה ליהודים, הצהרה שהייתה צריכה לבוא לידי מימוש ב"<a href="/wiki/%D7%A6%27%D7%90%D7%A8%D7%98%D7%A8_%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%99" title="צ'ארטר חוקי">צ'ארטר</a>" (<a href="/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%9A" title="מסמך">מסמך</a> הכרה רשמי). הופעתו של הרצל העבירה את זירת הפעילות הלאומית אל מערב אירופה, כאשר מפעלם של <a href="/wiki/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%91%D7%99_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F" title="חובבי ציון">חובבי ציון</a> במזרחה ובמרכזה הועמד בסכנת קיום עם פרוץ הפולמוסים בשאלת היחס למסורת.<a href="#cite_note-113">[113]</a> <div class="mw-heading mw-heading4"><h4 id="פנייתו_לקיסר_הגרמני_ונסיעתו_לקושטא,_1896">פנייתו לקיסר הגרמני ונסיעתו לקושטא, 1896</h4></div> <figure class="mw-halign-left" typeof="mw:File/Thumb"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Medjidieorder.jpg" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/9/91/Medjidieorder.jpg/100px-Medjidieorder.jpg" decoding="async" width="100" height="200" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/9/91/Medjidieorder.jpg/150px-Medjidieorder.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/9/91/Medjidieorder.jpg 2x" data-file-width="200" data-file-height="400" /></a><figcaption>אות המג'ידיה</figcaption></figure> הרצל ניסה למצוא דרכים להתקבל לריאיון אצל ה<a href="/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A8" class="mw-redirect" title="קייזר">קייזר הגרמני</a> <a href="/wiki/%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%94%D7%9C%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99" class="mw-redirect" title="וילהלם השני">וילהלם השני</a>, שעמד בראש <a href="/wiki/%D7%94%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%AA" title="הקיסרות הגרמנית">הקיסרות הגרמנית</a>. הוא תכנן לבקש מהקייזר להפעיל את השפעתו על <a href="/wiki/%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%98%D7%90%D7%9F_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%AA%27%D7%9E%D7%90%D7%A0%D7%99" class="mw-redirect" title="הסולטאן העות'מאני">הסולטאן העות'מאני</a> <a href="/wiki/%D7%A2%D7%91%D7%93%D7%95%D7%9C_%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%93_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99" title="עבדול חמיד השני">עבדול חמיד השני</a> לטובת הענקת צ'ארטר ליישב יהודים בארץ ישראל. התנועה הציונית <a href="/wiki/%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%94" title="תרומה">תתרום</a> סכומי כסף ל<a href="/wiki/%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%AA%27%D7%9E%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%AA" title="האימפריה העות'מאנית">אימפריה העות'מאנית</a> כעזרה בהתמודדות עם חובותיה של האימפריה למדינות אירופה, ובתמורה תוחכר ארץ ישראל ליהודים.<a href="#cite_note-אילון_220-114">[114]</a> בתיווכו של <a href="/wiki/%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%9D_%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%A8" title="ויליאם הכלר">ויליאם הכלר</a>, כומר השגרירות הבריטית בווינה, הצליח הרצל להיפגש באפריל 1896 עם <a href="/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F,_%D7%94%D7%93%D7%95%D7%9B%D7%A1_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C_%D7%9E%D7%91%D7%90%D7%93%D7%9F" class="mw-redirect" title="פרידריך הראשון, הדוכס הגדול מבאדן">פרידריך הראשון, הדוכס הגדול מבאדן</a>, דודו של הקיסר. הרצל הצליח לשכנע את הארכידוכס בנחיצות פגישה מדינית. מבלי לספר זאת להרצל, המליץ עליו הדוכס לפני הקיסר.<a href="#cite_note-115">[115]</a> עוד במרץ 1896 הכיר הרצל את פיליפ מיכאל דה נבלינסקי (Newlinski), אציל פולני בעל קשרים טובים ב<a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%98%D7%90" class="mw-redirect" title="קושטא">קושטא</a> ומקורב לסולטאן העות'מאני, שהסכים, תמורת תשלום, להתלוות אליו בנסיעתו לקושטא. ב-15 ביוני יצאו השניים לדרך. בתחנת הביניים ב<a href="/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%94" title="סופיה">סופיה</a>, נערך עבור הרצל <a href="/wiki/%D7%98%D7%A7%D7%A1" title="טקס">טקס קבלת פנים</a> על ידי המוני יהודים בולגרים, בו הוגש לו זר פרחים ונישאו נאומים. הרצל ונבלינסקי הגיעו לקושטא ב-17 ביוני, ובלחצו של נבלינסקי, שכר הרצל את ה<a href="/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%94_(%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%9F)" title="סוויטה (מלון)">סוויטה</a> המלכותית במלון אימפריאל, כדי להבליט את מעמדו כדובר של אומה שמאחוריו כוח כספי גדול. הרצל שוחח עם <a href="/wiki/%D7%94%D7%95%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C" class="mw-redirect" title="הווזיר הגדול">הווזיר הגדול</a> (ראש הממשלה) חליל ריפאט פחה בארמון <a href="/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%92%D7%91" title="השער הנשגב">השער הנשגב</a>. הוא הסביר לו את הצעתו והוסיף כי תמורת ויתורה של האימפריה העות'מאנית על ארץ ישראל, מוכנים היהודים לשלם גם מס שנתי. הווזיר הבטיח לדווח על השיחה לסולטאן. הצעתו של הרצל לא הייתה יוצאת דופן במאה ה-19. מדינות נהגו להחליף, לקנות, למכור, לחכור ולהחכיר שטחים. רק 18 שנים קודם לכן חכרה אנגליה מידי העות'מאנים את <a href="/wiki/%D7%A7%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%9F" title="קפריסין">קפריסין</a>. הרצל העדיף עתה את ארץ ישראל על ארגנטינה, לא רק משום שהציונים הוותיקים רצו בה, אלא גם משום שחשב שניתן לבצע עסקה עם הטורקים.<a href="#cite_note-אילון_220-114">[114]</a> נבלינסקי עצמו נפגש עם הסולטאן ודיבר איתו על תוכניתו של הרצל. לדבריו, אמר לו הסולטאן: "אין אני יכול למכור שעל אדמה. לא שלי היא, כי אם של עמי... מוטב ליהודים שיחסכו להם את המיליארדים שלהם. אם ממלכתי תחולק, אולי יקבלו את ארץ ישראל חינם". בימים הבאים קיים הרצל פגישות נוספות עם הווזיר הגדול, ראשי משרד החוץ ומספר <a href="/wiki/%D7%A4%D7%97%D7%94" title="פחה">פחות</a>. מהמט נור ביי, מזכ"ל משרד החוץ, הביע אהדה נלהבת לתוכנית של הרצל. גם איזט ביי, מזכירו של הסולטאן, היה אוהד ועודד את הרצל להמשיך במאמציו. לנבלינסקי אמר הסולטאן כי הוא מוכן לקבל את הרצל "בתור ידיד" לטורקיה, אולם קודם לכן עליו לעשות שירות למענו: להפעיל את השפעתו על העיתונות הבינלאומית "שתנהג יתר ידידות בטורקיה, בייחוד בעניין ה<a href="/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%9D" title="ארמנים">ארמנים</a>" – שהרצל ישפיע על הארמנים הגולים שיחדלו לנהל תעמולה נגד <a href="/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%94" title="טורקיה">טורקיה</a>. הרצל הסכים לכך, אך הסולטאן לא קיבל אותו לראיון. ב-26 ביוני נזף הסולטאן בנבלינסקי ואמר לו כי "ארץ ישראל אינה עומדת למכירה". הוא שאל את נבלינסקי מדוע לא יכולים היהודים להתיישב במחוז אחר, וזה השיב לו כי "ארץ ישראל היא ערש־לידתם". הסולטאן טען בתגובה: "אבל ארץ ישראל היא גם ערש לידתן של דתות אחרות". הרצל חשש שאי קבלתו על ידי הסולטאן תגרום לתנועה הציונית לאבד תנופה. הוא נזקק להוכחה סמלית כלשהי של <a href="/wiki/%D7%90%D7%94%D7%93%D7%94" title="אהדה">אהדה</a> מצדו, ולכן ביקש מנבלינסקי שישיג לו לפחות עיטור טורקי גבוה. בינתיים סייר בארמונות הסולטאן כ"אורח רשמי" ושמונה שייטים במדים השיטו אותו ב<a href="/wiki/%D7%91%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A1" title="בוספורוס">בוספורוס</a> בסירת הסולטאן. מורה הדרך היה שלישו של הסולטאן, שהקפיד לפנות אל הרצל בפנייה "הוד מעלתך". בעקבות פנייתו של נבלינסקי, הוענק להרצל אות <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%92%27%D7%99%D7%93%D7%99%D7%94" title="מסדר המג'ידיה">מסדר המג'ידיה</a> מהמדרגה השלישית,<a href="#cite_note-116">[116]</a> אולם לדברי נבלינסקי, אמר לו ה<a href="/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%98%D7%90%D7%9F" title="סולטאן">סולטאן</a> כי התכוון להעניק להרצל את העיטור גם אם לא היה מבקש, ולא יכול היה לקבלו לראיון בביקור הזה משום שתוכניתו כבר אינה בגדר סוד.<a href="#cite_note-117">[117]</a> <div class="mw-heading mw-heading4"><h4 id="ביקוריו_בסופיה,_בלונדון_ובפריז">ביקוריו בסופיה, בלונדון ובפריז</h4></div> <figure class="mw-halign-left" typeof="mw:File/Thumb"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:THEODOR_HERZL_(SEATED_AT_CENTER_OF_TABLE)_WITH_MEMBERS_OF_THE_ZION_ORGANIZATION_IN_THE_LUBER_CAFE_IN_VIENNA,_1896._%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_%D7%A2%D7%9D_%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A7%D7%A4%D7%94_%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%A8_%D7%91%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%94._1896.jpg" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/8/8b/THEODOR_HERZL_%28SEATED_AT_CENTER_OF_TABLE%29_WITH_MEMBERS_OF_THE_ZION_ORGANIZATION_IN_THE_LUBER_CAFE_IN_VIENNA%2C_1896._%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_%D7%A2%D7%9D_%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A7%D7%A4%D7%94_%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%A8_%D7%91%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%94._1896.jpg/300px-thumbnail.jpg" decoding="async" width="300" height="200" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/8/8b/THEODOR_HERZL_%28SEATED_AT_CENTER_OF_TABLE%29_WITH_MEMBERS_OF_THE_ZION_ORGANIZATION_IN_THE_LUBER_CAFE_IN_VIENNA%2C_1896._%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_%D7%A2%D7%9D_%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A7%D7%A4%D7%94_%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%A8_%D7%91%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%94._1896.jpg/450px-thumbnail.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/8/8b/THEODOR_HERZL_%28SEATED_AT_CENTER_OF_TABLE%29_WITH_MEMBERS_OF_THE_ZION_ORGANIZATION_IN_THE_LUBER_CAFE_IN_VIENNA%2C_1896._%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_%D7%A2%D7%9D_%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A7%D7%A4%D7%94_%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%A8_%D7%91%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%94._1896.jpg/600px-thumbnail.jpg 2x" data-file-width="3072" data-file-height="2048" /></a><figcaption>הרצל עם חברי אגודת ציון בבית הקפה לובר בווינה, 1896</figcaption></figure> על אף שלא התקבל על ידי הסולטאן, סבר הרצל כי נסיעתו לקושטא הייתה "הצלחה מזהירה". גם ה<a href="/wiki/%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%94" title="חרדה">חרדה</a> שהייתה תוקפת אותו בעומדו בפני רמי-מעלה החלה להתפוגג. ביומנו כתב: "רמי־המעלה כל מעלתם ביראת־הכבוד שאנחנו רוחשים להם". בדרכו חזרה עצר בסופיה, שם שוב נערכה לו קבלת פנים המונית. נסיעתו בחוצות העיר עוררה התרגשות ובבית הכנסת הוא הוצב על ה<a href="/wiki/%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%94" title="בימה">בימה</a> לפני <a href="/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9" title="ארון קודש">ארון הקודש</a>. ב-4 ביולי הגיע ללונדון כדי להציע לבנקאים יהודים להתלוות אליו למסעו הבא לטורקיה, אולם נתקל בהתנגדות מצד ה<a href="/wiki/%D7%90%D7%A6%D7%95%D7%9C%D7%94" title="אצולה">אצולה</a> האנגלית-יהודית. ב-12 ביולי הופיע בפני קהל גדול במועדון הפועלים היהודים ב<a href="/wiki/%D7%95%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A6%27%D7%90%D7%A4%D7%9C" title="וייטצ'אפל">וייטצ'אפל</a> ב<a href="/wiki/%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97_%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%93%D7%95%D7%9F" title="מזרח לונדון">מזרח לונדון</a>. על תחושתו בזמן שישב על הבמה אל מול הקהל המשולהב, כתב: "ראיתי והאזנתי להולדת אגדת אישיותי". בלונדון פנה אליו העיתונאי הציוני הצעיר <a href="/wiki/%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%93%D7%94_%D7%94%D7%90%D7%96" title="יעקב דה האז">יעקב דה האז</a>, והרצל מינה אותו ל"מזכיר הכבוד" שלו בעיר.<a href="#cite_note-118">[118]</a> ב-16 ביולי הפליג הרצל לצרפת, שם קיבל נורדאו את פניו. לאחר שנענה על ידי בני משפחת רוטשילד בשלילה בכל גישושיו הקודמים, התקבל הפעם להפתעתו לראיון אצל הברון <a href="/wiki/%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%93_%D7%92%27%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A1_%D7%93%D7%94_%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%93" title="אדמונד ג'יימס דה רוטשילד">אדמונד ג'יימס דה רוטשילד</a>, שכבר אמר שהוא רואה בהרצל הרפתקן מסוכן. רוטשילד נחשב אז כאיש העשיר ביותר בצרפת. באותה שנה ישבו במושבותיו בארץ ישראל כ-3,000 מתיישבים. רוטשילד לא היה אז ציוני. בייסוד מושבותיו ראה מטרה <a href="/wiki/%D7%94%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%A8%D7%99" class="mw-redirect" title="הומניטרי">הומניטרית</a> ולא תחייה לאומית. הרעיון של מדינה יהודית בארץ ישראל היה בעיניו פסול והוא התנגד בתוקף לפועלו של הרצל, בעיקר מתוך חשש שהציונות שלו תעורר האשמות כלפי יהודים כמוהו בדבר נאמנות כפולה. רוטשילד לא קיבל אותו בביתו, אלא במשרד שאליו זומנו מבקשי התרומות. השיחה נפתחה בנימה תוקפנית והרצל הציג בה את תוכניתו, לה הוסיף תנאי: במקרה של הסכמה מצד הטורקים, יידרש רוטשילד לעמוד בראש התנועה הציונית והרצל יפנה את מקומו. רוטשילד סירב לכל פעולה פוליטית ואמר: "לא טוב שהעיניים תהינה גדולות מן הקיבה". בסופה של השיחה, שנמשכה שעתיים, אמר לו הרצל באיום: "אתה היית המפתח של כל התוכנית. אם אתה מסרב, כל מה שעשיתי עד כה יתמוטט... אנא הרהר בדבר, שמא יהיה אסון גדול יותר אם סירובך יאלץ אותי להפעיל את ההמונים בתעמולה חסרת מעצורים".<a href="#cite_note-119">[119]</a> <div class="mw-heading mw-heading4"><h4 id="רעיון_הקונגרס_הציוני">רעיון הקונגרס הציוני</h4></div> למחרת הפגישה עם רוטשילד, כתב הרצל לדה-האז בלונדון: "יש לארגן את ההמונים שלנו מיד... כאמצעי־תעמולה אני מציע <a href="/wiki/%D7%93%D7%92%D7%9C_%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%9D" class="mw-redirect" title="דגל שבעת הכוכבים">דגל עם שבעה כוכבי־זהב</a>". הוא שכנע את נורדאו לעמוד בראש התנועה בפריז, ונאם באספת סטודנטים בפרוור גובלין. בין הנוכחים באספה היה גם <a href="/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%A0%D7%90%D7%A8_%D7%9C%D7%96%D7%A8" title="ברנאר לזר">ברנאר לזר</a>, אנרכיסט-סוציאליסט שפעל למען דרייפוס ועתה הצטרף בהתלהבות לתנועתו של הרצל. למחרת יצא בחזרה לווינה,<a href="#cite_note-120">[120]</a> ועצר ב<a href="/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%9C%D7%A1%D7%91%D7%90%D7%93" class="mw-redirect" title="קרלסבאד">קרלסבאד</a> לפגישה בפארק ציבורי עם <a href="/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%A0%D7%93_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F,_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%94" title="פרדיננד הראשון, מלך בולגריה">פרדיננד הראשון, מלך בולגריה</a>. השיחה הייתה ידידותית מאוד והמלך הביע את אהדתו לתוכניתו של הרצל. הוא טען כי אינו יכול לפנות בנושא אל ה<a href="/wiki/%D7%A6%D7%90%D7%A8" title="צאר">צאר</a> הרוסי, משום שאינו "חביב ביותר על הרוסים ה<a href="/wiki/%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%AA%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%A1%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%AA" title="הכנסייה האורתודוקסית הרוסית">אורתודוקסים</a>" (פרדיננד היה קתולי), אך הבטיח לפנות בנושא לנסיך הגדול ולדימיר, דודנו של הצאר, משום ש"כל האחרים (בחצרו של הצאר) מדברים על היהודים כאילו אינם בני־אדם".<a href="#cite_note-121">[121]</a> הרצל יצר תופעה חדשה בפוליטיקה האירופית – תנועה לאומית בינלאומית. ב-1 באוגוסט 1896 כתב אל <a href="/wiki/%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%9F" title="דוד וולפסון">דוד וולפסון</a> כי הוא מעוניין לכנס "קונגרס ציוני כללי" של כל ארצות אירופה. במקביל, הטיל על דה-האז לקשור קשרים עם הקהילה היהודית ב<a href="/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA" title="ארצות הברית">ארצות הברית</a>. הרצל שכר משרד במרכז וינה והקים בו צוות שעסק בתיאום הפעילות הבינלאומית. את ההוצאות הוא מימן מכיסו.<a href="#cite_note-122">[122]</a> בשל זהירותם של היהודים העשירים בלונדון, הורה הרצל לדה-האז לייסד בה מועדוני-נוער ציוניים ואגודות-נשים ציוניות.<a href="#cite_note-אילון_247-123">[123]</a> הרצל עשה כמעט לבדו את ההכנות המעשיות לקונגרס הציוני, ובבקרים היה נוסע על אופניו העירה לעבודתו בעיתון. בתחילת אפריל 1897 הפיץ חוזר ראשון המזמין ארגונים ויחידים להירשם להשתתפות בקונגרס.<a href="#cite_note-124">[124]</a> בברלין נתכנסה מועצת הרבנים הרפורמיים בגרמניה לישיבת חירום ופרסמה מחאה נגד התנועה הציונית: "שאיפתם של אלה המכונים ציונים לכונן מדינה יהודית לאומית בארץ ישראל סותרת את תכניה המשיחיים של היהדות... היהדות מטילה על הדבקים בה לשרת במסירות־נפש את המולדת שאליה הם משתייכים". גם ב<a href="/wiki/%D7%A0%D7%99%D7%95_%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%A7" title="ניו יורק">ניו יורק</a> התקבלה החלטה דומה. הרצל תקף את "<a href="/wiki/%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%90%D7%94" title="רבני המחאה">רבני המחאה</a>": "הללו יושבים בסירה בטוחה וחובטים במשוטים על ראשי הטובעים המנסים להיאחז בדפנות... גרמני לא היה כותב 'המולדת לה אני משתייך'. היה אומר 'מולדתי'... אין אדם שייך למולדתו; המולדת שייכת לו. כאשר מולדתכם אינה שייכת לכם, אוי ואבוי לכם". הרצל תקף גם את הטענה בדבר שליחותה המוסרית של היהדות בבחינת "<a href="/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D" title="אור לגויים">אור לגויים</a>". הוא טען כי זו "עזות־פנים", משום ש"העולם התרבותי לא ירצה בנו בתור מיסיונרים".<a href="#cite_note-אילון_252-125">[125]</a> ב-17 באפריל פרסם פתאום הרב גידמן התקפה קשה על הציונות, בניגוד מוחלט לעמדתו הקודמת, וטען כי יהדות ולאומיות סותרות זו את זו.<a href="#cite_note-אילון_252-125">[125]</a> בקונטרס האנטי-ציוני שפרסם, "יהדות לאומית" (Nationaljudentum), ביקר גידמן את הדגש ששמה הציונות על הפן ה<a href="/wiki/%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA" title="לאומיות">לאומי</a> שב<a href="/wiki/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA" title="יהדות">יהדות</a> על חשבון הפן ה<a href="/wiki/%D7%93%D7%AA" title="דת">דתי</a> שבה. הקונטרס זכה לתגובה מנומסת אך תקיפה מצד הרצל ב<a href="/wiki/%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%9F" class="mw-redirect" title="שבועון">שבועון</a> Österreichische wochenschrift. ובין היתר טען כנגדו: <style data-mw-deduplicate="TemplateStyles:r34628598">.mw-parser-output .HeQuotationMark p:first-child::before{color:#99f;content:"”";font-family:David,serif;font-size:25px;font-weight:bold;line-height:100%}.mw-parser-output .HeQuotationMark p:last-child:after{color:#99f;content:"“";font-family:David,serif;font-size:25px;font-weight:bold;line-height:100%}.mw-parser-output .EnQuotationMark p:first-child::before{color:#99f;content:"“";font-family:"Times New Roman",serif;font-size:25px;font-weight:bold;line-height:100%}.mw-parser-output .EnQuotationMark p:last-child:after{color:#99f;content:"”";font-family:"Times New Roman",serif;font-size:25px;font-weight:bold;line-height:100%}</style> <blockquote dir="rtl"><div class="hebrewQuotation"> "...מר ד"ר גידמאן יוצא אל המערכה נגד הציונות בהמון מקראות, אך חושב אני, כי למצער כאלה וכאלה אפשר למצא בעד הציונות. אינני כמובן מלומד כל כך, כדי שאוכל להביאם [...] אבל במחברת קטנה שנדפסה זה מקרוב, כתובה ביד הסוחר התורני <a href="/wiki/%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%A1" class="mw-redirect" title="אהרון מרקוס">אהרון מרקוס</a> בפודגורז', אני מוצא מקום אחד המסייע לנו: "תנועת היישוב נוצרה לפני יותר מחמשים שנה בחוגים היותר חרדים בידי גדולי הרבנים למטרה גלויה של יסוד מדינה. הספר "<a href="/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)" class="mw-redirect" title="שיבת ציון (ספר)">שיבת ציון</a>" יכיל יותר ממאה הסכמות של גדולי רבנינו". – איך יצדיק מר ד"ר גידמאן לעומת עובדא זו את דבריו...? [...] ואהרן מרקוס זה [...] כדאי הוא שנסמוך עליו. הוא בעצמו הנהו "חסיד", ויחד עם זה איש שקנה חכמה הרבה וסופר בעל טעם, שכתב ספר נפלא על הפילוסופיה החדשה. במצבו האזרחי הוא סוחר. הוא "איננו חי מן היהדות" – כדברי ידידנו ליאון קלנר – "אלא בעד היהדות". </div> <div style="text-align:left;border-top: 1px dotted #ccc;">— <cite style="font-size:small; font-style: normal;">בנימין זאב הרצל: "היהדות הלאומית" של ד"ר גידמאן<a href="#cite_note-126">[126]</a></cite></div> </blockquote> ב-12 במאי נזף הרצל בדה-האז על שעשה תעמולה לדמותו של הרצל עצמו ולא לתנועה הציונית, והזהיר אותו שלא לנהל פולחן אישיות: ”נישמר־נא מפני הפיכת התנועה הלאומית לתנועה אישית... אחרת נספק במו ידינו כלי־נשק לידי אויבינו... חלילה לתנועה להישען על איש אחד. אסור שהרעיון ימות איתי.”<a href="#cite_note-אילון_247-123">[123]</a> <div class="mw-heading mw-heading4"><h4 id="ייסוד_העיתון_"די_ולט"_(1897)">ייסוד העיתון "די ולט" (1897)</h4></div> הרצל הגיע למסקנה שהתנועה הציונית המדינית זקוקה בהכרח לביטאון משלה כדי להפיץ את תורתה בקרב היהודים. בתחילת מאי <a href="/wiki/1897" title="1897">1897</a> החליט להקים שבועון פוליטי, וייסד ב<a href="/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%94" title="וינה">ווינה</a> את העיתון "<a href="/wiki/%D7%93%D7%99_%D7%95%D7%9C%D7%98_(%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99)" title="די ולט (שבועון ציוני)">די ולט</a>" ("העולם"), שהיה מוקדש אך ורק לנושא הציונות ושיקף את דעותיו של הרצל. עמוד השער היה צהוב, כצבע <a href="/wiki/%D7%98%D7%9C%D7%90%D7%99_%D7%A6%D7%94%D7%95%D7%91" class="mw-redirect" title="טלאי צהוב">אות הקלון</a> שענדו היהודים על בגדיהם ב<a href="/wiki/%D7%99%D7%9E%D7%99_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D" title="ימי הביניים">ימי הביניים</a>. ב<a href="/wiki/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA" class="mw-redirect" title="מאמר המערכת">מאמר המערכת</a> הראשון, שהתפרסם בתחילת יוני, הגדיר הרצל את מהות העיתון: "השבועון שלנו הוא עיתון יהודי. אנו נוטלים מילה זו, שרואים בה לשון השמצה, ורוצים לעשותה תואר־כבוד". מטרתנו "להקים בית ונחלה".<a href="#cite_note-אילון_256-127">[127]</a> במאמר זה, כתב הרצל: "די ולט צריך לשמש לעם היהודי מגן ונשק... נגד אויביו – בלי הבדל דת".<a href="#cite_note-128">[128]</a> הרצל החליט לממן את השבועון בעצמו, בתוספת עזרה מאביו. כמעט כל המאמרים נכתבו על ידי הרצל עצמו, שטיפל בעצמו גם בכל הפרטים הטכניים והמנהליים. העיתון הפך להצלחה ותוך שנה הגיעה תפוצתו לעשרת אלפים עותקים. הוא סימן מפנה בעיתונאות היהודית הקהילתית של <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91_%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%94" title="מערב אירופה">מערב אירופה</a>, משום שהיה תוקפני ופולמוסי ודן בגילוי לב בצרותיהם של היהודים.<a href="#cite_note-אילון_256-127">[127]</a> פרסום השבועון חידש את העימות בין הרצל לשני המוציאים לאור של "נויה פרייה פרסה", שדרשו ממנו לסגור אותו. בנדיקט ניסה לשכנעו וטען כי הוא מזיק לעצמו וגורם לעיתון בו הוא מועסק "מבוכה עצומה", משום שעתה הם "נראים כביטאון יהודי". כעבור מספר ימים עבר בנדיקט לאיומים, והרצל היה עתה תחת סכנת פיטורים.<a href="#cite_note-129">[129]</a> <div class="mw-heading mw-heading4"><h4 id="ייסוד_הקונגרס_הציוני_(1897)">ייסוד הקונגרס הציוני (1897)</h4></div> <figure class="mw-halign-left" typeof="mw:File/Thumb"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:PikiWiki_Israel_28530_Herzl.jpg" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/9/95/PikiWiki_Israel_28530_Herzl.jpg/180px-PikiWiki_Israel_28530_Herzl.jpg" decoding="async" width="180" height="315" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/9/95/PikiWiki_Israel_28530_Herzl.jpg/270px-PikiWiki_Israel_28530_Herzl.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/9/95/PikiWiki_Israel_28530_Herzl.jpg/360px-PikiWiki_Israel_28530_Herzl.jpg 2x" data-file-width="406" data-file-height="711" /></a><figcaption>הרצל יוצא מבית הכנסת בבזל</figcaption></figure> <figure class="mw-halign-left" typeof="mw:File/Thumb"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:THEODOR_HERZL_ADDRESSING_THE_FIRST_OR_SECOND_ZIONIST_CONGRESS_IN_BASEL,_SWITZERLAND_IN_1897-8._%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%9D_%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%A1_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%95_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%91%D7%96%D7%9C_-_%D7%A9%D7%A0%D7%AA_1897-1898.jpg" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/e/e5/THEODOR_HERZL_ADDRESSING_THE_FIRST_OR_SECOND_ZIONIST_CONGRESS_IN_BASEL%2C_SWITZERLAND_IN_1897-8._%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%9D_%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%A1_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%95_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%91%D7%96%D7%9C_-_%D7%A9%D7%A0%D7%AA_1897-1898.jpg/300px-thumbnail.jpg" decoding="async" width="300" height="217" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/e/e5/THEODOR_HERZL_ADDRESSING_THE_FIRST_OR_SECOND_ZIONIST_CONGRESS_IN_BASEL%2C_SWITZERLAND_IN_1897-8._%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%9D_%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%A1_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%95_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%91%D7%96%D7%9C_-_%D7%A9%D7%A0%D7%AA_1897-1898.jpg/450px-thumbnail.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/e/e5/THEODOR_HERZL_ADDRESSING_THE_FIRST_OR_SECOND_ZIONIST_CONGRESS_IN_BASEL%2C_SWITZERLAND_IN_1897-8._%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%9D_%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%A1_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%95_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%91%D7%96%D7%9C_-_%D7%A9%D7%A0%D7%AA_1897-1898.jpg/600px-thumbnail.jpg 2x" data-file-width="4000" data-file-height="2888" /></a><figcaption>הרצל נואם בקונגרס הציוני</figcaption></figure> במטרה לאחד את כל הכוחות הציוניים, ובמטרה לזכות לשיתוף פעולה מצד "<a href="/wiki/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%91%D7%99_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F" title="חובבי ציון">חובבי ציון</a>", כינס הרצל בשנת <a href="/wiki/1897" title="1897">1897</a> <a href="/wiki/%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%A1_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99" title="הקונגרס הציוני העולמי">קונגרס ציוני עולמי</a>. הרצל תכנן לקיים את <a href="/wiki/%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%A1_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F" class="mw-redirect" title="הקונגרס הציוני הראשון">הקונגרס הציוני הראשון</a> ב<a href="/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%9B%D7%9F" title="מינכן">מינכן</a>, אך יהודי העיר התנגדו לכך בטענה כי הוא מסכן את ביטחונם, משום שיוטל ספק בפטריוטיות שלהם.<a href="#cite_note-אילון_259-130">[130]</a> ראשי הקהילה בעיר גייסו את הרבנות ה<a href="/wiki/%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%99" class="mw-redirect" title="רפורמי">רפורמית</a> והאורתודוקסית גם יחד בגרמניה ועוררו מסע מחאה בכל הארץ.<a href="#cite_note-131">[131]</a> עקב כך העביר הרצל את הקונגרס ל<a href="/wiki/%D7%91%D7%96%D7%9C" title="בזל">בזל</a> שב<a href="/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A5" title="שווייץ">שווייץ</a>.<a href="#cite_note-אילון_259-130">[130]</a> בתקופה זו שינה הרצל את יחסו לעבודתו הספרותית שלא עסקה בנושא הציוני. ב-24 במאי 1897 אמר לביוגרף שלו, <a href="/wiki/%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9F" title="ראובן בריינין">ראובן בריינין</a>, שכבר עסק בכתיבת הביוגרפיה שלו: "לא אומר דבר על מחזותי ויצירותי הספרותיות. הלוואי ונשכחו כלא־היו". כמו כן, ביקש מעורכי "מי ומי בספרות הגרמנית" להשמיט מעתה והלאה את כל יצירותיו, למעט הקונטרס "מדינת היהודים" וקובץ הכתבות הפוליטיות שלו מפריז, "פּאלֶה בּוּרבּוֹן". בזמן חופשתו באישל, יזם תחרות בינלאומית לכתיבת תמליל להמנון יהודי לאומי. הוא נסע לבזל ללא אשתו, שסירבה להתלוות אליו לקונגרס.<a href="#cite_note-132">[132]</a> הרצל הגיע לבזל ארבעה ימים לפני פתיחת הקונגרס והשתכן ב<a href="/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D" title="מלון שלושת המלכים">מלון שלושת המלכים</a>.<a href="#cite_note-אילון_261-133">[133]</a> הוא ערך ביקורים רשמיים בעירייה ובמשרדי הממשלה, ובשבת ביקר עם נורדאו בבית הכנסת. הוא נקרא לעלות לתורה ושעה לפני כן קיבל שיעור בנוסח הברכה.<a href="#cite_note-134">[134]</a> בטקס הפתיחה של הקונגרס, התקבל הרצל בתשואות סוערות והתקשה להתחיל בנאומו, משום שסערת התשואות גברה בכל פעם שהחל לדבר. התשואות נמשכו כ-15 דקות ובאולם נשמעו קריאות "יחי המלך!". בנאומו אמר הרצל, "רוצים אנו להניח את אבן־הפינה לבית אשר בבוא היום ישכון בו העם היהודי", ו"הציונות היא שיבתנו אל היהדות עוד לפני שיבתנו לארץ־היהודים". הרצל תקף את הסתננות היהודים לארץ ישראל וטען: "אם סבור מישהו כי היהודים יכולים להתגנב לארץ־אבותיהם, הוא מוליך שולל את עצמו או את זולתו. אין מקום בעולם, שבו ישגיחו בבוא היהודים ביתר מהירות מאשר במולדתם ההיסטורית". הרצל נבחר פה אחד לנשיא הקונגרס. בדיוני הוועדות, שימש יושב-ראש.<a href="#cite_note-135">[135]</a> הקונגרס הציוני היה כינוס פומבי של נציגי היהודים הציוניים ממדינות שונות, שנועד ליצור תשתית שתרכז את התומכים בתוכניותיו ותהווה בסיס להרחבת התנועה הציונית לעבר תנועה מדינית מאורגנת. הוא נועד להוות גם מוסד החקיקה וקבלת ההחלטות של התנועה הציונית. בכינוס הקונגרס, בהקמת הארגונים הציוניים במסגרתו, וב<a href="/wiki/%D7%AA%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%94" title="תעמולה">תעמולה</a> לרעיון הציוני שגרר בעקבותיו, הציב הרצל את המסד לכל המערכות הפוליטיות של התנועה הציונית. כך אישר הקונגרס הראשון את <a href="/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%96%D7%9C" title="תוכנית בזל">תוכנית בזל</a>, שקראה להקמת בית ליהודים בארץ ישראל בהסכמת מדינות העולם, וביוזמתו הוקמה <a href="/wiki/%D7%94%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%AA" title="ההסתדרות הציונית העולמית">ההסתדרות הציונית העולמית</a> כגוף ביצועי של התנועה הציונית. מספר ימים לאחר שובו לווינה, כתב הרצל ביומנו על כינוס הקונגרס הראשון: <dl><dd>”אם אמצה את קונגרס בזל בדיבור אחד – שאזהר שלא להגותו ברבים – הריהו זה: בבזל ייסדתי את מדינת היהודים. אם אומר זאת בקול היום, יענה לי צחוק כללי. אולי בעוד חמש שנים, בוודאי בעוד חמישים שנה, יודו בכך כולם”.<a href="#cite_note-136">[136]</a></dd></dl> הוגה הדעות הציוני <a href="/wiki/%D7%90%D7%97%D7%93_%D7%94%D7%A2%D7%9D" title="אחד העם">אחד העם</a> השתתף בקונגרס הציוני הראשון, אך היה "כאבל בין חתנים". הוא טען נגד תוכניתו של הרצל, שאין פתרון חברתי וחומרי בלי שתקדם לו "התחדשות מוסרית" באמצעות תחייתה של תרבות לאומית.<a href="#cite_note-אילון_385-137">[137]</a> הוא ביקר את כיוון הפעולה של <a href="/wiki/%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA" class="mw-redirect" title="הציונות המדינית">הציונות המדינית</a> שהנהיג הרצל, וטען כי "תשועת ישראל עתידה לבוא על ידי 'נביאים' ולא על ידי 'דיפלומאטים'".<a href="#cite_note-138">[138]</a> מאז הקונגרס הראשון התמיד אחד העם לתקוף את הרצל, ונמנע מלהשתתף בקונגרסים הבאים.<a href="#cite_note-אילון_385-137">[137]</a> <div class="mw-heading mw-heading4"><h4 id="בנק_להתיישבות_יהודית,_המחזה_"הגטו_החדש",_1897–1898"><span id=".D7.91.D7.A0.D7.A7_.D7.9C.D7.94.D7.AA.D7.99.D7.99.D7.A9.D7.91.D7.95.D7.AA_.D7.99.D7.94.D7.95.D7.93.D7.99.D7.AA.2C_.D7.94.D7.9E.D7.97.D7.96.D7.94_.22.D7.94.D7.92.D7.98.D7.95_.D7.94.D7.97.D7.93.D7.A9.22.2C_1897.E2.80.931898">בנק להתיישבות יהודית, המחזה "הגטו החדש", 1897–1898</h4></div> בשובו לווינה, התקבל הרצל בלעג במערכת העיתון "נויה פרייה פרסה". העיתון התעלם מהקונגרס לחלוטין. עורכיו לא לחצו עתה בעניין סגירת "די ולט". הרצל התפשר בכך שכתב בו בשם בדוי, ועורכיו הסתפקו בכך.<a href="#cite_note-139">[139]</a> עתה הקדיש עצמו הרצל לגיבוש הארגון הציוני החדש. במאמר ב"די ולט" פרסם תוכנית לייסוד "בנק קולוניאלי יהודי", שיממן את יציאת היהודים מאירופה ואת התיישבותם בארצם החדשה. הוא הסביר כי "התנועה הלאומית אסור שתהיה תלויה בחסדם של נדבנים", ולכן עדיף שהמוני העם יממנו אותה. לטענתו הדבר אפשרי, משום כל היהודים העניים ביחד עשירים יותר מ<a href="/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA_%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%93" title="משפחת רוטשילד">משפחת רוטשילד</a>.<a href="#cite_note-אילון_278-140">[140]</a> הרצל הטיל את המשימה לגיוס הון היסוד על <a href="/wiki/%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%9F" title="דוד וולפסון">דוד וולפסון</a>, אלא שעשירי היהודים באירופה דחו את פניותיו והגוף הפיננסי היחיד שהיה מוכן להנפיק את המניות היה בנק לא-יהודי קטן. הרצל חשד שבית רוטשילד הוא העומד מאחורי הסירובים, ובהודעה פומבית איים על משפחת רוטשילד בחרם בינלאומי מטעם המעמד הבינוני היהודי. זעמו של הרצל על ה<a href="/wiki/%D7%91%D7%A0%D7%A7%D7%90%D7%99" title="בנקאי">בנקאים</a> היהודים הגדולים הביא אותו לפרסם בגיליון אוקטובר השני של "די ולט" מאמר-השמצה קיצוני בשם "Mauschel" ("יהודון"). סגנונו הזכיר את התעמולה האנטישמית. היהודים המתנגדים לציונות תוארו בו כטיפוסים מנוונים, המעוררים "בחילה", "אנוכיים", "מזוהמים" ו"נבזים". המאמר עורר סערת מחאות.<a href="#cite_note-141">[141]</a> חג המולד של 1897 היה הראשון שלא הוצב בו <a href="/wiki/%D7%A2%D7%A5_%D7%97%D7%92_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%93" title="עץ חג המולד">עץ חג המולד</a> בבית משפחת הרצל. במקום זאת, הדליק הרצל <a href="/wiki/%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%99%D7%94" title="חנוכייה">חנוכייה</a> וסיפר לילדיו על <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A8%D7%93_%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%9D" class="mw-redirect" title="מרד המכבים">מרד המכבים</a> ועל נס חנוכה. הוא כתב על החלטתו זו ועל המשתמע ממנה בסיפור אוטוביוגרפי בשם "המנורה", שפרסם ב"די ולט": "על ידי אותם ייסורים פנימיים עמומים הגיע אל מקורם, אל יהדותו. בימים נעימים יותר אולי לא היה מוצא אותה לעולם... עכשיו התחיל לאהוב אותה בכל לב". את אור נרותיה של מנורת ה<a href="/wiki/%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94" title="חנוכה">חנוכה</a>, דימה הרצל ליקיצה אטית של אומה: "תחילה נדלק נר אחד. עדיין שוררת חשיכה ואותו נר יחיד נראה נוגה. ואז מצטרף עוד נר, ועוד נר... ואין מלאכה שיש בה אושר גדול יותר מלשמש את האור".<a href="#cite_note-142">[142]</a> בתחילת ינואר 1898 הועלה המחזה "<a href="/wiki/%D7%94%D7%92%D7%98%D7%95_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9" title="הגטו החדש">הגטו החדש</a>" על ידי מפיק פרטי בקארלתיאטר בווינה. באכר ובנדיקט זעמו על כך שהכתב המפורסם שלהם יהיה מעורב ב"מחזה יהודי". באכר דרש מהרצל לאסור על הצגת המחזה, אולם הוא סירב, ובעקבות המריבה הקשה אירע לו התקף־לב קל. הצנזור המשטרתי של וינה, שחשש ממהומות נוספות על אלו שאירעו לאחרונה בעיר, דרש לקצץ קטעים מהמחזה, אך הרצל והמפיק ערערו על החלטתו בפני מושל <a href="/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%97%D7%AA%D7%99%D7%AA" title="אוסטריה תחתית">אוסטריה תחתית</a>, והיא בוטלה. ההצגה אכזבה הן את הרצל והן את הצופים, והמבקרים נותרו אדישים. לאחר מכן עבר המחזה לברלין, וגם שם נקטל בידי המבקרים. כישלון המחזה והקשיים בהקמת הבנק גרמו להרצל דיכאון עמוק. הוא ביקש מנורדאו לקבל עליו את הנהגת התנועה, אך נורדאו סירב.<a href="#cite_note-143">[143]</a> <div class="mw-heading mw-heading4"><h4 id="מגעים_עם_העות'מאנים_והגרמנים,_הקונגרס_הציוני_השני_(1898)"><span id=".D7.9E.D7.92.D7.A2.D7.99.D7.9D_.D7.A2.D7.9D_.D7.94.D7.A2.D7.95.D7.AA.27.D7.9E.D7.90.D7.A0.D7.99.D7.9D_.D7.95.D7.94.D7.92.D7.A8.D7.9E.D7.A0.D7.99.D7.9D.2C_.D7.94.D7.A7.D7.95.D7.A0.D7.92.D7.A8.D7.A1_.D7.94.D7.A6.D7.99.D7.95.D7.A0.D7.99_.D7.94.D7.A9.D7.A0.D7.99_.281898.29">מגעים עם העות'מאנים והגרמנים, הקונגרס הציוני השני (1898)</h4></div> לאחר שובו מן הקונגרס, חידש הרצל את קשריו עם הממשלה העות'מאנית באמצעות נבלינסקי, אלא שהפעם התשלום לא יצא רק מכיסו, אלא גם מהכנסות "<a href="/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%9C_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99" title="השקל הציוני">השקל הציוני</a>". הרצל כתב על נבלינסקי: "הוא מלמדני מאה ואחד דקדוקי נוהג דיפלומטי". הם ניסחו יחד איגרת חדשה לסולטאן, בה הציעו הקמת מדינת־חסות יהודית בארץ ישראל, שתמורתה יכסו היהודים את חובות החוץ של הממשלה העות'מאנית. האיגרת הועברה לסולטאן באמצעות נורי ביי, המזכיר הכללי של משרד החוץ העות'מאני, תמורת תשלום <a href="/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%97%D7%93" title="שוחד">שוחד</a>. בתחילת פברואר 1898 נועד הרצל בברלין לשלוש שיחות עם שגריר טורקיה בברלין, אחמד תופיק נאשה, ערב מינויו לשר החוץ (בהמשך מונה גם ל<a href="/wiki/%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A8_%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C" title="וזיר גדול">ווזיר הגדול</a>). תופיק הסכים להגירת יהודים לשטחי האימפריה העות'מאנית, אך לא למתן אוטונומיה טריטוריאלית. תמורת קבלת היהודים, יצטרכו לשלם הון עתק. הרצל שלל את הפתרון, וקבע כי היהודים לא יהיו "הארמנים החדשים", ושעדיף להמתין "שמצבה של טורקיה יהיה גרוע עוד יותר".<a href="#cite_note-144">[144]</a> לאחר מכן נפגש הרצל עם פרידריך-קארל פון לוקאנוס, ראש לשכת הקיסר הגרמני, וביקש ראיון אצל הקיסר כדי להסביר לו את הציונות. לוקאנוס השיב כי הקיסר מכיר את הנושא אולם נכבדי הקהילה היהודית "אינם להוטים ביותר" לגביו. לוקאנוס הביע אהדה לציונות, והבטיח למסור לקיסר עותק של הספר "מדינת היהודים".<a href="#cite_note-אילון_278-140">[140]</a> ב-22 באפריל 1898 כינס הרצל את הוועד הפועל הציוני לישיבה שדנה בהכנת הקונגרס הציוני השני. הרצל רצה לכנס עוד קונגרס זמן קצר לאחר הקונגרס הראשון, כדי לערוך עוד הפגנה פומבית של התנועה, ולהמשיך בכך תנופתה. <a href="/wiki/%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%A7%D7%9C%D7%A0%D7%A8" title="ליאון קלנר">ליאון קלנר</a> ביקר אותו על תאוות-הראווה שלו, וטען: "תנועה זו כל־כולה שאון והמולה – לא יותר!". הרצל השיב לכך: "בפוליטיקה המולה היא הכול! המולה מתמשכת הריהי כשהיא לעצמה עובדה ראויה לציון. ההיסטוריה העולמית כולה אינה אלא המולה". הרצל לחץ על נורדאו לעשות ככל יכולתו כדי שיהודים מאסיה, <a href="/wiki/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A1" class="mw-redirect" title="יהדות פרס">פרסים</a> ו<a href="/wiki/%D7%91%D7%95%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%9D" class="mw-redirect" title="בוכרים">בוכרים</a>, יהיו נוכחים בקונגרס הבא, לשם יצירת "רושם ציורי". הרצל ראה חשיבות עליונה בבחירת הדגל הציוני. בקונגרס הראשון נתלה מעל לפתח הכניסה <a href="/wiki/%D7%93%D7%92%D7%9C_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="דגל ישראל">דגל כחול לבן</a> מעוטר ב<a href="/wiki/%D7%9E%D7%92%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%93" title="מגן דוד">מגן דוד</a>,<a href="#cite_note-אילון_261-133">[133]</a> אותו הזמין וולפסון, אולם הרצל לא היה מרוצה מבחירתו המהירה. לביקורתו של <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A7%D7%A1_%D7%91%D7%95%D7%93%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A8" title="מקס בודנהיימר">מקס בודנהיימר</a> בדבר העיסוק המוקדם בדגלים ובסמלים, השיב: "מי שרוצה להנהיג אומה, זקוק לדגלים ולחצוצרות. אחרת אי־אפשר לתת הוראות להמון". בעקבות כישלון גיוסם של בנקאים יהודים לעזרת התנועה, החליט באוגוסט 1898 לייסד את הבנק בקונגרס עצמו. במקביל כתב הרצל קומדיה קלה בשם "אונזר קטכן" ("קטכן שלנו"), שעסקה בכישלונם של נישואים בורגניים בתקופתו.<a href="#cite_note-145">[145]</a> ב-28–31 באוגוסט 1898 התקיים <a href="/wiki/%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%A1_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99" class="mw-redirect" title="הקונגרס הציוני השני">הקונגרס הציוני השני</a> בבזל, שנפתח לצלילי "<a href="/wiki/%D7%98%D7%A0%D7%94%D7%95%D7%99%D7%96%D7%A8" title="טנהויזר">טנהויזר</a>" של וגנר.<a href="#cite_note-146">[146]</a> הרצל התייחס בנאום הפתיחה שלו ל<a href="/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%A2_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%94%D7%9C%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="מסע וילהלם השני לארץ ישראל">ביקור הקיסר הגרמני בארץ ישראל</a> בחודש הבא, ואמר שזו הוכחה לחשיבותה של ארץ ישראל לאנושות כולה. זמן קצר לאחר סיום הקונגרס, הגיע להרצל מסר מהסולטאן הטורקי, בתגובה לכבוד שחלק לו הקונגרס, שנוסח בנימה אדיבה ולבבית באופן יוצא דופן. במקביל הגיעה להרצל גם הזמנה לבקר את <a href="/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F,_%D7%94%D7%93%D7%95%D7%9B%D7%A1_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C_%D7%9E%D7%91%D7%90%D7%93%D7%9F" class="mw-redirect" title="פרידריך הראשון, הדוכס הגדול מבאדן">פרידריך, הארכידוכס מבאדן</a>. הרצל הגיע יחד עם הכלר ישר מן הקונגרס למעון הקיץ של פרידריך באי <a href="/wiki/%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%90%D7%95" title="מאינאו">מאינאו</a>. פרידריך בישר לו שממשלת גרמניה פועלת בנושא המדינה היהודית בארץ ישראל, וששגריר גרמניה בקושטא קיבל תשובה שלפיה הסולטאן רואה את התוכנית של הרצל "בעין יפה". פרידריך סיפר לו שדן בנושא עם אחיינו הקיסר, וזה שוכנע באפשרויות הגדולות שפותחת הציונות. הוא יעץ להרצל ליצור מיד קשר עם שגריר גרמניה בווינה, הרוזן <a href="/wiki/%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%A4_%D7%A4%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92" class="mw-redirect" title="פיליפ פון אוילנבורג">פיליפ פון אוילנבורג</a>, שהוטל עליו לחקור את הנושא ולדווח לקיסר. הארכידוכס סיפר להרצל גם על תוכניותיו החשאיות של הקיסר: מסעו בחודש הבא לארץ הקודש הוא מסע פוליטי במסווה של מסע דתי, ומטרתו האמיתית היא להרחיב את השפעת גרמניה במזרח. הקיסר רוצה להשיג <a href="/wiki/%D7%96%D7%99%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F_(%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C)" title="זיכיון (ממשל)">זיכיון</a> להקמת מסילת ברזל ל<a href="/wiki/%D7%91%D7%92%D7%93%D7%90%D7%93" title="בגדאד">בגדאד</a>, ולשם כך ייוועד תחילה עם הסולטאן בקושטא. פרידריך סיפר לו שיעץ לקיסר להמליץ על תוכניתו של הרצל בפני הסולטאן. הרצל אמר לפרידריך שהיהודים זקוקים ל<a href="/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%98" class="mw-redirect" title="פרוטקטורט">פרוטקטורט</a> (מדינת חסות), ושהוא מעדיף פרוטקטורט גרמני. הוא הוסיף שהקמת מדינה יהודית תבלום את זרימת היהודים אל המפלגות המהפכניות, ושהפרוטקטורט הגרמני יסייע להתפשטות גרמנית במזרח. הוא ציין ש"סופרים גרמנים – אמנם ממוצא יהודי – עומדים בראש התנועה הציונית", ושלשון הקונגרסים היא גרמנית, וזו ראיה לכך ששיבת היהודים לארצם תחדיר למזרח את התרבות הגרמנית. למחרת בבוקר נפגש הרצל בשגרירות גרמניה בווינה עם השגריר אוילנבורג, שהיה ידיד קרוב של הקיסר ובעל השפעה רבה בחצר המלוכה. הקיסר הגרמני, ששהה באותו זמן בווינה לרגל הלווייתה של <a href="/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%91%D7%AA,_%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%AA_%D7%91%D7%95%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94" title="אליזבת, נסיכת בוואריה">סיסי</a>, קיסרית אוסטריה שנרצחה, התגורר בבניין השגרירות. הרצל שכנע את השגריר בטיעוניו על הכדאיות לגרמניה ולקיסר שלה, והשגריר הפנה אותו לשוחח מיד עם שר החוץ, הנסיך <a href="/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%93_%D7%A4%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%91" title="ברנהרד פון בילוב">ברנהרד פון בילוב</a>. למחרת שב הרצל לשגרירות ונפגש עם בילוב. בסוף השיחה ביקש ראיון אישי אצל הקיסר, אולם הקיסר עזב את וינה מבלי להיפגש איתו.<a href="#cite_note-147">[147]</a> תחת הנהגת הרצל, החליט הקונגרס הציוני השני על הקמת בנק יהודי ציוני.<a href="#cite_note-148">[148]</a> ב-21 בספטמבר 1898 הגיע הרצל לפריז לצורך פגישות בענייני הבנק (בנק "<a href="/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D" title="אוצר התיישבות היהודים">אוצר התיישבות היהודים</a>" הוקם לבסוף ב-1899). <a href="/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A1" title="פרשת דרייפוס">פרשת דרייפוס</a> התקרבה לשיאה, והרצל כתב לאשתו שהמצב בפריז "קשה מנשוא" ו"בכל אשר תלך אינך שומע אלא צריחות נגד היהודים". הוא כתב מכתב לאוילנבורג ובו פנייה לקיסר. אוילנבורג כבר דיבר עם הקיסר במשך יותר משבוע בשבחו של הרצל ולטובת תוכניתו, ושכנע אותו לתמוך בה. הקיסר נעשה נלהב מהתוכנית והטיל על אוילנבורג לזמן את הרצל לראיון פומבי בירושלים בראש משלחת ציונית רשמית. הקיסר כתב לדודו הארכידוכס, הודה לו על שהביא לתשומת לבו את הציונות, והודיע לו שיתערב לטובת היהודים אצל הסולטאן. הרצל קיבל מאוילנבורג את ההזמנה לפגישה כשהיה בהולנד. למחרת הפליג לאנגליה, שם לקה בהתקף-לב. ב-6 באוקטובר 1898 נסע לברלין כדי להיפגש עם אוילנבורג באחוזתו הכפרית. אוילנבורג סיפר להרצל שהקיסר מתייחס לתוכניתו "באהדה רבה", ושהוא מצפה לקבל אותו בראש משלחת ציונית בירושלים, וייתכן שיעניק לו ראיון בקושטא לפני יציאתו לארץ הקודש. כעבור יומיים נפגש הרצל בבוקר עם הארכידוכס מבאדן בארמון הקיסרי ב<a href="/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A1%D7%93%D7%90%D7%9D" title="פוטסדאם">פוטסדאם</a>. פרידריך סיפר לו על התלהבותו של הקיסר מתוכניתו, והפנה אותו לשר החוץ בילוב. בצהריים חזר הרצל לארמון לפגישה עם בילוב,<a href="#cite_note-149">[149]</a> שבה נכח גם <a href="/wiki/%D7%A7%D7%A0%D7%A6%D7%9C%D7%A8_%D7%92%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%94" title="קנצלר גרמניה">הקנצלר הקיסרי</a> <a href="/wiki/%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%93%D7%95%D7%95%D7%99%D7%92,_%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%9A_%D7%94%D7%95%D7%94%D7%A0%D7%9C%D7%95%D7%94%D7%94-%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%A1%D7%98" title="כלודוויג, נסיך הוהנלוהה-שילינגספירסט">הנסיך הוהנלוהה</a>, ששאל את הרצל: "אתה באמת סבור שהיהודים ינטשו את הבורסה שלהם וילכו אחריך לארץ ישראל?". הרצל ענה שהיהודים יקנו את הקרקע "ב<a href="/wiki/%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%A8_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%A7" title="מחיר השוק">מחיר השוק</a> מבעליה הנוכחיים". לשאלת הקנצלר מיהם אותם בעלים, ענה הרצל: "כל ה<a href="/wiki/%D7%A2%D7%A8%D7%91_%D7%A8%D7%91" title="ערב רב">ערב רב</a> של המזרח, ערבים, יוונים". בשלב מסוים נחפז בילוב לעזוב, ואמר להרצל: "להתראות בקושטא". הרצל חזר מיד לווינה ומיהר להרכיב משלחת ציונית, שכללה את <a href="/wiki/%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%9F" title="דוד וולפסון">דוד וולפסון</a>, הפרקליט <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A7%D7%A1_%D7%91%D7%95%D7%93%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A8" title="מקס בודנהיימר">מקס בודנהיימר</a>, הרופא <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%A8%D7%A8" title="משה שנירר">משה שנירר</a> והמהנדס הווינאי יוסף זיידנר. ב-12 באוקטובר 1898 בלילה, עלתה המשלחת על הרכבת לקושטא.<a href="#cite_note-150">[150]</a> <div class="mw-heading mw-heading4"><h4 id="הפגישה_עם_קיסר_גרמניה_בקושטא_(אוקטובר_1898)"><span id=".D7.94.D7.A4.D7.92.D7.99.D7.A9.D7.94_.D7.A2.D7.9D_.D7.A7.D7.99.D7.A1.D7.A8_.D7.92.D7.A8.D7.9E.D7.A0.D7.99.D7.94_.D7.91.D7.A7.D7.95.D7.A9.D7.98.D7.90_.28.D7.90.D7.95.D7.A7.D7.98.D7.95.D7.91.D7.A8_1898.29">הפגישה עם קיסר גרמניה בקושטא (אוקטובר 1898)</h4></div> <figure class="mw-halign-left" typeof="mw:File/Thumb"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Theodor_Herzl_on_the_passage_to_Egypt.jpg" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/5/56/Theodor_Herzl_on_the_passage_to_Egypt.jpg/180px-Theodor_Herzl_on_the_passage_to_Egypt.jpg" decoding="async" width="180" height="235" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/5/56/Theodor_Herzl_on_the_passage_to_Egypt.jpg/270px-Theodor_Herzl_on_the_passage_to_Egypt.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/5/56/Theodor_Herzl_on_the_passage_to_Egypt.jpg/360px-Theodor_Herzl_on_the_passage_to_Egypt.jpg 2x" data-file-width="1825" data-file-height="2387" /></a><figcaption>באונייה בדרך למצרים, במסע לארץ ישראל, 1898</figcaption></figure> כשהגיעה המשלחת לקושטא, מיהר הרצל לארמון הסולטאן, אולם השרים לא היו במשרדיהם ושגריר גרמניה סירב לקבל אותו. סוכני משטרה טורקיים עקבו אחר חברי המשלחת בצאתם ממלון "דה לונדון" בו השתכנו, וגם מכתביהם נפתחו בדואר. בחדר האכילה הקפידו חברי המשלחת לשוחח בשמות-צופן: "כהן" היה הסולטאן ו"האחיין" היה הקיסר. בבוקר 18 באוקטובר הגיע הקיסר לעיר. חברי המשלחת היו בלחץ של זמן. כדי להגיע בזמן לריאיון עם הקיסר בארץ ישראל, היו צריכים לצאת כבר למחרת בבוקר, ולכן הטיל הרצל על וולפסון למסור מכתב לשלישו של הקיסר, בו ביקש ראיון פרטי מיד. אחרי ארוחת הצהריים, הוזמן הרצל לראיון בשעה 16:30. הוא נסע בכרכרה יחד עם וולפסון ל<a href="/w/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%96&action=edit&redlink=1" class="new" title="ארמון אילדיז (הדף אינו קיים)">אילדיז קיוסק</a> (<a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Y%C4%B1ld%C4%B1z_Palace" class="extiw" title="en:Yıldız Palace">אנ'</a>). הרצל נכנס לבדו לארמון הקיסר האורח. רק בשעה 17:30 נקרא אל הקיסר. בקומה העליונה פגש בבילוב, שהתלווה אליו לחדרו של הקיסר.<a href="#cite_note-151">[151]</a> הרצל התרשם מאוד מחביבותו של הקיסר, וגם הקיסר התרשם מהרצל וציין ביומנו את התפעלותו מ"מוחו החריף, הנבון מאין כמוהו, מעיניו רבות ההבעה, ומה<a href="/wiki/%D7%90%D7%99%D7%93%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9D" title="אידיאליזם">אידיאליזם</a> ואורח המחשבה האצילי שלו". תוך שלבו פועם בחוזקה, התווה הרצל את עיקרי תוכניתו. הקיסר הביע תמיכה בתוכנית, אולם לא הסתיר את נקודת המוצא האנטישמית שלו: "בקרב בני עמך ישנם יסודות, שטוב היה ליישבם בארץ ישראל... (באזור <a href="/wiki/%D7%94%D7%A1%D7%94" class="mw-redirect" title="הסה">הסה</a>) הם פועלים כמלווים בריבית קצוצה בקרב האוכלוסייה הכפרית. אילו יצאו אנשים אלה למושבות עם רכושם, אולי היו נעשים מועילים יותר". בילוב הוסיף לזאת כי היהודים נוהגים בכפיות טובה כלפי בית המלוכה בכך שהם מצטרפים אל מפלגות האופוזיציה. הרצל הבטיח כי הציונות תרחיק את היהודים מהמפלגות המהפכניות, וביקש מהקיסר לתמוך בהקמת חברת התיישבות בעלת זיכיון ציבורי לפי דגם <a href="/wiki/%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%95%D7%93%D7%95_%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%AA" class="mw-disambig" title="חברת הודו המזרחית">חברת הודו המזרחית</a>. הקיסר נעשה נלהב, ולמרות הבעות הסתייגות מצד בילוב, הודיע כי יקבל עליו את החסות. הוא היה בטוח שהסולטאן ייענה לדרישתו לקבל חברה בעלת זיכיון בחסות גרמנית, ואמר כי יקבל את המשלחת הציונית ב<a href="/wiki/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%94_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%AA%27%D7%9E%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%AA" title="ירושלים בתקופה העות'מאנית">ירושלים</a>. הוא ביקש מהרצל לכתוב מראש את נאומו ולמסור אותו לידי בילוב לאישור מוקדם. הרצל הבטיח בצאתו שימסור אותו לידיו לפני שיעזוב את קושטא, ומיד כשחזר למלון התיישב לכתוב אותו בשעות הערב ולפנות בוקר, תוך שהוא סובל ממיחושים בלבו. בבוקר שלח אל בילוב נאום חלקי והבטיח שימסור לידיו את חלקו האחרון בארץ ישראל.<a href="#cite_note-152">[152]</a> חברי המשלחת הציונית עלו על אוניית הקיטור הרוסית "ניקולאי השני" והפליגו ל<a href="/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%94" title="אלכסנדריה">אלכסנדריה</a>. בדרך עצרה האונייה ב<a href="/wiki/%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%A1" title="פיראוס">פיראוס</a> וחברי המשלחת ביקרו ב<a href="/wiki/%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%A1_%D7%91%D7%90%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%94" title="האקרופוליס באתונה">אקרופוליס באתונה</a>. כעבור מספר ימים הגיעו ל<a href="/wiki/%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%AA_%D7%A1%D7%95%D7%90%D7%A5" title="תעלת סואץ">תעלת סואץ</a>, שהטביעה בהרצל רושם רב בהיותה "רצונו של אדם אחד!". באלכסנדריה הצטיידו החברים בחליפות טרופיות ובקובעי <a href="/wiki/%D7%A9%D7%A2%D7%9D" title="שעם">שעם</a>, ועלו על אונייה קטנה יותר שהפליגה ל<a href="/wiki/%D7%99%D7%A4%D7%95" title="יפו">יפו</a>, בה נאלצו להידחס לתא שהחום בו היה כבד מאוד. בבוקר 26 באוקטובר הגיעו לחופה של ארץ ישראל.<a href="#cite_note-153">[153]</a> הקיסר אכן ביקש מהסולטאן להעניק להרצל צ'ארטר לארץ ישראל, אך הסולטאן התחמק. בילוב התנגד לתוכנית של הרצל וגם השגריר בקושטא, מארשאל, הזהיר את הקיסר שהוא עלול להכעיס את הסולטאן. בדרך לירושלים החל הקיסר להסס ביחס לתוכניתו של הרצל, ולבסוף שינה את עמדתו. הקיסר גם הזדעזע כשהבין שהיהודים מהווים את רוב אוכלוסיית ירושלים, אך הרצל לא ידע כל זאת.<a href="#cite_note-154">[154]</a> <table align="center"> <tbody><tr> <td><ul class="gallery mw-gallery-traditional" style="max-width: 972px;"> <li class="gallerybox" style="width: 235px"> <div class="thumb" style="width: 230px; height: 180px;"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:PikiWiki_Israel_7180_Herzl_and_members_of_the_party_in_Izmir.jpg" class="mw-file-description" title="בשוק של איזמיר, במסע לארץ ישראל, 1898"><img alt="בשוק של איזמיר, במסע לארץ ישראל, 1898" src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/db/PikiWiki_Israel_7180_Herzl_and_members_of_the_party_in_Izmir.jpg/200px-PikiWiki_Israel_7180_Herzl_and_members_of_the_party_in_Izmir.jpg" decoding="async" width="200" height="131" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/db/PikiWiki_Israel_7180_Herzl_and_members_of_the_party_in_Izmir.jpg/300px-PikiWiki_Israel_7180_Herzl_and_members_of_the_party_in_Izmir.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/db/PikiWiki_Israel_7180_Herzl_and_members_of_the_party_in_Izmir.jpg/400px-PikiWiki_Israel_7180_Herzl_and_members_of_the_party_in_Izmir.jpg 2x" data-file-width="1484" data-file-height="970" /></a></div> <div class="gallerytext">בשוק של איזמיר, במסע לארץ ישראל, 1898</div> </li> <li class="gallerybox" style="width: 235px"> <div class="thumb" style="width: 230px; height: 180px;"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:PikiWiki_Israel_7183_Herzl_with_his_party_at_Acropolis_of_Athens.jpg" class="mw-file-description" title="בארכתאון באקרופוליס באתונה, בדרך למצרים, 1898"><img alt="בארכתאון באקרופוליס באתונה, בדרך למצרים, 1898" src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/7/7d/PikiWiki_Israel_7183_Herzl_with_his_party_at_Acropolis_of_Athens.jpg/118px-PikiWiki_Israel_7183_Herzl_with_his_party_at_Acropolis_of_Athens.jpg" decoding="async" width="118" height="150" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/7/7d/PikiWiki_Israel_7183_Herzl_with_his_party_at_Acropolis_of_Athens.jpg/177px-PikiWiki_Israel_7183_Herzl_with_his_party_at_Acropolis_of_Athens.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/7/7d/PikiWiki_Israel_7183_Herzl_with_his_party_at_Acropolis_of_Athens.jpg/236px-PikiWiki_Israel_7183_Herzl_with_his_party_at_Acropolis_of_Athens.jpg 2x" data-file-width="1476" data-file-height="1872" /></a></div> <div class="gallerytext">ב<a href="/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%9F" title="ארכתאון">ארכתאון</a> ב<a href="/wiki/%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%A1_%D7%91%D7%90%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%94" title="האקרופוליס באתונה">אקרופוליס באתונה</a>, בדרך למצרים, 1898</div> </li> <li class="gallerybox" style="width: 235px"> <div class="thumb" style="width: 230px; height: 180px;"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:PikiWiki_Israel_7191_Herzl_and_party_by_the_Canal_of_Suez.jpg" class="mw-file-description" title="הרצל וחבריו למשלחת בתעלת סואץ, במסע לארץ ישראל, 1898"><img alt="הרצל וחבריו למשלחת בתעלת סואץ, במסע לארץ ישראל, 1898" src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/9/90/PikiWiki_Israel_7191_Herzl_and_party_by_the_Canal_of_Suez.jpg/200px-PikiWiki_Israel_7191_Herzl_and_party_by_the_Canal_of_Suez.jpg" decoding="async" width="200" height="144" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/9/90/PikiWiki_Israel_7191_Herzl_and_party_by_the_Canal_of_Suez.jpg/300px-PikiWiki_Israel_7191_Herzl_and_party_by_the_Canal_of_Suez.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/9/90/PikiWiki_Israel_7191_Herzl_and_party_by_the_Canal_of_Suez.jpg/400px-PikiWiki_Israel_7191_Herzl_and_party_by_the_Canal_of_Suez.jpg 2x" data-file-width="1349" data-file-height="971" /></a></div> <div class="gallerytext">הרצל וחבריו למשלחת ב<a href="/wiki/%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%AA_%D7%A1%D7%95%D7%90%D7%A5" title="תעלת סואץ">תעלת סואץ</a>, במסע לארץ ישראל, 1898</div> </li> <li class="gallerybox" style="width: 235px"> <div class="thumb" style="width: 230px; height: 180px;"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:PikiWiki_Israel_28532_The_delegation_to_Israel_1898.jpg" class="mw-file-description" title="בתעלת סואץ"><img alt="בתעלת סואץ" src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/8/84/PikiWiki_Israel_28532_The_delegation_to_Israel_1898.jpg/200px-PikiWiki_Israel_28532_The_delegation_to_Israel_1898.jpg" decoding="async" width="200" height="138" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/8/84/PikiWiki_Israel_28532_The_delegation_to_Israel_1898.jpg/300px-PikiWiki_Israel_28532_The_delegation_to_Israel_1898.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/8/84/PikiWiki_Israel_28532_The_delegation_to_Israel_1898.jpg/400px-PikiWiki_Israel_28532_The_delegation_to_Israel_1898.jpg 2x" data-file-width="708" data-file-height="490" /></a></div> <div class="gallerytext">בתעלת סואץ</div> </li> <li class="gallerybox" style="width: 235px"> <div class="thumb" style="width: 230px; height: 180px;"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:PikiWiki_Israel_7179_Herzl_riding_a_white_donkey_in_the_city_of_Port_Sa.jpg" class="mw-file-description" title="הרצל רכוב על חמור לבן בפורט סעיד במצרים, 1898"><img alt="הרצל רכוב על חמור לבן בפורט סעיד במצרים, 1898" src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/8/84/PikiWiki_Israel_7179_Herzl_riding_a_white_donkey_in_the_city_of_Port_Sa.jpg/121px-PikiWiki_Israel_7179_Herzl_riding_a_white_donkey_in_the_city_of_Port_Sa.jpg" decoding="async" width="121" height="150" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/8/84/PikiWiki_Israel_7179_Herzl_riding_a_white_donkey_in_the_city_of_Port_Sa.jpg/181px-PikiWiki_Israel_7179_Herzl_riding_a_white_donkey_in_the_city_of_Port_Sa.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/8/84/PikiWiki_Israel_7179_Herzl_riding_a_white_donkey_in_the_city_of_Port_Sa.jpg/241px-PikiWiki_Israel_7179_Herzl_riding_a_white_donkey_in_the_city_of_Port_Sa.jpg 2x" data-file-width="1116" data-file-height="1387" /></a></div> <div class="gallerytext">הרצל רכוב על חמור לבן ב<a href="/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98_%D7%A1%D7%A2%D7%99%D7%93" title="פורט סעיד">פורט סעיד</a> במצרים, 1898</div> </li> <li class="gallerybox" style="width: 235px"> <div class="thumb" style="width: 230px; height: 180px;"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:PikiWiki_Israel_7186_Herzl_and_party_on_their_way_to_visit_Palestine_o.jpg" class="mw-file-description" title="הרצל עם מלוויו על סיפון אונייה בדרך לנמל יפו, 1898"><img alt="הרצל עם מלוויו על סיפון אונייה בדרך לנמל יפו, 1898" src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/e/e8/PikiWiki_Israel_7186_Herzl_and_party_on_their_way_to_visit_Palestine_o.jpg/200px-PikiWiki_Israel_7186_Herzl_and_party_on_their_way_to_visit_Palestine_o.jpg" decoding="async" width="200" height="137" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/e/e8/PikiWiki_Israel_7186_Herzl_and_party_on_their_way_to_visit_Palestine_o.jpg/300px-PikiWiki_Israel_7186_Herzl_and_party_on_their_way_to_visit_Palestine_o.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/e/e8/PikiWiki_Israel_7186_Herzl_and_party_on_their_way_to_visit_Palestine_o.jpg/400px-PikiWiki_Israel_7186_Herzl_and_party_on_their_way_to_visit_Palestine_o.jpg 2x" data-file-width="2133" data-file-height="1456" /></a></div> <div class="gallerytext">הרצל עם מלוויו על סיפון אונייה בדרך ל<a href="/wiki/%D7%A0%D7%9E%D7%9C_%D7%99%D7%A4%D7%95" title="נמל יפו">נמל יפו</a>, 1898</div> </li> <li class="gallerybox" style="width: 235px"> <div class="thumb" style="width: 230px; height: 180px;"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:PikiWiki_Israel_7190_Herzl_amp;_David_Wolfson_facing_the_coast_of_Pal.jpg" class="mw-file-description" title="הרצל ודוד וולפסון משקיפים לעבר חופי ארץ ישראל"><img alt="הרצל ודוד וולפסון משקיפים לעבר חופי ארץ ישראל" src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/7/71/PikiWiki_Israel_7190_Herzl_amp%3B_David_Wolfson_facing_the_coast_of_Pal.jpg/100px-PikiWiki_Israel_7190_Herzl_amp%3B_David_Wolfson_facing_the_coast_of_Pal.jpg" decoding="async" width="100" height="150" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/7/71/PikiWiki_Israel_7190_Herzl_amp%3B_David_Wolfson_facing_the_coast_of_Pal.jpg/150px-PikiWiki_Israel_7190_Herzl_amp%3B_David_Wolfson_facing_the_coast_of_Pal.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/7/71/PikiWiki_Israel_7190_Herzl_amp%3B_David_Wolfson_facing_the_coast_of_Pal.jpg/200px-PikiWiki_Israel_7190_Herzl_amp%3B_David_Wolfson_facing_the_coast_of_Pal.jpg 2x" data-file-width="1079" data-file-height="1618" /></a></div> <div class="gallerytext">הרצל ו<a href="/wiki/%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%9F" title="דוד וולפסון">דוד וולפסון</a> משקיפים לעבר חופי ארץ ישראל</div> </li> <li class="gallerybox" style="width: 235px"> <div class="thumb" style="width: 230px; height: 180px;"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Memorial_plaque_to_Ikhiya_Dahabani_in_Kerem_Hatemanim.jpg" class="mw-file-description" title="לוח זיכרון בכרם התימנים ליחיא דהבני שהיה עגלונו של הרצל בביקורו בארץ ישראל"><img alt="לוח זיכרון בכרם התימנים ליחיא דהבני שהיה עגלונו של הרצל בביקורו בארץ ישראל" src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/5/5b/Memorial_plaque_to_Ikhiya_Dahabani_in_Kerem_Hatemanim.jpg/200px-Memorial_plaque_to_Ikhiya_Dahabani_in_Kerem_Hatemanim.jpg" decoding="async" width="200" height="150" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/5/5b/Memorial_plaque_to_Ikhiya_Dahabani_in_Kerem_Hatemanim.jpg/300px-Memorial_plaque_to_Ikhiya_Dahabani_in_Kerem_Hatemanim.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/5/5b/Memorial_plaque_to_Ikhiya_Dahabani_in_Kerem_Hatemanim.jpg/400px-Memorial_plaque_to_Ikhiya_Dahabani_in_Kerem_Hatemanim.jpg 2x" data-file-width="4160" data-file-height="3120" /></a></div> <div class="gallerytext">לוח זיכרון בכרם התימנים ליחיא דהבני שהיה עגלונו של הרצל בביקורו בארץ ישראל</div> </li> </ul> </td></tr></tbody></table> <div class="mw-heading mw-heading4"><h4 id="פגישותיו_עם_קיסר_גרמניה_בארץ_ישראל,_1898">פגישותיו עם קיסר גרמניה בארץ ישראל, 1898</h4></div> <figure class="mw-halign-left" typeof="mw:File/Thumb"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:PikiWiki_Israel_7185_People_of_Israel.jpg" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/f/f9/PikiWiki_Israel_7185_People_of_Israel.jpg/180px-PikiWiki_Israel_7185_People_of_Israel.jpg" decoding="async" width="180" height="239" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/f/f9/PikiWiki_Israel_7185_People_of_Israel.jpg/270px-PikiWiki_Israel_7185_People_of_Israel.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/f/f9/PikiWiki_Israel_7185_People_of_Israel.jpg/360px-PikiWiki_Israel_7185_People_of_Israel.jpg 2x" data-file-width="1566" data-file-height="2080" /></a><figcaption>הרצל וחבריו למשלחת בארץ ישראל, 1898</figcaption></figure> <dl><dt>ביקור במושבות</dt></dl> ב-26 באוקטובר ירדו חברי המשלחת הציונית בנמל יפו בחום כבד. הרצל קדח מחום גבוה וסבל מקשיי נשימה. הוא נפל על כבש האונייה ונפצע ברגלו. הידיעה על מסעו הקדימה את בואו. כמה מתיישבים יהודים זיהו אותו בנמל, ובשוק הערבי נפוצה השמועה שהגיע "מלך היהודים". לרגל בואו של הרצל, הוזעק מקושטא מנדל קראמר, סוכן יהודי של המשטרה החשאית הטורקית, שעקב אחריו בכל משך שהותו בארץ ישראל ונשא עמו פקודה חתומה למאסרו, שנועדה לשימוש בהזדמנות הראשונה שיחרוג מהמקובל בעיני השלטון. חברי המשלחת התחזו לעיתונאים שהגיעו לסקר את מסעו של הקיסר. הם התאכסנו בפנסיון יהודי צנוע. מדי פעם היו אנשים מריעים להרצל ברחוב והוא היה מבקש מהם להתפזר. כמו כן, נזהר שלא לרכוב על חמור או סוס לבן. שעה לאחר שירדו לחוף, הצליחו להתחמק מסוכן המשטרה ויצאו במרכבה לבית הספר החקלאי <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%94_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="מקוה ישראל">מקוה ישראל</a>, שם שוחח הרצל עם המנהל והתלמידים. משם המשיכו למושבה <a href="/wiki/%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F" title="ראשון לציון">ראשון לציון</a>, שם התקבל הרצל על ידי פקיד <a href="/wiki/%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%93" class="mw-redirect" title="הברון רוטשילד">הברון רוטשילד</a>, שהיה נבוך בשל חששו מתגובת אדונו. צעירי האיכרים, לעומת זאת, קיבלו את הרצל כגיבור. בערב שוחח עם רופא המושבה, ד"ר <a href="/wiki/%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%9E%D7%96%D7%99%22%D7%90" title="אהרן מאיר מזי"א">אהרן מאיר מזי"א</a>, שסיפר להרצל כי כל ה<a href="/wiki/%D7%90%D7%99%D7%9B%D7%A8" title="איכר">איכרים</a> סובלים מקדחת. הרצל אמר לו שכאשר יקבל את הזיכיון, יביא "המוני פועלים לנקז ולייבש את הביצות... נעסיק ערבים המחוסנים מפני הקדחת". למחרת בבוקר המשיכה המשלחת דרומה וביקרה בשלוש מושבות נוספות. בכל המושבות שביקרו בהן חברי המשלחת, הריעו להם התושבים. הזקנים קיבלו את פניו של הרצל ב<a href="/wiki/%D7%9C%D7%97%D7%9D_%D7%95%D7%9E%D7%9C%D7%97" title="לחם ומלח">פת ומלח</a> וביין, והילדים שרו שירים עבריים וקראו: "הידד הרצל, נשיא מדינת היהודים!".<a href="#cite_note-אילון_318-155">[155]</a> ב"נחלת ראובן" (היום <a href="/wiki/%D7%A0%D7%A1_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%94" title="נס ציונה">נס ציונה</a>) נפגש הרצל עם מייסד המושבה <a href="/wiki/%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%9C%D7%A8%D7%A8" title="ראובן לרר">ראובן לרר</a> בביתו. הוא שמע על מצב המושבה, טעם <a href="/wiki/%D7%93%D7%91%D7%A9" title="דבש">דבש</a> ולקח עמו <a href="/wiki/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%92" title="אתרוג">אתרוגים</a> ותפוזים. הוא ביקר גם בצריפה של <a href="/wiki/%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%94_%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99" title="גולדה מילוסלבסקי">גולדה מילוסלבסקי</a>, מייסדת המושבה, והתרשם ממנה מאוד.<a href="#cite_note-156">[156]</a> ב<a href="/wiki/%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA" title="רחובות">רחובות</a> ערכו לכבודו בחורי המושבה "<a href="/w/index.php?title=%D7%A4%D7%A0%D7%98%D7%96%D7%99%D7%94_(%D7%94%D7%95%D7%A4%D7%A2%D7%94)&action=edit&redlink=1" class="new" title="פנטזיה (הופעה) (הדף אינו קיים)">הופעת פנטזיה</a>" (<a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Fantasia_(performance)" class="extiw" title="en:Fantasia (performance)">אנ'</a>), והקיפו את מרכבתו כשהם רכובים על סוסיהם.<a href="#cite_note-אילון_318-155">[155]</a> <a href="/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%A4%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F" title="אליהו זאב לוין אפשטיין">אליהו זאב לוין אפשטיין</a> אירח אותו בביתו, ולאחר מכן ביקר הרצל בבית הספר של המושבה, שוחח עם התלמידים והקשיב לשירתם. אחר כך סעד צהרים בביתו של לוין-אפשטיין ושיבח את פרי עמלם של האיכרים. אחרי ה<a href="/wiki/%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%94" class="mw-redirect" title="סעודה">סעודה</a> שרו הנאספים את "<a href="/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%94" title="התקווה">התקווה</a>". כשעזב הרצל את המושבה ליוו את מרכבתו בהתלהבות כל התושבים בשיר "<a href="/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%95_%D7%90%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%95" title="חושו אחים חושו">חושו אחים חושו</a>".<a href="#cite_note-157">[157]</a> ב<a href="/wiki/%D7%9E%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%94" title="מזכרת בתיה">עקרון</a> המתינו לו זקני המושבה לצד הדרך עם ספרי תורה בידיהם ואחדים אף נשקו לעקבות נעליו על הקרקע. בכל אחד מהמקומות נשא נאום קצר בגרמנית. לא כולם הבינו את דבריו, אבל הרצל ופועלו היו הוכחה עבור המתיישבים שהם חלוצים של תנועת המונים. לאחר מכן חזרה המשלחת ליפו. אף על פי שחלפה בדרכה על פני כתריסר כפרים ערביים (וזאת בנוסף לעיר יפו), יש רק אזכור אחד לאוכלוסייה הערבית בתיאוריו של הרצל את מסעו בארץ ישראל.<a href="#cite_note-אילון_318-155">[155]</a> <dl><dt>הפגישה עם הקיסר הגרמני במקוה ישראל</dt></dl> <figure class="mw-halign-left" typeof="mw:File/Thumb"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Herzl2.jpg" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/c/cb/Herzl2.jpg/150px-Herzl2.jpg" decoding="async" width="150" height="240" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/c/cb/Herzl2.jpg/225px-Herzl2.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/c/cb/Herzl2.jpg/300px-Herzl2.jpg 2x" data-file-width="486" data-file-height="776" /></a><figcaption><a href="/wiki/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%A4%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_%D7%A2%D7%9D_%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%A8_%D7%92%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%94" title="תמונת פגישת הרצל עם קיסר גרמניה">פגישת הרצל</a> עם קיסר גרמניה – התמונה "המתוקנת" ב<a href="/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%96%27" title="פוטומונטז'">פוטומונטז'</a></figcaption></figure> ב-27 באוקטובר 1898 אחר הצהריים, הגיע הקיסר הגרמני ליפו, ובפמלייתו גם הכומר הכלר, שעבר במרכבה ברחובות יפו וקרא לעבר העוברים והשבים: "המשיח בא!". הרצל ביקש ממנו להודיע לשר החצר של הקיסר על בואו, ושהוא ימתין לו למחרת בשערי מקוה ישראל. בלילה תקפה את הרצל קדחת קשה וגם המכה ברגלו הכאיבה לו מאוד. למחרת בבוקר יצא בקושי רב, בחום הכבד, למקוה ישראל. גם פקידי הברון רוטשילד המתינו לקיסר בשער ומנהל בית הספר ביקש מהרצל שלא להציגו לפני הקיסר, כדי שהאירוע לא ייראה כהפגנה ציונית, מה שעלול לפגוע בבית הספר. הקיסר הגיע בשיירתו רכוב על סוס לבן. הוא הבחין בהרצל מרחוק ועצר את סוסו בבת אחת, מה שגרם לערבוביה בקרב הרוכבים, ואחד החצרנים נפל מסוסו. הקיסר שאל את הרצל מה שלומו וקיים איתו שיחה קלה שנמשכה מספר דקות, שבסיומה לחצו ידיים, הקיסר המשיך בדרכו לירושלים והמשלחת הציונית חזרה ליפו.<a href="#cite_note-158">[158]</a> ה<a href="/wiki/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%A4%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_%D7%A2%D7%9D_%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%A8_%D7%92%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%94" title="תמונת פגישת הרצל עם קיסר גרמניה">תמונה המתעדת פגישה זו</a>, שבה נראה הקיסר יושב על <a href="/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%A1" class="mw-redirect" title="סוס">סוס</a> ומשוחח עם הרצל, היא בעצם תמונת <a href="/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%96%27" title="פוטומונטז'">פוטומונטז'</a>, שנוצרה בעקבות תקלה בצילום התמונה המקורית שהנציחה את הפגישה. <dl><dt>בירושלים</dt></dl> אחר הצהריים עלתה המשלחת הציונית לרכבת לירושלים. הרצל <a href="/wiki/%D7%97%D7%95%D7%9D_(%D7%AA%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%9F)" title="חום (תסמין)">קדח מחום</a> וצלע על רגלו הכואבת. קרון הרכבת היה צר ודחוס והחום בו היה כבד מאוד. היה זה ערב שבת והרכבת התעכבה לצאת. הנסיעה ארכה כמעט ארבע שעות וכשהגיעה הרכבת לירושלים כבר החשיך היום. חומו של הרצל עלה והוא רצה לשכור כרכרה, אך בשל קדושת ה<a href="/wiki/%D7%A9%D7%91%D7%AA" title="שבת">שבת</a>, התעקשו חבריו ללכת ברגל במשך חצי שעה עד בית המלון. הרצל נכנס לירושלים נעזר במקל הליכה, כאשר ידו השנייה נתמכת בזרועו של וולפסון.<a href="#cite_note-אילון_322-159">[159]</a> <a href="/wiki/%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A9%D7%95%D7%91" title="דוד שוב">דוד משה שוב</a>, שליווה את הרצל, העיד כי הסביר לו שנסיעת חולה אינה מחללת שבת, אולם הרצל סירב לנסוע ואמר: "זו לי הפעם הראשונה בירושלים עיר הקודש, איני חפץ לנסוע". לא הוכנה לקראתו קבלת פנים בירושלים, ורבני העיר לא הסכימו כלל לפוגשו. הרצל התארח ב<a href="/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%9F_%D7%A7%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A5" title="מלון קאמיניץ">מלון קאמיניץ</a>, אך מחוסר מקום, נאלץ לעבור למחרת ל<a href="/wiki/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%9F" title="בית שטרן">בית שטרן</a>.<a href="#cite_note-160">[160]</a> למחרת סיים הרצל את נאומו ושלח את הנוסח המלא לשר החצר הקיסרי.<a href="#cite_note-אילון_322-159">[159]</a> התרשמותו הראשונית של הרצל מירושלים לא הייתה חיובית. ביומנו כתב: "כאשר אזכרך ירושלים, לא בעונג אזכרך. משקע מעופש של אלפיים שנות חדלון אישים, קנאות אפלה וזוהמה שורר בסימטאותיך המצחינות... אם יבוא יום וירושלים תהיה לנו... ראשית כל אעשה בה ניקיון יסודי". חברי המשלחת ביקרו ב<a href="/wiki/%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99" title="הכותל המערבי">כותל המערבי</a>, אך הרצל כתב כי לא התעורר בו "כל רגש עמוק" למראהו.<a href="#cite_note-אילון_324-161">[161]</a> הרצל סייר בחוצות <a href="/wiki/%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8_%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%94" title="העיר העתיקה">העיר העתיקה</a>. בחיצוניותה היא הייתה "עיר מזרחית אופיינית קטנה, חרבה בחלקה, אשר פה-ושם מתחילים לבצבץ בה ניצני תחיה; עיר אשר הוד העבר סוכך עליה וקדושתה ניבטת מכל חרך, אך ההווה שלה עצוב, ועזובה וחדלון ממלאים אותו".<a href="#cite_note-162">[162]</a> על כן הוא חש כאב ואכזבה וגם תקווה, וביומנו רשם: "את העיר העתיקה עם קדשיה הייתי סוגר כקופסה. כל מלאכה ומשא ומתן הייתי מוציא מתוכה, רק בתי אלהים ומוסדות חסד ישמרו מבית לחומה העתיקה, ועל צלעות הגבעות בחוג רחב מסביב, אשר יבריקו בעבודתנו, תשכון לה ירושלים כליל תפארת... יד מטפחת תהפוך את ירושלים לאבן חן, כל הקדוש יעצר בחומות העתיקות, כל החדש ישתרע הרחק מסביב לה".<a href="#cite_note-163">[163]</a> מנהיגי הקהילה היהודית בירושלים הסתייגו מהמשלחת הציונית ולא רצו להיראות בחברת הרצל, משום שחששו מהטורקים. סוכן המשטרה עקב אחריהם לכל מקום והיו שמועות על התנקשות צפויה בחייו של הרצל. וולפסון אף התנפל על עובר אורח בשוק, משום שחשד בו שהוא זומם לרצוח את הרצל.<a href="#cite_note-אילון_324-161">[161]</a> <ul class="gallery mw-gallery-traditional"> <li class="gallerybox" style="width: 225px"> <div class="thumb" style="width: 220px; height: 150px;"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Mamilla_Herzl1.jpg" class="mw-file-description" title="עם תושבים בשכונת ממילא בסמוך לשער יפו"><img alt="עם תושבים בשכונת ממילא בסמוך לשער יפו" src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/d6/Mamilla_Herzl1.jpg/179px-Mamilla_Herzl1.jpg" decoding="async" width="179" height="120" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/d6/Mamilla_Herzl1.jpg/269px-Mamilla_Herzl1.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/d6/Mamilla_Herzl1.jpg/359px-Mamilla_Herzl1.jpg 2x" data-file-width="1211" data-file-height="811" /></a></div> <div class="gallerytext">עם תושבים בשכונת <a href="/wiki/%D7%9E%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%90" title="ממילא">ממילא</a> בסמוך ל<a href="/wiki/%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%99%D7%A4%D7%95" title="שער יפו">שער יפו</a></div> </li> <li class="gallerybox" style="width: 225px"> <div class="thumb" style="width: 220px; height: 150px;"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Mamilla_Herzl2.jpg" class="mw-file-description" title="בשכונת ממילא"><img alt="בשכונת ממילא" src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/d0/Mamilla_Herzl2.jpg/181px-Mamilla_Herzl2.jpg" decoding="async" width="181" height="120" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/d0/Mamilla_Herzl2.jpg/271px-Mamilla_Herzl2.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/d0/Mamilla_Herzl2.jpg/362px-Mamilla_Herzl2.jpg 2x" data-file-width="1575" data-file-height="1046" /></a></div> <div class="gallerytext">בשכונת ממילא</div> </li> <li class="gallerybox" style="width: 225px"> <div class="thumb" style="width: 220px; height: 150px;"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:THEODOR_HERZL_WITH_A_ZIONIST_DELEGATION_IN_JERUSALEM_IN_1898._%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_%D7%A2%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%97%D7%AA_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D_-_%D7%A9%D7%A0%D7%AA_1898.jpg" class="mw-file-description" title="המשלחת הציונית בירושלים"><img alt="המשלחת הציונית בירושלים" src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/2/22/THEODOR_HERZL_WITH_A_ZIONIST_DELEGATION_IN_JERUSALEM_IN_1898._%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_%D7%A2%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%97%D7%AA_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D_-_%D7%A9%D7%A0%D7%AA_1898.jpg/186px-THEODOR_HERZL_WITH_A_ZIONIST_DELEGATION_IN_JERUSALEM_IN_1898._%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_%D7%A2%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%97%D7%AA_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D_-_%D7%A9%D7%A0%D7%AA_1898.jpg" decoding="async" width="186" height="120" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/2/22/THEODOR_HERZL_WITH_A_ZIONIST_DELEGATION_IN_JERUSALEM_IN_1898._%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_%D7%A2%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%97%D7%AA_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D_-_%D7%A9%D7%A0%D7%AA_1898.jpg/279px-THEODOR_HERZL_WITH_A_ZIONIST_DELEGATION_IN_JERUSALEM_IN_1898._%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_%D7%A2%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%97%D7%AA_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D_-_%D7%A9%D7%A0%D7%AA_1898.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/2/22/THEODOR_HERZL_WITH_A_ZIONIST_DELEGATION_IN_JERUSALEM_IN_1898._%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_%D7%A2%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%97%D7%AA_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D_-_%D7%A9%D7%A0%D7%AA_1898.jpg/372px-THEODOR_HERZL_WITH_A_ZIONIST_DELEGATION_IN_JERUSALEM_IN_1898._%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_%D7%A2%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%97%D7%AA_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D_-_%D7%A9%D7%A0%D7%AA_1898.jpg 2x" data-file-width="4000" data-file-height="2586" /></a></div> <div class="gallerytext">המשלחת הציונית בירושלים</div> </li> <li class="gallerybox" style="width: 225px"> <div class="thumb" style="width: 220px; height: 150px;"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:THEODOR_HERZL_WITH_A_ZIONIST_DELEGATION_IN_THE_OLD_CITY_OF_JERUSALEM_IN_1898._%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_%D7%A2%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%97%D7%AA_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%94_-_%D7%A9%D7%A0%D7%AA_1898..jpg" class="mw-file-description" title="המשלחת הציונית בירושלים העתיקה"><img alt="המשלחת הציונית בירושלים העתיקה" src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/5/5a/THEODOR_HERZL_WITH_A_ZIONIST_DELEGATION_IN_THE_OLD_CITY_OF_JERUSALEM_IN_1898._%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_%D7%A2%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%97%D7%AA_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%94_-_%D7%A9%D7%A0%D7%AA_1898..jpg/153px-thumbnail.jpg" decoding="async" width="153" height="120" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/5/5a/THEODOR_HERZL_WITH_A_ZIONIST_DELEGATION_IN_THE_OLD_CITY_OF_JERUSALEM_IN_1898._%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_%D7%A2%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%97%D7%AA_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%94_-_%D7%A9%D7%A0%D7%AA_1898..jpg/230px-thumbnail.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/5/5a/THEODOR_HERZL_WITH_A_ZIONIST_DELEGATION_IN_THE_OLD_CITY_OF_JERUSALEM_IN_1898._%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_%D7%A2%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%97%D7%AA_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%94_-_%D7%A9%D7%A0%D7%AA_1898..jpg/306px-thumbnail.jpg 2x" data-file-width="3939" data-file-height="3088" /></a></div> <div class="gallerytext">המשלחת הציונית בירושלים העתיקה</div> </li> </ul> <dl><dt>הפגישה עם הקיסר בירושלים</dt></dl> <figure class="mw-halign-left" typeof="mw:File/Thumb"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Zionist_Delegation_to_Jerusalem_1898.jpg" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/f/ff/Zionist_Delegation_to_Jerusalem_1898.jpg/200px-Zionist_Delegation_to_Jerusalem_1898.jpg" decoding="async" width="200" height="235" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/f/ff/Zionist_Delegation_to_Jerusalem_1898.jpg/300px-Zionist_Delegation_to_Jerusalem_1898.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/f/ff/Zionist_Delegation_to_Jerusalem_1898.jpg/400px-Zionist_Delegation_to_Jerusalem_1898.jpg 2x" data-file-width="2048" data-file-height="2404" /></a><figcaption>המשלחת הציונית לירושלים, 1898; מימין לשמאל: <a href="/wiki/%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%96%D7%99%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%A8" title="יוסף זיידנר">יוסף זיידנר</a>, <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%A8%D7%A8" title="משה שנירר">משה שנירר</a>, הרצל, <a href="/wiki/%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%9F" title="דוד וולפסון">דוד וולפסון</a>, <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A7%D7%A1_%D7%91%D7%95%D7%93%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A8" title="מקס בודנהיימר">מקס בודנהיימר</a></figcaption></figure> חמישה ימים לאחר שהגיע לירושלים, נקרא הרצל להגיע אל מחנה האוהלים של הקיסר. הוא התקבל על ידי דיפלומט צעיר שמחק פסקאות רבות בנאומו, בהן משפטי מפתח שעסקו בתחיית היישוב היהודי ובחסות הגרמנית על המפעל הציוני, ודרש ממנו להגיש נוסח מתוקן. הריאיון עם הקיסר נקבע ליום המחרת. הרצל הקפיד מאוד על המראה של פרטי הביגוד של חברי משלחתו. החמישה נסעו במרכבה לבושים בחליפות ערב שחורות בחום הצהריים אל מחנה הקיסר שהוקם מצפון לחומת העיר העתיקה. שלישו של הקיסר הכניס אותם לאוהל-טרקלין, בו התקבלו על ידי הקיסר. הרצל הציג את חברי המשלחת ווילהלם הצדיע. הרצל קרא את נאומו המתוקן: "משלחת של בני ישראל פונה אל קיסר גרמניה... בארץ שהייתה ארץ אבותינו. אין אנו קשורים אל אדמת־קודש זו בתקפה של זכות לגיטימית כלשהי. דורות רבים באו וחלפו מאז הייתה הארץ הזאת ארצם של היהודים... אולם החלום עודנו חי... עדיין הוא מרפא ומזור בשעות מכאוב רבות לעמנו". הרצל טען שהארץ "משוועת לאנשים שיקוממו את הריסותיה" ואילו היהודים "משוועים לארץ שיוכלו לעבדה", ולשם כך הוא מבקש את עזרת הקיסר. עוד אמר כי "התוכנית הציונית תסייע גם לרווחתה של טורקיה. מרץ אנושי ומשאבים חומריים יכנסו לארץ; קל לצפות שיקום נהדר של אזורים שוממים; וכל אלה יביאו יתר אושר ותרבות לבני אדם רבים". הרצל גם הבטיח: "הרעיון שלנו לא יפגע בזכויותיו או רגשותיו הדתיים של שום אדם". הקיסר הגיב באהדה אך בהסתייגות ונמנע מלהודיע על תמיכתו בעניין. במקום זאת דיבר על הצורך במים. הרצל השיב "נוכל להביא מים לארץ, זה יעלה מיליארדים", והקיסר ענה בהתחכמות: "אכן, כסף יש לכם בשפע". המשלחת הגישה לקיסר שי, אלבום צילומים מהמושבות היהודיות בארץ ישראל, והראיון הסתיים.<a href="#cite_note-164">[164]</a> אחר הצהריים יצא הרצל למושבה <a href="/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%90" title="מוצא">מוצא</a>, שם התפעל מאוד מאומץ לבו ונחישותו של <a href="/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%94" title="שמואל ברוזה">שמואל ברוזה</a> ונטע ארז. מתוך חשש לחייו מפני תגובת הטורקים על בקשתו לחסות גרמנית בארץ ישראל, החליט הרצל לעזוב מיד. לפני עלות השחר עזבה המשלחת הציונית את ירושלים. הרצל לא הצליח למצוא מקום באונייה לאלכסנדריה, והמשלחת נאלצה לבלות את הלילה ביפו. בבוקר עלה על ספינת-משא אנגלית קטנה שעמדה להפליג בלילה עם מטען תפוזים. הוא סירב לרדת מהסיפון עד הלילה, והתעקש להפליג בספינה הרעועה למרות התנגדות חבריו. המשלחת המתינה במצרים יומיים לספינתם, במהלכם התפעל הרצל ממפעלי ההשקיה ב<a href="/wiki/%D7%94%D7%93%D7%9C%D7%AA%D7%90_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A1" title="הדלתא של הנילוס">דלתא של הנילוס</a> ומרובעי המגורים החדשים ב<a href="/wiki/%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%A8" title="קהיר">קהיר</a>. חברי המשלחת הפליגו על אוניית פאר איטלקית ל<a href="/wiki/%D7%A0%D7%90%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99" title="נאפולי">נאפולי</a>, שם נחתה עליהם אכזבה גדולה. ממשלת גרמניה פרסמה הודעה רשמית על סיורו של הקיסר בירושלים, בה הוצג הראיון של הרצל אצל הקיסר כאירוע ללא שום משמעות מדינית. הרצל לא ידע אז כי הודעה זו נוסחה על ידי בילוב עצמו, באישור הקיסר. המשלחת נחלה כישלון חרוץ.<a href="#cite_note-165">[165]</a> <div class="mw-heading mw-heading4"><h4 id="ניסיונות_לגישושים_מדיניים,_1899">ניסיונות לגישושים מדיניים, 1899</h4></div> הרצל החליט לבקש ראיון אצל ה<a href="/wiki/%D7%A6%D7%90%D7%A8" title="צאר">צאר</a> הרוסי באמצעות הברונית <a href="/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%98%D7%94_%D7%A4%D7%95%D7%9F_%D7%96%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A8" title="ברטה פון זוטנר">ברטה פון זוטנר</a>, שחיבבה את הרצל אישית ואהדה את העניין הציוני. במכתביה אליו כינתה אותו "מושל-ציון". היא המליצה עליו לפני הממשלה הרוסית, אולם שר החוץ הרוסי התחמק. מספר שבועות לאחר מכן פנתה הממשלה הרוסית אל <a href="/wiki/%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%AA_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%94" title="ממשלת אוסטריה">ממשלת אוסטריה</a> בעניין הרצל, בטענה שהתנועה הציונית היא כיסוי לתעמולה סוציאליסטית-מהפכנית. איגרת דיפלומטית דומה שוגרה גם לממשלת גרמניה, שהודיעה לאחר חקירה כי חשדות אלו אינם מבוססים. מתנגדיו של הרצל בתנועה הציונית ניצלו את כישלון המשלחת אל הקיסר כדי לערער על מדיניותו. חלקם טענו כי דרושה עבודה מעשית בארץ ישראל ולא רק דיפלומטיה שאינה נושאת פרי; נטען כלפיו שאינו משתף את חבריו בהנהלה הציונית; היו שהאשימו אותו בחוסר אחריות, שלא הבין את כוונת הקיסר הגרמני בקושטא, ואפילו שסילף את הדברים ששמע שם וקודם לכן בברלין. הרצל לא יכול היה לְהָזֵם את ההאשמות הללו, משום שסירב לפרסם את שיחתו עם הקיסר בקושטא ואת ההבטחות שקיבל בכתב מאוילנבורג והארכידוכס, מכיוון שהתחייב להם לחשאיות גמורה.<a href="#cite_note-166">[166]</a> הוא ניסה לחדש את הקשר עם הקיסר הגרמני, אך זה סירב לקבלו. הרצל החליט להפנות את תשומת לבו בחזרה לסולטאן העות'מאני. במרץ 1899 החליט לשלוח את נבלינסקי לקושטא. נבלינסקי הוזמן לסולטאן ב-2 באפריל, אולם בערב שלפני הראיון מת מהתקף לב פתאומי.<a href="#cite_note-167">[167]</a> <dl><dt>מכתב מנכבד ערבי ירושלמי (מרץ 1899)</dt></dl> ב-1 במרץ 1899 קיבל <a href="/wiki/%D7%A6%D7%93%D7%95%D7%A7_%D7%9B%D7%94%D7%9F" title="צדוק כהן">צדוק כהן</a>, הרב הראשי של פריז, מכתב מ<a href="/wiki/%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%90%D7%9C-%D7%97%27%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%99" title="יוסף אל-ח'אלידי">יוסף אל-ח'אלידי</a>, ראש <a href="/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D" title="עיריית ירושלים">עיריית ירושלים</a> לשעבר, שהתגורר בקושטא כנציג ירושלים בפרלמנט העות'מאני. המכתב עסק בהרצל והציונות. ח'אלידי ציין את "היופי והצדק" שברעיון הציוני, אך טען כי "יש להתחשב במציאות, לכבד עובדות קיימות, ואת כוחן האכזרי של הנסיבות" – בארץ ישראל יושבת אוכלוסייה לא יהודית. הוא הזהיר כי לא ניתן לקנות את הארץ בכסף וכי להגשמת הציונות בארץ ישראל דרושים "תותחים". הוא טען כי הוא מכבד מאוד את הרצל כאדם, כסופר "וכיהודי פטריוטי", אולם זה "שגעון גמור" מצדו להעלות על דעתו שישיג את ארץ ישראל, אפילו אם יסכים לכך הסולטאן. ח'אלידי הציע שהיהודים "ימצאו להם ארץ במקום אחר" והפציר: "בשם אלוהים, הניחו לפלשתינה". כהן היה סבור שמוטב שהרצל ישיב על המכתב ולכן העבירו אליו. ב-19 במרץ השיב לו הרצל כי "אין מאחורי היהודים כוח צבאי" ולכן אין "שום טעם לחשוש מפני הגירתם". הוא הסביר כי אין בכוונתו לגרש את האוכלוסייה הלא-יהודית מפלשתינה וזו רק תרויח מעליית ערך הקרקעות שתתרחש בבוא היהודים. עם זאת, אמר הרצל שאם העות'מאנים יסרבו לתוכניתו הציונית, יחפשו היהודים וימצאו מקום אחר להגר אליו.<a href="#cite_note-168">[168]</a> <div class="mw-heading mw-heading4"><h4 id="הקונגרסים_הציוניים_השלישי_והרביעי,_1899–1900"><span id=".D7.94.D7.A7.D7.95.D7.A0.D7.92.D7.A8.D7.A1.D7.99.D7.9D_.D7.94.D7.A6.D7.99.D7.95.D7.A0.D7.99.D7.99.D7.9D_.D7.94.D7.A9.D7.9C.D7.99.D7.A9.D7.99_.D7.95.D7.94.D7.A8.D7.91.D7.99.D7.A2.D7.99.2C_1899.E2.80.931900">הקונגרסים הציוניים השלישי והרביעי, 1899–1900</h4></div> <figure class="mw-halign-left" typeof="mw:File/Thumb"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Herzl_bicycle.jpg" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/7/73/Herzl_bicycle.jpg/200px-Herzl_bicycle.jpg" decoding="async" width="200" height="300" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/7/73/Herzl_bicycle.jpg/300px-Herzl_bicycle.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/7/73/Herzl_bicycle.jpg/400px-Herzl_bicycle.jpg 2x" data-file-width="515" data-file-height="773" /></a><figcaption>הרצל עם אופניו בעיר הנופש אלט-אאוסזה, 1900</figcaption></figure> באוגוסט 1899 התכנס בבזל <a href="/wiki/%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%A1_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99" title="הקונגרס הציוני העולמי השלישי">הקונגרס הציוני השלישי</a>, בו הגיעה לשיאה הביקורת על הניסיון הגרמני של הרצל. הביקורת הייתה בוטה ותוקפנית, והרצל לא הצליח להשתיק את המבקרים. הוא שמר על החשאיות שהבטיח לגרמנים, משום שעדיין קיווה לחדש עמם את המשא ומתן. למרות הביקורת הוא נבחר מחדש כראש התנועה, והקונגרס הסתיים בתרועות רועמות ובקריאות "<a href="/wiki/%D7%9C%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%94%D7%91%D7%90%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D" title="לשנה הבאה בירושלים">לשנה הבאה בירושלים</a>". מאחר שהסיכויים להשגת ארץ ישראל נראו לו עתה נמוכים, ואילו המוני יהודים היו זקוקים לעזרה מיידית, התחיל הרצל לחפש ארץ אחרת שניתן יהיה להשיגה מהר יותר. בתחילת נובמבר החליט שאם לא תושג התקדמות עם הטורקים עד הקונגרס הרביעי, ישפיע ואף יכפה על הקונגרס להסכים לארץ אחרת כלשהי. תחילה חשב על האי <a href="/wiki/%D7%A7%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%9F" title="קפריסין">קפריסין</a>, בשל קרבתו לארץ ישראל והיותו נתון לשליטת אנגליה, שבה הציונות כבר הייתה מקובלת על חוגים מסוימים.<a href="#cite_note-169">[169]</a> בתקופה זו רוב ההון שקיבל הרצל בירושה כבר הוצא וכך גם רוב הנדוניה של אשתו. כדי להשיג מעט רווחה כלכלית, חזר זמנית לעבודתו בתיאטרון. הוא שכתב <a href="/wiki/%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%A1%D7%94" title="פארסה">פארסה</a> ישנה שכתב ב-1885 עבור השחקן הקומי הווינאי הפופולרי <a href="/w/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8_%D7%92%27%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%A8%D7%93%D7%99&action=edit&redlink=1" class="new" title="אלכסנדר ג'ירארדי (הדף אינו קיים)">אלכסנדר ג'ירארדי</a> (<a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Alexander_Girardi" class="extiw" title="en:Alexander Girardi">אנ'</a>), ובמחצית השנייה של 1899 עבד על שלושה מחזות חדשים ועל שני רומנים. הביקורות לא היו טובות, אבל כמה מהקומדיות הוצגו בפני אולמות מלאים ויצאו לסיבובי הופעות ממושכים מחוץ לווינה.<a href="#cite_note-170">[170]</a> ביוני 1899 ביקר את הרצל בווינה נורי ביי, המזכיר הכללי של משרד החוץ העות'מאני, שפירט בפניו את שמותיהם של האישים שיצטרך לשלם להם מקדמות שוחד עבור סידור ראיון אצל הסולטאן. אי לכך, גדלו מאוד הוצאותיו של הרצל על שוחד, ומכיוון שהקופה הציונית הייתה כבר ריקה, נאלץ לקחת הלוואה פרטית כנגד הכנסות עתידיות של השקל הציוני. אלא שבמשך חודשים רבים לא נראו תוצאות. בפברואר 1900 קשר יחסים קרובים עם ראש הממשלה האוסטרו-הונגרי החדש, <a href="/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%A0%D7%A1%D7%98_%D7%A4%D7%95%D7%9F_%D7%A7%D7%A8%D7%91%D7%A8" title="ארנסט פון קרבר">ארנסט פון קרבר</a>.<a href="#cite_note-171">[171]</a> הרצל יעץ לו בנושאים פוליטיים רבים ואף סייע לו בניסוח חוק ה<a href="/wiki/%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA" title="בחירות">בחירות</a> האוסטרי. ב-23 באפריל הגיע ללונדון והתארח אצל משורר החצר, <a href="/w/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%93_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9F&action=edit&redlink=1" class="new" title="אלפרד אוסטין (הדף אינו קיים)">אלפרד אוסטין</a> (<a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Alfred_Austin" class="extiw" title="en:Alfred Austin">אנ'</a>), שהודיע כי הוא חסיד גדול של הציונות, והתנדב להמליץ על הרצל בפני ראש הממשלה, <a href="/wiki/%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%98_%D7%92%D7%A1%D7%A7%D7%95%D7%99%D7%9F_%D7%A1%D7%A1%D7%99%D7%9C" title="רוברט גסקוין ססיל">רוברט גסקוין ססיל</a> (לורד סולסברי), אך זה היה עסוק ב<a href="/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D" title="מלחמת הבורים">מלחמת הבורים</a> ולא יכול היה לקבלו. ב-19 ביוני לקה הרצל בהתקף סחרחורת ואיבד את הכרתו למספר רגעים. הרופא אבחן "אנמיה של המוח". הרצל הבין כי נורי ביי עושק אותו, אך לא העז להפסיק את מקדמות השוחד שזרמו אליו, משום שחשש ממעשה-תגמול טורקי. אי לכך, החליט לפנות לסולטאן בדרך אחרת. ב-17 ביוני נפגש עם ה<a href="/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92" title="אנתרופולוג">אנתרופולוג</a> <a href="/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%95%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%99" class="mw-redirect" title="ארמין ומברי">ארמין ומברי</a>, ידידו האישי של הסולטאן, שהסכים להפגישו עמו ללא תשלום. ב-11 ביולי לקה הרצל שוב בהתקף של אנמיית-המוח ואיבד את הכרתו.<a href="#cite_note-172">[172]</a> באוגוסט 1900 התקיים <a href="/wiki/%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%A1_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99" title="הקונגרס הציוני העולמי הרביעי">הקונגרס הציוני הרביעי</a>. הקונגרס התכנס בלונדון, כדי להגדיל את התמיכה הציבורית באנגליה. הרצל הגיע לעיר שבוע לפני הפתיחה, אך נתקף בצמרמורות קשות ובחום גבוה. על פי דרישתו, נמצא לו רופא שלמד בווינה, שהוא גם ציוני. הוא היה נתון ב<a href="/wiki/%D7%94%D7%96%D7%99%D7%95%D7%AA" class="mw-redirect" title="הזיות">הזיות</a> וטופל על ידי שתי אחיות עד יום פתיחת הקונגרס ב-13 באוגוסט. בקונגרס לונדון נשא הרצל את נאום הפתיחה, ובמהלכו סעד עם אריק בארינגטון, מזכירו הפרטי של <a href="/wiki/%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%94" class="mw-redirect" title="ראש ממשלת בריטניה">ראש ממשלת בריטניה</a> ועשה מאמץ לעניין אותו בתוכניתו.<a href="#cite_note-173">[173]</a> לאחר פניות חוזרות ונשנות במשך מספר חודשים מצד ארמין ומברי, הסכים לבסוף הסולטאן לקבל את הרצל לפגישה. במאי <a href="/wiki/1901" title="1901">1901</a> נסע הרצל יחד עם וולפסון ו<a href="/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%A7%D7%A8_%D7%9E%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%A7" title="אוסקר מרמורק">אוסקר מרמורק</a> לקושטא.<a href="#cite_note-174">[174]</a> <div class="mw-heading mw-heading4"><h4 id="משא_ומתן_עם_השלטון_העות'מאני,_1901">משא ומתן עם השלטון העות'מאני, 1901</h4></div> <figure class="mw-halign-left" typeof="mw:File/Thumb"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:THEODOR_HERZL_WITH_HIS_CHILDREN_IN_HIS_VIENNA_STUDY._%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_%D7%A2%D7%9D_%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%95_%D7%91%D7%97%D7%93%D7%A8_%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%91%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%94_-_%D7%A9%D7%A0%D7%AA_1897..jpg" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/a/aa/THEODOR_HERZL_WITH_HIS_CHILDREN_IN_HIS_VIENNA_STUDY._%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_%D7%A2%D7%9D_%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%95_%D7%91%D7%97%D7%93%D7%A8_%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%91%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%94_-_%D7%A9%D7%A0%D7%AA_1897..jpg/220px-THEODOR_HERZL_WITH_HIS_CHILDREN_IN_HIS_VIENNA_STUDY._%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_%D7%A2%D7%9D_%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%95_%D7%91%D7%97%D7%93%D7%A8_%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%91%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%94_-_%D7%A9%D7%A0%D7%AA_1897..jpg" decoding="async" width="220" height="284" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/a/aa/THEODOR_HERZL_WITH_HIS_CHILDREN_IN_HIS_VIENNA_STUDY._%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_%D7%A2%D7%9D_%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%95_%D7%91%D7%97%D7%93%D7%A8_%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%91%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%94_-_%D7%A9%D7%A0%D7%AA_1897..jpg/330px-THEODOR_HERZL_WITH_HIS_CHILDREN_IN_HIS_VIENNA_STUDY._%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_%D7%A2%D7%9D_%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%95_%D7%91%D7%97%D7%93%D7%A8_%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%91%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%94_-_%D7%A9%D7%A0%D7%AA_1897..jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/a/aa/THEODOR_HERZL_WITH_HIS_CHILDREN_IN_HIS_VIENNA_STUDY._%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_%D7%A2%D7%9D_%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%95_%D7%91%D7%97%D7%93%D7%A8_%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%91%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%94_-_%D7%A9%D7%A0%D7%AA_1897..jpg/440px-THEODOR_HERZL_WITH_HIS_CHILDREN_IN_HIS_VIENNA_STUDY._%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_%D7%A2%D7%9D_%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%95_%D7%91%D7%97%D7%93%D7%A8_%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%91%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%94_-_%D7%A9%D7%A0%D7%AA_1897..jpg 2x" data-file-width="3088" data-file-height="3982" /></a><figcaption>הרצל וילדיו מאחורי שולחן הכתיבה שלו</figcaption></figure> ביום הרביעי להגיעו לקושטא, נקרא הרצל לארמון. לאחר טקס ה"סֶלַמליק", הודיע לו אברהים ביי, ראש הטקס, כי הסולטאן מעניק לו את <a href="/wiki/%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%92%27%D7%99%D7%93%D7%99%D7%94" class="mw-redirect" title="אות המג'ידיה">עיטור המג'ידיה</a> מדרגה שנייה. הרצל השיב כי אינו מעוניין באותות-כבוד, אבל אם בכל זאת יקבל, העיטור חייב יהיה הפעם להיות מ"דרגה ראשונה לפחות". אברהים ביי הלך להודיע על כך לסולטאן, וכשחזר, הודיע להרצל כי הסולטאן העניק לו את העיטור מדרגה ראשונה – העיטור הגבוה ביותר של טורקיה.<a href="#cite_note-אילון_365-175">[175]</a> השיחה עם הסולטאן<a href="#cite_note-176">[176]</a> נמשכה למעלה משעתיים. הרצל שמע לעצת ומברי ונמנע מלבטא את המילים "ארץ ישראל" או "ציונות". הוא הזכיר בפני הסולטאן את הסיפור על <a href="/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%9C%D7%A1" title="אנדרוקלס">אנדרוקלס</a> והאריה וטען שכמו בסיפור, לסולטאן יש קוץ בדמות החוב הלאומי של האימפריה העות'מאנית, שאותו יוכל הרצל להוציא. הרצל דרש סודיות מוחלטת ופירט את תוכניתו: היהודים יקנו את <a href="/wiki/%D7%90%D7%99%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%97%D7%95%D7%91" title="איגרת חוב">איגרות החוב</a> של האימפריה העות'מאנית בכל הבורסות של אירופה, והסולטאן יגמול להם במחווה ידידותית, והאימפריה תפתח את שעריה בפני יהודים מארצות שבהן רודפים אותם. הסולטאן, לעומת זאת, הציג שלוש משאלות אותן ביקש מהרצל: להמליץ על מומחה לענייני כספים ונפט שיוכל לטפל בהכנסות משדות הנפט שהתגלו זה עתה ב<a href="/wiki/%D7%91%D7%92%D7%93%D7%90%D7%93" title="בגדאד">בגדאד</a>; לעזור לו לגייס בדחיפות 1.5 מיליון לירות לכיסוי <a href="/wiki/%D7%92%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%9F" class="mw-redirect" title="גרעון">גרעון</a> השנה שעברה; וסיוע בתוכנית ה<a href="/w/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%A6%D7%99%D7%94_(%D7%97%D7%95%D7%91)&action=edit&redlink=1" class="new" title="קונסולידציה (חוב) (הדף אינו קיים)">קונסולידציה</a> (<a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Debt_consolidation" class="extiw" title="en:Debt consolidation">אנ'</a>) של חובות המדינה באמצעות יצירת מלווה חדש לצורך פרעון המלווה הישן. הרצל ביקש דו"ח מפורט על מצב הכספים של המדינה כדי לייעץ בנושא.<a href="#cite_note-אילון_365-175">[175]</a> כעבור מספר ימים בהם הגיש את הצעותיו וקיבל את תגובותיו של הסולטאן, הודיע הסולטאן כי המתיישבים היהודים יצטרכו לקבל על עצמם נתינות עות'מאנית, כולל שירות בצבא, אך "לא תורשה התיישבות המונית, אלא...במפוזר, לא במרוכז". הרצל השיב כי אינו מתנגד לפיזור, אך הציע להקים "חברת קרקעות גדולה... שיוקצה לה שטח בלתי-מעובד שעליו יתיישבו היהודים. למשל, בארץ ישראל". הסולטאן הביע עניין בהצעה ונתן להרצל שהות של ארבעה שבועות, להכין הצעה מפורטת. הרצל נסע לפריז כדי לגייס לעניין את היהודים העשירים. רוטשילד דחה שוב את פנייתו, וכך גם חברת <a href="/wiki/%D7%99%D7%A7%22%D7%90" title="יק"א">יק"א</a> שהברון הירש הוריש לה עשרה מיליון ליש"ט. רוטשילד אף הכריז בעיתון "<a href="/wiki/%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A0%D7%A9%D7%9C_%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A1" title="פייננשל טיימס">פייננשל טיימס</a>" שאין קשר בינו לבין מפעלו של הרצל. הרצל נקלע ל"<a href="/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C_%D7%A7%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%9D" title="מעגל קסמים">מעגל קסמים</a>": היו עשירים שהיו מוכנים לתרום כסף, אך רק אם וכאשר ישיג הרצל את הצ'ארטר. אלא שהרצל היה זקוק קודם כול לכסף כדי להשיג את הצ'ארטר.<a href="#cite_note-אילון_370-177">[177]</a> ב-2 ביוני 1901 כתב הרצל ביומנו על קשייו, על התמרון בין בתי המלוכה של אירופה ואסיה, ועל אווירת חוסר האמון כלפיו: <dl><dd>”כאשר תקום פעם מדינת היהודים, יראה הכול זעיר ומובן מעצמו. אך אולי ימצא היסטוריון ישר, שבכל זאת היה זה דבר מה, כאשר עיתונאי יהודי מחוסר-אמצעים, ובמצב השפלות העמוק ביותר של עם ישראל, בימי האנטישמיות המזוהמה ביותר, הפך סמרטוט לדגל ואספסוף ירוד לעם, המגן על הדגל הזה בקומה זקופה”</dd></dl> ב-5 ביוני 1901, בעת שטייל ב<a href="/wiki/%D7%99%D7%A2%D7%A8_%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%9F" title="יער בולון">יער בולון</a> שבפריז, סבל הרצל משבץ-לב ואיבד את הכרתו למספר רגעים. לאחר מכן נסע ללונדון וגם שם לא הצליח להשיג את הכסף הדרוש לפתיחת משא ומתן רציני עם הטורקים. בשל חובת החשאיות שהוטלה עליו על ידי אנשי הסולטאן, לא יכול היה לחשוף את מה שהסולטאן כבר הסכים לו ובכך לשכנע את העשירים להשקיע. בבית הלורד <a href="/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%93" title="נתן רוטשילד">נתנאל רוטשילד</a> היה הרצל אורח לא רצוי והלורד לא הסכים לקבלו לשיחה. כשראה הרצל שאינו מצליח לגייס כספים מהיהודים העשירים, פנה לגויים העשירים. הראשון שבהם היה סר <a href="/wiki/%D7%A1%D7%A1%D7%99%D7%9C_%D7%A8%D7%95%D7%93%D7%A1" title="ססיל רודס">ססיל רודס</a>, שהשיב בשלילה.<a href="#cite_note-אילון_370-177">[177]</a> אף על פי שקופתו של הרצל הייתה ריקה, רבים חשבו כי הוא חולש על תקציבי ענק, והוא הוצף בבקשות צדקה רבות. אחת מהן הגיעה מיהודי ב<a href="/wiki/%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%A1%D7%A7" title="פלונסק">פלונסק</a>, שביקש ממנו סיוע ללימודיו של בנו בן ה-16, <a href="/wiki/%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9F" class="mw-redirect" title="דוד גרין">דוד גרין</a>. הרצל שלח לסולטאן מכתבים, בהם כתב כי הוא עסוק במאמצים לגייס כסף עבור טורקיה, אך הדגיש כי יוכל לעשות הרבה יותר לאחר שתוקם חברת-פיתוח עות'מאנית-יהודית. הוא לא קיבל מענה למכתביו וחשש שהם עוכבו על ידי אנשי חצר מושחתים של הסולטאן. אי לכך, התחיל ללמוד טורקית, כדי שבפעם הבאה יוכל לדבר עם הסולטאן ישירות. ביום הולדתו של הסולטאן, שלח לו מברק-ברכה, והפעם נענה בתודה, אך בחודשים הבאים כבר לא שמע מקושטא דבר. בנוסף לבריאותו הרעועה, נפל לדיכאון עמוק, ונתקף שוב במחשבות מוות. ב-8 בנובמבר 1901 כתב לוולפסון: "שוב ושוב תוקפת אותי נבואת-לב שימי ספורים". עם זאת, הייתה לו גם הרגשת סיפוק על מה שעשה בחייו. ב-24 בינואר 1902 כתב ביומנו: "הציונות הייתה ה<a href="/wiki/%D7%A9%D7%91%D7%AA" title="שבת">שַבָּת</a> של חיי".<a href="#cite_note-אילון_370-177">[177]</a> <div class="mw-heading mw-heading4"><h4 id="הקונגרס_הציוני_החמישי_(1901)">הקונגרס הציוני החמישי (1901)</h4></div> <figure class="mw-halign-left" typeof="mw:File/Thumb"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Theodor_Herz007.jpg" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/0/06/Theodor_Herz007.jpg/200px-Theodor_Herz007.jpg" decoding="async" width="200" height="300" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/0/06/Theodor_Herz007.jpg/300px-Theodor_Herz007.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/0/06/Theodor_Herz007.jpg/400px-Theodor_Herz007.jpg 2x" data-file-width="700" data-file-height="1050" /></a><figcaption>הרצל משקיף ממרפסת <a href="/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D" title="מלון שלושת המלכים">מלון שלושת המלכים</a> ב<a href="/wiki/%D7%91%D7%96%D7%9C" title="בזל">בזל</a> שב<a href="/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A5" title="שווייץ">שווייץ</a>, בעת <a href="/wiki/%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%A1_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%99" class="mw-redirect" title="הקונגרס הציוני החמישי">הקונגרס הציוני החמישי</a>. <a href="/wiki/%D7%AA%D7%A8%D7%A1%22%D7%91" class="mw-redirect" title="תרס"ב">תרס"ב</a>, <a href="/wiki/1901" title="1901">1901</a>. צילם: <a href="/wiki/%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9F" title="אפרים משה ליליין">אפרים משה ליליין</a></figcaption></figure> בשנת 1901 נכנס לפעילות מבצעית הבנק הציוני "<a href="/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D" title="אוצר התיישבות היהודים">אוצר התיישבות היהודים</a>", שמשרדו הראשי היה בלונדון. הבנק היה קטן ומבוסס על כספם המועט של העניים, אך כבר היה מסוגל להוציא מכתבי-אשראי צנועים שהרצל היה זקוק להם לשלב הראשון של המשא ומתן עם העות'מאנים. ב-26 בדצמבר 1901 התקיים <a href="/wiki/%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%A1_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%94%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%99" title="הקונגרס הציוני העולמי החמישי">הקונגרס הציוני החמישי</a> בבזל. האופוזיציה להרצל חוזקה הפעם בסיעה קולנית של סטודנטים רדיקליים, רובם יוצאי רוסיה, שלמדו באוניברסיטאות בשווייץ. חלקם דגל בסוציאליזם וחלקם העדיף "תרבות יהודית" על דיפלומטיה והטיף ל"פעולה מעשית" בארץ ישראל. בין ראשי המדברים ב"<a href="/wiki/%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%AA" title="הפרקציה הדמוקרטית">פרקציה הדמוקרטית</a>" האופוזיציונית היה <a href="/wiki/%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%99%D7%A6%D7%9E%D7%9F" title="חיים ויצמן">חיים ויצמן</a>. חבריה שאפו ל"דמוקרטיזציה" של התנועה הציונית וטענו כי הרצל נוהג בה ב"רודנות". אולם בהצבעות נחשפה האופוזיציה כמיעוט מבוטל. כמו כן עלתה שאלת ה"תרבות". האופוזיציה דרשה את העמקת הלאומיות היהודית באמצעות הדגשת ייחודיותה של התרבות היהודית, במקום לפעול רק כתגובה למציאותה של אנטישמיות. בניגוד לשנים הקודמות, גילה הפעם הרצל אהדה רבה יותר לנושא.<a href="#cite_note-178">[178]</a> <div class="mw-heading mw-heading4"><h4 id="משא_ומתן_עם_הסולטאן_(פברואר_1902)">משא ומתן עם הסולטאן (פברואר 1902)</h4></div> ב-4 בפברואר 1902 הוזמן הרצל לקושטא. הפעם ניהל את המשא ומתן בגלוי כראש התנועה הציונית. הוא הציע ברית טורקית-יהודית תמורת הענקת צ'ארטר: היהודים ישלמו את חובותיה של טורקיה ובתמורה יורשה להם להתיישב בארץ ישראל. המשא ומתן התנהל מול אברהים ביי ואיזט ביי, שהלכו הלוך ושוב: הגישו את הצעותיו של הרצל וחזרו אליו עם תגובותיו של הסולטאן. הסולטאן הסכים לאפשר לפליטים יהודים להתיישב בשטחי האימפריה, בתנאי שיקבלו את הנתינות העות'מאנית, בכל מקום מלבד ארץ ישראל. בתמורה לכך, יגיש הרצל הצעה לחיסול חובות החוץ של האימפריה בתנאים טובים יותר מאלה שמציעים לו אנשי-כספים בצרפת. מלבד זאת, יקבל עליו הרצל, על פי זיכיון מלכותי, לפתח את כל המכרות הקיימים והעתידיים באימפריה: זהב, כסף, פחם ונפט. הרצל הסכים עקרונית להצעה הכלכלית, אך דחה את התנאי האוסר את ההתיישבות בארץ ישראל. הסולטאן עמד על סירובו ובמקום ארץ ישראל הציע את <a href="/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%9D_%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9D" title="ארם נהריים">ארם נהריים</a>, סוריה ו<a href="/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%94" class="mw-redirect" title="אנטוליה">אנטוליה</a>. הרצל סירב בתוקף. איזט הציע שהרצל יציג מכתבי-אשראי שיעידו על גיבוי כספי. הרצל הסכים לכך והוכנה <a href="/wiki/%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94" title="טיוטה">טיוטה</a> ל<a href="/wiki/%D7%96%D7%99%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D" title="זיכרון דברים">זיכרון דברים</a>. הרצל הגיש שלושה מכתבי-אשראי ראשונים, על סך מיליון פרנק כל אחד: עבור המכרות, עבור הבנק העות'מאני-יהודי, ועבור חברת הקרקעות העות'מאנית-יהודית. אלא שכעבור זמן-מה פורסם בעיתונות כי הסולטאן הגיע להסדר לגבי חובות החוץ עם רוּביֶה, איל-כספים ושר לשעבר ב<a href="/wiki/%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%AA_%D7%A6%D7%A8%D7%A4%D7%AA" title="ממשלת צרפת">ממשלת צרפת</a>.<a href="#cite_note-179">[179]</a> <div class="mw-heading mw-heading4"><h4 id="הרומן_"אלטנוילנד"_(1902)">הרומן "אלטנוילנד" (1902)</h4></div> במרץ ובאפריל 1902, השלים הרצל את ה<a href="/wiki/%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%9F" title="רומן">רומן</a> האוטופי "<a href="/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%98%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%93" title="אלטנוילנד">אלטנוילנד</a>" (בעברית: "ארץ עתיקה-חדשה"), שכתב לסירוגין בשלוש השנים האחרונות. עלילתו מתרחשת בעתיד, בשנת <a href="/wiki/1923" title="1923">1923</a>, לאחר שהציונות כבר הוגשמה במלואה. על עמוד השער הופיע ה<a href="/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%95" title="מוטו">מוטו</a> ”<a href="/wiki/%D7%90%D7%9D_%D7%AA%D7%A8%D7%A6%D7%95_-_%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%96%D7%95_%D7%90%D7%92%D7%93%D7%94" class="mw-redirect" title="אם תרצו - אין זו אגדה">אם תרצו - אין זו אגדה</a>”. הרומן נועד להוכיח שהציונות אינה רק חלום, אלא ניתנת להשגה. הרצל כתב בו: "הסבלנות היא הכול". במאה ה-19 נכתבו אוטופיות חברתיות רבות, אולם "אלטנוילנד" היא היחידה מביניהן שנכתבה על ידי פוליטיקאי פעיל. ברומן ישנם רמזים <a href="/wiki/%D7%90%D7%95%D7%98%D7%95%D7%91%D7%99%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%94" title="אוטוביוגרפיה">אוטוביוגרפיים</a> רבים, וגיבוריו מבוססים על עוזריו הקרובים של הרצל. הרומן סימל מפנה משמעותי במחשבה הפוליטית של הרצל ומהווה ניגוד חריף לחיבורו הקודם, "<a href="/wiki/%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D" title="מדינת היהודים">מדינת היהודים</a>". הוא שיקף התפתחות חדשה בתפיסתו של הרצל, שמייחדת אותו לעומת התנועות הלאומיות האחרות במאה ה-19. ב"אלטנוילנד" הרצל כבר אינו תומך במדינה לאומית, אלא בחברה חדשה, שונה מהמסגרות המקובלות של הלאומיות באירופה. המדינה אינה יהודית, אלא <a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%95%D7%AA" title="קוסמופוליטיות">קוסמופוליטית</a>. הקהילה מבוססת על צורות <a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%91" title="קואופרטיב">קואופרטיביות</a> של התאגדות מרצון. הכוח המניע אותה הוא בעיקר רצון טוב באמצעות רפורמות חברתיות: הקרקעות בבעלות הציבור, והתעשיות, העיתונים, הבנקים וחנויות הכל-בו בבעלות קואופרטיבית של העובדים וה<a href="/wiki/%D7%A6%D7%A8%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%9D" class="mw-redirect" title="צרכנים">צרכנים</a>. החברה החדשה נזהרה שלא לחזור על שגיאות התיעוש שנעשו באירופה: עריה מתוכננות היטב ומצוידות במערכת תעבורה המונית מעולה; <a href="/wiki/%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D" title="תעלת הימים">מנהרה מקשרת</a> בין <a href="/wiki/%D7%94%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9F" title="הים התיכון">הים התיכון</a> ו<a href="/wiki/%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97" title="ים המלח">ים המלח</a> לצורך הפקת חשמל; מפעלי השקיה מפריחים את המדבר; יום העבודה הוא בן שבע שעות, ולנשים ישנה <a href="/wiki/%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D" title="זכות בחירה לנשים">זכות בחירה</a>. גיבורי הרומן שואפים ליישם את כל אלה גם בכל מקום אחר בעולם, כדי לפתור את בעיות ה<a href="/wiki/%D7%A7%D7%A4%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9D" title="קפיטליזם">קפיטליזם</a> התעשייתי, מבלי להזדקק לרודנות <a href="/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9D" title="סוציאליזם">סוציאליסטית</a>. העיקרון המנחה של החברה החדשה הוא <a href="/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%A0%D7%95%D7%AA" title="סובלנות">סובלנות</a>, וסיסמתה: "אדם, אחי אתה". לפיכך שיבת היהודים לארץ ישראל (עד מעבר ל<a href="/wiki/%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA" title="ביירות">ביירות</a> ול<a href="/wiki/%D7%93%D7%9E%D7%A9%D7%A7" title="דמשק">דמשק</a>) אינה מעוררת התנגדות בקרב <a href="/wiki/%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%99_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="ערביי ארץ ישראל">ערביי ארץ ישראל</a>, והם מצטרפים בהתלהבות למדינה החדשה.<a href="#cite_note-אילון_382-180">[180]</a> ב<a href="/wiki/%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8" class="mw-redirect" title="אחרית דבר">אחרית דבר</a> של הספר כתב הרצל: <dl><dd>”חלום ומעשה אינם שונים כל כך כפי שנוטים לחשוב, כי כל מעשי בני האדם בחלום יסודם וגם אחריתם – חלום היא... ואילו אם לא תרצו הרי כל אשר סיפרתי לכם אגדה הוא, ואגדה יוסיף להיות”.</dd></dl> הספר עורר עניין רב ותורגם לשפות רבות, אולם הותקף קשות על ידי מתנגדיו של הרצל בתנועה הציונית, ובמיוחד על ידי <a href="/wiki/%D7%90%D7%97%D7%93_%D7%94%D7%A2%D7%9D" title="אחד העם">אחד העם</a>, על הקוסמופוליטיות חסרת השורשים שבו, ועל כך שאין בו תוכן יהודי רוחני ייחודי.<a href="#cite_note-אילון_382-180">[180]</a> <div class="mw-heading mw-heading4"><h4 id="פנייתו_ללורד_רוטשילד_בלונדון,_יוני–יולי_1902"><span id=".D7.A4.D7.A0.D7.99.D7.99.D7.AA.D7.95_.D7.9C.D7.9C.D7.95.D7.A8.D7.93_.D7.A8.D7.95.D7.98.D7.A9.D7.99.D7.9C.D7.93_.D7.91.D7.9C.D7.95.D7.A0.D7.93.D7.95.D7.9F.2C_.D7.99.D7.95.D7.A0.D7.99.E2.80.93.D7.99.D7.95.D7.9C.D7.99_1902">פנייתו ללורד רוטשילד בלונדון, יוני–יולי 1902</h4></div> <figure class="mw-halign-left" typeof="mw:File"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Theodor_Herzl_portrait.jpg" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/1/10/Theodor_Herzl_portrait.jpg/220px-Theodor_Herzl_portrait.jpg" decoding="async" width="220" height="232" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/1/10/Theodor_Herzl_portrait.jpg/330px-Theodor_Herzl_portrait.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/1/10/Theodor_Herzl_portrait.jpg/440px-Theodor_Herzl_portrait.jpg 2x" data-file-width="560" data-file-height="591" /></a><figcaption></figcaption></figure> ביוני 1902 נסע הרצל ללונדון כדי להעיד בפני ועדת חקירה שדנה בהגירתם של "זרים עניים", כלומר, יהודים מרוסיה ומרומניה שנמלטו מן הרדיפות במזרח אירופה. ב<a href="/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%97%D7%93%D7%AA" title="הממלכה המאוחדת">ממלכה המאוחדת</a> נוצרה התנגדות להגירת יהודים מ<a href="/wiki/%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97_%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%94" title="מזרח אירופה">מזרח אירופה</a> אליה, ומטרתה של הוועדה הייתה להגביל את כניסתם לבריטניה על ידי חקיקת תקנות מנהליות. הלורד <a href="/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%93" title="נתן רוטשילד">נתנאל רוטשילד</a>, שהיה החבר היהודי היחיד בוועדה, התנגד בתוקף להזמנת הרצל כעד, אך רוב חברי הוועדה חשבו אחרת והזמינו אותו. עתה ביקש רוטשילד להיפגש עם הרצל לפני הופעתו בוועדה, כדי להדריך אותו. אולם לפני פגישתם, נמסר להרצל שאביו נפטר והוא שב מיד לווינה. למחרת נקבר אביו בקבר ארעי. הרצל לא קנה אחוזת-קבר משפחתית, משום שהיה סבור כי ממילא יועברו בקרוב עצמות אביו לארץ ישראל. בתחילת יולי חזר לאנגליה כדי להיפגש עם רוטשילד ולהעיד בפני ועדת החקירה. רוטשילד אמר להרצל כי הציונות היא משגה וכי המעצמות הגדולות לעולם לא יאפשרו לציונים לקבל את ארץ ישראל. הוא ביקש להדריך את הרצל מה להגיד ומה לא להגיד לוועדה, אך הרצל השיב לו כי יגיד לוועדה מה שטוב בעיניו, וטען כנגד ה<a href="/wiki/%D7%A0%D7%93%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA" title="נדבנות">נדבנות</a> שלו: "<a href="/wiki/%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%94_(%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA)" title="צדקה (יהדות)">הצדקה היהודית</a> נהפכה למכונה המחרישה את זעקות המצוקה". לאחר שישבו לארוחת צהריים, בה השתתפו גם שני אחיו הצעירים של נתנאל, אלפרד ו<a href="/wiki/%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%93_%D7%93%D7%94_%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%93" title="ליאופולד דה רוטשילד">ליאופולד</a>, שינה רוטשילד את יחסו להרצל והחל לחבב אותו. הרצל סיפר לו כי הוא רוצה לבקש מהממשלה הבריטית צ'ארטר להקמת מושבה יהודית תחת ריבונות בריטית. רוטשילד הגיב לכך בהצעה מליצית וקנטרנית: "קח את <a href="/wiki/%D7%90%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%93%D7%94" title="אוגנדה">אוגנדה</a>". אך הרצל הסביר כי הוא "יכול להשתמש" רק בחצי האי <a href="/wiki/%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99" title="סיני">סיני</a>, "פלשתינה המצרית" ו<a href="/wiki/%D7%A7%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%9F" title="קפריסין">קפריסין</a>. רוטשילד הסכים לתמוך בתוכנית, והרצל ביקש ממנו שימנע את העברת הכסף לסולטאן בצורת הלוואות שאמורות להתבצע בתוכנית רוּביֶה להסדרת חוב-החוץ העות'מאני. רוטשילד השיב כי אף על פי שמנע הלוואות מרומניה האנטישמית, אין זאת ביכולתו, משום שהמעצמות הגדולות מעוניינות בזיכיונות להקמת מסילות-ברזל בשטח האימפריה. אלא שאחר הצהריים הודיע פתאום השגריר העות'מאני בלונדון להרצל, כי הסולטאן מבקש שיבוא לקושטא מיד. הטורקים לא הגיעו להסכם עם רוביה.<a href="#cite_note-אילון_386-181">[181]</a> הרצל לא מיהר הפעם לנסוע לקושטא ונשאר באנגליה עוד שבוע ימים. הופעתו בפני ועדת החקירה משכה קהל גדול מהרגיל. הוא התנגד בעדותו להגבלות חוקיות מכל סוג שהוא, וקרא לתקיפת הבעיה היהודית בשורשיה: הכרה ביהודים כאומה ככל האומות, בעלי זכות להקים בית ב<a href="/wiki/%D7%97%D7%91%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%A5" title="חבל ארץ">חבל ארץ</a> מסוים. פרסומו של הרצל בעקבות הופעתו הגביר את האהדה באנגליה כלפי הציונות. כעבור יומיים שב לשיחה נוספת עם רוטשילד והציג בפניו את התוכנית לחברת התיישבות בסיני, ב"פלשתינה המצרית" ובקפריסין. רוטשילד הסכים לממן ניסיון בהיקף של עד 25 אלף מתיישבים בלבד, אך הרצל השיב: "אעשה זאת רק בהיקף גדול, או לא אעשה כלל". השניים לא הגיעו להסכמה, אולם רוטשילד הבטיח כי ימליץ על הרצל בפני <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%AA" title="משרד המושבות">שר המושבות</a> הבריטי, <a href="/wiki/%D7%92%27%D7%95%D7%96%D7%A3_%D7%A6%27%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%9F" title="ג'וזף צ'מברלין">ג'וזף צ'מברלין</a>.<a href="#cite_note-אילון_386-181">[181]</a> <div class="mw-heading mw-heading4"><h4 id="משא_ומתן_עם_הסולטאן_העות'מאני_(יולי_1902)">משא ומתן עם הסולטאן העות'מאני (יולי 1902)</h4></div> במהלך השבוע מסר השגריר העות'מאני להרצל מברקים, כמעט מדי יום, שדרשו ממנו להתייצב בפני הסולטאן ולדווח לו אם ביכולתו להציע תנאים נוחים יותר מאלה שהציע רוּביֶה. ב-23 ביולי 1902 יצא הרצל לטורקיה, בפעם החמישית, יחד עם וולפסון. בשל החום הכבד, השתכן ב<a href="/wiki/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%9F" title="בית מלון">בית מלון</a> באי תרפיה שב<a href="/wiki/%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A9" class="mw-redirect" title="ים השיש">ים השיש</a>, שם כתב תזכיר לסולטאן בצורת מכתב אישי, בו הציע לו הצעה נמוכה יותר להחזר החוב מזו של הצרפתים. בתמורה לכך דרש "זיכיון ליישוב <a href="/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%9D_%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9D" title="ארם נהריים">ארם נהריים</a> בידי יהודים", כפי שהציע לו הסולטאן, ובנוסף גם את "השטח של <a href="/wiki/%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%94" title="חיפה">חיפה</a> וסביבתה בארץ ישראל". המתיישבים ישלמו לממשלה העות'מאנית <a href="/wiki/%D7%97%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%94" title="חכירה">דמי חכירה</a>. הסולטאן ביקש מהרצל שיסביר את תוכניתו ל<a href="/wiki/%D7%94%D7%95%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C" class="mw-redirect" title="הווזיר הגדול">ווזיר הגדול</a>, סעיד פחה. סעיד שאל אם היהודים יקבלו עליהם את הנתינות העות'מאנית וישרתו בצבא, והרצל השיב בחיוב. לאחר שיחתו עם הווזיר הגדול, התבקש מטעם הסולטאן לכתוב עליה דין וחשבון ואף לדאוג לתרגומו בידי איש נאמן. הסולטאן רצה לבדוק את דיוק הדיווח של השרים שלו. לאחר חיפושים רבים, מצא הרצל סטודנט יהודי צעיר, שתרגם עבורו. הארכת משך ביקורו של הרצל נוצלה לסחיטת ויתורים נוספים מצד הצרפתים. למחרת שוב נפגש הרצל עם הווזיר הגדול, וזה הודיע לו כי הסולטאן מוכן להתחיל במשא ומתן על הצעותיו. אלא שבסוף השבוע חתמו הטורקים על העסקה עם רוּביֶה. ביומו האחרון של הרצל בקושטא, ביקש ממנו הסולטאן לקבל תמיכה כספית משמעותית עבור "<a href="/wiki/%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%94" title="נויה פרייה פרסה">נויה פרייה פרסה</a>". הרצל סירב, אך הסכים לקבל החזר על הוצאותיו.<a href="#cite_note-182">[182]</a> <div class="mw-heading mw-heading4"><h4 id="פגישות_עם_שר_המושבות_ושר_החוץ_של_בריטניה"><span id=".D7.A4.D7.92.D7.99.D7.A9.D7.95.D7.AA_.D7.A2.D7.9D_.D7.A9.D7.A8_.D7.94.D7.9E.D7.95.D7.A9.D7.91.D7.95.D7.AA_.D7.95.D7.A9.D7.A8_.D7.94.D7.97.D7.95.D7.A5_.D7.A9.D7.9C_.D7.91.D7.A8.D7.99.D7.98.D7.A0.D7.99.D7.94">פגישות עם שר המושבות ושר החוץ של בריטניה</h4></div> <figure class="mw-halign-left" typeof="mw:File/Thumb"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:PORTRAIT_OF_THEODOR_HERZL_TAKEN_IN_1903_BY_PAINTER_EFRAIM_MOSHE_LILIAN._%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%A8%D7%98_%D7%A9%D7%9C_%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C,_%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%A6%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%A2%22%D7%99_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%99%D7%A8_%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%AA_1903..jpg" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/2/20/PORTRAIT_OF_THEODOR_HERZL_TAKEN_IN_1903_BY_PAINTER_EFRAIM_MOSHE_LILIAN._%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%A8%D7%98_%D7%A9%D7%9C_%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%2C_%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%A6%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%A2%22%D7%99_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%99%D7%A8_%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%AA_1903..jpg/200px-thumbnail.jpg" decoding="async" width="200" height="300" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/2/20/PORTRAIT_OF_THEODOR_HERZL_TAKEN_IN_1903_BY_PAINTER_EFRAIM_MOSHE_LILIAN._%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%A8%D7%98_%D7%A9%D7%9C_%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%2C_%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%A6%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%A2%22%D7%99_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%99%D7%A8_%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%AA_1903..jpg/300px-thumbnail.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/2/20/PORTRAIT_OF_THEODOR_HERZL_TAKEN_IN_1903_BY_PAINTER_EFRAIM_MOSHE_LILIAN._%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%A8%D7%98_%D7%A9%D7%9C_%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%2C_%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%A6%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%A2%22%D7%99_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%99%D7%A8_%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%AA_1903..jpg/400px-thumbnail.jpg 2x" data-file-width="2048" data-file-height="3072" /></a><figcaption>הרצל, צילם הצייר <a href="/wiki/%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9F" title="אפרים משה ליליין">אפרים משה ליליין</a>, 1903.</figcaption></figure> בעקבות גזירות שנגזרו על <a href="/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99_%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%94" class="mw-redirect" title="יהודי רומניה">יהודי רומניה</a> במטרה להכריח אותם להגר, חש הרצל דחיפות גוברת למצוא תחליף זמני לארץ ישראל. מכיוון שתלה תקוותיו באנגליה, לקח בחשבון שתי טריטוריות סמוכות לארץ ישראל, שהיו תחת שליטתה: <a href="/wiki/%D7%A7%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%9F" title="קפריסין">קפריסין</a> ו<a href="/wiki/%D7%97%D7%A6%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%99_%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99" class="mw-redirect" title="חצי האי סיני">חצי האי סיני</a>, שנודע בשם "פלשתינה המצרית". בינתיים נהג רוטשילד לשלוח אל הרצל מכתבים מלאי ספקות לגבי הציונות. ב-18 באוגוסט כתב לו כי מושבה יהודית כזאת תהיה "גטו מלא דעות קדומות של גטו", מדינה יהודית "אורתודוקסית ובלתי-סובלנית, אשר תחרים לא-יהודים ונוצרים". ב-24 באוגוסט השיב לו הרצל: "אין אני יכול להסכים כי היישוב היהודי שהייתי רוצה לכונן מוכרח להיות צר-אופק, אורתודוקסי ואי-ליברלי... הגזע שלנו מוכשר יותר מרוב העמים האחרים עלי אדמות. וזו, לאמיתו של דבר, סיבת השנאה הגדולה. עד עכשיו לא היה לנו ביטחון עצמי. ביום שבו נתחיל להאמין בעצמנו, יבוא הקץ למצוקתנו המוסרית". באוקטובר 1902 נפגש הרצל לראשונה עם שר המושבות, צ'מברלין, וביקש ממנו את קפריסין ואת חצי האי סיני להתיישבות יהודית. צ'מברלין השיב כי בתור שר המושבות, הוא מוסמך לדון רק על קפריסין, משום שמדבר סיני אינו מושבה ולכן הוא באחריות משרד החוץ. הוא הסתייג מרעיון קפריסין משום שסבר כי הטורקים והיוונים יתנגדו להתיישבות יהודית באי. הרצל ביקש, אם כן, את <a href="/wiki/%D7%90%D7%9C_%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%A9" class="mw-redirect" title="אל עריש">אל עריש</a>. צ'מברלין הסכים לכך בתנאי שיסכים לכך גם לורד קרומר, הקונסול הכללי של בריטניה בקהיר ולמעשה שליט מצרים מטעמה. צ'מברלין הסדיר להרצל פגישה עם לורד לנדסדאון, שר החוץ, וב-23 באוקטובר נועד איתו הרצל לשיחה ראשונה. הרצל הציע את כינונה של "חברה יהודית למזרח הקרוב", שיוענק לה זיכיון לפתח דרכים, נמלים, מסילות ברזל, תעשיות ומכרות בחצי האי סיני, ולהקצות בו אדמה למתיישבים היהודים. תחום התיישבות זה, אותו כינה "חבל-יהודה במצרים", אמור להפוך כעבור זמן ל<a href="/wiki/%D7%90%D7%95%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%94" title="אוטונומיה">אוטונומי</a>, בחסות בריטניה. גם לנדסדאון השיב כי עליו להתייעץ קודם עם קרומר, והרצל שלח את <a href="/wiki/%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%93_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92" class="mw-redirect" title="ליאופולד גרינברג">ליאופולד גרינברג</a> מיד לקהיר. בינתיים הגה תוכניות לפיתוח החוף הצחיח של סיני: מפעלי-דיג, נמלים, מסילות ברזל וסכרים לאיסוף גשמים. גרינברג שוחח עם קרומר ועם שר החוץ המצרי, <a href="/wiki/%D7%91%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A1_%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99" title="בוטרוס ראלי">בוטרוס ראלי</a> פחה, ולדבריו שניהם השתכנעו. קרומר הדגיש, עם זאת, שעקב המחלוקת בין בריטניה וטורקיה על תוואי הגבול בין ארץ ישראל העות'מאנית לחצי האי סיני המצרי-בריטי, לא ניתן יהיה להתיישב מצפון וממזרח לאל עריש. מכיוון שלא היה בקי באפשרויות ההתיישבות באזור, הציע לשגר לשם ועדת חקירה.<a href="#cite_note-183">[183]</a> <div class="mw-heading mw-heading4"><h4 id="משלחת_לחצי_האי_סיני_(פברואר_1903)">משלחת לחצי האי סיני (פברואר 1903)</h4></div> ב-18 בדצמבר הציע סגן שר החוץ הבריטי <a href="/w/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%90%D7%A1_%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&action=edit&redlink=1" class="new" title="תומאס סנדרסון (הדף אינו קיים)">תומאס סנדרסון</a> (<a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Thomas_Sanderson,_1st_Baron_Sanderson" class="extiw" title="en:Thomas Sanderson, 1st Baron Sanderson">אנ'</a>) להרצל, שהציונים ישגרו משלחת לחקור את התנאים בחצי האי סיני, ואם הדין וחשבון יהיה חיובי, ניתן יהיה לדון בהקמת מושבה יהודית שם. המתיישבים יצטרכו לוותר על נתינותם המקורית ולהיות כפופים לשלטון המצרי (למעשה בריטי), ולשלם לממשלת מצרים תשלום שנתי תמורת שמירת הסדר. בינואר 1903 הגיע הרצל ללונדון, ויחד עם גרינברג נועד עם סנדרסון במשרד החוץ. בפגישה סוכם הרכב המשלחת ותוכנית המסע שלה. כעבור שבועיים הגיעה המשלחת למצרים, וב-11 בפברואר חצתה את תעלת סואץ ב<a href="/wiki/%D7%A7%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%94" title="קנטרה">קנטרה</a> ופנתה צפונה לאל עריש. גרינברג נשאר בקהיר לדון עם הממשלה המצרית על פרטי הזיכיון. ב-16 בפברואר הודיע גרינברג להרצל כי נציג הסולטאן בקהיר מנסה לחבל בתוכניתם. למחרת היום הודיע פתאום כי אין סיכוי כרגע להשיג צ'ארטר, והציע לקרומר תוכנית חדשה. ב-26 בפברואר הודיע להרצל שקיבל מבוטרוס ראלי מסמך המתיר את כינונה של "רשות עירונית" יהודית באל עריש. ב-16 במרץ הגיע גרינברג לווינה ודיווח להרצל על המשא ומתן. הרצל לא סמך עליו עוד, ובאותו לילה יצא למצרים. ב-25 במרץ נפגש בקהיר עם קרומר, שהביע הסתייגות מתוכניתו של הרצל והדגיש כי המתיישבים יזכו לכל היותר בממשל מוניציפלי. הרצל נסע משם למשרד ראש הממשלה והסביר לבוטרוס ראלי שאת המים לסיני יביא מהנילוס – רק את מי הנהר הזורמים עתה לים, שיאוחסנו במאגרים. ראלי הביע הסכמה מלאה לכל דבריו. המשלחת שבה לקהיר עם ממצאים מעודדים, אולם סיכמה כי לא ניתן להתיישב ללא "כמויות מים מספיקות". הרצל ומומחי המשלחת נועדו מספר פעמים עם קרומר. הרצל הציע להעביר את מי הנילוס בצינור תחת תעלת סואץ. המומחה הבריטי להשקיה טען כי יש די מים בנילוס לספק גם את צורכי מצרים וגם את צורכי המושבה שתקום בסיני, אולם קרומר סירב להחליט בנושא לפני חזרתו למצרים בחודש מאי של ויליאם גארסטין, המומחה שלו לענייני עבודות ציבוריות. עם זאת, ביקש מהרצל לפתוח במשא ומתן עם הממשלה המצרית על הפרטים המשפטיים. הרצל פנה לפרקליט בלגי מקומי והורה לו להכין טיוטת הסכם לחכירת סיני ל-99 שנים. ב-4 באפריל עזב הרצל את מצרים והגיע ללונדון להיפגש עם צ'מברלין. צ'מברלין אמר לו שהוא לא מעודד מממצאיו של דו"ח המשלחת, והציע תחליף: "במסעי האחרון באפריקה ראיתי ארץ אחרת שתתאים לך. אוגנדה!". אולם הרצל דחה את ההצעה והסביר כי בסיס ההתיישבות צריך להיות לאומי ולכן הכרחי שיהיה בתוך ארץ ישראל או בקרבתה. במאי 1903 הטיל גארסטין וטו על <a href="/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%9C_%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%A9" class="mw-redirect" title="תוכנית אל עריש">תוכנית סיני</a>, משום שלדעתו אין די מים בנילוס. קרומר סבר, כי בכל מקרה מחיר שאיבתם לסיני מתחת לתעלת סואץ יהיה יקר מדי, ויתרה מזאת, בניין המשאבות יפריע לתנועת האוניות בתעלת סואץ וכתוצאה מכך ישבש את המסחר הבריטי עם המזרח הרחוק. הרצל הבין כי תוכנית סיני מתה, ואף איבד תקווה לגבי מימושה הקרוב של תוכניתו ליציאת היהודים מאירופה. הוא הוציא את אביו מקברו וטמן אותו באחוזת קבר חדשה שרכש. בזמן הטקס ליד הקבר, לחש למזכירו: "עוד מעט אשכב פה גם אני".<a href="#cite_note-184">[184]</a> <div class="mw-heading mw-heading4"><h4 id="בעקבות_פרעות_קישינב">בעקבות פרעות קישינב</h4></div> <figure class="mw-halign-left" typeof="mw:File/Thumb"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:THEODOR_HERZL_(L)_WITH_MAX_MANDELSTAM,_ONE_OF_THE_LEADERS_OF_RUSSIAN_ZIONISTS,_IN_ALTE_OSEZA,_AUSTRIA_IN_1903._%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_%D7%A2%D7%9D_%D7%9E%D7%9B%D7%A1_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A9%D7%98%D7%9D,_%D7%90%D7%97%D7%93_%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99_%D7%94.jpg" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/8/87/THEODOR_HERZL_%28L%29_WITH_MAX_MANDELSTAM%2C_ONE_OF_THE_LEADERS_OF_RUSSIAN_ZIONISTS%2C_IN_ALTE_OSEZA%2C_AUSTRIA_IN_1903._%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_%D7%A2%D7%9D_%D7%9E%D7%9B%D7%A1_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A9%D7%98%D7%9D%2C_%D7%90%D7%97%D7%93_%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99_%D7%94.jpg/250px-thumbnail.jpg" decoding="async" width="250" height="187" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/8/87/THEODOR_HERZL_%28L%29_WITH_MAX_MANDELSTAM%2C_ONE_OF_THE_LEADERS_OF_RUSSIAN_ZIONISTS%2C_IN_ALTE_OSEZA%2C_AUSTRIA_IN_1903._%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_%D7%A2%D7%9D_%D7%9E%D7%9B%D7%A1_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A9%D7%98%D7%9D%2C_%D7%90%D7%97%D7%93_%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99_%D7%94.jpg/375px-thumbnail.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/8/87/THEODOR_HERZL_%28L%29_WITH_MAX_MANDELSTAM%2C_ONE_OF_THE_LEADERS_OF_RUSSIAN_ZIONISTS%2C_IN_ALTE_OSEZA%2C_AUSTRIA_IN_1903._%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_%D7%A2%D7%9D_%D7%9E%D7%9B%D7%A1_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A9%D7%98%D7%9D%2C_%D7%90%D7%97%D7%93_%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99_%D7%94.jpg/500px-thumbnail.jpg 2x" data-file-width="4000" data-file-height="2998" /></a><figcaption>הרצל עם <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A7%D7%A1_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A9%D7%98%D7%9D" class="mw-redirect" title="מקס מנדלשטם">מקס מנדלשטם</a> באלטאוסזה, 1903.</figcaption></figure> ב-19 באפריל 1903 פרצו <a href="/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%91" title="פרעות קישינב">פרעות קישינב</a>. הרצל שמע על כך כששהה בלונדון, לפני פגישתו האחרונה עם צ'מברלין. דחייתה הסופית של תוכנית סיני בתחילת מאי גרמה לו לחפש פתרון אחר למצוקת יהודי רוסיה, ולשקול מחדש את הצעת צ'מברלין לגבי אוגנדה. בעקבות הפרעות התחיל הרצל לתכנן מהלך מדיני במספר ערוצים במקביל: מלבד <a href="/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%93%D7%94" title="תוכנית אוגנדה">הצ'ארטר הבריטי לגבי אוגנדה</a>, ביקש להשיג זיכיונות דומים גם ב<a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%95_%D7%94%D7%91%D7%9C%D7%92%D7%99%D7%AA" title="קונגו הבלגית">קונגו</a> מממשלת <a href="/wiki/%D7%91%D7%9C%D7%92%D7%99%D7%94" title="בלגיה">בלגיה</a>, ב<a href="/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%A7" title="מוזמביק">מוזמביק</a> מ<a href="/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%92%D7%9C" title="פורטוגל">פורטוגל</a> וב<a href="/wiki/%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99_(%D7%9C%D7%95%D7%91)" title="טריפולי (לוב)">טריפולי</a> מ<a href="/wiki/%D7%90%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%94" title="איטליה">איטליה</a>. הוא חשב על יצירת שש מושבות יהודיות באפריקה ובמקומות אחרים, שתשמשנה בסיסים לאומיים ליישוב ארץ ישראל בשלב מאוחר יותר. הוא הגדיר זאת: "אנגליה במהופך ובזעיר־אנפין", כלומר: בעוד שבאימפריות הקולוניאליות מייסדת ארץ האם את המושבות – אצל היהודים יוקמו קודם המושבות ורק לאחר מכן תקום מדינת האם שלהן במולדת. במאי 1903 הודיע צ'מברלין לליאופולד גרינברג כי ממשלת בריטניה מסכימה להחכיר לציונים אזור גדול מאוד, לא באוגנדה ממש, אלא בעמק המפריד בין שבט מאו לשבט <a href="/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%99%D7%95" title="קיקויו">קיקויו</a> (כיום ב<a href="/wiki/%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%94" title="קניה">קניה</a>), שם יוכלו לכונן "ממשל עצמי" באזור שיוכל לקלוט מיליון מתיישבים. ביוני הוזמנה טיוטת צ'ארטר לאוגנדה, לקראת הקונגרס הציוני הקרוב. שם המושבה המיועדת היה "New Palestine" ("ארץ ישראל החדשה"). נורדאו הזהיר את הרצל מפני ההתנגדות לתוכנית אוגנדה בקרב יהודי מזרח אירופה, וב-13 ביולי השיב לו הרצל: "והרי זאת תכליתה של מנהיגות, להראות את הדרך, אשר אפילו על ידי מה שנראה כסטייה, תוליך את עמנו אל המטרה. גם <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%95" class="mw-redirect" title="משה רבנו">משה רבנו</a> כזה היה גורלו". במקביל, חידש הרצל את מגעיו עם הסולטאן העות'מאני במטרה לדון על הצעתו לגבי ארם נהריים, וב-4 ביוני כתב על כך למזכירו, איזט ביי. באותו זמן גם הוצע להרצל שטח אדמה גדול ב<a href="/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%A7_%D7%99%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%90%D7%9C" title="עמק יזרעאל">עמק יזרעאל</a> על ידי בעל קרקעות ערבי גדול מ<a href="/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA_%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%A7" title="משפחת סורסוק">משפחת סורסוק</a>, אולם הרצל חשש לקנות אותו ללא ערבויות בינלאומיות. בנוסף לכך, השטח לא היה ריק מתושבים והרצל הסתייג מההשלכות של קנייה כזו ואמר: "אי־אפשר לנו לנשל את ה<a href="/wiki/%D7%A4%D7%9C%D7%90%D7%97" title="פלאח">פלאחים</a> העניים הללו".<a href="#cite_note-185">[185]</a> <div class="mw-heading mw-heading4"><h4 id="פנייתו_לרוסיה_הצארית_(1903)">פנייתו לרוסיה הצארית (1903)</h4></div> <figure class="mw-halign-left" typeof="mw:File/Thumb"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:THEODOR_HERZL_IN_ST._PETERSBURG,_RUSSIA_IN_1903._%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_%D7%91%D7%A1%D7%A0%D7%98_%D7%A4%D7%98%D7%A8%D7%A1%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92,_%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94_-_%D7%A9%D7%A0%D7%AA_1903..jpg" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/9/97/THEODOR_HERZL_IN_ST._PETERSBURG%2C_RUSSIA_IN_1903._%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_%D7%91%D7%A1%D7%A0%D7%98_%D7%A4%D7%98%D7%A8%D7%A1%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92%2C_%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94_-_%D7%A9%D7%A0%D7%AA_1903..jpg/300px-THEODOR_HERZL_IN_ST._PETERSBURG%2C_RUSSIA_IN_1903._%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_%D7%91%D7%A1%D7%A0%D7%98_%D7%A4%D7%98%D7%A8%D7%A1%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92%2C_%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94_-_%D7%A9%D7%A0%D7%AA_1903..jpg" decoding="async" width="300" height="200" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/9/97/THEODOR_HERZL_IN_ST._PETERSBURG%2C_RUSSIA_IN_1903._%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_%D7%91%D7%A1%D7%A0%D7%98_%D7%A4%D7%98%D7%A8%D7%A1%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92%2C_%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94_-_%D7%A9%D7%A0%D7%AA_1903..jpg/450px-THEODOR_HERZL_IN_ST._PETERSBURG%2C_RUSSIA_IN_1903._%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_%D7%91%D7%A1%D7%A0%D7%98_%D7%A4%D7%98%D7%A8%D7%A1%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92%2C_%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94_-_%D7%A9%D7%A0%D7%AA_1903..jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/9/97/THEODOR_HERZL_IN_ST._PETERSBURG%2C_RUSSIA_IN_1903._%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_%D7%91%D7%A1%D7%A0%D7%98_%D7%A4%D7%98%D7%A8%D7%A1%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92%2C_%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94_-_%D7%A9%D7%A0%D7%AA_1903..jpg/600px-THEODOR_HERZL_IN_ST._PETERSBURG%2C_RUSSIA_IN_1903._%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_%D7%91%D7%A1%D7%A0%D7%98_%D7%A4%D7%98%D7%A8%D7%A1%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92%2C_%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94_-_%D7%A9%D7%A0%D7%AA_1903..jpg 2x" data-file-width="3072" data-file-height="2048" /></a><figcaption>הרצל בסנקט פטרבורג, 1903.</figcaption></figure> <figure class="mw-halign-left" typeof="mw:File"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:PORTRAIT_OF_THEODOR_HERZL_IN_1898._%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%A8%D7%98_%D7%A9%D7%9C_%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_-_1898D443-015.jpg" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/a/a9/PORTRAIT_OF_THEODOR_HERZL_IN_1898._%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%A8%D7%98_%D7%A9%D7%9C_%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_-_1898D443-015.jpg/150px-PORTRAIT_OF_THEODOR_HERZL_IN_1898._%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%A8%D7%98_%D7%A9%D7%9C_%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_-_1898D443-015.jpg" decoding="async" width="150" height="214" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/a/a9/PORTRAIT_OF_THEODOR_HERZL_IN_1898._%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%A8%D7%98_%D7%A9%D7%9C_%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_-_1898D443-015.jpg/225px-PORTRAIT_OF_THEODOR_HERZL_IN_1898._%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%A8%D7%98_%D7%A9%D7%9C_%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_-_1898D443-015.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/a/a9/PORTRAIT_OF_THEODOR_HERZL_IN_1898._%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%A8%D7%98_%D7%A9%D7%9C_%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_-_1898D443-015.jpg/300px-PORTRAIT_OF_THEODOR_HERZL_IN_1898._%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%A8%D7%98_%D7%A9%D7%9C_%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_-_1898D443-015.jpg 2x" data-file-width="2801" data-file-height="4000" /></a><figcaption></figcaption></figure> ב-20 ביולי 1903, כחודש לפני <a href="/wiki/%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%A1_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A9%D7%99" class="mw-redirect" title="הקונגרס הציוני השישי">הקונגרס הציוני השישי</a>, שלח הרצל לידידו הבריטי ג'וזף קאוון מכתב מקודד שעסק בעיתונאי הבריטי האנטישמי ארנולד וייט. וייט, שחשש מהגירת יהודים מרוסיה לאנגליה, פנה עוד בסוף <a href="/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94-19" title="המאה ה-19">המאה ה-19</a> לצאר הרוסי והציע לו ליישב יהודים ב<a href="/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%94" title="ארגנטינה">ארגנטינה</a> הרצל הציע במכתבו שווייט יפנה שוב לרוסיה ויציע לה לאפשר התיישבות יהודית ב<a href="/wiki/%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95" title="מרוקו">מרוקו</a>. אולם הצעה זו לא יצאה אל הפועל.<a href="#cite_note-186">[186]</a><a href="#cite_note-187">[187]</a> במקביל לערוצים אלו, החליט הרצל לפנות גם ישירות לרוסיה. הוא רצה שתפעיל לחץ דיפלומטי על הממשלה העות'מאנית, שתרשה אוטונומיה יהודית בארץ ישראל, וכך תוכל רוסיה להיפטר מהאוכלוסייה היהודית שלה. פנייתו הראשונה לשר הפנים <a href="/wiki/%D7%95%D7%99%D7%90%D7%A6%27%D7%A1%D7%9C%D7%91_%D7%A4%D7%9C%D7%91%D7%94" title="ויאצ'סלב פלבה">ויאצ'סלב פלבה</a> וליועץ הצאר <a href="/w/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%A1%D7%98%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%A4%D7%95%D7%91%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%A6%D7%91&action=edit&redlink=1" class="new" title="קונסטנטין פובדונוסצב (הדף אינו קיים)">קונסטנטין פובדונוסצב</a> (<a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Konstantin_Pobedonostsev" class="extiw" title="en:Konstantin Pobedonostsev">אנ'</a>) לא נענתה. בקשתה של <a href="/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%98%D7%94_%D7%A4%D7%95%D7%9F_%D7%96%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A8" title="ברטה פון זוטנר">ברטה פון זוטנר</a> מהצאר שייפגש עם הרצל נתקלה בסירוב. הרצל ביקש את עזרתה של אצילה פולנייה המתגוררת ב<a href="/wiki/%D7%A1%D7%A0%D7%A7%D7%98_%D7%A4%D7%98%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92" title="סנקט פטרבורג">סנקט פטרבורג</a> ומיודדת עם פלבה. הפעם השיב פלבה שישמח לפגוש את הרצל והוא בהחלט מעוניין לארגן הגירת יהודים מרוסיה, "בתנאי שלא יחזרו". ב-5 באוגוסט יצא הרצל לרוסיה. כיהודי, נאלץ קודם לבקש היתר מיוחד לביקורו מהמחלקה לדתות "זרות" ברוסיה. אף על פי שהסתיר את דבר הנסיעה מרוב חבריו, קיבלו אותו ציונים נלהבים בתחנות רכבת רבות. היחיד שהתלווה אליו במסעו היה ד"ר <a href="/wiki/%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%9B%D7%A6%D7%A0%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F" title="ניסן כצנלסון">ניסן כצנלסון</a>, מראשי הציונים ברוסיה. ב-8 באוגוסט התקבל אצל פלבה והשניים שוחחו בצרפתית. פלבה אמר כי הוא מעוניין "להגיע לידי הבנה" עם הרצל, והרצל הבין מכך שפלבה מעוניין מאוד למנוע דיון על פרעות קישינב בקונגרס הציוני הקרוב. פלבה הסביר כי היהודים הם "גוף זר" במדינה, שחלה עליהם מכסה בכניסה להשכלה גבוהה, אחרת "לא יישארו משרות בשביל נוצרים", ושהם מהווים מחצית מהמהפכנים. הרצל הבטיח שאם יקבל את ארץ ישראל, זרימת יהודים אל הסוציאליסטים תחדל. פלבה הכריז כי הוא תומך נלהב בציונות ושאל במה יוכל לעזור. הרצל הציג שלוש בקשות מ<a href="/wiki/%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%AA_%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94" title="ממשלת רוסיה">ממשלת רוסיה</a>: שתלחץ על הסולטאן להעניק לציונים צ'ארטר להתיישבות בארץ ישראל, מלבד המקומות הקדושים; שתתמוך כספית בהגירת יהודים לארץ ישראל, כאשר הכספים יבואו מהמסים שמשלמים נתיני רוסיה היהודים; ושתרשה את ארגונן ופעולתן של אגודות ציוניות. פלבה הסכים מיד לשלוש הדרישות וביקש מהרצל לכתוב תזכיר לקראת פגישתם הבאה. לאחר שהרצל עזב, אמר פלבה למכרו כי לא ידע "שמצויים יהודים שאינם זוחלים".<a href="#cite_note-אילון_414-188">[188]</a> לאחר מכן ביקר הרצל אצל שר הכספים, הרוזן <a href="/wiki/%D7%A1%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%99_%D7%95%D7%99%D7%98%D7%94" title="סרגיי ויטה">סרגיי ויטה</a>, שפתח בנאום אנטישמי: "היהודים מספקים די סיבות לאיבה. יש בהם שחצנות אופיינית, אולם רובם עניים, ומפני שהם עניים הם מלוכלכים ועושים רושם דוחה. הם גם עוסקים בכל מיני עיסוקים מכוערים, כרועי-זונות ו<a href="/wiki/%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%90%D7%94_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%99%D7%AA" class="mw-redirect" title="הלוואה בריבית">מלווים בריבית</a>. ומשום כך קשה כל-כך להגן עליהם. ובכל זאת, הנני ידיד היהודים". ויטה סיפר להרצל שאמר לצאר המנוח <a href="/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99,_%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%A8_%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94" title="אלכסנדר השלישי, קיסר רוסיה">אלכסנדר השלישי</a>: "אילו היה אפשר להטביע שישה או שבעה מיליונים היהודים ב<a href="/wiki/%D7%94%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%95%D7%A8" title="הים השחור">ים השחור</a>, הייתי מצדד בכך בהחלט. אבל אם אי-אפשר הדבר, יש להניח להם לחיות". הרצל הציג את תוכניתו ליציאת היהודים, וביקש מוויטה שהממשלה תנקוט "צעדים מסוימים של עידוד", וויטה השיב: "אך הרי מעודדים את היהודים להגירה, למשל בבעיטות באחוריים". הרצל השיב כי סוג העידוד הזה "ידוע ומוכר", ואין זה הסוג שעליו הוא מדבר. הוא חזר על שלוש הבקשות שהציג בפני פלבה, וביקש גם הסרה מיידית של האיסור על רכישת מניות הבנק הציוני. ויטה הבטיח לעזור.<a href="#cite_note-אילון_414-188">[188]</a> ב-13 באוגוסט שוב נפגש עם פלבה, שהודיע לו כי הצאר אישר את שלוש בקשותיו. פלבה מסר להרצל כי הצאר נפגע מההתקפות נגדו בעיתונות הזרה ומן ההאשמות במעורבות בפרעות קישינב, וביקש למסור להרצל כי הוא מתייחס יפה לכל נתיניו. פלבה הודה כי מצב היהודים ברוסיה "אינו טוב ביותר", ומשום כך "רצוי לנו מאוד יסוד מדינה יהודית עצמאית שתהיה מסוגלת לקלוט כמה מיליוני יהודים... היינו רוצים לשמור לנו את מיטב האיטליגנציה... אבל היינו רוצים להיפטר ממחוסרי ההשכלה וממעוטי האמצעים". הרצל ביקש ממנו להקל על חייהם של היהודים ברוסיה ולהרחיב את זכות המגורים מחוץ ל<a href="/wiki/%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%91" title="תחום המושב">תחום המושב</a>. פלבה הגיש לו מכתב שאושר על ידי הצאר ושיוכל לפרסמו, בו הבטיחה ממשלת רוסיה רשמית את תמיכתה בציונות, בתנאי שהציונים יעודדו יהודים ברוסיה לעקור למדינה היהודית בארץ ישראל. אך עם זאת, לא תורשה בממלכה הרוסית התארגנות יהודית על בסיס לאומי. במכתב ניתנה הבטחה לסייע כספית למהגרים היהודים, ולהתערב לטובת העניין הציוני בקושטא. הרצל לחץ שהצאר יתערב אישית אצל הסולטאן, ופלבה הבטיח לדבר על כך עם הצאר, אך לא הסכים לקבלת הרצל לראיון אצלו לפני הקונגרס הציוני הבא, ברמזו כי הוא מצפה ממנו לרסן את הביקורת הבינלאומית על ממשלת רוסיה. הרצל היה מרוצה מתוצאות מסעו לרוסיה. הוא הצליח להסיר את האיסור על ההתארגנות הציונית ואיסוף הכספים שלה, והצליח לקבל הבטחה להתערב בקושטא – הבטחה ראשונה מסוגה מצד מעצמה גדולה.<a href="#cite_note-אילון_414-188">[188]</a> באותו ערב נאם הרצל בפני קבוצת פעילים ציוניים. רבים מהם זעמו על שיתוף הפעולה שלו עם פלבה ולא האמינו להבטחותיו של האחראי על פרעות קישינב. הרצל ביקש מהם לעסוק רק בארגון הציוני ולא בעידוד התרבות היהודית בתוך רוסיה, ולהימנע מפעילות סוציאליסטית לפני הקמת המדינה היהודית: "בארץ ישראל, בארץ שלנו, לא יהיה פסול במפלגה סוציאליסטית קיצונית... אז אקבע את יחסי שלי כלפיה... אולם עכשיו, במצבנו הנוכחי, מוקדם מדי לעסוק בעניינים כאלה. הם טפלים לעיקר. הציונות תובעת מעורבות גמורה, לא חלקית".<a href="#cite_note-אילון_414-188">[188]</a> <dl><dt>ביקורו בווילנה</dt></dl> ביומו האחרון של הרצל בסנקט פטרבורג, הזהירו אותו מנהיגים מקומיים מהתנקשות בחייו והפצירו בו שלא להתעכב בשום מקום בדרכו חזרה לאוסטריה. אולם הרצל רצה לראות במו עיניו את החיים היהודיים במזרח אירופה וב-16 באוגוסט הגיע לו<a href="/wiki/%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%94" title="וילנה">וילנה</a>. בתחנת הרכבת נערכה לו קבלת פנים נלהבת וסוערת. המשטרה פיזרה את ההמון ב<a href="/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%94_(%D7%A0%D7%A9%D7%A7)" title="אלה (נשק)">אלות</a>, אולם ההמון חזר והסתער בקריאות "הרצל, הרצל!" ו"יחי המלך!". בתוך ההמון שהצטופף ברחובות, נסע הרצל מוקף שוטרים וסוכני משטרה בלבוש אזרחי. המשטרה רצתה למנוע הפגנות נוספות ולכן ציוותה עליו שלא לצאת מבית המלון. כל האסיפות הפומביות לכבודו בוטלו, אך הרצל בכל זאת ביקר במשרד הקטן של הקהילה היהודית. רב הקהילה הגיש לו <a href="/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94" title="ספר תורה">ספר תורה</a> עתיק ואמר לו בהתרגשות: "אתה הגדול בבני עמנו". כל הנוכחים פרצו בבכי וגם הרצל התרגש מאוד. בשעה 1:00 בלילה, יצא מן המלון לתחנת הרכבת. המונים הריעו לו בסמטאות בגשם השוטף. <a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%96%D7%90%D7%A7%D7%99%D7%9D" title="קוזאקים">קוזאקים</a> על סוסים הסתערו על ההמון הצפוף ליד תחנת הרכבת. הם הצליפו בו בשוטיהם, הכו אותו ברוביהם ורמסו אותו עם סוסיהם. צעקות המוכים התערבבו בקריאות "יחי הרצל!". הרצל המזועזע קרא: "מדוע מכים את האנשים האלה? איזו פראות!". לפרנסי הקהילה שהמתינו לו על הרציף, אמר דברי עידוד: "רבותי, אל תתיאשו! יבואו ימים טובים יותר! לשם כך אנחנו פועלים!".<a href="#cite_note-אילון_420-189">[189]</a> גם במקומות אחרים באירופה ציפו יהודים לראות את הרצל, למרות שמסעו היה סודי. <a href="/wiki/%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A7" title="יוסף קרוק">יוסף קרוק</a> שבימים ההם היה בן 18, כתב בזכרונותיו כי יהודים רבין בווארשה קיוו לראות את הרצל בדרכו חזרה מרוסיה, ולשם כך "בא לכל רכבת מחנה עצום של יהודים, גם קשישים, והמתינו. ולמען יורשה להם לגשת אל הרכבת, היו כולם קונים כרטיסי־רציף. הייתה זו סנסאציה בבית־הנתיבות. הז'נדארמים הרוסיים, אשר שמרו על הסדר הפוליטי ובדקו את כשרותם של הבאים, היו מופתעים. "איזה בארון יהודי" — הם שוחחו ביניהם".<a href="#cite_note-190">[190]</a> בזמן ששהה בווילנה, קיבל הרצל מברק מליאופולד גרינברג בלונדון, שהודיע לו כי הבריטים הציעו רשמית לכונן מושבה יהודית באפריקה המזרחית. בדרכו חזרה ברכבת לגרמניה, הגיע הרצל להחלטה לקראת פתיחת הקונגרס הציוני כעבור שישה ימים בלבד: מסעו לרוסיה הבהיר לו כי אף על פי שאוגנדה אינה ארץ ישראל, זו עת להציל את היהודים ואסור לאבד זמן. הוא התעכב יום אחד בעיר הנופש ההררית <a href="/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%98%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%96%D7%94" title="אלטאוסזה">אלטאוסזה</a>, שם בילו אשתו וילדיו בקיץ, ולמחרת בבוקר המשיך לקונגרס בבזל בלוויית אמו.<a href="#cite_note-אילון_420-189">[189]</a> <div class="mw-heading mw-heading4"><h4 id="פולמוס_אוגנדה_בקונגרס_הציוני_השישי,_1903">פולמוס אוגנדה בקונגרס הציוני השישי, 1903</h4></div> <figure class="mw-default-size mw-halign-left" typeof="mw:File/Thumb"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:PikiWiki_Israel_14780_Theodor_Herzl.jpg" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/3/3c/PikiWiki_Israel_14780_Theodor_Herzl.jpg/220px-PikiWiki_Israel_14780_Theodor_Herzl.jpg" decoding="async" width="220" height="289" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/3/3c/PikiWiki_Israel_14780_Theodor_Herzl.jpg/330px-PikiWiki_Israel_14780_Theodor_Herzl.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/3/3c/PikiWiki_Israel_14780_Theodor_Herzl.jpg/440px-PikiWiki_Israel_14780_Theodor_Herzl.jpg 2x" data-file-width="1558" data-file-height="2048" /></a><figcaption>הרצל במרפסת <a href="/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D" title="מלון שלושת המלכים">מלון שלושת המלכים</a> ב<a href="/wiki/%D7%91%D7%96%D7%9C" title="בזל">בזל</a>.</figcaption></figure> ב-23 באוגוסט 1903, התכנס <a href="/wiki/%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%A1_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A9%D7%99" class="mw-redirect" title="הקונגרס הציוני השישי">הקונגרס הציוני השישי</a> בבזל. הצירים זועזעו לנוכח השינוי שחל במראהו של הרצל, שנראה עתה עייף, חולה, קמטים בפניו וקומתו שפופה. לפני פתיחת הקונגרס כינס את הוועד הפועל לישיבה מוקדמת, שבה דיווח לחבריו על המשא ומתן שניהל עם ממשלת רוסיה. החברים הרוסים זועזעו לשמוע שהרצל לחץ את ידו של האחראי לרצח יהודי קישינב, פלבה, וזועזעו עוד יותר כשדיווח על "<a href="/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%93%D7%94" title="תוכנית אוגנדה">תוכנית אוגנדה</a>" הבריטית. למחרת בבוקר התקבל בקונגרס בתשואות סוערות ונאם את נאום הפתיחה. הוא סקר בנאומו את האסונות האחרונים ואת החמרת מצב היהודים, ואמר: "נציל־נא את אלה שעוד ניתן להצילם". הוא דיווח על כישלון המשא ומתן עם העות'מאנים ועל כישלון המשא ומתן עם הבריטים בנושא סיני, והעלה לסדר היום של הקונגרס את ההצעה הבריטית בנוגע לאוטונומיה באוגנדה. הוא הדגיש כי הממשלה הבריטית יודעת כי מטרתה של הציונות היא שיבה לארץ ישראל ושאוגנדה תשמש "אתר ארעי להתיישבות על בסיס לאומי". הוא דרש מהקונגרס לקבל את ההצעה ונענה בסערת תשואות. אלא שתהום נפערה בין הסיעות, שפתחו בהתייעצויות במהלך הנאומים. בישיבה הסוערת של הסיעה הרוסית תקף הסטודנט הצעיר <a href="/wiki/%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%99%D7%A6%D7%9E%D7%9F" title="חיים ויצמן">חיים ויצמן</a> את הרצל בחריפות, וטען כי הממשלה הבריטית עתידה להציע "הצעה טובה יותר". כמה ממתנגדי תוכנית אוגנדה אף הכריזו על <a href="/wiki/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%AA_%D7%A8%D7%A2%D7%91" title="שביתת רעב">שביתת רעב</a>. על אף שנורדאו לא תמך בתוכנית אוגנדה, הוא הגן על הרצל ואמר כי אוגנדה תשמש "מקלט לילה" לנרדפים. נוכח ההתנגדות הקשה והאיום בפילוג, הועמדה ל<a href="/wiki/%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%A2%D7%94" title="הצבעה">הצבעה</a> רק החלטה מתונה מאוד – שיגור של משלחת מומחים לאזור המוצע באפריקה המזרחית.<a href="#cite_note-אילון_423-191">[191]</a> הרצל ראה חשיבות בהצעה הבריטית, מפני שהייתה בה הכרה בריטית בתנועה הציונית ומחויבות של המעצמה העולמית לפתרון הבעיה היהודית. לעומתו, אישים כמו <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%9F" title="מנחם אוסישקין">מנחם אוסישקין</a> ואחרים מ<a href="/wiki/%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94" class="mw-redirect" title="ציוני רוסיה">ציוני רוסיה</a>, בהם חיים ויצמן, טענו שהתמיכה בהצעה לשליחת משלחת החקר היא הצבעה נגד ארץ ישראל, שרק בה יכולה לקום מדינה יהודית. כפשרה בין הרצל למתנגדיו, הוחלט שה<a href="/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F" title="מימון">מימון</a> למשלחת לא יהיה מהכספים הציוניים של <a href="/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D" title="אוצר התיישבות היהודים">אוצר התיישבות היהודים</a> או <a href="/wiki/%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%AA_%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" class="mw-redirect" title="הקרן הקיימת לישראל">הקרן הקיימת לישראל</a>. למרות הוויכוח אושרה ההצעה בסופו של דבר ברוב גדול. פרצה סערה ותוך איום בפרישה, עזבו החברים הרוסים בוועד הפועל, "אומרי הלאו", את מקומותיהם על הבמה ופרשו בהפגנתיות מהאולם יחד עם תומכיהם. רבים מהם בכו. הם התכנסו לישיבה סגורה באולם אחר, שנמשכה עד מאוחר בלילה, לאחר נעילת המליאה. הרצל שמע על הישיבה ההפגנתית וחזר מבית המלון אל הקונגרס. הוא דפק על הדלת הנעולה וביקש להיכנס. אחד הנוכחים בחדר צעק לעברו: "בוגד". נערכה הצבעה והוחלט להניח לו להיכנס. הוא ניגש לדוכן הנואמים וניסה לשכנע את המתנגדים.<a href="#cite_note-אילון_423-191">[191]</a> הוא ניסה להסביר להם את החשיבות בהכרה הבריטית ושדחיית ההצעה הבריטית כלאחר יד תפגע בתנועה הציונית.<a href="#cite_note-192">[192]</a> בשעה 2:00 בלילה החליטו המשתתפים לחזור למקומותיהם בישיבת הבוקר של הקונגרס. נאום הנעילה של הרצל היה הנאום האחרון שנשא בחייו בקונגרס כלשהו. הוא חזר בו על ההצעה הבריטית והדגיש שוב כי תוכנית אוגנדה היא פתרון ארעי. הוא סיים את נאומו בשבועה. הוא הרים את יד ימינו וקרא בעברית: ”אם אשכחך ירושלים, תשכח ימיני”.<a href="#cite_note-אילון_423-191">[191]</a> <dl><dt>לאחר הקונגרס הציוני השישי</dt></dl> לאחר הקונגרס חזר הרצל אל משפחתו באלטאוסזה. אשתו, ז'ולי, חלתה קשה בדלקת המעי העיוור שהוחמרה בשל דלקת ריאות, וחלק מהזמן הייתה מחוסרת הכרה. הרצל עצמו עבר התקף לב נוסף וסבל מעוויתות ברגליו. אך בעוד הוא מטפל באשתו החולה, החל לשלוח מכתבים לכל העולם. ב-5 בספטמבר שלח לפלבה דין וחשבון מפורט של הקונגרס, המוכיח כי יהודי רוסיה מוכנים להגר רק לארץ ישראל, ולכן יש להפעיל לחץ על הסולטאן. אלא שבאותו יום כתב לליאופולד גרינברג בלונדון כי עליו לעשות "מאמץ אינטנסיבי (אך סודי) להשיג במהירות את הצ'ארטר לאפריקה המזרחית". ב-11 בספטמבר אף כתב אל אוילנבורג בניסיון נוסף להשיג את תמיכת הקיסר הגרמני. ב-13 בספטמבר כתב אל ראש ממשלת אוסטריה, קרבר, וביקש ממנו "את תמיכת הממשלה של מולדתי". אף על פי שקיבל תשובות חמקניות, לא התייאש ושלח את קולונל <a href="/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%98_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%93" title="אלברט גולדסמיד">אלברט גולדסמיד</a> לדבר עם מלך אנגליה, ואת הפרקליט היהודי האיטלקי פליצ'ה ראונה לדבר עם ה<a href="/wiki/%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%A8" title="אפיפיור">אפיפיור</a>. באוקטובר חזר למשרתו בווינה. ב-6 באוקטובר כתב פלבה להרצל כי שר החוץ, הרוזן <a href="/w/index.php?title=%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%A8_%D7%9C%D7%90%D7%9E%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A3&action=edit&redlink=1" class="new" title="ולדימיר לאמסדורף (הדף אינו קיים)">ולדימיר לאמסדורף</a> (<a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Vladimir_Lamsdorf" class="extiw" title="en:Vladimir Lamsdorf">אנ'</a>), יורה לשגריר בקושטא להודיע לממשלה העות'מאנית שממשלת רוסיה רוחשת יחס אוהד לתוכנית הציונית "ליישב את בני דתם בארץ ישראל", ושהיענות חיובית מצדה לבקשה הציונית, תגביר את קשרי הידידות בין שתי האימפריות. על פי הצעת פלבה, פנה הרצל לשגריר הרוסי בקושטא, אולם זה לא מיהר לבצע את ההוראות שקיבל.<a href="#cite_note-אילון_429-193">[193]</a> לאחר הקונגרס הציוני השישי, כינס <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%9F" title="מנחם אוסישקין">מנחם אוסישקין</a> <a href="/wiki/%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%AA_%D7%97%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%91" title="ועידת חרקוב">מועצה בחרקוב</a>, שכללה, מלבדו, עוד שמונה מראשי המתנגדים ל"תוכנית אוגנדה". המועצה החליטה להגיש להרצל אולטימטום: ביטול תוכנית אוגנדה או פילוג התנועה הציונית. ההחלטה הייתה חשאית ונשלחה משלחת לווינה להציג את האולטימטום להרצל. אולם הרצל שמע על ההחלטה, ועם שוך הסערה בתנועה הציונית, שלח ב-12 בדצמבר מכתב פומבי אל סר פראנסיס מונטיפיורי, בו כתב כי התנגדות המתיישבים האנגלים באפריקה המזרחית להתיישבות יהודית שם, הפכה את תוכנית אוגנדה ל"בלתי-מעשית". ב-5 בינואר 1904 הגיעו לווינה שני נציגים מחרקוב. הרצל הסכים לקבלם, אך כיחידים ולא כמשלחת, וסירב לקבל "<a href="/wiki/%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%9D" title="אולטימטום">אולטימטום</a>". הוא האשים אותם בחוסר נאמנות ובבגידה, והשניים יצאו מהפגישה נזופים.<a href="#cite_note-אילון_429-193">[193]</a> <div class="mw-heading mw-heading4"><h4 id="פנייתו_אל_האפיפיור_ופגישתו_עם_מלך_איטליה_(ינואר_1904)"><span id=".D7.A4.D7.A0.D7.99.D7.99.D7.AA.D7.95_.D7.90.D7.9C_.D7.94.D7.90.D7.A4.D7.99.D7.A4.D7.99.D7.95.D7.A8_.D7.95.D7.A4.D7.92.D7.99.D7.A9.D7.AA.D7.95_.D7.A2.D7.9D_.D7.9E.D7.9C.D7.9A_.D7.90.D7.99.D7.98.D7.9C.D7.99.D7.94_.28.D7.99.D7.A0.D7.95.D7.90.D7.A8_1904.29">פנייתו אל האפיפיור ופגישתו עם מלך איטליה (ינואר 1904)</h4></div> <figure class="mw-halign-left" typeof="mw:File/Thumb"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Theodr-Herzl-1904.jpg" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/b/bd/Theodr-Herzl-1904.jpg/150px-Theodr-Herzl-1904.jpg" decoding="async" width="150" height="265" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/b/bd/Theodr-Herzl-1904.jpg/225px-Theodr-Herzl-1904.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/b/bd/Theodr-Herzl-1904.jpg/300px-Theodr-Herzl-1904.jpg 2x" data-file-width="640" data-file-height="1129" /></a><figcaption>הרצל, 1904</figcaption></figure> ב-22 בינואר 1904 הגיע הרצל ל<a href="/wiki/%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%90" title="רומא">רומא</a>.<a href="#cite_note-194">[194]</a> הוא נפגש עם מזכיר המדינה של הו<a href="/wiki/%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%9F" class="mw-redirect" title="ותיקן">ותיקן</a>, ה<a href="/wiki/%D7%97%D7%A9%D7%9E%D7%9F" title="חשמן">חשמן</a> הצעיר מרי דל ואל, ואמר לו כי בא לבקש "רצון טוב מצד הכס הקדוש". אולם החשמן השיב כי "כל עוד היהודים מכחישים את אלוהותו של <a href="/wiki/%D7%99%D7%A9%D7%95" title="ישו">ישו</a>", אין <a href="/wiki/%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%A7%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%AA" title="הכנסייה הקתולית">הכנסייה הקתולית</a> יכולה לתמוך בהם: "כיצד נוכל להסכים לכך שהיהודים יהיו שוב אדוני הארץ הקדושה בלי להתכחש לעקרונותינו הנעלים ביותר?". הרצל הדגיש כי המקומות הקדושים יהיו "אקסטרטוריאליים", אך החשמן קבע כי לא ניתן יהיה "לקיים מובלעות". הרצל סיפר לו שקיבל את הסכמת המעצמות והגיש לו את מכתבו של פלבה. החשמן קרא את המכתב ואמר שיבקש מה<a href="/wiki/%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%A8" title="אפיפיור">אפיפיור</a> להעניק לו ראיון. למחרת בבוקר נפגש הרצל עם <a href="/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%90%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%94" title="מלך איטליה">מלך איטליה</a>, <a href="/wiki/%D7%95%D7%99%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95_%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%94_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99,_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%90%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%94" title="ויטוריו אמנואלה השלישי, מלך איטליה">ויטוריו אמנואלה השלישי</a>, שזמן מה קודם לכן ביקר בארץ ישראל. הוא אמר להרצל כי "הארץ כבר יהודית מאד" וטען כי "זוהי רק שאלה של זמן" עד שתעבור לרשות היהודים, אך הסביר כי אין ביכולתו לפעול בנושא, מאחר שהעניין נמצא בתחום סמכותו של שר החוץ.<a href="#cite_note-אילון_432-195">[195]</a> כעבור יומיים, ב-25 בינואר, נפגש הרצל עם האפיפיור <a href="/wiki/%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%A1_%D7%94%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%99" title="פיוס העשירי">פיוס העשירי</a>.<a href="#cite_note-196">[196]</a> הוא לא כרע ברך ולא נישק את ידו המושטת. האפיפיור אמר לו: "אין אנו יכולים להשלים עם התנועה הציונית. לא נוכל למנוע את היהודים מללכת לירושלים, אבל להסכים לכך לא נוכל. היהודים לא הכירו באדוננו, ולכן אין אנו יכולים להכיר בעם היהודי". הרצל חזר על תוכניתו לגבי מעמד המקומות הקדושים, אך האפיפיור קבע כי "ירושלים לא תחזור לידי היהודים", משום שהם "כפרו בישו ועומדים בסירובם להכיר באלוהותו". הרצל אמר לו כי "היהודים נתונים במצוקה איומה" ושהוא זקוק "לארץ בשביל הנרדפים", אך האפיפיור השיב כי אין הכנסייה יכולה לתמוך בזה ואמר: "אנחנו מתפללים לשלום היהודים, הלוואי ויאיר האור בלבם... וכאשר יבואו להתיישב בארץ ישראל, נכין אנו כנסיות וכמרים להטביל את כולם".<a href="#cite_note-אילון_432-195">[195]</a> עם שובו לווינה, קיבל הרצל מברק מגרינברג, שבו נאמר כי משרד החוץ הבריטי מעוניין להעניק צ'ארטר על אוגנדה, אולם לנוכח התנגדות המתיישבים האנגלים, הוא מציע אזור אחר, מרוחק יותר. הרצל החל בהכנות לשגר לשם משלחת. ב-11 באפריל כינס בווינה מנהיגים ציוניים מעשר ארצות לישיבה מיוחדת של הוועד הפועל הציוני, בניסיון אחרון לפייס את מתנגדים ולמנוע פילוג. אוסישקין תקף את תומכי "תוכנית אוגנדה" ואיים לנתק את הקשר איתם, אך הדיון הסוער, שנמשך שלושה ימים, הסתיים בהתפייסות.<a href="#cite_note-אילון_434-197">[197]</a> ב-30 באפריל נועד הרצל עם שר החוץ האוסטרי, הרוזן <a href="/w/index.php?title=%D7%90%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%A8_%D7%A4%D7%95%D7%9F_%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&action=edit&redlink=1" class="new" title="אגנור פון גלוכובסקי (הדף אינו קיים)">אגנור פון גלוכובסקי</a> (<a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Agenor_Maria_Go%C5%82uchowski" class="extiw" title="en:Agenor Maria Gołuchowski">אנ'</a>),<a href="#cite_note-198">[198]</a> שהודיע לו כי ייתכן שהקיסרות האוסטרו-הונגרית תתמוך במאמץ למען הציונות, בתנאי שאנגליה תנקוט יוזמה. הרצל התכונן לנסוע לאנגליה, אולם מיחושי הלב שלו החמירו, והרופאים אבחנו פגיעה ב<a href="/wiki/%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A8_%D7%94%D7%9C%D7%91" title="שריר הלב">שריר הלב</a>. במצוות רופאיו נסע ב-2 במאי לריפוי בפרנצנבאד. ב-16 במאי נפסק יומנו. הוא שב לווינה למשך שבועיים, אך מצבו לא השתפר.<a href="#cite_note-אילון_434-197">[197]</a> <div class="mw-heading mw-heading3"><h3 id="מותו">מותו</h3></div> <figure class="mw-halign-left" typeof="mw:File/Thumb"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:THEODOR_HERZL%27S_FUNERAL_IN_VIENNA,_7.7.1904._%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%AA%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%97%D7%95%D7%96%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_%D7%91%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%94_-_1904.7.7.jpg" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/a/a9/THEODOR_HERZL%27S_FUNERAL_IN_VIENNA%2C_7.7.1904._%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%AA%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%97%D7%95%D7%96%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_%D7%91%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%94_-_1904.7.7.jpg/280px-THEODOR_HERZL%27S_FUNERAL_IN_VIENNA%2C_7.7.1904._%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%AA%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%97%D7%95%D7%96%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_%D7%91%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%94_-_1904.7.7.jpg" decoding="async" width="280" height="187" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/a/a9/THEODOR_HERZL%27S_FUNERAL_IN_VIENNA%2C_7.7.1904._%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%AA%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%97%D7%95%D7%96%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_%D7%91%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%94_-_1904.7.7.jpg/420px-THEODOR_HERZL%27S_FUNERAL_IN_VIENNA%2C_7.7.1904._%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%AA%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%97%D7%95%D7%96%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_%D7%91%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%94_-_1904.7.7.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/a/a9/THEODOR_HERZL%27S_FUNERAL_IN_VIENNA%2C_7.7.1904._%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%AA%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%97%D7%95%D7%96%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_%D7%91%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%94_-_1904.7.7.jpg/560px-THEODOR_HERZL%27S_FUNERAL_IN_VIENNA%2C_7.7.1904._%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%AA%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%97%D7%95%D7%96%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_%D7%91%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%94_-_1904.7.7.jpg 2x" data-file-width="3072" data-file-height="2048" /></a><figcaption>הלווייתו של הרצל בווינה</figcaption></figure> <figure class="mw-halign-left" typeof="mw:File/Thumb"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Theodor_Herzl_Grab_20032005.JPG" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/f/fd/Theodor_Herzl_Grab_20032005.JPG/130px-Theodor_Herzl_Grab_20032005.JPG" decoding="async" width="130" height="173" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/f/fd/Theodor_Herzl_Grab_20032005.JPG/195px-Theodor_Herzl_Grab_20032005.JPG 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/f/fd/Theodor_Herzl_Grab_20032005.JPG/260px-Theodor_Herzl_Grab_20032005.JPG 2x" data-file-width="1536" data-file-height="2048" /></a><figcaption>אחוזת הקבר המשפחתית בווינה</figcaption></figure> <figure class="mw-halign-left" typeof="mw:File/Thumb"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%93_%D7%91%D7%9F_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%94%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%A4%D7%94.jpeg" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/3/30/%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%93_%D7%91%D7%9F_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%94%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%A4%D7%94.jpeg/130px-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%93_%D7%91%D7%9F_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%94%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%A4%D7%94.jpeg" decoding="async" width="130" height="183" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/3/30/%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%93_%D7%91%D7%9F_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%94%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%A4%D7%94.jpeg/195px-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%93_%D7%91%D7%9F_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%94%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%A4%D7%94.jpeg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/3/30/%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%93_%D7%91%D7%9F_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%94%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%A4%D7%94.jpeg/260px-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%93_%D7%91%D7%9F_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%94%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%A4%D7%94.jpeg 2x" data-file-width="843" data-file-height="1185" /></a><figcaption>מאמר הספד של אליעזר בן יהודה על הרצל, בכתב העת <a href="/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%A4%D7%94_(%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%A2%D7%AA)" title="השקפה (כתב עת)">השקפה</a>, 12 ביולי 1904. השם מתתיהו הוא תרגום של תאודור – מתת-יה, הרצל כונה בשם זה בכתבים יהודיים</figcaption></figure> הרצל סבל מ<a href="/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA" title="בריאות">בריאות</a> רופפת. הוא לא נשמע לרופאיו, שיעצו לו לנוח, וזאת אף שסבל מתסמיני <a href="/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%94" title="מלריה">מלריה</a>, מחולשה, מ<a href="/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%A8%D7%A0%D7%94" title="מיגרנה">כאבי ראש</a>, מקשיי נשימה, מ<a href="/wiki/%D7%93%D7%95%D7%A4%D7%A7" title="דופק">דופק</a> לא סדיר, מ<a href="/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%AA" title="התעלפות">התעלפויות</a> ומ<a href="/wiki/%D7%90%D7%99%D7%95%D7%95%D7%A9%D7%94" class="mw-redirect" title="איוושה">איוושה בלב</a>. בעצת רופאיו, נכנס ב-3 ביוני, יחד עם אשתו, ל<a href="/wiki/%D7%A1%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9D" title="סנטוריום">סנטוריום</a> באֶדלאך (Edlach) שעל ה<a href="/wiki/%D7%96%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%92" title="זמרינג">זמרינג</a>. הוא התחיל שוב לעבוד, אולם ב-1 ביולי חלה ב<a href="/wiki/%D7%93%D7%9C%D7%A7%D7%AA_%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA" title="דלקת ריאות">דלקת ריאות</a>. הוא קדח מחום, הכרתו הייתה מעורפלת, גופו רעד והוא פלט דם בשיעולו. ב-2 ביולי ביקר אותו הכומר הכלר. הרצל ביקש ממנו: "דרוש בשלום ארץ ישראל בשמי. נתתי את דם לבי למען עמי". הרצל ביקש לראות את אמו וילדיו והם הובאו אליו. ז'ולי לקתה ב<a href="/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%98%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%9D" title="התמוטטות עצבים">התמוטטות עצבים</a> והוצאה מהחדר. הרצל הצביע על הסטודנטים שהמתינו לו בגן בחוץ ואמר לרופאו: "הם אנשים טובים ונפלאים, בני עמי. עוד תראה, יבוא יום והם ייכנסו לארץ-הבחירה!".<a href="#cite_note-199">[199]</a> הרצל נפטר ב-<a href="/wiki/3_%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%99" title="3 ביולי">3 ביולי</a> <a href="/wiki/1904" title="1904">1904</a>, <a href="/wiki/%D7%9B%27_%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96" title="כ' בתמוז">כ' בתמוז</a> <a href="/wiki/%D7%AA%D7%A8%D7%A1%22%D7%93" class="mw-redirect" title="תרס"ד">תרס"ד</a>, בשעה 17:00, מסיבוך של דלקת ריאות קשה על רקע מצב בריאותי כללי ירוד, כשהוא בן 44. ה"<a href="/wiki/%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%94" title="נויה פרייה פרסה">נויה פרייה פרסה</a>" פרסם בעמודו הראשון <a href="/wiki/%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%93" title="הספד">הספד</a> ארוך ששיבח את הרצל כסופר ועיתונאי, אך הזכיר את פעילותו הציונית בשני משפטים קצרים בלבד. העיתונות הליברלית והיהודית ציירה אותו כאחד האישים הגדולים במאה ה-19.<a href="#cite_note-אילון_439-200">[200]</a> הוא כתב <a href="/wiki/%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%90%D7%94" title="צוואה">צוואה</a>, ובה ביקש להיקבר בהלוויה צנועה; כמו כן, ביקש שלא יינשאו נאומים על קברו בלווייתו. בצוואתו כתב: "רצוני בלוויה של המעמד העני-ביותר, לא נאומים ולא פרחים. רצוני להיקבר בארון של מתכת, באחוזת הקבר ליד אבי, לשכב שם עד שהעם היהודי יעביר את גופי לארץ-ישראל".<a href="#cite_note-201">[201]</a> ארונו של הרצל הועבר לווינה והוצב בחדר עבודתו. אלפי אנשים הגיעו לעיר ברכבות מארצות שונות באירופה. יותר מששת אלפים איש השתתפו בלוויה, שנמשכה מספר שעות. בנו, הנס, אמר <a href="/wiki/%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%A9" title="קדיש">קדיש</a>, ו<a href="/wiki/%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%9F" title="דוד וולפסון">דוד וולפסון</a> נשא הספד קצר. הוא נטמן בבית העלמין של המחוז העירוני <a href="/w/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%92&action=edit&redlink=1" class="new" title="דובלינג (הדף אינו קיים)">דובלינג</a> (<a href="https://en.wikipedia.org/wiki/D%C3%B6bling" class="extiw" title="en:Döbling">אנ'</a>) בווינה.<a href="#cite_note-אילון_439-200">[200]</a> הרצל נפטר פחות מ-10 שנים לאחר שהתחיל בפעילותו הציונית. לאחר פטירתו, התברר כי הוציא את כל כספי ה<a href="/wiki/%D7%A0%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%94" title="נדוניה">נדוניה</a> של אשתו יוליה, וכי משפחתו של הרצל נשארה ללא מקורות הכנסה נאותים. בתו פאולינה הייתה אז בת 14, בנו הנס בן 13 ובתו טרודה בת 11. מוסדות ההסתדרות הציונית, והאפוטרופוסים שמינה, טיפלו בכלכלת המשפחה ודאגו לחינוך ילדיו. בצוואתו ציווה הרצל כי ידידיו <a href="/wiki/%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%9F" title="דוד וולפסון">דוד וולפסון</a>, מוריץ ריצ'פלד ו<a href="/wiki/%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%A7%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%A6%D7%A7%D7%99" title="יונה קרמנצקי">יוהאן קרמנצקי</a> ימונו כ<a href="/wiki/%D7%90%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%A1" title="אפוטרופוס">אפוטרופוסים</a> על ילדיו, וכן שילדיו ייקברו לידו בארץ ישראל. אולם למעשה הצוואה קוימה בשלבים, והושלמה רק לאחר זמן רב. הסיקור של פטירתו של בנימין זאב הרצל בעיתונות העברית הצטייר כאירוע תקשורתי כביר עצימות הסיקור הייתה עזה, המוות נותר בכותרות יותר מחודשיים והמיתוס הציוני של דמותו של הרצל כ'חוזה המדינה' החל להתגבש ולהתעצם. הרצל תואר כאדם נשגב וכאליל, העיתונים שיבחו את יופיו החיצוני, הציגו אותו כגדול מנהיגי העם היהודי והדגישו את חזונו הנבואי.<a href="#cite_note-202">[202]</a> רבים בתנועה הציונית קיבלו את הידיעה בכאב רב ו<a href="/wiki/%D7%90%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%AA_(%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA)" title="אבלות (יהדות)">התאבלו</a> קשה על מותו. האבלות בוטאה בדרכים רבות ומגוונות. <a href="/wiki/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%A7%D7%95%D7%A7" title="אברהם יצחק הכהן קוק">הרב קוק</a>, בהספידו את הרצל, דיבר על <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%91%D7%9F_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3" title="משיח בן יוסף">משיח בן יוסף</a>, ואף שלא הזכיר את שמו במפורש, סברו שהתכוון אליו ממש.<a href="#cite_note-203">[203]</a> <a href="/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%91%D7%9F-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94" title="אליעזר בן-יהודה">אליעזר בן-יהודה</a> ביכה את מותו של הרצל בגיל כה צעיר, והאשים את עצמו ואחרים על כי "לא יצאנו כלנו... במחאות חזקות, עזות, למען יראה מנהיגנו כי אינו לבדו, כי לא כלנו בגדנו בו... כי אנו כלנו עמדים כקיר ברזל להלחם אתו את המלחמה הקשה!"<a href="#cite_note-204">[204]</a> <a href="/wiki/%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%9F-%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F" title="דוד בן-גוריון">דוד בן-גוריון</a> הנער כתב לחברו: "לא יקום עוד איש נפלא כזה המאחד בקרבו את גבורת <a href="/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%91%D7%99" title="יהודה המכבי">המכבי</a> עם מזימות <a href="/wiki/%D7%93%D7%95%D7%93" title="דוד">דוד</a>, אומץ לב <a href="/wiki/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90" title="רבי עקיבא">רבי עקיבא</a> וענוות <a href="/wiki/%D7%94%D7%9C%D7%9C_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F" title="הלל הזקן">הלל</a>, את יפי <a href="/wiki/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90" title="רבי יהודה הנשיא">רבי יהודה הנשיא</a> ואהבת אש של <a href="/wiki/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99" class="mw-redirect" title="רבי יהודה הלוי">רבי יהודה הלוי</a> התשוקה לעבודת התחייה, שהאציל עלינו בעל רצון האלים, תהמה בקרבנו עד כלותנו את העבודה הגדולה, שלה הקריב המנהיג הגדול את חייו הנישאים."<a href="#cite_note-205">[205]</a> <figure class="mw-default-size" typeof="mw:File/Thumb"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A0%D7%A1%D7%A4%D7%97_%D7%91_%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9D_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%95%D7%93%D7%A2_%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C300_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%93%D7%9C.jpg" class="mw-file-description"><img alt="עמוד שער עיתון הצפירה לאחר מות הרצל (יולי, 1904)" src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/c/cf/%D7%A0%D7%A1%D7%A4%D7%97_%D7%91_%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9D_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%95%D7%93%D7%A2_%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C300_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%93%D7%9C.jpg/220px-%D7%A0%D7%A1%D7%A4%D7%97_%D7%91_%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9D_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%95%D7%93%D7%A2_%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C300_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%93%D7%9C.jpg" decoding="async" width="220" height="306" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/c/cf/%D7%A0%D7%A1%D7%A4%D7%97_%D7%91_%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9D_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%95%D7%93%D7%A2_%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C300_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%93%D7%9C.jpg/330px-%D7%A0%D7%A1%D7%A4%D7%97_%D7%91_%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9D_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%95%D7%93%D7%A2_%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C300_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%93%D7%9C.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/c/cf/%D7%A0%D7%A1%D7%A4%D7%97_%D7%91_%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9D_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%95%D7%93%D7%A2_%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C300_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%93%D7%9C.jpg/440px-%D7%A0%D7%A1%D7%A4%D7%97_%D7%91_%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9D_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%95%D7%93%D7%A2_%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C300_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%93%D7%9C.jpg 2x" data-file-width="3432" data-file-height="4776" /></a><figcaption>עמוד שער עיתון הצפירה לאחר מות הרצל (יולי, 1904)</figcaption></figure> הספדים להרצל נשמעו גם מצד רבנים נוספים. הרב <a href="/wiki/%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92" title="יחיאל יעקב וינברג">יחיאל יעקב וינברג</a> הספיד אותו: "בשביל עם ישראל היה הרצל בעל תשובה גדול, חלוצה של תקופת־תשובה גדולה ביהדות. 'והיה ביום ההוא ובאו האובדים מארץ אשור והנדחים מארץ מצרים' - הנה עוד מעט והגיעה השעה שישובו כל הנדחים. הצעירים יתאספו מסביב לדגל אבותיהם. כן, עוד מעט יבואו כולם. הגדול שבהם כבר בא! [...] זכרונו חי לעולמי עד בנשמת האומה, מוכתר בתודה וצער, ושמו של הרצל תקוה ועידוד בו עד היום הזה. תודה לאיש שחזונו ומעשיו הצילו את העם בדור של שמד וטמיעה. תקן תקוה לנואשים ועדוד לנחשלים, וצער - על חזון שלא נתקיים במלואו ובטהרתו."<a href="#cite_note-206">[206]</a> ברוסית פורסם מאמר הספד שהופץ אחרי שתורגם לפולנית בידי אגודות הגימנאזיסטים. בין השאר נכתבו על הרצל הדברים הבאים: "זכותו ההיסטורית הגדולה שאינה מוטלת בספק, שהוא הוציא את התנועה הלאומית היהודית מהנקודה המתה של הפלשטיניזם העלוב, הבנוי על צדקה (חיבת ציון) והעלה אותה לבמה האירופית הכללית הרחבה".<a href="#cite_note-207">[207]</a> ההערצה שלה זכה בקרב היהודים התגברה לאחר פטירתו. ההערצה שלה זכה השפיעה על הדורות הצעירים, והכשירה במידה רבה את תודעתם של חלוצי <a href="/wiki/%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%94" title="העלייה השנייה">העלייה השנייה</a> ו<a href="/wiki/%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%AA" title="העלייה השלישית">העלייה השלישית</a>.<a href="#cite_note-208">[208]</a> <div class="mw-heading mw-heading4"><h4 id="העלאת_ארונו_לישראל">העלאת ארונו לישראל</h4></div> <dl><dd><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/d0/Postscript-viewer-blue.svg/25px-Postscript-viewer-blue.svg.png" decoding="async" width="25" height="25" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/d0/Postscript-viewer-blue.svg/38px-Postscript-viewer-blue.svg.png 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/d0/Postscript-viewer-blue.svg/50px-Postscript-viewer-blue.svg.png 2x" data-file-width="60" data-file-height="60" /> ערך מורחב – <a href="/wiki/%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="קבורת בנימין זאב הרצל בישראל">קבורת בנימין זאב הרצל בישראל</a> </dd></dl> באוגוסט <a href="/wiki/1949" title="1949">1949</a>, על פי בקשתו בצוואתו, הועברו עצמותיהם של הרצל, הוריו ואחותו מבית העלמין בווינה ל<a href="/wiki/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D" title="ירושלים">ירושלים</a>, על פי חוק שהתקבל ב<a href="/wiki/%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA" title="הכנסת">כנסת</a> ב<a href="/wiki/%D7%98%22%D7%95_%D7%91%D7%90%D7%91" title="ט"ו באב">ט"ו באב</a> <a href="/wiki/%D7%AA%D7%A9%22%D7%98" class="mw-redirect" title="תש"ט">תש"ט</a>, <a href="/wiki/10_%D7%91%D7%90%D7%95%D7%92%D7%95%D7%A1%D7%98" title="10 באוגוסט">10 באוגוסט</a> 1949. ארונו וארונות קרוביו נישאו ברחובות וינה על ידי אנשי משלחת ישראלית ותושבים יהודים אל בית הכנסת "זייטנשטטן" ("Seitenstetten") ואחר כך הועברו אל שדה התעופה והוטסו לישראל במטוס <a href="/wiki/%D7%90%D7%9C_%D7%A2%D7%9C" title="אל על">אל על</a>, שנקרא מאז "הרצל".<a href="#cite_note-209">[209]</a> קברו של הרצל נקבע ב<a href="/wiki/%D7%94%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C" title="הר הרצל">הר הרצל</a> בירושלים, הקרוי על שמו. ההלוויה הממלכתית נוהלה על ידי <a href="/wiki/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA" title="הרבנות הצבאית">הרבנות הצבאית</a>. בטקס הקבורה נכחו נציגים מכל יישובי הארץ אשר הביאו עפר מיישוביהם להניח בקברו.<a href="#cite_note-210">[210]</a><a href="#cite_note-211">[211]</a> המצבה על קברו הוקמה בשנת <a href="/wiki/%D7%AA%D7%A9%22%D7%9A" class="mw-redirect" title="תש"ך">תש"ך</a>, <a href="/wiki/1960" title="1960">1960</a>. שנה לאחר קבורתו המחודשת בהר הרצל, ערך ה<a href="/wiki/%D7%92%D7%93%D7%A0%22%D7%A2" title="גדנ"ע">גדנ"ע</a> <a href="/wiki/%D7%98%D7%A7%D7%A1_%D7%94%D7%93%D7%9C%D7%A7%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%95%D7%AA" title="טקס הדלקת המשואות">טקס הדלקת משואות</a> סביב הקבר בערב <a href="/wiki/%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA" title="יום העצמאות">יום העצמאות</a>. <a href="/wiki/%D7%99%D7%95%D7%A9%D7%91_%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA" title="יושב ראש הכנסת">יושב ראש הכנסת</a> הגיע אף הוא לטקס זה. טקס הדלקת המשואות הפך מאז למסורת, והוא מציין מדי שנה את סיום אירועי <a href="/wiki/%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%96%D7%99%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%97%D7%9C%D7%9C%D7%99_%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל">יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל</a> ופתיחת אירועי יום העצמאות. <ul class="gallery mw-gallery-traditional" style="max-width: 789px;"> <li class="gallerybox" style="width: 255px"> <div class="thumb" style="width: 250px; height: 180px;"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Herzl-Lod.jpg" class="mw-file-description" title="מטוס אל על אשר הביא את עצמותיו לישראל, אוגוסט 1949"><img alt="מטוס אל על אשר הביא את עצמותיו לישראל, אוגוסט 1949" src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/4/48/Herzl-Lod.jpg/220px-Herzl-Lod.jpg" decoding="async" width="220" height="138" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/4/48/Herzl-Lod.jpg/330px-Herzl-Lod.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/4/48/Herzl-Lod.jpg/440px-Herzl-Lod.jpg 2x" data-file-width="1024" data-file-height="640" /></a></div> <div class="gallerytext">מטוס <a href="/wiki/%D7%90%D7%9C_%D7%A2%D7%9C" title="אל על">אל על</a> אשר הביא את עצמותיו לישראל, אוגוסט 1949</div> </li> <li class="gallerybox" style="width: 255px"> <div class="thumb" style="width: 250px; height: 180px;"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Herzel_coffin_honor_guard.jpg" class="mw-file-description" title="משמר כבוד עומד ליד ארון הקבורה של הרצל בכיכר הכנסת לחוף ימה של תל אביב, אוגוסט 1949"><img alt="משמר כבוד עומד ליד ארון הקבורה של הרצל בכיכר הכנסת לחוף ימה של תל אביב, אוגוסט 1949" src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/1/1a/Herzel_coffin_honor_guard.jpg/220px-Herzel_coffin_honor_guard.jpg" decoding="async" width="220" height="147" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/1/1a/Herzel_coffin_honor_guard.jpg/330px-Herzel_coffin_honor_guard.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/1/1a/Herzel_coffin_honor_guard.jpg/440px-Herzel_coffin_honor_guard.jpg 2x" data-file-width="3066" data-file-height="2052" /></a></div> <div class="gallerytext">משמר כבוד עומד ליד ארון הקבורה של הרצל ב<a href="/wiki/%D7%9B%D7%99%D7%9B%D7%A8_%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA" title="כיכר הכנסת">כיכר הכנסת</a> לחוף ימה של תל אביב, אוגוסט 1949</div> </li> <li class="gallerybox" style="width: 255px"> <div class="thumb" style="width: 250px; height: 180px;"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:PikiWiki_Israel_12115_herzls_tomb_on_mount_herzl.jpg" class="mw-file-description" title="מצבה על קברו של הרצל בהר הרצל בירושלים, 2011"><img alt="מצבה על קברו של הרצל בהר הרצל בירושלים, 2011" src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/0/00/PikiWiki_Israel_12115_herzls_tomb_on_mount_herzl.jpg/200px-PikiWiki_Israel_12115_herzls_tomb_on_mount_herzl.jpg" decoding="async" width="200" height="150" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/0/00/PikiWiki_Israel_12115_herzls_tomb_on_mount_herzl.jpg/300px-PikiWiki_Israel_12115_herzls_tomb_on_mount_herzl.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/0/00/PikiWiki_Israel_12115_herzls_tomb_on_mount_herzl.jpg/400px-PikiWiki_Israel_12115_herzls_tomb_on_mount_herzl.jpg 2x" data-file-width="2048" data-file-height="1536" /></a></div> <div class="gallerytext">מצבה על קברו של הרצל ב<a href="/wiki/%D7%94%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C" title="הר הרצל">הר הרצל</a> בירושלים, 2011</div> </li> </ul> <div class="mw-heading mw-heading3"><h3 id="משפחתו_וצאצאיו">משפחתו וצאצאיו</h3></div> <dl><dd><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/d0/Postscript-viewer-blue.svg/25px-Postscript-viewer-blue.svg.png" decoding="async" width="25" height="25" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/d0/Postscript-viewer-blue.svg/38px-Postscript-viewer-blue.svg.png 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/d0/Postscript-viewer-blue.svg/50px-Postscript-viewer-blue.svg.png 2x" data-file-width="60" data-file-height="60" /> ערך מורחב – <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C" title="משפחת הרצל">משפחת הרצל</a> </dd></dl> <figure class="mw-halign-left" typeof="mw:File/Thumb"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:PikiWiki_Israel_28527_Herzl_with_his_kids.jpg" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/e/e1/PikiWiki_Israel_28527_Herzl_with_his_kids.jpg/200px-PikiWiki_Israel_28527_Herzl_with_his_kids.jpg" decoding="async" width="200" height="137" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/e/e1/PikiWiki_Israel_28527_Herzl_with_his_kids.jpg/300px-PikiWiki_Israel_28527_Herzl_with_his_kids.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/e/e1/PikiWiki_Israel_28527_Herzl_with_his_kids.jpg/400px-PikiWiki_Israel_28527_Herzl_with_his_kids.jpg 2x" data-file-width="708" data-file-height="485" /></a><figcaption>הרצל וילדיו, 1900</figcaption></figure> הרצל נישא בשנת <a href="/wiki/1889" title="1889">1889</a> ליוליה (ז'ולי) לבית נשאואר, ונולדו להם שלושה ילדים: פאולינה (על שם אחותו), הנס וטרודה. הנישואים כשלו, הרצל נטה לדיכאונות ויוליה אף ניסתה להתאבד.<a href="#cite_note-לברכט-60">[60]</a> <ul><li>בתו הבכורה, <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C#פאולינה" title="משפחת הרצל">פאולינה</a>, נולדה <a href="/wiki/1890" title="1890">1890</a>, נפטרה בגיל 40, ב-<a href="/wiki/8_%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%98%D7%9E%D7%91%D7%A8" title="8 בספטמבר">8 בספטמבר</a> <a href="/wiki/1930" title="1930">1930</a>.</li> <li>בנו השני, <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C#הנס" title="משפחת הרצל">הנס</a>, נולד ב-<a href="/wiki/1891" title="1891">1891</a>, <a href="/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA" class="mw-redirect" title="התנצרות">התנצר</a>, ואחר כך חזר ליהדות. לפרנסתו עסק ב<a href="/wiki/%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D" title="תרגום">תרגום</a>. כששמע על פטירת אחותו נסע לבורדו והתאבד ב-<a href="/wiki/15_%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%98%D7%9E%D7%91%D7%A8" title="15 בספטמבר">15 בספטמבר</a> 1930 בגיל 39.</li> <li>בתו השלישית, <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C#מרגרטה_גרטרודה" title="משפחת הרצל">טרודה</a>, נולדה ב-<a href="/wiki/1893" title="1893">1893</a>, הייתה היחידה מילדיו שהקימה משפחה. היא נישאה לתעשיין ריכרד נוימן, וילדה את <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C#נכדו" title="משפחת הרצל">נכדו היחיד של הרצל</a>, סטפן תאודור נוימן (נורמן). לאחר מות אחותה פאולינה ואחיה הנס, הידרדר שוב מצבה הנפשי של טרודה, שהתמודדה במשך שנים עם מחלת נפש, והיא אושפזה שוב בבית חולים פסיכיאטרי, הפעם לתקופה ארוכה, עד שנספתה עם שאר החולים היהודיים בבית החולים ב<a href="/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%94" title="השואה">שואה</a> בגיל 50. <ul><li>סטפן תאודור נוימן (נורמן), נכדו היחיד של הרצל, שירת כקצין בחיל התותחנים של <a href="/wiki/%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%99" title="הצבא הבריטי">הצבא הבריטי</a>. ב-<a href="/wiki/1946" title="1946">1946</a> <a href="/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%90%D7%91%D7%93%D7%95%D7%AA" title="התאבדות">התאבד</a> לאחר שנודע לו על מות הוריו בשואה. בן 28 במותו.</li></ul></li></ul> ב-<a href="/wiki/19_%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%98%D7%9E%D7%91%D7%A8" title="19 בספטמבר">19 בספטמבר</a> <a href="/wiki/2006" title="2006">2006</a>, לאחר טקס רשמי, הוצאו עצמותיהם של הנס ופאולינה מבית העלמין היהודי ב<a href="/wiki/%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%95_(%D7%A2%D7%99%D7%A8)" class="mw-redirect" title="בורדו (עיר)">בורדו</a>, ונקברו למחרת ב<a href="/wiki/%D7%94%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C" title="הר הרצל">הר הרצל</a> בסמוך לקבר אביהם, בחלקת יושבי ראש <a href="/wiki/%D7%94%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA" class="mw-redirect" title="ההסתדרות הציונית">ההסתדרות הציונית</a>, שם כבר היו קבורים הוריו ואחותו של הרצל.<a href="#cite_note-212">[212]</a> בין קבריהם הוקמה מצבה לזכרה של בתו השנייה של הרצל, טרודה, שנספתה בשואה. ב-<a href="/wiki/5_%D7%91%D7%93%D7%A6%D7%9E%D7%91%D7%A8" title="5 בדצמבר">5 בדצמבר</a> <a href="/wiki/2007" title="2007">2007</a> הובא מהעיר <a href="/wiki/%D7%95%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%98%D7%95%D7%9F_%D7%93%D7%99._%D7%A1%D7%99." title="וושינגטון די. סי.">וושינגטון</a> לקבורה באותה חלקה גם נכדו היחיד של הרצל, סטפן תיאודור נורמן.<a href="#cite_note-213">[213]</a> <div class="mw-heading mw-heading2"><h2 id="משנתו_ויצירתו">משנתו ויצירתו</h2></div> <div class="mw-heading mw-heading3"><h3 id="תפיסתו_המדינית_והציונית">תפיסתו המדינית והציונית</h3></div> <figure class="mw-halign-left" typeof="mw:File/Thumb"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Declaration_of_State_of_Israel_1948.jpg" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/3/36/Declaration_of_State_of_Israel_1948.jpg/250px-Declaration_of_State_of_Israel_1948.jpg" decoding="async" width="250" height="167" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/3/36/Declaration_of_State_of_Israel_1948.jpg/375px-Declaration_of_State_of_Israel_1948.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/3/36/Declaration_of_State_of_Israel_1948.jpg/500px-Declaration_of_State_of_Israel_1948.jpg 2x" data-file-width="3072" data-file-height="2048" /></a><figcaption>תמונתו של הרצל ב<a href="/wiki/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%93%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%92%D7%95%D7%A3" title="בית דיזנגוף">בית דיזנגוף</a> בעת <a href="/wiki/%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%96%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA" title="הכרזת העצמאות">ההכרזה על הקמתה של מדינת ישראל</a> על ידי <a href="/wiki/%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%9F-%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F" title="דוד בן-גוריון">דוד בן-גוריון</a>, 14 במאי 1948</figcaption></figure> הציונות ההרצליאנית עסקה בעיקר בחזון ובמעשים הלאומיים והמדיניים. אלה נתפסו כנושאי העשייה העיקריים הדרושים להצלתו של העם היהודי מהאנטישמיות, ומהמציאות הקשה הצפויה לו בהישארו בגולה. תפיסתו הציונית של הרצל נשענה על המקורות המסורתיים היהודיים, אך משנתו ותוכניותיו התאפיינו ב<a href="/wiki/%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9D" title="רציונליזם">רציונליזם</a>, ב<a href="/wiki/%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9D" title="ליברליזם">ליברליזם</a> ואף ב<a href="/wiki/%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%9F" class="mw-redirect" title="מהפכן">מהפכנות</a> (<a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Revolutionary" class="extiw" title="en:Revolutionary">אנ'</a>). הרצל סבר שתשועתם המדינית של היהודים תלויה בעיקר ברצונם העצמי הקיבוצי, בנחישותם להשיג עצמאות מדינית ותרבותית, וביכולתם לממש אותה בארץ ישראל, גם אם בסבל רב וגם אם ילוו בתחושות של ייאוש ומרי. עם זאת, הוא ראה חשיבות בתכנון יציאה מסודרת של היהודים מאירופה, ותמך בקואופרציה ובארגון ההתיישבות היהודית בארץ. כך למשל כתב בספרו "מדינת היהודים": <link rel="mw-deduplicated-inline-style" href="mw-data:TemplateStyles:r34628598"> <blockquote dir="rtl"><div class="hebrewQuotation"> אין בעולם אדם חזק ועשיר, שיוכל להסיע עם מארץ לארץ. רק רעיון יחולל זאת, אכן לרעיון-המדינה כוח כזה. במשך כל ליל-גלותם הארוך לא חדלו היהודים מלחלום את חלום מלכותם. "לשנה הבאה בירושלים!" קראנו בכל הדורות. עתה הגיעה השעה להראות, כי בידינו להפוך את החלום לרעיון בהיר כצהריים... ראשונה ילכו הנואשים, אחריהם העניים, אחרי-כן האמידים, ולאחרונה העשירים. </div> <div style="text-align:left;border-top: 1px dotted #ccc;">— <cite style="font-size:small; font-style: normal;">תיאודור הרצל, מדינת היהודים, (תרגום מגרמנית: ש' פרלמן), ירושלים: הוצאת הספרייה הציונית, תש"י–1950, עמ' 13</cite></div> </blockquote> תוכנית פעולה שיטתית ומדורגת שורטטה בחיבוריו של הרצל על יציאת היהודים מהגולה אל ארץ ישראל; תנועת ה<a href="/wiki/%D7%94%D7%92%D7%99%D7%A8%D7%94" title="הגירה">הגירה</a> לארץ תהיה רצונית וחופשית, לאחר שתוברר לבאים חשיבות היציאה מהגולה וחשיבות בניית ריבונות עברית חדשה בארץ ישראל. התוכנית התבססה במידה רבה גם על עקרונות <a href="/wiki/%D7%94%D7%99%D7%A6%D7%A2_%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A9" title="היצע וביקוש">היצע וביקוש</a>, ועל הרצון והיוזמה של יחידים וקבוצות לשפר את תנאי המחיה והרווחה הכלכלית והתרבותית שלהם. על פי התוכנית, יבואו תחילה חלוצים חסרי הון ויבנו תשתיות בארץ, ואז התנועה והמסחר יתגברו; בעקבותיהם יבואו רבים נוספים, בעלי הון זעיר או גדול, המורגלים לתנאים נוחים, ועל כן ידאגו להסדיר תנאים כאלה בארץ במרחב הציבורי והפרטי. עם זאת, התוכנית הייתה חדורה במניעים מהמסורת היהודית, בקריאה לחלוציות ולהקרבה, כתנאי למימוש הרעיון הציוני, בשאיפה ל<a href="/wiki/%D7%A6%D7%93%D7%A7_%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99" title="צדק חברתי">צדק חברתי</a> ול<a href="/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA" class="mw-redirect" title="שוויון זכויות">שוויון זכויות</a> אזרחי במדינה היהודית העתידית, ובדרישה לפשטות וליעילות: <link rel="mw-deduplicated-inline-style" href="mw-data:TemplateStyles:r34628598"> <blockquote dir="rtl"><div class="hebrewQuotation"> התוכנית כולה בצורתה היסודית היא פשוטה עד מאד, ועליה להיות כן, למען תהיה מובנת לכל אדם. יותן לנו השלטון בחלקת-ארץ על פני האדמה, אשר תספיק לצרכיה הישרים של אומתנו, ואת כל השאר נעשה בעצמנו [...] אין אנו רשאים לצייר לנו את יציאת היהודים לפתע פתאום. לאט לאט יצאו ובמשך עשרות שנים. בראשונה ילכו העניים שבעניים והם ישכירו את האדמה ליישוב. לפי תוכנית מתוכננת מראש יסללו שם כבישים, יבנו גשרים ומסילות-ברזל, יקימו עמודי טלגרף, יטו נהרות ויבנו בידיהם את משכנותיהם. עבודתם תגדיל את המשא-והמתן. המשא-והמתן יפתח את השווקים, והשווקים יתמכו מתיישבים חדשים, כי כל איש יבוא מרצונו, על חשבונו ועל אחריותו. העבודה אשר נשקיע באדמה, תעלה את מחיר הקרקעות היהודים יכירו עד מהרה, כי נפתח שדה חדש וקיים לרוח-קבולתם, אשר עד עתה הייתה שנואה ובזויה בעיני העמים. </div> <div style="text-align:left;border-top: 1px dotted #ccc;">— <cite style="font-size:small; font-style: normal;">תיאודור הרצל, מדינת היהודים, (תרגום מגרמנית: ש' פרלמן), ירושלים: הוצאת הספרייה הציונית, תש"י–1950, עמ' 13–14</cite></div> </blockquote> <a href="/wiki/%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%9F-%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F" title="דוד בן-גוריון">דוד בן-גוריון</a>, שהגשים את חזונו של הרצל כראש ממשלתה הראשון של המדינה היהודית, אמר: "גדולתו של הרצל היא בכך שהפך את העם היהודי, המפוזר והמפורר, לעם פוליטי, לראשונה אחרי אלפיים שנה".<a href="#cite_note-214">[214]</a> <div class="mw-heading mw-heading4"><h4 id="שיתוף_פעולה_עם_הציבור_האורתודוקסי">שיתוף פעולה עם הציבור האורתודוקסי</h4></div> הרצל האמין בצורך "למצוא פשרות פוליטיות פנים-יהודיות בנושאי דת ולאום" מול <a href="/wiki/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%AA%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%A1%D7%99%D7%AA" title="יהדות אורתודוקסית">הזרמים האורתודוקסים</a> במטרה לאפשר שיתופי פעולה בהגשמת מטרות הציונות, וכך, אף שקודם לכן ביקש לקדם התבוללות, כמנהיג ציוני התאמץ לקרב את הזרמים האורתודוקסיים למפעל הציוני.<a href="#cite_note-עינת-215">[215]</a> ברוח זו גייס הרצל רבנים אורתודוקסים שישתתפו בקונגרס הציוני הראשון ואף כיבד אחד מהם לשאת <a href="/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%A9%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95" title="ברכת שהחיינו">ברכת שהחיינו</a>. בפתיחת הקונגרס הציוני הראשון הכריז הרצל כי הציונות היא "שיבה אל היהדות עוד לפני השיבה אל ארץ היהודים", ובמהלכו השתתף, יחד עם ידידו <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A7%D7%A1_%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%90%D7%95" title="מקס נורדאו">מקס נורדאו</a>, בתפילות בבית הכנסת האורתודוקסי בבזל. מספר חודשים לאחר מכן פרסם הרצל את המאמר "המנורה" בו העלה על נס את חשיבות שיתוף הפעולה עם קבוצות נוספות ביהדות, בהן יהדות מזרח אירופה שהייתה אורתודוקסית ברובה.<a href="#cite_note-עינת-215">[215]</a> <div class="mw-heading mw-heading4"><h4 id="הצעתו_לדגל_למדינה_היהודית">הצעתו לדגל למדינה היהודית</h4></div> ב-3 ביוני 1895 הסביר הרצל במכתב אל <a href="/wiki/%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9" class="mw-redirect" title="הברון הירש">הברון הירש</a> בפריז את חשיבותו של ה<a href="/wiki/%D7%93%D7%92%D7%9C" title="דגל">דגל</a>, כסמל המאחד אנשים ומוביל אותם: <dl><dd>”עשוי אתה לשאול בלגלוג: 'דגל? מה זה? מוט עץ ועליו פיסת־בד?' לא, אדוני, דגל הוא הרבה יותר מזה. בדגל מוליכים בני־אדם... למען דגל, בני אדם חיים ומתים. על־פי האמת הרי זה הדבר היחיד לשמו מוכנים הם למות בהמונים, אם מחנכים אותם לזאת”.<a href="#cite_note-אילון_163-89">[89]</a></dd></dl> הרצל הגה מספר גרסאות ל<a href="/wiki/%D7%93%D7%92%D7%9C_%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99" title="דגל עברי">דגל</a> – הן <a href="/wiki/%D7%93%D7%92%D7%9C_%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99#דגל_שבעת_הכוכבים" title="דגל עברי">דגל לבן עם שבעה כוכבים זהובים</a>, כנגד שבע <a href="/wiki/%D7%A9%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94" title="שעות עבודה">שעות עבודה</a> ביום בלבד – מזכויותיהם של העובדים במשנתו של הרצל. הצעה נוספת משלו הייתה דימוי של <a href="/wiki/%D7%9E%D7%92%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%93" title="מגן דוד">מגן דוד</a> שבכל אחד מפינותיו מתנוסס כוכב קטן וכוכב נוסף בראשו. דימוי שבעת הכוכבים נלקח אל <a href="/wiki/%D7%A1%D7%9E%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8_%D7%AA%D7%9C_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%A4%D7%95" title="סמל העיר תל אביב-יפו">סמל העיר תל אביב-יפו</a>, סמל <a href="/wiki/%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%D7%99%D7%94" title="הרצליה">הרצליה</a> וסמל חברת "<a href="/wiki/%D7%A6%D7%99%D7%9D" title="צים">צים</a>", וכוכבי הזהב מתנוססים על ארובות אוניותיה של החברה. <ul class="gallery mw-gallery-traditional" style="max-width: 652px;"> <li class="gallerybox" style="width: 155px"> <div class="thumb" style="width: 150px; height: 180px;"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Herzl_Flag.jpg" class="mw-file-description" title="תרשים הדגל למדינה יהודית בכתב ידו של הרצל"><img alt="תרשים הדגל למדינה יהודית בכתב ידו של הרצל" src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/c/cd/Herzl_Flag.jpg/108px-Herzl_Flag.jpg" decoding="async" width="108" height="150" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/c/cd/Herzl_Flag.jpg/162px-Herzl_Flag.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/c/cd/Herzl_Flag.jpg/217px-Herzl_Flag.jpg 2x" data-file-width="584" data-file-height="808" /></a></div> <div class="gallerytext"><a href="/wiki/%D7%AA%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9D" title="תרשים">תרשים</a> <a href="/wiki/%D7%93%D7%92%D7%9C_%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99" title="דגל עברי">הדגל למדינה יהודית</a> ב<a href="/wiki/%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%99%D7%93_(%D7%9B%D7%AA%D7%91)" title="כתב יד (כתב)">כתב ידו</a> של הרצל</div> </li> <li class="gallerybox" style="width: 155px"> <div class="thumb" style="width: 150px; height: 180px;"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Herzl%27s_Zionist_Flag.svg" class="mw-file-description" title="איור הדגל של הרצל"><img alt="איור הדגל של הרצל" src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/3/3b/Herzl%27s_Zionist_Flag.svg/120px-Herzl%27s_Zionist_Flag.svg.png" decoding="async" width="120" height="80" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/3/3b/Herzl%27s_Zionist_Flag.svg/180px-Herzl%27s_Zionist_Flag.svg.png 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/3/3b/Herzl%27s_Zionist_Flag.svg/240px-Herzl%27s_Zionist_Flag.svg.png 2x" data-file-width="900" data-file-height="600" /></a></div> <div class="gallerytext">איור הדגל של הרצל</div> </li> <li class="gallerybox" style="width: 155px"> <div class="thumb" style="width: 150px; height: 180px;"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Emblem_of_Tel_Aviv.svg" class="mw-file-description" title="שבעת הכוכבים מהצעות הדגל של הרצל שולבו בסמל עיריית תל אביב"><img alt="שבעת הכוכבים מהצעות הדגל של הרצל שולבו בסמל עיריית תל אביב" src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/8/83/Emblem_of_Tel_Aviv.svg/120px-Emblem_of_Tel_Aviv.svg.png" decoding="async" width="120" height="149" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/8/83/Emblem_of_Tel_Aviv.svg/180px-Emblem_of_Tel_Aviv.svg.png 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/8/83/Emblem_of_Tel_Aviv.svg/240px-Emblem_of_Tel_Aviv.svg.png 2x" data-file-width="690" data-file-height="859" /></a></div> <div class="gallerytext">שבעת הכוכבים מהצעות הדגל של הרצל שולבו בסמל עיריית תל אביב</div> </li> <li class="gallerybox" style="width: 155px"> <div class="thumb" style="width: 150px; height: 180px;"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:COA_of_Herzliya.svg" class="mw-file-description" title="שבעת הכוכבים בסמל עיריית הרצליה"><img alt="שבעת הכוכבים בסמל עיריית הרצליה" src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/f/fe/COA_of_Herzliya.svg/116px-COA_of_Herzliya.svg.png" decoding="async" width="116" height="150" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/f/fe/COA_of_Herzliya.svg/174px-COA_of_Herzliya.svg.png 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/f/fe/COA_of_Herzliya.svg/232px-COA_of_Herzliya.svg.png 2x" data-file-width="235" data-file-height="304" /></a></div> <div class="gallerytext">שבעת הכוכבים בסמל <a href="/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%D7%99%D7%94" title="עיריית הרצליה">עיריית הרצליה</a></div> </li> </ul> <div class="mw-heading mw-heading4"><h4 id="זכויות_אדם_במשנתו">זכויות אדם במשנתו</h4></div> <figure class="mw-halign-left" typeof="mw:File"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Theodor_Herzl_retouched.jpg" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/dc/Theodor_Herzl_retouched.jpg/250px-Theodor_Herzl_retouched.jpg" decoding="async" width="250" height="294" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/dc/Theodor_Herzl_retouched.jpg/375px-Theodor_Herzl_retouched.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/dc/Theodor_Herzl_retouched.jpg/500px-Theodor_Herzl_retouched.jpg 2x" data-file-width="729" data-file-height="858" /></a><figcaption></figcaption></figure> הרצל הכיר והושפע ממכלול של משנות הוגים אשר עסקו ב<a href="/wiki/%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9D" title="זכויות האדם">זכויות האדם</a> ב<a href="/wiki/%D7%94%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94" title="העת החדשה">עת החדשה</a>, ובכתביו נשמעים קולות מזרמי מחשבה בני זמנו, <a href="/wiki/%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9D" title="ליברליזם">ליברליזם</a>, <a href="/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9D" title="סוציאליזם">סוציאליזם</a>, ועקרונות של <a href="/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA" class="mw-redirect" title="שוויון זכויות">שוויון זכויות</a>, כתפיסת עולם מוצקה המונחלת לחוקת המשטר של המדינה המודרנית. הכללים החברתיים והמשפטיים שנוסחו בכתביו, כמשרטט את דמותה של מדינה יהודית ו<a href="/wiki/%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%94" title="דמוקרטיה">דמוקרטית</a> בארץ ישראל, הם: <ul><li>חברת היהודים תבנה בתים אשר יימסרו ל<a href="/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%9E%D7%93_%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%9D" title="מעמד הפועלים">פועלים</a> במחיר נמוך.</li> <li>יום העבודה יכלול אך 7 שעות, ומי שיעבוד יותר – יתוגמל בהתאם.</li> <li>שוויון זכויות לנשים.<a href="#cite_note-216">[216]</a></li> <li>החברה תדאג לעבודות יזומות לטובת מחוסרי העבודה, בלשונו "עזרת עבודה", וזאת במקום מתן צדקה למי שיכול לעבוד.</li> <li>ה"חברה החדשה" תבטח את חבריה כנגד מחלה, תאונה, מוות וכדומה. נשים <a href="/wiki/%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F" class="mw-redirect" title="הריון">הרות</a> תקבלנה שכר מקופת הקהילה.</li> <li>כל אזרח יהיה מחויב לתת שנתיים לשירות צבאי או אזרחי או לעבודות ציבוריות.</li> <li>החינוך יהיה חינם מגיל הגן ועד לאוניברסיטה.</li> <li>מספר אנשי ה<a href="/wiki/%D7%A6%D7%91%D7%90" title="צבא">צבא</a> וה<a href="/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%94" title="משטרה">משטרה</a> לא יעלה על 10% מכלל האוכלוסייה.</li> <li>המדינה תהיה נקייה ושומרת סביבה.</li> <li>המדינה תהא נדיבה ומפותחת מבחינת אמצעי <a href="/wiki/%D7%97%D7%A9%D7%9E%D7%9C" title="חשמל">חשמל</a>, <a href="/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%9D" title="מים">מים</a>, <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%90%D7%91_%D7%98%D7%91%D7%A2" title="משאב טבע">משאבי טבע</a> ובעיקר תרבות וחינוך, אשר תעניק לאזרחיה.</li></ul> <dl><dt>חופש דת והפרדה בין דת ומדינה</dt></dl> בספרו "מדינת היהודים", שרטט הרצל <a href="/wiki/%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%AA_%D7%94%D7%93%D7%AA_%D7%9E%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94" title="הפרדת הדת מהמדינה">הפרדה מוחלטת בין דת ומדינה</a>, ללא <a href="/wiki/%D7%9B%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%94_%D7%93%D7%AA%D7%99%D7%AA" title="כפייה דתית">כפייה דתית</a> במדינה העתידית: <dl><dd>”כל איש יחיה שם באמונתו, גם חוקרינו, יקירי הרוח אשר לא יסופר מקרבנו, המאירים נתיבות, חדשים לבקרים, ברוח בינתם. באמונתם יחיו.”</dd></dl> יהיה בה <a href="/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A4%D7%A9_%D7%93%D7%AA" title="חופש דת">חופש דת</a>: <dl><dd>”הרשות ביד כל איש להחזיק בדעותיו ובאמונת לבו, כשם שהלאומיות לא תחשב לאיש לחטאה. ואם יבואו בני דתות אחרות, או בני לאומים אחרים, לשבת בתוכנו, נכבדם כבוד גדול ומשפט אחד יהיה להם ולאזרחי הארץ.”</dd></dl> סמכויות אנשי הדת תוגבלנה וגם הצבא יהיה נבדל מהפוליטיקה. <dl><dd>”האם נתן את כהני דתנו למשול בנו? לא! האמונה היא אמנם הקשר המאחד אותנו; אולם חפשים אנחנו בכח החכמות והמדעים. ועל כן נפר כל תחבולות כוהנינו אשר יאמרו למשול עלינו, כי נדע לכלא אותם בבתי מקדשי אל, כאשר נדע לאצור גם חיל צבאנו בבתי החילות.”</dd></dl> <div class="mw-heading mw-heading3"><h3 id="יחסו_לדת_היהודית">יחסו לדת היהודית</h3></div> <div class="mw-heading mw-heading4"><h4 id="בתקופת_ילדותו_ונעוריו">בתקופת ילדותו ונעוריו</h4></div> הרצל גדל בבית מסורתי. סבו, שמעון הרצל (נולד ב-1805), היה יהודי דתי אדוק שהתכבד באופן קבוע לתקוע בשופר בראש השנה, ולומר את תפילת "כל נדרי" לפני הקהל בזמלין. הוא היה מחסידיו של הרב <a href="/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%A7%D7%9C%D7%A2%D7%99" title="יהודה אלקלעי">יהודה אלקלעי</a> ממבשרי הציונות שהשפיע רבות על היהודים בעירו. יעקב, אביו של בנימין-זאב, קיבל חינוך יהודי בילדותו, והיה מעורה בחיי הקהילה היהודית בעיר מולדתו זמלין. בשנים הראשונות לנישואיו התפלל בכל יום בטלית וב<a href="/wiki/%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9F" title="תפילין">תפילין</a>, ובתקופה שעבר להתגורר בבודפשט, התפלל בשבת ובחג בבית הכנסת הגדול. הם שמרו על טקסי השבת והחגים בביתם, ובמיוחד הקפידו לערוך בצורה חגיגית את ליל הסדר בפסח. בתקופת אבלות הם נהגו כפי המסורת היהודית. מראשוני המינויים של כתב עת "ישראל גוי אחד" (בגרמנית) של הרב <a href="/wiki/%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%A7" title="יוסף נטונק">יוסף נטונק</a> (1813 – 1892) ממנהיגי חובבי ציון בהונגריה והיה מבני ביתו של יעקב. הוא לקח את בנו, בנימין-זאב, מדי פעם לזמלין כדי לבקר את סבו שמעון. בנימין-זאב קיבל חינוך יהודי פורמלי בבית-ספר יהודי של הקהילה, ובגיל 8 הכניסו אביו כ"חבר" ב"חברה קדישא" של קהילת יהודי בודפשט, שעסקה בפעילות חברתית קהילתית. הצטיין במקצועות הדת, והיה טוב במקצועות העברית בבית הספר היסודי (על פי תעודת הסיום מיום 3 ביולי 1869).<a href="#cite_note-217">[217]</a> חגג בר-מצווה בבית הכנסת, עלה לתורה וקרא את ההפטרה בעברית,[דרושה הבהרה] וכן נשא דרשה בטקס חגיגי בביתו.<a href="#cite_note-218">[218]</a> <div class="mw-heading mw-heading4"><h4 id="רעיון_ההתנצרות">רעיון ההתנצרות</h4></div> ביומנו המדיני סיפר הרצל על מחשבות שהיו לו בצעירותו להמיר את דתו: "בתחילה הכאיבה לי שאלת היהודים מרות. היו אולי עתים שהייתי שמח לחמוק ממנה, אל עבר הנצרות... ואולם אלה היו משאלות לב לא מגובשות של חולשת נעורים... מעולם לא חשבתי ברצינות להיטבל לנצרות".<a href="#cite_note-219">[219]</a> בשנת 1893 הוא הגה תוכנית בדבר התנצרות המונית כפתרון לאנטישמיות,<a href="#cite_note-220">[220]</a> אך הוא מעולם לא ניגש לביצועה המעשי של התוכנית, והיא מוזכרת רק ביומנו.<a href="#cite_note-221">[221]</a> <div class="mw-heading mw-heading4"><h4 id="חזרתו_למורשת_היהודית">חזרתו למורשת היהודית</h4></div> תחילת תהליך שיבתו של הרצל אל יהדותו, נזקפת לכתיבת מחזהו "<a href="/wiki/%D7%94%D7%92%D7%98%D7%95_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9" title="הגטו החדש">הגטו החדש</a>" (21 באוקטובר – 8 בנובמבר 1894) שעורר בו התעניינות בבעיית עמו, אופיו היהודי ושמירת ייחודו. באביב 1895 התחיל לכתוב את יומנו, ובו התכוון לתעד את פעולותיו לפתרון שאלת היהודים. הצעד הראשון שהחליט לנקוט לטובת עמו הוא ביקור בבית הכנסת: ”התחזק בי הרעיון, שעלי לעשות דבר-מה בעד היהודים. הלכתי בפעם הראשונה [בתקופת בגרותו] אל היכל התפילה ברחוב ויקטאר, והתפילה הייתה שוב בעיני חגיגית ומעוררת נפש. קווים רבים הזכירוני את ילדותי ואת ההיכל ברחוב הטבק בבודפשט. הסתכלתי ביהודים אשר פה – ומצאתי את הדמיון המשפחתי אשר בפניהם.”<a href="#cite_note-222">[222]</a> ב-9 יוני 1895, שבועות אחדים אחרי תחילת כתיבת יומנו, הוא כתב: ”אין אומתנו אומה אלא באמונתה.” הסבר על כך הוא כתב ביומנו אחרי מספר ימים (ב-15 ביוני 1895): ”אנו מכירים את הקשר שלנו כמעט אך ורק באמונת אבותינו... האמונה מאחדת אותנו”, והזכיר זאת מספר פעמים ביומנו.<a href="#cite_note-223">[223]</a> הרצל לא נהפך ליהודי אדוק במצוות המעשיות אך הוא גילה את ייחודה, חשיבותה ויתרונה של המורשת היהודית, והקפיד לכבד ולא לפגוע בחוקיה בפומבי.<a href="#cite_note-224">[224]</a> הוא התעקש להזמין רב שיברך את באי הקונגרס הציוני הראשון, ובסוף הצליח להביא את רבה של בזל, הרב אשר כהן. יום לפני פתיחת הקונגרס הראשון, הרצל הלך לבית הכנסת ברגל בשבת ועלה לתורה. אחרי הקונגרס, הרצל כתב ביומנו: "וכאשר עליתי על הבימה [של ספר התורה בבית כנסת], הייתי נרגש יותר מאשר בכל ימי הקונגרס. המלים המעטות של הברכה העברית חנקו את גרוני מהתרגשות יותר מאשר נאום הפתיחה [בקונגרס הראשון] ונאום הנעילה וכל ניהול הדיונים".<a href="#cite_note-225">[225]</a> הרצל הודיע בנאום הפתיחה שלו בקונגרס הראשון: "הציונות היא שיבה אל היהדות, עוד לפני השיבה אל ארץ היהודים". לאחר הקונגרס, הוא פנה ליודעי יהדות ללמדו את עיקרי היהדות והלכותיה.<a href="#cite_note-226">[226]</a> במושב הנעילה של הקונגרס השלישי, ערב שבת, הרצל זירז את התנהלות הדיון והודיע: "כדי לא לקרב יותר מדי את שעת-נעילתו של הקונגרס אל הזמן, שהוא צריך להיות מוקדש למנוחה. זאת היא בוודאי ראיה נוספת לכך, אם כי אולי ראיה לא מוצלחת, כי הציונות והאנשים המייצגים אותה אין בלבם שום כוונה העלולה לפגוע באיזה צורה שהיא ברגשות הדתיים",<a href="#cite_note-227">[227]</a> וקיבל תשואות סוערות ומחיאות כפיים מהקהל. שלום בן חורין, ציר אחר לקונגרס הציוני הראשון, העיד שהרצל היה מעשן מושבע ונמנע מלהדליק סיגריה ביום השבת כדי שלא לפגוע ברגשות הצירים האורתודוקסים.<a href="#cite_note-228">[228]</a> בשנת 1898, הרצל קבע פגישה עם הקיסר הגרמני מתוך כוונה להניע אותו להפעיל את השפעתו על הסולטאן הטורקי להביא זכויות-עליה (צ'ארטר) המונית של יהודים לא"י. לפני הפגישה, הרצל כתב לו מכתב ומסיימו במילים: "סוד אלוה עלינו בשעות היסטוריות אלו. אם הוא לא, לא נירא".<a href="#cite_note-229">[229]</a> בשנת 1902, הרצל כתב רומן על ארץ דמיונית מודרנית, ושמו: <a href="/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%98%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%93" title="אלטנוילנד">אלטנוילנד</a> (תרגום: ארץ עתיקה-חדשה). בעמוד השער הופיעה הכותרת: "אם תרצו – אין זו אגדה". בסוף החיבור, הרצל מציג שאלה: "לעינינו כאן צורה חדשה של חיי חברה משותפים, מתוקנת לאשרם של בני-אדם יותר מכל אשר היה לפנים. מי פעל ועשה זאת ?", ומביא תשובות שונות מאנשים שונים, אך התשובה האחרונה, שחותמת גם את הרומן כולו, היא: "ואילו רבי שמואל הזקן קם ממקומו ואמר חגיגית: "האלוהים!".<a href="#cite_note-230">[230]</a> הרצל מעולם לא ניסה להסתיר את מוצאו היהודי.<a href="#cite_note-231">[231]</a> ביומניו, במאמריו ובנאומיו הוא מזכיר בטבעיות מלאה מושגים מסורתיים ("גאולה", "גלות", "מארבע כנפות הארץ", "<a href="/wiki/%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D" title="יציאת מצרים">יציאת מצרים</a>", "עגל הזהב", "ערב ראש השנה", "שופר", "טלית", "תפילין"),<a href="#cite_note-232">[232]</a> וכן טקסטים על חשיבות המסורת היהודית: "רק בדת אבותינו עוד נכיר כי בנים אנו לעם אחד... האמונה היא הקשר המאחדנו",<a href="#cite_note-233">[233]</a> "אלוהים לא היה מקיים את עמנו זמן רב כל כך, לולא נועד לנו ייעוד כלשהו בתולדות האנושות",<a href="#cite_note-234">[234]</a> "באמרי אלוהים אין ברצוני להעליב את החופשיים בדעותיהם [= חילוניים]",<a href="#cite_note-235">[235]</a> "גיליתי אגב את השקפתי על האלוהות. רוצה אני לחנך את ילדי על האלוהים ההיסטורי, כביכול. אלהים, זוהי בשבילי מילה עתיקה, יפה וחביבה, שאני רוצה לשמור עליה".<a href="#cite_note-236">[236]</a> הרב <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%92%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%90%D7%9C" title="משה אביגדור עמיאל">משה אביגדור עמיאל</a>, רבה של תל אביב, קבע כי "היהדות תמיד ידעה לקרב את בעלי התשובה, ואפילו לתת להם מקום בראש...והרצל בעצמו הלא היה בעל תשובה".<a href="#cite_note-237">[237]</a> <div class="mw-heading mw-heading4"><h4 id="יחסו_כלפי_המתבוללים">יחסו כלפי המתבוללים</h4></div> לאחר התגבשותו של הרעיון הציוני, גברה שנאתו כלפי המתבוללים ואפילו אלו מבני משפחתו. הוא ראה בדרכם כטמיעה בארצותיהם, בגידה בדת היהודית וגם בעם היהודי, ומכשול להקמתה של המדינה היהודית בארץ ישראל.<a href="#cite_note-238">[238]</a> הוא תיעב אותם, התרחק מהם ודיבר בעוינות גלויה כלפיהם: "היהודים, מוגי הלב שהתבוללו והתנצרו, יישארו כאן [ולא יעלו לארץ]",<a href="#cite_note-239">[239]</a> "איתנו ילכו רק אלה שאינם רוצים להתבולל במקומות מושבותיהם – כלל זה נקוט בידנו".<a href="#cite_note-240">[240]</a> על נורדאו שהתנצר, הרצל כתב ביומנו: "והשגחתי שהוא מעלים איזה רגש בושה, כמדומה, שהוא בוש על שהמיר את דתו, בראותו ובשומעו כמה מחזיקים אנו ביהדותנו".<a href="#cite_note-241">[241]</a> <a href="/wiki/%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91" title="נחום סוקולוב">נחום סוקולוב</a> סיכם את התרשמותו מהספר <a href="/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%98%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%93" title="אלטנוילנד">אלטנוילנד</a> שכתב הרצל: "השרטוט הכי אופייני של הסיפור הזה הוא שלילת ההתבוללות".<a href="#cite_note-242">[242]</a> הרב <a href="/wiki/%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A1" title="יצחק יעקב ריינס">יצחק יעקב ריינס</a> תיאר את התנועה הציונית כתנועה ש"יצאה להילחם בגבורה בשאיפת ההתבוללות וההתבטלות".<a href="#cite_note-243">[243]</a> ההסתדרות הציונית לא הסכימה לקבל יהודים שהתנצרו או המירו את דתם מיהדות לדת אחרת כלשהי כ"חברים" בה.<a href="#cite_note-244">[244]</a> <div class="mw-heading mw-heading4"><h4 id="המדינה_והדת">המדינה והדת</h4></div> הרצל טבע את המונח "מדינה יהודית" בכותרת ספרו Der Judenstaat (מילולית: "מדינת היהודים"), בכל השפות שתורגם (מגרמנית) ושלט בהם, וכן השתמש במונח זה בעקביות מלאה לאורך כל השנים. <a href="/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5" title="מיכאל ברקוביץ">מיכאל ברקוביץ</a> תרגם את הספר ל<a href="/wiki/%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA" title="עברית">עברית</a> והעניק לו את השם "מדינת היהודים", בעקבות שמו של החיבור בגרמנית. ייתכן שהשם ניתן על דעת המתרגם עצמו מבלי ידיעתו של הרצל (שהכיר רק מילים ספרות בעברית), או שהרצל נתן למתרגם לבחור בכותרת הנשמעת יפה יותר.<a href="#cite_note-245">[245]</a> תוכניתו של הרצל הייתה להקים מדינה מודרנית עם אורח חיים חופשי, ללא אף כפייה בנושאי אמונות דתות ודעות, ומעמד שווה לחילונים ולדתיים: "שאין אנו מייסדים תיאוקרטיה [=שלטון הדת], אלא מדינה אזרחית מודרנית וסובלנית".<a href="#cite_note-246">[246]</a> מאידך, בהצעת הצ'ארטר שהגיש הרצל לממשלת בריטניה ב-13 ביולי 1903, הוא קבע שהמדינה תדאג לשמירתו ולטיפוחו של הרעיון הלאומי היהודי, ותהיה יהודית באופייה. המדינה לא נועדה להיות מדינת האזרחים היהודים (מה שמכונה היום "<a href="/wiki/%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%AA_%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%AA" title="מדינת לאום מדינתית">מדינת כל אזרחיה</a>") אלא מדינה שתאופיין בייעוד יהודי במהותו, שהרי "אנחנו מזהים את עצמנו כאומה על פי הדת"<a href="#cite_note-247">[247]</a> ולא על פי רק שפתה או ארצה. בקטע על ה<a href="/wiki/%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%94" class="mw-redirect" title="תיאוקרטיה">תיאוקרטיה</a> בספרו <a href="/wiki/%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D" title="מדינת היהודים">מדינת היהודים</a>, הרצל הישווה את הרבנות לקצונה הצבאית, וטוען שלשתיהן יהיו תפקידים מכובדים וחשובים אך תמנע מהן אפשרות לכפות את סמכותן בתחום החברתי והמדיני על מנהיגי המדינה.<a href="#cite_note-248">[248]</a> לדת הממוסדת יתנו מקום של כבוד במדינה "שהרי האמונה העתיקה לבדה היא שליכדה אותנו יחד".<a href="#cite_note-249">[249]</a> יתמנו דמויות רבניות חשובות לרבני ערים או מחוזות, והקהילות הדתיות יפעלו באופן אוטונומי.<a href="#cite_note-250">[250]</a> ירושלים "עיר הקודש" (כלשונו) תיבנה ותשוב לתפארתה ותשמש כמרכז דתי יהודי. <a href="/wiki/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9" title="בית המקדש">בית המקדש</a> ייבנה מחדש "כמזכרת מאירה לאמונת אבותינו".<a href="#cite_note-251">[251]</a> הרצל הכריז בקונגרס הציוני הראשון: "יכול אני להבטחתכם שציונות אינה מתכוונת לשום דבר שיש בו כדי לפגוע באמונתו הדתית של כל כיוון שהוא בתוך היהדות",<a href="#cite_note-252">[252]</a> וקיבל תשואות סוערות על כך. תגובתו של הרצל על מאמרו של <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A7%D7%A1_%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%90%D7%95" title="מקס נורדאו">מקס נורדאו</a> שכתב ש"הציונות אין לה דבר עם הדת" ושהציונות שואבת את השראתה "מצוק העיתים" ולא מהתורה ומהמשנה, הוא הגיב בכתב ידו על המאמר שאין קושי לפשר בין המהלכים הפרקטיים של הציונות לבין היחס העקרוני לדת, ואין להרפות ולהרחיק את הרבנים הציונים אף על פי שהמדינה לא תהיה תחת שלטונם של הרבנים.<a href="#cite_note-253">[253]</a> <div class="mw-heading mw-heading4"><h4 id="יחסו_לארץ_ישראל">יחסו לארץ ישראל</h4></div> הרצל ביומנו (13 ביוני 1895) התלבט לגבי בחירת הארץ המיועדת להקמת המדינה היהודית, ארץ ישראל או ארגנטינה,<a href="#cite_note-254">[254]</a> וכן כתב על כך ב-14 בפברואר 1986 בספרו <a href="/wiki/%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D" title="מדינת היהודים">מדינת היהודים</a> תחת הכותרת "פלשתינה או ארגנטינה?".<a href="#cite_note-255">[255]</a> הבחירה בארגנטינה איננה מקרית, ונבעה מתוכניתו של הברון <a href="/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A1_%D7%93%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9" class="mw-redirect" title="מוריס דה הירש">מוריס דה הירש</a> משנת 1891, בהקמת מפעל התיישבותי חקלאי גדול בארגנטינה לטובת פליטי יהודי רוסיה הצארית. תוכנית זו התחילה את פעולתה כבר בשטח, ועתידה הייתה להפוך להיות כפרובינציה, ולהוות מעין מדינה יהודית.<a href="#cite_note-256">[256]</a> בעיני הרצל, ארגנטינה עדיפה על ארץ ישראל בגלל שטחיה הגדולים לחקלאות, האקלים הממוצג, וכן היא רחוקה מאירופה "ומסיבוכיה המלחמתיים והחברתיים".<a href="#cite_note-257">[257]</a> מאידך, בספרו <a href="/wiki/%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D" title="מדינת היהודים">מדינת היהודים</a> הוא גם מדגיש ש"פלשתינה היא מולדתנו ההיסטורית לא תישכח, השם הזה לבדו יהיה לעמנו קריאת-מאסף תוקפת באדיר",<a href="#cite_note-258">[258]</a> ו"לא חדלו היהודים לחלום חלום-מלכות זה 'לשנה הבאה בירושלים!', הוא פסוקנו הישן. עתה שומה להראות כי יכול החלום להיות לרעיון בהיר-יום".<a href="#cite_note-259">[259]</a> הבחירה בין הארצות תינתן על ידי הגוף המיועד ("האגודה") שתנהל את הקמת המדינה.<a href="#cite_note-260">[260]</a> בנאומו בפני מועדון הפועלים היהודי במזרח לונדון ב-13 ביולי 1896, הרצל חזר בו מהקמת מדינה בארגנטינה כי "נתברר מיום ליום, כי ארץ ישראל, וארץ-ישראל בלבד, היא המקום הנכסף. ולכן צריכים אליה לפנות כולנו... כן חייבים אנחנו להוסיף ולהחזיק באמונתנו, כשם שהוספנו לומר בשפתותינו: "לשנה הבאה בירושלים". הוספנו לומר זאת שנה אחר שנה, מתוך הכרה כי במוקדם או במאוחר יהיה הדבר לעובדה מוגמרת... ואם נשפיע לה באורח מדעי את תנאי הפוריות, היא תשוב להיות ארץ זבת חלב ודבש",<a href="#cite_note-261">[261]</a> וכן גם בקונגרס הציוני הראשון (בסוף אוגוסט 1897) הוא הכריז: "הציונות מבקשת להבטיח בשביל העם היהודי בית מוכר פומבית ומובטח חוקית בארץ-ישראל",<a href="#cite_note-262">[262]</a> וכל בחירה של ארץ אחרת ירדה מהפרק. הרצל אף מגדיר את המונח <a href="/wiki/%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA" title="ציונות">ציונות</a>: "השאיפה להקים בית-מולדת מובטח במשפט הכלל בשביל עם ישראל בארץ מישראל (התוכנית הבזלאית משנת 1897). המשאלה לשיבה אל המולדת ההיסטורית הייתה למעשה מיום חורבן מלכותינו, רדומה במעמקי נפשו של העם. את הקריאה רווית הכיסופים: "לשנה הבאה בירושלים!" מסר דור לדור".<a href="#cite_note-263">[263]</a> ביומנו האישי, הרצל הירבה להשתמש במילים ומשפטים מהמסורת המקראית,<a href="#cite_note-קריאה-264">[264]</a> כגון: "בארץ הקדושה",<a href="#cite_note-265">[265]</a> "ארץ הבחירה",<a href="#cite_note-266">[266]</a> "יציאת מצרים",<a href="#cite_note-267">[267]</a> "ארץ הברכה".<a href="#cite_note-268">[268]</a> בכתביו, נאומיו ופרסומיו הוא הדגיש את התחושה העמוקה לארץ ישראל,<a href="#cite_note-קריאה-264">[264]</a> כגון: "ארץ-ישראל היא מולדתנו ההיסטורית הבלתי-נשכחת. השם הזה בלבד יהי לעמנו קול-קריאה מזעיק, אדיר ומרגש".<a href="#cite_note-269">[269]</a> הרצל ניסה לקבל זכויות-עליה (צ'ארטר) של יהודים לארץ ישראל, אך הסולטאן הטורקי סירב לכך. בעקבות <a href="/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91" class="mw-redirect" title="פרעות קישינוב">פרעות קישינוב</a> ומצב היהודים בעולם, הבריטים הציעו להרצל חבל ארץ במזרח אפריקה – אוגנדה, לטובת ישוב יהודי אוטונומי תחת פיקוח ריבוני בריטי שתשמש כ"מקום מקלט".<a href="#cite_note-270">[270]</a> הרצל הביא את הצעה זו בקונגרס הציוני השישי, אך הדגיש ”כי לא ייתכן, כמובן, שתהיה לעם ישראל שום מטרה סופית אחרת מלבד ארץ-ישראל, ואם כי, יהיה גורלה של ההצעה מה שיהיה. השקפותינו על ארץ אבותינו אינן ניתנות לשינוי ולא תשתנינה לעולם.”<a href="#cite_note-271">[271]</a> <div class="mw-heading mw-heading4"><h4 id="הרצל_כתופעה_משיחית">הרצל כתופעה משיחית</h4></div> הרצל סיפר לביוגרף הראשון שלו, <a href="/wiki/%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9F" title="ראובן בריינין">ראובן בריינין</a>, על חלום שחלם בגיל 12 בערב פסח: <link rel="mw-deduplicated-inline-style" href="mw-data:TemplateStyles:r34628598"> <blockquote dir="rtl"><div class="hebrewQuotation"> מלך המשיח בא, והוא זקן מלא הוד ותפארת, ויקחני על זרועותיו וידאה איתי על כנפי הרוח. על אחד העננים המלאים זוהר פגשנו בתמונתו של משה רבנו... ומשיח קרא למשה: אל הילד הזה התפללתי! ולי אמר: לך ובַשֵר ליהודים, כי עוד מעט ובוא אבוא וגדולות ונפלאות אעשה לעמי ולכל העולם!<a href="#cite_note-272">[272]</a> </div> </blockquote> סיפור יציאת מצרים קסם להרצל בגיל צעיר, וקיבל משמעות ריאלית ביומנו הפרטי בעת גיבוש רעיון הקמת מדינה ליהודים: "אני מתחיל מחדש את מסורת עמנו שנפסקה באמצע, אני מביאו לארץ הבחירה" (10 ביוני 1895).<a href="#cite_note-273">[273]</a> "העניין הישן והפשוט הזה הוא יציאת מצרים" (13 ביוני 1895).<a href="#cite_note-274">[274]</a> הרצל כתב ביומנו שהמחשבות על מציאת פתרון לשאלת היהודים הטרידוהו באופן אובססיבי, ולא הייתה לו שליטה עליהן, וכינה מצב זה כ"השראת שכינה".<a href="#cite_note-275">[275]</a> <a href="/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%94_%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%90" title="אניטה שפירא">אניטה שפירא</a> מתארת את תופעת הרצל כמצב של "התגלות",<a href="#cite_note-276">[276]</a> ואילו אחרים השתמשו בכינויים: "גאונות נבואית" (<a href="/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%92%D7%A1%D7%95%D7%9F" title="אנרי ברגסון">אנרי ברגסון</a>) או "רוח האלוהים" (<a href="/wiki/%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91" title="נחום סוקולוב">נחום סוקולוב</a>).<a href="#cite_note-277">[277]</a> הרב <a href="/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90_%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27" title="אליהו עקיבא רבינוביץ'">אליהו עקיבא רבינוביץ'</a> פתח את ספרו התורני 'ציון במשפט' בתיאור ההד העצום שעשה הספר <a href="/wiki/%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D" title="מדינת היהודים">מדינת היהודים</a>: "בצאת לאור מחברתו של הד"ר הרציל, הנקובה בשם 'מדינת היהודים', נזדעזעה ארץ ישראל מקצה העולם עד קצהו. בכל עבר ופנה, כקטן כגדול, כעני כעשיר, כעבד כאדוניו, מן ראשי עמנו עד היושבים אחר התנור והכירים, הגו בה ויתווכחו ויתפלפלו ביניהם על אודותיה... בקצרה, המחברת הייתה שיחתם כל היום".<a href="#cite_note-278">[278]</a> מיד עם הופעת הספר הוא תורגם לכמה שפות, והרצל הצליח לרכז בתוך כשנה 196 צירים נציגי שש-עשרה ארצות,<a href="#cite_note-279">[279]</a> וקיבל מכתבי ברכה והערצה ל"משיח המדיני החדש".<a href="#cite_note-280">[280]</a> עד הרגע האחרון לא היה ידוע אילו ארצות ישתתפו בקונגרס הציוני הראשון, וכמה צירים יבואו.<a href="#cite_note-281">[281]</a> הופעתו החיצונית של הרצל והקונגרסים הציונים עשו רושם רב, ודמותו הפכה למשאת נפשם של המוני יהודים נרדפים, שכינוהו וראוהו כמלך היהודים וכמשיח שיקבצם אל ארץ הקודש.<a href="#cite_note-282">[282]</a> <a href="/wiki/%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%9F-%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F" title="דוד בן-גוריון">דוד בן-גוריון</a> זוכר בילדותו שמועה רחוקה שהגיעה אליהם: "כי בא המשיח, וכי הוא איש יפה תואר, עיניו יוקדות, זקנו שחור ופניו אומרות כבוד... שמו: תיאודור הרצל, 'והוא יוביל את עם ישראל לארץ האבות'".<a href="#cite_note-283">[283]</a> כשהרצל פרס את חזונו לפני הרב הראשי של וינה, הרב <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%92%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F" title="משה גידמן">משה גידמן</a>, הוא קיבל ממנו מענה: "אתה בעיני כמו משה".<a href="#cite_note-284">[284]</a> הרב הראשי של בולגריה החשיבו כמשיח.<a href="#cite_note-285">[285]</a> בעשרות יצירות אמנות, בסיפורים, בתמונות, בגלויות, בספרי לימוד ובסרטים, הוצגה דמותו כמקבילה לדמותו של <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%95" class="mw-redirect" title="משה רבנו">משה רבנו</a>.<a href="#cite_note-286">[286]</a> רבים ניסו לנשק את ידו כאדם קדוש.<a href="#cite_note-287">[287]</a> מלווהו במסעו לארץ ישראל, ד"ר <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A7%D7%A1_%D7%91%D7%95%D7%93%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A8" title="מקס בודנהיימר">מקס בודנהיימר</a>, מתאר את ביקורו בירושלים כשל נביא, ויהודים זקנים בעלי הדרת פנים משתחווים לו ארצה.<a href="#cite_note-288">[288]</a> במושבה רחובות, ניגשו אליו שני מנהיגים עם פמלייתם מרמלה וכרעו לפניו ברך, ברכוהו, נפלו על פניהם, נשקו את עקבותיו בחולות הרחוב, ואמרו: "ככה ייעשה למשיח בן יוסף".<a href="#cite_note-289">[289]</a> במסעותיו של הרצל בעולם, במזרח ובמערב, הוא נתקל בקריאות: 'יחי המלך!'. כך גם בווילנה,<a href="#cite_note-290">[290]</a> בלונדון ובבזל.<a href="#cite_note-291">[291]</a> הרב <a href="/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%9F_%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F" title="יהודה לייב פישמן מימון">יהודה לייב פישמן מימון</a> החשיבו כ"בר-כוכבא השני".<a href="#cite_note-292">[292]</a> הרצל חשש מהטרדות-יתר בשל תדמיתו המשיחית, ועל כן נמנע לרכוב בארץ ישראל על אתון צחורה או על סוס לבן.<a href="#cite_note-293">[293]</a> הרצל כתב ביומנו ב-3 בספטמבר 1897: "בבזל יסדתי את מדינת היהודים... לכל היותר בעוד חמישים שנה, יכירו בה הכול", ואמנם כעבור חמישים שנה התקבלה באו"ם ההכרה במדינה יהודית בארץ ישראל.<a href="#cite_note-294">[294]</a> שנה לפני פטירתו, שאל אותו הסופר ההונגרי מזי ארנה לגבי עתידם של יהודי הונגריה, והרצל השיב לו שעל יהדות הונגריה יגיע אסון "ובצורה ברוטלית", וככל שהיהודים ישתקעו יותר בהונגריה, כך צורת האסון תהיה פראית יותר.<a href="#cite_note-295">[295]</a> יהדות הונגריה הושמדה בשואה במהירות חסרת תקדים ובתוכנית השמדה אכזרית ביותר.<a href="#cite_note-296">[296]</a> רבים מרבני <a href="/wiki/%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%93%D7%AA%D7%99%D7%AA" class="mw-redirect" title="הציונות הדתית">הציונות הדתית</a> התייחסו להרצל כאל משיח בן יוסף וכשליח <a href="/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%94%D7%99%D7%9D" title="אלוהים">ה'</a>. <a href="/wiki/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%A7%D7%95%D7%A7" title="אברהם יצחק הכהן קוק">הרב קוק</a> התייחס להרצל לאחר מותו כמשיח בן יוסף, ובהספדו להרצל אמר: "והנה בתור עיקבא דמשיח בן יוסף נתגלה חזיון הציונות המדינית בדורנו, מצד השפעתו על החפץ הגדול של תחיית האומה במובן הכללי",<a href="#cite_note-297">[297]</a> ובנו ה<a href="/wiki/%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%A7%D7%95%D7%A7" title="צבי יהודה הכהן קוק">רצי"ה</a> הקפיד שתהיה בחדרו תמונה של הרצל, והצטער מאוד כשנפלה,<a href="#cite_note-298">[298]</a> ואמר: "הרצל, זה התינוק הגדול (לא סתם תינוק שנשבה, אלא גדול) ששב אלינו מבין הגויים, מלא הוד חלומות ועוז געגועים האדירים. זו האישיות של הטבעת הצורה הלאומית הכללית, צורת עם על שאיפותיו".<a href="#cite_note-299">[299]</a> תלמידו של הרצי"ה, הרב <a href="/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%A9%D7%A8%D7%A7%D7%99" title="אורי שרקי">אורי שרקי</a>, אמר בראיון על הרצל כי: "הרצל השלים את המפעל של משה רבנו. משה היה הגואל הראשון, הוא היה הגואל האחרון... הוא היה שליח של ההשגחה".<a href="#cite_note-300">[300]</a> <div class="mw-heading mw-heading3"><h3 id="יצירתו_הספרותית">יצירתו הספרותית</h3></div> הרצל היה סופר ו<a href="/wiki/%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%90%D7%99" title="מחזאי">מחזאי</a> וחלק ממחזותיו זכו להצלחה בימתית. <div class="mw-heading mw-heading4"><h4 id="מחזות">מחזות</h4></div> <ul><li>"<a href="/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%99%D7%94" title="סולון בלידיה">סולון בלידיה</a>", המתאר השפעת שינוי טכנולוגי על <a href="/wiki/%D7%90%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%94" title="אתונה העתיקה">החברה האתונאית</a>.</li> <li>"<a href="/w/index.php?title=%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9F&action=edit&redlink=1" class="new" title="טברין (הדף אינו קיים)">טברין</a>", שעלילתו דומה ל<a href="/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%94" title="אופרה">אופרה</a> "<a href="/wiki/%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%A0%D7%99%D7%9D_(%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%94)" title="ליצנים (אופרה)">ליצנים</a>" הוצג בווינה וב<a href="/wiki/%D7%A0%D7%99%D7%95_%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%A7" title="ניו יורק">ניו יורק</a> ב-1885.</li> <li>"<a href="/wiki/%D7%94%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%95" class="mw-redirect" title="הוד רוממותו">הוד רוממותו</a>", הועלה בתיאטרון ואלנר בברלין ב-<a href="/wiki/18_%D7%91%D7%9E%D7%A8%D7%A5" title="18 במרץ">18 במרץ</a> <a href="/wiki/1888" title="1888">1888</a> וזכה להצלחה.</li> <li>"<a href="/wiki/%D7%92%D7%A0%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%93" title="גנבי הציד">גנבי הציד</a>", (יחד עם הוגו ויטמן) הוצג ב-1889 בתיאטרון הממלכתי בווינה.</li> <li>"<a href="/wiki/%D7%94%D7%92%D7%98%D7%95_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9" title="הגטו החדש">הגטו החדש</a>", מחזה בארבע מערכות שכתב הרצל ב-<a href="/wiki/1894" title="1894">1894</a> בשם העט "אלברט שנאבל", מספר על יעקב סמואל, <a href="/wiki/%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%9A_%D7%93%D7%99%D7%9F" title="עורך דין">עורך דין</a> יהודי צעיר <a href="/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%9C%D7%95%D7%AA" title="התבוללות">מתבולל</a>, השואף לצאת מן "הגטו הישן", אולם למרות ניסיונות ההשתלבות שלו בחברה הסובבת אותו, הוא נדחה בשל <a href="/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA" title="אנטישמיות">אנטישמיות</a>. מולו העמיד הרצל את דמותו של וסרשטיין, סוכן בורסה עשיר אבל חסר השכלה וחסר מצפון המגלה את הכבוד היהודי עקב מעשהו של סמואל.</li></ul> <div class="mw-heading mw-heading4"><h4 id="סיפורת">סיפורת</h4></div> הרצל כתב סיפורים קצרים רבים, אשר חולקו לארבע חטיבות: סיפורים פילוסופיים, בתמורות הזמן, על ילדים, אגדות.<a href="#cite_note-301">[301]</a> בסיפורים בדק הרצל את נסיבות תקופתו, בין השאר, בעזרת תיאור <a href="/wiki/%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA" title="היסטוריה חלופית">היסטוריה חלופית</a> לזו שהתרחשה בפועל, והציע זוויות הסתכלות שונה או חליפית: <ul><li>"היזם בונפרטה", על עולם מציאות חלופית, שבה <a href="/wiki/%D7%A0%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F" class="mw-redirect" title="נפוליאון">נפוליאון</a> בוחר בקריירה של <a href="/wiki/%D7%90%D7%99%D7%A9_%D7%A2%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%9D" title="איש עסקים">איש עסקים</a> במקום איש צבא.</li> <li>"הפעמון השמאלי", סיפור המתאר שני נתיבים חלופיים בהם התפתח גורלו של אדם, כתוצאה מהחלטה פשוטה אם ללחוץ על פעמון ימני או שמאלי בפתח בית מגורים.</li> <li>"ספינת האוויר", על אדם שממציא מכשיר תעופה אבל הורס אותו כשנוכח לדעת שהמכשיר יכול להזיק.</li> <li>"רואה המחשבות", על אדם הקורא מחשבות ובעזרתן שולט על אנשים, שמגלה שהיה עדיף לולא ידע לקרוא מחשבות.</li></ul> <div class="mw-heading mw-heading3"><h3 id="מהדורות_כתביו">מהדורות כתביו</h3></div> ראו אור בעברית במהדורות רבות ושונות. אחת מהן בעשרה כרכים ראתה אור לאחר עבודת תרגום ממושכת, גם היא במספר מהדורות, במסגרת כמה הוצאות לאור. <ul><li>כתבי הרצל בעשרה כרכים, (תרגום מגרמנית: <a href="/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A4%D7%A8%D7%9C%D7%9E%D7%9F_(%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%9A)" title="שמואל פרלמן (עורך)">שמואל פרלמן</a>, <a href="/wiki/%D7%93%D7%91_%D7%A7%D7%9E%D7%97%D7%99" title="דב קמחי">דב קמחי</a>, <a href="/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%A8%D7%93%D7%9C%D7%A8_%D7%A4%D7%9C%D7%93%D7%9E%D7%9F" class="mw-redirect" title="יהושע רדלר פלדמן">יהושע רדלר פלדמן</a>, <a href="/wiki/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F" title="אברהם שמואל שטיין">אברהם שמואל שטיין</a>, מאיר שלי, משה שרף, <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99" title="מנחם זלמן וולפובסקי">מנחם זלמן וולפובסקי</a>, בן-ציון ידידיה, <a href="/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%94%D7%A9%D7%9C_%D7%99%D7%99%D7%91%D7%99%D7%9F" title="יהושע השל ייבין">יהושע השל ייבין</a>, <a href="/wiki/%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%99%D7%96%D7%A7" title="חיים איזק">חיים איזק</a>, <a href="/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%9C%D7%A6%D7%A8" title="שמשון מלצר">שמשון מלצר</a>, <a href="/wiki/%D7%93%D7%91_%D7%A1%D7%93%D7%9F" title="דב סדן">דב סדן</a>), ירושלים: <a href="/w/index.php?title=%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA&action=edit&redlink=1" class="new" title="הספרייה הציונית (הדף אינו קיים)">הספרייה הציונית</a>, (ומהדורה מיוחדת לקוראי <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%91" title="מעריב">מעריב</a> ו<a href="/wiki/%D7%93%D7%91%D7%A8_(%D7%A2%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9F)" title="דבר (עיתון)">דבר</a>), תש"ך–תשכ"א/1960–1961</li></ul> <dl><dd>כרך א': החזון מדינת היהודים, תורגם על ידי שמואל פרלמן, אלטנוילנד (תל אביב), מבואות והערות, תורגם בידי דב קמחי, (311 עמודים).</dd> <dd>כרך ב': היומן א' (1895-1897), תרגום ר' בנימין, הביא לדפוס א"ד שפיר, הוצאת מ' ניומן, תש"ך, (405 עמודים).</dd> <dd>כרך ג': היומן ב' (1897-1901), תרגום ר' בנימין, הביא לבית הדפוס א"ד שפיר, הוצאת מ' ניומן, תש"ך, (395 עמודים).</dd> <dd>כרך ד': היומן ג' (1901-1904), תרגום ר' בנימין, הביא לבית הדפוס א"ד שפיר, הוצאת מ' ניומן, תש"ך, (422 עמודים).</dd> <dd>כרך ה': סיפורים, סיפורים פילוסופים בתמורות הזמן - על ילדים, אגדות, תרגם אברהם שמואל שטיין, מאיר שלי, הספרייה הציונית, ירושלים, תשכ"א, (315 עמודים).</dd> <dd>כרך ו': היכל בורבון תמונות הוואי מן הפרלמנט הצרפתי, תרגמו משה שרף, ר' בנימין, הגיטו החדש תורגם על ידי מ"ז וולפובסקי, סולון בלודיה, תורגם על ידי בן ציון ידידיה, הספרייה הציונית, תשכ"ה, (262 עמודים).</dd> <dd>כרך ז': בוני עם ועולם א', נאומים ומאמרים ציונים (1895-1899), תרגמו משה שרף, ר' בנימין, (381 עמודים).</dd> <dd>כרך ח': בוני עם ועולם ב', נאומים ומאמרים ציונים (1899-1904), תרגמו י"ה ייבין, שמשון מלצר, חיים איזאק, (358 עמודים).</dd> <dd>כרך ט': אגרות מראשית הפעולה הציונית ועד הקונגרס הראשון (מאי 1895 - אוגוסט 1897), החומר המקורי נערך על ידי <a href="/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8_%D7%91%D7%99%D7%99%D7%9F" title="אלכסנדר ביין">אלכסנדר ביין</a>, האיגרות תורגמו בידי פרופ' דב סדן, הספרייה הציונית, ירושלים, תשכ"א, (375 עמודים).</dd> <dd>כרך י': ביוגראפיה, <a href="/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8_%D7%91%D7%99%D7%99%D7%9F" title="אלכסנדר ביין">אלכסנדר ביין</a>, מ' ניומן, תל אביב, תשכ"א, (458 עמודים).</dd></dl> <ul><li>מבחר כתבי הרצל בשנים עשר כרכים מתורגמים בידי <a href="/wiki/%D7%A8%27_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F" title="ר' בנימין">יהושע רדלר-פלדמן</a>, <a href="/wiki/%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%91%D7%A8%D7%A9" title="אשר ברש">אשר ברש</a>, <a href="/wiki/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%A2%D7%A8%D7%99" title="אברהם יערי">אברהם יערי</a>, <a href="/wiki/%D7%93%D7%95%D7%91_%D7%A7%D7%9E%D7%97%D7%99" class="mw-redirect" title="דוב קמחי">דוב קמחי</a>, <a href="/wiki/%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92" title="יעקב שטיינברג">יעקב שטיינברג</a>, ו<a href="/wiki/%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%95%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99" class="mw-redirect" title="מנחם זלמן ולפובסקי">מנחם זלמן ולפובסקי</a>, הוצאת מ. ניומן, תל אביב, <a href="/wiki/%D7%AA%D7%A9%22%D7%99" class="mw-redirect" title="תש"י">תש"י</a>, 1949.</li> <li>תיאודור הרצל, יומן הנעורים: פרי קריאה בספרים, תרגם <a href="/wiki/%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92" title="יעקב שטיינברג">יעקב שטיינברג</a>, הוצאת הספרים מצפה, תל אביב, תרצ"ד 1934. (80 עמודים)</li> <li>בנימין זאב הרצל, "החנוכייה", "שיבת היהודים" (שניים ממאמריו על היחס בין מסורת למדינה), <a href="/wiki/%D7%AA%D7%9B%D7%9C%D7%AA_(%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%A2%D7%AA)" title="תכלת (כתב עת)">תכלת</a> 20, קיץ התשס"ה–2005.</li></ul> <div class="mw-heading mw-heading2"><h2 id="ייצוגיו_בתרבות">ייצוגיו בתרבות</h2></div> <figure class="mw-halign-left" typeof="mw:File/Thumb"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:PikiWiki_Israel_32009_Herzl_statue_in_Dimona.JPG" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/a/a9/PikiWiki_Israel_32009_Herzl_statue_in_Dimona.JPG/250px-PikiWiki_Israel_32009_Herzl_statue_in_Dimona.JPG" decoding="async" width="250" height="188" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/a/a9/PikiWiki_Israel_32009_Herzl_statue_in_Dimona.JPG/375px-PikiWiki_Israel_32009_Herzl_statue_in_Dimona.JPG 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/a/a9/PikiWiki_Israel_32009_Herzl_statue_in_Dimona.JPG/500px-PikiWiki_Israel_32009_Herzl_statue_in_Dimona.JPG 2x" data-file-width="4608" data-file-height="3456" /></a><figcaption>פסל של הרצל ב<a href="/wiki/%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94" title="דימונה">דימונה</a></figcaption></figure> <figure class="mw-halign-left" typeof="mw:File/Thumb"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Herzl_ter_BUD.JPG" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/8/84/Herzl_ter_BUD.JPG/250px-Herzl_ter_BUD.JPG" decoding="async" width="250" height="187" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/8/84/Herzl_ter_BUD.JPG/375px-Herzl_ter_BUD.JPG 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/8/84/Herzl_ter_BUD.JPG/500px-Herzl_ter_BUD.JPG 2x" data-file-width="2592" data-file-height="1936" /></a><figcaption>כיכר הרצל ברובע השביעי ב<a href="/wiki/%D7%91%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A9%D7%98" title="בודפשט">בודפשט</a>, שבה ניצב <a href="/wiki/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C_%D7%A9%D7%9C_%D7%91%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A9%D7%98" title="בית הכנסת הגדול של בודפשט">בית הכנסת הגדול בעיר</a></figcaption></figure> <dl><dt>באמנות חזותית</dt></dl> עוד בחייו של הרצל ולאחר פטירתו הוטבע דיוקנו בפריטי אמנות רבים, כגון <a href="/wiki/%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%96%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="אמנות חזותית בישראל">בציור, בפיסול</a>, ב<a href="/wiki/%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%AA" class="mw-redirect" title="צורפות">צורפות</a>, ודברי דפוס ייצוגיים של היישוב או המדינה, כגון <a href="/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%94" title="גלויה">גלויות</a> ו<a href="/wiki/%D7%91%D7%95%D7%9C" class="mw-redirect" title="בול">בולים</a>. <ul><li>לזכרו אלבום מהודר בעריכתו של ישעיהו קלינוב: הרצל חוזה המדינה בהוצאת "לעם" בשנת <a href="/wiki/%D7%AA%D7%A9%22%D7%99" class="mw-redirect" title="תש"י">תש"י</a>–<a href="/wiki/1950" title="1950">1950</a>.</li> <li>דיוקנו צורף ועוטר בשלושה <a href="/wiki/%D7%A9%D7%98%D7%A8_%D7%9B%D7%A1%D7%A3" title="שטר כסף">שטרות</a> אשר הנפיק <a href="/wiki/%D7%91%D7%A0%D7%A7_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="בנק ישראל">בנק ישראל</a>.<a href="#cite_note-302">[302]</a> שטרות אלה זכו בקרב הציבור לכינוי "הרצלים".</li></ul> <dl><dt>יצירות ספרותיות ומוזיקליות עליו ולזכרו</dt></dl> <ul><li>המשורר <a href="/wiki/%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A6%D7%A7%D7%99" title="אהרן ליבושיצקי">אהרן ליבושיצקי</a> כתב לאחר פטירתו את <a href="/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%94" title="קינה">שיר ההספד</a> "לנשמת הרצל", אשר פורסם בעיתון <a href="/wiki/%D7%94%D7%A6%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%94" title="הצפירה">הצפירה</a> בסמוך לפטירתו. השיר הולחן בתחילה על ידי מאיר שנמן ועובד על ידו לשירת מקהלה בליווי פסנתר. על פי עיתון "הצפירה" מיום 11.11.1904, היצירה הושרה ב<a href="/wiki/%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D" title="יום הכיפורים">יום הכיפורים</a> שלאחר מות הרצל בעת האזכרה לנשמתו "ותעש רושם אדיר ונמרץ על ליבות השומעים". בשנת 1918 הולחן השיר שוב על ידי <a href="/wiki/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%99%D7%93%D7%9C%D7%96%D7%95%D7%9F" class="mw-redirect" title="אברהם צבי אידלזון">אברהם צבי אידלזון</a>.<a href="#cite_note-303">[303]</a></li> <li>הרב <a href="/wiki/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%A7%D7%95%D7%A7" title="אברהם יצחק הכהן קוק">אברהם יצחק הכהן קוק</a> נאם לזכרו את "<a href="/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%93_%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D_(%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%9D)" title="המספד בירושלים (נאום)">המספד בירושלים</a>".</li> <li><a href="/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9C_%D7%9B%D7%A6%D7%A0%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F" title="ברל כצנלסון">ברל כצנלסון</a>, שלושים שנה לפטירת הרצל: כ’ תמוז תרס"ד (1904) – כ’ תמוז תרצ"ד (1934)</li> <li>בשנת <a href="/wiki/2010" title="2010">2010</a> הוצג ב<a href="/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99" title="התיאטרון הקאמרי">תיאטרון הקאמרי</a> <a href="/wiki/%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%94" title="מחזה">מחזהַ</a> של <a href="/wiki/%D7%A8%D7%A0%D7%94_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99" title="רנה ירושלמי">רנה ירושלמי</a> בשם פרויקט הרצל, המתאר את חייו של הרצל באמצעות טקסטים אשר הוא עצמו כתב, המוקראים על ידי <a href="/wiki/%D7%A9%D7%97%D7%A7%D7%9F" title="שחקן">שחקנים</a> רבים, המגלמים פנים שונות באישיותו של הרצל</li> <li><a href="/wiki/%D7%90.%D7%91._%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2" class="mw-redirect" title="א.ב. יהושע">א.ב. יהושע</a> תיאר ברומן <a href="/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A8_%D7%9E%D7%90%D7%A0%D7%99&action=edit&redlink=1" class="new" title="מר מאני (הדף אינו קיים)">מר מאני</a> את דמותו של הרצל באחד הקונגרסים הציוניים. הוא מתואר דרך עיניה של הדמות המספרת, <a href="/wiki/%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%90" title="רופא">רופא</a> יהודי שבא עם אחותו לקונגרס, כשליח. הרצל חש ברע, והרופא היהודי הצעיר מוזעק לבדוק אותו<a href="#cite_note-304">[304]</a></li></ul> <dl><dt></dt> <dt>פזמונים</dt></dl> <ul><li>השיר "הרצל",<a href="#cite_note-305">[305]</a> אשר נכתב על ידי <a href="/wiki/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%9D_%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%9C%D7%91" title="יורם טהרלב">יורם טהרלב</a>, הולחן על ידי <a href="/wiki/%D7%99%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%9D" title="יאיר רוזנבלום">יאיר רוזנבלום</a> ובוצע על ידי "להקת גייסות ה<a href="/wiki/%D7%97%D7%99%D7%9C_%D7%94%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99" class="mw-redirect" title="חיל השריון הישראלי">שריון</a>" (1972).</li> <li>השיר "<a href="/wiki/%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%96%D7%90%D7%91_(%D7%A9%D7%99%D7%A8)" title="בנימין זאב (שיר)">בנימין זאב</a>", אשר נכתב על ידי <a href="/wiki/%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%98" class="mw-redirect" title="יעקב רוטבליט">יעקב רוטבליט</a>, הולחן על ידי יאיר רוזנבלום ובוצע על ידי <a href="/wiki/%D7%A8%D7%91%D7%A7%D7%94_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C%D7%99" title="רבקה מיכאלי">רבקה מיכאלי</a> (1974).</li> <li>השיר <a href="/w/index.php?title=%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%9C%D7%99_%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%AA&action=edit&redlink=1" class="new" title="ציונות בלי מירכאות (הדף אינו קיים)">ציונות בלי מירכאות</a>, נכתב ליובל ה-80 ל<a href="/wiki/%D7%94%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA" class="mw-redirect" title="ההסתדרות הציונית">הסתדרות הציונית</a> על ידי <a href="/wiki/%D7%93%D7%9F_%D7%90%D7%9C%D7%9E%D7%92%D7%95%D7%A8" title="דן אלמגור">דן אלמגור</a>, הולחן על ידי <a href="/wiki/%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99" title="שלמה ארצי">שלמה ארצי</a>, ובוצע על ידי <a href="/wiki/%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99" title="שלמה ארצי">שלמה ארצי</a> עצמו ו<a href="/wiki/%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C" title="חנן יובל">חנן יובל</a>. השם הרצל אינו נזכר במפורש בשיר.</li> <li>מספר לא מבוטל של שירים, פחות מוכרים, חוברו סמוך לפטירתו של הרצל<a href="#cite_note-306">[306]</a><a href="#cite_note-307">[307]</a><a href="#cite_note-308">[308]</a>.</li></ul> <dl><dt></dt> <dt>ספרות ילדים ונוער</dt></dl> <ul><li><a href="/wiki/%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8" title="דבורה עומר">דבורה עומר</a>, קול קרא בחשכה, תל אביב: <a href="/wiki/%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA_%D7%96%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%9F_%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%9F" class="mw-redirect" title="הוצאת זמורה ביתן מודן">הוצאת זמורה ביתן מודן</a>, תש"מ–1980, 1981 <a rel="nofollow" class="external text" href="http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main003886687&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F+%D7%96%D7%90%D7%91+%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%22&utm_content=ULI">(הספר בקטלוג ULI)</a></li> <li>דבורה עומר מספרת על הרצל, <a href="/wiki/%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA_%D7%96%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%9F" class="mw-redirect" title="הוצאת זמורה-ביתן">הוצאת זמורה-ביתן</a>, 1998 <a rel="nofollow" class="external text" href="http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main003993336&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F+%D7%96%D7%90%D7%91+%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%22&utm_content=ULI">(הספר בקטלוג ULI)</a></li> <li><a href="/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%A4%D7%93%D7%A8-%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%AA" class="mw-redirect" title="גלילה רון-פדר-עמית">גלילה רון-פדר-עמית</a>, מלך היהודים, בן שמן: <a href="/wiki/%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA_%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%9F" class="mw-redirect" title="הוצאת מודן">הוצאת מודן</a>, 2010 <a rel="nofollow" class="external text" href="http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main009422359&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F+%D7%96%D7%90%D7%91+%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%22&utm_content=ULI">(הספר בקטלוג ULI)</a></li></ul> <dl><dt></dt> <dt>שמות אתרים</dt></dl> <ul><li>השכונה – ולימים העיר – <a href="/wiki/%D7%AA%D7%9C_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91" class="mw-redirect" title="תל אביב">תל אביב</a> נקראה על שם ספרו "<a href="/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%98%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%93" title="אלטנוילנד">אלטנוילנד</a>", אשר בתרגומו הראשון לעברית על ידי <a href="/wiki/%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91" title="נחום סוקולוב">נחום סוקולוב</a> נקרא "תל אביב". בעת בחירת שמה של העיר תל אביב הוצע, בין השאר, לקרוא לה "הרצליה". <a href="/wiki/%D7%A1%D7%9E%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8_%D7%AA%D7%9C_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91" class="mw-redirect" title="סמל העיר תל אביב">סמלה</a> של העיר נושא את שבעת הכוכבים מדגל שבעת הכוכבים של הרצל</li> <li><a href="/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="שמות רחובות בישראל">רחובות רבים</a> בישראל קרויים על שמו; לראשונה ב<a href="/wiki/%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_(%D7%AA%D7%9C_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91)" title="רחוב הרצל (תל אביב)">רחוב הרצל</a>, הרחוב הראשי בשכונה "<a href="/wiki/%D7%90%D7%97%D7%95%D7%96%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%AA" title="אחוזת בית">אחוזת בית</a>" שהוקמה ב-<a href="/wiki/1909" title="1909">1909</a>, והפכה לתל אביב ב-<a href="/wiki/1910" title="1910">1910</a></li> <li>ברחוב הרצל בתל אביב הוקמה <a href="/wiki/%D7%92%D7%99%D7%9E%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%D7%99%D7%94" class="mw-redirect" title="גימנסיה הרצליה">גימנסיה הרצליה</a> ב-1910</li> <li>על שמו נקרא "בית הרצל" ב<a href="/wiki/%D7%99%D7%A2%D7%A8_%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%94" title="יער חולדה">יער חולדה</a><a href="#cite_note-309">[309]</a></li> <li>על שמו נקראו <a href="/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A2%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D" class="mw-redirect" title="אוניית מעפילים">אוניית המעפילים</a> "<a href="/wiki/%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_(%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A2%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D)" title="תיאודור הרצל (אוניית מעפילים)">תיאודור הרצל</a>" ואוניית הנוסעים של "צים", "<a href="/wiki/%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_(%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%A2%D7%99%D7%9D)" title="תיאודור הרצל (אוניית נוסעים)">תיאודור הרצל</a>"</li> <li>על שמו ה<a href="/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%94" title="מושבה">מושבה</a>, שהפכה לעיר, <a href="/wiki/%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%D7%99%D7%94" title="הרצליה">הרצליה</a>. בעיר אתרים ואלמנטים שונים הקשורים להרצל ולפועלו, למשל סמלה של הרצליה הכולל את שבעת הכוכבים מהצעת הדגל של הרצל, <a href="/wiki/%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%9D" title="קניון שבעת הכוכבים">קניון שבעת הכוכבים</a>, <a href="/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%9C_(%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%94)" title="פסל (יצירה)">פסלו</a> של הרצל מאת <a href="/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%A5" title="אורי ליפשיץ">אורי ליפשיץ</a> בכניסה להרצליה ליד <a href="/wiki/%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%A3_%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%94" title="מחלף הסירה">מחלף הסירה</a>, פסל הרצל ב<a href="/wiki/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_(%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%D7%99%D7%94)" title="בית ראשונים (הרצליה)">בית ראשונים</a>.</li> <li>על שמו <a href="/wiki/%D7%94%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C" title="הר הרצל">הר הרצל</a> בירושלים</li> <li>דמותו וזכרו הונצחו באתרים ב<a href="/wiki/%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%94" title="אירופה">אירופה</a>. ביולי <a href="/wiki/2006" title="2006">2006</a> נחנכה ב<a href="/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%96" title="פריז">פריז</a> <a href="/wiki/%D7%9B%D7%99%D7%9B%D7%A8_%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA" title="כיכר עירונית">כיכר</a> בשם "Place Theodor Herzl". הכיכר נמצאת במרכז העיר, ב<a href="/wiki/%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%A2_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99_%D7%A9%D7%9C_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%96" title="הרובע השלישי של פריז">רובע ה-3</a>, בצומת הרחובות Réaumur ו-Τurbigo. בווינה הוצב שלט לזכרו במרכז העיר.</li></ul> <dl><dt>שמות בני אדם</dt></dl> <ul><li>ב<a href="/wiki/%D7%94%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91" title="היישוב">יישוב היהודי</a> בשלהי <a href="/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%94_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%AA%27%D7%9E%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="התקופה העות'מאנית בארץ ישראל">התקופה העות'מאנית</a>, ב<a href="/wiki/%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%98" class="mw-redirect" title="תקופת המנדט">תקופת המנדט</a> וראשית שנות המדינה, ניתן השם "הרצל" כ<a href="/wiki/%D7%A9%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99" title="שם פרטי">שם פרטי</a> לילדים.</li></ul> <dl><dt>חקיקת "יום הרצל"</dt></dl> <ul><li>בשנת <a href="/wiki/2004" title="2004">2004</a> התקבל ב<a href="/wiki/%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA" title="הכנסת">כנסת</a> "חוק בנימין זאב הרצל", אשר יזם <a href="/wiki/%D7%97%D7%91%D7%A8_%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA" title="חבר הכנסת">חבר הכנסת</a> <a href="/wiki/%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%9F_%D7%A9%D7%9C%D7%92%D7%99" title="אילן שלגי">אילן שלגי</a>. מטרת החוק: "להנחיל לדורות את חזונו, מורשתו ופועלו של בנימין זאב הרצל, לציין את זכרו ולהביא לחינוך הדורות הבאים ולעיצוב מדינת ישראל, מוסדותיה, יעדיה ודמותה בהתאם לחזונו הציוני".<a href="#cite_note-310">[310]</a> היות שמטרת החוק היא חינוכית, והואיל ויום פטירתו של הרצל - <a href="/wiki/%D7%9B%27_%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96" title="כ' בתמוז">כ' בתמוז</a> - חל ב<a href="/wiki/%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A4%D7%A9_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C" title="החופש הגדול">חופש הגדול</a>, נקבע "<a href="/wiki/%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C" title="יום הרצל">יום הרצל</a>" כיום זיכרון לאומי בתאריך העברי של יום הולדתו: "אחת לשנה, ב-<a href="/wiki/%D7%99%27_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8" title="י' באייר">י' באייר</a>, יום הולדתו של בנימין זאב הרצל, יקוים יום הרצל".<a href="#cite_note-311">[311]</a></li></ul> <div class="mw-heading mw-heading4"><h4 id="מוזיאונים_בישראל_ומחוצה_לה">מוזיאונים בישראל ומחוצה לה</h4></div> <ul><li><a href="/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C" title="מוזיאון הרצל">מוזיאון הרצל</a>, ירושלים</li> <li>האוסף הגדול למזכרות של הרצל, דייוויד מטלוב, טורונטו<a href="#cite_note-312">[312]</a></li></ul> <div class="mw-heading mw-heading2"><h2 id="גלריה">גלריה</h2></div> <div style="text-align: center;"> <ul class="gallery mw-gallery-traditional"> <li class="gallerybox" style="width: 155px"> <div class="thumb" style="width: 150px; height: 150px;"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Herzl_Basel_1901.jpg" class="mw-file-description" title="גלויה עם תצלומו של הרצל (1901) מאת אפרים משה ליליין"><img alt="גלויה עם תצלומו של הרצל (1901) מאת אפרים משה ליליין" src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/3/39/Herzl_Basel_1901.jpg/75px-Herzl_Basel_1901.jpg" decoding="async" width="75" height="120" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/3/39/Herzl_Basel_1901.jpg/112px-Herzl_Basel_1901.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/3/39/Herzl_Basel_1901.jpg/150px-Herzl_Basel_1901.jpg 2x" data-file-width="682" data-file-height="1093" /></a></div> <div class="gallerytext">גלויה עם תצלומו של הרצל (1901) מאת <a href="/wiki/%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9F" title="אפרים משה ליליין">אפרים משה ליליין</a></div> </li> <li class="gallerybox" style="width: 155px"> <div class="thumb" style="width: 150px; height: 150px;"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:In_Memory_of_Herzl.jpg" class="mw-file-description" title=""לזכר הרצל" (1925-1905) מאת בוריס שץ"><img alt=""לזכר הרצל" (1925-1905) מאת בוריס שץ" src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/c/c0/In_Memory_of_Herzl.jpg/120px-In_Memory_of_Herzl.jpg" decoding="async" width="120" height="97" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/c/c0/In_Memory_of_Herzl.jpg/180px-In_Memory_of_Herzl.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/c/c0/In_Memory_of_Herzl.jpg/240px-In_Memory_of_Herzl.jpg 2x" data-file-width="600" data-file-height="485" /></a></div> <div class="gallerytext">"<a href="/wiki/%D7%9C%D7%96%D7%9B%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C" title="לזכר הרצל">לזכר הרצל</a>" (1925-1905) מאת <a href="/wiki/%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A1_%D7%A9%D7%A5" title="בוריס שץ">בוריס שץ</a></div> </li> <li class="gallerybox" style="width: 155px"> <div class="thumb" style="width: 150px; height: 150px;"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%AA_%D7%91%D7%A6%D7%9C%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C.jpg" class="mw-file-description" title="סיכה ועליה דיוקנו מתוצרת בית המלאכה של בצלאל, בראשית המאה ה-20, מאוסף מוזיאון ישראל בירושלים"><img alt="סיכה ועליה דיוקנו מתוצרת בית המלאכה של בצלאל, בראשית המאה ה-20, מאוסף מוזיאון ישראל בירושלים" src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/3/3d/%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%AA_%D7%91%D7%A6%D7%9C%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C.jpg/120px-%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%AA_%D7%91%D7%A6%D7%9C%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C.jpg" decoding="async" width="120" height="77" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/3/3d/%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%AA_%D7%91%D7%A6%D7%9C%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C.jpg/180px-%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%AA_%D7%91%D7%A6%D7%9C%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/3/3d/%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%AA_%D7%91%D7%A6%D7%9C%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C.jpg/240px-%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%AA_%D7%91%D7%A6%D7%9C%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C.jpg 2x" data-file-width="1116" data-file-height="720" /></a></div> <div class="gallerytext">סיכה ועליה דיוקנו מתוצרת בית המלאכה של <a href="/wiki/%D7%91%D7%A6%D7%9C%D7%90%D7%9C,_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%A9_%D7%9C%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA" title="בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות">בצלאל</a>, בראשית <a href="/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94-20" title="המאה ה-20">המאה ה-20</a>, מאוסף <a href="/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="מוזיאון ישראל">מוזיאון ישראל</a> בירושלים</div> </li> <li class="gallerybox" style="width: 155px"> <div class="thumb" style="width: 150px; height: 150px;"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Herzl_P_1909.jpg" class="mw-file-description" title="גלויה שהודפסה לפני 1909, עם דיוקנו; ברקע דמות מקראית שהשלשלאות בידיה נקרעו, אוחזת מטה ולמרגלותיה המוני עם, כמשל לדמותו ולתפקידו הלאומי, בשולי הגלויה גרסה עברית של מימרתו הידועה: "אם חפצים אתם - אין זו אגדה""><img alt="גלויה שהודפסה לפני 1909, עם דיוקנו; ברקע דמות מקראית שהשלשלאות בידיה נקרעו, אוחזת מטה ולמרגלותיה המוני עם, כמשל לדמותו ולתפקידו הלאומי, בשולי הגלויה גרסה עברית של מימרתו הידועה: "אם חפצים אתם - אין זו אגדה"" src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/3/30/Herzl_P_1909.jpg/120px-Herzl_P_1909.jpg" decoding="async" width="120" height="61" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/3/30/Herzl_P_1909.jpg/180px-Herzl_P_1909.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/3/30/Herzl_P_1909.jpg/240px-Herzl_P_1909.jpg 2x" data-file-width="576" data-file-height="291" /></a></div> <div class="gallerytext">גלויה שהודפסה לפני 1909, עם דיוקנו; ברקע דמות מקראית שהשלשלאות בידיה נקרעו, אוחזת מטה ולמרגלותיה המוני עם, כמשל לדמותו ולתפקידו הלאומי, בשולי הגלויה גרסה עברית של מימרתו הידועה: "אם חפצים אתם - אין זו אגדה"</div> </li> <li class="gallerybox" style="width: 155px"> <div class="thumb" style="width: 150px; height: 150px;"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Struck_001.jpg" class="mw-file-description" title="תחריט דיוקנו מעשה ידי הרמן שטרוק - "דיוקן תיאודור הרצל", 1913"><img alt="תחריט דיוקנו מעשה ידי הרמן שטרוק - "דיוקן תיאודור הרצל", 1913" src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/1/10/Struck_001.jpg/93px-Struck_001.jpg" decoding="async" width="93" height="120" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/1/10/Struck_001.jpg/140px-Struck_001.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/1/10/Struck_001.jpg/187px-Struck_001.jpg 2x" data-file-width="848" data-file-height="1088" /></a></div> <div class="gallerytext">תחריט דיוקנו מעשה ידי <a href="/wiki/%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%9F_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A7" title="הרמן שטרוק">הרמן שטרוק</a> - "<a href="/wiki/%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A7%D7%9F_%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C" title="דיוקן תיאודור הרצל">דיוקן תיאודור הרצל</a>", <a href="/wiki/1913" title="1913">1913</a></div> </li> <li class="gallerybox" style="width: 155px"> <div class="thumb" style="width: 150px; height: 150px;"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:ONE_HUNDRED_ISRAELI_POUNDS_-_Right,_1968.jpg" class="mw-file-description" title="דיוקנו בשטר כסף ישראלי, שהונפק על ידי בנק ישראל ב-1968"><img alt="דיוקנו בשטר כסף ישראלי, שהונפק על ידי בנק ישראל ב-1968" src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/f/f6/ONE_HUNDRED_ISRAELI_POUNDS_-_Right%2C_1968.jpg/120px-ONE_HUNDRED_ISRAELI_POUNDS_-_Right%2C_1968.jpg" decoding="async" width="120" height="59" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/f/f6/ONE_HUNDRED_ISRAELI_POUNDS_-_Right%2C_1968.jpg/180px-ONE_HUNDRED_ISRAELI_POUNDS_-_Right%2C_1968.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/f/f6/ONE_HUNDRED_ISRAELI_POUNDS_-_Right%2C_1968.jpg/240px-ONE_HUNDRED_ISRAELI_POUNDS_-_Right%2C_1968.jpg 2x" data-file-width="533" data-file-height="263" /></a></div> <div class="gallerytext">דיוקנו ב<a href="/wiki/%D7%A9%D7%98%D7%A8_%D7%9B%D7%A1%D7%A3" title="שטר כסף">שטר כסף</a> ישראלי, שהונפק על ידי <a href="/wiki/%D7%91%D7%A0%D7%A7_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="בנק ישראל">בנק ישראל</a> ב-<a href="/wiki/1968" title="1968">1968</a></div> </li> <li class="gallerybox" style="width: 155px"> <div class="thumb" style="width: 150px; height: 150px;"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:ERZEL_373.jpg" class="mw-file-description" title="פרוטומה של הרצל בחצר משכן הנשיא בירושלים"><img alt="פרוטומה של הרצל בחצר משכן הנשיא בירושלים" src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/b/b3/ERZEL_373.jpg/73px-ERZEL_373.jpg" decoding="async" width="73" height="120" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/b/b3/ERZEL_373.jpg/109px-ERZEL_373.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/b/b3/ERZEL_373.jpg/146px-ERZEL_373.jpg 2x" data-file-width="417" data-file-height="685" /></a></div> <div class="gallerytext"><a href="/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%95%D7%9E%D7%94" title="פרוטומה">פרוטומה</a> של הרצל בחצר <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%9B%D7%9F_%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90" title="משכן הנשיא">משכן הנשיא</a> בירושלים</div> </li> <li class="gallerybox" style="width: 155px"> <div class="thumb" style="width: 150px; height: 150px;"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Statue_of_Theodor_Herzl,_by_Batia_Lichansky.jpg" class="mw-file-description" title="פרוטומה של הרצל מעשי ידי הפסלת בתיה לישנסקי מוצג ב"בית הראשונים" בהרצליה"><img alt="פרוטומה של הרצל מעשי ידי הפסלת בתיה לישנסקי מוצג ב"בית הראשונים" בהרצליה" src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/a/a9/Statue_of_Theodor_Herzl%2C_by_Batia_Lichansky.jpg/120px-Statue_of_Theodor_Herzl%2C_by_Batia_Lichansky.jpg" decoding="async" width="120" height="90" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/a/a9/Statue_of_Theodor_Herzl%2C_by_Batia_Lichansky.jpg/180px-Statue_of_Theodor_Herzl%2C_by_Batia_Lichansky.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/a/a9/Statue_of_Theodor_Herzl%2C_by_Batia_Lichansky.jpg/240px-Statue_of_Theodor_Herzl%2C_by_Batia_Lichansky.jpg 2x" data-file-width="2048" data-file-height="1536" /></a></div> <div class="gallerytext">פרוטומה של הרצל מעשי ידי ה<a href="/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%9C_(%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2)" title="פסל (מקצוע)">פסלת</a> <a href="/wiki/%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99" title="בתיה לישנסקי">בתיה לישנסקי</a> מוצג ב"בית הראשונים" בהרצליה</div> </li> <li class="gallerybox" style="width: 155px"> <div class="thumb" style="width: 150px; height: 150px;"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Herzel_on_10_Sh.,_1978.jpg" class="mw-file-description" title="דיוקנו בשטר כסף ישראלי, שהונפק על ידי בנק ישראל ב-1978"><img alt="דיוקנו בשטר כסף ישראלי, שהונפק על ידי בנק ישראל ב-1978" src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/9/95/Herzel_on_10_Sh.%2C_1978.jpg/120px-Herzel_on_10_Sh.%2C_1978.jpg" decoding="async" width="120" height="64" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/9/95/Herzel_on_10_Sh.%2C_1978.jpg/180px-Herzel_on_10_Sh.%2C_1978.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/9/95/Herzel_on_10_Sh.%2C_1978.jpg/240px-Herzel_on_10_Sh.%2C_1978.jpg 2x" data-file-width="1280" data-file-height="680" /></a></div> <div class="gallerytext">דיוקנו בשטר כסף ישראלי, שהונפק על ידי <a href="/wiki/%D7%91%D7%A0%D7%A7_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="בנק ישראל">בנק ישראל</a> ב-<a href="/wiki/1978" title="1978">1978</a></div> </li> <li class="gallerybox" style="width: 155px"> <div class="thumb" style="width: 150px; height: 150px;"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Tehodor_Herzl_stamp_1954.jpg" class="mw-file-description" title="בול ישראלי, הונפק ב-1954, ובו דיוקנו של הרצל ודימויי הדגל בתכנונו: מגן דוד ושבעת הכוכבים"><img alt="בול ישראלי, הונפק ב-1954, ובו דיוקנו של הרצל ודימויי הדגל בתכנונו: מגן דוד ושבעת הכוכבים" src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/2/25/Tehodor_Herzl_stamp_1954.jpg/77px-Tehodor_Herzl_stamp_1954.jpg" decoding="async" width="77" height="120" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/2/25/Tehodor_Herzl_stamp_1954.jpg/115px-Tehodor_Herzl_stamp_1954.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/2/25/Tehodor_Herzl_stamp_1954.jpg/153px-Tehodor_Herzl_stamp_1954.jpg 2x" data-file-width="498" data-file-height="778" /></a></div> <div class="gallerytext">בול ישראלי, הונפק ב-<a href="/wiki/1954" title="1954">1954</a>, ובו דיוקנו של הרצל ודימויי הדגל בתכנונו: מגן דוד ושבעת הכוכבים</div> </li> <li class="gallerybox" style="width: 155px"> <div class="thumb" style="width: 150px; height: 150px;"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Herzl_Micrography.jpg" class="mw-file-description" title="מיקרוגרפיה של דמותו של הרצל, הטקסט מספרו של ראובן בריינין, חיי הרצל"><img alt="מיקרוגרפיה של דמותו של הרצל, הטקסט מספרו של ראובן בריינין, חיי הרצל" src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/e/ed/Herzl_Micrography.jpg/90px-Herzl_Micrography.jpg" decoding="async" width="90" height="120" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/e/ed/Herzl_Micrography.jpg/135px-Herzl_Micrography.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/e/ed/Herzl_Micrography.jpg/180px-Herzl_Micrography.jpg 2x" data-file-width="1224" data-file-height="1632" /></a></div> <div class="gallerytext"><a href="/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%94" title="מיקרוגרפיה">מיקרוגרפיה</a> של דמותו של הרצל, הטקסט מספרו של <a href="/wiki/%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9F" title="ראובן בריינין">ראובן בריינין</a>, חיי הרצל</div> </li> <li class="gallerybox" style="width: 155px"> <div class="thumb" style="width: 150px; height: 150px;"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:PikiWiki_Israel_2832_Geography_of_Israel_%D7%92%D7%9E%D7%9C_%D7%91%D7%A6%D7%95%D7%9E%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%94.JPG" class="mw-file-description" title="דמותו של הרצל על מגדל מים בכניסה להרצליה, 2005"><img alt="דמותו של הרצל על מגדל מים בכניסה להרצליה, 2005" src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/6/66/PikiWiki_Israel_2832_Geography_of_Israel_%D7%92%D7%9E%D7%9C_%D7%91%D7%A6%D7%95%D7%9E%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%94.JPG/120px-PikiWiki_Israel_2832_Geography_of_Israel_%D7%92%D7%9E%D7%9C_%D7%91%D7%A6%D7%95%D7%9E%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%94.JPG" decoding="async" width="120" height="94" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/6/66/PikiWiki_Israel_2832_Geography_of_Israel_%D7%92%D7%9E%D7%9C_%D7%91%D7%A6%D7%95%D7%9E%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%94.JPG/180px-PikiWiki_Israel_2832_Geography_of_Israel_%D7%92%D7%9E%D7%9C_%D7%91%D7%A6%D7%95%D7%9E%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%94.JPG 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/6/66/PikiWiki_Israel_2832_Geography_of_Israel_%D7%92%D7%9E%D7%9C_%D7%91%D7%A6%D7%95%D7%9E%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%94.JPG/240px-PikiWiki_Israel_2832_Geography_of_Israel_%D7%92%D7%9E%D7%9C_%D7%91%D7%A6%D7%95%D7%9E%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%94.JPG 2x" data-file-width="1421" data-file-height="1110" /></a></div> <div class="gallerytext">דמותו של הרצל על <a href="/wiki/%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%9D" title="מגדל מים">מגדל מים</a> בכניסה ל<a href="/wiki/%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%D7%99%D7%94" title="הרצליה">הרצליה</a>, 2005</div> </li> <li class="gallerybox" style="width: 155px"> <div class="thumb" style="width: 150px; height: 150px;"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:PikiWiki_Israel_19452_quot;The_meeting_between_Herzl_and_Kaiser_wilhelm.JPG" class="mw-file-description" title="פסל פגישת הרצל והקיסר הגרמני של הפסל מוטי מזרחי במקוה ישראל. פסלו של הקיסר חצוי לשניים. בחלק האחד חקוקה אימרתו של הרצל "אם תרצו אין זו אגדה" ובחלק השני, דבר הקיסר: "לארץ הזאת יש עתיד""><img alt="פסל פגישת הרצל והקיסר הגרמני של הפסל מוטי מזרחי במקוה ישראל. פסלו של הקיסר חצוי לשניים. בחלק האחד חקוקה אימרתו של הרצל "אם תרצו אין זו אגדה" ובחלק השני, דבר הקיסר: "לארץ הזאת יש עתיד"" src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/5/5c/PikiWiki_Israel_19452_quot%3BThe_meeting_between_Herzl_and_Kaiser_wilhelm.JPG/120px-PikiWiki_Israel_19452_quot%3BThe_meeting_between_Herzl_and_Kaiser_wilhelm.JPG" decoding="async" width="120" height="90" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/5/5c/PikiWiki_Israel_19452_quot%3BThe_meeting_between_Herzl_and_Kaiser_wilhelm.JPG/180px-PikiWiki_Israel_19452_quot%3BThe_meeting_between_Herzl_and_Kaiser_wilhelm.JPG 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/5/5c/PikiWiki_Israel_19452_quot%3BThe_meeting_between_Herzl_and_Kaiser_wilhelm.JPG/240px-PikiWiki_Israel_19452_quot%3BThe_meeting_between_Herzl_and_Kaiser_wilhelm.JPG 2x" data-file-width="2048" data-file-height="1536" /></a></div> <div class="gallerytext">פסל פגישת הרצל והקיסר הגרמני של הפסל <a href="/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99_(%D7%90%D7%9E%D7%9F)" title="מוטי מזרחי (אמן)">מוטי מזרחי</a> במקוה ישראל. פסלו של הקיסר חצוי לשניים. בחלק האחד חקוקה אימרתו של הרצל "אם תרצו אין זו אגדה" ובחלק השני, דבר הקיסר: "לארץ הזאת יש עתיד"</div> </li> <li class="gallerybox" style="width: 155px"> <div class="thumb" style="width: 150px; height: 150px;"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Herzl33.jpg" class="mw-file-description" title="לוח זיכרון ברובע היהודי בבודפשט המציין את מקום הולדתו"><img alt="לוח זיכרון ברובע היהודי בבודפשט המציין את מקום הולדתו" src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/8/81/Herzl33.jpg/90px-Herzl33.jpg" decoding="async" width="90" height="120" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/8/81/Herzl33.jpg/135px-Herzl33.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/8/81/Herzl33.jpg/181px-Herzl33.jpg 2x" data-file-width="452" data-file-height="600" /></a></div> <div class="gallerytext">לוח זיכרון ברובע היהודי ב<a href="/wiki/%D7%91%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A9%D7%98" title="בודפשט">בודפשט</a> המציין את מקום הולדתו</div> </li> <li class="gallerybox" style="width: 155px"> <div class="thumb" style="width: 150px; height: 150px;"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:File-Theodore_Herzl_Stiege-Vienna-2.jpg" class="mw-file-description" title="מדרגות על שמו במרכז וינה"><img alt="מדרגות על שמו במרכז וינה" src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/7/76/File-Theodore_Herzl_Stiege-Vienna-2.jpg/90px-File-Theodore_Herzl_Stiege-Vienna-2.jpg" decoding="async" width="90" height="120" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/7/76/File-Theodore_Herzl_Stiege-Vienna-2.jpg/135px-File-Theodore_Herzl_Stiege-Vienna-2.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/7/76/File-Theodore_Herzl_Stiege-Vienna-2.jpg/180px-File-Theodore_Herzl_Stiege-Vienna-2.jpg 2x" data-file-width="2448" data-file-height="3264" /></a></div> <div class="gallerytext">מדרגות על שמו במרכז וינה</div> </li> <li class="gallerybox" style="width: 155px"> <div class="thumb" style="width: 150px; height: 150px;"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Theodor_Herzl_Stiege.JPG" class="mw-file-description" title="שלט המנציח את שמו במרכז וינה"><img alt="שלט המנציח את שמו במרכז וינה" src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/a/a3/Theodor_Herzl_Stiege.JPG/120px-Theodor_Herzl_Stiege.JPG" decoding="async" width="120" height="90" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/a/a3/Theodor_Herzl_Stiege.JPG/180px-Theodor_Herzl_Stiege.JPG 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/a/a3/Theodor_Herzl_Stiege.JPG/240px-Theodor_Herzl_Stiege.JPG 2x" data-file-width="1024" data-file-height="768" /></a></div> <div class="gallerytext">שלט המנציח את שמו במרכז וינה</div> </li> <li class="gallerybox" style="width: 155px"> <div class="thumb" style="width: 150px; height: 150px;"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:CentralZionistArchives03.JPG" class="mw-file-description" title="שטיחים עם דמותו של הרצל השמורים בארכיון הציוני"><img alt="שטיחים עם דמותו של הרצל השמורים בארכיון הציוני" src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/9/9c/CentralZionistArchives03.JPG/120px-CentralZionistArchives03.JPG" decoding="async" width="120" height="80" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/9/9c/CentralZionistArchives03.JPG/180px-CentralZionistArchives03.JPG 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/9/9c/CentralZionistArchives03.JPG/240px-CentralZionistArchives03.JPG 2x" data-file-width="5472" data-file-height="3648" /></a></div> <div class="gallerytext">שטיחים עם דמותו של הרצל השמורים ב<a href="/wiki/%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99" title="הארכיון הציוני המרכזי">ארכיון הציוני</a></div> </li> <li class="gallerybox" style="width: 155px"> <div class="thumb" style="width: 150px; height: 150px;"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Arza20-03.JPG" class="mw-file-description" title="שרידי בסיס הברוש שנטע הרצל במוצא עילית ולימים הוקם בו בית הבראה ארזה על שמו"><img alt="שרידי בסיס הברוש שנטע הרצל במוצא עילית ולימים הוקם בו בית הבראה ארזה על שמו" src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/a/a6/Arza20-03.JPG/120px-Arza20-03.JPG" decoding="async" width="120" height="80" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/a/a6/Arza20-03.JPG/180px-Arza20-03.JPG 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/a/a6/Arza20-03.JPG/240px-Arza20-03.JPG 2x" data-file-width="5472" data-file-height="3648" /></a></div> <div class="gallerytext">שרידי בסיס הברוש שנטע הרצל במוצא עילית ולימים הוקם בו <a href="/wiki/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%94" title="בית הבראה">בית הבראה</a> <a href="/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%96%D7%94" title="ארזה">ארזה</a> על שמו</div> </li> <li class="gallerybox" style="width: 155px"> <div class="thumb" style="width: 150px; height: 150px;"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C,_%D7%A8%D7%A2%D7%A0%D7%A0%D7%94.jpg" class="mw-file-description" title="רחוב הרצל, רעננה"><img alt="רחוב הרצל, רעננה" src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/de/%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%2C_%D7%A8%D7%A2%D7%A0%D7%A0%D7%94.jpg/120px-%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%2C_%D7%A8%D7%A2%D7%A0%D7%A0%D7%94.jpg" decoding="async" width="120" height="72" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/de/%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%2C_%D7%A8%D7%A2%D7%A0%D7%A0%D7%94.jpg/180px-%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%2C_%D7%A8%D7%A2%D7%A0%D7%A0%D7%94.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/de/%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%2C_%D7%A8%D7%A2%D7%A0%D7%A0%D7%94.jpg/240px-%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%2C_%D7%A8%D7%A2%D7%A0%D7%A0%D7%94.jpg 2x" data-file-width="1664" data-file-height="1000" /></a></div> <div class="gallerytext">רחוב הרצל, רעננה</div> </li> </ul></div> <div style="clear: both;"></div> <div class="mw-heading mw-heading2"><h2 id="ראו_גם">ראו גם</h2></div> <ul><li><a href="/wiki/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%A4%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_%D7%A2%D7%9D_%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%A8_%D7%92%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%94" title="תמונת פגישת הרצל עם קיסר גרמניה">תמונת פגישת הרצל עם קיסר גרמניה</a></li> <li><a href="/wiki/%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A7%D7%9F_%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C" title="דיוקן תיאודור הרצל">דיוקן תיאודור הרצל</a></li> <li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="קבורת בנימין זאב הרצל בישראל">קבורת בנימין זאב הרצל בישראל</a></li> <li><a href="/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C" title="מוזיאון הרצל">מוזיאון הרצל</a></li></ul> <div class="mw-heading mw-heading2"><h2 id="לקריאה_נוספת">לקריאה נוספת</h2></div> <div class="mw-heading mw-heading3"><h3 id="הדרכה">הדרכה</h3></div> <ul><li>הרצל – האיש והאגדה [ערכה]: ערכת חומרי <a href="/wiki/%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94" title="למידה">למידה</a> לכבוד 150 שנה להולדתו של חוזה המדינה, ירושלים: הוצאת <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A" title="משרד החינוך">משרד החינוך</a>, המזכירות הפדגוגית - המטה לתרבות ישראל, 2010. <a rel="nofollow" class="external text" href="http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main009225783&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F+%D7%96%D7%90%D7%91+%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%22&utm_content=ULI">(הספר בקטלוג ULI)</a></li> <li><a href="/wiki/%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%92%D7%A4%D7%A0%D7%99_(%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%A8_%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA)" class="mw-redirect" title="ראובן גפני (חוקר בתי כנסת)">ראובן גפני</a>, מה אתם יודעים על הרצל?: 150 שנה להולדתו, <a href="/wiki/%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA_%D7%99%D7%93_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%91%D7%9F-%D7%A6%D7%91%D7%99" class="mw-redirect" title="הוצאת יד יצחק בן-צבי">הוצאת יד יצחק בן-צבי</a>, 2010. <a rel="nofollow" class="external text" href="http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main009191056&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F+%D7%96%D7%90%D7%91+%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%22&utm_content=ULI">(הספר בקטלוג ULI)</a></li> <li>חיה הראל, משה שרף, הרצל, <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%94%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%A8%D7%94" title="מרכז ההסברה">מרכז ההסברה</a>, 1983. <a rel="nofollow" class="external text" href="http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main011083546&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F+%D7%96%D7%90%D7%91+%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%22&utm_content=ULI">(הספר בקטלוג ULI)</a></li> <li><a href="/wiki/%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%A8" title="מרדכי נאור">מרדכי נאור</a>, מהרצל עד בן-גוריון: ציוני דרך בקורות הציונות, היישוב והמדינה בראשיתה, <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F_%E2%80%93_%D7%94%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%94_%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8" title="משרד הביטחון – ההוצאה לאור">משרד הביטחון – ההוצאה לאור</a>, 1996. <a rel="nofollow" class="external text" href="http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main003917839&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F+%D7%96%D7%90%D7%91+%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%22&utm_content=ULI">(הספר בקטלוג ULI)</a></li> <li>חני זיו, <a href="/wiki/%D7%99%D7%95%D7%90%D7%91_%D7%92%D7%9C%D7%91%D7%A8" title="יואב גלבר">יואב גלבר</a>, הרצל עכשיו, הוצאת על ישראל, 2005. <a rel="nofollow" class="external text" href="http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main006618273&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F+%D7%96%D7%90%D7%91+%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%22&utm_content=ULI">(הספר בקטלוג ULI)</a></li> <li>משה נחמני, לב האומה - הרצל בעיני רבני דורו, אור האורות, 2018. <a rel="nofollow" class="external text" href="http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main029267619&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F+%D7%96%D7%90%D7%91+%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%22&utm_content=ULI">(הספר בקטלוג ULI)</a></li></ul> <figure class="mw-halign-left" typeof="mw:File/Thumb"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Herzel_Albom.Klinov_1950.jpg" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/8/81/Herzel_Albom.Klinov_1950.jpg/150px-Herzel_Albom.Klinov_1950.jpg" decoding="async" width="150" height="139" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/8/81/Herzel_Albom.Klinov_1950.jpg/225px-Herzel_Albom.Klinov_1950.jpg 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/8/81/Herzel_Albom.Klinov_1950.jpg/300px-Herzel_Albom.Klinov_1950.jpg 2x" data-file-width="1572" data-file-height="1455" /></a><figcaption>אלבום הרצל חוזה המדינה, <a href="/wiki/1950" title="1950">1950</a></figcaption></figure> <ul><li>ישעיהו קלינוב, הרצל חוזה המדינה: אלבום, הוצאת לעם, 1950. <a rel="nofollow" class="external text" href="http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main005050113&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F+%D7%96%D7%90%D7%91+%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%22&utm_content=ULI">(הספר בקטלוג ULI)</a></li></ul> <div class="mw-heading mw-heading3"><h3 id="מחקרים">מחקרים</h3></div> <ul><li>מרדכי (מוטי) פרידמן, הסנה בוער ואוכל: המסע הציוני של בנימין זאב והרצל, הספרייה הציונית, 2015. <a rel="nofollow" class="external text" href="http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main014105363&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F+%D7%96%D7%90%D7%91+%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%22&utm_content=ULI">(הספר בקטלוג ULI)</a></li> <li><a href="/wiki/%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F_(%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F)" class="mw-redirect" title="יוסף גולדשטיין (היסטוריון)">יוסף גולדשטיין</a>, אחד העם והרצל: המאבק על אופייה הפוליטי והתרבותי של הציונות בצל פרשת אלטנוילנד, מרכז דינור ו<a href="/wiki/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A9%D7%96%D7%A8" title="מרכז זלמן שזר">מרכז זלמן שזר</a>, 2012. <a rel="nofollow" class="external text" href="http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main011413941&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F+%D7%96%D7%90%D7%91+%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%22&utm_content=ULI">(הספר בקטלוג ULI)</a></li> <li><a href="/wiki/%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%AA%D7%99" title="שלמה הרמתי">שלמה הרמתי</a>, הרצל וז'בוטינסקי: אור חדש על משנתם הציונית, <a href="/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F_%D7%96%27%D7%91%D7%95%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99" title="מכון ז'בוטינסקי">מכון ז’בוטינסקי</a>, 2011. <a rel="nofollow" class="external text" href="http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main010025417&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F+%D7%96%D7%90%D7%91+%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%22&utm_content=ULI">(הספר בקטלוג ULI)</a></li> <li>עמיחי כ"ץ, לא בחלל הריק: ויכוח הרב גידמן והרצל על רקע האימפריה האוסטרו-הונגרית (עבודת גמר), 2009. <a rel="nofollow" class="external text" href="http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main009101976&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F+%D7%96%D7%90%D7%91+%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%22&utm_content=ULI">(הספר בקטלוג ULI)</a></li> <li>יצחק ויס, <a href="/wiki/%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_-_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94_%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94" title="הרצל - קריאה חדשה">הרצל - קריאה חדשה</a>, מצרפתית: עדה פלדור, <a href="/wiki/%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%9B%D7%9C" class="mw-redirect" title="הוצאת משכל">הוצאת משכל</a>, 2008. <a rel="nofollow" class="external text" href="http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main008435605&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F+%D7%96%D7%90%D7%91+%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%22&utm_content=ULI">(הספר בקטלוג ULI)</a></li> <li><a href="/wiki/%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%A8%D7%99" title="שלמה אבינרי">שלמה אבינרי</a>, הרצל, <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A9%D7%96%D7%A8" title="מרכז זלמן שזר">מרכז זלמן שזר</a>, 2007. <a rel="nofollow" class="external text" href="http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main007922921&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F+%D7%96%D7%90%D7%91+%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%22&utm_content=ULI">(הספר בקטלוג ULI)</a></li> <li>יוליוס ה. שפס, תיאודור הרצל, מגרמנית: גרשון ריטרמן, <a href="/wiki/%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA_%D7%9E%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA" class="mw-redirect" title="הוצאת מחברות לספרות">הוצאת מחברות לספרות</a>, 2001. <a rel="nofollow" class="external text" href="http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main005244800&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F+%D7%96%D7%90%D7%91+%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%22&utm_content=ULI">(הספר בקטלוג ULI)</a></li> <li><a href="/wiki/%D7%91%D7%9F-%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A8" title="בן-ציון דינור">בן-ציון דינור</a>, בנימין זאב הרצל: על האיש, דרכו ודמותו, חזונו ופעלו, <a href="/wiki/%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA_%D7%9E%D7%A1%D7%93%D7%94" class="mw-redirect" title="הוצאת מסדה">הוצאת מסדה</a>, 1968. <a rel="nofollow" class="external text" href="http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main004054660&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F+%D7%96%D7%90%D7%91+%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%22&utm_content=ULI">(הספר בקטלוג ULI)</a></li> <li><a href="/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1_%D7%91%D7%99%D7%99%D7%9F" class="mw-redirect" title="אלכס ביין">אלכס ביין</a>, הרצל: ביוגראפיה, הספרייה הציונית, 1983. <a rel="nofollow" class="external text" href="http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main003915864&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F+%D7%96%D7%90%D7%91+%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%22&utm_content=ULI">(הספר בקטלוג ULI)</a></li> <li>שלמה אבינרי, הרעיון הציוני לגווניו, עמ' 105–118, הוצאת <a href="/wiki/%D7%A2%D7%9D_%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93" title="עם עובד">עם עובד</a>, 1980. <a rel="nofollow" class="external text" href="http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main003733009&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F+%D7%96%D7%90%D7%91+%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%22&utm_content=ULI">(הספר בקטלוג ULI)</a></li> <li><a href="/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%A1_%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F" title="עמוס אילון">עמוס אילון</a>, הרצל, עם עובד, 1977. <a rel="nofollow" class="external text" href="http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main004441546&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F+%D7%96%D7%90%D7%91+%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%22&utm_content=ULI">(הספר בקטלוג ULI)</a><a href="#cite_note-313">[313]</a></li> <li><a href="/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%9F" title="מיכאל היימן">מיכאל היימן</a>, הרצל וציוני רוסיה: מחלוקת והסכמה, <a href="/wiki/%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A5_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%97%D7%93" title="הוצאת הקיבוץ המאוחד">הוצאת הקיבוץ המאוחד</a>, 1974. <a rel="nofollow" class="external text" href="http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main004062873&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F+%D7%96%D7%90%D7%91+%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%22&utm_content=ULI">(הספר בקטלוג ULI)</a></li> <li><a href="/wiki/%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9F" title="ראובן בריינין">ראובן בריינין</a>, חיי הרצל, הוצאת אסף, 1919. <a rel="nofollow" class="external text" href="http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main009243844&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F+%D7%96%D7%90%D7%91+%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%22&utm_content=ULI">(הספר בקטלוג ULI)</a></li> <li>יגאל וגנר, <a href="/wiki/%D7%90%D7%93%D7%9D_%D7%A8%D7%96" title="אדם רז">אדם רז</a>, הרצל: מאבקיו מבית ומחוץ, <a href="/wiki/%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA_%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%9C" title="הוצאת כרמל">הוצאת כרמל</a>, 2017. <a rel="nofollow" class="external text" href="http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main029983640&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F+%D7%96%D7%90%D7%91+%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%22&utm_content=ULI">(הספר בקטלוג ULI)</a><a href="#cite_note-314">[314]</a><a href="#cite_note-315">[315]</a></li> <li>יוסף הלחמי, רוח רעננה: פרשת הסרט הציוני הראשון בארץ-ישראל, 1880-1902, הוצאת כרמל, 2009. <a rel="nofollow" class="external text" href="http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main008721988&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F+%D7%96%D7%90%D7%91+%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%22&utm_content=ULI">(הספר בקטלוג ULI)</a></li> <li>ראובן הכט (עורך), בתקוע השופר: הרצל, דמותו, פועלו ומבחר כתבים, הוצאת מולדת, 1999. <a rel="nofollow" class="external text" href="http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main004019926&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F+%D7%96%D7%90%D7%91+%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%22&utm_content=ULI">(הספר בקטלוג ULI)</a></li> <li><a href="/wiki/%D7%92%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%99" title="גדעון שמעוני">Gideon Shimoni</a>, Robert S. Wistrich (eds.), Theodor Herzl: Visionary of the Jewish State, <a href="/wiki/%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A2%22%D7%A9_%D7%99%22%D7%9C_%D7%9E%D7%90%D7%92%D7%A0%D7%A1" title="הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס">Hebrew Univeristy Magnes Press</a>, 1999 <a rel="nofollow" class="external text" href="http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main002205128&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F+%D7%96%D7%90%D7%91+%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%22&utm_content=ULI">(הספר בקטלוג ULI)</a><a href="#cite_note-316">[316]</a></li> <li>Kinga Frojimovics [et al.], Jewish Budapest: Monuments, Rites, History, Central European University Press, 1999 <a rel="nofollow" class="external text" href="http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main004033545&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F+%D7%96%D7%90%D7%91+%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%22&utm_content=ULI">(הספר בקטלוג ULI)</a></li> <li>Avner Falk, Herzl, King of the Jews: a Psychoanalytic Biography of Theodor Herzl, University Press of America, 1993 <a rel="nofollow" class="external text" href="http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main003860374&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F+%D7%96%D7%90%D7%91+%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%22&utm_content=ULI">(הספר בקטלוג ULI)</a></li> <li>Jacques Kornberg, Theodor Herzl: From Assimilation to Zionism, Indiana University Press, 1993</li> <li>Raphael Patai (ed.), Harry Zohn (trans.), The Complete Diaries of Theodor Herzl, Herzl Press, 1960 <a rel="nofollow" class="external text" href="http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main003808616&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F+%D7%96%D7%90%D7%91+%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%22&utm_content=ULI">(הספר בקטלוג ULI)</a></li></ul> <div class="mw-heading mw-heading3"><h3 id="מאמרים">מאמרים</h3></div> <ul><li>חיה הראל, 150 שנה להולדת הרצל: הציונות כאידיאל אין-סופי, <a href="/wiki/%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%94" title="האומה">האומה</a>, 177, אביב תש"ע 2010, עמ' 29–39</li> <li><a href="/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A8%D7%A4%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%99" title="אליעזר רפאל מלאכי">אליעזר רפאל מלאכי</a>, הרצל והיישוב הישן בירושלים, <a href="/wiki/%D7%94%D7%93%D7%90%D7%A8" title="הדאר">הדאר</a>, גיליון ל"ו, ניו יורק תשי"ז–1957, עמ’ 645–646</li> <li><a rel="nofollow" class="external text" href="http://segulamag.com/articles/ממחזה-לחזון/">"ממחזה לחזון", מאמר מאת ד"ר יהודה מורלי, פורסם במגזין "סגולה"</a></li></ul> <div class="mw-heading mw-heading2"><h2 id="קישורים_חיצוניים">קישורים חיצוניים</h2></div> <div class="sisterwikilinkT"><a href="https://commons.wikimedia.org/wiki/" title="ויקישיתוף"><img alt="ויקישיתוף" src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/4/4a/Commons-logo.svg/15px-Commons-logo.svg.png" decoding="async" width="15" height="20" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/4/4a/Commons-logo.svg/23px-Commons-logo.svg.png 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/4/4a/Commons-logo.svg/30px-Commons-logo.svg.png 2x" data-file-width="1024" data-file-height="1376" /></a> מדיה וקבצים בנושא <a href="https://commons.wikimedia.org/wiki/Category:Theodor_Herzl" class="extiw" title="commons:Category:Theodor Herzl">בנימין זאב הרצל</a> ב<a href="/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A3" title="ויקישיתוף">וויקישיתוף</a></div> <ul><li><a rel="nofollow" class="external text" href="http://www.zionistarchives.org.il/Pages/ArchiveSearchIndex.aspx?k=%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C">הרצל</a>, בקטלוג <a href="/wiki/%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99" title="הארכיון הציוני המרכזי">הארכיון הציוני המרכזי</a> בירושלים – ארכיונו האישי של בנימין זאב הרצל הכולל תעודות, מסמכים ותמונות</li> <li><a href="/wiki/%D7%91%D7%9F-%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%98" title="בן-ציון אייזנשטט">בן-ציון אייזנשטט</a>, <a rel="nofollow" class="external text" href="http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29052&pgnum=12">דוקטור תיאודור הרצל</a>, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ג, עמוד 12–13, באתר <a href="/wiki/%D7%94%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%95%D7%A7%D7%A1" title="היברובוקס">היברובוקס</a></li> <li><a rel="nofollow" class="external text" href="http://meyda.education.gov.il/files/Tarbut/PirsumeAgaf/KitveEt/264_5pdf.pdf">בנימין זאב הרצל</a>, דף לתרבות יהודית, באתר האגף לתרבות יהודית ב<a href="/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A" title="משרד החינוך">משרד החינוך</a>, 104 עמודים (ריכוז מאמרים על הרצל)</li> <li><a rel="nofollow" class="external text" href="http://www.flickr.com/photos/zeevveez/sets/72157609262277065/">הרצל - תמונות מאוסף חיים שטייר</a>, אתר <a href="/wiki/%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%A8" title="פליקר">פליקר</a></li> <li><a rel="nofollow" class="external text" href="http://www.ybz.org.il/?CategoryID=177&ArticleID=1074">גיליון מיוחד על בנימין זאב הרצל במלאת 150 שנה להולדתו</a>, <a href="/wiki/%D7%A2%D7%AA%D6%BE%D7%9E%D7%95%D7%9C" class="mw-redirect" title="עת־מול">עת־מול</a> 210, <a href="/wiki/%D7%99%D7%93_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%91%D7%9F-%D7%A6%D7%91%D7%99" title="יד יצחק בן-צבי">יד יצחק בן-צבי</a></li> <li><a rel="nofollow" class="external text" href="https://web.archive.org/web/20160310000029/http://www.pmo.gov.il/BranchesAndUnits/herzl/Pages/herzelmaagar.aspx">מאגר מקורות על הרצל</a>, באתר <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%94" title="משרד ראש הממשלה">משרד ראש הממשלה</a></li> <li>מידע על <a rel="nofollow" class="external text" href="https://www.nli.org.il/he/search?projectName=NLI#&q=any,contains,%22%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F%20%D7%96%D7%90%D7%91%20%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%22&bulkSize=30&index=0&sort=rank&t=allresults&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F+%D7%96%D7%90%D7%91+%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%22&utm_content=מרחב">בנימין זאב הרצל</a> בקטלוג <a href="/wiki/%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA" title="הספרייה הלאומית">הספרייה הלאומית</a></li> <li>מיכל לברטוב, <a rel="nofollow" class="external text" href="http://www.bac.org.il/specials/project/hartzl-amr/article/haaavlm-shl-atmvl">העולם של אתמול: הרצל בווינה</a>, באתר <a rel="nofollow" class="external text" href="http://www.bac.org.il/">בית אבי חי</a></li> <li><a rel="nofollow" class="external text" href="https://bzherzl.wordpress.com/">מבחר קטעים מיומניו של הרצל ומהדורות דיגיטליות של "מדינת היהודים" ו"אלטנוילנד"</a> ביומן הרשת "עמדת תצפית"</li> <li><a rel="nofollow" class="external text" href="https://benyehuda.org/herzl">כתבי תיאודור הרצל</a> ב<a href="/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%98_%D7%91%D7%9F-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94" title="פרויקט בן-יהודה">פרויקט בן-יהודה</a></li> <li>משאב בלסם, <a rel="nofollow" class="external text" href="https://web.archive.org/web/20100612225851/http://www.jewish-theatre.com/visitor/article_display.aspx?articleID=2033">Theodor Herzl: From the Theatre Stage to The Stage of Life</a>, באתר Jewish-Theatre, (על מחזותיו של הרצל)</li> <li><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/0/09/YouTube_full-color_icon_%282017%29.svg/15px-YouTube_full-color_icon_%282017%29.svg.png" decoding="async" width="15" height="10" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/0/09/YouTube_full-color_icon_%282017%29.svg/23px-YouTube_full-color_icon_%282017%29.svg.png 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/0/09/YouTube_full-color_icon_%282017%29.svg/30px-YouTube_full-color_icon_%282017%29.svg.png 2x" data-file-width="512" data-file-height="358" /> <a rel="nofollow" class="external text" href="https://youtube.com/watch?v=fHc0AL3qh2I">הרצל ואחד העם: מנהיגות מערבית ומזרחית בתנועה הציונית. ד"ר יצחק קונפורטי</a>, סרטון באתר <a href="/wiki/%D7%99%D7%95%D7%98%D7%99%D7%95%D7%91" title="יוטיוב">יוטיוב</a></li> <li><img alt="סרטונים" src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/1/1d/Gnome-video-x-generic.svg/15px-Gnome-video-x-generic.svg.png" decoding="async" width="15" height="15" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/1/1d/Gnome-video-x-generic.svg/23px-Gnome-video-x-generic.svg.png 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/1/1d/Gnome-video-x-generic.svg/30px-Gnome-video-x-generic.svg.png 2x" data-file-width="48" data-file-height="48" /> סרטו של <a href="/wiki/%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%A1" title="יעקב גרוס">יעקב גרוס</a> "הרצל – חלום ומעשה". <a rel="nofollow" class="external text" href="https://www.youtube.com/watch?v=42RxHOrTGiQ">חלק א</a> | <a rel="nofollow" class="external text" href="https://www.youtube.com/watch?v=WRPgv-jDrsQ">חלק ב</a> | <a rel="nofollow" class="external text" href="https://www.youtube.com/watch?v=pLljx1lJVro">חלק ג</a> | <a rel="nofollow" class="external text" href="https://www.youtube.com/watch?v=XE0-Fyg5c1c">חלק ד</a></li> <li><img alt="סרטונים" src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/1/1d/Gnome-video-x-generic.svg/15px-Gnome-video-x-generic.svg.png" decoding="async" width="15" height="15" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/1/1d/Gnome-video-x-generic.svg/23px-Gnome-video-x-generic.svg.png 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/1/1d/Gnome-video-x-generic.svg/30px-Gnome-video-x-generic.svg.png 2x" data-file-width="48" data-file-height="48" /> <a rel="nofollow" class="external text" href="https://www.youtube.com/watch?v=W4Jk-PNzmJ4">היהודי הנודד, חייו של תיאודור הרצל</a>, <a href="/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%94" title="אוסטריה">אוסטריה</a> 1921 (באנגלית)<style data-mw-deduplicate="TemplateStyles:r36549940">.mw-parser-output .languageicon{font-size:0.95em;font-weight:bold;color:#555}</style></li> <li><a rel="nofollow" class="external text" href="https://www.nli.org.il/he/discover/israel/figures/herzl">הרצל: ספרים, מאמרים, תמונות, מפות ועוד</a>, באתר <a href="/wiki/%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA" title="הספרייה הלאומית">הספרייה הלאומית</a></li> <li><a href="/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F" title="אליהו הכהן">אליהו הכהן</a>, <a rel="nofollow" class="external text" href="https://onegshabbat.blogspot.com/2019/07/blog-post_26.html">הרצל יוזם תחרות לחיבור המנון לאומי</a>, בבלוג "<a href="/wiki/%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%92_%D7%A9%D7%91%D7%AA_(%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%92)" class="mw-redirect" title="עונג שבת (בלוג)">עונג שבת</a>", 26 ביולי 2019</li> <li><a rel="nofollow" class="external text" href="https://merkazruach.nli.org.il//historiyom/hrtsl-vqysr-grmnyh">הרצל וקיסר גרמניה</a>, היסטוריום: רגע היסטורי למורים ותלמידים, המרכז ללימודי רוח ב<a href="/wiki/%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA" title="הספרייה הלאומית">ספרייה הלאומית</a></li> <li>תיאודור הרצל, <a rel="nofollow" class="external text" href="https://bikepanel.com/herzl-2/">מאמר עיתונות על רכיבה על אופניים</a>, 1 בנובמבר 1896 (תרגום מגרמנית: אסתר לבנת. עריכה: רואי מעוז); רואי מעוז, <a rel="nofollow" class="external text" href="https://bikepanel.com/herzl/">ראה רחוק: על הרצל חוזה מדינת האופניים</a>, במגזין בייקפאנל, 26 בינואר 2020.</li> <li><a rel="nofollow" class="external text" href="https://www.britannica.com/biography/Theodor-Herzl">בנימין זאב הרצל</a>, באתר <a href="/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%94" title="אנציקלופדיה בריטניקה">אנציקלופדיה בריטניקה</a> (באנגלית)<link rel="mw-deduplicated-inline-style" href="mw-data:TemplateStyles:r36549940"></li> <li><a rel="nofollow" class="external text" href="https://catalog.archives.gov.il/chapter/herzl/">הוגה חזון המדינה בתערוכה "כחול על גבי לבן 2018"</a> באתר <a href="/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94" title="ארכיון המדינה">ארכיון המדינה</a>.</li> <li><a rel="nofollow" class="external text" href="https://thebank.org.il/herzl-theodor/">בנימין זאב הרצל</a>, באתר הבנק <a href="/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D" title="אוצר התיישבות היהודים">אוצר התיישבות היהודים</a></li> <li><img alt="אתר למנויים בלבד" src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/0/0e/Closed_Access_logo_transparent.svg/10px-Closed_Access_logo_transparent.svg.png" decoding="async" width="10" height="16" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/0/0e/Closed_Access_logo_transparent.svg/15px-Closed_Access_logo_transparent.svg.png 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/0/0e/Closed_Access_logo_transparent.svg/20px-Closed_Access_logo_transparent.svg.png 2x" data-file-width="640" data-file-height="1000" /> יותם אחיאסף, <a rel="nofollow" class="external text" href="https://www.haaretz.co.il/0000017f-e19c-df7c-a5ff-e3feb5450000">מ. ברייטנשטיין, המו"ל של מדינת היהודים</a>, באתר <a href="/wiki/%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5" title="הארץ">הארץ</a>, 26 בינואר 2021</li> <li><a rel="nofollow" class="external text" href="https://www.gutenberg.org/ebooks/author/31209">כתבי בנימין זאב הרצל</a> ב<a href="/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%98_%D7%92%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92" title="פרויקט גוטנברג">פרויקט גוטנברג</a> (באנגלית)<link rel="mw-deduplicated-inline-style" href="mw-data:TemplateStyles:r36549940"></li> <li><a rel="nofollow" class="external text" href="https://www.findagrave.com/memorial/22315">בנימין זאב הרצל</a>, באתר "<a href="/wiki/Find_a_Grave" title="Find a Grave">Find a Grave</a>" (באנגלית)<link rel="mw-deduplicated-inline-style" href="mw-data:TemplateStyles:r36549940"></li> <li><img alt="קטע קול" src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/8/8a/OOjs_UI_icon_volumeUp-rtl.svg/16px-OOjs_UI_icon_volumeUp-rtl.svg.png" decoding="async" width="16" height="16" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/8/8a/OOjs_UI_icon_volumeUp-rtl.svg/24px-OOjs_UI_icon_volumeUp-rtl.svg.png 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/8/8a/OOjs_UI_icon_volumeUp-rtl.svg/32px-OOjs_UI_icon_volumeUp-rtl.svg.png 2x" data-file-width="20" data-file-height="20" /> <a rel="nofollow" class="external text" href="https://www.kan.org.il/Podcast/item.aspx?pid=23769">הרצל - מאה ושבעה עשר שנה אחר כך</a>, במסגרת הסכת עולמי עם <a href="/wiki/%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A0%D7%95%D7%99" title="יצחק נוי">יצחק נוי</a>, <a href="/wiki/%D7%9B%D7%90%D7%9F_%D7%91" title="כאן ב">תאגיד השידור הישראלי - כאן</a> 3 ביולי 2021</li> <li><img alt="קטע קול" src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/8/8a/OOjs_UI_icon_volumeUp-rtl.svg/16px-OOjs_UI_icon_volumeUp-rtl.svg.png" decoding="async" width="16" height="16" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/8/8a/OOjs_UI_icon_volumeUp-rtl.svg/24px-OOjs_UI_icon_volumeUp-rtl.svg.png 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/8/8a/OOjs_UI_icon_volumeUp-rtl.svg/32px-OOjs_UI_icon_volumeUp-rtl.svg.png 2x" data-file-width="20" data-file-height="20" /> <a rel="nofollow" class="external text" href="https://www.kan.org.il/Podcast/item.aspx?pid=20879">תוכנית אוגנדה</a>, במסגרת הסכת עולמי עם <a href="/wiki/%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A0%D7%95%D7%99" title="יצחק נוי">יצחק נוי</a>, <a href="/wiki/%D7%9B%D7%90%D7%9F_%D7%91" title="כאן ב">תאגיד השידור הישראלי - כאן</a></li> <li><a rel="nofollow" class="external text" href="http://www.zionistarchives.org.il/Pages/BlogShimurHerzl_Notes.aspx">פתקאות עם רעיונות שרשם לעצמו הרצל</a>, באתר <a href="/wiki/%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99" class="mw-redirect" title="הארכיון הציוני">הארכיון הציוני</a>, 5 במרץ 2023</li> <li><a rel="nofollow" class="external text" href="http://www.zionistarchives.org.il/Pages/BlogShimurHerzl_Diaries.aspx">על שמונֶה עשרה מחברות היומן של הרצל</a>, באתר <a href="/wiki/%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99" class="mw-redirect" title="הארכיון הציוני">הארכיון הציוני</a>, 20 באוגוסט 2023</li> <li><a rel="nofollow" class="external text" href="https://www.nli.org.il/he/a-topic/987007262783105171">בנימין זאב הרצל</a>, דף שער ב<a href="/wiki/%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA" title="הספרייה הלאומית">ספרייה הלאומית</a></li> <li><a rel="nofollow" class="external text" href="https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/04292.php">בנימין זאב הרצל</a>, ב<a href="/wiki/%D7%9C%D7%A7%D7%A1%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94" title="לקסיקון הספרות העברית החדשה">לקסיקון הספרות העברית החדשה</a></li></ul> <div class="mw-heading mw-heading3"><h3 id="דמותו,_ביקורת_והערכה">דמותו, ביקורת והערכה</h3></div> <ul><li><a rel="nofollow" class="external text" href="https://web.archive.org/web/20110524170135/http://actv.haifa.ac.il/programs/List.aspx?li=74">הרצל אז ועכשיו</a> סדרת הרצאות מיום עיון במלאת 150 שנה להולדתו של בנימין זאב הרצל, באתר הערוץ האקדמי, <a href="/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%94" title="אוניברסיטת חיפה">אוניברסיטת חיפה</a></li> <li><a href="/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%99_%D7%90%D7%A9%D7%93" title="אלי אשד">אלי אשד</a>, <a rel="nofollow" class="external text" href="http://www.haayal.co.il/story_260">חוזה מדינת היהודים</a>, באתר "<a href="/wiki/%D7%94%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9C_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%90" title="האייל הקורא">האייל הקורא</a>" (ו <a rel="nofollow" class="external text" href="http://www.notes.co.il/eshed/6542.asp">באתר "רשימות"</a>)</li> <li><a rel="nofollow" class="external text" href="http://www.yekum.org/2013/04/הרצל-בבית-הקפה-הספרותי/">אלי אשד, העתיד הוא שלנו: הרצל בבית הקפה, מגזין "יקום תרבות " אפריל 2013</a></li> <li>הסכת הספרנים, <a rel="nofollow" class="external text" href="https://blog.nli.org.il/podcast-herzl">האזינו: בנישואיי האומללים הקמתי את מדינת היהודים</a>, ב<a href="/wiki/%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%92" title="בלוג">בלוג</a> "<a href="/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%9A_(%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%A2%D7%AA)" title="המוסך (כתב עת)">הספרנים</a>" של <a href="/wiki/%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA" title="הספרייה הלאומית">הספרייה הלאומית</a>, 19.10.2021</li> <li>הרב <a href="/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9E%D7%93" title="אליעזר מלמד">אליעזר מלמד</a>, <a rel="nofollow" class="external text" href="https://yhb.org.il/shiurim/revivim-1174/">מנהיגות של מסירות נפש</a>, באתר ישיבת הר ברכה, ‏13 בנובמבר 1987 לאחר מכן פורסם בספר 'רביבים' כרך ג, פרק כז, עמ' 299–304</li> <li><a href="/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99" title="אליהו רחמים זייני">אליהו רחמים זייני</a>, <a rel="nofollow" class="external text" href="https://www.youtube.com/watch?v=P8bUdKZLiow&list=PL-OGaafHhzgKufFl1Z2raaBKs2hynahAM&index=7">הרצאה ליום העצמאות ה'תשע"ד</a> על הרצל, מתוך כתביו הלא ידועים של הרצל.</li> <li>הרב <a href="/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%A9%D7%A8%D7%A7%D7%99" title="אורי שרקי">אורי שרקי</a>, <a rel="nofollow" class="external text" href="http://ravsharki.org/index.php?option=com_content&view=article&id=1573:15731573-1573&catid=153:153&Itemid=100513">הרצל והציונות</a> (אישיותו של הרצל בראי היהדות, סיכום שיעור)</li> <li><a href="/wiki/%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%99" title="זאב גלילי">זאב גלילי</a>, <a rel="nofollow" class="external text" href="http://www.zeevgalili.com/?p=328">הרצל לא בא מבית מתבולל, התפלל בנעוריו, והתכוון למדינה יהודית, לא "מדינת היהודים"</a>, באתר היגיון בשיגעון</li> <li>זאב גלילי, <a rel="nofollow" class="external text" href="http://www.zeevgalili.com/?p=261">בנימין זאב הרצל איננו רק שם של רחוב</a>, באתר <a rel="nofollow" class="external text" href="http://www.zeevgalili.com/">היגיון בשיגעון</a></li> <li><a href="/wiki/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%9D_%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%99" title="יורם חזוני">יורם חזוני</a>, <a rel="nofollow" class="external text" href="http://www.tchelet.org.il/include/print.php?id=183">האם הרצל רצה מדינה יהודית?</a>, <a href="/wiki/%D7%AA%D7%9B%D7%9C%D7%AA_(%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%A2%D7%AA)" title="תכלת (כתב עת)">תכלת</a> 11, תשס"ב - 2001</li> <li>רות וינקלר, <a rel="nofollow" class="external text" href="http://rabin2008.wikispaces.com/file/view/אלקלעי+והרצל.pdf">מהרב יהודה אלקלעי ועד ד"ר תיאודור (בנימין זאב) הרצל-המקשר והמבדיל בחשיבתם</a> (<a rel="nofollow" class="external text" href="https://web.archive.org/web/20131206220251/http://rabin2008.wikispaces.com/file/view/אלקלעי+והרצל.pdf">אורכב</a> 06.12.2013 בארכיון <a href="/wiki/Wayback_Machine" class="mw-redirect" title="Wayback Machine">Wayback Machine</a>), הכנס השנתי הרביעי לתלמידי מחקר במדע המדינה, יחסים בינלאומיים ומדיניות ציבורית ע"ש <a href="/wiki/%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9F" title="יצחק רבין">יצחק רבין</a></li> <li><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/6/66/%D7%A1%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%9C_%D7%9E%D7%98%D7%97.svg/20px-%D7%A1%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%9C_%D7%9E%D7%98%D7%97.svg.png" decoding="async" width="20" height="12" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/6/66/%D7%A1%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%9C_%D7%9E%D7%98%D7%97.svg/30px-%D7%A1%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%9C_%D7%9E%D7%98%D7%97.svg.png 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/6/66/%D7%A1%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%9C_%D7%9E%D7%98%D7%97.svg/40px-%D7%A1%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%9C_%D7%9E%D7%98%D7%97.svg.png 2x" data-file-width="512" data-file-height="296" /> מתיה קם, <a rel="nofollow" class="external text" href="https://www.lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=5243">י' באייר: יום הרצל</a>, באתר <a href="/wiki/%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%9E%D7%98%D7%97" title="הספרייה הווירטואלית של מטח">הספרייה הווירטואלית של מטח</a> (על חייו של הרצל)</li> <li><a rel="nofollow" class="external text" href="https://www.haaretz.co.il/1.1200040">150 שנה להולדת הרצל – פרויקט מיוחד</a>, באתר <a href="/wiki/%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5" title="הארץ">הארץ</a>, 30 באפריל 2010</li> <li>דפנה סתרן וערן מזרחי, <a rel="nofollow" class="external text" href="https://www.idi.org.il/books/14525">משנתו הליברלית של בנימין זאב הרצל</a>, באתר <a href="/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99_%D7%9C%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%94" title="המכון הישראלי לדמוקרטיה">המכון הישראלי לדמוקרטיה</a>, 2017</li> <li><a href="/wiki/%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%AA_%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8_%D7%95%D7%99%D7%A5" title="כרמית ספיר ויץ">כרמית ספיר ויץ</a>, ‏<a rel="nofollow" class="external text" href="https://www.maariv.co.il/news/politics/Article-597237">לוליין פוליטי בעל מודעות שיווקית: בנימין זאב הרצל שלא הכרתם</a>, באתר <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%91_%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9F" title="מעריב אונליין">מעריב אונליין</a>, 29 באוגוסט 2017</li> <li><a rel="nofollow" class="external text" href="https://www.makorrishon.co.il/judaism/59373/">"שהד"ר הרצל נקרא לב ירושלים"</a>: הספד שנשא הרב <a href="/wiki/%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F" class="mw-redirect" title="אהרן מנדל הכהן">אהרן מנדל הכהן</a>, רבה של קהילת ה<a href="/wiki/%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%9D" class="mw-redirect" title="אשכנזים">אשכנזים</a> בקהיר לכבוד הרצל, באתר <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F" title="מקור ראשון">מקור ראשון</a></li> <li>קובי דנה, <a rel="nofollow" class="external text" href="https://www.zionism.org.il/עיונים-בכתבי-הציונות-להמשיך-וללכת-הצ/">"להמשיך וללכת": הציונות המדינית של הרצל</a>, <a rel="nofollow" class="external text" href="https://www.zionism.org.il/">שבעים פנים לציונות.</a></li> <li>ד"ר אלדד קולנשר, <a rel="nofollow" class="external text" href="https://imti.org.il/wp-content/uploads/2018/10/Herzl-Not-What-They-Told-Us.pdf">הרצל: לא מה שסיפרו לנו מנהיג מתווה דרך</a>, הוצאת תנועת <a href="/wiki/%D7%90%D7%9D_%D7%AA%D7%A8%D7%A6%D7%95" title="אם תרצו">אם תרצו</a>, 2018</li></ul> <div class="mw-heading mw-heading3"><h3 id="על_מסעו_לארץ_ישראל">על מסעו לארץ ישראל</h3></div> <ul><li>ד"ר <a href="/wiki/%D7%9E._%D7%99._%D7%91%D7%95%D7%93%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A8" class="mw-redirect" title="מ. י. בודנהיימר">מ. י. בודנהיימר</a>, <a rel="nofollow" class="external text" href="https://www.nli.org.il/he/newspapers/mar/1949/08/16/01/article/12?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN%7ctxTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F+%D7%96%D7%90%D7%91+%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%22&utm_content=itonut">מסעו הראשון</a>, <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%91" title="מעריב">מעריב</a>, 16 באוגוסט 1949, <a rel="nofollow" class="external text" href="https://www.nli.org.il/he/newspapers/mar/1949/08/16/01/article/13?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN%7ctxTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F+%D7%96%D7%90%D7%91+%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%22&utm_content=itonut">המשך</a>, <a rel="nofollow" class="external text" href="https://www.nli.org.il/he/newspapers/mar/1949/08/16/01/article/14?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN%7ctxTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F+%D7%96%D7%90%D7%91+%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%22&utm_content=itonut">המשך</a>, <a rel="nofollow" class="external text" href="https://www.nli.org.il/he/newspapers/mar/1949/08/16/01/article/15?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN%7ctxTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F+%D7%96%D7%90%D7%91+%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%22&utm_content=itonut">המשך</a></li> <li>נתי גבאי, <a rel="nofollow" class="external text" href="https://blog.nli.org.il/paulina-herzl">מסע בעקבות גלויות ששלח הרצל</a>, ב<a href="/wiki/%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%92" title="בלוג">בלוג</a> "<a href="/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%9A_(%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%A2%D7%AA)" title="המוסך (כתב עת)">הספרנים</a>" של <a href="/wiki/%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA" title="הספרייה הלאומית">הספרייה הלאומית</a>, 28.03.2019</li> <li>מרים זקהיים, <a rel="nofollow" class="external text" href="https://blog.nli.org.il/chov-hotel-kaminiz/">מלון קמיניץ: מלון היוקרה שלא קיבל את הרצל</a>, <a href="/wiki/%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%9D" class="mw-redirect" title="הספרנים">הספרנים</a>, 7 באוגוסט 2024</li></ul> <div class="mw-heading mw-heading3"><h3 id="מורשת_והנצחה">מורשת והנצחה</h3></div> <ul><li><a rel="nofollow" class="external text" href="http://www.herzl.org.il">אתר מוזיאון הרצל</a></li> <li><a rel="nofollow" class="external text" href="https://web.archive.org/web/20151011055640/http://herzlfamily.org/">אתר משפחת הרצל</a></li> <li><a rel="nofollow" class="external text" href="http://www.israelpost.co.il/postboolaee.nsf/88dc3da2c9c41caec22577290023913b/fbccfe9b4728069ac22577290022bcd6?OpenDocument">בול 150 שנה להולדתו של הרצל</a>, גליונית מזכרת, מעצב: משה פרג, באתר <a href="/wiki/%D7%93%D7%95%D7%90%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="דואר ישראל">דואר ישראל</a></li> <li><a rel="nofollow" class="external text" href="http://www.pmo.gov.il/pmo/pm+office/rsuiot/herzl">המועצה הציבורית להנצחת זכרו של בנימין זאב הרצל</a></li> <li><a rel="nofollow" class="external text" href="https://web.archive.org/web/20090121005343/http://www.aboutisrael.co.il/site_intro.php?parent_id=279">הרצל עכשיו</a>, מאגר מידע באתר על ישראל</li> <li><a href="/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%A1%D7%95%D7%9F" class="mw-redirect" title="משה גליקסון">משה גליקסון</a>, <a rel="nofollow" class="external text" href="http://www.benyehuda.org/gluckson/herzl.html">הרצל</a>, <a href="/wiki/%D7%9B%27_%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96" title="כ' בתמוז">כ' בתמוז</a> <a href="/wiki/%D7%AA%D7%A8%D7%A6%22%D7%93" class="mw-redirect" title="תרצ"ד">תרצ"ד</a> <a href="/wiki/%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5" title="הארץ">הארץ</a>, דברי זיכרון בימי הזיכרון, ב<a href="/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%98_%D7%91%D7%9F-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94" title="פרויקט בן-יהודה">פרויקט בן-יהודה</a></li> <li>גליה ריצ'לר - גרבלר, <a rel="nofollow" class="external text" href="http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_210.8.pdf">"עלייה לרגל: בווינה ובירושלים. אירועי "יום הרצל" וקבורתו הכפולה בווינה ובירושלים</a>, <a href="/wiki/%D7%A2%D7%AA%D6%BE%D7%9E%D7%95%D7%9C" class="mw-redirect" title="עת־מול">עת־מול</a></li> <li><a href="/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F" title="אליהו הכהן">אליהו הכהן</a>, <a rel="nofollow" class="external text" href="https://onegshabbat.blogspot.com/2020/07/blog-post_21.html">עוֹדְךָ חַי! השירים שנכתבו על מותו של הרצל (א)</a>, בבלוג "<a href="/wiki/%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%92_%D7%A9%D7%91%D7%AA_(%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%92)" class="mw-redirect" title="עונג שבת (בלוג)">עונג שבת</a>", 17 בדצמבר 2021 <ul><li><a href="/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F" title="אליהו הכהן">אליהו הכהן</a>, <a rel="nofollow" class="external text" href="https://onegshabbat.blogspot.com/2022/01/blog-post_14.html">עודך חי! השירים שנכתבו על מותו של הרצל (ב)</a>, בבלוג "<a href="/wiki/%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%92_%D7%A9%D7%91%D7%AA_(%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%92)" class="mw-redirect" title="עונג שבת (בלוג)">עונג שבת</a>", 14 בינואר 2022 <ul><li><a href="/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F" title="אליהו הכהן">אליהו הכהן</a>, <a rel="nofollow" class="external text" href="https://onegshabbat.blogspot.com/2020/07/blog-post_25.html">עודך חי! השירים שנכתבו על מותו של הרצל (ג)</a>, בבלוג "<a href="/wiki/%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%92_%D7%A9%D7%91%D7%AA_(%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%92)" class="mw-redirect" title="עונג שבת (בלוג)">עונג שבת</a>", 15 באפריל 2022</li></ul></li></ul></li></ul> <div style="clear: both;"></div> <figure class="mw-halign-center" typeof="mw:File/Thumb"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Herzl_150_birthday.JPG" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/8/86/Herzl_150_birthday.JPG/500px-Herzl_150_birthday.JPG" decoding="async" width="500" height="231" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/8/86/Herzl_150_birthday.JPG/750px-Herzl_150_birthday.JPG 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/8/86/Herzl_150_birthday.JPG/1000px-Herzl_150_birthday.JPG 2x" data-file-width="3264" data-file-height="1505" /></a><figcaption>תצוגה של <a href="/wiki/%D7%9B%D7%A8%D7%96%D7%94" title="כרזה">כרזות</a> בנושא "150 להולדתו של בנימין זאב הרצל", מעשה ידי תלמידי מגמת אמנות בתיכון "היובל" ב<a href="/wiki/%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%D7%99%D7%94" title="הרצליה">הרצליה</a>, מוצגת בשנת <a href="/wiki/2010" title="2010">2010</a> בקרן הרחובות הרב קוק ואהרונסון בהרצליה.</figcaption></figure> <div class="mw-heading mw-heading2"><h2 id="הערות_שוליים">הערות שוליים</h2></div> <div class="reflist references-small"> <div class="mw-references-wrap mw-references-columns"><ol class="references"> <li id="cite_note-1"><a href="#cite_ref-1">^</a> <a rel="nofollow" class="external text" href="http://anno.onb.ac.at/cgi-content/anno?apm=0&aid=sus&datum=19000118&seite=8">התמונה כפי שפורסמה בעיתון Sport und Salon, ינואר 1900</a> </li> <li id="cite_note-2" class="mw-cite-dir-ltr"><a href="#cite_ref-2">^</a> Theodor Herzl, The Jewish State: with 2014 Foreward by Jerold S. Auerbach, <a rel="nofollow" class="external text" href="https://books.google.com/books?id=_e31AwAAQBAJ&pg=PT4&dq=herzl+pietzner&hl=en&sa=X&ved=0ahUKEwjeqvLxyO7iAhVpdt8KHcq4AWkQ6AEIKjAA#v=onepage&q&f=false">copyright page</a> </li> <li id="cite_note-3"><a href="#cite_ref-3">^</a> מתוך התקציר לביוגרפיה של הרצל שכתב <a href="/wiki/%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%A8%D7%99" title="שלמה אבינרי">שלמה אבינרי</a> </li> <li id="cite_note-אילון_26-4"><a href="#cite_ref-אילון_26_4-0">^</a> <a href="#אילון">אילון</a>, עמ' 26–27 </li> <li id="cite_note-5"><a href="#cite_ref-5">^</a> על פי עדותו של הרצל למקורבו העיתונאי <a href="/wiki/%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%A1" class="mw-redirect" title="אהרון מרקוס">אהרון מרקוס</a> מ<a href="/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92" title="המבורג">המבורג</a>, הוא היה צאצא ישיר (בן אחר בן) של ה<a href="/wiki/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%9C" title="מקובל">מקובל</a> הרב <a href="/wiki/%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%98%D7%90%D7%99%D7%98%D7%90%D7%A6%D7%90%D7%A7" title="יוסף טאיטאצאק">יוסף טאיטאצאק</a> מ<a href="/wiki/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%99" title="יהדות סלוניקי">סלוניקי</a>, שהיה בזמנו ממנהיגי הפזורה היהודית ספרדית ו<a href="/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%A7" title="פוסק">פוסקיה</a> (שיחות הרצי"ה, עיטורי כהנים, 126, וכן לנתיבות ישראל חלק ב', מאמר "להצדיק צדיקים"). לביוגרף <a href="/wiki/%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9F" title="ראובן בריינין">ראובן בריינין</a>, סיפר הרצל כי הוא צאצא לבן למשפחת אצילים מ<a href="/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%99_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%93" class="mw-redirect" title="אנוסי ספרד">אנוסי ספרד</a> שה<a href="/wiki/%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%94" title="אינקוויזיציה">אינקוויזיציה</a> כפתה עליו ועל אחיו להמיר את דתם ולהצטרף למסדר נזירים. שני האחים נשלחו מטעם המסדר לחוץ לארץ וכאשר הגיעו ל<a href="/wiki/%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A7" title="אינסברוק">אינסברוק</a>, אוסטריה, נמלטו והגיעו לטורקיה – שם שבו ליהדות (חיי הרצל, הוצאת אסף, ניו יורק, תרע"ט, עמ' 6. ראובן בריינין היה הביאוגרף היחידי שראיין את הרצל) </li> <li id="cite_note-6"><a href="#cite_ref-6">^</a> <a href="/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1_%D7%91%D7%99%D7%99%D7%9F" class="mw-redirect" title="אלכס ביין">אלכס ביין</a>, הרצל: ביוגראפיה, ירושלים: הספרייה הציונית על יד הנהלת ההסתדרות הציונית, תשמ"ג-1983, עמ' 4-1 </li> <li id="cite_note-7"><a href="#cite_ref-7">^</a> רות וינקלר, <a rel="nofollow" class="external text" href="https://jalkalai.files.wordpress.com/2019/05/d790d79cd7a7d79cd7a2d799-d795d794d7a8d7a6d79c.pdf">מהרב יהודה אלקלעי ועד ד"ר תיאודור (בנימין זאב) הרצל-המקשר והמבדיל בחשיבתם</a> </li> <li id="cite_note-אילון_31-8">^ <a href="#cite_ref-אילון_31_8-0">1</a> <a href="#cite_ref-אילון_31_8-1">2</a> אילון, עמ' 31 </li> <li id="cite_note-אילון_29-9">^ <a href="#cite_ref-אילון_29_9-0">1</a> <a href="#cite_ref-אילון_29_9-1">2</a> אילון, עמ' 29 </li> <li id="cite_note-10"><a href="#cite_ref-10">^</a> אלכס ביין, תיאודור הרצל (1983), עמ' 3 </li> <li id="cite_note-11"><a href="#cite_ref-11">^</a> פרופ' נתן אנדריי שוראקי, הרצל: חיים וחזון, תל אביב: "עם הספר" בע"מ, תש"ך (1960), עמ' 18 </li> <li id="cite_note-12"><a href="#cite_ref-12">^</a> שאול בן-חיים, <a rel="nofollow" class="external text" href="https://www.nli.org.il/he/newspapers/mar/1958/09/05/01/article/25?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN%7ctxTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F+%D7%96%D7%90%D7%91+%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%22&utm_content=itonut">הבית הריק באמצע המרכז הסואן</a>, <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%91" title="מעריב">מעריב</a>, 5 בספטמבר 1958 </li> <li id="cite_note-13"><a href="#cite_ref-13">^</a> אז בכתובת "אורסאג – אוט 47", כיום נמצא באתר המוזיאון היהודי של בודפשט </li> <li id="cite_note-14"><a href="#cite_ref-14">^</a> כיום – רחוב אפאצאי צ'רה 10 </li> <li id="cite_note-15"><a href="#cite_ref-15">^</a> אילון, עמ' 33 </li> <li id="cite_note-16"><a href="#cite_ref-16">^</a> הגימנסיה נקראה אחר כך תיכון יוז'ף אטבש </li> <li id="cite_note-17"><a href="#cite_ref-17">^</a> ביין, הרצל, עמ' 11 </li> <li id="cite_note-18"><a href="#cite_ref-18">^</a> אילון, עמ' 34 </li> <li id="cite_note-19"><a href="#cite_ref-19">^</a> Kornberg, pp. 13-14: "Evidently the family had decided against a Bar Mitzvah, which would have been held in the synagogue with Herzl reading from the Torah, and instead observed the event at home". </li> <li id="cite_note-20"><a href="#cite_ref-20">^</a> אילון, עמ' 35: "אין ראיות שעלה לתורה בבית הכנסת". </li> <li id="cite_note-אילון_40-21">^ <a href="#cite_ref-אילון_40_21-0">1</a> <a href="#cite_ref-אילון_40_21-1">2</a> אילון, עמ' 40 </li> <li id="cite_note-22"><a href="#cite_ref-22">^</a> אילון, עמ' 37 </li> <li id="cite_note-23"><a href="#cite_ref-23">^</a> אילון, עמ' 36 </li> <li id="cite_note-24"><a href="#cite_ref-24">^</a> אילון, עמ' 41 </li> <li id="cite_note-אילון_43-25">^ <a href="#cite_ref-אילון_43_25-0">1</a> <a href="#cite_ref-אילון_43_25-1">2</a> אילון, עמ' 43 </li> <li id="cite_note-26"><a href="#cite_ref-26">^</a> אילון, עמ' 44 </li> <li id="cite_note-27"><a href="#cite_ref-27">^</a> אילון, עמ' 45 </li> <li id="cite_note-28"><a href="#cite_ref-28">^</a> אילון, עמ' 46: ברחוב פראטֶר 25 </li> <li id="cite_note-29"><a href="#cite_ref-29">^</a> אילון, עמ' 47 </li> <li id="cite_note-30"><a href="#cite_ref-30">^</a> אילון, עמ' 59 </li> <li id="cite_note-31"><a href="#cite_ref-31">^</a> אילון, עמ' 64–65: ייתכן שכבר בבדיקה זו נתגלתה מחלת הלב שעתידה הייתה לגרום למותו. אולם ייתכן יותר שנתגלתה בה מחלת המין שנדבק בה ביוני 1880. </li> <li id="cite_note-32"><a href="#cite_ref-32">^</a> אילון, עמ' 65–66: בתקופה זו חברו הטוב של הרצל היה היינריך קאנא, החבר הקרוב היחיד שהיה לו כל ימי חייו. קאנא היה מבוגר מהרצל בשלוש שנים וגם הוא סטודנט למשפטים. מאוחר יותר עקר קאנא מווינה לברלין. השניים המשיכו להתכתב מדי פעם עד להתאבדותו של קאנא ב-1891. </li> <li id="cite_note-33"><a href="#cite_ref-33">^</a> קורנברג, עמ' 37: השתייך לאגודה בין השנים 1880–1883; עמ' 41: הצטרף בסתיו 1880, והתקבל כחבר ותיק/בכיר לאחר שערך דו-קרב ב-11 במאי 1881. </li> <li id="cite_note-אילון_75-34">^ <a href="#cite_ref-אילון_75_34-0">1</a> <a href="#cite_ref-אילון_75_34-1">2</a> אילון, עמ' 75–77: אחד משלושת היהודים האחרים ב"אלביה", פאול פון פורטהיים, היה זה שהציע להדיח את הרצל ואף הציע שלא לקבל יותר יהודים לאגודה. ההצעה נתקבלה, אולם זמן קצר לאחר מכן גורש גם הוא ולמחרת התאבד בירייה. </li> <li id="cite_note-35"><a href="#cite_ref-35">^</a> אילון, עמ' 70 </li> <li id="cite_note-36"><a href="#cite_ref-36">^</a> אילון, עמ' 71 </li> <li id="cite_note-37"><a href="#cite_ref-37">^</a> אילון, עמ' 72, 74 </li> <li id="cite_note-38"><a href="#cite_ref-38">^</a> תאודור הרצל, עניין היהודים: ספרי יומן – כרך א: 1895–1898, עמוד 55: "אימתי בעצם החילותי להתעסק בעניין היהודים? מן הסתם מן הרגע שעלה על הפרק. בוודאי מאז קראתי את ספרו של דירינג... הדבר היה דומני ב-1881, או ב-1882... במרוצת השנים כרסמה בי השאלה וגברה בי, עינתה את נפשי ואמללה אותי. לאמתו של דבר חזרתי אליה שוב ושוב". </li> <li id="cite_note-39"><a href="#cite_ref-39">^</a> Jacques Kornberg, Theodor Herzl: From Assimilation to Zionism, p. 63: "Herzl as a law intern between August 1884 and August 1885. Alex Bein, Theodor Herzl: Biographie (Vienna, 1934)". לעומת זאת, בארכיון הציוני המרכזי בירושלים מצוינת שנת 1882: "Artur Kamczycki, "Zionist Restitution of the Ugly Jew’s Image: The Case of Theodor Herzl, in: Studia Orientalia, vol. 112, 2012, the Finnish Oriental Society, p. 26: "Herzl as a Gerichtspraktikant (1882, Central Zionist Archive in Jerusalem)" </li> <li id="cite_note-40"><a href="#cite_ref-40">^</a> אילון, עמ' 87: לרחוב צלינקה 11 </li> <li id="cite_note-41"><a href="#cite_ref-41">^</a> אילון, עמ' 88–89 </li> <li id="cite_note-42"><a href="#cite_ref-42">^</a> אילון, עמ' 90 </li> <li id="cite_note-43"><a href="#cite_ref-43">^</a> אילון, עמ' 92 </li> <li id="cite_note-אילון_93-44">^ <a href="#cite_ref-אילון_93_44-0">1</a> <a href="#cite_ref-אילון_93_44-1">2</a> אילון, עמ' 93 </li> <li id="cite_note-45"><a href="#cite_ref-45">^</a> אילון, עמ' 94 </li> <li id="cite_note-46"><a href="#cite_ref-46">^</a> אילון, עמ' 95 </li> <li id="cite_note-47"><a href="#cite_ref-47">^</a> אילון, עמ' 96 </li> <li id="cite_note-48"><a href="#cite_ref-48">^</a> ביין, הרצל, עמ' 32 </li> <li id="cite_note-49"><a href="#cite_ref-49">^</a> עמוס אילון, הרצל, עמ' 103: "ביטאו את שמה ז'ולי, ב<a href="/wiki/%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94" title="הטעמה">הטעמה</a> צרפתית". </li> <li id="cite_note-50"><a href="#cite_ref-50">^</a> אילון, עמ' 99. </li> <li id="cite_note-51"><a href="#cite_ref-51">^</a> אילון, עמ' 100. </li> <li id="cite_note-52"><a href="#cite_ref-52">^</a> אילון, עמ' 101. </li> <li id="cite_note-אילון_102-53">^ <a href="#cite_ref-אילון_102_53-0">1</a> <a href="#cite_ref-אילון_102_53-1">2</a> אילון, עמ' 102. </li> <li id="cite_note-54"><a href="#cite_ref-54">^</a> אילון, עמ' 61. </li> <li id="cite_note-55"><a href="#cite_ref-55">^</a> אילון, עמ' 60, 77–78, 92, 95–97, 100: הסאטירה הפוליטית "אבירי המלל"; הקומדיה "מאמץ משותף" (Kompagniearbeit); הסאטירה "משפט הירשקורן" (Die Causa Hirschkorn); המחזה שופע הרמזים האוטוביוגרפיים "הנכזבים" (Die Enttäuschten, 1883–1884); הסאטירה "הוד רוממותו" (Seine Hoheit), שהרצל סיים את כתיבתה במהלך 1886 ונדחתה על ידי "<a href="/wiki/%D7%93%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9%D7%A1_%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%98%D7%A8" title="דויטשס תיאטר">התיאטרון הגרמני</a>" היוקרתי בברלין; "בן־טיפוחים" (Muttersöhnchen, 1887), שאידיאל גיבורו האציל התאוותן מנוגד ניגוד גמור לטבעו העצור של הרצל עצמו. </li> <li id="cite_note-אילון_103-56">^ <a href="#cite_ref-אילון_103_56-0">1</a> <a href="#cite_ref-אילון_103_56-1">2</a> אילון, עמ' 103–104. </li> <li id="cite_note-אילון_104-57">^ <a href="#cite_ref-אילון_104_57-0">1</a> <a href="#cite_ref-אילון_104_57-1">2</a> <a href="#cite_ref-אילון_104_57-2">3</a> אילון, עמ' 104–105. </li> <li id="cite_note-58"><a href="#cite_ref-58">^</a> אילון, עמ' 106. </li> <li id="cite_note-59"><a href="#cite_ref-59">^</a> אילון, עמ' 107: ברחוב מארק אוּרֶל. </li> <li id="cite_note-לברכט-60">^ <a href="#cite_ref-לברכט_60-0">1</a> <a href="#cite_ref-לברכט_60-1">2</a> <a href="/wiki/%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%98" title="נורמן לברכט">נורמן לברכט</a>, גאונות וחרדה: כיצד שינו היהודים את העולם, 1847–1947, מהדורה עברית, דביר, 2020. עמ' 162–176. </li> <li id="cite_note-61"><a href="#cite_ref-61">^</a> אילון, עמ' 108. </li> <li id="cite_note-62"><a href="#cite_ref-62">^</a> אילון, עמ' 112. </li> <li id="cite_note-63"><a href="#cite_ref-63">^</a> אילון, עמ' 109: קאנא היה מדוכדך בשל כישלונו כסופר. הוא התאבד בירייה בברלין. רגעים לפני כן כתב להרצל: "תאודור הטוב והיקר שלי, ידידך הוותיק מברכך לשלום לפני מותו. אני מודה לך על ידידותך ועל כל נדיבותך... אני נושק לך". </li> <li id="cite_note-64"><a href="#cite_ref-64">^</a> אילון, עמ' 110; עמ' 112, הערה: הנס נימול רק לאחר מות אביו, בהיותו נער מתבגר, "כפי הנראה מתוך היענות להפצרות המנהיגים הציוניים". </li> <li id="cite_note-65"><a href="#cite_ref-65">^</a> אילון, עמ' 112–114. </li> <li id="cite_note-66"><a href="#cite_ref-66">^</a> אילון, עמ' 119–121: הדירה ברי דֶה מוֹנסוֹ 8. משק הבית המשותף כלל גם ארבעה משרתים, שניים מהם הובאו מווינה. </li> <li id="cite_note-67"><a href="#cite_ref-67">^</a> <a rel="nofollow" class="external text" href="https://merkazruach.nli.org.il/makor/hrtsl-mr-hrtsl-ktb">הרצל אמר? הרצל כתב!</a>, נאמן למקור, הספרייה הלאומית </li> <li id="cite_note-68"><a href="#cite_ref-68">^</a> אילון, עמ' 124–126 </li> <li id="cite_note-69"><a href="#cite_ref-69">^</a> אילון, עמ' 131–132 </li> <li id="cite_note-אילון_133-70">^ <a href="#cite_ref-אילון_133_70-0">1</a> <a href="#cite_ref-אילון_133_70-1">2</a> אילון, עמ' 133–135 </li> <li id="cite_note-אילון_135-71">^ <a href="#cite_ref-אילון_135_71-0">1</a> <a href="#cite_ref-אילון_135_71-1">2</a> אילון, עמ' 135–136 </li> <li id="cite_note-72"><a href="#cite_ref-72">^</a> השוו: אילון, עמ' 74 </li> <li id="cite_note-קורנברג_115-73"><a href="#cite_ref-קורנברג_115_73-0">^</a> כל הטקסט מראשית הפרק: קורנברג, עמ' 115–123 </li> <li id="cite_note-74"><a href="#cite_ref-74">^</a> אילון, עמ' 137–142 </li> <li id="cite_note-75"><a href="#cite_ref-75">^</a> <a href="/wiki/%D7%93%D7%A0%D7%99_%D7%92%D7%95%D7%98%D7%95%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9F" title="דני גוטוויין">דני גוטוויין</a>, <a rel="nofollow" class="external text" href="https://www.haaretz.co.il/1.1467591">פתאום הרצל כבר לא כל כך סוציאליסט</a>, באתר <a href="/wiki/%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5" title="הארץ">הארץ</a>, 23 בדצמבר 2007 </li> <li id="cite_note-76"><a href="#cite_ref-76">^</a> ביין, הרצל, עמ' 83; ב"ז הרצל, הרצל ודרייפוס – כתבות ומאמרים של הרצל על משפט דרייפוס (תרגום: מאיר מוהר; עריכה: אלכס ביין), תל אביב: הוצאת <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F" title="מרדכי ניומן">מרדכי ניומן</a>; ירושלים: סיני, 1945, עמ' 9–10; אילון, עמ' 148 </li> <li id="cite_note-אילון_149-77">^ <a href="#cite_ref-אילון_149_77-0">1</a> <a href="#cite_ref-אילון_149_77-1">2</a> אילון, עמ' 149 </li> <li id="cite_note-78"><a href="#cite_ref-78">^</a> <img alt="אתר למנויים בלבד" src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/0/0e/Closed_Access_logo_transparent.svg/10px-Closed_Access_logo_transparent.svg.png" decoding="async" width="10" height="16" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/0/0e/Closed_Access_logo_transparent.svg/15px-Closed_Access_logo_transparent.svg.png 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/0/0e/Closed_Access_logo_transparent.svg/20px-Closed_Access_logo_transparent.svg.png 2x" data-file-width="640" data-file-height="1000" /> <a href="/wiki/%D7%91%22%D7%96_%D7%A7%D7%93%D7%A8" class="mw-redirect" title="ב"ז קדר">ב"ז קדר</a>, <a rel="nofollow" class="external text" href="https://www.haaretz.co.il/1.2419593">מבט חדש על דרייפוס, הרצל וצעקת ההמון</a>, באתר <a href="/wiki/%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5" title="הארץ">הארץ</a>, 29 באוגוסט 2014 </li> <li id="cite_note-אילון_150-79">^ <a href="#cite_ref-אילון_150_79-0">1</a> <a href="#cite_ref-אילון_150_79-1">2</a> <a href="#cite_ref-אילון_150_79-2">3</a> אילון, עמ' 150–151 </li> <li id="cite_note-80"><a href="#cite_ref-80">^</a> אלכס ביין, תיאודור הרצל, ספר תולדותיו, כרך ראשון, א–ב, תל אביב: דפוס הפועל הצעיר, 1934, עמ' 177. וראו גם: <a href="/wiki/%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%99_%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%93" title="יוסי שריד">יוסי שריד</a>, <a rel="nofollow" class="external text" href="https://www.haaretz.co.il/1.1450286">לא חוזה או הוזה, דווקא איש מעשה</a>, באתר <a href="/wiki/%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5" title="הארץ">הארץ</a>, 23 באוקטובר 2007 </li> <li id="cite_note-81"><a href="#cite_ref-81">^</a> <a href="/wiki/%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%A8%D7%99" title="שלמה אבינרי">שלמה אבינרי</a>, <a rel="nofollow" class="external text" href="http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=14661&author=1341">דרכו של הרצל לגיבוש תודעה לאומית יהודית: חלק ב</a>, <a href="/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%9D_(%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%A2%D7%AA)" title="אלפיים (כתב עת)">אלפיים (כתב עת)</a>, 15, 1997 </li> <li id="cite_note-82"><a href="#cite_ref-82">^</a> אילון, עמ' 147–148 </li> <li id="cite_note-אילון_152-83">^ <a href="#cite_ref-אילון_152_83-0">1</a> <a href="#cite_ref-אילון_152_83-1">2</a> אילון, עמ' 152 </li> <li id="cite_note-84"><a href="#cite_ref-84">^</a> <a rel="nofollow" class="external text" href="http://benyehuda.org/herzl/herzl_002.html">חליפת המכתבים בין הרצל והברון הירש</a>, באתר פרויקט בן יהודה </li> <li id="cite_note-85"><a href="#cite_ref-85">^</a> אילון, עמ' 153 </li> <li id="cite_note-86"><a href="#cite_ref-86">^</a> ביין, הרצל, עמ' 88: מכתבו הנועז החל במילים: "אדון נכבד מאוד! מתי יורשה לי הכבוד לבקר אצלך? הייתי רוצה לשוחח עמך בשאלת-היהודים. אין הדברים אמורים בריאיון עיתונאי, וכן גם לא בעסק-כספים מכוסה או מגולה... אני מבקש רק לשוחח עמך שיחה פוליטית-יהודית, שאולי תצמיח פעולה בזמן שגם אני וגם אתה לא נהיה עוד בחיים"; אילון, עמ' 155–156: לאחר שהירש השיב לו באמצעות מזכירו, שיגיש את הצעתו בכתב, כתב לו הרצל: "מה שעשית עד עכשיו היה נדיב, אבל גם מוטעה, הון עצום שהוצא לבטלה. עד עכשיו היית רק פילאנטרופ. אני אלמדך כיצד להיות יותר מזה". הערתו העוקצנית של הרצל עוררה את סקרונותו של הירש, שמצא עתה זמן להיפגש עמו. הרצל שם דגש לקראת הפגישה גם על המראה החיצוני. ביומנו כתב: "יום קודם־לכן לבשתי במתכוון כפפות חדשות כדי שתיראנה חדשות, אך לא יהיה ניכר שזה עתה נקנו. אין לנהוג בעשירים כבוד רב מדי". אף על פי שארמונו של הירש היה במרחק שלושה גושי-בניינים בלבד ממלונו של הרצל, נסע אליו הרצל בכרכרה שכורה. </li> <li id="cite_note-87"><a href="#cite_ref-87">^</a> אילון, עמ' 157–160 </li> <li id="cite_note-88"><a href="#cite_ref-88">^</a> אילון, עמ' 161–163 </li> <li id="cite_note-אילון_163-89">^ <a href="#cite_ref-אילון_163_89-0">1</a> <a href="#cite_ref-אילון_163_89-1">2</a> אילון, עמ' 163–164 </li> <li id="cite_note-90"><a href="#cite_ref-90">^</a> אילון, עמ' 168 </li> <li id="cite_note-91"><a href="#cite_ref-91">^</a> אילון, עמ' 169–171 </li> <li id="cite_note-92"><a href="#cite_ref-92">^</a> אילון, עמ' 175–178 </li> <li id="cite_note-93"><a href="#cite_ref-93">^</a> אילון, עמ' 180 </li> <li id="cite_note-94"><a href="#cite_ref-94">^</a> אילון, עמ' 181–184 </li> <li id="cite_note-95"><a href="#cite_ref-95">^</a> אילון, עמ' 185–186 </li> <li id="cite_note-96"><a href="#cite_ref-96">^</a> אילון, עמ' 189–190 </li> <li id="cite_note-97"><a href="#cite_ref-97">^</a> אילון, עמ' 191 </li> <li id="cite_note-98"><a href="#cite_ref-98">^</a> אילון, עמ' 193 </li> <li id="cite_note-99"><a href="#cite_ref-99">^</a> אילון, עמ' 194–196 </li> <li id="cite_note-אילון_197-100">^ <a href="#cite_ref-אילון_197_100-0">1</a> <a href="#cite_ref-אילון_197_100-1">2</a> אילון, עמ' 197–198 </li> <li id="cite_note-101"><a href="#cite_ref-101">^</a> <a rel="nofollow" class="external text" href="https://www.herzl.org.il/index.php?dir=site&page=content&cs=3012">" אודות בנימין זאב הרצל"</a>, מרכז הרצל </li> <li id="cite_note-102"><a href="#cite_ref-102">^</a> בנימין זאב הרצל, <a rel="nofollow" class="external text" href="http://www.benyehuda.org/herzl/herzl_003.html">מדינת היהודים</a>, בפרקים: "ההצעה" ו"פלשתינא או ארגנטינא", ב<a href="/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%98_%D7%91%D7%9F-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94" title="פרויקט בן-יהודה">פרויקט בן-יהודה</a> </li> <li id="cite_note-103"><a href="#cite_ref-103">^</a> <img alt="אתר למנויים בלבד" src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/0/0e/Closed_Access_logo_transparent.svg/10px-Closed_Access_logo_transparent.svg.png" decoding="async" width="10" height="16" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/0/0e/Closed_Access_logo_transparent.svg/15px-Closed_Access_logo_transparent.svg.png 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/0/0e/Closed_Access_logo_transparent.svg/20px-Closed_Access_logo_transparent.svg.png 2x" data-file-width="640" data-file-height="1000" /> יותם אחיאסף, <a rel="nofollow" class="external text" href="https://www.haaretz.co.il/0000017f-e19c-df7c-a5ff-e3feb5450000">מ. ברייטנשטיין, המו"ל של מדינת היהודים</a>, באתר <a href="/wiki/%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5" title="הארץ">הארץ</a>, 26 בינואר 2021 </li> <li id="cite_note-104"><a href="#cite_ref-104">^</a> אילון, עמ' 199–200 </li> <li id="cite_note-105"><a href="#cite_ref-105">^</a> עמוס אילון, <a href="/wiki/%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99%D7%90%D7%9D_%D7%92%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%99_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)" title="רקוויאם גרמני (ספר)">רקוויאם גרמני - יהודים בגרמניה לפני היטלר - 1743 - 1933</a>, תרגם מאנגלית דני אורבך, הוצאת דביר, 2004; עמ' 285 </li> <li id="cite_note-106"><a href="#cite_ref-106">^</a> אילון, עמ' 201–202 </li> <li id="cite_note-107"><a href="#cite_ref-107">^</a> אילון, עמ' 203 </li> <li id="cite_note-108"><a href="#cite_ref-108">^</a> Raphael Patai, The Jews of Hungary: History, Culture, Psychology, Wayne State University Press, 1996, pp. 340–341 </li> <li id="cite_note-109"><a href="#cite_ref-109">^</a> אילון, עמ' 204 </li> <li id="cite_note-אילון_208-110">^ <a href="#cite_ref-אילון_208_110-0">1</a> <a href="#cite_ref-אילון_208_110-1">2</a> אילון, עמ' 208–211 </li> <li id="cite_note-111"><a href="#cite_ref-111">^</a> אבינרי, הרצל, עמ' 122. </li> <li id="cite_note-112"><a href="#cite_ref-112">^</a> אילון, עמ' 215–216 </li> <li id="cite_note-113"><a href="#cite_ref-113">^</a> דת וציונות, יוסף שלמון, ירושלם תש"ן, עמ' 128-130. </li> <li id="cite_note-אילון_220-114">^ <a href="#cite_ref-אילון_220_114-0">1</a> <a href="#cite_ref-אילון_220_114-1">2</a> אילון, עמ' 220–224 </li> <li id="cite_note-115"><a href="#cite_ref-115">^</a> אילון, עמ' 211, 217–218 </li> <li id="cite_note-116"><a href="#cite_ref-116">^</a> ביין, הרצל, עמ' 158; אילון, עמ' 365 </li> <li id="cite_note-117"><a href="#cite_ref-117">^</a> אילון, עמ' 226–230 </li> <li id="cite_note-118"><a href="#cite_ref-118">^</a> אילון, עמ' 231–234 </li> <li id="cite_note-119"><a href="#cite_ref-119">^</a> אילון, עמ' 234–238 </li> <li id="cite_note-120"><a href="#cite_ref-120">^</a> אילון, עמ' 242: בית משפחת הרצל בווינה היה ברחוב ברג 6. בבית מספר 19 התגורר <a href="/wiki/%D7%96%D7%99%D7%92%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%93_%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%93" title="זיגמונד פרויד">זיגמונד פרויד</a>. השניים היו מיודדים ונפגשו ברחוב כמעט מדי יום. אילון, עמ' 250: הרצל נהג לרכוב לעבודתו (בעיתון) בעיר על אופניים, במחשבה שהספורט ישפר את בריאותו, אולם ייתכן שבכך החמיר את מחלת הלב שלו </li> <li id="cite_note-121"><a href="#cite_ref-121">^</a> אילון, עמ' 239–240 </li> <li id="cite_note-122"><a href="#cite_ref-122">^</a> אילון, עמ' 241 </li> <li id="cite_note-אילון_247-123">^ <a href="#cite_ref-אילון_247_123-0">1</a> <a href="#cite_ref-אילון_247_123-1">2</a> אילון, עמ' 247 </li> <li id="cite_note-124"><a href="#cite_ref-124">^</a> אילון, עמ' 250 </li> <li id="cite_note-אילון_252-125">^ <a href="#cite_ref-אילון_252_125-0">1</a> <a href="#cite_ref-אילון_252_125-1">2</a> אילון, עמ' 252–253 </li> <li id="cite_note-126"><a href="#cite_ref-126">^</a> בנימין זאב הרצל, <a rel="nofollow" class="external text" href="http://benyehuda.org/herzl/herzl_009.html">"היהדות הלאומית" של ד"ר גידמאן</a>, באתר פרויקט בן יהודה </li> <li id="cite_note-אילון_256-127">^ <a href="#cite_ref-אילון_256_127-0">1</a> <a href="#cite_ref-אילון_256_127-1">2</a> אילון, עמ' 256–257 </li> <li id="cite_note-128"><a href="#cite_ref-128">^</a> די ולט, גיליון ראשון, 4 ביוני 1897 </li> <li id="cite_note-129"><a href="#cite_ref-129">^</a> אילון, עמ' 258 </li> <li id="cite_note-אילון_259-130">^ <a href="#cite_ref-אילון_259_130-0">1</a> <a href="#cite_ref-אילון_259_130-1">2</a> אילון, עמ' 259 </li> <li id="cite_note-131"><a href="#cite_ref-131">^</a> Heiko Haumann, The First Zionist Congress in 1897: Causes, Significance, Topicality, Karger, 1997, עמ' 128 </li> <li id="cite_note-132"><a href="#cite_ref-132">^</a> אילון, עמ' 260 </li> <li id="cite_note-אילון_261-133">^ <a href="#cite_ref-אילון_261_133-0">1</a> <a href="#cite_ref-אילון_261_133-1">2</a> אילון, עמ' 261 </li> <li id="cite_note-134"><a href="#cite_ref-134">^</a> אילון, עמ' 263–264 </li> <li id="cite_note-135"><a href="#cite_ref-135">^</a> אילון, עמ' 266–269 </li> <li id="cite_note-136"><a href="#cite_ref-136">^</a> תאודור הרצל, עניין היהודים – ספרי יומן, 1895–1904, ירושלים 1997–2001, א', עמ' 482 </li> <li id="cite_note-אילון_385-137">^ <a href="#cite_ref-אילון_385_137-0">1</a> <a href="#cite_ref-אילון_385_137-1">2</a> אילון, עמ' 385–386 </li> <li id="cite_note-138"><a href="#cite_ref-138">^</a> אחד העם, הקונגרס הציוני הראשון, <a href="/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%97_(%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%A2%D7%AA)" title="השילוח (כתב עת)">השילוח</a>, ספטמבר 1897; על יחסו של אחד העם והרצל, ראו למשל: ביין, הרצל, עמ' 210–215 </li> <li id="cite_note-139"><a href="#cite_ref-139">^</a> אילון, עמ' 274–275 </li> <li id="cite_note-אילון_278-140">^ <a href="#cite_ref-אילון_278_140-0">1</a> <a href="#cite_ref-אילון_278_140-1">2</a> אילון, עמ' 278 </li> <li id="cite_note-141"><a href="#cite_ref-141">^</a> אילון, עמ' 279–280 </li> <li id="cite_note-142"><a href="#cite_ref-142">^</a> אילון, עמ' 281–282 </li> <li id="cite_note-143"><a href="#cite_ref-143">^</a> אילון, עמ' 282–283 </li> <li id="cite_note-144"><a href="#cite_ref-144">^</a> אילון, עמ' 277 </li> <li id="cite_note-145"><a href="#cite_ref-145">^</a> אילון, עמ' 284–286 </li> <li id="cite_note-146"><a href="#cite_ref-146">^</a> אילון, עמ' 287, 289 </li> <li id="cite_note-147"><a href="#cite_ref-147">^</a> אילון, עמ' 292–299 </li> <li id="cite_note-148"><a href="#cite_ref-148">^</a> <a rel="nofollow" class="external text" href="https://thebank.org.il/herzl-theodor/">בנימין זאב הרצל</a>, באתר הבנק <a href="/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D" title="אוצר התיישבות היהודים">אוצר התיישבות היהודים</a> </li> <li id="cite_note-149"><a href="#cite_ref-149">^</a> <a rel="nofollow" class="external text" href="https://bzherzl.wordpress.com/2015/01/31/הקיסר-נטל-עליו-את-התווך-והוא-גם-מלא-ימלא/">פגישת הרצל עם בילוב</a>, 9 באוקטובר ביומני הרצל </li> <li id="cite_note-150"><a href="#cite_ref-150">^</a> אילון, עמ' 299–311 </li> <li id="cite_note-151"><a href="#cite_ref-151">^</a> <a rel="nofollow" class="external text" href="https://bzherzl.wordpress.com/2015/02/06/הוא-נכנס-עד-מהרה-בשיחה-והסביר-לי-למה-הת/">תיאור הפגישה עם הקיסר הגרמני בקושטא</a>, ביומני הרצל </li> <li id="cite_note-152"><a href="#cite_ref-152">^</a> אילון, עמ' 311–316 </li> <li id="cite_note-153"><a href="#cite_ref-153">^</a> אילון, עמ' 316–317 </li> <li id="cite_note-154"><a href="#cite_ref-154">^</a> אילון, עמ' 333–334: גם הקיסרית, שחייכה לעברו של הרצל כשהגיע לראיון בקושטא, אמרה לשגריר האוסטרי לפני צאתם מקושטא, שהדבר היחיד שהיא מצטערת עליו הוא שתיאלץ מעתה לראות "כל כך הרבה יהודים מזוהמים" </li> <li id="cite_note-אילון_318-155">^ <a href="#cite_ref-אילון_318_155-0">1</a> <a href="#cite_ref-אילון_318_155-1">2</a> <a href="#cite_ref-אילון_318_155-2">3</a> אילון, עמ' 318–321 </li> <li id="cite_note-156"><a href="#cite_ref-156">^</a> יואב רגב, נס ציונה: 110 שנותיה, עיריית נס ציונה, 1993, עמ' 26 </li> <li id="cite_note-157"><a href="#cite_ref-157">^</a> עבריה, <a rel="nofollow" class="external text" href="https://www.nli.org.il/he/newspapers/hmz/1898/11/21/01/article/6?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN%7ctxTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F+%D7%96%D7%90%D7%91+%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%22&utm_content=itonut">ממושבות אחינו באה"ק</a>, <a href="/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%A5" title="המליץ">המליץ</a>, 21 בנובמבר 1898 </li> <li id="cite_note-158"><a href="#cite_ref-158">^</a> אילון, עמ' 321–322 </li> <li id="cite_note-אילון_322-159">^ <a href="#cite_ref-אילון_322_159-0">1</a> <a href="#cite_ref-אילון_322_159-1">2</a> אילון, עמ' 322–323 </li> <li id="cite_note-160"><a href="#cite_ref-160">^</a> יורם מיורק, עם הרצל לירושלים, עמ' 52 </li> <li id="cite_note-אילון_324-161">^ <a href="#cite_ref-אילון_324_161-0">1</a> <a href="#cite_ref-אילון_324_161-1">2</a> אילון, עמ' 324 </li> <li id="cite_note-162"><a href="#cite_ref-162">^</a> <a href="/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94" title="יהושע בן אריה">יהושע בן אריה</a>, עיר בראי תקופה, ירושלים: הוצאת <a href="/wiki/%D7%99%D7%93_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%91%D7%9F-%D7%A6%D7%91%D7%99" title="יד יצחק בן-צבי">יד יצחק בן-צבי</a>, 1979, עמ' 76 </li> <li id="cite_note-163"><a href="#cite_ref-163">^</a> תיאודור הרצל, ספרי הימים, ג, עמ' 186 </li> <li id="cite_note-164"><a href="#cite_ref-164">^</a> אילון, עמ' 325–328 </li> <li id="cite_note-165"><a href="#cite_ref-165">^</a> אילון, עמ' 329–332 </li> <li id="cite_note-166"><a href="#cite_ref-166">^</a> אילון, עמ' 336–337 </li> <li id="cite_note-167"><a href="#cite_ref-167">^</a> אילון, עמ' 339–340 </li> <li id="cite_note-168"><a href="#cite_ref-168">^</a> אילון, עמ' 342–344 </li> <li id="cite_note-169"><a href="#cite_ref-169">^</a> אילון, עמ' 345–347 </li> <li id="cite_note-170"><a href="#cite_ref-170">^</a> אילון, עמ' 348–349 </li> <li id="cite_note-171"><a href="#cite_ref-171">^</a> אילון, עמ' 349–352 </li> <li id="cite_note-172"><a href="#cite_ref-172">^</a> אילון, עמ' 343–358 </li> <li id="cite_note-173"><a href="#cite_ref-173">^</a> אילון, עמ' 358–359 </li> <li id="cite_note-174"><a href="#cite_ref-174">^</a> אילון, עמ' 361, 363 </li> <li id="cite_note-אילון_365-175">^ <a href="#cite_ref-אילון_365_175-0">1</a> <a href="#cite_ref-אילון_365_175-1">2</a> אילון, עמ' 365–368 </li> <li id="cite_note-176"><a href="#cite_ref-176">^</a> על מנת ליצור אהדה אצל הסולטאן, החליט הרצל לתת לו במתנה <a href="/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%94" title="מכונת כתיבה">מכונת כתיבה</a> בשפה ה<a href="/wiki/%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%AA" title="ערבית">ערבית</a> (שאותיותיה היו נהוגות אז באימפריה העות'מאנית). הואיל ומכונה כזו עדיין לא הייתה קיימת, פנה הרצל לחברת <a href="/w/index.php?title=%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%98%D7%95%D7%9F&action=edit&redlink=1" class="new" title="רמינגטון (הדף אינו קיים)">רמינגטון</a>, שהסכימה לנסות ולייצר מכונה שכזו בתמורה לסכום נכבד, אולם עקב בעיות טכניות לא עמדה החברה בתאריך היעד והרצל הגיע לפגישה ללא המכונה.[<a href="/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%99%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%94" title="ויקיפדיה:ביבליוגרפיה">דרוש מקור</a>] </li> <li id="cite_note-אילון_370-177">^ <a href="#cite_ref-אילון_370_177-0">1</a> <a href="#cite_ref-אילון_370_177-1">2</a> <a href="#cite_ref-אילון_370_177-2">3</a> אילון, עמ' 370–375 </li> <li id="cite_note-178"><a href="#cite_ref-178">^</a> אילון, עמ' 376–377 </li> <li id="cite_note-179"><a href="#cite_ref-179">^</a> אילון, עמ' 378–382 </li> <li id="cite_note-אילון_382-180">^ <a href="#cite_ref-אילון_382_180-0">1</a> <a href="#cite_ref-אילון_382_180-1">2</a> אילון, עמ' 382–386 </li> <li id="cite_note-אילון_386-181">^ <a href="#cite_ref-אילון_386_181-0">1</a> <a href="#cite_ref-אילון_386_181-1">2</a> אילון, עמ' 386–391 </li> <li id="cite_note-182"><a href="#cite_ref-182">^</a> אילון, עמ' 391–395 </li> <li id="cite_note-183"><a href="#cite_ref-183">^</a> אילון, עמ' 396–402 </li> <li id="cite_note-184"><a href="#cite_ref-184">^</a> אילון, עמ' 402–409 </li> <li id="cite_note-185"><a href="#cite_ref-185">^</a> אילון, עמ' 411–413 </li> <li id="cite_note-186"><a href="#cite_ref-186">^</a> <a rel="nofollow" class="external text" href="http://www.zionistarchives.org.il/collections/HerzlArchive/Pages/Morroco.aspx">מדינת היהודים שבמרוקו</a>, הארכיון הציוני </li> <li id="cite_note-187"><a href="#cite_ref-187">^</a> <a rel="nofollow" class="external text" href="https://www.youtube.com/watch?time_continue=263&v=gifb5h-MnT8&feature=emb_logo">הרצל חשב להקים את מדינת ישראל... במרוקו?</a>, סרטון של כאן מציינים </li> <li id="cite_note-אילון_414-188">^ <a href="#cite_ref-אילון_414_188-0">1</a> <a href="#cite_ref-אילון_414_188-1">2</a> <a href="#cite_ref-אילון_414_188-2">3</a> <a href="#cite_ref-אילון_414_188-3">4</a> אילון, עמ' 414–419 </li> <li id="cite_note-אילון_420-189">^ <a href="#cite_ref-אילון_420_189-0">1</a> <a href="#cite_ref-אילון_420_189-1">2</a> אילון, עמ' 420–422 </li> <li id="cite_note-190"><a href="#cite_ref-190">^</a> יוסף קרוק, תחת דגלן של שלוש מהפכות, תל אביב: מחברות לספרות, 1968, עמ' 186 </li> <li id="cite_note-אילון_423-191">^ <a href="#cite_ref-אילון_423_191-0">1</a> <a href="#cite_ref-אילון_423_191-1">2</a> <a href="#cite_ref-אילון_423_191-2">3</a> אילון, עמ' 423–426 </li> <li id="cite_note-192"><a href="#cite_ref-192">^</a> <a href="/w/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F&action=edit&redlink=1" class="new" title="ישעיהו פרידמן (הדף אינו קיים)">ישעיהו פרידמן</a>, גרמניה, טורקיה והציונות 1897–1918, ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק, עמ' 115–117 </li> <li id="cite_note-אילון_429-193">^ <a href="#cite_ref-אילון_429_193-0">1</a> <a href="#cite_ref-אילון_429_193-1">2</a> אילון, עמ' 429–432 </li> <li id="cite_note-194"><a href="#cite_ref-194">^</a> לפי שלמה אבינרי, הרצל, עמ' 209–210: הגיע לרומא ב-22 בינואר; אולם לפי עמוס אילון, עמ' 432: הגיע ב-21 בינואר. </li> <li id="cite_note-אילון_432-195">^ <a href="#cite_ref-אילון_432_195-0">1</a> <a href="#cite_ref-אילון_432_195-1">2</a> אילון, עמ' 432–434 </li> <li id="cite_note-196"><a href="#cite_ref-196">^</a> שלמה אבינרי, הרצל, עמ' 215. </li> <li id="cite_note-אילון_434-197">^ <a href="#cite_ref-אילון_434_197-0">1</a> <a href="#cite_ref-אילון_434_197-1">2</a> אילון, עמ' 434–437 </li> <li id="cite_note-198"><a href="#cite_ref-198">^</a> שלמה אבינרי, הרצל, עמ' 216. </li> <li id="cite_note-199"><a href="#cite_ref-199">^</a> אילון, עמ' 437–438 </li> <li id="cite_note-אילון_439-200">^ <a href="#cite_ref-אילון_439_200-0">1</a> <a href="#cite_ref-אילון_439_200-1">2</a> אילון, עמ' 439–441 </li> <li id="cite_note-201"><a href="#cite_ref-201">^</a> ביין, הרצל, עמ' 409 </li> <li id="cite_note-202"><a href="#cite_ref-202">^</a> ברק בר-זוהר, <a rel="nofollow" class="external text" href="https://in.bgu.ac.il/bgi/israelis/2021/10-barak.pdf#page=156">נגדע הארז: סיקור מותו של בנימין זאב הרצל בעיתונות העברית</a>, <a href="/wiki/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9D_(%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%A2%D7%AA)" title="ישראלים (כתב עת)">ישראלים</a> 10, עמ' 156-128 </li> <li id="cite_note-203"><a href="#cite_ref-203">^</a> הרב אברהם יצחק הכהן קוק, "המספד בירושלים", לפטירת הד"ר בנימין זאב הרצל"; ראה אור, בין השאר, בעריכת אליעזר אלינר, <a href="/wiki/%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA_%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%9E%D7%A1" title="הוצאת ראובן מס">הוצאת ראובן מס</a> בירושלים בשנת תשמ"ח–1987. נדפס גם במאמרי הראיה, א', עמ' 94 </li> <li id="cite_note-204"><a href="#cite_ref-204">^</a> <a rel="nofollow" class="external text" href="https://www.nli.org.il/he/newspapers/hsk/1904/07/12/01/article/1?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN%7ctxTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F+%D7%96%D7%90%D7%91+%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%22&utm_content=itonut">מתתיהו הרצל זכרונו לברכה</a>, <a href="/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%A4%D7%94_(%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%A2%D7%AA)" title="השקפה (כתב עת)">השקפה</a>, 12 ביולי 1904 </li> <li id="cite_note-205"><a href="#cite_ref-205">^</a> <a href="/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%94_%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%90" title="אניטה שפירא">אניטה שפירא</a>, בן-גוריון: דמותו של מנהיג, עמ' 20 </li> <li id="cite_note-206"><a href="#cite_ref-206">^</a> יחיאל יעקב וויינברג, <a rel="nofollow" class="external text" href="https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46175&pgnum=306">כתבי הגאון רבי יחיאל יעקב וויינברג</a>, סקרנטון: מלך שפירא, תשס"ג, עמ' רצ"ח-ש"ו, באתר <a href="/wiki/%D7%94%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%95%D7%A7%D7%A1" title="היברובוקס">היברובוקס</a> </li> <li id="cite_note-207"><a href="#cite_ref-207">^</a> יוסף קרוק, תחת דגלן של שלוש מהפכות, תל אביב: מחברות לספרות, 1968, עמ' 131 </li> <li id="cite_note-208"><a href="#cite_ref-208">^</a> חיותה בוסל, (דגניה א' תש"ה), ספר העלייה השנייה, (עורכים: <a href="/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94_%D7%97%D7%91%D7%A1" title="ברכה חבס">ברכה חבס</a> ו<a href="/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A9%D7%95%D7%97%D7%98" title="אליעזר שוחט">אליעזר שוחט</a>), תל אביב: <a href="/wiki/%D7%A2%D7%9D_%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93" title="עם עובד">עם עובד</a>, תש"ז–1947, עמ' 141 </li> <li id="cite_note-209"><a href="#cite_ref-209">^</a> ב-<a href="/wiki/5_%D7%91%D7%A4%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%90%D7%A8" title="5 בפברואר">5 בפברואר</a> <a href="/wiki/1950" title="1950">1950</a>, ביום השלג הגדול ב<a href="/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A3" title="מישור החוף">מישור החוף</a>, עלה המטוס באש בשדה התעופה <a href="/wiki/%D7%9C%D7%95%D7%93" title="לוד">לוד</a> בעת ניסיון המראה. 42 נוסעיו ניצלו בנס. המטוס נשרף לחלוטין </li> <li id="cite_note-210"><a href="#cite_ref-210">^</a> ברק בר-זוהר, <a rel="nofollow" class="external text" href="http://humanities1.tau.ac.il/shalom_rosenfeld/images/49/ברק_ברזוהר.pdf#page=118">פניו היפות של המוות: סיקור העלאת ארונות מנהיגים בעיתונות העברית</a>, <a href="/wiki/%D7%A7%D7%A9%D7%A8_(%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%A2%D7%AA)" title="קשר (כתב עת)">קשר</a> 49, עמ' 118-106 </li> <li id="cite_note-211"><a href="#cite_ref-211">^</a> <img alt="סרטונים" src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/1/1d/Gnome-video-x-generic.svg/15px-Gnome-video-x-generic.svg.png" decoding="async" width="15" height="15" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/1/1d/Gnome-video-x-generic.svg/23px-Gnome-video-x-generic.svg.png 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/1/1d/Gnome-video-x-generic.svg/30px-Gnome-video-x-generic.svg.png 2x" data-file-width="48" data-file-height="48" /> <a rel="nofollow" class="external text" href="https://www.youtube.com/watch?v=k9nqwVYbZBk&feature=em-uploademail">העלאת עצמותיו של הרצל וקבורתו בישראל</a>, <a href="/wiki/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%99_%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%9C" title="יומני כרמל">יומני כרמל</a>, אוגוסט 1949 </li> <li id="cite_note-212"><a href="#cite_ref-212">^</a> <a href="/wiki/Ynet" title="Ynet">ynet</a>, <a rel="nofollow" class="external text" href="https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3306285,00.html">עצמות ילדיו של הרצל הובאו לקבורה בירושלים</a>, באתר <a href="/wiki/Ynet" title="Ynet">ynet</a>, 20 בספטמבר 2006 </li> <li id="cite_note-213"><a href="#cite_ref-213">^</a> יצחק בן חורין, וושינגטון, <a rel="nofollow" class="external text" href="https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3478593,00.html">הלילה: עצמות נכדו של הרצל יוטסו לארץ</a>, באתר <a href="/wiki/Ynet" title="Ynet">ynet</a>, 3 בדצמבר 2007 </li> <li id="cite_note-214"><a href="#cite_ref-214">^</a> <a href="/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%A8-%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8" title="מיכאל בר-זוהר">מיכאל בר-זוהר</a>, בן-גוריון, כרך א, צעירים וחולמים, עמ' 17 </li> <li id="cite_note-עינת-215">^ <a href="#cite_ref-עינת_215-0">1</a> <a href="#cite_ref-עינת_215-1">2</a> ד"ר עינת רמון, ‏<a rel="nofollow" class="external text" href="https://hashiloach.org.il/חילוני-בביתך-ממלכתי-בצאתך/">"חילוני בביתך, ממלכתי בצאתך"</a>, <a href="/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%97_(%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%A2%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99)" title="השילוח (כתב עת ישראלי)">השילוח</a>, גיליון 2, דצמבר 2016 </li> <li id="cite_note-216"><a href="#cite_ref-216">^</a> תיאודור הרצל, כתבים, כרך ג', אלטניילנד, תש"ג-1943, עמ' 68–69 </li> <li id="cite_note-217"><a href="#cite_ref-217">^</a> הרצל – קריאה חדשה, יצחק וייס, 2008, עמ' 42, הערה 100. </li> <li id="cite_note-218"><a href="#cite_ref-218">^</a> לויים במקדש העברית : אור חדש על זיקת שמונה אנשי-שם יהודיים לעברית המתחיה - בכתב ובדיבור, שלמה הרמתי, תשנ"ו 1996, עמ' 201–207. אין אומתנו אומה אלא באמונתה, שלמה הרמתי, בתוך כתב עת האומה, כרך 178 תש"ע, עמ' 18–19. </li> <li id="cite_note-219"><a href="#cite_ref-219">^</a> עניין היהודים : ספרי יומן, כרך א, עמ' 56. </li> <li id="cite_note-220"><a href="#cite_ref-220">^</a> עניין היהודים : ספרי יומן, כרך א, עמ' 57–59. </li> <li id="cite_note-221"><a href="#cite_ref-221">^</a> אין אומתנו אומה אלא באמונתה, שלמה הרמתי, בתוך כתב עת האומה, כרך 178 תש"ע, עמ' 20. הרצל – קריאה חדשה, יצחק וייס, עמ' 67. </li> <li id="cite_note-222"><a href="#cite_ref-222">^</a> כתבי הרצל, כרך 2, היומן א', עמ' 17.הרצל – קריאה חדשה, יצחק וייס, 2008, עמ' 73 </li> <li id="cite_note-223"><a href="#cite_ref-223">^</a> אין אומתנו אומה אלא באמונתה, שלמה הרמתי, בתוך כתב עת האומה, כרך 178 תש"ע, עמ' 21. </li> <li id="cite_note-224"><a href="#cite_ref-224">^</a> אין אומתנו אומה אלא באמונתה, שלמה הרמתי, בתוך כתב עת האומה, כרך 178 תש"ע, עמ' 21. לויים במקדש העברית : אור חדש על זיקת שמונה אנשי-שם יהודיים לעברית המתחיה - בכתב ובדיבור, שלמה הרמתי, תשנ"ו 1996, עמ' 209. הרצל והדת, מיכאל היימן, עמ' צט-ק, בתוך ספר היובל לדניאל קארפי: אשכול מחקרים בתולדות העם היהודי, מוגש לדניאל קארפי במלאת לו שבעים שנה על ידי רעיו ותלמידיו, תשנ"ו. </li> <li id="cite_note-225"><a href="#cite_ref-225">^</a> הרצל – קריאה חדשה, יצחק וייס, עמ' 75. כתבי הרצל, כרך 3, היומן ב', עמ' 28. </li> <li id="cite_note-226"><a href="#cite_ref-226">^</a> כתבי הרצל, כרך 7, בפני עם ועולם א, עמ' 113. הקונגרס הציוני הראשון, הוצאת ההסתדרות הציונית העולמית, תשל"ח 1978, עמ' 7. ראה 'אין אומתנו אומה אלא באמונתה', שלמה הרמתי, בתוך כ"ע האומה, מס' 178, תש"ע, עמ' 21–23. </li> <li id="cite_note-227"><a href="#cite_ref-227">^</a> כתבי הרצל, כרך 8, בפני עם ועולם ב, עמ' 35. </li> <li id="cite_note-228"><a href="#cite_ref-228">^</a> הרצל – קריאה חדשה, יצחק וייס, 2008, עמ' 86, הערה 299. </li> <li id="cite_note-229"><a href="#cite_ref-229">^</a> כתבי הרצל, כרך 3, היומן ב', עמ' 123. </li> <li id="cite_note-230"><a href="#cite_ref-230">^</a> תיאודור הרצל, החזון, אלטנוילנד, עמ' 287. הוצאת הספרייה הציונית, מהדורה מיוחדת לקוראי 'מעריב' ו'דבר', תש"ך. </li> <li id="cite_note-231"><a href="#cite_ref-231">^</a> ברל לוקר, דברי פתיחה ל"מדינת היהודים", עמ' 2, בתוך הספר: כתבי הרצל, החזון, ירושלים תש"ך </li> <li id="cite_note-232"><a href="#cite_ref-232">^</a> הרצל – קריאה חדשה, יצחק וייס, 2008, עמ' 51, 119. הפרוטוקול של הקונגרס הציוני הראשון בבזל, עורך ומתרגם חיים אורלן, ירושלים 1997, עמ' 15. </li> <li id="cite_note-233"><a href="#cite_ref-233">^</a> אין אומתנו אומה אלא באמונתה, שלמה הרמתי, בתוך כ"ע האומה, מס' 178, תש"ע, עמ' 21. </li> <li id="cite_note-234"><a href="#cite_ref-234">^</a> כתבי הרצל, כרך 2, היומן א', עמ' 80. </li> <li id="cite_note-235"><a href="#cite_ref-235">^</a> כתבי הרצל, כרך 2, היומן א', עמ' 77. </li> <li id="cite_note-236"><a href="#cite_ref-236">^</a> כתבי הרצל, כרך 2, היומן א', עמ' 174. </li> <li id="cite_note-237"><a href="#cite_ref-237">^</a> 'הרב הראשי מ' א' עמיאל לאיחוד שיבת ציון', בתוך: אחוד שיבת ציון, מכתב חוזר, תל אביב, אדר תש"ג, עמ' 1. </li> <li id="cite_note-238"><a href="#cite_ref-238">^</a> האם הרצל רצה מדינה יהודית ?, יורם חזני, בתוך הספר מאמרים חדשים על הציונות, עמ' 59–60. לויים במקדש העברית : אור חדש על זיקת שמונה אנשי-שם יהודיים לעברית המתחיה - בכתב ובדיבור, שלמה הרמתי, תשנ"ו 1996, עמ' 215. </li> <li id="cite_note-239"><a href="#cite_ref-239">^</a> כתבי הרצל, כרך 2, היומן א', עמ' 35. </li> <li id="cite_note-240"><a href="#cite_ref-240">^</a> כתבי הרצל, כרך 3, היומן ב', עמ' 176 </li> <li id="cite_note-241"><a href="#cite_ref-241">^</a> כתבי הרצל, כרך 2, היומן א', עמ' 148. </li> <li id="cite_note-242"><a href="#cite_ref-242">^</a> לויים במקדש העברית : אור חדש על זיקת שמונה אנשי-שם יהודיים לעברית המתחיה - בכתב ובדיבור, שלמה הרמתי, תשנ"ו 1996, עמ' 215. </li> <li id="cite_note-243"><a href="#cite_ref-243">^</a> ספר הציונות הדתית, מוסד הרב קוק, ירושלים 1977, עמ' 475–478. הרצל – קריאה חדשה, יצחק וייס, עמ' 68, הערה 87. </li> <li id="cite_note-244"><a href="#cite_ref-244">^</a> האם הרצל רצה מדינה יהודית ?, יורם חזני, בתוך הספר מאמרים חדשים על הציונות, עמ' 59–60. </li> <li id="cite_note-245"><a href="#cite_ref-245">^</a> <a href="/wiki/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%9D_%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%99" title="יורם חזוני">יורם חזוני</a>, "האם הרצל רצה מדינה יהודית?", בתוך: מאמרים חדשים על הציונות, עמ' 45, 47–48. </li> <li id="cite_note-246"><a href="#cite_ref-246">^</a> כתבי הרצל, כרך 7, בפני עם ועולם א, עמ' 7. הרצל והדת, מיכאל היימן, עמ' צט, בתוך ספר היובל לדניאל קארפי: אשכול מחקרים בתולדות העם היהודי, מוגש לדניאל קארפי במלאת לו שבעים שנה על ידי רעיו ותלמידיו, תשנ"ו. </li> <li id="cite_note-247"><a href="#cite_ref-247">^</a> יומן הרצל, 9 ביוני 1895, בתוך הרצל, עניין היהודים, כרך א, עמ' 134. האם הרצל רצה מדינה יהודית ?, יורם חזני, בתוך הספר מאמרים חדשים על הציונות, עמ' 59. </li> <li id="cite_note-248"><a href="#cite_ref-248">^</a> כתבי הרצל, כרך 1, מדינת היהודים, עמ' 67–68. כתבי הרצל, כרך 2, היומן א', עמ' 130 </li> <li id="cite_note-249"><a href="#cite_ref-249">^</a> הרצל, המדינה היהודית, עמ' 36[דרושה הבהרה]. האם הרצל רצה מדינה יהודית ?, יורם חזני, בתוך הספר מאמרים חדשים על הציונות, עמ' 58, 61. </li> <li id="cite_note-250"><a href="#cite_ref-250">^</a> האם הרצל רצה מדינה יהודית ?, יורם חזני, בתוך הספר מאמרים חדשים על הציונות, עמ' 58. אם תעירו ואם תעוררו : אורתודוקסיה במצרי הלאומיות, יוסף שלמון, 2006, עמ' 241. </li> <li id="cite_note-251"><a href="#cite_ref-251">^</a> כתבי הרצל, כרך 7, בפני עם ועולם א, עמ' 7. האם הרצל רצה מדינה יהודית ?, יורם חזני, בתוך הספר מאמרים חדשים על הציונות, עמ' 55, 61. </li> <li id="cite_note-252"><a href="#cite_ref-252">^</a> כתבי הרצל, כרך 7, בפני עם ועולם א, עמ' 130. קונגרס הציוני הראשון, הוצאת ההסתדרות הציונית העולמית, תשל"ח 1978, עמ' 189. </li> <li id="cite_note-253"><a href="#cite_ref-253">^</a> ציונות והיסטוריה, שמואל אלמוג, ירושלים 1982, עמ' 69. </li> <li id="cite_note-254"><a href="#cite_ref-254">^</a> הרצל, כתבי הרצל, כרך 2, היומן א', עמ' 102–103. שם, עמ' 49. </li> <li id="cite_note-255"><a href="#cite_ref-255">^</a> כתבי הרצל, כרך 1, מדינת היהודים, עמ' 34. </li> <li id="cite_note-256"><a href="#cite_ref-256">^</a> <a rel="nofollow" class="external text" href="https://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Avni_etmol253.pdf">פלשתינה או ארגנטינה? הברון הירש, הרצל ומדינת היהודים</a>, חיים אבני, עמ' 2. </li> <li id="cite_note-257"><a href="#cite_ref-257">^</a> הרצל, כתבי הרצל, כרך 2, היומן א', עמ' 102–103. יומן א, עמ' 49. </li> <li id="cite_note-258"><a href="#cite_ref-258">^</a> כתבי הרצל, כרך 1, מדינת היהודים, עמ' 34. שם, כרך 7 עמ' 9. </li> <li id="cite_note-259"><a href="#cite_ref-259">^</a> כתבי הרצל, כרך 1, מדינת היהודים, עמ' 26. </li> <li id="cite_note-260"><a href="#cite_ref-260">^</a> כתבי הרצל, כרך 7, עמ' 9. </li> <li id="cite_note-261"><a href="#cite_ref-261">^</a> כתבי הרצל, כרך 7, עמ' 25-24. </li> <li id="cite_note-262"><a href="#cite_ref-262">^</a> הקונגרס הציוני הראשון, הוצאת ההסתדרות הציונית העולמית, תשל"ח 1978, עמ' 280. </li> <li id="cite_note-263"><a href="#cite_ref-263">^</a> כתבי הרצל, כרך 8, בפני עם ועולם ב, עמ' 46. </li> <li id="cite_note-קריאה-264">^ <a href="#cite_ref-קריאה_264-0">1</a> <a href="#cite_ref-קריאה_264-1">2</a> הרצל – קריאה חדשה, יצחק וייס, 2008, עמ' 158. </li> <li id="cite_note-265"><a href="#cite_ref-265">^</a> כתבי הרצל, כרך 3, יומן ב', עמ' 122. </li> <li id="cite_note-266"><a href="#cite_ref-266">^</a> כתבי הרצל, כרך 2, היומן א', עמ' 28, 29, 54, 80, 81, 137. </li> <li id="cite_note-267"><a href="#cite_ref-267">^</a> כתבי הרצל, כרך 2, היומן א', 36, 103. </li> <li id="cite_note-268"><a href="#cite_ref-268">^</a> כתבי הרצל, כרך 3, היומן א', עמ' 166. </li> <li id="cite_note-269"><a href="#cite_ref-269">^</a> כתבי הרצל, כרך 7, בפני עם ועולם א, עמ' 9. </li> <li id="cite_note-270"><a href="#cite_ref-270">^</a> כתבי הרצל, כרך 8, בפני עם ועולם ב, עמ' 221. </li> <li id="cite_note-271"><a href="#cite_ref-271">^</a> כתבי הרצל, כרך 8, בפני עם ועולם ב, עמ' 224. </li> <li id="cite_note-272"><a href="#cite_ref-272">^</a> <a rel="nofollow" class="external text" href="https://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_210.1.pdf">תיאודור הרצל – פרקי ילדות ושחרות</a>, אריאל פלדשטיין, עמ' 2. </li> <li id="cite_note-273"><a href="#cite_ref-273">^</a> כתבי הרצל, כרך 2, היומן א', עמ' 54.כתבי הרצל, כרך 2, היומן א', עמ' 166.הרצל – קריאה חדשה, יצחק וייס, 2008, עמ' 108, 156. </li> <li id="cite_note-274"><a href="#cite_ref-274">^</a> כתבי הרצל, כרך 2, היומן א', עמ' 103. </li> <li id="cite_note-275"><a href="#cite_ref-275">^</a> כתבי הרצל, כרך 2, היומן א', עמ' 52. הרצל – קריאה חדשה, יצחק וייס, 2008, עמ' 52. </li> <li id="cite_note-276"><a href="#cite_ref-276">^</a> הרצל – קריאה חדשה, יצחק וייס, 2008, עמ' 35. </li> <li id="cite_note-277"><a href="#cite_ref-277">^</a> הרצל – קריאה חדשה, יצחק וייס, 2008, עמ' 53, הערה 157. </li> <li id="cite_note-278"><a href="#cite_ref-278">^</a> ציון במשפט, ווארשא תרס"ב, עמ' 9. משיחי השקר ומתנגדיהם, בנימין שלמה המבורגר, בני ברק תשס"ט, עמ' 583, הערה 14. </li> <li id="cite_note-279"><a href="#cite_ref-279">^</a> הרצל – קריאה חדשה, יצחק וייס, 2008, עמ' 29, 31. </li> <li id="cite_note-280"><a href="#cite_ref-280">^</a> דברי ימי הציונות מראשיתה ועד ימינו: הרעיון והמפעל, ליב חזן, יצחק פלר. ירושלים תשי"ח, עמ' 105. </li> <li id="cite_note-281"><a href="#cite_ref-281">^</a> לתולדות הקונגרס הציוני הראשון, אלכס ביין, עמ' יט, בתוך הספר: הקונגרס הציוני הראשון, תל אביב 1978. </li> <li id="cite_note-282"><a href="#cite_ref-282">^</a> דף לתרבות יהודית, תשרי תשס"ה, הוצאת משרד החינוך ירושלים, עמ' 67. </li> <li id="cite_note-283"><a href="#cite_ref-283">^</a> בתקוע השופר: הרצל דמותו, פועלו ומבחר כתבים, ראובן הכט, ח"ב, ירושלים-חיפה תשנ"ט, עמ' 574. הרצל, עמוס אילון, תל אביב תשל"ז, עמ' 207. </li> <li id="cite_note-284"><a href="#cite_ref-284">^</a> כתבי הרצל, כרך 2, היומן א', עמ' 175. </li> <li id="cite_note-285"><a href="#cite_ref-285">^</a> תולדות הציונות בגרמניה, ריכארד ליכטהיים, ירושלים תשי"א, עמ' 82. הביוגרפיה של הרצל מאת זכריה פישמן, בנימין זאב תיאודור הרצל, ירושלים תרפ"ד, עמ' יב. </li> <li id="cite_note-286"><a href="#cite_ref-286">^</a> לדמות דיוקנו של הרצל, נחום גולדמן, בתוך: כתבי הרצל החזון, עמ' טז-טו. </li> <li id="cite_note-287"><a href="#cite_ref-287">^</a> עדות ד"ר ראובן בירר, ציון, יולי 1896, הובאה אצל ראובן בריינין, חיי הרצל, ניו יורק תרע"ט, עמ' 169. תיאודור הרצל, ר' ביין, ירושלים תשל"ז, עמ' 160. </li> <li id="cite_note-288"><a href="#cite_ref-288">^</a> הציונים וגרמניה הקיסרית, מאקס בודנהיימר, ירושלים 1980, עמ' 47. </li> <li id="cite_note-289"><a href="#cite_ref-289">^</a> הרצל במושבה רחובות, מזכרונות משה סמילנסקי, בתוך: אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל, ח"ב, רמת גן תשל"ד, עמ' 762. הרצל, יוסף פטאי, תל אביב תרצ"ו, עמ' 169. דברי ימי הציונות, ליב חזן ויצחק פלר, ירושלים תשי"ח, עמ' 114. בשבילי גאולה, יוסף שפירא, ירושלים תש"ז, ח"ב, עמ' רטו. </li> <li id="cite_note-290"><a href="#cite_ref-290">^</a> בשבילי גאולה, יוסף שפירא, ירושלים תש"ז, ח"ב, עמ' רטו. </li> <li id="cite_note-291"><a href="#cite_ref-291">^</a> בתקוע השופר: הרצל דמותו, פועלו ומבחר כתבים, ראובן הכט, ח"ב, ירושלים-חיפה תשנ"ט, עמ' 577. </li> <li id="cite_note-292"><a href="#cite_ref-292">^</a> הרב מימון בדורותיו, גאולה בת-יהודה, ירושלים תשל"ט, עמ' 107. </li> <li id="cite_note-293"><a href="#cite_ref-293">^</a> משיחי השקר ומתנגדיהם, בנימין שלמה המבורגר, בני ברק תשס"ט, עמ' 589. </li> <li id="cite_note-294"><a href="#cite_ref-294">^</a> כתבי הרצל, כרך 3, היומן ב', עמ' 22. <a rel="nofollow" class="external text" href="https://www.hatanakh.com/en/node/32250">הוגים כנביאים</a>, הרב יואל בן נון, מאמר באינטרנט. </li> <li id="cite_note-295"><a href="#cite_ref-295">^</a> הרצל תופעה מלכותית ונבואית, בנציון נתניהו, עמ' 33, בתוך כתב העת האומה, גיליון 173, סתיו תשס"ט 2008. </li> <li id="cite_note-296"><a href="#cite_ref-296">^</a> תולדות השואה – הונגריה, עורכים: רנדולף ל' בראהאם, נתנאל קצבורג, הוצאת יד ושם, עמ' 211. </li> <li id="cite_note-297"><a href="#cite_ref-297">^</a> <a class="external text" href="https://he.wikisource.org//wiki/מאמרי_הראיה/המספד_בירושלים">המספד בירושלים</a>, בספר <a href="/wiki/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%99%22%D7%94" class="mw-redirect" title="מאמרי הראי"ה">מאמרי הראי"ה</a> </li> <li id="cite_note-298"><a href="#cite_ref-298">^</a> <a rel="nofollow" class="external text" href="https://www.inn.co.il/news/555982">מנהיגות של מסירות נפש</a>, באתר <a href="/wiki/%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%A5_7" title="ערוץ 7">ערוץ 7</a>, 13 בנובמבר 1987 </li> <li id="cite_note-299"><a href="#cite_ref-299">^</a> לנתיבות ישראל, חלק א' ע' יט במהדורת בית אל </li> <li id="cite_note-300"><a href="#cite_ref-300">^</a> <a rel="nofollow" class="external text" href="https://www.youtube.com/watch?v=FFKVtojtROg">האם הרצל היה המשיח? הרב שרקי בשיחה עם ג'קי לוי ומוריה קור בגלצ</a>, ב<a href="/wiki/%D7%99%D7%95%D7%98%D7%99%D7%95%D7%91" title="יוטיוב">יוטיוב</a> </li> <li id="cite_note-301"><a href="#cite_ref-301">^</a> כתבי הרצל, כרך 5 </li> <li id="cite_note-302"><a href="#cite_ref-302">^</a> האחד בשנת תשכ"ח, השני בשנת תשל"ג, שניהם בערך של <a href="/wiki/%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA" title="לירה ישראלית">100 לירות</a>, והשלישי, בערך של <a href="/wiki/%D7%A9%D7%A7%D7%9C_%D7%99%D7%A9%D7%9F" title="שקל ישן">10 שקלים</a> בשנת תשל"ח </li> <li id="cite_note-303"><a href="#cite_ref-303">^</a> אהרן ליבושיצקי, לנשמת הרצל, הצפירה, גיליון 152, 1904. על השיר: <a rel="nofollow" class="external text" href="http://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=1071&phrase=">"לנשמת הרצל"</a>, באתר <a href="/wiki/%D7%96%D7%9E%D7%A8%D7%A9%D7%AA" title="זמרשת">זמרשת</a> </li> <li id="cite_note-304"><a href="#cite_ref-304">^</a> א"ב יהושע, מר מאני, פרק רביעי </li> <li id="cite_note-305"><a href="#cite_ref-305">^</a> <a rel="nofollow" class="external text" href="https://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=577&wrkid=1244">מילות השיר "הרצל"</a>, באתר <a href="/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%98" title="שירונט">שירונט</a> </li> <li id="cite_note-306"><a href="#cite_ref-306">^</a> אליהו הכהן, עוֹדְךָ חַי! השירים שנכתבו על מותו של הרצל, עונ"ש: <a rel="nofollow" class="external text" href="https://onegshabbat.blogspot.com/2020/07/blog-post_21.html">"חלק א"</a> </li> <li id="cite_note-307"><a href="#cite_ref-307">^</a> אליהו הכהן, עוֹדְךָ חַי! השירים שנכתבו על מותו של הרצל, עונ"ש: <a rel="nofollow" class="external text" href="https://onegshabbat.blogspot.com/2022/01/blog-post_14.html">"חלק ב"</a> </li> <li id="cite_note-308"><a href="#cite_ref-308">^</a> אליהו הכהן, עוֹדְךָ חַי! השירים שנכתבו על מותו של הרצל, עונ"ש: <a rel="nofollow" class="external text" href="https://onegshabbat.blogspot.com/2020/07/blog-post_25.html">"חלק ג"</a> </li> <li id="cite_note-309"><a href="#cite_ref-309">^</a> <a rel="nofollow" class="external text" href="http://www.kkl.org.il/KKL/hebrew/nosim_ikaryim/yeharot/parkimveyearot/center/hulday.x">בית הרצל ביער חולדה</a>, באתר קק"ל </li> <li id="cite_note-310"><a href="#cite_ref-310">^</a> סעיף 1 ל<a rel="nofollow" class="external text" href="https://fs.knesset.gov.il//16/law/16_lsr_299656.pdf">חוק בנימין זאב הרצל (ציון זכרו ופועלו), התשס"ד–2004</a> </li> <li id="cite_note-311"><a href="#cite_ref-311">^</a> סעיף 10 לחוק בנימין זאב הרצל </li> <li id="cite_note-312"><a href="#cite_ref-312">^</a> Renee Ghert-Zand, HERZL MAGIC, Jewish World, THE JERUSALEM REPORT APRIL 21, 2014, עמ' 28-31 </li> <li id="cite_note-313"><a href="#cite_ref-313">^</a> <a href="/wiki/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%A7" title="יורם קניוק">יורם קניוק</a>, <a rel="nofollow" class="external text" href="https://www.nli.org.il/he/newspapers/dav/1975/08/01/01/article/177?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN%7ctxTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F+%D7%96%D7%90%D7%91+%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%22&utm_content=itonut">מלך</a>, <a href="/wiki/%D7%93%D7%91%D7%A8_(%D7%A2%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9F)" title="דבר (עיתון)">דבר</a>, 1 באוגוסט 1975 </li> <li id="cite_note-314"><a href="#cite_ref-314">^</a> <img alt="אתר למנויים בלבד" src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/0/0e/Closed_Access_logo_transparent.svg/10px-Closed_Access_logo_transparent.svg.png" decoding="async" width="10" height="16" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/0/0e/Closed_Access_logo_transparent.svg/15px-Closed_Access_logo_transparent.svg.png 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/0/0e/Closed_Access_logo_transparent.svg/20px-Closed_Access_logo_transparent.svg.png 2x" data-file-width="640" data-file-height="1000" /> <a href="/wiki/%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9A_%D7%9E%D7%A8%D7%9E%D7%A8%D7%99" title="חנוך מרמרי">חנוך מרמרי</a>, <a rel="nofollow" class="external text" href="https://www.haaretz.co.il/1.5706742">"הרצל: מאבקיו מבית ומחוץ": מה נותר מחזונו בעידן של אנוכיות וחמדנות</a>, באתר <a href="/wiki/%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5" title="הארץ">הארץ</a>, 10 בינואר 2018 </li> <li id="cite_note-315"><a href="#cite_ref-315">^</a> <a href="/wiki/%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%95%D7%A8%D7%93" title="אמנון לורד">אמנון לורד</a>, <a rel="nofollow" class="external text" href="https://www.israelhayom.co.il/article/536027">המהפכן המטופח</a>, באתר <a href="/wiki/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D" title="ישראל היום">ישראל היום</a>, 16 בפברואר 2018 </li> <li id="cite_note-316"><a href="#cite_ref-316">^</a> ביקורת: <a href="/wiki/%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F_(%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F)" class="mw-redirect" title="יוסף גולדשטיין (היסטוריון)">יוסף גולדשטיין</a>, ‏<a rel="nofollow" class="external text" href="https://files.ybz.org.il/periodicals/Cathedra/105/Article_105.7.pdf">עולמו הפנימי והחיצוני של הרצל</a>, <a href="/wiki/%D7%A7%D7%AA%D7%93%D7%A8%D7%94_(%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%A2%D7%AA)" title="קתדרה (כתב עת)">קתדרה</a> 105, ספטמבר 2002, עמ' 185–190 </li> </ol></div></div> <table class="navbox nowraplinks mw-collapsible mw-collapsed" style="width: 90%; clear: both; margin: 0.5em auto; margin-top: 0.5em; margin-bottom: 0.5em; padding: 0.2em; text-align: right;"> <tbody><tr> <th colspan="3" style="text-align: center; padding-top: 0.1em; padding-bottom: 0.1em; color: black; background:#d1eeee; font-weight: bold;"><a href="/wiki/%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA" title="ציונות">ציונות</a> ישראל<a href="/wiki/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="ישראל"><img alt="ישראל" src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/d4/Flag_of_Israel.svg/22px-Flag_of_Israel.svg.png" decoding="async" width="22" height="16" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/d4/Flag_of_Israel.svg/33px-Flag_of_Israel.svg.png 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/d4/Flag_of_Israel.svg/44px-Flag_of_Israel.svg.png 2x" data-file-width="1100" data-file-height="800" /></a> </th></tr> <tr> <td style="background-color: #F2F3F4; text-align: right; font-weight: bold; padding-left: 5px;">נושאים ומושגים מרכזיים </td> <td style="padding-right: 5px; text-align: right;"><a href="/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%94_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA" class="mw-redirect" title="התנועה הציונית">התנועה הציונית</a> • <a href="/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%94" title="התקווה">התקווה</a> • <a href="/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="ארץ ישראל">ארץ ישראל</a> • <a href="/wiki/%D7%90%D7%95%D7%98%D7%95%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A4%D7%A6%D7%99%D7%94" class="mw-redirect" title="אוטואמנציפציה">אוטואמנציפציה</a> • <a href="/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%96%D7%9C" title="תוכנית בזל">תוכנית בזל</a> • <a href="/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%93%D7%94" title="תוכנית אוגנדה">תוכנית אוגנדה</a> • <a href="/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%98%D7%9E%D7%95%D7%A8" title="תוכנית בילטמור">תוכנית בילטמור</a> • "<a href="/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%98%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%93" title="אלטנוילנד">אלטנוילנד</a>" ו"<a href="/wiki/%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D" title="מדינת היהודים">מדינת היהודים</a>" • <a href="/wiki/%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="עלייה לארץ ישראל">עלייה לארץ ישראל</a>, <a href="/wiki/%D7%94%D7%94%D7%A2%D7%A4%D7%9C%D7%94" title="ההעפלה">ההעפלה</a> ו<a href="/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%AA" title="חוק השבות">חוק השבות</a> • <a href="/wiki/%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA" title="תחיית הלשון העברית">תחיית הלשון העברית</a> • <a href="/wiki/%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA" title="עבודה עברית">עבודה עברית</a> ו<a href="/wiki/%D7%9B%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94" title="כיבוש העבודה">כיבוש העבודה</a> • <a href="/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%AA" title="חלוציות">חלוציות</a> • <a href="/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A5" title="קיבוץ">קיבוץ</a> • <a href="/wiki/%D7%9E%D7%97%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="מחתרות עבריות בארץ ישראל">מחתרות עבריות בארץ ישראל</a> • <a href="/wiki/%D7%9B%D7%95%D7%97_%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%9F_%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99" title="כוח המגן העברי">כוח המגן העברי</a> • <a href="/wiki/%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94" title="כרונולוגיית ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בעת החדשה">כרונולוגיית ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בעת החדשה</a> • <a href="/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA" title="אנטישמיות">אנטישמיות</a> • <a href="/wiki/%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9D_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99" title="טריטוריאליזם יהודי">טריטוריאליזם יהודי</a> • <a href="/wiki/%D7%94%D7%A6%D7%94%D7%A8%D7%AA_%D7%91%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%A8" title="הצהרת בלפור">הצהרת בלפור</a>, <a href="/wiki/%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F" class="mw-redirect" title="הספר הלבן הראשון">הספר הלבן הראשון</a> ו<a href="/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%94" title="תוכנית החלוקה">תוכנית החלוקה</a> • <a href="/wiki/%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%96%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA" title="הכרזת העצמאות">הכרזת העצמאות</a> ו<a href="/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA" title="מלחמת העצמאות">מלחמת העצמאות</a> • <a href="/wiki/%D7%93%D7%92%D7%9C_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="דגל ישראל">דגל ישראל</a> • <a href="/wiki/%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%A1%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99-%D7%A4%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%99" title="הסכסוך הישראלי-פלסטיני">הסכסוך הישראלי-פלסטיני</a> • <a href="/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%98-%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA" title="פוסט-ציונות">פוסט-ציונות</a> ו<a href="/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99-%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA" title="אנטי-ציונות">אנטי-ציונות</a> • <a href="/wiki/%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%98%D7%94_3379_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%90%D7%95%22%D7%9D" title="החלטה 3379 של העצרת הכללית של האו"ם">החלטת האו"ם 3379</a> • <a href="/wiki/%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%98%D7%94_4686_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%90%D7%95%22%D7%9D" title="החלטה 4686 של העצרת הכללית של האו"ם">החלטת האו"ם 4686</a> </td> <td rowspan="7" align="center" style="text-align: center; vertical-align: middle;"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Zionism-template.png" class="mw-file-description"><img src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/c/c6/Zionism-template.png" decoding="async" width="83" height="274" class="mw-file-element" data-file-width="83" data-file-height="274" /></a> </td></tr> <tr> <td style="background-color: #F2F3F4; text-align: right; font-weight: bold; padding-left: 5px;"><a href="/wiki/%D7%96%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA" title="זרמים בציונות">זרמים בציונות</a> </td> <td style="padding-right: 5px; text-align: right;"><a href="/wiki/%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA" title="ציונות מדינית">ציונות מדינית</a> • <a href="/wiki/%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%AA" title="ציונות מעשית">ציונות מעשית</a> • <a href="/wiki/%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%AA%D7%98%D7%99%D7%AA" title="ציונות סינתטית">ציונות סינתטית</a> • <a href="/wiki/%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A8%D7%95%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%AA" title="ציונות רוחנית">ציונות רוחנית</a> • <a href="/wiki/%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D" title="הציונים הכלליים">הציונים הכלליים</a> ו<a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%AA" title="קטגוריה:ציונות כללית">ציונות כללית</a> • <a href="/wiki/%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%AA" title="ציונות סוציאליסטית">ציונות סוציאליסטית</a> • <a href="/wiki/%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%99%D7%96%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%AA" title="ציונות רוויזיוניסטית">ציונות רוויזיוניסטית</a> • <a href="/wiki/%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%93%D7%AA%D7%99%D7%AA" title="ציונות דתית">ציונות דתית</a> • <a href="/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94" title="ארץ ישראל השלמה">ארץ ישראל השלמה</a> • <a href="/wiki/%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A0%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%AA" title="ציונות נוצרית">ציונות נוצרית</a> • <a href="/wiki/%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%A9%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA" title="ניטשה והציונות">ניטשה והציונות</a> </td></tr> <tr> <td style="background-color: #F2F3F4; text-align: right; font-weight: bold; padding-left: 5px;"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D" title="קטגוריה:ארגונים ציוניים">ארגונים ציוניים</a> </td> <td style="padding-right: 5px; text-align: right;"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%A1_%D7%A4%D7%95%D7%A7%D7%A9%D7%90%D7%9F" title="קונגרס פוקשאן">קונגרס פוקשאן</a> ו<a href="/wiki/%D7%94%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94" title="הוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריה">הוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריה</a> • <a href="/wiki/%D7%94%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%AA" title="ההסתדרות הציונית העולמית">ההסתדרות הציונית העולמית</a> • <a href="/wiki/%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%A1_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99" title="הקונגרס הציוני העולמי">הקונגרס הציוני העולמי</a> • <a href="/wiki/%D7%94%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99" title="הוועד הפועל הציוני">הוועד הפועל הציוני</a> ו<a href="/wiki/%D7%94%D7%94%D7%A0%D7%94%D7%9C%D7%94_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA" title="ההנהלה הציונית">ההנהלה הציונית</a> • <a href="/wiki/%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA" title="הסוכנות היהודית">הסוכנות היהודית</a> • <a href="/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%9F_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%AA_%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="קרן קיימת לישראל">קרן קיימת לישראל</a> • <a href="/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93" title="קרן היסוד">קרן היסוד</a> • <a href="/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%94%D7%9C_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%A2%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="מינהל מקרקעי ישראל">מינהל מקרקעי ישראל</a> • <a href="/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93_%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99" title="המשרד הארצישראלי">המשרד הארצישראלי</a> • <a href="/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9D" title="המוסדות הלאומיים">המוסדות הלאומיים</a> • <a href="/wiki/%D7%94%D7%9B%D7%A9%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91" title="הכשרת הישוב">הכשרת הישוב</a> • <a href="/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D" title="אוצר התיישבות היהודים">אוצר התיישבות היהודים</a> ו<a href="/wiki/%D7%91%D7%A0%D7%A7_%D7%90%D7%A0%D7%92%D7%9C%D7%95-%D7%A4%D7%9C%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%94" title="בנק אנגלו-פלשתינה">בנק אנגלו-פלשתינה</a> • <a href="/wiki/%D7%A4%D7%99%D7%A7%22%D7%90" title="פיק"א">פיק"א</a> • <a href="/wiki/%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9D" title="הגדודים העבריים">הגדודים העבריים</a> • <a href="/wiki/%D7%94%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל">ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל</a> • <a href="/wiki/%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94" title="הסתדרות העובדים הכללית החדשה">הסתדרות העובדים הכללית החדשה</a> • <a href="/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%9C_%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%94" title="סולל בונה">סולל בונה</a> • <a href="/wiki/%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99" title="הארכיון הציוני המרכזי">הארכיון הציוני המרכזי</a> • <a href="/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%AA%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9C_%D7%A7%D7%A7%22%D7%9C" title="ארכיון התצלומים של קק"ל">ארכיון התצלומים של קק"ל</a> </td></tr> <tr> <td style="background-color: #F2F3F4; text-align: right; font-weight: bold; padding-left: 5px;">תנועות ציוניות </td> <td style="padding-right: 5px; text-align: right;"><a href="/wiki/%D7%91%D7%99%D7%9C%22%D7%95" title="ביל"ו">ביל"ו</a> • <a href="/wiki/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%91%D7%99_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F" title="חובבי ציון">חובבי ציון</a> • <a href="/wiki/%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F" title="ציוני ציון">ציוני ציון</a> • <a href="/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%A2%D7%9C%D7%99_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F" title="פועלי ציון">פועלי ציון</a> • <a href="/wiki/%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%AA" title="ההתיישבות העובדת">ההתיישבות העובדת</a> • <a href="/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%94_%D7%94%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%AA" title="התנועה הקיבוצית">התנועה הקיבוצית</a> • <a href="/wiki/%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%A8" title="עליית הנוער">עליית הנוער</a> • <a href="/wiki/%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99" title="תנועת המזרחי">תנועת המזרחי</a> • <a href="/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%99%D7%96%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D" title="ברית הציונים הרוויזיוניסטים">ברית הציונים הרוויזיוניסטים</a> • <a href="/wiki/%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94" title="ציונות ברוסיה">ציונות ברוסיה</a> • <a href="/wiki/%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%91" title="ציונות בלוב">ציונות בלוב</a> </td></tr> <tr> <td style="background-color: #F2F3F4; text-align: right; font-weight: bold; padding-left: 5px;"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%97%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="קטגוריה:מחתרות בארץ ישראל">מחתרות עבריות</a> </td> <td style="padding-right: 5px; text-align: right;"><a href="/wiki/%D7%91%D7%A8_%D7%92%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%90_(%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F)" title="בר גיורא (ארגון)">בר-גיורא</a> • <a href="/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8" title="השומר">השומר</a> • <a href="/wiki/%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%94" title="הרועה">הרועה</a> • <a href="/wiki/%D7%94%D7%92%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_(%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F)" title="הגדעונים (ארגון)">הגדעונים</a> • <a href="/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%9F" title="ארגון המגן">ארגון המגן</a> • <a href="/wiki/%D7%A0%D7%99%D7%9C%22%D7%99" title="ניל"י">ניל"י</a> • <a href="/wiki/%D7%94%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A5" title="הקיבוץ">הקיבוץ</a> • <a href="/wiki/%D7%94%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%94" title="ההגנה">ההגנה</a> • <a href="/wiki/%D7%A4%D7%9C%D7%9E%22%D7%97" title="פלמ"ח">פלמ"ח</a> • <a href="/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99_%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99" title="ארגון צבאי לאומי">אצ"ל</a> • <a href="/wiki/%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%99_%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="לוחמי חרות ישראל">לח"י</a> • <a href="/wiki/%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99" title="תנועת המרי העברי">תנועת המרי העברי</a> </td></tr> <tr> <td style="background-color: #F2F3F4; text-align: right; font-weight: bold; padding-left: 5px;"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA" title="קטגוריה:ראשוני הציונות">ראשוני הציונות</a> </td> <td style="padding-right: 5px; text-align: right;"><a href="/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA" title="מבשרי הציונות">מבשרי הציונות</a> • <a href="/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%A8" title="יהודה לייב פינסקר">יהודה לייב פינסקר</a> • <a class="mw-selflink selflink">בנימין זאב הרצל</a> • <a href="/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%99%D7%9D" title="נתן בירנבוים">נתן בירנבוים</a> • <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A7%D7%A1_%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%90%D7%95" title="מקס נורדאו">מקס נורדאו</a> • <a href="/wiki/%D7%90%D7%97%D7%93_%D7%94%D7%A2%D7%9D" title="אחד העם">אחד העם</a> • <a href="/wiki/%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95_%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%A7%D7%99%D7%9F" title="ליאו מוצקין">ליאו מוצקין</a> • <a href="/wiki/%D7%93%D7%91_%D7%91%D7%A8_%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%91" title="דב בר בורוכוב">דב בר בורוכוב</a> • <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%94%D7%A1" title="משה הס">משה הס</a> • <a href="/wiki/%D7%A0%D7%A4%D7%AA%D7%9C%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%A5_%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%91%D7%A8" title="נפתלי הרץ אימבר">נפתלי הרץ אימבר</a> • <a href="/wiki/%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%9F" title="דוד וולפסון">דוד וולפסון</a> • <a href="/wiki/%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%99%D7%A6%D7%9E%D7%9F" title="חיים ויצמן">חיים ויצמן</a> • <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%9D" title="משה לייב ליליינבלום">משה לייב ליליינבלום</a> • <a href="/wiki/%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91" title="נחום סוקולוב">נחום סוקולוב</a> • <a href="/wiki/%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F_%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9F" title="נחמן סירקין">נחמן סירקין</a> • <a href="/wiki/%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%9C%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%90" title="יוסף לוריא">יוסף לוריא</a> • <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A7%D7%A1_%D7%91%D7%95%D7%93%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A8" title="מקס בודנהיימר">מקס בודנהיימר</a> • <a href="/wiki/%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%93_%D7%92%27%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A1_%D7%93%D7%94_%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%93" title="אדמונד ג'יימס דה רוטשילד">אדמונד ג'יימס דה רוטשילד</a> • <a href="/wiki/%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A1" title="יצחק יעקב ריינס">יצחק יעקב ריינס</a> • <a href="/wiki/%D7%90%D7%95%D7%98%D7%95_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92" title="אוטו ורבורג">אוטו ורבורג</a> • <a href="/wiki/%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%9E%D7%9F" title="נחום גולדמן">נחום גולדמן</a> • <a href="/wiki/%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%A6%27%D7%9C%D7%A0%D7%95%D7%91" title="יחיאל צ'לנוב">יחיאל צ'לנוב</a> • <a href="/wiki/%D7%90%D7%91%D7%90_%D7%94%D7%9C%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%A8" title="אבא הלל סילבר">אבא הלל סילבר</a> • <a href="/wiki/%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9_%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A8" title="צבי הירש קלישר">צבי הירש קלישר</a> • <a href="/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%95%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A8" title="שמואל מוהליבר">שמואל מוהליבר</a> </td></tr> <tr> <td style="background-color: #F2F3F4; text-align: right; font-weight: bold; padding-left: 5px;"><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D" title="קטגוריה:פעילים ציונים">אישים ציונים נוספים</a> ו<a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%A0%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91" title="קטגוריה:אנשי היישוב">אנשי היישוב</a> </td> <td style="padding-right: 5px; text-align: right;"><a href="/wiki/%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%9F" title="אהרן דוד גורדון">אהרן דוד גורדון</a> • <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%95%D7%91%D7%A8" title="מרטין בובר">מרטין בובר</a> • <a href="/wiki/%D7%A8%D7%97%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%A8%D7%AA" title="רחל המשוררת">רחל המשוררת</a> • <a href="/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%95%D7%92%D7%95_%D7%91%D7%A8%D7%92%D7%9E%D7%9F" title="שמואל הוגו ברגמן">שמואל הוגו ברגמן</a> • <a href="/wiki/%D7%94%D7%A0%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%98%D7%94_%D7%A1%D7%90%D7%9C%D7%93" title="הנרייטה סאלד">הנרייטה סאלד</a> • <a href="/wiki/%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%96%27%D7%91%D7%95%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99" title="זאב ז'בוטינסקי">זאב ז'בוטינסקי</a> • <a href="/wiki/%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%91%D7%A8-%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%9F" title="מאיר בר-אילן">מאיר בר-אילן</a> • <a href="/wiki/%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A8%D7%9C%D7%95%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%91" title="חיים ארלוזורוב">חיים ארלוזורוב</a> • <a href="/wiki/%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A9%D7%96%D7%A8" title="זלמן שזר">זלמן שזר</a> • <a href="/wiki/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%A7%D7%95%D7%A7" title="אברהם יצחק הכהן קוק">אברהם יצחק הכהן קוק</a> • <a href="/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%AA%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9F" title="ארתור רופין">ארתור רופין</a> • <a href="/wiki/%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%9F-%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F" title="דוד בן-גוריון">דוד בן-גוריון</a> • <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%9F" title="מנחם אוסישקין">מנחם אוסישקין</a> • <a href="/wiki/%D7%90%D7%91%22%D7%90_%D7%90%D7%97%D7%99%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8" title="אב"א אחימאיר">אב"א אחימאיר</a> • <a href="/wiki/%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%95%D7%92%D7%A8_(%D7%91%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%91)" title="חיים בוגר (בוגרשוב)">חיים בוגר (בוגרשוב)</a> • <a href="/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9C_%D7%9B%D7%A6%D7%A0%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F" title="ברל כצנלסון">ברל כצנלסון</a> • <a href="/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8_%D7%96%D7%99%D7%99%D7%93" title="אלכסנדר זייד">אלכסנדר זייד</a> • <a href="/wiki/%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A9%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%A6%D7%A7" title="יוסף שפרינצק">יוסף שפרינצק</a> • <a href="/wiki/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%95%D7%97%D7%98" title="ישראל שוחט">ישראל שוחט</a> • <a href="/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F" title="שמריהו לוין">שמריהו לוין</a> • <a href="/wiki/%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%A4%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%A8" title="יוסף טרומפלדור">יוסף טרומפלדור</a> • <a href="/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%9F" title="מיכאל הלפרן">מיכאל הלפרן</a> • <a href="/wiki/%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%9D_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D" title="גרשם שלום">גרשם שלום</a> • <a href="/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%9E%D7%90%D7%92%D7%A0%D7%A1" title="יהודה לייב מאגנס">יהודה לייב מאגנס</a> • <a href="/wiki/%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%98%D7%91%D7%A0%D7%A7%D7%99%D7%9F" title="יצחק טבנקין">יצחק טבנקין</a> • <a href="/wiki/%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%91%D7%9F-%D7%A6%D7%91%D7%99" title="יצחק בן-צבי">יצחק בן-צבי</a> • <a href="/wiki/%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%91%D7%92%D7%99%D7%9F" title="מנחם בגין">מנחם בגין</a> • <a href="/wiki/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%9F_(%D7%99%D7%90%D7%99%D7%A8)" title="אברהם שטרן (יאיר)">אברהם שטרן (יאיר)</a> • <a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%90_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D" title="קטגוריה:ציונים לא יהודים">ציונים לא יהודים</a> </td></tr> <tr> <td colspan="3" style="background-color: #F2F3F4; text-align: center; font-weight: bold;">ראו גם <a href="/wiki/100_%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%92%D7%99_%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93" title="100 מושגי יסוד">100 מושגי יסוד</a> • <a href="/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C:%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="פורטל:ישראל">פורטל ישראל</a> • <a href="/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C:%D7%94%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91" title="פורטל:היישוב">פורטל היישוב</a> • <a href="/wiki/%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%A2%D7%9D_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="היסטוריה של עם ישראל">היסטוריה של עם ישראל</a> • <a href="/wiki/%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="היסטוריה של ארץ ישראל">היסטוריה של ארץ ישראל</a> </td></tr> </tbody></table> <div role="navigation" class="navbox authority-control" aria-labelledby="בקרת_זהויות_15px&#124;link=https&#58;//www.wikidata.org/wiki/Q44003?uselang=he&#124;עריכת_הנתון_בוויקינתונים" style="padding:3px"><table class="nowraplinks hlist navbox-inner" style="border-spacing:0;background:transparent;color:inherit"><tbody><tr><th id="בקרת_זהויות_15px&#124;link=https&#58;//www.wikidata.org/wiki/Q44003?uselang=he&#124;עריכת_הנתון_בוויקינתונים" scope="row" class="navbox-group" style="width:1%"><a href="/wiki/%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%AA_%D7%96%D7%94%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA" title="עזרה:בקרת זהויות">בקרת זהויות</a> <a href="https://www.wikidata.org/wiki/Q44003?uselang=he" title="עריכת הנתון בוויקינתונים"><img alt="עריכת הנתון בוויקינתונים" src="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/5/5e/Blue_pencil_RTL.svg/15px-Blue_pencil_RTL.svg.png" decoding="async" width="15" height="15" class="mw-file-element" srcset="//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/5/5e/Blue_pencil_RTL.svg/23px-Blue_pencil_RTL.svg.png 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/5/5e/Blue_pencil_RTL.svg/30px-Blue_pencil_RTL.svg.png 2x" data-file-width="600" data-file-height="600" /></a></th><td class="navbox-list navbox-odd" style="text-align:left;border-right-width:2px;border-right-style:solid;width:100%;padding:0px"><div style="padding:0em 0.25em"><div dir="ltr"> <ul><li><a href="/wiki/%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA" title="הספרייה הלאומית">NLI</a>: <a rel="nofollow" class="external text" href="http://olduli.nli.org.il/F/?func=find-b&local_base=NLX10&find_code=UID&request=987007262783105171">987007262783105171</a></li> <li><a href="/wiki/%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F" title="הספרייה הלאומית של פולין">PLWABN</a>: <a rel="nofollow" class="external text" href="https://dbn.bn.org.pl/descriptor-details/9810570752905606">9810570752905606</a></li> <li><a href="/wiki/BIBSYS" title="BIBSYS">BIBSYS</a>: <a rel="nofollow" class="external text" href="https://authority.bibsys.no/authority/rest/authorities/html/90242745">90242745</a></li> <li><a href="/wiki/%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%93" title="הספרייה הלאומית של ספרד">BNE</a>: <a rel="nofollow" class="external text" href="http://catalogo.bne.es/uhtbin/authoritybrowse.cgi?action=display&authority_id=XX1457916">XX1457916</a></li> <li><a href="/wiki/%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%A6%D7%A8%D7%A4%D7%AA" title="הספרייה הלאומית של צרפת">BnF</a>: <a rel="nofollow" class="external text" href="https://catalogue.bnf.fr/ark:/12148/cb119074370">cb119074370</a> <a rel="nofollow" class="external text" href="https://data.bnf.fr/ark:/12148/cb119074370">(data)</a></li> <li><a href="/wiki/CiNii" title="CiNii">CiNii</a>: <a rel="nofollow" class="external text" href="https://ci.nii.ac.jp/author/DA02293613?l=en">DA02293613</a></li> <li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5_%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%91" title="קובץ בקרה משולב">GND</a>: <a rel="nofollow" class="external text" href="https://d-nb.info/gnd/118550241">118550241</a></li> <li><a href="/wiki/%D7%AA%D7%A7%D7%9F_%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99_%D7%9C%D7%9E%D7%96%D7%94%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA" title="תקן בין-לאומי למזהי שמות">ISNI</a>: <a rel="nofollow" class="external text" href="https://isni.org/isni/0000000110296798">0000 0001 1029 6798</a></li> <li><a href="/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%A1" title="שיטת ספריית הקונגרס">LCCN</a>: <a rel="nofollow" class="external text" href="https://id.loc.gov/authorities/names/n50037348">n50037348</a></li> <li><a href="/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%93%D7%99%D7%90%D7%98_%D7%94%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA" title="ספריית הדיאט הלאומית">NDL</a>: <a rel="nofollow" class="external text" href="https://id.ndl.go.jp/auth/ndlna/00468293">00468293</a></li> <li><a href="/wiki/%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%A6%27%D7%9B%D7%99%D7%94" title="הספרייה הלאומית של צ'כיה">NKC</a>: <a rel="nofollow" class="external text" href="https://aleph.nkp.cz/F/?func=find-c&local_base=aut&ccl_term=ica=jn20000700702&CON_LNG=ENG">jn20000700702</a></li> <li><a href="/wiki/%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%94" title="הספרייה הלאומית של אוסטרליה">NLA</a>: <a rel="nofollow" class="external text" href="https://nla.gov.au/anbd.aut-an35190930">35190930</a></li> <li><a href="/wiki/%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9F" title="הספרייה הלאומית של יוון">NLG</a>: <a rel="nofollow" class="external text" href="https://data.nlg.gr/resource/authority/record145824">145824</a></li> <li><a href="/wiki/%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA_%D7%95%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%90%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%96%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%91" title="הספרייה הלאומית והאוניברסיטאית בזאגרב">NSK</a>: <a rel="nofollow" class="external text" href="http://katalog.nsk.hr/F/?func=direct&doc_number=000367435&local_base=nsk10">000367435</a></li> <li><a href="/wiki/%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%93" title="הספרייה הלאומית של הולנד">NTA</a>: <a rel="nofollow" class="external text" href="http://data.bibliotheken.nl/id/thes/p070551227">070551227</a></li> <li><a href="/wiki/%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91_%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A5" title="רשת הספריות של מערב שווייץ">RERO</a>: <a rel="nofollow" class="external text" href="http://data.rero.ch/02-A000080109">02-A000080109</a></li> <li><a href="/wiki/%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94" title="הספרייה הממלכתית של רוסיה">RSL</a>: <a rel="nofollow" class="external text" href="http://aleph.rsl.ru/F?func=find-b&find_code=SYS&adjacent=Y&local_base=RSL11&request=000021902&CON_LNG=ENG">000021902</a></li> <li><a href="/wiki/%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%93%D7%99%D7%94" title="הספרייה הלאומית של שוודיה">SELIBR</a>: <a rel="nofollow" class="external text" href="https://libris.kb.se/auth/60702">60702</a></li> <li><a href="/wiki/SNAC" title="SNAC">SNAC</a>: <a rel="nofollow" class="external text" href="https://snaccooperative.org/ark:/99166/w61g0tx0">w61g0tx0</a></li> <li><a href="/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%90%D7%99%D7%AA_(%D7%A6%D7%A8%D7%A4%D7%AA)" title="מערכת התיעוד האוניברסיטאית (צרפת)">SUDOC</a>: <a rel="nofollow" class="external text" href="https://www.idref.fr/026921197">026921197</a></li> <li><a href="/wiki/Trove" title="Trove">Trove</a>: <a rel="nofollow" class="external text" href="https://trove.nla.gov.au/people/858515">858515</a></li> <li><a href="/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%95%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%9F" title="ספריית הוותיקן">VcBA</a>: <a rel="nofollow" class="external text" href="https://opac.vatlib.it/auth/detail/495_85960">495/85960</a></li> <li><a href="/wiki/VIAF" title="VIAF">VIAF</a>: <a rel="nofollow" class="external text" href="https://viaf.org/viaf/76317061">76317061</a></li> <li> <a href="/wiki/WorldCat" title="WorldCat">WorldCat</a> (עם VIAF): <a rel="nofollow" class="external text" href="https://www.worldcat.org/identities/containsVIAFID/76317061">76317061</a></li></ul> </div></div></td></tr></tbody></table></div>    </div><noscript><img src="https://login.wikimedia.org/wiki/Special:CentralAutoLogin/start?type=1x1&useformat=desktop" alt="" width="1" height="1" style="border: none; position: absolute;"></noscript> <div class="printfooter" data-nosnippet="">אוחזר מתוך "<a dir="ltr" href="https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בנימין_זאב_הרצל&oldid=40068738">https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בנימין_זאב_הרצל&oldid=40068738</a>"</div></div> <div id="catlinks" class="catlinks" data-mw="interface"><div id="mw-normal-catlinks" class="mw-normal-catlinks"><a href="/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94" title="ויקיפדיה:קטגוריה">קטגוריות</a>: <ul><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C" title="קטגוריה:בנימין זאב הרצל">בנימין זאב הרצל</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%99_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%A1_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99" title="קטגוריה:נשיאי הקונגרס הציוני העולמי">נשיאי הקונגרס הציוני העולמי</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA" title="קטגוריה:ראשי ההסתדרות הציונית">ראשי ההסתדרות הציונית</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA" title="קטגוריה:ראשוני הציונות">ראשוני הציונות</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%AA%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%A1_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F" title="קטגוריה:משתתפי הקונגרס הציוני העולמי הראשון">משתתפי הקונגרס הציוני העולמי הראשון</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%AA%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%A1_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99" title="קטגוריה:משתתפי הקונגרס הציוני העולמי השני">משתתפי הקונגרס הציוני העולמי השני</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%94" title="קטגוריה:פעילים ציונים באוסטריה">פעילים ציונים באוסטריה</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%94" title="קטגוריה:פעילים ציונים בהונגריה">פעילים ציונים בהונגריה</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D" title="קטגוריה:סופרים יהודים הונגרים">סופרים יהודים הונגרים</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%9D" title="קטגוריה:סופרים יהודים אוסטרים">סופרים יהודים אוסטרים</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%9D_%D7%A2%D7%98" title="קטגוריה:סופרים יהודים הידועים בשם עט">סופרים יהודים הידועים בשם עט</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99_%D7%A4%D7%A0%D7%98%D7%96%D7%99%D7%94_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D" title="קטגוריה:סופרי פנטזיה יהודים">סופרי פנטזיה יהודים</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99_%D7%9E%D7%93%D7%A2_%D7%91%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D" title="קטגוריה:סופרי מדע בדיוני יהודים">סופרי מדע בדיוני יהודים</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%9D" title="קטגוריה:מחזאים אוסטרים">מחזאים אוסטרים</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D" title="קטגוריה:מחזאים יהודים">מחזאים יהודים</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%91%D7%99_%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA" title="קטגוריה:מחזאים כותבי עברית">מחזאים כותבי עברית</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A2%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%9D" title="קטגוריה:עיתונאים יהודים אוסטרים">עיתונאים יהודים אוסטרים</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%93%D7%99_%D7%95%D7%9C%D7%98" title="קטגוריה:סגל די ולט">סגל די ולט</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A1:_%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%9D" title="קטגוריה:פרשת דרייפוס: אישים">פרשת דרייפוס: אישים</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%94:_%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%9D" title="קטגוריה:וינה: אישים">וינה: אישים</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%94" title="קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת וינה">בוגרי אוניברסיטת וינה</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%99_%D7%9E%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%92%27%D7%99%D7%93%D7%99%D7%94" title="קטגוריה:מעוטרי מסדר המג'ידיה">מעוטרי מסדר המג'ידיה</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D" title="קטגוריה:משפטנים יהודים הונגרים">משפטנים יהודים הונגרים</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%A8%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D" title="קטגוריה:עולים לרגל לירושלים">עולים לרגל לירושלים</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%A2%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%93%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9D" title="קטגוריה:מעצבי דגלים">מעצבי דגלים</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%A2%D7%9C%D7%95_%D7%9C%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="קטגוריה:אישים שהועלו לקבורה בשנית בארץ ישראל">אישים שהועלו לקבורה בשנית בארץ ישראל</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A2%D7%9C_%D7%A9%D7%9E%D7%9D_%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="קטגוריה:אישים שעל שמם יישובים בישראל">אישים שעל שמם יישובים בישראל</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A2%D7%9C_%D7%A9%D7%9E%D7%9D_%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="קטגוריה:אישים שעל שמם שכונות בישראל">אישים שעל שמם שכונות בישראל</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%A6%D7%97%D7%95_%D7%A2%D7%9C_%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="קטגוריה:אישים שהונצחו על בולי ישראל">אישים שהונצחו על בולי ישראל</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%A6%D7%97%D7%95_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="קטגוריה:אישים שהונצחו על מדליות ישראל">אישים שהונצחו על מדליות ישראל</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%A6%D7%97%D7%95_%D7%91%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D" title="קטגוריה:אישים שהונצחו בשטרות כסף ישראליים">אישים שהונצחו בשטרות כסף ישראליים</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95_%D7%91-1860" title="קטגוריה:הונגרים שנולדו ב-1860">הונגרים שנולדו ב-1860</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A0%D7%A4%D7%98%D7%A8%D7%95_%D7%91-1904" title="קטגוריה:הונגרים שנפטרו ב-1904">הונגרים שנפטרו ב-1904</a></li></ul></div><div id="mw-hidden-catlinks" class="mw-hidden-catlinks mw-hidden-cats-hidden">קטגוריות מוסתרות: <ul><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:_%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8_-_%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%9D" title="קטגוריה:ויקיפדיה: ערכים הדורשים מקור - אישים">ויקיפדיה: ערכים הדורשים מקור - אישים</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:_%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8_-_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="קטגוריה:ויקיפדיה: ערכים הדורשים מקור - ישראל">ויקיפדיה: ערכים הדורשים מקור - ישראל</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:_%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%91%D7%94%D7%A8%D7%94" title="קטגוריה:ויקיפדיה: ערכים הדורשים הבהרה">ויקיפדיה: ערכים הדורשים הבהרה</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_-_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%AA_%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D:_%D7%9E%D7%AA%D7%90%D7%99%D7%9D" title="קטגוריה:ויקינתונים - השוואת ערכים: מתאים">ויקינתונים - השוואת ערכים: מתאים</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_-_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%AA_%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D:_%D7%9E%D7%AA%D7%90%D7%99%D7%9D:_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D_%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94" title="קטגוריה:ויקינתונים - השוואת ערכים: מתאים: מקום קבורה">ויקינתונים - השוואת ערכים: מתאים: מקום קבורה</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_-_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%AA_%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D:_%D7%9E%D7%AA%D7%90%D7%99%D7%9D:_%D7%AA%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%9A_%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%94" title="קטגוריה:ויקינתונים - השוואת ערכים: מתאים: תאריך לידה">ויקינתונים - השוואת ערכים: מתאים: תאריך לידה</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_-_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%AA_%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D:_%D7%9E%D7%AA%D7%90%D7%99%D7%9D:_%D7%AA%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%9A_%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%94" title="קטגוריה:ויקינתונים - השוואת ערכים: מתאים: תאריך פטירה">ויקינתונים - השוואת ערכים: מתאים: תאריך פטירה</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_-_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%AA_%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D:_%D7%9E%D7%AA%D7%90%D7%99%D7%9D:_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D_%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%94" title="קטגוריה:ויקינתונים - השוואת ערכים: מתאים: מקום לידה">ויקינתונים - השוואת ערכים: מתאים: מקום לידה</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_-_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%AA_%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D:_%D7%9C%D7%90_%D7%9E%D7%AA%D7%90%D7%99%D7%9D" title="קטגוריה:ויקינתונים - השוואת ערכים: לא מתאים">ויקינתונים - השוואת ערכים: לא מתאים</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_-_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%AA_%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D:_%D7%9C%D7%90_%D7%9E%D7%AA%D7%90%D7%99%D7%9D:_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D_%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%94" title="קטגוריה:ויקינתונים - השוואת ערכים: לא מתאים: מקום פטירה">ויקינתונים - השוואת ערכים: לא מתאים: מקום פטירה</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9D_%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%94" title="קטגוריה:ערכים עם תבנית בריטניקה">ערכים עם תבנית בריטניקה</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9D_%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%AA" title="קטגוריה:ערכים עם קישורי רשת חברתית">ערכים עם קישורי רשת חברתית</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99_%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%90%D7%99%D7%9D" title="קטגוריה:ערכים עם פרופילי קולנוענים-מוזיקאים">ערכים עם פרופילי קולנוענים-מוזיקאים</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%99_wayback_%D7%9E%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA_Webarchive" title="קטגוריה:קישורי wayback מתבנית Webarchive">קישורי wayback מתבנית Webarchive</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:_%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9D_%D7%9E%D7%96%D7%94%D7%94_J9U" title="קטגוריה:ויקיפדיה: ערכים עם מזהה J9U">ויקיפדיה: ערכים עם מזהה J9U</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:_%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9D_%D7%9E%D7%96%D7%94%D7%94_PLWABN" title="קטגוריה:ויקיפדיה: ערכים עם מזהה PLWABN">ויקיפדיה: ערכים עם מזהה PLWABN</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:_%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9D_%D7%9E%D7%96%D7%94%D7%94_BIBSYS" title="קטגוריה:ויקיפדיה: ערכים עם מזהה BIBSYS">ויקיפדיה: ערכים עם מזהה BIBSYS</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:_%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9D_%D7%9E%D7%96%D7%94%D7%94_BNE" title="קטגוריה:ויקיפדיה: ערכים עם מזהה BNE">ויקיפדיה: ערכים עם מזהה BNE</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:_%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9D_%D7%9E%D7%96%D7%94%D7%94_BNF" title="קטגוריה:ויקיפדיה: ערכים עם מזהה BNF">ויקיפדיה: ערכים עם מזהה BNF</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:_%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9D_%D7%9E%D7%96%D7%94%D7%94_CINII" title="קטגוריה:ויקיפדיה: ערכים עם מזהה CINII">ויקיפדיה: ערכים עם מזהה CINII</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:_%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9D_%D7%9E%D7%96%D7%94%D7%94_GND" title="קטגוריה:ויקיפדיה: ערכים עם מזהה GND">ויקיפדיה: ערכים עם מזהה GND</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:_%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9D_%D7%9E%D7%96%D7%94%D7%94_ISNI" title="קטגוריה:ויקיפדיה: ערכים עם מזהה ISNI">ויקיפדיה: ערכים עם מזהה ISNI</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:_%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9D_%D7%9E%D7%96%D7%94%D7%94_LCCN" title="קטגוריה:ויקיפדיה: ערכים עם מזהה LCCN">ויקיפדיה: ערכים עם מזהה LCCN</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:_%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9D_%D7%9E%D7%96%D7%94%D7%94_NDL" title="קטגוריה:ויקיפדיה: ערכים עם מזהה NDL">ויקיפדיה: ערכים עם מזהה NDL</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:_%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9D_%D7%9E%D7%96%D7%94%D7%94_NKC" title="קטגוריה:ויקיפדיה: ערכים עם מזהה NKC">ויקיפדיה: ערכים עם מזהה NKC</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:_%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9D_%D7%9E%D7%96%D7%94%D7%94_NLA" title="קטגוריה:ויקיפדיה: ערכים עם מזהה NLA">ויקיפדיה: ערכים עם מזהה NLA</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:_%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9D_%D7%9E%D7%96%D7%94%D7%94_NLG" title="קטגוריה:ויקיפדיה: ערכים עם מזהה NLG">ויקיפדיה: ערכים עם מזהה NLG</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:_%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9D_%D7%9E%D7%96%D7%94%D7%94_NSK" title="קטגוריה:ויקיפדיה: ערכים עם מזהה NSK">ויקיפדיה: ערכים עם מזהה NSK</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:_%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9D_%D7%9E%D7%96%D7%94%D7%94_NTA" title="קטגוריה:ויקיפדיה: ערכים עם מזהה NTA">ויקיפדיה: ערכים עם מזהה NTA</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:_%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9D_%D7%9E%D7%96%D7%94%D7%94_RERO" title="קטגוריה:ויקיפדיה: ערכים עם מזהה RERO">ויקיפדיה: ערכים עם מזהה RERO</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:_%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9D_%D7%9E%D7%96%D7%94%D7%94_RSL" title="קטגוריה:ויקיפדיה: ערכים עם מזהה RSL">ויקיפדיה: ערכים עם מזהה RSL</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:_%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9D_%D7%9E%D7%96%D7%94%D7%94_SELIBR" title="קטגוריה:ויקיפדיה: ערכים עם מזהה SELIBR">ויקיפדיה: ערכים עם מזהה SELIBR</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:_%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9D_%D7%9E%D7%96%D7%94%D7%94_SNAC-ID" title="קטגוריה:ויקיפדיה: ערכים עם מזהה SNAC-ID">ויקיפדיה: ערכים עם מזהה SNAC-ID</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:_%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9D_%D7%9E%D7%96%D7%94%D7%94_SUDOC" title="קטגוריה:ויקיפדיה: ערכים עם מזהה SUDOC">ויקיפדיה: ערכים עם מזהה SUDOC</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:_%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9D_%D7%9E%D7%96%D7%94%D7%94_Trove" title="קטגוריה:ויקיפדיה: ערכים עם מזהה Trove">ויקיפדיה: ערכים עם מזהה Trove</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:_%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9D_%D7%9E%D7%96%D7%94%D7%94_VcBA" title="קטגוריה:ויקיפדיה: ערכים עם מזהה VcBA">ויקיפדיה: ערכים עם מזהה VcBA</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:_%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9D_%D7%9E%D7%96%D7%94%D7%94_VIAF" title="קטגוריה:ויקיפדיה: ערכים עם מזהה VIAF">ויקיפדיה: ערכים עם מזהה VIAF</a></li><li><a href="/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:_%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9D_%D7%9E%D7%96%D7%94%D7%94_WorldCat-VIAF" title="קטגוריה:ויקיפדיה: ערכים עם מזהה WorldCat-VIAF">ויקיפדיה: ערכים עם מזהה WorldCat-VIAF</a></li></ul></div></div> </div> </main> <div id='mw-data-after-content'> <div class="read-more-container"></div> </div> </div> <div class="mw-footer-container"> <footer id="footer" class="mw-footer" > <ul id="footer-info"> <li id="footer-info-lastmod"> דף זה נערך לאחרונה ב־1 בדצמבר 2024, בשעה 02:42.</li> <li id="footer-info-copyright">הטקסט מוגש בכפוף לרישיון <a rel="nofollow" class="external text" href="https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0/deed.he">Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 4.0</a>; ייתכן שישנם תנאים נוספים. ר׳ את <a class="external text" href="https://foundation.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Policy:Terms_of_Use">תנאי השימוש</a> לפרטים.</li> </ul> <ul id="footer-places"> <li id="footer-places-privacy"><a href="https://foundation.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Policy:Privacy_policy">מדיניות פרטיות</a></li> <li id="footer-places-about"><a href="/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA">אודות ויקיפדיה</a></li> <li id="footer-places-disclaimers"><a href="/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%94%D7%91%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%95%D7%AA">הבהרות משפטיות</a></li> <li id="footer-places-wm-codeofconduct"><a href="https://foundation.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Policy:Universal_Code_of_Conduct">קוד התנהגות</a></li> <li id="footer-places-developers"><a href="https://developer.wikimedia.org">מפתחים</a></li> <li id="footer-places-statslink"><a href="https://stats.wikimedia.org/#/he.wikipedia.org">סטטיסטיקות</a></li> <li id="footer-places-cookiestatement"><a href="https://foundation.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Policy:Cookie_statement">הצהרה על עוגיות</a></li> <li id="footer-places-mobileview"><a href="//he.m.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C&mobileaction=toggle_view_mobile" class="noprint stopMobileRedirectToggle">תצוגת מכשירים ניידים</a></li> </ul> <ul id="footer-icons" class="noprint"> <li id="footer-copyrightico"><a href="https://wikimediafoundation.org/" class="cdx-button cdx-button--fake-button cdx-button--size-large cdx-button--fake-button--enabled"><img src="/static/images/footer/wikimedia-button.svg" width="84" height="29" alt="Wikimedia Foundation" loading="lazy"></a></li> <li id="footer-poweredbyico"><a href="https://www.mediawiki.org/" class="cdx-button cdx-button--fake-button cdx-button--size-large cdx-button--fake-button--enabled"><img src="/w/resources/assets/poweredby_mediawiki.svg" alt="Powered by MediaWiki" width="88" height="31" loading="lazy"></a></li> </ul> </footer> </div> </div> </div> <div class="vector-settings" id="p-dock-bottom"> <ul></ul> </div><script>(RLQ=window.RLQ||[]).push(function(){mw.config.set({"wgHostname":"mw-web.codfw.main-759d5489db-pzfw5","wgBackendResponseTime":182,"wgPageParseReport":{"limitreport":{"cputime":"2.431","walltime":"2.948","ppvisitednodes":{"value":22382,"limit":1000000},"postexpandincludesize":{"value":182504,"limit":2097152},"templateargumentsize":{"value":79763,"limit":2097152},"expansiondepth":{"value":23,"limit":100},"expensivefunctioncount":{"value":84,"limit":500},"unstrip-depth":{"value":0,"limit":20},"unstrip-size":{"value":204515,"limit":5000000},"entityaccesscount":{"value":4,"limit":400},"timingprofile":["100.00% 2352.374 1 -total"," 48.05% 1130.314 363 תבנית:הערה"," 11.64% 273.738 24 תבנית:Str_≤_len"," 10.87% 255.617 1 תבנית:מנהיג"," 9.78% 229.990 1 תבנית:פרופילי_קולנוענים-מוזיקאים"," 9.41% 221.386 8 תבנית:עיתונות_יהודית_היסטורית_2"," 9.35% 219.873 2 תבנית:פרופילים"," 8.47% 199.130 66 תבנית:ויקינתונים"," 5.97% 140.469 5 תבנית:מעריב"," 4.29% 100.990 1 תבנית:תפקיד_מנהיג"]},"scribunto":{"limitreport-timeusage":{"value":"1.226","limit":"10.000"},"limitreport-memusage":{"value":4786042,"limit":52428800},"limitreport-profile":[["?","340","24.6"],["MediaWiki\\Extension\\Scribunto\\Engines\\LuaSandbox\\LuaSandboxCallback::callParserFunction","280","20.3"],["recursiveClone \u003CmwInit.lua:45\u003E","240","17.4"],["MediaWiki\\Extension\\Scribunto\\Engines\\LuaSandbox\\LuaSandboxCallback::makeTitle","60","4.3"],["MediaWiki\\Extension\\Scribunto\\Engines\\LuaSandbox\\LuaSandboxCallback::getExpensiveData","60","4.3"],["MediaWiki\\Extension\\Scribunto\\Engines\\LuaSandbox\\LuaSandboxCallback::getAllExpandedArguments","60","4.3"],["[main chunk] \u003Cpackage.lua\u003E","40","2.9"],["MediaWiki\\Extension\\Scribunto\\Engines\\LuaSandbox\\LuaSandboxCallback::renderSnak","40","2.9"],["(for generator)","40","2.9"],["MediaWiki\\Extension\\Scribunto\\Engines\\LuaSandbox\\LuaSandboxCallback::getExpandedArgument","40","2.9"],["[others]","180","13.0"]]},"cachereport":{"origin":"mw-api-ext.eqiad.main-5bdb56698-bb8lm","timestamp":"20241201004257","ttl":2592000,"transientcontent":false}}});});</script> <script type="application/ld+json">{"@context":"https:\/\/schema.org","@type":"Article","name":"\u05d1\u05e0\u05d9\u05de\u05d9\u05df \u05d6\u05d0\u05d1 \u05d4\u05e8\u05e6\u05dc","url":"https:\/\/he.wikipedia.org\/wiki\/%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C","sameAs":"http:\/\/www.wikidata.org\/entity\/Q44003","mainEntity":"http:\/\/www.wikidata.org\/entity\/Q44003","author":{"@type":"Organization","name":"\u05ea\u05d5\u05e8\u05de\u05d9\u05dd \u05dc\u05de\u05d9\u05d6\u05de\u05d9 \u05d5\u05d9\u05e7\u05d9\u05de\u05d3\u05d9\u05d4"},"publisher":{"@type":"Organization","name":"Wikimedia Foundation, Inc.","logo":{"@type":"ImageObject","url":"https:\/\/www.wikimedia.org\/static\/images\/wmf-hor-googpub.png"}},"datePublished":"2003-07-23T22:49:54Z","dateModified":"2024-12-01T00:42:47Z","image":"https:\/\/upload.wikimedia.org\/wikipedia\/commons\/9\/95\/Theodor_Herzl.jpg","headline":"\"\u05d7\u05d5\u05d6\u05d4 \u05d4\u05de\u05d3\u05d9\u05e0\u05d4\" \u2013 \u05de\u05e0\u05d4\u05d9\u05d2 \u05d0\u05d9\u05d3\u05d0\u05d5\u05dc\u05d5\u05d2\u05d9\u05d9\u05ea \u05d4\u05e6\u05d9\u05d5\u05e0\u05d5\u05ea \u05d4\u05de\u05d3\u05d9\u05e0\u05d9\u05ea, \u05e9\u05d4\u05ea\u05d2\u05e9\u05de\u05d4 \u05d1\u05d4\u05e7\u05de\u05ea \u05de\u05d3\u05d9\u05e0\u05ea \u05d9\u05e9\u05e8\u05d0\u05dc"}</script> </body> </html>